-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
זה בוודאי המקום
This Must Be the Place
כוכב רוק מזדקן יוצא למסע חיפושים ברחבי ארה"ב אחרי הקצין הגרמני שעינה את אביו במחנה ריכוז.
תאריך הפצה בישראל: 03/05/2012
אוסף מוזר וחביב של דמויות תמוהות. בכלל לא ברור מה הסרט מנסה להגיד, ברור שזה די משעשע.
תיבת ה"סרטים שרק עכשיו הגיעו" כוללת את הסרט הזה.
אני נורא מקווה שזאת טעות.
למה מקווה?
זאת כנראה טעות, כמו שאמרת. אבל למה *מקווה* שזה טעות?
כי זה נשמע לי כמו סרט גרוע.
זה נראה כמו שהיה קורה אם "פרסיליה מלכת המדבר" ו"ממזרים חסרי כבוד" היו מולידים ביחד ילד לא חוקי.
אולי מבחיתך התיאור הזה משמעו סרט גרוע
אבל אני מכיר כמה אנשים שהתיאור "הילד הבלתי חוקי של פריסילה מלכת המדבר וממזרים חסרי כבוד" יגרום להם לרוץ לבתי הקולנוע כאילו החיים שלהם תלויים בזה.
צודק, טעיתי בניסוח.
זה נשמע נורא *הזוי*. באמת, יש סרטים של דייוויד לינץ' או של טומי וויסו שיש להם עלילה פחות WTFית מאשר לזה. כלומר, רוקיסט שמסתובב עם איפור נשי כבד באופן קבוע שהוא גם צייד נאצים?
לא ראיתי את הסרט, אבל הטריילר לא מתאר אותו כצייד נאצים
הוא מחפש נאצי מסויים, שקשור לאביו שמעולם לא הכיר כמו שצריך. זה יותר מזכיר לי את מה שהבמאי של "הדירה" עושה מאשר הגדרה של צייד נאצי.
להפיל את כל זה על דמות של רוקר מזדקן זאת דווקא הברקה בעיני. הסתירה בין הדמות לסביבה כל כך בולטת בטריילר, שאתה חייב לחייך. ומעניין לחשוב שגם ה"רוברט סמיתים" של העולם נתקלים בסיטואציות כאלו (כמובן, אני מניח, הם פשוט מורידים את האיפור לפני שהם יוצאים להתמודד איתן).
שכתבתי את ההודעה קראתי רק את תיאור העלילה
עכשיו שראיתי את הטריילר זה באמת נראה וואט-דה-פאקי, אבל בנתיים הביקורות (המעטות) שיש חיוביות עם 72% אחוז בעגבניות וממוצע של 6.4.
נשמע מעניין.
(ל"ת)
רק אני חשבתי שזה סרט של טרטינו שראיתי נאצים ו"-ינו" בשם הבמאי?
לפי האתר של לב שמפיצים את הסרט זה יוצא במרץ רק…
http://www.lev.co.il/movies/movie.asp?itemid=606
גם כאן כתוב את זה
"תאריך הפצה בישראל: 08/03/2012"
לא יודע למה הסרט תחת תיבת "סרטים שרק עכשיו הגיעו"
אני לא בטוחה למה, אבל ממש אהבתי את זה!
(ל"ת)
סרט מוזר פחד
אבל מצולם נורא נורא יפה
סרט די נפלא
מעבר לזה שהוא יפהפה ויזואלית ושאף אחד לא יכול היה לעשות את הדמות הזו כמו שון פן, הסיפור עצמו על כל רבדיו מרגש. אה, ויש גם לא מעט קטעים מצחיקים.
את ראית אותו? כי לפי הטריילר נראה לא רע בכלל :)
ודאי
אחרת לא הייתי יכולה לכתוב את מה שכתבתי :)
אוף המלמול הזה מעלה לי את העצבים..
(ל"ת)
סרט מצויין
ראיתי אותו שלשום ונהניתי מכל רגע. הוא מהסרטים האלה שמשלבים ממש טוב רגעים קומיים עם דרמתיים ומרגשים. יש בו לא מעט רגעים מצחיקים ביחד עם דרמה ועוצמה רגשית עמוקה לדעתי שמקיפה את הדמות הראשית. שון פן באחד מתפקידיו היותר טובים. זה סרט-מסע קטן ומוצלח מאוד אם שואלים אותי. מהטובים שראיתי השנה בינתיים.
ופרנסס מקדורמנט. Enough Said.
אני ממש ממש מסכימה איתך.
הצילום ממש יפה, לא שיגרתי, ממש לא היה ברור לי איפה בפעם הבאה המצלמה תהיה ממוקמת.
הסרט הכי גרוע שאי פעם ראיתי
אני בן אדם שלא מוותר בקלות. אני אופטימית ואני מאמינה שדברים יכולים להשתנות ולהשתפר.
אבל כנראה שגם לי יש גבולות ופעמיים בחיי בזמן צפייה בסרט בקולנוע הרגשתי שלא עוד, מכאן אפשר לרדת רק למטה ורציתי לברוח באמצע ההקרנה למרות הפופקורן המשובח, הכסאות הנוחים והחברה הנעימה.
בפעם הראשונה זה היה בסרט הגרוע כלה במנוסה עם ג'וליה רוברטס וריצ'ארד (גרביל) גיר…
אתמול הייתה הפעם השניה.
כזה גיבוב של קטנות, חוסר קוהרנטיות, זילות השואה, מפגן משחק גרוע ושון פן שלוחש בצורה כזאת מזויפת שמיקי מאוס בתפקיד היה נשמע אמין יותר.
בשלוש מילים: שמרו את נפשותיכם!
חוסר קוהרנטיות?
המבנה מבריק וחכם, לא האכלה בכפית של קולנוע אמריקני. צריך עוד סרטים כאלה.
היה מפגש למנויי לב בסופ"ש עם הבמאי
מישהו היה? כמה זמן הם נתנו לסשן של השאלות תשובות?
אגב, הסרט הבא של הבמאי האיטלקי ייצא בשנה הבאה לפי אייאמדיבי.
מקסים
מזמן לא נהניתי כל כך מסרט והבנתי ממנו כל כך מעט. מצחיק, מרגש, משוחק לעילא ומצולם כל כך כל כך יפה.
עכשיו אם מישהו מוכן לעזור לי להבין מה קרה שם, אשמח…
מה לא הבנת?
כי העלילה היא די חד משמעית. זה לא איזה מלהולנד דרייב או משהו…
מה המסר של הסרט? הייתה על הסרט כתבה במקור ראשון שדיברה על זה שהסרט הוא מעין מסע התבגרות של הדמות הראשית. וזה עד עכשיו ההסבר הכי טוב שאני יכול לחשוב עליו
אולי כי פספסתי את הדקות הראשונות
לא הבנתי את כל הסיפור עם טומי ולמה בסוף הסרט הוא חוזר לבית הזה ולא לאשתו.
היו גם המון דברים קטנים שלא הבנתי, אבל אני מניחה שגם לא אבין :-)
ראוי לציין שזאת פרשנות שלך
ושאין ספק שהיא מאוד הגיונית ומתאימה לסרט, אבל לא מדובר באופציה היחידה (גם לפי הבמאי, שבמפגש עם הקהל בארץ סירב לתת תשובה חד משמעית למיהו טוני ומה הקשר שלו לסיפור)
אני הבנתי מהסרט שטוני נעלם לפני חודש.
בנוסף הזמר פרש כבר לפני 30 שנה, לאחר שצמד האחים התאבדו. לפי גילה הצעיר של מרי לא נשמע לי הגיוני שטוני נעלם לפני 30 שנה.
מרי מתקשר אליו ומבקשת שיגיע כי מצבה של האם החמיר וכדי שהיא תראה "פרצוף ידידותי". אם טוני נעלם, נשמע שהוא חבר משפחה ולא הגורם לטרגדיה…
את לא משרשרת בכוונה? או שאת חווה בעיה עם זה?
והאם יש סופולר בהודעה שלך?
צר לי
לא שרשרתי בטעות, חוסר תשומת לב שלי. יש דרך לשרשר בדיעבד?
אני לא חושבת שזה ספוילר אבל כמובן יתכן שאני לא מחמירה מספיק…
תודה.
שרשרתי עבורך (כמו את התגובה הקודמת) נא לשים לב בעתיד
מעבר לקריאת הדיון, השירשור חשוב גם כדי להודיע למי שהגבת אליו על תהגובה החדשה שלך (אם הוא בחר באפשרות הזו).
זאת אפילו לא הפרשנות שלי
אבל זאת הפרשנות הכי טובה ששמעתי עד עכשיו.
לגבי טוני – אני זוכר שהוא נעלם ליותר זמן מחודש, אבל בטח לא 30 שנה. אני לא חושב שהוא גורם לאיזה שהיא טרגדיה חוץ מבמשפחה הפרטית שלו. יכול להיות שהוא חבר של המשפחה, יכול להיות שלא.
לא אהבתי
סרט משעמם וכמעט חסר עלילה. ברצינות, העלילה בסרט מתחילה רק אחרי 50 דקות בערך (מתוך 113 דקותיו של הסרט). האיטיות של הסרט, בדומה ל'דרייב', אין לה בסרט מטרה ממשית חוץ למרוח את הסרט מעבר לראוי. אה, ושון פן די מגוחך עם הקול המצונן ילדותי שלו בסרט. מה שמציל את הסרט זה המוזיקה והצילום היפים, אבל בשבילם לא שווה לבזבז כמעט שעתיים על הסרט הזה. רצוי מאוד לוותר.
עצוב לקרוא שככה הרגשת
זה מראה שלא תהיה לך סבלנות לראות המון קלאסיקות מפעם, אם מארה"ב ואם משאר העולם.
הקולנוע של היום ברובו ממהר ולא מתעכב על רגעים קטנים, זה מלאכותי ומפספס.
ובסרט כאן זה נעשה כה יפה ומרגש, תבונה ענקית שוכנת בהחלטות הבימוי. ממוגג.
זה לא עצוב שיש אנשים שלא מסכימים איתך
וזה לא אומר כלום על האן יש להם סבלנות ועל הסרטים האחרים שהם יאהבו
זו לא הסוגייה
אני מדבר על התיוג של סרט איטי אוטומטית למשהו נמרח ומשעמם או לא משמעותי.
אין קשר להסכמה או לא הסכמה, זה עניין של עיקרון אמנותי, קצב הוא ממש לא מדד לאיכות כפי שטועים לחשוב משום מה וזה מה שמציק לי.
רגע, אז אם אין לי סבלנות לראות קלאסיקות מפעם
אז איך זה שאהבתי את 'הסנדק' ואת '12 המושבעים', שהם לא בדיוק סרטים קצביים וחדשים?
כי הם ממש לא סרטים איטיים
הקצב שם הוא מדוד לגמרי.
סרט שמתעכב על פרטים ועל מצבים ולא ממהר אלא נותן לך להביט פנימה לעומק הדברים והדמויות בצורה נוגעת ללב זה הישג וזה בהחלט קורה בסרט של סורנטינו.
סרט מופתי
ארץ הפלאות האמיתית שוכנת בלב ליבו של 'זה בוודאי המקום', סרט מרגש עד דמעות שמחפש להפשיר את הכפור הקיומי. שון פן הדגול עובר מטמורפוזה ומאמץ סגנון משחק חריג ומאתגר, כורה מתוכו דמות שצובטת שוב ושוב את אמריקה החולמנית. הקולנוע האירופי של סורנטינו האיטלקי ('האלוהי') מסרב להימעך בגסות רוח ע"י מוסכמות עלילתיות השמורות למיינסטרים הנדוש. במקום זאת, דפוס הפעולה של הסרט משאיר המון מקום למחשבה, מפנק את חוש הראייה ושומר על רמה נשגבת של ירידה נוגה לפרטים.