אז "הערת שוליים" לוקח השנה את האופירים ונשלח לאוסקר, כן? ככה זה נראה כרגע (אם כי הפתעות יכולות לקרות. בשנה שעברה חשבתי שזה סגור ש"הדקדוק הפנימי" יזכה). אם היה צריך אישור נוסף לכך שהסרט של יוסף סידר מוביל, הוא קיבל 13 מועמדויות לפרסי אופיר – כלומר, הוא מועמד בכל קטגוריה מלבד הסרט התעודי (מסיבות מובנות) והשחקנית הטובה ביותר (כיוון שאין בו שום תפקיד נשי גדול). בכלל, קטגורית השחקנית הראשית הטובה ביותר נראית כאילו הגיעה מיקום אחר – חוץ מ"אחותי היפה", לסרטים שבה כמעט שאין איזכורים בקטגוריות האחרות.
"בוקר טוב אדון פידלמן", שזכה בפסטיבל ירושלים, אמור להיות המתחרה העיקרי, והוא באמת במקום השני מבחינת מספר המועמדויות – 11; אבל די מפתיע, אני חושב, ש"אורחים לרגע" ו"אחותי היפה", שלא נחשבו לבולטים במיוחד עד עכשיו, קיבלו מספר מכובד מאוד של מועמדויות.
כצפוי, הסרטים ה"ז'אנריים" – כלומר, "כלבת" שמצליח בפסטיבלים בחו"ל במידה מטורפת, ו"חתולים על סירת פדלים" – לא מועמדים לכלום. סליחה, תיקון. "כלבת" קיבל מועמדות לפרס האיפור החדש. ייפי.
הרשימה המלאה:
הסרט הטוב ביותר
אורחים לרגע
אחותי היפה
בוקר טוב אדון פידלמן
הערת שוליים
השוטר
הבמאי הטוב ביותר
מרקו כרמלי, "אחותי היפה"
נדב לפיד, "השוטר"
יוסי מדמוני, "בוקר טוב אדון פידלמן"
יוסף סידר, "הערת שוליים"
מאיה קניג, "אורחים לרגע"
השחקן הטוב ביותר
גור בנטוביץ', "אורחים לרגע".
שלמה בראבא, "הערת שוליים"
ציון ברוך, "הפנטזיה הגדולה של סימיקו הקטן"
ששון גבאי, "בוקר טוב אדון פידלמן"
יפתח קליין, "השוטר"
השחקנית הטובה ביותר
הגר בן אשר, "הנותנת"
קרן ברגר, "2 בלילה"
בתיה בר, "עמק תפארת"
אוולין הגואל, "אחותי היפה"
חן יאני, "נמס בגשם"
שחקן המשנה הטוב ביותר
צחי גראד, "אורחים לרגע"
ליאור אשכנזי, "הערת שוליים"
אורי גבריאל, "הפנטזיה הגדולה של סימיקו הקטן"
הנרי דוד, "בוקר טוב אדון פידלמן"
נורמן עיסא, "אחותי היפה"
שחקנית המשנה הטובה ביותר
שרה אדלר, "בוקר טוב אדון פידלמן"
ריימונד אמסלם, "אחותי היפה"
רותם זיסמן-כהן, "ברקיע החמישי"
עלמה זק, "הערת שוליים"
מורן רוזנבלט, "אודם"
תסריט
אורחים לרגע
בוקר טוב, אדון פידלמן
הערת שוליים
הפנטזיה הגדולה של סימיקו הקטן
השוטר
צילום
בוקר טוב אדון פידלמן
הנותנת
הערת שוליים
השוטר
עמק תפארת
עריכה
בוקר טוב אדון פידלמן
אורחים לרגע
אחותי היפה
הערת שוליים
השוטר
עיצוב אמנותי
בוקר טוב אדון פידלמן
ברקיע החמישי
הערת שוליים
הפנטזיה הגדולה של סימיקו הקטן
תלבושות
אוסטרליה שלי
אחותי היפה
ברקיע החמישי
הנותנת
הערת שוליים
סאונד
אורחים לרגע
אחותי היפה
בוקר טוב אדון פידלמן
הערת שוליים
השוטר
מוזיקה
אבי בללי, "אחותי היפה"
אבי בללי, "בוקר טוב אדון פידלמן"
יוסף ברנדשווילי, "ברקיע החמישי"
עמית פוזננסקי, "הערת שוליים"
תום שרפשטיין, "הפנטזיה הגדולה של סימיקו הקטן"
ישראל ברייט, "ניקה"
רן בגנו, "פלנטה אחרת"
איפור
אחותי היפה
ברקיע החמישי
הפנטזיה הגדולה של סימיקו הקטן
הערת שוליים
כלבת
נמס בגשם
סרט תיעודי
ארץ בראשית
דיפלומט
הדולפין
הדירה
המורה אירנה
מוזר לראות את "ארץ בראשית" ברשימת המועמדים לפרס הסרט התעודי. לא שהוא סרט לא טוב, אבל זה סרט שהוקרן בבתי הקולנוע כבר לפני שנה (ולפני טקס פרסי אופיר של השנה שעברה), בעוד רוב הסרטים, כרגיל, הם כאלה שעדיין לא הגיעו להקרנות מסחריות בכלל. אמור מעתה: פרס אופיר 2010-2012.
זה די מוזר לי
בראבא מועמד ל"שחקן" אבל אשכנזי רק ל"שחקן המשנה"? מישהו מדד מה היה זמן המסך שלהם? התחושה שלי הייתה שהתפקיד של אשכנזי מרכזי יותר וגם זוכה ליותר זמן מסך (ועם כל הערכתי לבראבא, התפקיד של אשכנזי גם קשה ומורכב יותר לטעמי).
למעשה שניהם צריכים להיות בקטגורית השחקן הראשי
אני מניחה שהשחקנים הגישו את עצמם כך על מנת למקסם את סיכויי שניהם לזכות. אבל אם חייבים להפריד ביניהם, אני מסכימה שאשכנזי הוא השחקן הראשי ובראבא שחקן המשנה – כנראה שההחלטה להגיש את עצמם הפוך הוא עניין של ותק.
הייתי רוצה לחיות בעולם שבו ההסבר הזה היה נכון![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
גם אני
(ל"ת)
ועוד הסבר אפשרי
לאשכנזי כבר יש פרס אופיר לשחקן הראשי ולבראבא (שממעט להופיע בקולנוע) עוד אין, אם איני טועה.
לא חושב שאשכנזי הוא השחקן הראשי
עם כל הכבוד לזמן מסך, הדמות של בראבא היא ללא ספק הדמות הראשית. זאת הדמות שהסרט נפתח ונסגר במבט עליה. זאת הדמות שעוברת שינוי במהלך הסרט. ולמרות שגם הדמות של אשכנזי צריכה לעבור כל מיני דילמות מוסריות – הדמות של בראבא היא זאת שהצופה צריך באמת לתהות על קנקנה.
שניהם עוברים שינוי, או לפחות משבר
והסיבה שאנו תוהים על קנקנו של בראבא היא שדמותו אטומה יותר. אנו רואים אותו מנקודת המבט של הבן שאינו מבין אותו, ודרכו למעשה עוברים אלינו כל אירועי הסרט. אוריאל הוא גם זה שמניע את האירועים הללו, ברוב המקרים. לכן אני חושבת שנכון לקרוא לו הדמות הראשית – למרות ששוב, זה רק אם מכריחים אותי לבחור.
עוד נקודה לציון
הפקת "הערת שוליים" הגישה את עליזה רוזן לפרס השחקנית הראשית. לא נראה לי שיש מישהו שחושב שהתפקיד שלה ראשי יותר מזה של אשכנזי – אני לא בטוח שהוא יותר ראשי מזה של עלמה זק. סרטים אחרים בתחרות הגישו יותר ממועמד אחד בקטגוריות המשחק,"הערת שוליים" רצה למנוע תחרות מול עצמו.
זה באמת חבל
כולם אומרים שקטגורית השחקנית כאילו הגיעה מעולם אחר, וכנראה שרוזן נפלה קורבן לכך. אישית הייתי מעדיפה לראות מועמדות עבורה, בקטגורית שחקנית המשנה, מאשר לזק. היא דמות פחות אקטיבית, אבל היאוש השקט שבו היא עדה לאירועי הסרט מאוד השפיע עלי, ותרם רבות להשפעה הרגשית של הסיפור.
ומלבד זאת, לעלמה זק נתנו תפקיד קלישאתי ומטופש. בהתאם לכך, היא לא מגלמת אותו בצורה טובה ולדעתי לא ראויה כלל למועמדות לפרס, בניגוד לעליזה רוזן.
לא חושבת שהתפקיד של זק קלישאתי
אבל הוא חסר פנימיות. תפקידה הוא להאיר על דמותו של אשכנזי, לעיתים בדרכים מאוד לא אלגנטיות (השיחה שלהם במיטה), בעוד שלדמותה של רוזן יש רגשות מורכבים משל עצמה.
זה מזכיר לי נשכחות
ויכוחים (שאני כבר לא יודע אם היו ביני ובין עצמי או ביני לבין אחרים) על האם הדמות הראשית בסרט (להבדיל כמובן מהספר) "הסיפור שאינו נגמר" היא בסטיאן או אטריו (ברור שזה אמור להיות בסטיאן, אבל…).
בערך כמו המעומדות של היילי סטיינפלד לשחקנית המשנה
על אומץ אמיתי. כנראה לא רצו לחנוק את אותה קטגוריה עם שני שחקנים מאותו סרט. הייתי מהמר שרק אחד מהם יזכה, בטח בראבא. ותכלס מגיע לו, לא רק בגלל הסרט הזה.
יש לזה הסבר פשוט
לפני ההצבעה על המועמדים לאופיר, מתפרסמת רשימה של הסרטים המתחרים, עם פירוט המועמדים הפוטנציאליים בכל קטגוריה. מפיקי הסרט בחרו לרשום את בראבא כשחקן ראשי ואת אשכנזי כשחקן משנה. השינוי היחיד שהאקדמיה עושה, הוא הסרת שמות מי שלא שלא כשירים למועמדות מסיבה כזו או אחרת (העדר אזרחות ישראלית, קרדיט לא במקום וכו').
נכון.
לפני שבוע, הייתי בטוח שדני יוסטון יקבל מועמד על הופעתו ב"פלייאוף", אבל נוכחתי לגלות שזה לא אפשרי מפני שאין לא אזרחות ישראלית. זה כבר ממש תת-רמה. אם רוברטו בניני יכול לקבל אוסקר אמריקאי, למה שחקן אמריקאי לא יכול קלבל אוסקר ישראלי?
כי האוסקר הוא לא פרס אמריקאי
הוא פרס של כלל עולם הסרטים. מן הסתם, מיקומו של הטקס בהוליווד, העובדה שהוא מופק בידי רשת אמריקאית וההעדפה הברורה של הפקות דוברות אנגלית, מעניקים לו צביון אמריקאי. גם העובדה שארה"ב היא המדינה היחידה שאינה כשירה להתמודד בקטגוריית הסרט הטוב ביותר בשפה זרה (מדינות כמו בריטניה, אוסטרליה וניו זילנד כשירות, למרות שהשפה העיקרית בהן היא אנגלית), יוצרת הבדלה בין התעשיה האמריקאית לשאר העולם. למרות זאת, אין לאוסקר שום שיוך לאומי רשמי וכל אדם בעולם כשיר להיות מועמד.
אהא.
ובטח ב-world series האמריקאי מתחרות כל שנה קבוצות הבייסבול הטובות ביותר מרחבי העולם?
איך זה קשור?
הוורלד סירייס היא אליפות של ליגת ה-MLB שמהגדרתה, כוללת רק קבוצות מארצות הברית וקנדה. הם אמנם בחרו שם מטעה, אבל מדובר בתחרות שמראש מוגבלת לקבוצות משתי המדינות האלה בלבד. האוסקר לא מוגדר כתחרות של מדינה אחת והוא פתוח למתמודדים מכל לאום ואזרחות. זה שקיימת נטיה ברורה לטובת סרטים דוברי אנגלית, זה עניין בפני עצמו, אבל אין בחוקי הטקס שום חובה להיות אזרח אמריקאי בכדי להיות מועמד. זאת בניגוד לפרס אופיר שפתוח רק לאזרחים ישראלים.
זאת תחרות אמריקאית.
וזה שהאמריקאים רואים את עצמם כ"העולם כולו" לא אומר שגם אני צריך לחלוק את דעתם. בעיקר בהתחשב בכך שאני לא ממש אמריקאי. ובכן, בניגוד אלי אתה אולי כן רואה עצמך כאמריקאי, אני לא יודע, ולא שופט. אבל זה עדיין לא הופך תחרויות ופרסים אמריקאיים לכלל עולמיים. ולא משנה עד כמה תתעקש.
האוסקר הוא פרס שמוענק באמריקה
על ידי אנשים שרובם אמריקאים. מהבחינה הזאת (ומהרבה בחינות אחרות) הוא בהחלט אמריקאי. האוסקר הוא לא פרס שמוגבל לסרטים אמריקאיים בלבד, זאת בניגוד לאופיר או לרוב הפרסים המקומיים האחרים.
(ובכל זאת זה נשמע די אידיוטי ששחקן בסרט ישראלי לא יכול לקבל מועמדות בגלל שהוא לא אזרח ישראלי. אבל אני לא יודע איך אפשר לנסח חוקים שיהיו ישראליים-בלבד אבל לא יפלו).
באמת הגיע הזמן שתהיה איזה תחרות סרטים עולמית אמיתית
שישפטו בה אנשים מארצות שונות. כמו האוסקר האירופאי, רק של כל העולם. ולא, פסטיבל קאן (או כל פסטיבל אחר) לא נחשב.
גם ברק אובאמה קובע מדיניות שאינה מוגבלת לאמריקה בלבד. ובכל זאת, הוא נשיא אמריקה, לא נשיא העולם.
ובקשר לתקנון המוזר של האופיר, ובכן, מוזר.
גם זה לא נכון לגמרי.
"החיים יפים" היה אומנם סרט איטלקי, אבל היו לו הפקה/הפצה אמריקאית. "הדוור" גם היה סרט איטלקי, אבל הוא בוים על ידי בריטים. באוסקר יוצא שהסרטים שלא קשורים בשום צורה לאמריקה או כל מדינה אחרת דוברת אנגלית זוכים במועמדויות "רגילות", אבל אף פעם לא בקטגוריית הסרט הטוב ביותר (לדוגמה – "עיר האלוהים" או "שלושת הצעים: אדום" שהיו מועמדם לבימוי, תסריט ועוד איזה פרס טכני או שניים).
כן, אבל זו בדיוק השאלה
למה בראבא ראשי ואשכנזי משנה.
כדי לשפר את הסיכויים של שניהם
כששני שחקנים מאותו סרט מתמודדים ראש בראש באותה קטגוריה, כמעט בטוח שרק אחד מהם יוכל לזכות. רישום אחד מהם כשחקן ראשי ואחד כשחקן משנה, מונע אפשרות של פיצול קולות בין שניהם ומאפשר לכל אחד להתחרות בקטגוריה נפרדת. למפיקי הסרט היו שיקולים משלהם איזה שחקן להציב באיזו קטגוריה. אני מסכים שמבחינת זמן מסך ומרכזיות עלילתית, שניהם שחקנים ראשיים. הניחוש שלי הוא שרצו שבראבא, בתור שחקן ותיק ומוערך שמעולם לא זכה בפרס אופיר, יקבל את הכבוד להתחרות כשחקן ראשי, אולי מתוך הנחה שהוא מתמודד יותר חזק מליאור אשכנזי. אותה הנחה הביאה לשיבוץ אשכנזי כשחקן משנה, שם הדומיננטיות של התפקיד שלו נותנת לו יתרון מסוים על פני שחקני משנה "אמיתיים".
ברבאבא, אה?
(ל"ת)
אכן, עדיין שם.
לידיעת הדג.
קצת עצוב לי שזה כבר תוקן
(ל"ת)
ההפתעה הכי גדולה מבחינתי
היא המועמדות של "הנותנת" בקטגוריית התלבושות. לפי מה שהבנתי, במשך רוב הסרט הדמויות לא לובשות שום תלבושת![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
.
כמובן שאסור לי לדבר כי אני מכיר את היוצרים של כלבת
אבל בכל זאת אני אגיד שזה ביזיון לאקדמיה. לא הייתי אפילו מזמזם אם הם לא היו זוכים, בכל זאת סרט זאנר. אבל שום מועומדות לסרט עם הבאז הכי גדול השנה בפסטיבלים בעולם? זה פשוט ביזיון.
די כבר
אין דרך עדינה להגיד את זה – כל קשר בין הבאזז המטורף שיש ל"כלבת" אל מול איכות הסרט הינו מקרי בהחלט. מצחיק אותי לקרוא שהיוצרים מתגאים בכך שהביאו סך הכל 20 אלף צופים לסרט הזה. כל בר דעת מבין שמספר צופים כזה הוא כישלון כלכלי. חמור מכך, הסרט אינו ראוי בשום צורה למועמדיות בפרסי אופיר [למעט צילום, תלבושות ואיפור] ולכן כל הרטינות על ההתעלמות של האקדמיה מסרט זה – מיותרות.
אולי זה יפתיע אותך - אבל הרבה מאוד אנשים לא יסכימו איתך
דבר ראשון – הסרט היה רווחי מהיום בו הוא יצא לאויר העולם. הוא כבר נמכר לערוצים VOD וכ"ו.
הגישה שהכסף מגיע מהקרנות בקולנוע היא גישה מיושנת שלא עובדת ברוב העולם. הכסף מגיע ממכירות לערוצים ודיוידי. כל בר דעת מבין את הדברים האלה (זה היה שימוש בניסוח התנשא שלך, מן כזה "הכל חוזר אליך והקקה בידך" כזה).
חוץ מזה, סרטי אימה בארץ מביאים ממוצע של 5000 צופים. זה קצת מראה שזה בכל זאת עבד.
ואני יכול לרטון כמה שאני רוצה כי חוץ מזה שהוא לא קיבל מועמדות על צילום ותלבושות, אני כן חושב מגיעה לפחות התמודדות לדני גבע ויעל גרובגלאס. הבעיה היא בהתעלמות הכוללת שהסרט קיבל. הרבה יותר אנשים יודעים על הסרט "כלבת" מעל הסרט "אורחים לרגע".
יש הבדל בין באז לבין הצלחה מטורפת בפסטיבלים המובילים לז'אנר בעולם.
הוא גם היה הצלחה בטרייבקה – שהוא לא פסטיבל ז'אנרי.
מתי אנשים יבינו שזה שהם לא אהבו סרט מסויים לא מפריע לאנשים אחרים כן לאהוב אותו?
קודם כל, תאהבו מה שתרצו.
כרגע, זה שאנשים יודעים על "כלבת" יותר מעל "אורחים לרגע", זה רק בגלל העובדה ש"אורחים לרגע" לא הופץ עדיין ו"כלבת" כן. "אורחים לרגע" הוא גם סרט הרבה יותר טוב ומגובש. הבחירה ב"אורחים לרגע" האנונימי ונטול הבאזז רק מעניקה נקודת זכות בכך שחברי האקדמיה אכן ראו את מרבית הסרטים ולא הגיעו רק לסרטים שיש מאחוריהם מנגנון שיווקי וידעו להעריך אותם לפי טעמם.
לגבי דני גבע – אין ספק שזאת הייתה הופעה זכורה, אבל גם די משונה. גם לאחר שתי צפיות בסרט קשה לי לקבוע אם אהבתי את מה שראיתי או לא. ובכל זאת, אי אפשר להשוות אותו לליאור אשכנזי ב"הערת שוליים".
יעל גרובגלס טובה, אבל התפקיד שלה קטן מדי וכמעט נטול טקסט – אנחנו כמעט לא יודעים על הדמות שלה כלום מהסרט. מצד שני, גם לאקדמיה היו בחירות תמוהות במועמדיות לשחקנית משנה, כמו התפקיד הקטן והסתמי של עלמה זק באותה "הערת שוליים".
על עניין רווחיות הסרט אין לי כוח להתווכח איתך – בעיני זה מגוחך להגיד על סרט מסוג זה שאם הוא הביא מעל 5000 צופים – אז הוא נחשב להצלחה מסחרית. נו באמת.
ובאופן כללי, הרטינות על התעלמות מפרסי אופיר של סרטים מסוימים היא מיותרת בכל מצב. תמיד יהיו יותר מאוכזבים ממנצחים, זאת טבעה של התחרות הזאת – על אף הבעיות הרבות שיש בה. העניין הוא לא שמפריע לי שאחרים, בניגוד אליי, אהבו את "כלבת", אלא שהם מצפים שסרט זה יזכה לפרגון מחברי האקדמיה ומתאכזבים כשזה [באופן צפוי] לא קורה.
ההתאכזבות היא מהמנגנון המיושן
אם תראה את האוסקר למשל, גם אם סרטים ז'אנריים למינייהם לא מקבלים מועמדות לסרט הטוב ביותר – הם כן מקבלים מועמדות לפרסים המשניים. ההתעלמות הגורפת מהסרט מראה שיש משהו לא הגיוני בדרך ההחלטות של האקדמיה.
הבחירה היא לא בסרטים "חסרי באז", כמו שציינת, אלא בסרטים שיש להם באז "אמנותי". לא ראיתי את "אורחים לרגע" כך שאני לא יכול להעיד עליו, אבל ניסיון של שנים מראה שסרטים שלא נכנסים לז'אנר הפוליטי\פסאודו אומנותי לא יגיעו לטקס. אני מפריד בכוונה את הז'אנר החברתי כי אם הוא נכנס לפרסי האקדמיה זה רק כשהוא חסר תחכום, הרי כלבת הוא סאטירה חברתית – אבל אין בו רוסי\ערבי\אתיופי עם חיים קשים.
האם חברי האקדמיה ראו את כלבת? אני לא בטוח, הם כבר רגילים לבוא לסרטים שיש להם באז מתאים למה שהם מכירים.
הניסיון לעשות סרט ז'אנרי, אם תאהב אותו או לא, הוא הרבה יותר פורץ דרך בארץ שלנו מעוד "סרט אומנותי" כמו שמכנה אותו יו"ר האקדמיה, מרק רוזנבאום.
וזה שהסרט הביא פי 4 יותר צופים מסרט אימה ממוצע מחו"ל זה נתון מרשים שלא קשור לרווחיות. כתבתי שהסרט היה ריווחי בגלל המודל שמכר אותו לערוצים בארץ ובחו"ל כולל הVOD.
כעובדה הוא ריווחי – לא תיאוריה כלשהי.
שנה חלשה לאללה.
מעניין מתי כבר תהיה מועמדות לסרט אנימציה קצר?
יש בארץ איזה חמישה בתי ספר לאנימציה. לא הגיע הזמן לקטגוריה בתחרות הסרטים הרשמית?
צריך להתחיל עם תחרות לסרטים קצרים בכלל.
אבל באמת, למה לא? באוסקר, קטגוריות הסרטים הקצרים הן בעייתיות ומספר המצביעים להן מועט, משום שצריך לראות את כל הסרטים המועמדים – וזה אומר, ללכת להקרנות מיוחדות מטעם האקדמיה, ומעטים יחסית הם חברי האקדמיה שטורחים לעשות את זה. אבל בארץ, המועמדויות של *כל* הסרטים תלויות בהקרנות מיוחדות מטעם האקדמיה, וכדי לקבל מושג כלשהו לגבי התחרות המצביע צריך ללכת להרבה מהן. אז דווקא להוסיף עוד הקרנה מרוכזת אחת של כל הסרטים המועמדים בקטגורית הסרטים הקצרים – אחרי שהמועמדים נבחרו על ידי ועדה, או משהו – יהיה טרחה קטנה מאוד, ויוסיף אפשרות לסטודנטים ויוצרי סרטים קצרים (אנימציה או לא) בכלל לקבל הכרה ויוקרה שיכולים להועיל להם בהמשך. אז למה לא, באמת?
נו, אז למי צריך לפנות?
(ל"ת)
מעניינת העובדה
שבפעם הראשונה בשנים האחרונות, אין אפילו סרט תקופתי אחד במועמדים לסרט הטוב ביותר. בכלל, הרשימה השנה היא לא ממש שגרתית. כלומר, אגדה מרוקאית בתל אביב של היום ("אחותי היפה"), סרט נוכלים שאחת מגיבורי והיא ידלה בת 12 ("אורחים לרגע"), סרט על אנרכיסטים ("השוטר") וסרט על חקר התלמוד ("הערת שוליים"), זה מאוד… מגוון.
המועמדויות של" אורחים לרגע" ו"אחותי היפה" נורא הפתיעו אותי, במיוחד כשהם באו על חשבון סרט שהייתי בטוח שיקבל איזה 11 מועמדויות – "פלייאוף" של ערן ריקליס, שלא קיבל אף מועמדות משום מה (למרות שאני אשאר שזה כי הסרט לא טוב).
אין לי הרבה מה לומר על הרשימה
בעיקר כי, כמו כמעט בכל שנה, רוב הסרטים לא יצאו לקולנוע. הערת שוליים וכלבת הם היחידים שהגיעו להקרנות מסחריות והשני מועמד רק על האיפור. למעשה, ההפתעה היחידה מבחינתי היא שנוספה קטגוריה על האיפור. לא שמעתי שום דבר על כך לפני חשיפת המועמדים כי האקדמיה הישראלית עדיין לא מתייחסת לפרסי אופיר כאל טקס פרסים רציני, אלא כאל משהו שצריך לעבור מדי שנה ולהתלהב ממנו רק אחרי שנבחר הנציג הישראלי לאוסקר.
מבחינת הזוכה, הערת שוליים אמור להיות הפייבוריט. לא רק כי הוא מוביל במספר המועמדויות ולא רק כי כל סרטיו הקודמים של יוסף סידר יצגו את ישראל באוסקר (והאחרון גם היה מועמד). להערת שוליים יש פרסום בינלאומי שגולת הכותרת שלו הוא פרס התסריט בפסטיבל קאן. מצד שני, בוקר טוב אדון פידלמן גם זכה במספר פרסים בינלאומיים ויש לו עוד נקודת יתרון אחת שתמיד קצת מביך להודות בה: הוא יוצא לקולנוע רק אחרי פרסום רשימת המועמדים, בעוד הערת שוליים מוקרן כבר יותר מחודשיים. מבחינה היסטורית, כמעט כל הזוכים בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר, יצאו לאקרנים אחרי פרסום רשימת המועמדים. אני לא יודע אם תאריך ההפצה נבחר כדי שיוכלו לרתום את המועמדויות לקמפיין הפרסום, או שהאקדמיה הישראלית באמת מעדיפה סרטים שלא נחשפו לציבור לפני כן. איך שלא יהיה, בלי הזכיה בפסטיבל קאן, לא הייתי מהמר על הערת שוליים כמנצח. למזלו של יוסף סידר, פסטיבל קאן הוא פסטיבל נחשב ביותר ובאקדמיה הישראלית יתקשו להתעלם מהיתרון היחצני שיש לו על פני שאר המתחרים.
שמתם לב שלא הזכרתי בכלל איזה סרט טוב יותר, נכון? אולי כי בלי להיות חבר אקדמיה, אין לי שום דרך לקבוע איזה סרט יותר טוב מבחינתי.
אפרופו פסטיבלים
השנה יוקרנו בפסטיבל טורונטו לא פחות מארבעה סרטים ישראלים, כולם במסגרת Contemporary World Cinema: "הערת שוליים", "בוקר טוב אדון פידלמן", "אודם" ו"ימים אחרונים בירושלים" שהוא קופרודוקציה ישראלית-פלסטינית-צרפתית-גרמנית.
שאלה תמימה :למה זה כך ?
מדוע הסרטים לא יצאו כבר לקהל הרחב ?
כי בארץ רוצים לתרום את הכח של ההצהרה "זוכה פרס אופיר!"
לשיווק של סרט.
ואין לאנשי פרס אופיר אינטרס שזה לא יהיה כך?
כלומר, שיהיה חוק שכדי שסרט יהיה מועמד לפרס אופיר עליו להיות כבר מופץ בקולנוע כך וכך זמן?
אנל'איודע
זאת לא שאלה כל כך פשוטה. מבחינתי, הייתי מעדיף טקס פרסים שנערך אחרי שהסרטים כבר הוקרנו בקולנוע. זה בוודאי יביא גם יותר רייטינג. במצב הנוכחי, שבו סרט שלא ראיתם א' מתחרה בסרט שלא ראיתם ב', הטקס בדרך כלל מעניין רק את אנשי התעשייה.
מצד שני, המטרה של פרס אופיר היא לא לקדם את טקס פרס אופיר אלא לקדם את הקולנוע הישראלי. ואם יציאה של סרטים אחרי הטקס מגדילה באופן משמעותי את מספר הצופים בהם (פעם זה היה נכון באופן שנראה מובהק, היום – פחות) – אז יש הגיון בשיטה הנוכחית.
טקס פרסי השייקה
אני אמשיך בקמפיין שלי
לטקס הזה חייבים לשנות את השם.
מעתה אל תאמרו "טקס פרסי אופיר".
מעתה והלאה אמרו…
"טקס פרסי השייקה"