בערפילים הרחוקים של תחילת השנה פרסמתי את כתבת "אודישן" הראשונה, ומאז עבר יותר מדי זמן. אז הנה זה שוב.
הפוסט הזה הוא המקום לפרסם את הסרטים שלכם. סרטי סטודנטים, סרטי גמר, או סרטי משהו שעשיתם עם חברים כשהיה משעמם – פרסמו לינקים בתגובות (אל תנסו לאמבד סרטונים – זה לא יילך – אבל אנחנו נשדרג את הלינקים לאימבודים). מגיע לכם עוד קצת במונה הצפיות. היתר מוזמנים לחוות דעה, למחוא כפיים או לבקר, אבל דיר בלאק, בנימוס: אל תשכחו שהאנשים שהשקיעו זמן ומאמץ בסרטים האלה לא נחים על זרי הדפנה בהוליווד, אלא הם אנשים בדיוק כמוכם שכנראה קוראים את זה.
וגם הפעם, נתחיל עם כמה סרטים לחימום. המשותף לכולם הוא שהם פרוייקטים בבתי ספר לעיצוב. אם יש בעיה עם הקולנוע בארץ, זה כנראה בגלל שכל האנשים הכי מוכשרים לא הולכים לבתי ספר לקולנוע – הם הולכים לבתי ספר לעיצוב. סרטי האנימציה הקצרים שמגיעים מהם לעתים קרובות מדהימים. רובם לא חזקים בעלילה, אבל מרשימים ממש מבחינת עיצוב ואנימציה. הנה כמה כאלה:
ביט
אור בר-אל יצר את הסרט הזה כפרוייקט גמר בבצלאל. יש לו עיצוב, ליטוש וקצב (duh) בכמה ליגות מעל מה שהייתם מצפים מאיזה סרט סטודנטים ישראלי.
יש מצב להופעה
פרוייקט גמר בויצו חיפה של נועם חמו. אין צורך להוסיף מילים, חוץ מ: כן, זה טל פרידמן מקריין.
שדים מקומיים
אולי בעצם זה היה שייך ל-"Seven Days". זה פרוייקט של אלעד רחמין ומיכאל לירן בבצלאל. זה סרט קצר שמציג כמה שדים מהמיתולוגיה היהודית. אין פה סיפור, אבל יש עיצוב. שווה לראות את הסרטון עד הסוף בשביל משטמה: זאת דמות נהדרת שחייבת להיות באיזה סרט אימה ישראלי. או שמישהו יראה את זה לגיירמו דל טורו.
הרקדן הכי טוב בעולם
והפעם בלי קשר לבצלאל ושות': זה קליפ של הפשרות, להקתו של ותיק האתר (ואף מבקר לשעבר), עפר סקר המכונה גונקל. לא רואים את זה בקליפ, אבל קותימן צילם אותו, והכוכב (והרקדן הכי טוב בעולם) הוא יונתן קוטנר, מנהל הלהקה.
העולם האמיתי
סרט גמר תיכון.
מצטער על האיכות ועל הdailymotion.
אני היחידה שלא מצליחה לראות את זה?
(ל"ת)
לחצת על "התמונה"?
בכל מקרה, תוכלי לראות אותו כאן אם יש בעיות:
http://dai.ly/rdNKBt
עכשיו עובד. טנקס.
(ל"ת)
אם זה לא עובד גם בקישור שלמטה
תגידי לי ואחפש קישור מאתר אחר.
הקישור שמעליי, מסתבר.
החדר של יקותיאל- סרט סוף שנה ב' ב
מוזמנים להגיב =)
חמוד מאוד :)
(ל"ת)
ממליץ להוסיף לכתבה
את הסרט הבא-
עוד סרט גמר של אודי אסולין ואוריה נאה מהמחלקה לאנימציה בבצלאל שמשלב אנימציה קלאסית וסטופ מושן ומציג פשוט רמה מדהימה מכל כך הרבה בחינות. בכלל בשנים האחרונות יש סרטי גמר רבים מבצלאל שזוכים להצלחה אינטרנטית רבה ומציגים מקצועיות שאינה מביישת בתי ספר אחרים מהעולם.
כמובן שאני מדבר בין היתר גם על סרט הגמר של ערן הללי שזכה בסרט האנימציה הטוב ביותר בוימאו –
המחשבה החדשה
חלק 1
חלק 2
ממש ישן, עוד מ-2005 – סרט גמר תיכון.
אבל, בכיף…
מותחן פסיכולוגי.
סרט קצר
שעשיתי בשביל הכיף, והתחרות היא רק תירוץ..
http://www.flix.co.il/tapuz/rotemfund/showVideo.asp?m=3942773
Howl
סרט גמר של מיטל ביטלהיים ושרון מיכאלי מבצלאל.
זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל האנימציה של אוטווה (קנדה)
באותו פסטיבל, אגב, זכה גם "לוף" מיודענו בציון לשבח מחבר השופטים.
כמה תיקונים.
נטלי בטלהיים, לא מיטל.
האול לא זכה באוטווה (הוא רק הוגש בקיץ). המחלקה לאמנויות המסך בבצלאל זכתה בפרס על השואוריל הטוב ביותר על הסרטים שהופקו בשנה הקודמת (בינהם בין דובים של ערן היללי,שהוברט קישר אליו).
http://www.animationfestival.ca/index.php?option=com_content&task=blogcategory&id=163&Itemid=806
דרך אגב, אפשר לראות חלק גדול מהסרטים שהוגשו השנה בבצלאל פה (בערך 50% ממה שהוגש כפרוייקטי גמר באנימציה):
http://vimeo.com/channels/239437
והערה לרד: יש מספיק ל-ים במילה "בצלאל" .. לא צריך להוסיף עוד p-:
לא לזלזל ב-ל'
תיקנתי
התנצלותי הכנה לנטלי
(ל"ת)
סרט מעולה
העיצוב נראה כאילו הוא לוקח הרבה השראה מאיורים של דייב מק'קין, ומונפש נהדר.
סיפור אהבה בדו מימד
http://vimeo.com/27187331
סרט אנימציה קצרצר שעשיתי.
פשוט ונחמד
אני לא בטוח, אבל נדמה לי שזה די נדיר (בסרטים עם הפקה צנועה) שמחברים מוזיקה במיוחד לסרט.
היי, זה אני!
כיף לראות, במיוחד לצד סרטים כאלה מגניבים. (משעשע שזה בדיוק ביום בו אנחנו חולקים כפולה בעיתון)
ד"א, אמנם לא רואים שקותימן צילם, אבל ב-1:36 אפשר לראות אותו משתתף…
מאוד מאוד חבל לי שרוב הפרוייקטים האישיים שנוצרים בארץ
הם כחלק מאיזשהו פרוייקט גמר או משהו שהלימודים מחייבים אותם לעשות.
למה אף אחד מהיוצרים המוכשרים שעשו את הסרטונים שפורסמו בכתבה או בתגובות לא יכול פשוט לקום בוקר אחד ולהחליט שהוא עושה פרוייקט בשביל הכיף? בלי שום קשר לשום בית ספר.
כי לרוב האנשים אין זמן, או משאבים, או את שניהם
ואגב, מי היה מאמין שמרחק חמש דקות הליכה מהבית שלי עושים סרטונים כאלה אדירים? (אני מדבר על ויצו)
מה זאת אומרת מחייבים?
אנשים לרוב בוחרים ללכת ללמוד קולנוע כי הם רוצים לעשות סרטים, וזו מסגרת שמאפשרת את זה… זה מאד הגיוני שזו המסגרת המרכזית שבמסגרתה נעשים סרטים קצרים (איכותיים).
זה לא כמו לימודים בתיכון…
... "המסגרת שבמסגרתה", יופי. |:
(ל"ת)
אבל למה זאת המסגרת היחידה?
יוצרים לא יכולים ליצור סרטים קצרים ואיכותיים שלא שייכים לשום מסגרת?
זה הרבה, הרבה, הרבה יותר קשה
לעשות משהו – כל דבר, סרט או ביקורת סרט – אם אין מסגרת מסוג כלשהו שמחייבת אותך לעשות אותו.
לי אישית הרבה יותר מהנה לעשות סרטונים לכיף
מאשר לעשות אותם לאיזו משימה בבית הספר…
בינתיים הסרטונים שאני מצלם לא ראויים לצפייה פומבית (אז לא אפרסם אותם כאן), מכיוון שהם נעשים בשביל צפייה של אנשים ספציפיים (כאלה שמכירים אותי, למשל).![!(-;!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif" alt="" width="" height="" />)
. חיחיחי
אבל כבר כמה חודשים שאני ועוד שני חברים מתכננים להפיק סרטונים/מערכונים רציניים ומקצועיים לעמוד ייעודי ביוטיוב. כרגע אנחנו בשלב של קניית הציוד שאנחנו זקוקים לו, ובקרוב נתחיל לצלם, אז יש למה לחכות
סרטי האנימציה שאתה רואה פה...
הם תוצאה של לפחות שנה של עבודה (וחלקם שנתים) של כמה אנשים. אופי העבודה הוא מאוד אינטסיבי – ויש שני מודלים שעובדים להפקה של סרטים כאלו – או מימון מסחרי (כך שמי שעושה את הסרטים יכול לאכול ולגור איפשהו) או אקדמיה (שבה מנהל האמן אורך חיים סגפני, משהו). אני לא מכיר מודלים אחרים שעבדו בארץ. המימון של קרנות קיים בתחום האנימציה, אבל הוא די זניח.
למה כולם החליטו שאני מדבר דווקא על אנימציה?
(ל"ת)
קודם כל, בהצלחה לך ולחברים שלך
ביצירת הסרטונים.
חוץ מזה, גם אם אתה יוצר סרטון קצר של כמה דקות שלא כולל אנימציה (מהסוג שהועלה פה בשבוע ליל כל הקדושים) אתה עדיין צריך (על רגל אחת): לכתוב תסריט (גם אם אתה לא כותב לפי התחביר המקובל ל"תסריט"), למצוא שחקנים (או אנשים שיודעים לשחק), למצוא מישהו שיודע לצלם, למצוא מישהו שיודע להחזיק בום (בהנחה שיש דיאלוגים או איזשהו סאונד בסרט).
כדי שהסרט שלך יצא טוב אתה צריך לדעת משהו על מבנה עלילה (זה נכון גם לסרטוני אנימציה, ובכלל לכל דבר שהוא לא אקולייזר גרפי למדיה פלייר). אתה צריך להבין קצת גם בנושאים כמו צילום (זויות צילום, מתי להשתמש בקלוזאפים..). בסרטים הגדולים יש director of photography שתפקידו הוא רק לדאוג לזה, והוא גם זוכה לפעמים באוסקר אם העבודה שלו טובה, קצת על הסאונד והרבה על שלב העריכה בסוף.
לבן אדם אחד, העבודה הזו כמעט בלתי אפשרית, וזה מאוד עוזר כשאתה תחת מסגרת מאורגנת כלשהי. קוונטין טרנטינו התגאה שהוא עבד בחנות וידאו וזאת הייתה ההכשרה הרשמית שלו והמוטיבציה שלו לעשות סרטים, בנוסף הרבה במאים אומרים שהדבר הכי טוב זה לקחת מצלמה ופשוט לצלם דברים, ולראות איך אנשים מגיבים לזה, אז אולי הנסיון הוא הלימוד הכי טוב. אבל גם אם כן, בגדול צריך לדעת מה עושים ואיך, זמן פנוי, ציוד, ועוד הדרכה במלא דברים שאני לא מודע להם..
רגע, באמת איחלת לי בהצלחה
או שהיית ציני?
כי אם היית ציני, אז אני רק הבהיר שאני לומד צילום, אחד משני החברים לומד תיאטרון והשלישי אומנות פלסטית (וגם לומד צילום באופן "אוטודידקטי")… אז אנחנו די מכוסים מרוב הכיוונים.
ואם בכלל כל מה שכתבת לא קשור לאיחול ההצלחה, אז – כן, הגיוני. אבל עדיין אפשרי לעשות לבד וחבל שאין הרבה כאלו שעושים את זה.
התלבטתי אם להוסיף בסוגריים "באמת, בלי ציניות"
ואז ויתרתי כי חשבתי שזה יהיה מובן שזה לא בציניות. אז אני אוסיף עכשיו: באמת, בלי ציניות, בהצלחה לך ולחברים שלך.
אה, אז באמת תודה
(ל"ת)
צודק.
ולכן, צייר לי כבשה.
ואז תעשה לה רנדור, מודלים, עוד רנדור, מאסק, ספיישל אפקטס, עוד רנדור, סאונד, עוד רנדור, פסקול, עוד רנדור, כתוביות, עוד רנדור, מיקס אחרון, רנדור אחרון. ואז תמצא לעצמך מקום לאחסן את זה בו. ואם לא אכפת לך, ככה בדרך עצמאית וחסרת מסגרות, לסדר לעצמך כניסה לתחרויות לאנימציה, אז זה יהיה ממש ממש סבבה. בהצלחה.
צריך להתחיל ממשהו,
לא?
סדרת אינטרנט שלי של חבר שלי בוואלה
נעשה כפרוייקט גמר של אוניברסיטת תל אביב.
משתתפים:
מיכאל מושונוב, עידן רבינוביץ', ששי קשת, יובל שגב, מרב פלדמן, איתי שור, עמוס לביא ז"ל ועוד!
http://video.walla.co.il/?w=//1866236
ממש רציתי לצפות בהכל אבל היממתם אותי על ההתחלה.
"ביט" הוא אחד הסרטים המעולים שראיתי בחיי. ואני מתכוונת לזה, אני אציין אותו בשורה אחת עם מיטב הסרטים ההוליוודים. העלילה שלו מרגשת עד דמעות- זה התחיל עצוב בצורה נוראית ונגמר עם תקווה, אבל בקושי. על הביצוע הטכני אין מה להוסיף, הוא מצויין.
כמה מסובך וגאוני זה להביע כ"כ הרבה בכ"כ מעט.
אולי אם אני אחשוב על זה כמה דקות, או בצפייה שנייה, תרד לי ההתלהבות, כי עכשיו אני נשמעת כמו פאנגירל עיוורת, אבל עכשיו כשזה עוד מהדהד לי בראש זה פשוט מדהים.
אור בר-אל, אם אתה קורא את זה, יש לך מעריצה…
: )
איזה כייף שהסרטון מופיע בעין הדג! : )
אפילו עשיתי פרינט סקרין שתהיה מזכרת. אגב זה אתר הישראלי היחידי שאני יודע עליו שבו פורסם הסרטון
אבל מה זה משנה, עכשו אפשר לפתוח מועדון מעריצה
תודה על הפירגון Piper
אור
לא היחיד.
וגם לא הראשון: http://www.holesinthenet.co.il/archives/31926
אבל אין ספק שפה התגובות יותר כיפיות :-)
יש מצב ל"מאחורי הקלעים"?
היה מעניין אותי לשמוע קצת על תולדות היצירה של סרטון כזה.
בוודאי
יש מצב וחצי.
אבל אני לא רוצה לכתוב מהשרוול
אני מקווה שיהיה לי זמן הערב לכתוב קצת ולשתף
2 מעריצות.
איך לעזאזל הצלחת לגרום לריבוע לבן להיות כל כך רב הבעה?!
קצת אבד המומנטום
אבל בכל זאת..
כשניגשתי לשנה ד' לעשות את פרויקט הגמר ידעתי שאני רוצה לעשות סרט בתלת מימד, ויותר מזה רציתי שהוא יהיה פשוט,
הלכתי על הכי פשוט-קוביה,
במשך כל תקופת הלימודים שלי בבצלאל עשיתי דברים שקשורים לקצב.
תופים וסאונד התחילו ממש לרתק אותי רק מפלני כמה שנים ומאז הג'וק רק גדל
ולכן הרגיש לי טבעי לשלב בו את הדבר שאני הכי אוהב בעולם- אנימציה
יש לי המון קבצי וורד שפשוט הייתי פותח וכותב באופן הכי חופשי, מה אני רוצה מהפרויקט, מה הכי בא לי להנפיש. מחשבות על החיים, לאט לאט נוצר עולם, חוקיות וכללים.
התחלתי לעבוד על פריוויז. שזה בעצם כל הסרטון ערוך ומתוזמן- עם סימונים של אנימציה.
תוך כדי הקלטתי טושים וכל מיני סאונדים, בחרתי את הטמפו שהרגיש לי נכון, יצרתי את הביט הכללי
וערכתי את התופים בצורה גולמית.
אחרי שסגרתי בגדול את הבימוי העריכה והקצב הכללי , הגיע החלק ה"כייף" שזה בעצם אשכרה לעשות את הסרטון.
אז מתסבר שהחלק ה"כייף" יכול להיות מאוד מתסכל לעיתים.. ואכן היו הרבה רגעים כאלה,
אבל מצד שני גם הרבה רגעים משמחים שנותנים עוד אנרגיה ורצון לסיים את הפרויקט..
עבדתי על הפרויקט שנתיים שקצב העבודה היה די רגוע בשנה וחצי הראשונות ולקראת סוף השנה הבנתי שאני חייב לסיים את הפרויקט אז העליתי הילוך ולבסוף זה קרה.
במשך כל הפרויקט עזרו לי חברים מדהימים, כל אחד בתחומו. סימולצייה. רינדור. סאונג. ריג ועוד.. למדתי מהם המון ואני ממש גאה בהם על הרצון שלהם לעזור מכל הלב.
ממש לקראת סיום הפרויקט כבר לא הייתי מסוגל יותר לראות קוביות וממש ממש ממש רציתי כבר לסיים את העניין הזה. התגובות ממש הפתיעו אותי לטובה. אני מקבל מיילים מכל העולם של אנשים שראו ואשכרה טרחו להודיע לי על זה. כך שאין ספק שההרגשה הזאת היתה שווה את כל המאמץ.
זהו.
: )
פשוט גאוני! עשית לי את הלילה! מרגש...
(ל"ת)
יש לי סרטון אנימציה שעשיתי פעם
הוא לא הכי מושקע, אבל אני חושב שרבים יהנו ממנו
מדובר בסרטון שעשיתי באופן עצמאי ב2004 (יחד עם ידידי גיל מקיבוץ גזית) סתם בשביל הכיף, הסיפור הוא על חייזרים מכוכב הנורות שבאים לחפש אש/אור בכוכב הנרות. אפשר לזהות כאן כל מני רפרנסים תרבותים.. יודעים מה פשוט תסתכלו בסרט ותשפטו בעצמכם!
הנה שוב הלינק
http://www.youtube.com/watch?v=eC7rZN8SPuY
בערוץ שלי יש עוד כל מני סרטונים כולל גרסא נוספת לסרטון הזה שנקרא WE COME IN PEACE
the good knight story
סרט קצר מלפני שנה, זכה בפסטיבל מימוסה בצרפת, השתתף בשואורייל של בצלאל שזכה גם הוא במקומות.
http://vimeo.com/14698533
http://www.youtube.com/watch?v=7Ckeh5JMqKA
מוצלח מאוד.
במיוחד התזמון הקומי – וזה לא פשוט…
שורטקאט
http://www.youtube.com/user/tomerayman#p/a/u/0/ufUoMa5-SKU
פרויקט י"א שלי מהתיכון
superstition
היי, הסרט גמר שלי ועוד כמה ,
כבר פורסם מתישהו בדף אחר באתר, והועבר לדף הזה של שנה שעברה.
בכל מקרה , אולי הוא לא ברמה של בצלאל ( היתה לנו רק חצי שנה להכין אותו ) אבל הוא עדיין די חמוד, והשתתף בפסטיבל חיפה (Yay).
אם זה מעניין אותכם =)
http://www.youtube.com/watch?v=cZPMe2efsDA
תודה
רע מנעוריו - סרט גמר תיכון
סרט הגמר שלי ועוד שניים בתיכון.
15 דק'.
http://www.youtube.com/watch?v=JgVAdhU9JYE
פרוייקט 48 מחנה קולנוע.
פרוייקט 48 של הקבוצה שלי במחנה קולנוע, שנת 2011.
48 שעות של כתיבה, ביום, צילום, משחק, עריכה וכו'. סרט שמתיימר להיות סרט אימה קצר.
פרוייקט מרטון 2011
במסגרת פרוייקט מרטון 2011 (סוג של תחרות 48 שעות לאנימציה שנמשך 5 ימים) אחותי הקטנה ייצרה את הסרטון היפהפה הזה. מדובר בבחורה בת 20 שזה הרגע השתחררה מהצבא ומעולם לא למדה אנימציה במוסד אקדמי. היא איחדה בין חברים שונים שהביאו כל כלך הרבה לשולחן, ובעיני מדובר באחד היצירות היותר יפות בתחרות.
http://flix.tapuz.co.il/maratoon2011/showVideo.asp?m=4011493
מעבר לכך, כל הסרטונים מתמודדים במסגרת תחרות חביב הקהל. אז אם בא לכם להיות נחמדים במיוחד, אודה לכם עם תזרקו איזה ציון נחמד לכיוונם.
סרט אנימה ישראלי קצר!
אהלן אנשים. אתם מוזמנים לצפות, לדרג! ולהפיץ את הסרטון הקצר הזה שעשינו.
אנחנו מנסים לחזק את ענף האנימציה בארץ ונעשה את זה שלב שלב אבל זקוקים לקצת עזרה פה!!!
תודה!
http://flix.tapuz.co.il/v/watch-4086310-.html
ובשביל ההגינות,
זה חלק מתחרות סרטי נינג'ה של פסטיבל קולנוע דרום, ואת כל המתחרים האחרים אפשר לראות כאן:
http://flix.tapuz.co.il/channel.asp?c=439
המתווך-פרויקטון י
השנה עשיתי עם עוד שלושה אנשים את הפוריקטון הזה לתיכון. זה סרט אימה קצר.
(אני הייתי העורך)
http://www.youtube.com/watch?v=PU6D1Z5zylY
תודה שנאוצר
את האמת ממש חיכיתי לביקורת שלך, אני ממש אוהב את התגובות שלך באתר! אני יכול לסמוך שתגיב תגובה מפורטת, מנומקת ותמיד מעניינית לקרוא!
קודם כל תודה על מחמאות על הצד הטכני. אתה לא תאמין כמה זמן לוקח ליצור את האווירה נכונה.
ואת הדם עשינו משילוב של דם מזוייף שקנינו והרבה רסק עגבניות שמצאנו בבית ברגע האחרון.
Penny's Song
אנימציה שעשיתי כפרויקט לכיתה י"א
http://www.youtube.com/watch?v=9PLDhKUOE7k
חמוד מאוד.
אומנם קצר ולא מיוחד בצורה כלשהי, אהבתי את סגנון הציור, והיה שם קטע שנראה שהיה די מסובך לעשות בסוג אנימציה כזה, אז בכלל כל הכבוד.
אגב, יכול להיות שבית הספר שאני לומד בו הוא היחיד בארץ ש*אין* בו מגמת קולנוע?
בתקווה שמישהו יראה את זה -
"תלמידה מצטיינת". סרט גמר שנעשה אחרי עבודה קשה ומפרכת, ואני אישית מאוד גאה בתוצאה. תפקידי בכוח – במאי. תחשבו "הארד קנדי" פוגש את "ממזרים חסרי כבוד", רק עם ילדה בת 15 במקום שושנה, ומורה לתנ"ך במקום פדופיל. מקווה שתאהבו!
http://www.youtube.com/watch?v=mlZ-XSO4pCU
ואם אפשר משהו אישי:
בלי האתר הזה והדיונים האינסופיים שבו, אין סיכוי שהייתי הולך למגמת קולנוע ועוד יותר אין סיכוי שהסרט הזה היה נראה ככה. בלי לשמוע את דן ברזל מסביר על מה ההבדל בין סרט רע בכוונה לבין סרט רע באמת או בלי הביקורת של רד פיש על "ריקוד מסוכן" לא הייתי אוהב קולנוע כל כך במידה שהייתי מוכן לעבוד קשה עדי כדי בכי במקלחת כדי להוציא את הסרט גמר הזה, ועל כך אני רוצה להגיד תודה ענקית, בנוסף לאלו שמופיעים בקרדיטים שבסרט, לכל אנשי "עין הדג", מראשון העורכים ועד אחרון הטרולים, שלימדו אותי מה זה קולנוע אמיתי, לא פלצני מדי ולא נוסחתי מדי. לא טיפשי מדי ולא מתנשא מדי. כל אותן תגובות שלימדו אותי מה זה, באמת ובתמים, סרט טוב. בזכות כל אחד ואחד שכתב פה הודעה אני למדתי על קולנוע יותר משכל לואיס ג'נטי או כל מורה אחר היה יכול ללמד אותי. תודג מכל ה![!לב!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_heart.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_heart.gif" alt="" width="" height="" />)
מצטער על הניסוח הלא מנומס, אבל -
בן ז*נה!![!אחלה!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif" alt="" width="" height="" />)
לא, באמת, נראה שיש לך את היכולת הזאת שלא להרבה אנשים יש, וזאת היכולת ליצור סצינה מעניינת ואפילו מרתקת שמורכבת רק מדיאלוגים, שום אקשן אחר. גם המורה וגם הילדה היו ממש מגניבים (כן, עם הילדה זה צפוי, אבל מורה שמדבר קצת כמו האנס לנדה זה באמת משהו שלא רואים כל יום), והיה פשוט מעין מתח מסויים באוויר, אפילו שזה על נושא פעוט, יחסית. בקיצור, חתיכת הישג
נ.ב, אמרו לך פעם שיש לך טעם מוזיקלי אדיר?
עדיין לא התפניתי לראות ת'סרט (הפישלייק על החלק הרגשני בתגובה), אז רק שתי הערות *שוליות* בקצרה:
1. כשביקורת מתארת סרט כ"X פוגש את Y" אתה מבין שהמבקר מתקשה למכור לך סרט וזה איכשהו נסבל. כשיוצר אומר זאת על סרטו או מציע לצופה פרשנות לפני שהוא צפה בו, זה קצת מבאס. חלק מהכיף בצפייה בסרט זה לזהות השפעות לבד, בהנחה שמה שיש לסרט להציע לא מסתכם ברפרנסים בשפע.
2. נדמה לי שהעלבת עכשיו את לונג. כאילו לא מספיק שהיא נאלצה לראות את אליענה בקייר מנסה את כוחה במשחק ותנועה ושרדה זאת, עכשיו גם זוכרים את ההישג הזה לרד.
וסתם נצל"ש כי ראיתי שלא הייתה התייחסות לעניין:
הסרט "ביט" של אור בר-אל, זה שפתח את מקבץ הסרטים בכתבה, זכה לפני שבוע וקצת בפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים בקטגוריית האנימציה. ברכות וזה.
אקח זאת לתשומת ליבי.
באשר להערה על ריקוד מסוכן – אני מאוד מצטער, לונג. פשוט זכור לי שרד דיבר יותר פעמים על שנאתו היוקדת ל"סרט" הזה, ובגלל זה הייתי בטוח שהוא זה שכתב את הביקורת.
ובאשר לדרך התיאור שלי לסרט: יש לי חולשה לתיאורים כאלה. לא רציתי עכשיו לנסות לכתוב את הסינופסיס של הסרט בקצרה, ובדרך כלל תיאורי "X פוגש את Y" עושים לי את העבודה ביתר קלות, ודרך אגב, אותם שני סרטים באמת עזרו לי מאוד בזמן הכנת הסרט. אין הרבה הומאז'ים לטרנטינו או לדיוויד סלייד במהלך הסרט, אבל השפעה יש, ועוד איך. כנראה שבעניין הזה אני ואתה חלוקים.
שמח שהחלק הסנטימנטלי של התגובה קסם לך!
מקבל. תודה רבה!
(ל"ת)
תודה!
מעניין שדווקא את הצדדים (שאותם מותר לי לשבח כי עליהם אני לא הייתי אחראי) שיותר אהבתי בסרט אתה לא כל כך אהבת: העורך שעבד איתי היה גדול ומוכשר מאוד, לדעתי, אבל זו דעתך והיא לגיטימית. ואם אני אתחיל לדבר איתך על המשחק של הילדה אני כבר אצא לגמרי מתחומי האובייקטיביות, כי השחקנית היא במקרה חברה טובה שלי מאוד ואני פשוט ארגיש רע עם עצמי כשאני אפילו אתייחס לביקורת עליה![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
מעניין שאתה כבר השני שאמר שהוא צידד במורה, כי הכוונה לא הייתה בכלל ליצור אליו אמפתיה. כמו שאמרת, זה באמת מחמיא מאוד, ואפילו יותר מחמיא מכל ילד בשכבה שאמר לי "יו, איזה כיף זה לראות את המורה מקבל כאפה". המורה לא באמת הומו – השורה המקורית הייתה "אני יודע שאת קוראת לי הומו בן זונה", בתור קללה רגילה (לא שאני מעודד לקרוא לאנשים הומו בשום צורה או דרך). הממזרים חסרי כבוד-יות של הסרט באמת באה לידי ביטוי בקטע של "התלמידה מתנקמת במורה שלה", ויותר ניסיתי ליצור את ההזדהות בצד שלה, והיה לי חשוב לתת את ההרגשה שהיא ניצחה והוא הושפל בסופו של דבר. אני יכול להבטיח לך בהן צדקי, ג'גואר, שאחרי התגובה הזאת שלך כשאני אפרסם כאן בשנה הבאה את סרט הגמר שלי יהיה לך הרבה יותר קשה להצביע על הנקודות החלשות של הסרט :)
ובתגובה לך ולשנאוצר, ששניכם שיבחתם את המוזיקה – את "I put a spell on you" של מרילין מנסון רציתי לשים מלכתחילה, אבל "היי" היה שינוי של הרגע האחרון כמעט. חשבתי שזה יכול יותר להתאים, אבל לאט לאט אני מתחיל לחשוב שהייתי צריך להשאיר את סיקוונס הסיום כמו שהוא. נחמד לשמוע ששניכם אהבתם את המוזיקה! לראייתכם, נעימת הסיום המקורית של הסרט:
http://www.youtube.com/watch?v=m6BQKFs3-VM
ועל ה"בחרתם זמן לא טוב לעצבן אותי"
פשוט זה לא מה שהוא אמר – אתה ראית את זה כאילו עובר עליו משהו בחיים הפרטיים, אבל שנייה אחר כך הוא אומר "הישיבות הפדגוגיות שלכם בעוד שלושה ימים, ואני צריך להגיש את הציונים שלכם לתעודה בעוד שבוע בדיוק". כנראה שאצלך בראש השורה הזאת, של ה"בחר זמן מאוד לא טוב לעשות את זה" התקשרה עליך במיוחד לקטע של ה"אני יודע שאת קוראת לי הומו", ויצא שהמורה נפגע כל הזמן מאיך שמדברים אליו. זאת לא הייתה הכוונה, אבל לקחת את זה למקום משלך וזה מה שיפה באומנות :)
אני מצטער על הקטנוניות, אבל אתה בעצמך אמרת שאתה יודע איך זה להשקיע כל כך בסרט של 10 דקות. חשוב לי שאם תהיה ביקורת בונה היא תהיה ביקורת מדויקת :)
אה, השיר הזה שמיוז תמיד משתמשים בו בהופעות שלהם.
באמת נהדר, לדעתי זה היה יכול להיות פסקול עוד יותר טוב לסיום. כאילו, לא שאני חס וחלילה מזלזל ב"היי", אחד השירים הגדולים בעולם, אבל המנגינה של מוריקונה הרבה יותר אפית ויכלה להתאים לקטע, כי הילדה הזאת באמת מזכירה דמות קשוחה כזאת ממערבון ספגטי.
ובקשר לסרט עצמו,
אני לא רוצה גם לטרחן בנוגע להסתייגויות מהסרט (בעיקר כי אחרים עשו בצורה יותר מעוררת כבוד), אז אני רק אגיד שהרושם הוא חיובי. כאילו, כן, יש מקום לביקורת והיה מה לשפר, אבל בתור פרויקט ביכורים (?) שנעשה בזמן התיכון זה ממש לא רע.
סרט שהייתי שותף בהפקתו
כחלק מהציון במגמת קולנוע היה צריך לעשות סרט. בסרט שבו הייתי שותף בו, 'אדרנלין', אני הייתי אחראי על העיצוב האומנותי. הנה הסרט: http://www.youtube.com/watch?v=5iQy8a3T7vI
וכמעט שבעה חודשים לאחר מכן...
"סינמפיליה"* – תרגיל דוקומנטרי קצר, שבחרתי לעשות על אהבת הקולנוע, בהשראת הסרט הקצר הזה של ארול מוריס. כמו שציינתי לפני, ובכן, שבעה חודשים, הסרט מוקדש באהבה גדולה לכל אנשי עין הדג – מראשון העורכים עד אחרון הטרולים. בזכותכם התרגיל הזה קיים. מאוד מקווה שהוא ידבר אליכם.
(צפייה מהנה!)
http://www.youtube.com/watch?v=B_ksS8xW4XM
____________________
*לטהרנים – אני יודע שהמונח המדויק הוא "סינפליה", אבל רציתי שגם כאלה שלא מכירים את המונח יבינו שהכוונה היא ל"אהבת קולנוע" בלי שאני אצטרך לתרגם את המונח עצמו.
זה מאוד מעניין, תודה.
נחמד לראות את ההתפלגות בתשובות בין מבוגרים לצעירים ובין אנשים שנהנים לראות סרטים לאלו שממש אוהבים קולנוע.
הייתי שמחה לראות את זה מתפתחת למשהו מעבר.
תודה רבה!
הקפדנו לאזן בין האנשים ברחוב לבין המומחים. במקור הבאנו גם דלפקיסטית מהאוזן, אבל אחרי שהבנו שאיכות הסאונד שם הייתה זוועתית ושבתכלס הבחירות שלה היו סופר לא-מקוריות (דלפקיסטית מהאוזן שאוהבת את טרקובסקי ורנואר? סקופ!) העדפנו להשאיר את המומחית הספציפית הזאת מחוץ לסרט.
מלכתחילה המחשבה הייתה לשמור על זה קליל יותר – יותר קליפ מסרט. היו תלמידים ומורים שאמרו שזה יכול להיות רעיון טוב אם התרגיל יהיה עם יותר דברים כמו הסיקוונס על "ספרות זולה", ולתקוף את הנושא בזווית העמוקה יותר, הפחות קליפית וכיפית. ניסינו למצוא איזון בין השניים, אבל באמת יצא שהתרגיל היה יותר קליפ קטנטן על אהבת קולנוע מאשר משהו רציני יותר.
בהחלט מדליק
אני חושב שהקטעים ששליבתם קלפים מסרטים, תרמו מאוד אבל לא גרעו מזה את ההרגשה הקליפית (מופאסה וסקאר, לילי וסנייפ ואווטר).
וכן אהבתי לראות את ההתפלגות של הסרטים, והשחקנים אצל מבוגרים וצעירים ומומחים ואנשים מהרחוב.
והתשובות שלהם למה לאהוב קולנוע היו גם מעניינות.
סוף סוף משהו מתחיל לזוז עם הלימודים האלה.
זהו סרטון PSA על סמארטפונים, שכתבתי, ביימתי, שיחקתי וערכתי.
הוא ממש קצר, אבל ביקורת תתקבל בשמחה.
http://www.youtube.com/watch?v=zA0EXmLLOdk
המוזיקה קצת מעצבנת
השתמשת בה יפה עם העריכה, אבל צורם לי שהיא כל הזמן עוברת בין סאונד חלק למעומעם. אולי ככה השיר המקורי (לא מכיר), אבל זה די מסיח את הדעת. חוץ מזה, אחלה סרטון. המסר בסוף גורם לרצות לראות עוד פעם כדי לראות אם פספסתי כל מיני פרטים כשהסתכלתי על הדמות הראשית.
תודה!
אכן, המוזיקה שבסרטון לא הייתה הבחירה הראשונה שלי. לפרוייקט הזה היו הוראות ברורות לא להשתמש בשירים ידועים, והיינו צריכים להשיג מוזיקה חינמית מהאינטרנט. אני אגב רציתי לשים את השיר Dirty Paws של Of Monsters and Men.
ובאמת היה יכול להיות מגניב אם היינו שותלים דברים מגניבים ברקע שהדמות מפספסת, אבל לצערי לא עשינו את זה.
לא הגיע הזמן לעוד דף אודישן?
הנה בהצגת בכורה עולמית הסרט הקצר הראשון שלי. הסרט סבל מה-מ-ו-ן בעיות במהלך ההפקה ואפילו לאחר מכן. הגרסה שאני מפרסם כאן היא גרסת הבמאי, הארוכה יותר, מה שמרמז על התחלה לא טובה לקריירה.
בכל מקרה, אני גאה מאוד בסרט הזה, שנכתב, בויים, צולם, ונערך על ידי. אשמח לביקורת, טובה יותר או טובה פחות.
אז הנה הוא, הבייבי שלי, Pretense.
נ.ב:
אשמח לתרגום עברי של השם.
http://www.youtube.com/watch?v=KVtvmdkD_zc
מאד נהנתי מהסרט. הפסקול מוצלח בעיני למרות שלפעמים קשה לשמוע את הדיבורים על רקע המוזיקה.
לגבי תרגום, אולי "העמדת פנים"?
תודה.
הדיבורים בפאב מן הסתם הוקלטו לאחר מכן באולפן, וכנראה קצת הגזמתי על מנת ליצור את התחושה שהם באמת בבר.
חשבתי על התרגום הזה, אבל הוא לא ממש מתאים משום מה. רציתי בהתחלה לתרגם ל'מסכות', מה דעתך?
אני לא בטוחה ש"מסכות" מעביר את אותה אווירה, שכוללת גם התיימרות. אבל זה הסרט שלך, אם זה מרגיש לך נכון זה טוב. מצד שני, זה שם קצת גנרי.
אולי עדיף שעוד כמה אנשים יגיבו גם, זה ממש לא תחום המומחיות שלי.
אני בהחלט אשמח שעוד אנשים יגיבו,
ומסכים איתך לחלוטין לגבי השם.
תודה רבה עט!
התלונה לגבי הסאונד עלתה הרבה גם עם חברים ומכרים שצפו בסרט. רשמתי לעצמי ואתקן זאת בהקדם.
תודה רבה לגבי ההתייחסות לסיפור.
התייעצתי עם קרקר כפול לגבי השמות, ושנינו הסכמנו שאם לא יודעים מה מקור ההשראה אז אפשרי להשאיר אותם כך. לגבי המשחק אני נאלץ להסכים, למרות שלשני השחקנים יש את הרגעים שלהם.
חשוב לי לקבל ביקורת מפני שזו אינה גרסה סופית של הסרט. אני רוצה להגיש אותו למספר פסטיבלים, ובתור וואן מן טים עבדתי עליו יותר מדי זמן מכדי לדעת בסופו של דבר מה עובד ומה לא. מה אפשר לחתוך ומה חובה להשאיר.
אז תודה על הביקורת, ואני שמח שנהנית.
אולי כדאי שתפרסם את הגרסה הסופית
עשית עבודה מצוינת!
תודה מיקה!
הנה הגרסה הסופית והקצרה יותר:
http://www.youtube.com/watch?v=SawmBr2XTHg
שלושים ושניים-סרט גמר י"ב
אז אם מישהו עדין כאן, "שלושים ושניים" זה סרט גמר של 15 דקות שאני הייתי שותף בהפקה שלו בתור עורך.
http://www.youtube.com/watch?v=QYwhiQiphEw
או, כמובן! איך כמעט שכחתי
על זאבים, סרט גמר י"ב שלי באנימציה
https://www.youtube.com/watch?v=57C1AgKrJBs