לא הייתי צריך לבדוק בימד"ב כדי להבין ש"Carnage" ("קטל"?) מבוסס על מחזה. לפי הטריילר, נראה שזה אחד מאותם סרטים שמתרחשים מההתחלה ועד הסוף בחדר אחד, עם מספר מוגבל מאוד של אנשים (ארבעה, במקרה הזה). אני לא מת על הרעיון של סרטים כאלה – סרטים צריכים להיות סרטים, לא לתחום את עצמם בתוך המגבלות של מדיום אחר – אבל זה לא כאילו שאין תקדים לסרטים מצוינים שמתרחשים בחדר אחד; וכשארבעת השחקנים הם קייט ווינסלט, כריסטוף וואלץ, ג'ון סי. ריילי וג'ודי פוסטר, וכשהבמאי הוא רומן פולנסקי, יש בסיס להאמין שיהיה מה לראות.
לחידוני הטריוויה של העתיד: אם באמת הארבעה האלה הם השחקנים היחידים בסרט, האם זהו הסרט היחיד אי פעם שבו משתתפים אך ורק שחקנים שהיו מועמדים לאוסקר? (וברגע שג'ון סי. ריילי יקבל את הפרס שלו, אפשר יהיה לשדרג את זה ל-"הסרט היחיד שבו משתתפים אך ורק שחקנים שזכו באוסקר").
למעשה
כבר יש סרט כזה: The Sunset Limited, בכיכובם של טומי לי ג'ונס וסמואל ל. ג'קסון בלבד. גם כן מצולם בחדר אחד, אגב.
לצערי,
הטריילר לא מסביר את מה שהייתי צריך להבין בתור חזאי אוסקר – מי פה שחקני המשנה ומי פה השחקנים הראשיים. לכן אני שואל, יש האם יש פה מישהו שמכיר את המחזה ויודע מנקודת המבט של איזה זוג מסופר הסיפור (כלומר, האם הוא מסופר מנקודת המבט של ריילי ופוסטר שמארחים את הזוג השני בביתם, או מנקודת המבט של ווינסלט וכריסטוף שבאים לבקר אותם?)?
(חוץ מזה, איזה שידוך נהדר! שני נאצים לשעבר משחקים זוג באותו סרט!)
אני לא חושב שזה משנה.
נראה כאילו התפקידים של כל הארבעה דומים בגודלם, אז מי שיקבל את המועמדות ל"ראשי" הוא פשוט זה (או זאת) שההפקה תחשוב שיש לו/ה סיכוי טוב יותר.
זה ממש כמו פריימריז.
תיאורטית, יכולים להיות זוכים פוטנציאלים, שבפועל לא קיבלו אפילו מועמדות…
ארבעת התפקידים ראשיים באותה המידה
בזמנו המחזה היה מועמד ל-6 פרסי טוני
מועמדות אחת למחזה, מועמדות נוספת לבימוי, מועמדות כפולה לשחקן הראשי ומועמדות כפולה לשחקנית הראשית.
המחזה זכה בפרס המחזה, הבימוי והשחקנית הראשית הטובה ביותר (למארשה גיי הארדן, שניצחה את הופ דייויס. ג'יימס גנדולפיני וג'ף דניאלס הפסידו בקטגוריית השחקן הראשי).
אין לי מושג לגבי המקבילות הקולנועיות, אבל זה כן מסקרן שבגרסת הברודוויי של הסרט משחקים שחקנים הוליוודיים די מוכרים (וזוכת אוסקר אחת).
זו תופעה די נפוצה בברודווי בעשור האחרון
השחקנים מגיעים כי תיאטרון זה יוקרתי, וכי בביצה הקטנה יותר שמם המוכר מבטיח להם תפקידים טובים, והתיאטרון מרוויח כי הקהל שלא מעורה בעולם הזה מגיע לראות שמות מוכרים. היחידים שנפגעים הם שחקני התיאטרון.
משהו קרוב לזה מחבינת השחקנים ואוסקר
סרט שאם מורדים ממנו 2 דקות בהם מופיעים שני שחקנים שוליים שלא עושים הרבה, כל ארבעת השחקנים הראשים היו מועמדים לאוסקר -ואפילו על הסרט המדובר – http://www.imdb.com/title/tt0061184/
אני ידוע שלא לזה התכוונת, אבל זה די קרוב.
12 המושבעים וכלבי אשמורת
שניהם מצולמים ברובם במקום אחד ושניהם יצירות מופת.
היי הייתי בהצגה של זה בברודווי!!
את כרטיסוף וואלץ שיחק ג'יימס גנדולפיני (!) ואת סי ריילי שיחק ההוא מדאמב אנד דאמבר שהוא לא ג'ים קארי
ההצגה הייתה מדהימה
אבל באמת לא חושב שיש טעם לעבד אותה לסרט
עוד סרט דומה הוא 'משחקי בילוש' מ-1972.
מייקל קיין ולורנס אוליבייה בלוקיישן אחד. שניהם היו מועמדים לאוסקר על שחקן ראשי, ושניהם הפסידו למרלון ברנדו שקיבל אותו על תפקידו ב'הסנדק'. את הרימייק של קנת בראנה עם מייקל קיין וג'וד לאו (הפעם קיין, בתפקיד המבוגר) לא ראיתי אבל שמעתי שהוא גרוע.
ראיתי את הגרסה ההצגתית בארץ
זה מחזה צרפתי כלשהו אם אני לא טועה. אמורה להיות איזו אמירה חברתית כלשהי, נשמע סרט מעניין. אבל אני מסכים עם רד בדעה שעיבוד של מחזה כזה לסרט הוא קצת מיותר ומגביל.
איך קראו להצגה בארץ?
(ל"ת)
אלוהי הקטל, אאז"נ
ולינק: http://www.lessin.co.il/ShowDetails.asp?ShowID=90
"אלוהי הקטל".
היא הציגה בבית ליסין, ושיחקו שם מיה דגן, ליאור אשכנזי, אלון נוימן ונעמה שפירא.
לא יודע כמה הדרמטורגיה בהצגה היתה נאמנה למחזה המקורי, אבל אם הטקסט של ההצגה אכן זהה לשל המקור – זה הולך להיות סרט חמוד, אך זניח.
אמנם שחקנים משובחים מגלמים את הדמויות, אבל זה ממצה את עצמו די מוקדם.
הסיפור על שני זוגות ההורים, הזוג החביב עם הילד הפצוע מול הזוג הקרייריסטי עם הילד המכה, אמור לפתוח שאלות קשות על האלימות שצומחת בנו כמבוגרים ועל היצרים החייתיים שלנו.
אבל, לפחות הביצוע בארץ, היה קצת קצר ולא ממוקד, ואין שום סיבה שביקום להפוך אותו לסרט. בתיאטרון זה עובד בגלל החיות של השחקנים והמבוכה של להיות איתם-כביכול באותו החדר.
אבל על מסך קולנוע מרוחק בארץ אחרת?
הטריילר לא מלהיב
המשחק נראה מוגזם ואף גרוע אצל רובם ( אולי חוץ מכריסטוף), והטריילר לא מראה שום דבר על העלילה אלא מתרכז בדינמיקה בין הדמויות, שזה יכול להיות מעניין אבל לא נראה שזה יהיה המקרה.
יש איזה איזכור לתקיפה שביצע בן של אחד הזוגות
בכל מקרה, המשחק באמת לא נראה טוב. בשלב כלשהו כולם נהיים שיכורים, ואף פעם לא ראיתי איש שיכור שמתנהג כמו שאנשים שיכורים מתנהגים בסרטים (עם תנועות הגוף המתנופפות והדיבור הצעקני).
The man from earth
http://www.imdb.com/title/tt0756683/
למרות שהקאסט מורכב מ-11 אנשים, רוב רובו של הסרט מתרחש בחדר אחד ועם מעט אנשים. מאד אהבתי, אגב.
וכמובן, Moon …
Aragami היפני – ארבעה אנשים, שלושה חיים, שניים מדברים, בחדר אחד. למרות התקציב המוגבל, התוצאה מרשימה מאד לדעתי, בכל האספקטים.
http://www.imdb.com/title/tt0362417/
ראיון לילי
Interview בלעז.
כשמו כן הוא, סטיב בושמי מראיין את סיינה מילר, וזה קורה בלילה. רוב הסרט מתרחש בדירה של מילר.
אני מאוד השתעממתי מהסרט. באתי לא מוכנה ולא ידעתי בכלל על מה הסרט, ועד למחציתו כל הזמן חשבתי מתי הם יפסיקו לקשקש ויקרה משהו. אחרי מחצית הסרט התחילה לחלחל ההכרה שהם ימשיכו לקשקש עד הסוף… ואין לי בעיה עם קשקשנות כשלעצמה (לפני הזריחה ולפני השקיעה, לדוגמה) פשוט הסרט היה לא משהו בעייני.
ב"איפה אליס" נראה לי שיש רק את שלושת הדמויות הראשיות.
אין עוד שחקנים חוץ מאליס ושני החוטפים. נראה לי שבאיזשהו שלב לקראת סוף הסרט יש איזה ניצב אחד, אבל חוץ מזה זה רק שלושתם (וזה מצוין).
The Big Kahuna
בעברית זה לדעתי 'דג שמן' מתרחש רוב רובו בחדר אחד. ראיתי בגיל צעיר ושמתי לב שדי נקטל בIMDB, אבל עדיין זכור לי כסרט רגיש ומעורר מחשבה (עם נאום ה"שים קרם הגנה").
שלושה שחקנים בלבד בהם קווין ספייסי ודני דה-ויטו בהופעה מקסימה.
זה נראה טוב.
אני לא יודעת לגבי הסרט עצמו – אבל הטריילר תפס אותי. המקצב, הדינמיקה המשתנה-תדיר בין הדמויות, המוזיקה ברקע… אם זה מעיד במשהו על הסרט, אני בעדו.
Rope (ובעברית - חבל התלייה)
http://www.imdb.com/title/tt0040746/
אני יודעת שהדעות חלוקות לגביו, אבל בעיני זה אחד הסרטים הטובים של היצ'קוק. קשה לי לחשוב על סרט אחר שגם בצפיות חוזרות, עדיין עקבתי אחרי כל שנייה בו, כמעט מבלי למצמץ בכלל, כדי שלא להפסיד כלום. מאוד עוזר גם שג'יימס סטיוארט המופלא בתפקיד הראשי.
מסכים לחלוטין
זה גם אחד ההיצ'קוקים הכי אהובים עלי.
נראה מעניין
עם שתיים מהשחקניות היותר אהובות עלי.
היתה לי הרגשה שתאהב אותו =]
(ל"ת)
:)
למרות שאני לא ממש מת על פולנסקי…אבל בטוח אראה אותו.
נראה קצת מבולגן
לא ברור מי נמצא אצל מי, מה בדיוק הלך עם הילדים, למה הכל קורה וכו'.
לא טריילר שגרם לי לרצות לראות את הסרט, בלשון המעטה.
עוד סרטים טובים שמתרחשים במקום מוגבל
'קיוב' (הראשון), 'קבור' ו '127 שעות'.
דווקא משום שהם כל כך מוגבלים,
"קבור" ו"127 שעות" הם סיפור שונה לחלוטין, והם קולנועיים הרבה יותר. אף אחד משניהם לא היה עובד בתור מחזה.
שלושה אנשים, מחזה, פולנסקי
מזכיר – פולנסקי התמודד בעבר עם עיבוד למחזה ועשה זאת לא רע עם "העלמה והמוות". שם היה זוכה אוסקר אחד (בן קינגסלי) ועוד מועמדת (סיגורני וויבר).
קבור
יש לי בחילה רק מלקרוא את התקציר. הסרט עצמו עלול כנראה להוביל ללילות רבים ללא שינה :-)
(רק מאווררת פוביות כאן להנאתי…)
סרט נהדר שמבוסס על מחזה - Wit
http://www.imdb.com/title/tt0243664/
אל תתנו לפוסטר ולעובדה שמדובר בסרט לטלוויזיה להטעות אתכם, מדובר ביצירת מופת שמתרחשת כמעט רק בחדר אחד ומככבת בה כמעט רק אמה תומפסון.
הו, בהחלט, שנינות.
אין כמוהו לשכנע אנשים לחתוך את ורידיהם ביעילות.
אמה ת'ומפסון? קנית אותי.
(ל"ת)