נדמה לי שהזכרתי אותו פה באתר לפני כחודשיים, אבל אם לא- סרט מומלץ.
אחלה אקשן, עיצוב מצוין והרבה כיף. סרט שמצליח להיות מגניב ומאגניב באותו זמן.
כמו בהרבה סרטים אחרים, גם כאן אפשר היה לקצץ אותו קצת ולהפוך אותו למהודק יותר. למרות זאת, עדיין כדאי לראות.
זהו הסרט הטוב ביותר שאתם עומדים לפספס אם לא תלכו לראות אותו בימים הקרובים.
ג'וש הרטנט, וודי הרלסון, תפקיד קטן (ולא מאוד משמעותי) לדמי מור ו… רון פרלמן האחד והיחיד. וכן – יש גם שחקן יפני עם השם הבלתי אפשרי Gackt.
ולא פחות מפתיע: מספר הסיפור הוא מייק פאטון, הזמר לשעבר של פיית' נו מור, ואחד הקולות הכי מדהימים בתעשיית המוזיקה בעשרים השנים האחרונות.
לא מספיק לכם? למי שאוהב את הפסקול שלו מגניב במיוחד – יש גם את זה! ג'אז, פאנק, מוסיקה דרמטית מוגזמת, וגם – דבר שהעיף אותי לגמרי – לא מעט מחוות למשחקי הארקייד של שנות ה-80!
סרט קטן ועצמאי של במאי ישראלי בשם גיא משה (עם כמה שחקנים ישראלים לא מוכרים בתפקידים קטנים), אבל איזה סרט!
תחשבו על "Kill Bill" של טרנטינו. תחשבו על מערבוני ספגטי, מעורבים עם סרטי קומיקס. הסרט כולו מועבר בצורת קליפ קומיקס אחד ארוך, וזה לא פחות ממדהים! 124 דקות של תענוג צרוף!
העלילה אמנם נדושה, אבל כל השאר מפצה על זה – ובגדול.
הנה מה שקורה שם (עם מעט ספוילרים ככל האפשר):
בגדול, הסרט מספר על קאובוי המגיע לעיירה אי שם ממזרח לאוקיינוס האטלנטי, הנשלטת באלימות ע"י ניקולה חוטב העצים (רון פרלמן) וכנופיית החליפות האדומות שלו. יש לו מטרה כלשהי, שעיקרה נקמה במנהיג הכנופיה. במקביל אליו, מגיע גם סמוראי יפני צעיר, שמנסה לשמור על הג'ין שלו (להלן "השלום הפנימי"), אבל החבר'ה האדומים לא ממש נותנים לו לשמור עליו. המטרה שלו: להשיג מדליון שנלקח/נגנב מאביו ועבר לאורך דורי דורות במשפחתו. אני אתן לכם ניחוש אחד מי מחזיק במדליון הזה…
החבר'ה נפגשים בבאר השכונתי, שמנהל – איך לא – וודי הרלסון (הוא תמיד יהיה ה-ברמן, אני מניח…) – שגם לו יש איזה אינטרס קטן בכל העסק.
בקיצור – אתם יכולים להבין לאן כל זה הולך. תוסיפו משחק גאוני של אחד קווין מק'קיד (שמתברר שהוא הופיע ב"אנטומיה של גריי", אבל אין לי מושג מעבר לכך – כי מעולם לא ראיתי ולו פרק אחד של הסדרה), שמתהדר בשם עוד יותר בלתי אפשרי – Killer No.2 – ויש לכם סרט משובח.
את הסרט ראינו באולם קטן-קטן (אולם 11) ביס פלאנט איילון, האולם היה כמעט ריק, ויש לי תחושת בטן שהוא לא ישרוד הרבה זמן בארץ. הוא רק עלה לאקרנים השבוע בישראל, ואני מניח שתוך שבוע-שבועיים הוא ייעלם מהמסך הגדול – והאמינו לי – מסך גדול מצדיק את מחיר הכרטיס, והוא אפילו לא בתלת-מימד!
לאחרונה אני רואה לא מעט סרטים, והאמינו לי – הוא אחד הטובים שראיתי. פשוט, אבל גאוני. ראיתי את הציון שנתנלו ב-IMDB, וראיתי את הציון שנתנו לו ב-Rotten Tomatoes. הציונים שם נמוכים. מאוד. עזבו אתכם משטויות. לכו לראות את הדבר הזה.
ומה עם הקונצנזוס של המבקרים?אדם קלין אורוןב-10/12/2011 10:23
ומה עם הקונצנזוס של המבקרים?
אדם קלין אורון
פורסם דצמבר 10, 2011 ב 10:23
הסרט מקבל 16% ב-Rotten tomatoes. אפילו אלו שאהבו אותו שם אומרים דברים בסגנון "רק חבל שבתסריט לא טרחו להשקיע".
אמנם כאן יש רק שתי ביקורות, אבל הן אוהדות מאוד. מה מקור הפער?
אם לראות את הסרט. מצד אחד, פה יש שני ביקורות, שניהן טובות. מצד שני, ב-Rotten tomatoes, כמו שאמרו מעלי, הוא קיבל רק 16%. וגם, הטריילר לא היה משהו בכלל.
דעות?
זה סרט מזעזע. העיצוב בהתחלה היה נראה מקורי, אבל ככל שהסרט מתקדם הוא נראה יותר ויותר ילדותי ומטומטם. העלילה הייתה נדושה, עם תסריט שכנראה כתב אותו ילד בן שבע. או לפחות בן אדם עם מוח של ילד בן שבע.
המשחק היה פשוט TOO MUCH. כל פעם שאחד שחקנים ניסה להראות חכם או להגיד משהו חכם- הוא יצא כמו מפגר. לא האמנתי שהסרט יהיה עד כדי כך גרוע.
אל תיראו את הסרט, פשוט אל תיראו.
אני לא יכול להבין מישהו שבאמת נהנה בסרט.
אני וחברים שלי היינו באולם עם עוד שישה אנשים, כולם עזבו עוד לפני סוף הסרט. אני לא מבין למה אנחנו לא עשינו את זה.
ראיתי בונראקו, במרשתת ובאופן לא חוקי (מצטער, בועזז וגיא) ואשכרה נהניתי. לא, לא חשבתי על כל סצנה בסרט ביומיים שאחרי, ולא חשתי צורך לרשום לעצמי חלק מהדיאלוגים בשל שנינות או תובנה שהתגלתה בהם, ובטח שאין לי כוונה להצביע לסרט בתור הופעת המשחק הגדולה של השנה או באופן כללי כסרט מעולה; אבל, הסרט בהחלט נראה טוב (אהבתי את האנימציה בהתחלה, גם אם עלילתית היא לא סבירה בעיני), הקרבות ברובם מהנים, ולעתים יש הבלחות (רון פרלמן מגניב ברמות כשדמי מור לא בסביבה). יש בעיות כמובן: הסיטואציה דורשת סיספונד קל, משפט מגניב בטריילר נשאר מגניב אך ורק בטריילר, המשחק לא ממש משכנע ורוצח מספר שתיים בעיקר עצבן. בסופו של עניין, הסרט נראה כמו רעיון מצוין שבוצע באופן לקוי. היה עדיף אם מישהו היה משפר ומלטש מעט (או המון) את התסריט, ומנסה לשכנע את השחקנים לעבוד קצת יותר קשה.
אהבתי את הסרט.
נדמה לי שהזכרתי אותו פה באתר לפני כחודשיים, אבל אם לא- סרט מומלץ.
אחלה אקשן, עיצוב מצוין והרבה כיף. סרט שמצליח להיות מגניב ומאגניב באותו זמן.
כמו בהרבה סרטים אחרים, גם כאן אפשר היה לקצץ אותו קצת ולהפוך אותו למהודק יותר. למרות זאת, עדיין כדאי לראות.
סרט פשוט נפלא
זהו הסרט הטוב ביותר שאתם עומדים לפספס אם לא תלכו לראות אותו בימים הקרובים.
ג'וש הרטנט, וודי הרלסון, תפקיד קטן (ולא מאוד משמעותי) לדמי מור ו… רון פרלמן האחד והיחיד. וכן – יש גם שחקן יפני עם השם הבלתי אפשרי Gackt.
ולא פחות מפתיע: מספר הסיפור הוא מייק פאטון, הזמר לשעבר של פיית' נו מור, ואחד הקולות הכי מדהימים בתעשיית המוזיקה בעשרים השנים האחרונות.
לא מספיק לכם? למי שאוהב את הפסקול שלו מגניב במיוחד – יש גם את זה! ג'אז, פאנק, מוסיקה דרמטית מוגזמת, וגם – דבר שהעיף אותי לגמרי – לא מעט מחוות למשחקי הארקייד של שנות ה-80!
סרט קטן ועצמאי של במאי ישראלי בשם גיא משה (עם כמה שחקנים ישראלים לא מוכרים בתפקידים קטנים), אבל איזה סרט!
תחשבו על "Kill Bill" של טרנטינו. תחשבו על מערבוני ספגטי, מעורבים עם סרטי קומיקס. הסרט כולו מועבר בצורת קליפ קומיקס אחד ארוך, וזה לא פחות ממדהים! 124 דקות של תענוג צרוף!
העלילה אמנם נדושה, אבל כל השאר מפצה על זה – ובגדול.
הנה מה שקורה שם (עם מעט ספוילרים ככל האפשר):
בגדול, הסרט מספר על קאובוי המגיע לעיירה אי שם ממזרח לאוקיינוס האטלנטי, הנשלטת באלימות ע"י ניקולה חוטב העצים (רון פרלמן) וכנופיית החליפות האדומות שלו. יש לו מטרה כלשהי, שעיקרה נקמה במנהיג הכנופיה. במקביל אליו, מגיע גם סמוראי יפני צעיר, שמנסה לשמור על הג'ין שלו (להלן "השלום הפנימי"), אבל החבר'ה האדומים לא ממש נותנים לו לשמור עליו. המטרה שלו: להשיג מדליון שנלקח/נגנב מאביו ועבר לאורך דורי דורות במשפחתו. אני אתן לכם ניחוש אחד מי מחזיק במדליון הזה…
החבר'ה נפגשים בבאר השכונתי, שמנהל – איך לא – וודי הרלסון (הוא תמיד יהיה ה-ברמן, אני מניח…) – שגם לו יש איזה אינטרס קטן בכל העסק.
בקיצור – אתם יכולים להבין לאן כל זה הולך. תוסיפו משחק גאוני של אחד קווין מק'קיד (שמתברר שהוא הופיע ב"אנטומיה של גריי", אבל אין לי מושג מעבר לכך – כי מעולם לא ראיתי ולו פרק אחד של הסדרה), שמתהדר בשם עוד יותר בלתי אפשרי – Killer No.2 – ויש לכם סרט משובח.
את הסרט ראינו באולם קטן-קטן (אולם 11) ביס פלאנט איילון, האולם היה כמעט ריק, ויש לי תחושת בטן שהוא לא ישרוד הרבה זמן בארץ. הוא רק עלה לאקרנים השבוע בישראל, ואני מניח שתוך שבוע-שבועיים הוא ייעלם מהמסך הגדול – והאמינו לי – מסך גדול מצדיק את מחיר הכרטיס, והוא אפילו לא בתלת-מימד!
לאחרונה אני רואה לא מעט סרטים, והאמינו לי – הוא אחד הטובים שראיתי. פשוט, אבל גאוני. ראיתי את הציון שנתנלו ב-IMDB, וראיתי את הציון שנתנו לו ב-Rotten Tomatoes. הציונים שם נמוכים. מאוד. עזבו אתכם משטויות. לכו לראות את הדבר הזה.
ומה עם הקונצנזוס של המבקרים?
הסרט מקבל 16% ב-Rotten tomatoes. אפילו אלו שאהבו אותו שם אומרים דברים בסגנון "רק חבל שבתסריט לא טרחו להשקיע".
אמנם כאן יש רק שתי ביקורות, אבל הן אוהדות מאוד. מה מקור הפער?
מתלבט
אם לראות את הסרט. מצד אחד, פה יש שני ביקורות, שניהן טובות. מצד שני, ב-Rotten tomatoes, כמו שאמרו מעלי, הוא קיבל רק 16%. וגם, הטריילר לא היה משהו בכלל.
דעות?
זה הכינוי שלי!
לעזאזל…
אכן מצב מביך
(ל"ת)
וואו
זה סרט מזעזע. העיצוב בהתחלה היה נראה מקורי, אבל ככל שהסרט מתקדם הוא נראה יותר ויותר ילדותי ומטומטם. העלילה הייתה נדושה, עם תסריט שכנראה כתב אותו ילד בן שבע. או לפחות בן אדם עם מוח של ילד בן שבע.
המשחק היה פשוט TOO MUCH. כל פעם שאחד שחקנים ניסה להראות חכם או להגיד משהו חכם- הוא יצא כמו מפגר. לא האמנתי שהסרט יהיה עד כדי כך גרוע.
אל תיראו את הסרט, פשוט אל תיראו.
צירוף מקרים
התסריטאים: בועז דוידזון וגיא משה.
הביקורות הטובות: בועזז וגיא.
המפף…
רגע
לא קיים סיכוי כזה שזה באמת הם ,נכון?
אני לא יכול להבין מישהו שבאמת נהנה בסרט.
אני וחברים שלי היינו באולם עם עוד שישה אנשים, כולם עזבו עוד לפני סוף הסרט. אני לא מבין למה אנחנו לא עשינו את זה.
צפיתי
ראיתי בונראקו, במרשתת ובאופן לא חוקי (מצטער, בועזז וגיא) ואשכרה נהניתי. לא, לא חשבתי על כל סצנה בסרט ביומיים שאחרי, ולא חשתי צורך לרשום לעצמי חלק מהדיאלוגים בשל שנינות או תובנה שהתגלתה בהם, ובטח שאין לי כוונה להצביע לסרט בתור הופעת המשחק הגדולה של השנה או באופן כללי כסרט מעולה; אבל, הסרט בהחלט נראה טוב (אהבתי את האנימציה בהתחלה, גם אם עלילתית היא לא סבירה בעיני), הקרבות ברובם מהנים, ולעתים יש הבלחות (רון פרלמן מגניב ברמות כשדמי מור לא בסביבה). יש בעיות כמובן: הסיטואציה דורשת סיספונד קל, משפט מגניב בטריילר נשאר מגניב אך ורק בטריילר, המשחק לא ממש משכנע ורוצח מספר שתיים בעיקר עצבן. בסופו של עניין, הסרט נראה כמו רעיון מצוין שבוצע באופן לקוי. היה עדיף אם מישהו היה משפר ומלטש מעט (או המון) את התסריט, ומנסה לשכנע את השחקנים לעבוד קצת יותר קשה.