אנחנו עוד הולכים לדבר על "כוכב הקופים: המרד", שייצא לאקרנים בסוף השבוע הקרוב בארץ. אנחנו עוד הולכים לדבר עליו הרבה, עכשיו ובסיכומי השנה. אבל כבר עכשיו אני יכול לספק ספוילר לביקורת: זה סרט ממש טוב. וזה מאוד הפתיע אותי שהוא סרט ממש טוב. ריבוט/פריקוול שנראה מיותר לגמרי, של במאי שבחיים לא שמעתי עליו, לסדרה עתיקה שכבר עברה ריבוט מזעזע אחד, ושיוצא לאקרנים באוגוסט אחרי הרבה שינויי תאריכים – אין שום סיבה לפתח ציפיות מנתוני הפתיחה של הסרט הזה. אבל הוא טוב, ומתברר שהוא גם מצליח, וזה משמח אותי. אני אוהב כשדברים טובים מצליחים.
1. כוכב הקופים: המרד (שבוע ראשון) – 54.0 מיליון דולר
"כוכב הקופים" לא היה בשורה הראשונה של הסרטים הגדולים של הקיץ – אלה כללו, בין השאר, את "גרין לנטרן" ו"קפטן אמריקה", שהכנסות השבוע הראשון שלהם היו בסופו של דבר מאוד דומות. התקציב שלו, על פי מוג'ו לפחות, הוא 93 מיליון דולר – וזה אומר שהוא עומד לכסות אותו בקלות. היה גם יפה לראות איך שההערכה על ההכנסות של הסרט צמחה במהלך סוף השבוע: בהתחלה דיברו על 36 מיליון בסופ"ש, הסכום גדל מהר מאוד ל-40 מיליון, אחר כך ל-50, ומשם ל-54 (סכום לא סופי – מדובר כאן בהערכות). זה אומר שהשמועה על כך שמדובר, למרבה ההפתעה, באחלה סרט, עברה מפה לאוזן כבר במהלך הסופ"ש, ואפשר לצפות לירידות קטנות גם בשבועות הבאים. אחלה.
2. הדרדסים (שבוע שני) – 21.0 מיליון דולר (41%-)
3. בוקרים וחייזרים (שבוע שני) – 15.7 מיליון דולר (57%-)
אוי, איזו השפלה. מילא שבשבוע הראשון של שניהם, "בוקרים וחייזרים" הצליח רק בקושי לסיים סנטימטר וחצי מעל "הדרדסים"; בשבוע השני, הכחולים המעצבנים דירדסו לבוקרים את הצורה. ירידה צנועה לדרדסים לעומת ירידה חדה לקאובויז משמעותה ש"הדרדסים" בלי ספק יסיים את הקריירה כסרט ההרבה יותר מצליח מבין שניהם, וזה שיקבל סרטי המשך. עדיין לא ראיתי את "בוקרים וחייזרים", אבל אני מקווה שהוא ממש גרוע, כי אם סרט טוב מפסיד בצורה כזאת לג'אנק כמו "הדרדסים", זה מאוד עצוב.
4. חיים בהחלפה (שבוע ראשון) – 13.5 מיליון דולר
איזה מסכן ריאן ריינולדס. שחקן כל כך נחמד, וכולם מסכימים שיש לו עתיד, אבל את הקיץ הזה לא בטוח שהקריירה שלו תשרוד. הוא כיכב ב"גרין לנטרן" – כשלון מביך, ולא באשמתו – ועכשיו גם ב"חיים בהחלפה" ("The Change-Up"), שהוא, מתברר, כשלון מביך שני. כנראה שגם זה לא באשמתו, אבל לך תשכנע עכשיו אולפן לשכור שחקן שהוא כזה נאחס קופתי. "חיים בהחלפה" הוא סרט החלפת-הגוף מספר אני לא יודע כמה, שבו ריינולדס הוא רווק ורב-שגל שמתחלף עם ג'ייסון בייטמן הנשוי, ולהיפך. הסרט קיבל יחס קריר מהביקורות, ובקיץ הזה היו פשוט כבר יותר מדי קומדיות-למבוגרים מדורגות R. כשיש כל כך הרבה אפשרויות טובות, אף אחד לא יילך על הזבלה.
5. קפטן אמריקה (שבוע 3) – 13.0 מיליון דולר (49%-)
למרות הירידה הגדולה בשבוע שעבר, קפטן אמריקה ממשיך לשמור כמעט בדיוק על אותן ההכנסות כמו "תור": ההכנסות הכוללות שלו אחרי שלושה סופי שבוע הן 143 מיליון דולר; של "תור" באותה נקודה היו 145 מיליון. מה שבטוח, שניהם יחלקו בתואר סרטי הקומיקס המצליחים של הקיץ, כשהם מובילים על "גרין לנטרן" האומלל (שעף מהקולנועים אחרי שבעה שבועות בלבד, עם 114 מיליון דולר בהכנסות כוללות) ואת "אקס-מן: ההתחלה" שלא הצליח כפי שהגיע לו (145 מיליון).
6. הארי פוטר ואוצרות המוות, חלק 2 (שבוע 4): 12.2 מיליון דולר (45%-)
וקצת נמוך יותר בטבלה –
10. רובוטריקים 3 (שבוע 6): 3.0 מיליון דולר (50%-)
שני הסרטים המצליחים ביותר של הקיץ עברו כבר, בהכנסות בכל העולם, את מיליארד הדולר (זה כבר לא הישג אקסקלוסיבי כמו פעם), אבל "הארי פוטר 7ב" הוא בלי ספק הגדול יותר מבינהם. בהכנסות בארה"ב, "רובוטריקים 3" נמצא כעת ב-344 מיליון הכנסות כוללות, והארי – ב-342 מיליון. מכיוון שהארי נמצא בשלב שהוא מכניס מדי סופ"ש פי 4 מהרובוטים, זה אומר שתוך ימים בודדים הוא יעקוף אותם, וכך ארצות הברית של אמריקה שוב תינצל בנס מהבושה שבהכתרת סרט בסדרת "רובוטריקים" לסרט המצליח של השנה. כאילו שהורדת דירוג האשראי לא היתה פאדיחה מספיק גדולה.
זה הרבה פחות מעניין כשאני לא מנסה לנחש את התוצאות מראש
(ל"ת)
אז יאללה, נחש
בשבוע הבא יוצאים "העזרה", "30 דקות או פחות", "יעד סופי 5" וסרט ההופעה של גלי.
אין תחרות רשמית, אמנם, אבל עדיין אפשר להתאמן ולהשוויץ בניחושים טובים.
לעזרה יש פוטנציאל לפתיחה גדולה
כי הספר היה רב מכר לא יאומן ואהוב על מועדוני קריאה (כלומר קהל נשי מבוגר יותר שאולי לא מעוניין בסרטים כמו מסיבת רווקות), ועם נתונים דומים מאוד – פלוס ג'וליה רוברטס, כמובן – לאכול, להתפלל, לאהוב הפך לשובר קופות.
ולחדשות בהרחבה: עוד סרט עם אמה סטון,
השלישי בתוך פחות מחודש. לפי דבי אלה גם שלושת הסרטים היחידים שהיא מופיעה (או תופיע) בהם השנה, מה שעושה את הכל העניין ליותר הזוי.
מצויין!
כוכב הקופים הוא באמת סרט טוב, ואני נורא שמח שהוא מצליח ככה. אנדי סרקיס שוב בהופעת חייו.
ואיך לעזאזל סרט עם כל כך הרבה אפקטים ממוחשבים, שנראים נהדר עולה רק 93 מיליון דולר?
עם הטכנולוגיה של היום
שאי אפשר לעשות אפקטים מרשימים בעשרת אלפים דולר. אבל נראה לי שתקציב הפרסום שלו היה נמוך, וכך גם תקציב השחקנים (אלא אם כן אנדי סירקיס הפך למגה סלב שמקבל עשרות מליונים לסרט).
יש לך שם שמות מוכרים בסרט,
ג'יימס פרנקו, ג'ון לית'גו, אנדי סרקיס, הבחור מהארי פוטר.
והאפקטים נראים מצויין! תשווה את זה לגרין לנטרן, שגם שם אין שחקנים שהם מגה סלבס, והאפקטים נוראיים, ושיווק רע יותר משל כוכב הקופים, ועדיין התקציב נמוך ב-60 מיליון דולר(!). כלומר עוד סרט.
לפי מוג'ו, התקציב של "גרין לנטרן" היה 200 מיליון דולר
(ולא, אין לי תשובה לשאלה הזאת).
זה כולל את תקציב הפרסום?
לפחות בארץ על גרין לנטרן שמעתי ממזמן, כוכב הקופים הגיע בהפתעה מוחלטת.
אולי בגלל ש"גרין"
יצא כבר לפני חודשיים בארה"ב, אז הדיבורים הגיעו אלינו. "הקופים" יצא רק עכשיו.
וגם אין תלת מימד או גרסת איימקס
כלומר כל הכסף ששופכים על ה"סטנדרטים" של הפקות הגדולות של הוליווד כבר נחסכו.
וטוב שכך
גם ככה אין לזה באמת קונים יותר.
לאיימקס יש
(ל"ת)
כמה תיאטרות איימקס יש בארץ? או בכלל?
(ל"ת)
לצערי 0
אבל עדיין אם יש אופציה לאיימקס, בדר"כ זו האופציה המועדפת (לאו דווקא בתלת מימד).
בצד החיובי: תיאטראות ישראל עומדים לפתוח שני אולמות איימקס, אחד ביס פלאנט החדש בראשון, והשני לא ברור, אני אישית מעדיף בפלאנט חיפה :-)
כן, גם אני מעדיפה בחיפה :-)
(ל"ת)
לא ממש אפס
אפס שמציגים סרטי קולנוע.
יש את האחד שבאילת, שמציג סרטי אנימציה קצרים ומפגרים.
יש אולם IMAX בגלובוס מקס בקריון, וכל הציוד הדרוש עדיין נמצא שם, אבל הם לא מזמינים סרטים ב-70 מ"מ :(.
ה-IMAX הראשון יהיה IMAX דיגיטלי, שזה אומר "IMAX קטן". זה עדיף מכלום, אבל גם לא משהו.
חייבים לגרום לגלובוס להחזיר את ה-IMAX בקריון.
בראשון* לא הראשון
(ל"ת)
זה קצת בעיה
גלובוס החזירו את הזיכיון למותג איימקס כי (כנראה) הוא לא היה ריווחי. במילים אחרות: אם עדיין יש לגלובוס את הציוד (יש סיכוי, אבל איך אתה יודע?), הם לא יוכלו לנצל אותו כי איימקס חתמו חוזה זיכיון עם תיאטראות ישראל.
אגב, מישהו יודע אם הסאונד של איימקס דיגיטל הוא כמו רגיל?
שלחתי הודעה לגלובוס על זה לפני כמה שנים
כשהם הפסיקו להזמין סרטים ב-70 מ"מ, אבל עדיין לקחו כסף נוסף על הקרנה באולם הזה.
מי שענה לי אמר שכל הציוד עדיין שם. אולי היום כבר לא, זה היה לפני שנתיים לפחות.
בערך של IMAX Digital בויקיפדיה לא כתוב כלום על הבדל בסאונד, אז אני מניח שאין:
http://en.wikipedia.org/wiki/IMAX#IMAX_Digital_Theatre_System
תופעה מעניינת עם הקופים ב imdb
שלא כמו בדרך כלל שסרט מתחיל עם ציון גבוהה ויורד לאט לאט פה זה להפך
הוא התחיל עם 7.6 ועכשיו כבר 8
הציון ב-IMDB תמיד נראה לי מפוקפק
דירוג העגבניות לרוב יותר אמין. הוא גם בנוי יותר נכון – כיוון שאם אני רוצה להחליט האם ללכת לסרט או לוותר עליו, פחות איכפת לי האם המבקר נתן לסרט ציון 8 או ציון 9, מעניין אותי האם מרבית המבקרים ממליצים על הסרט או לא ממליצים עליו.
כל כך לא
דירוג העגבניות פגום מיסודו. מה זה סרט שמישהו "ממליץ" לראות? סרט שכל המבקרים כאחד חשבו שהוא "בסדר" יקבל ציון של 100%, ולעומת זאת סרט שרוי במחלוקת, שיש הרואים בו יצירת מופת, יכול לקבל 40%. בנוסף, לא תמיד ברור האם ביקורת מעורבת (כמו כמעט כולן) של מבקר על סרט היא חיובית או שלילית. זה נכון שאלה הם מקרי קיצון שכמעט ולא קורים, ובדרך כלל השיטה "עובדת" פחות או יותר; אבל הרבה פעמים התמונה שדירוג העגבניות מציג היא מעוותת.
השיטה של ימד"ב היא השיטה הכי טובה בעולם לקבל את חוות דעתם של גולשי ימד"ב. זה לא מושלם, אבל זה לפחות אומר בדיוק את מה שזה אומר.
סרט חביב שכל המבקרים אהבו הוא כנראה משהו שכדאי לראות
במקרה של סרטים שנויים במחלוקת אני קורא את הביקורות כדי להבין באיזה צד של הגדר סביר שאני אהיה. אחרי שראיתי אני אצטרך להחליט האם מבחינתי הסרט הוא חביב/טוב/מצויין/יצירת מופת, אבל לא זכור לי מקרה שבשיטה הזו בחרתי לראות סרט שחשבתי שהוא בזבוז זמן מוחלט.
לקרוא את הביקורת זה תמיד עדיף
אבל כשאתה רק מסתכל על הציון, 40% זה "גרוע" ו-95% זה "מעולה", כשבמציאות סביר שבהרבה מקרים דעתך תהיה הפוכה.
נדיר למצוא סרט טוב באזור ה-40%
ברוב המקרים, גם הביקורות הטובות על סרט כזה הם גבוליות. יש סתם סרטים חביבים עם אחוז מאוד גבוה (the hangover למשל), אבל קל מאוד לזהות את המקרים האלו. ברור שאי אפשר להחליט על סרט על פי מדד עגבניות בלבד. אבל זה דרך טובה לעשות סינון ראשוני.
לא מסכים
ציון העגבניות הוא מדד פנטסטי לדעתי. אוהבים להגיד את זה, אבל סרט שהוא רק "בסדר" לא קיבל שם ציון של 95% ומעלה לדעתי. אם הוא בסדר, סביר שיש כאלה שלא אהבו אותו. על IMDB קשה לסמוך בגלל עדר המעריצים שנכנס להצביע לסרט שלו. המבקרים לא משוחדים בסופו של דבר, ואל תשכחו שגם ברוטן יש דירוג כללי.
זה למה אני מעדיף את Metacritic
למרות חוסר הדיוק בתרגום כמות רבה של סולמות ציונים לאחד אוניברסלי, הבאגים והעיצוב החדש והרע.
יש לך דוגמאות?
לא זכורים לי סרטים שקיבלו 100% בגלל קונצנזוס שהם "בסדר". בפועל אם סרט הוא "בסדר" לא חסרים המבקרים שיגידו "נההה, בסרט הזה כבר היינו מאה פעם ואין לנו כוח" ויתנו ביקורת שלילית. גם לא זכורים לי סרטים שהם יצירות מופת שנויות במחלוקת והגיעו רק ל-40%.
יש!!!
גם אני עקבתי אחרי הציון מהתחלה, וממש קיוויתי שאתמול הוא יגיע ל-8! איזה כיף!
למען האמת
זה לא המקרה. סרט מתחיל עם דירוג ממוצע, ואחר כך עולה או יורד לפי האיכות שלו. אם הסרט לאט לאט צובר באזז חיובי, הוא יעלה לאט לאט בדירוג. אחר כך, כשהבאזז יידעך, הוא יירד שוב. אם לתת כדוגמא את פוטר- הוא התחיל ב8.2, הגיע לפיק ב8.8, והתייצב לבסוף על 8.4.
גמאני שמח בשביל כוכב הקופים.
מאוד נהניתי בו. מעבר למה שכבר כתבתי עליו בדף הסרט, צריך גם לציין שהאפקטים אחלה. אני לא חושב שהיה קטע שבו הרגשתי שהקופים ממוחשבים, וזה מדהים לחשוב על זה שבסרט של ברטון, שלא היה לפני הרבה זמן, עדיין עבדו עם תחפושות, כמו בשנות ה-60-70. וזה גם סרט טוב לאוהבי חיות. קשה לפרקים, אבל גם טוב בסופו של דבר.
בקשר ל"בוקרים וחייזרים" – לא משנה כמה אני מנסה לחשוב בצורה בוגרת, וכמה אני מנסה לזכור למה חרב ביהמ"ק, אני קצת שמח לאידם של הצמד חמד אורסי וקורצמן. הם הרסו את הרובוטריקים, הרסו את "סטארטרק" (למרות שהשם העברי המזעזע אינו באשמתם), אולי מישהו יבין ויכניס להם שכל לראש. ואני בכלל רוצה לראות את "בוקרים וחייזרים".
מרשים לקופים
לעבור מהערכה של 36 ל54 זה מטורף, כנראה שיש לזה אחלה WOM באמת (וורד אוף מאות'). גם הביקורות מכניסות את זה לטופ 3 של סרטי הקיץ אחרי אקסמן והארי פוטר, בהחלט עושה חשק לצפות.
אגב, בעולם, הארי עבר הסופ"ש את שר הטבעות והגיע ל1,134 מיליארד דולר, מה שאומר שהירידה שלו בסופ"ש הייתה של בערך 25% (בלי לכלול את סין שם זה פתח בסביבות 30 מיליון). בקצב הזה הוא יכול להגיע ל1.4.
תגידו מה שתרצו על ג'יימס פרנקו, הבחור יודע לבחור את הפרוייקטים שלו.
איפה בדיוק ריאן ריינולדס היה נחמד?
הוא אחד השחקנים המעצבנים ביותר שפועלים בשנים האחרונות בהוליווד. יש לו את אותו שטיק בכל הסרטים שלו, הוא כולו pretty face שלא יודע לשחק ובגלל זה הוא מופיע לא מעט בלי חולצה כדי להיות מת'יו מקונוהיי 2.
אני לא רואה אותו ממשיך בקריירה מצליחה באמת בשנים הקרובות.
Burried
go go go
כמו כן:
Paper Man
Two guys a Girl and a Pizza Place (סדרת טלוויזיה)
וולברין (ידוע בכינויו "הדבר הטוב היחיד בסרט").
ואפילו ב"ההצעה", קומדיה רומנטית מטופשת, הוא מצליח להיות מוצלח, ובינו לבין הנופים של אלסקה הצלחתי אשכרה ליהנות מהסרט.
עד "קבור" התיאוריה הפופולרית (=האישית שלי) היתה שהוא לא שחקן דרמטי גדול, אבל התזמון הקומי שלו מושלם והוא כריזמטי להפליא, ובקומדיות הוא בהחלט יכול להרים אפילו תפקידים גרועים ופשוט נפלא כשאשכרה נותנים לו תפקיד קומי טוב. אחרי "קבור" אני חושבת שהוא מאוד מרשים גם בדרמה (לא כל שחקן יכול להרים סרט לבד בקופסה).
הייתי מוסיף לרשימה שלך גם את Definitely Maybe שהצליח להיות קומדיה רומנטית *לא* מטופשת. הוא גם עשה תפקידים דרמטיים לא רעים בAdventureland ובתאוריית הכאוס.
עדיין לא ראיתי את הסרט הזה
אבל גם אם הוא משחק שם מצוין, הופעה אחת טובה לא תשנה את הדעה שלי עליו.
כנראה שבוקרים נגד חייזרים דווקא סרט לא רע
http://redlettermedia.com/half-in-the-bag/cowboys-and-aliens/
עדכון פוטר:
"הארי פוטטר ואוצרות המוות ב'" הוא רשמית הסרט השלישי הכי מצליח בתולדות הזמנים. הוא עבר את שר הטבעות השלישי ב-20 מיליון דולר, מה שהופך אותו לסרט הכי מצליח אי פעם שלא בוים על ידי ג'יימס קמרון. עכשיו, זה הכי רחוק שהוא יכול להגיע? את אווטאר הוא לא יכול להשיג, ברור, אבל מה הסיכויים שהוא יעבור בהכנסות את טיטניק?
ועוד שאלה: שר הטבעות השלישי, טיטניק ואווטאר, כולם היו מועמדים (ושניים מהם זכו) לפרס הסרט הטוב ביותר באוסקר. יש סיכוי שאם וורנר יקדמו אותו מספיק טוב, הארי פוטר יהיה מועמד לפחות לפרס "מרכזי" יותר השנה?
הייתי מהמר על קטגוריות הצילום, הפסקול
שני פרסי הסאונד וארט דיירקשון, ואולי לפרס הסרט. אם לסרט יהיה ממש מזל וקידום טוב, אולי אפילו פרסי הבמאי ולשחקן המשנה (לאלן ריקמן). פתאום חשבתי שהשנה יכול להיות מצב שבו בקטגורית הבמאי יהיו שלושה מועמדים עם אותו השם (דייוויד – פינצ'ר, קרוננברג ואולי ייטס).
אני חושב שהם ינסו
ואני חושב שאילו "הארי פוטר ואוצרות המוות" היה סרט אחד ולא שניים, היה להם סיכוי טוב יותר להצליח. כמה שאני מעריך את 7ב, הוא פשוט לא סרט שלם. ונכון שהפרס, אם יהיה כזה, יהיה ייצוגי ובעצם יכוון לסדרת הארי פוטר כולה, אבל קשה להריץ לאוסקר סרט שכל כך לא עומד בפני עצמו. לא כל חברי האקדמיה ראו את כל שבעת הסרטים הקודמים.
קשה לי לדמיין את 7ב זוכה לפרסים בקטגוריות הגדולות
עם כל הכבוד להישגים שלהם, סרטי פוטר לא צברו את המטען התרבותי של שר הטבעות, ו-7ב לא הגיע לרמת ההתלהבות הפופולרית של אווטאר וטיטאניק, שאפשרו לסרטים הללו להתגבר על האנטי של האקדמיה לסרטים מצליחים וז'אנריים. מועמדות לסרט הטוב ביותר אינה בלתי אפשרית בהתחשב בהגדלת הקטגוריה, אבל בהיעדר הופעה שמייצרת באז, בהחלט לא הייתי מצפה למועמדות על משחק. אם תהיה מועמדות משמעותית, אני מנחשת שהיא תהיה בקטגורית התסריט המעובד – מעין אות הערכה לסטיב קלובס על העבודה שלו לאורך שמונה סרטים.
בטח שהייתה הופעה שמייצרת באזז
אלן ריקמן. אפילו באתרי אוסקר מדברים עליו כעל סוס שחור (להיות מועמד, לא לזכות).
אני לא שמעתי את הבאז הזה
כלומר, כולם אוהבים את ריקמן, וזה קצת מזעזע שעוד אין לו אוסקר (או אפילו מועמדות, פור פאקס סייק), אבל על אף שההופעה שלו בסרט קיבלה מחמאות הן לא יצאו מפרופורציה – לא עד לרמה שהן צריכות על מנת להביא למועמדות (תחשוב איאן מקלן בשר הטבעות: אחוות הטבעת). מה גם שסנייפ מופיע מעט מאוד ב-7ב, ונכון שכבר היו מועמדויות (ואף זכיות) על הופעות קצרות, אבל לא נראה לי שעל מכלול המכשולים הללו – גם סרט ילדים, גם סרט פנטזיה, גם המשכון, גם חצי סרט, גם הופעה קצרה, וגם הופעה טובה אבל לא גונבת את ההצגה – אפשר להתגבר.
הוא לא קיבל מועמדות על האנס גרובר?!
חברי אקדמיה מטומטמים…
מצד אחד
זאת הייתה החלטה חכמה לפצל את הסרט לשניים, כי ככה קיבלנו שני סרטים מצויינים במקום סרט אחד נמהר ואולי קצת מפוספס, של שעתיים וחצי.![!(-;!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif" alt="" width="" height="" />)
מצד שני, זה באמת פוגע בו, לא רק מבחינת האוסקר אלא מבחינת כל סיכומי השנה , הערכת הקהל וכו'. את הסרט הראשון לא יחשיבו כי הוא רק חלק, את הסרט השני לא יחשיבו כי הוא רק חלק. לדעתי צריך להתחשב בסרט האחרון בסוף השנה, כי מגיע לו. לשיקולכם, כמובן, גולשים יקרים
ומצד שני
גם "שר הטבעות: שובו של המלך" הוא פשוט לא סרט שלם.
הרבה יותר מ"הארי פוטר 8ב"
"שיבת המלך" מבוסס על חלק שלישי בסדרה, "אוצרות המוות" הוא חלק שני של חלק שביעי. בלי לראות לכל הפחות את 7א, לא יהיה לאף אחד מושג ירוק מה לכל הרוחות הולך שם.
מסכימה, אבל למרות זאת
הזכייה של שיבת המלך נחשבת, בצדק, כפרס לטרילוגיה כולה. לו סרטי הארי פוטר היו חשובים יותר מבחינה תרבותית (ולו הם היו טובים יותר, ולא שבעה סרטים גרועים עד בסדר ואחד מהנה), בהחלט אפשרי ש-7ב היה זוכה באותו האופן.
אם זאת דעה אישית, סבבה
אבל אני לא חושב שרוב הסרטים נחשבו לגרועים עד בסדר. כלומר, הם לא נחשבים ליצירות מופת (אני מניח שיש כמה שיחלקו על כך בנוגע לסרט האחרון, כולל אני, אבל אני חובב סרטי קיץ טובים על פני דרמות אז…), אבל למעט שני הראשונים, כולם נחשבים לאחלה, עם עליות ומורדות אמנם (3 כדוגמא לעלייה, 5 כדוגמא לירידה) אבל בממוצע הכללי הם לא רעים בכלל.
כלומר, כשמסתכלים על שאר סרטי הקיץ שיצאו במהלך השנים האחרונות – רובוטריקים, מהיר ועצבני, ספיידרמן 3, שרק 3+4, אליס בארץ הפלאות, אקסמן: המפלט האחרון, וולברין, דמדומים (!) – אלה סרטים גרועים. הארי פוטר עולה על כולם, ולדעתי באופן עקבי הוא סרט קיץ שכיף לראות, אז אמנם הוא לא מעביר את הקסם של הספרים בשום אופן, אבל הוא גם לא אכזבה.
אני רק ניטפוק ושאר מרעין בישין
[נודניק]
שר הטבעות יועד לצאת בכרך אחד ומחולק, אם כבר, לשישה חלקים ולא לשלושה.
[נודניק\]
עברו מספר שנים מאז צפיתי בסרט אך למיטב זכרוני הוא כלל אינו עומד בפני עצמו ודומה בכך להארי פוטר 7ב'. ניתן להבין את הלך העלילה הכללי אך מבלי לקרוא/לצפות בשני הצריחים הקהל יתהה מי הם הרוהירים האלו או צבא הרפאים הזה שעט על ספינות אקראיות בנהר*. מה גם שבשר הטבעות בניגוד לה"פ לא אומרים כל רגע שני "הו כן סאורון, עוד רגע פרודו ישליך את הטבעת ללוע אמון אמרת', מה מר גורלנו שנפרדו דרכינו, לו רק יכולנו לעזור לו במסעו", שיבת המלך לא זכה באוסקרים בזכות עצמו אלא בזכות סדרת הסרטים שאליה הוא השתייך ואני לא חושב שמי שהיה צופה בסרט מבלי להכיר את עלילת קודמיו היה מבין יותר ממה שהולך מעבר לצבא נלחם בצבא והרעים הם רעים כי הם לובשים שחור ומכוערים.
עם-זאת, כפי שאביגיל אומרת, סרטי הארי פוטר לא בדיוק השפיעו רבות תרבותית כמו הספרים שעליהם הם מבוססים והם פשוט לא עומדים בפני עצמם. לי אישית זה לא ישנה יותר מדי אם הם יזכו באוסקר טכני כזה או אחר, מפני שהאוסקר מהווה עבורי (לעיתים) מדד רק עבור סרטים שטרם צפיתי בהם, אבל חשוב לציין שלא היותו של הסרט חצי-סרט היא שתמנע ממנו פסלונים זהובים.
*אני לא זוכר את סדר האירועים המדויק, אלף סליחות לטולקינאים שבין קוראי האתר.
עניין מתמטי
לא קשור לשאלה כמה כרכים התכוון טולקין לכתוב: "שיבת המלך" הוא 1/3 של סדרה, "הארי פוטר 7ב" הוא 1/14 מסדרה (או לכל היותר 1/8, בחישוב נדיב מאוד).
בעניין האוסקר
אני בספק אם הארי פוטר יהיה מועמד לקטגוריות לא "טכניות". סביר להניח שיהיה מועמד בקטגוריות כמו אפקטים, סאונד, עיצוב, צילום, איפור וכו', אבל נראה שגם עם קמפיין מושקע של וורנר, האקדמיה לא רואה בו סרט מספיק משמעותי בשביל שיקבל מספיק קולות לקטגוריות כמו תסריט, בימוי ומשחק. הוא יכול להשתחל לקטגוריית הסרט הטוב ביותר, אבל אני בספק, במיוחד כשלא ידוע כמה מועמדים בדיוק יהיו*. יש פה עניין תרבותי, שגורם לאפוסים כמו שר הטבעות ואווטאר להיתפס כסרטים יותר רציניים מהסרט השמיני בסדרה שעוסקת בקוסם מתבגר. לבאפט"א, למשל, יש להארי פוטר סיכוי טוב להיות מועמד בהרבה יותר קטגוריות, משום שהאקדמיה הבריטית מחשיבה אותו כתהלוכת נצחון של תעשיית הקולנוע הבריטית.
בינתיים, עושה רושם ש"כוכב הקופים: המרד", נכנס למרוץ לאוסקר. אין לו ממש סיכוי בקטגוריות לא טכניות, אבל מלבד הפיכתו למועמד חזק על האפקטים וקטגוריות הסאונד, זה סרט האפקטים הקיצי היחיד שנראה לי שיכול להיות מועמד לסרט הטוב ביותר, בתנאי שרשימת המועמדים תהיה גדולה מספיק.
*למי שלא יודע, האקדמיה שנתה את החוקים כך שהשנה יכולים להיות בין 5 ל-10 מועמדים, בהתאם להתפלגות הקולות.
אני חושב שכוכב הקופים היה בוודאי מקבל
את המועמדות לפרס הסרט הטוב במשבצת של "מחוז 9" ו"התחלה", כלומר "היי, זה אמנם היה סרט קיץ, מד"ב ואפקטים, אבל למרות זה הוא היה טוב! מי היה מאמין!". כל זה, אם השנה עדיין היו משתמשים בשיטת 10 המועמדויות. מכיוון שלא ברור כמה מועמדויות יהיו השנה – אני בכלל לא בטוח.
אני דווקא מאמין שאת משבצת המד"ב
ימלא "In Time". מבין כל סרטי המד"ב שיוצאים השנה, היא נראה הכי פחות לא-ריאליסטי, והעובדה שיש לו תסריטאי-במאי מוערך (שכבר היה מועמד על התסריט של "המופע של טרומן"), באזז ו(אם הוא יהיה טוב) גם תמיכה גדולה ממעריצים כמו שקרה עם "התחלה" – מעידים, לדעתי לפחות, על סיכוי להיכנס לעשירייה (אם תהיה עשירייה, כמובן).
בשביל להכנס למשבצת של מחוז 9 והתחלה צריך כסף
מחוז 9 הכניס משהו כמו 100 מיליון עם תקציב זעום, והתחלה היה הצלחה מסחררת. לכוכב הקופים יש פתיחה מבטיחה אבל הוא עוד לא סוג ההצלחה של שני הסרטים הללו.
מצד שני
יש עליו קונצנזוס ביקורתי של אחד הסרטים הטובים של השנה.
טוב, אולי קונצנזוס זו מילה גדולה מדי
אבל הוא בהחלט מייצר באז חיובי יותר מכל סרט קיץ אחר. הוא כבר עכשיו נחשב להצלחה קופתית, גם אם לא ברמה של מחוז 9 והתחלה. בכל אופן, הכל תלוי במספר המועמדים.
לא הרגשתי שהבאזז החיובי
גדול יותר משל אקסמן או של הארי פוטר. וכמו שאמרתי, אני לא חושב שאף אחד מהם יהיה מועמד.
אחרי פתיחה של 54 מיליון,
אין מצב ש"כוכב הקופים" לא עובר את ה-100 בקלות.
שזה הישג פחות מרשים עם תקציב של 93 מיליון
ולכן הדרך רחוקה עד שיוכתר כהצלחה בסגנון מחוז 9.
אני לא חושב שתחשיב הכנסות-לעומת-תקציב חשוב לאקדמיה.
כן חשוב שסרט ייתפס כמצליח – סרטים שהם כשלון כלכלי לעתים רחוקות מקבלים מועמדות – אבל לא נורא חשוב אם הסרט יכניס 150 או 200 מיליון. "כוכב הקופים" הוא סרט מצליח, בזה אין ספק.
אבל בשביל שסרט קיץ יחשב לחומר אוסקרי
הוא צריך להתפס כהצלחה *עצומה*. 150 מיליון, ואולי אפילו 200, עבור כוכב הקופים זו עדיין לא הצלחה כזו.
ומה עם "אקס מן: ההתחלה"?
מה הסיכויים שלו באוסקר?
הוא היה סרט הקיץ האהוב עלי ביותר ביחד עם "המרד" ובכלל הסרט האהוב עלי ביותר של השנה ביחד עם "קוד מקור" ו"רנגו".
בעצם, מה הסיכויים של "קוד מקור" באוסקר?
לצערי את אקס מן אני רואה רק
כמתחרה אפשרי אפשרי על פרסי הסאונד, ואולי גם האיפור, וזהו. מילא שיש לאקדמיה משהו נגד סרטי קומיקס, "אקס מן" בניגוד ל"באטמן", הוא גם סרט ממש לא ריאליסטי (לדעתי, אם כבר מגיע לסרט הזה מועמדות לפרס כלשהו, זה פרס השחקן למייקל פסבנדר).
"כוכב הקופים: המרד", מהטריילרים, נראה כמו בעל פוטנציאל לקטוף את פרס האפקטים.
את "קוד מקור" לא ראיתי, אבל אני בספק אם האקדמיה תזכור אותו מספיק, בשביל סרט שיצא במרץ (ע"ע שאטר איילנד). "רנגו", על אף שיצא מוקדם מדי השנה, הוא המוביל, נכון לעכשיו, בקטגוריית האנימציה. יש אפילו איזה סיכוי קטן למועמדות לפקסול או תסריט מקורי.
נמוכים
אקס מן יכול להשתחל לקטגוריות טכניות, במיוחד איפור ואפקטים (לא בצדק). הביצועים המאכזבים בקופות כנראה ימנעו השקעה בקמפיין אוסקר לקטגוריות הגדולות. קוד מקור נראה לי זניח מכדי להיות מועמד למשהו. הוא מקסימום יהיה מועמד אולי על מיקס סאונד ו/או עריכת סאונד. הרבה בזכות הבחירה של פיקסאר להוציא השנה את "מכוניות 2" ולא סרט טוב באמת, "רנגו" נחשב מועמד חזק על האוסקר לאנימציה.
לדעתי
בסופו של דבר, בגלל השיטה החדשה, אף אחד מסרטי הקיץ הבאמת טובים (אקסמן, כוכב הקופים והארי פוטר) לא יקבל מועמדות, מעצם זה שהם סרטי קיץ.
האמת שזו שאלה מעניינת
השיטה החדשה מוסיפה אחוז חסימה במקום פשוט לגרוף את עשרת המקומות הראשונים. התוצאות שהיא תניב יתנו, אם כך, אינדיקציה לכמות חברי האקדמיה שמעריכים סרטי פופקורן.
מצד שני, אני לא בטוחה שזו שנה טובה לבדיקה הזו. היו השנה הרבה סרטי קומיקס ומד"ב טובים – קוד מקור, אקס מן, הארי פוטר, ומסתבר שגם כוכב הקופים – אבל אף אחד אינו יצירת מופת ברמה של, נגיד, וול-אי, ולכן אם הם לא יקבלו מועמדויות לאוסקרים יהיה קשה יותר להלין על כך ולטעון שזו הוכחה לטעמה המאובן של האקדמיה.
תלוי גם במידת החשיפה
אין לי ספק שגם במצב של חמישה מועמדים, "אווטאר" היה מועמד לסרט הטוב ביותר. "מחוז 9", לעומת זאת, היה נשאר כנראה בחוץ. למה? גם כי אווטאר יצא קרוב יותר למועד ההצבעה, אבל גם כי הוא לא סתם הפך לסרט המצליח בכל הזמנים. חברי האקדמיה הם גם צופי קולנוע וחלקם שותפים למספר הרב של כרטיסים שסרט מוכר. כשסרט הופך לארוע קולנועי שלא ניתן להתעלם ממנו (וגם זוכה לביקורות טובות), זה משתקף באוסקר. לא תמיד זה עובד, כפי שראינו עם "האביר האפל", אבל זו לא רק שאלה של עד כמה הסרט מצליח, אלא גם עד כמה הוא בולט לעומת הסרטים האחרים סביבו. היו סרטים עם תאריך יציאה מוקדם שהיו מועמדים ואף זכו באוסקר. המקרה הכי קיצוני הוא אולי של "שתיקת הכבשים" שיצא בפברואר 1991, 13 חודשים לפני הטקס בו זכה באוסקר.
שיטת ההצבעה החדשה משמרת את הדרישה לדרג את חמשת/עשרת הסרטים הטובים של השנה בסדר יורד. הרעיון הוא לספור קודם רק את הסרטים שבמקום הראשון ולעבור למספר שתיים והלאה רק במקרה שיש פחות מחמישה/עשרה סרטים שדורגו בראש הרשימה. ההבדל הוא שבשיטה החדשה, כל מועמד חייב שיהיו לו לפחות 5% מהקולות, אבל גם חייבים להיות 5-10 מועמדים, לא יותר ולא פחות. כדי להבטיח את זה, יתכן ויצטרכו לספור מחדש חלק מהטפסים, תוך מחיקת הסרטים המדורגים ראשונים וספירת המקום השני במקומם. הכל תלוי בחלוקת הקולות בתום הספירה הראשונית ובנוסחה מתמטית שמטרתה לחשב מהו אחוז הקולות המינימלי הדרוש בכדי לזכות.
זה די מסובך אבל הנקודה היא שעד עכשיו, כדי להיות מועמד רציני, סרט היה חייב שמספיק חברי אקדמיה יחשבו שהוא לא סתם טוב, אלא הטוב ביותר של אותה שנה. דבר כזה, אווטאר היה מספיק חזק בכדי להשיג, אבל מחוז 9 לא. בגלל זה, לא נכון לדבר על משבצת שכביכול נשמרת לסרטי מד"ב, אלא על סרטי מד"ב שעושים מספיק רושם בשביל להיות בראש הרשימה. בשיטה החדשה, עדיין נדרש דרוג גבוה, אבל לא בטוח שחייבים דווקא את המקום הראשון.
אולי אני מפספסת משהו
אבל לא יתכן שרק אני חושבת שאוואטר אולי היה קצת יפה (ראיתי תלת מימד מרשים יותר בלינקולן סנטר לפני 13 שנה) אבל עלילתית היה מ-מ-ש גרוע.
אני מסכים
מבחינה עלילתית, אווטאר הוא סרט נוראי בעיני ובהחלט אוברייטד. זה לא אומר שהוא לא נחשב לסרט טוב.
לא צריך להגזים
עלילה גרועה לא בהכרח הופכת סרט לגרוע.
מצד שני, גם דמויות טובות לא היו שם. מלבד נייטירי, לא באמת היה אכפת לי מאף אחד ולא היה אכפת לי מי ינצח או מי ימות. וזה לא עזר שבני האדם ברובם הוצגו כרשעים חד-מימדיים.
אבל הויזואליה והתלת-מימד הפכו את "אווטאר" לשווה צפייה. זו לא יצירת מופת כמו "מלחמת הכוכבים" ואני לא מבין למה אנשים חושבים שזה כן, אבל יש בו דברים טובים. למרות שרציתי שהוא יזכה באוסקר כי אז סרט מד"ב היה זוכה באוסקר, אבל כמובן שחברי האקדמיה לא רצו לתת לבלוקבסטר לזכות וגם לא לקמרון שהם שונאים.
אני אאלץ לבקש דוגמא
לסרט לא גרוע עם עלילה גרועה (צר לי, אבל אני לא אוהבת סרטים שהם יפים בלבד. אני בחורה של תוכן)
זה עתה סיימתי לראות את "רד"
העלילה שם… ובכן, צפויה ולא מתוחכמת. "גרועה" זו אולי מילה חזקה מדי, אבל אין ספק שהיא לא החלק החזק של הסרט (שהיה מהנה ביותר).
זה כמו עם אקס-מן ההתחלה
העלילה מעט מטופשת, אבל יש גבול למידת העומק והתחכום שאפשר לצפות מסרט כזה ועוד במשך הזמן הקצוב לו, אבל היא לא גרועה וזה אכן סרט מאוד מהנה. השאלה שלי היא לא לגבי עלילה פשוטה, אבל לגבי עלילה ממש גרועה.
לא ראיתי הרבה התייחסויות לעלילה של אקס-מן כמטופשת
לסרט היה קו עלילה מרכזי אמיץ ומרשים, אולי אפילו מהפכני. הוא הסרט היחיד שראיתי שמצליח לקחת גיבור מהסיטואציה הכי מעוררת חמלה (ילד ניצול שואה) עד להכתרתו כ"נבל", תוך שהוא לא מאבד לרגע את הסימפטיה וההזדהות של הקהל איתו. למעשה, גם אחרי שהסרט נגמר אתה יודע שהגישה של מגניטו אמורה להיות ה"רעה", אבל אתה חייב להרהר אם היא אכן הדרך השגויה (האלמנט הזה היה קיים בטרילוגיה הקודמת, אבל הדרך שמגניטו עבר מדגישה את המסר הזה עוד יותר). זה בניגוד לנבלים קולנועיים אהובים אחרים (נניח, הג'וקר) שגם אם אתה מגלה אליהם סימפטיה, אתה לא יכול להזדהות איתם ממש (כלומר, לתהות אם היית עושה את אותו דבר באותם תנאים).
מסביב לקו העלילה המרכזי הזה היו באקס-מן עוד המון רעיונות ופיתולי עלילה, חלקם טובים יותר, חלקם פחות, ועם לא מעט "שומן" מיותר. אבל הייצוג המורכב הזה של דמות הנבל היא מספיקה כדי לגאול את העלילה מהתואר "מטופשת".
ובכן, ההערה הייתה מכוונת בעיקר ללמינג
כי היה דיון במקום אחר בו שנינו השתתפנו בו היו כאלו שהיו פחות מרוצים מהעלילה…
תראה, אני מאוד נהנתי מאקס מן ההתחלה, וגם ניתן שם הסבר טוב למדי (לדעתי) להתפתחות הדמויות, אבל יש אי אילו שלא בהכרח יסכימו איתנו.
מסכים, העלילה באקס-מן הייתה טובה.
שיצאתי מהסרט אמרתי שסרט רק נחמד, אפקטים חביבים, אקשן והומור במינון בינוני פלוס.
אבל בימים שאחרי חשבתי איך להתייחס לעמדתו של מגנטו. וזה לדעתי העוצמה של הסרט.
למיטב זכרוני
בעיתונות התקופה (ביטוי שגורם לי להרגיש כה זקן) אחרי זכיית שתיקת הכבשים באוסקר, הסבירו שזה היה בעצם ניסיון לעזור לאולפני אוריון שעמדו בפני פשיטת רגל (וכזכור לא מדובר ב"סתם" זכיה בפרס הסרט אלא הסרט השלישי בלבד בהיסטוריה שזכה בכל 5 הקטגוריות הראשיות – סרט, במאי, שחקן, שחקנית ותסריט). המועמד המוביל באותה שנה היה באגסי של וורן בייטי עם 10 מועמדויות שיצא לבסוף עם 2 זכיות שוליות. למרות הצלחתו הקופתית והביקורתית של שתיקת הכבשים זה היה כבר מאוחר מדי בשביל אולפני אוריון שפשטו רגל ונסגרו.
at least they went out with a bang
(ל"ת)
"התחלה" זה סרט מוצלח
אבל בטח שלא כמו "מחוז 9".
לפחות, לדעתי :-)
שאלת
- ניסיתי להגיע לעמוד של "נקמת המבוקרים"
(הכתבה על המאבק בין קשלס למבקרי "כלבת") וקיבלתי הודעה שהעמוד כבר לא קיים. הוא ירד מהאתר? למה?
הנה הוא שוב, מינוס כמה תגובות
http://www.fisheye.co.il/reviews_revenge_rabies/
(הוא אכן נעדר לזמן מה).
כי הוא לא סרט נוראי.
העלילה שלו צפויה, פשוטה וממוחזרת, אך האופן בו היא מוצגת הופכת את הסרט לטוב.
קמרון עושה את הסרטים שלו עם הרבה אהבה. הוא אוהב לספר סיפורים בעזרת המדיום הזה, והוא לא מנסה לפרוץ את התחום הספציפי של איך לספר סיפור. הוא שומר על פשטות ועלילות קלות למעקב, כך שסרטיו פונים לכל הקהלים, ומצד שני מספק חוויה יוצאת דופן לכולם. אם אני אקח אלגוריה מעולם הרכב, תראה את מזדה 6. הרכב לא יוצא דופן מבחינת ביצועים, נוחות, מרחב ואיכות חומרים. מבחינה ויזואלית הוא היה מאוד יוצא דופן וחדשני, אך את כל שאר הדברים הוא עשה פשוט טוב, והוא אכן הרכב הנמכר בארץ מספר שנים.
התגובה אליה הגבתי נמחקה?
או הועברה לאווטאר (שלא זכור לי שיש עליו ביקורת).
היא נמחקה
(ל"ת)
בשביל לספר סיפורים לא צריכים כ"כ הרבה אפקטים
יש סרטים עם סיפור קטנטן כמו My Big Fat Greek Wedding שהיה מקסים. מחוז 9, לטעמי, היה עדיף משמעותית, כי העלילה הייתה מקורית ומעניינת, ולא קלישאתית ומעצבנת כמו באוואטר, המשחק שם היה עדיף בהרבה, ולסרט היה עומק מרשים. אגב, נראה לי שאחד הדברים שהכי עצבנו אותי באוואטר זה שהוא לקח סיפור גרנדיוזי לכאורה אבל למעשה שחוק ומרוב עצלנות ובעיקר שטחיות (יותר עניין אותו מראה הסרט) הוא התעצל על הפרטים הקטנים, וזה ניכר לא רק במשחק הפתטי וסיפור הפוקהונטס, אלא גם במחצב שנקרא unobtainiom. אויה, העצלות…
עוד תופעה מוזרה עם הקופים ב imdb
למה אנדי סירקיס שלפי כל הדעות הוא הכוכב של הסרט מופיע ברשימת השחקנים אי שם למטה?
כי יש הפרדה
בין השחקנים שמופיעים בדמותם בסרט, לבין אלה שמגלמים את קופי האדם ופרצופם לא נראה על המסך. מהבחינה הזו, אנדי סרקיס הוא הראשון מבין השחקנים הקופיים שמופיעים ברשימת הקרדיטים, אם כי אני בהחלט מסכים שמקומו בראש הרשימה, לצד ג'יימס פרנקו.
בין השאר: סרט לא ידוע נוסף של פיקסאר שייצא ב-30 במאי 2014. סרט חדש, נטול שם כרגע, של הנרי סיליק (הידד!) שייצא ב-4 באוקטובר 2013 ושני סרטים, שגם הם נטולי שם כרגע ,של מארוול שייצאו ב-16 במאי 2014 וב-27 ביוני 2014. אני משער שהסרט שייצא במאי יהיה סרט שאינו המשך (הוקאי?) ושהסרט שייצא ביוני יהיה או 'קפטן אמריקה 2' או סרט של הענק הירוק עם מארק רופאלו. אבל אלו רק השערות אישיות שלי.
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=80844
טוב, מכיוון שאין בינתיים באתר כתבה הקשורה לפרסי אופיר הקרובים (וכדי למנוע אי הבנה – אני לא אמר את זה בנימה מאשימה) שהמועמדים אליהם ייחשפו בעוד שבוע, חשבתי לפרסם, אם אפשר, לינק קטן לתחזיות שלי לפרס. אל תדאגו, אני לא אעשה את זה לעיתים קרובות.
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=2099706
ראיתי את בוקרים וחייזרים אתמול
ונהנתי מאוד. קומבינציה של אחלה מערבון כמו שמערבון צריך להיות עם בי מובי כמו שבי מובי צריך להיות. נכון שהוא קלישאתי אבל לא פחות מקפטן אמריקה או סופר 8. משום מה אנשים לא אוהבים עירבוב זאנרים (כמו מקרה פיירפלי).
דעתי עליו, בקצרה
http://www.fisheye.co.il/movies/cowboys_and_aliens/
הוא הרבה - הרבה! - יותר קלישאתי מסופר 8
לא יודע לגבי אנשים אחרים, אבל אני אוהב עירבוב ז'אנרים (בהסתייגות: כשזה נעשה בצורה *טובה*). 'בוקרים וחייזרים' (='הפלישה למערב', אולי השם הכי בלתי-זכיר שאפשר היה לתת לסרט הזה) נעשה בצורה גרועה, ולכן הוא כישלון מהדהד כל כך, יותר מאשר אם היה שייך לז'אנר אחד בלבד.
והרווח על המוצרים במזנונים הוא 80%. (קצת) פרטים כאן: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4107006,00.html
אז מה זה בעצם אומר?
אם יש כזה פער ענק בין ההוצאות להכנסות של המזנון, אבל בסופו של דבר זה מתרגם לחלק שולי מההכנסות הכלליות, אז בעלי הקולנועים יכולים להוריד מחירים בלי שזה יפגע בהם? או שאולי זה דווקא נותן להם פתח לטענה שמכיוון שהרווח כ'כ קטן הם לא כאלו חזירים קפיטליסטים כמו שחשבנו?
8% *רק מהפופקורן* זה לא שולי.
וחוץ מזה, נדמה לי שזה אומר שאת רוב הרווח שלהם הם עושים מהכרטיסים.
נכון, אם זה היה רק מהפופקורן
מהכתבה זה לא ממש ברור. בכותרת המשנה מדברים על הרווח הגולמי של המזנונים, ובכתבה עצמה הציטוט מתייחס רק לפופקורן.
זה די ברור.
כשאומרים "80%" מכתבה מדברים על הרווח מהמוצרים, דהינו, כמה עולה המוצר ללקוח לעומת כמה הוא עולה למזנון; כשאומרים "8%" מדברים על אחוז הרווח שהפופקורן (ורק הפופקורן) מספק מכלל רווחי החברה.
חדשות מוזרות בקשר לקופות בישראל
הדרדסים פתח עם פאקינג 935 אלף דולר. זה המון. המון המון.![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
אני מתקשה להבין איך זה יכול להיות- זו הפתיחה השנייה הכי גדולה בישראל אי פעם (לא כולל סרטים ישראליים). מה נסגר איתנו?
באמת כל כך מפתיע?
סרטי ילדים תמיד מצליחים בארץ, ובתקופות החופש עוד יותר. מה גם שהדרדסים היו ענקיים כאן בדיוק בתקופת ילדותם של אלה שיש להם היום ילדים בגיל המתאים לסרט.
זה היה ברור שזה יצליח
אבל… יותר מאליס בארץ הפלאות, יותר משודדי הקאריביים, יותר מכל הרובוטריקים, יותר מאווטאר, יותר מהאביר האפל, יותר מצעצוע של סיפור 3, יותר משר הטבעות, יותר מכל סרטי הארי פוטר- חוץ מהאחרון. תחשבי על כל בלוקבאסטר אפשרי- דרדסים פתח חזק יותר. *זה* מפתיע.
ובכל זאת,
כל הסרטים שנקבת בשמם לא קורצים בו זמנית להמוני הורים שמחפשים לאיפה לקחת את הילדים (הקטנים עד בינוניים) שלהם, הורים שמחפשים לאיפה לקחת את עצמם עם הילדים שלהם, והמוני גילאי ביניים שיש להם זיקה כלשהי למושא הסרט. כנראה שזה ניצח.
ביום שבת כשראיתי קפטן אמריקה
בזמן הקרדיטים הלכתי לשירותים (אמרתי לסדרן שאני יודע שיש סצנה אחרי ואם אפשר ללכת לשירותים, אין סיבה שהוא לא ייתן לי) והאולם שליד היה בדיוק מספר דקות לפני פתיחת הדלתות לאחת ההקרנות של הדרדסים. זה היה פשוט מטורף – עשרות זעטוטים והוריהם (לפי מה שראיתי, רוב המשפחות באו במלואם: גם אמא וגם אבא) חסמו את הכניסה לקולנוע עצמו בתור ענקי אל דלת האולם וחיכו שיפתחו להם, ולחצי מהילדים גם הייתה בובת דרדסים ביד.
נ.ב.
מי שהיה בשבת בסביבות השעה 17:00 ביס פלאנט חיפה יכול לאשר את דבריי.
במילה אחת: נוסטלגיה
הדרדסים היתה אחת מסדרות הילדים היותר פופולריות כאן.
בדיוק בגלל זה תהיה בטוח שאם נגיד יהיה אי פעם סרט על המומינים תהיה לה הצלחה דומה (אבל זה לא יקרה. הסדרה לא היתה פופולרית בארה"ב מספיק בשביל שמישהו יעשה עליה סרט).
הוכח מדעית: ספוילרים לא מקלקלים הנאה
http://io9.com/5829720/new-study-shows-that-knowing-spoilers-doesnt-ruin-a-story
טוב, אז זה רק מחקר אחד, אבל תוצאותיו מתיישבות עם הנסיון שלי, שברוב המקרים בהם ספוילרתי, הנאתי מהיצירה לא קולקלה והיתה תלויה בעיקר באיכותה. ואני מדברת כאן גם על יצירות שלכאורה ההפתעה היא התכונה החשובה ביותר שלהן, כמו החוש הששי.
אני לא יודעת אם "הורס" זו המילה הנכונה,
אבל זה מוריד מהחוויה לטעמי. אם הדבר שרואים הוא טוב זה לא משנה אם ידעת את זה לפני או לא [כמו למשל בצפייה שניה או בסרט שמבוסס על סיפור שיודעים איך הוא נגמר] אבל לצפות בפעם הראשונה כלא יודעים למה לצפות זה משהו שלא זוכים בו לעיתים קרובות בימינו, גם אם זה משהו מקורי זה יכול להיות מאוד צפוי.
גם אני ידעתי את הסוף של החוש השישי ועדיין נהנתי ממנו מאוד ולא ראיתי את זה בא, וכשספיילרתי לעצמי עונות של באפי עדיין נהנתי מהן, אבל נהנתי יותר מדברים שלא ידעתי איך הם הולים להסתיים.
זו כמובן דעתי, אני מכירה אנשים שמאוד אוהבים ספוילרים, אבל אני מנסה להימנע אם הדבר מאוד חשוב לי.
לדעתי זה לא מוריד מהחוויה.
להפך, זה עושה חוויה אחרת לגמרי. אני, למשל, ספיילרתי לעצמי את "החשוד המיידי" שנים לפני שבאמת ראיתי אותו, ובגלל שידעתי את הסוף הסתכלתי על הפרטים שם בצורה שונה לחלוטין, וככה את כל הסרט חוויתי מסוג של נקודת מבט אחרת, וזה היה לא פחות מעניין ומותח מלראות את הסרט מבלי לדעת את הסוף.
החשוד המיידי!
עוד סרט שהגעתי אליו מספוילרת לגמרי מבלי שזה יגרע מהנאתי. לא יכולתי להיזכר בשם שלו קודם.
לי קרה אותו הדבר כמעט בדיוק
עם 'החוש השישי'.
אני לא באמת יכולה להגיב בלי לקרוא את המחקר עצמו...
שנאמר:
http://www.phdcomics.com/comics/archive.php?comicid=1174
אבל מהתיאור בכתבה אני יכולה לחשוב על לא מעט ארטיפקטים לממצא הזה (אפקט המוכרות – אנשים אוהבים יותר דברים שנחשפו אליהם קודם – למשל).
אפקט המוכרות מוזכר במאמר
אבל אם זו הסיבה לתוצאות, למה היא ארטיפקט? הטענה הרווחת היא שספוילרים מקלקלים הנאה. אם יש אפקט שגורם לנו להנות יותר מדברים מוכרים, האם זה לא שולל את הטענה?
(זאת לא לומר, מן הסתם, שתוצאות המחקר מיוצגות באופן מדויק במאמר.)
הטענה הרווחת
היא ש*חלק מהאנשים* לא אוהבים לשמוע ספוילרים. זה לא אומר שאין כאלה שזה לא מפריע להם. התוצאות של המחקר הזה לא מזיזות לטענה הזאת.
והסיבה שהם לא אוהבים לשמוע ספוילרים
הוא שהם יקלקלו להם את ההנאה.
חוץ מזה ש"חלק מהאנשים" זו מעט התממות – יש אנטי גורף ולטעמי די היסטרי שאותו תמצא כמעט בכל דיון על כל נושא תרבותי.
כן, יש אנטי גורף ומוצדק,
למרות של*חלק* מהאנשים זה לא מפריע. כמו שיש חוקים נגד עישון במקומות ציבוריים, למרות של*חלק* מהאנשים לא אכפת שיעשנו לידם. אזהרות ספוילרים, לעומת זאת, לא מפריעות לאף אחד. את נמצאת בחלק האוכלוסיה שלא אכפת לו מספוילרים? תתעלמי מהאזהרות. זה הכל.
אתה באמת משווה בין ספוילרים לעשן מסרטן?
לא הגזמנו בכלל.
אזהרות ספוילרים לא מפריעות לי, אבל הגישה שמתבטאת בהן – המשקתפת, למשל, בהודעה שלך מעלי ובטון ה,תסלח לי, קצת עוין שלה – מאוד מפריעה לי ולדעתי אינה בריאה לאומנות ולתרבות. היסטריית הספוילרים משטחת כל יצירה למה שקורה בה. היא מעודדת את התפיסה שהנאה מיצירה טמונה אך ורק במצב שבו אנו נמצאים כשאנו צורכים אותה. היא מקדשת את הטוויסט וההפתעה ומרוממת אותם מעל למכלול היצירה. לטעמי, יצירה שלא שווה לראות אותה כשיודעים מה קורה בה היא יצירה שלא שווה לראות אותה בכלל, ואני חושבת ששווה לנהל דיון על השאלה האם ספוילרים באמת מזיקים כפי שנהיה פופולרי לטעון.
לא, אני לא משווה בין ספוילרים לסרטן.
אני משווה בין להגיד "זהירות, ספוילר" לפני שאת שופכת את זהותו של קייזר סוזה ב"החשוד המיידי" לבין לשאול "אכפת לך אם אני אעשן?" לפני שאת מדליקה סיגריה במונית.
את חושבת שהזהירות מפני ספוילרים היא מוגזמת ומיותרת? זו דעתך והיא לגיטימית. אבל זכותי לבחור איך אני מעדיף לחוות את הסרט – עם או בלי ספוילרים, ולך אין זכות להחליט בשבילי. "הזכות לספיילר" היא "הזכות" לשלול את הבחירה מאחרים, ולא, היא לא לגיטימית אף פעם.
עדיין אני לא מקבלת את ההקבלה שלך
כי בעוד שעשן סיגריות גורם לנזק, אני לא מקבלת את הטענה שספוילרים גורמים לנזק משמעותי. להיפך, כפי שכבר אמרתי, אני מאמינה שהרמות שאליהן הגיע האנטי נגד ספוילרים הן המזיקות.
זה לא משהו שאפשר לבחון באופן אובייקטיבי
אני אישית נמנעת מספויילרים. אני לא אוהבת לדעת את העלילה של סרט לפני שאני צופה בו, ובטח שלא פרטים חשובים. ספויילרים גורמים לנזק משמעותי לי באופן אישי כי הם הורסים לי את חווית הצפייה. אף מחקר או אדם אחד לא יכול להגיד אם ספויילר הורס לי את הסרט או לא.
ספוילרים הורסים את האפשרות להנות מהסרט בצורה מסוימת.
לראות את "החשוד המיידי" כשיודעים מה קורה בסוף זו חוויה שונה מאוד מלראות אותו בלי לדעת שום דבר. זה כמו לראות אותו בפעם השניה. עכשיו, זה לא אומר שאחת משתי הצורות פחות מהנה בהכרח. "החשוד המיידי" הוא סרט טוב, ויכול להיות מאוד מהנה לראות אותו גם בפעם השניה. אולי יהיו אפילו כאלה שיטענו שהם נהנו מהסרט בפעם השניה יותר מאשר בפעם הראשונה – אבל זה יהיה שונה, זו דרך אחרת להסתכל על הסרט. ובעוד תמיד אפשר לראות סרט *שוב*, לראות אותו בפעם הראשונה אפשר רק פעם אחת. מכירה את זה שאנשים אומרים "אני מקנא בך בגלל שעדיין לא ראית את הסרט זה-וזה"? אז זהו.
לא.
והנה למה: נניח שהיתה להם קבוצת ביקורת למוכרות (אנשים ששומעים על הסיפור פרטים לא "מספיילרים"). ונניח שהאפקט היה נשאר. אז ניתן היה לטעון שספוילרים לא פוגעים, משפרים, וואטאבר, את חוויית הקריאה. בלי קבוצת ביקורת כזו אנחנו נשארים עם אפקט שהוא, למשל, אחד משני אלה: "אנשים נהנים יותר כשמעוררים בהם ציפיות" או "אנשים נהנים יותר ממה שהם כבר מכירים" – הראשון לא נראה לי מפתיע, השני הוא תופעה מוכרת. זה לא אומר לנו שום דבר על התופעה של ספוילרים, כי יכול מאוד להיות שמול קבוצת ביקורת כזו, שגם בה עוררו ציפיות וגם לה הסיפור הרגיש מוכר, ספוילר כן היה הורס את החוויה. בחירת קבוצת ביקורת נכונה יכולה לשנות מחקר מהקצה אל הקצה. בעיקר בתחום נזיל כמו ההתנהגות האנושית…
חוץ מזה – אני מסכימה עם רד לחלוטין. יכול להיות שיש שני סוגים של הנאה, זו של צפיה ראשונה בלי לדעת מה יגיע וזו של צפיה שניה/מתוך הבנה מה מגיע, שהם שונים לחלוטין, ויכול אפילו להיות שצפיה מהסוג השני היא טובה יותר. זה לא משנה את זה שספוילר הוא בלתי הפיך – אם לא ספיילרו לי, אני יכולה ליהנות בשתי הדרכים, פעמיים. אם כן ספיילרו לי, "גנבו" ממני את ההנאה הראשונה. אפילו אם יגלו שהשניה טובה יותר, זה לא משנה את זה שגזלו ממני חוויה שרציתי והייתי נהנית ממנה.
ואני ממש לא חושבת שהספוילרים קשורים לדגש-יתר על עלילה. יצירה היא מכלול של דברים, וכשפוגעים באחד מהם פוגעים ביצירה. תמיד מזעזע אותי לראות אנשים שמתחילים לקרוא ספר מהסוף – הסופרים כתבו בצורה מסוימת, ויש לה משמעות. הגילוי מגיע ברגע מסוים כי ככה היוצר התכוון, בשביל אימפקט רגשי, בשביל לשנות את הדמויות, בשביל לשנות את האופן בו הקהל רואה את היצירה, בגלל אלף ואחת סיבות. אז זכותם להרוס לעצמם, אבל למה שמישהו יהרוס לי את היכולת ליהנות מיצירה כפי שהתכוונו שאהנה ממנה? וזה לא שאי אפשר לספיילר דברים שאינם העלילה – למשל, אפשר להרוס גם בניית דמות (ידעת ש-X הוא נבל? מגלים את זה לקראת הסוף!).
חוץ מזה, רק בגלל שלא הייתי רוצה שיוציאו לי דמות משנה כלשהי או את הסייד-קיק מסרט כלשהו, זה לא אומר שדמויות המשנה או הסייד-קיקים הם בעיני הדבר החשוב ביותר בסרט. אבל הם חלק מהיצירה, חלק שאני נהנית ממנו. לא הייתי רוצה שיחתכו את הסופים של סיפורים, לא בגלל שהסוף הוא החלק הכי חשוב בסיפור, אלא בגלל שבלעדיו הסיפור אינו שלם. באותה המידה בדיוק, לא הייתי רוצה שיקחו את אותה העלילה בדיוק, ויצלמו אותה במצלמה רועדת מזווית אחת, כי הצורה של סרט משמעותית בעיני מאוד. ולא הערכתי את זה בכלל כשלקחו סדרה שאני אוהבת והורידו לה את המבטא הבריטי והתזמון הקומי. ולא, מבטא בריטי זה לא הדבר שהכי חשוב לי ביצירה (תזמון קומי כבר כן מתקרב…).
עדיין לא הבנתי את ההתנגדות שלך
כלומר, מן הסתם שבחירת הקבוצות תשפיע על תוצאות המחקר, ובנוסף כפי שאדם אומר בהמשך תוצאות של מחקר על סיפורים קצרים אינן בהכרח חלות על ספרים, סרטים, סדרות טלויזיה וכו'. אבל אם ידוע, למשל, שאנשים נהנים יותר כשיש להם ציפיות, למה זה לא טיעון נגד הקביעה שספוילרים מקלקלים הנאה? הרעיון שלך של קבוצת ביקורת שמגלים לה פרטים לא חשובים הוא מעניין, אבל אחת מהבעיות בהיסטריה האנטי-ספוילרית היא שהיא מזמן כבר לא מבחינה בין פרטים חשובים ולא חשובים. אני עורכת מדור ביקורת, ומספר המבקרים שמפחד שמא יספיילרו מגישים לי ביקורות שאין בהן אפילו שביב של מידע על עלילת הספר הוא פשוט מדהים.
בגדול אני מסכימה שיש סוגים שונים של הנאה, ושספוילרים משפיעים על חוויית הצפיה. אבל יש עוד הרבה גורמים שמשפיעים עליה. האם זהו סרט שציפיתי לו חודשים או משהו לגמרי לא מוכר? האם הוא זכה לשבחים או לגמרי אנונימי? האם אני בקיאה בז'אנר, או מכירה את היצירות שהסרט מתכתב איתן? האם אני צעירה או מבוגרת, עצובה או שמחה, בתקופת רוגע או בתקופת משבר? יש מיליון משתנים, ומיליון דרכים לראות סרט בפעם הראשונה כשרק אחת מהן יכולה להתממש. לא ממש ברור לי למה מתוך כל המשתנים הללו דוקא הספוילרים הם אלה שחשובים וצריך להקפיד עליהם.
אני מסכימה לגמרי שיצירה היא מכלול, ודוקא בגלל זה כל נושא הספוילרים נראה לי מופרך מיסודו. כפי שאת אומרת, מה שחשוב זה לא העלילה אלא מה היוצר עושה איתה, ולכן ידיעת העלילה אינה שווה לידיעת היצירה. היסטרית הספוילרים משווה בין השניים – אם את יודעת את הסוף של החוש הששי, לא שווה לך לראות אותו – ולכן אני אומרת שהיא מצמצמת יצירות לעלילותיהן.
אבל...אף אחד לא אומר שאם את יודעת את הסוף של החוש השישי
לא שווה לך לראות אותו. בסך הכל אומרים שחלק מהחוויה של צפייה בסרט היא לבוא אליו "דף חלק" בלי ידע מוקדם על הסרט. ההנאה מהסרט תישאר גם אם ידעת כבר את העלילה, בדיוק כמו שההנאה מהסרט תישאר גם אם תמחקי מהסרט את כל מוזיקת הרקע, או תערכי אותו בצורה שונה, אבל החוויה של הצפייה בסרט תשתנה, לטובה או לרעה.
אגב, אני מסכים לגמרי שנותנים חשיבות מוגזמת וחסרת פרופורציה לעלילה, אבל אני לא חושב שיש לזה קשר לספוילרים. גם סרטים חסרי עלילה אפשר לספיילר
יש מספיק אנשים שאומרים את זה
ואם לא אומרים בדיוק את המלים, אז הדגש המוגזם על הטוויסט ועל כך שאסור לדעת אותו לפני כן אומר את זה בשבילהם.
Isn't that the whole point of twists?
As far as I can see, knowing the twist ahead of time sort of nullifies it all together. Sure, a movie/book/story in any format may have a value even without the said twist, but then it is actually a different story.
Let us forget about twists and spoilers for a minute. I assume you will agree with me if I will say that the way you tell a story can change the way the listener perceives it. Just take any story you like, summarize it in less than 100 words and read it. Is it as good as the original story?
Some stories become worthless if you know the end/the twist ahead of time. That does not make them bad stories, it simply makes them a one-time stories. The kind you would watch in cinema or rent the DVD. Others may have layers and value that does not depend solely on the end. These stories might cause you to buy the DVD/book. You may be indifferent to the first type, but forcing others to follow suit is patronizing.
Concerning the examples you brought above
("יש עוד הרבה גורמים שמשפיעים … האם זהו סרט שציפיתי לו חודשים או משהו לגמרי לא מוכר? האם הוא זכה לשבחים או לגמרי אנונימי? האם אני בקיאה בז'אנר, או מכירה את היצירות שהסרט מתכתב איתן? האם אני צעירה או מבוגרת, עצובה או שמחה, בתקופת רוגע או בתקופת משבר?")
these are mostly internal variables, unlike telling spoilers, which is external. I may choose not to go to a movie today because I am sad and I would rather wait and see the movie when I am happy. Once I know the spoiler, I have to wait for MiB to erase my memory, and that may take some time.
Personally, I do not care for movie spoilers (but I hate spoilers in books). However, I try to respect those who do.
..במקרים בהם מדובר בסיפורים קצרים ובמדגם מייצג.
במלים אחרות, אני לא בטוח שניתן להשליך את תוצאות המחקר הזה על סרטים, ובעיקר, על חובבי סרטים, ובמיוחד, על חובבי סרטים ב'עין הדג'.
לשם האנלוגיה המוגזמת, אם תבדקי לכמה מהצופים בסרטי הארי פוטר זה משנה שנתנו את השורה של רון להרמיוני, התוצאות יהיו שונות מאוד אם אוכלוסיית המחקר תהיה מדגם מייצג של כלל צופי הסרט או מדגם מייצג של המגיבים באתר של מעריצי הארי פוטר.
אבל באופן כללי יותר, דווקא מוצאת חן בעיני הנקודה שהמחקר ואת מעלים: שהדגש על עלילה ביצירות בדיוניות בימינו מוגזם לחלוטין.
טובטובטוב
איך אפשר להוכיח כזה דבר מדעית? כשאני רואה סרט שנגמר בטוויסט אני תמיד, אבל תמיד מסיים אותו ב" אומייגאד " (טוב, בתנאי שהסרט סבבה והטוויסט עשוי בטוב טעם). לראות את כל הסרט כשאני יודע את הטוויסט יגרום לי לסיים אותו ב"נו, טוב" (וזה גם מה שקרה עם "החשוד המיידי", סרט שממש לא התלהבתי ממנו ואני מאמין שזה קשור לזה שכבר ידעתי מה הטוויסט).
בימים האחרונים עברתי את כל הדיונים המתמשכים.
וקראתי דיונים מעניינים על הארי פוטר, ודיונים מעניינים על הקופות השבורות של 2010 –![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
ומה שאני רוצה להגיד, זה תודה לעורכים על ה"נצחת את ממ"א". זה מאוד ריגש אותי
המושג "עורכים" כבר לא כל כך רלוונטי בעין הדג הנוכחי
(ל"ת)
http://www.youtube.com/watch?v=LP_hAszQPgk&feature=feedwll&list=WL
למה לא מציינים את טיטאניק?
(ל"ת)
לא רק טיטאניק בולט בהעדרו
גם מטריקס, סרטי שר הטבעות, פורסט גאמפ, הרפתקה בפוסידון, The Rains Came (הזוכה הראשון באוסקר על האפקטים), מטרופוליס ו-2001: אודיסיאה בחלל הם סרטים גדולים שנחשבים פורצי דרך בתחום האפקטים ולא מופיעים בסרטון.
אני חושב שהכוונה של יוצרי הסרטון הייתה יותר להצביע על הפערים בין אז לעכשיו מאשר לציין אירועים משמעותיים בתחום.
ונורא חשוב לציין
שפארק היורה עדיין נראה מדהים, ובהתחשב שהוא נעשה לפני 17 שנים ונראה טוב יותר מהרבה סרטים שיוצאים כיום, זה הישג מכובד ביותר. לא נראה לי שאי פעם היה סרט שהאפקטים שבו החזיקו מעמד כל כך הרבה זמן.
והנה השיפור
http://www.youtube.com/watch?v=uI735Co92ck
אבל 'הדרדסים 2' ייצא ב-2 באוגוסט 2013.
אבל היום דווח על סרט נוסף: ב-3 באוגוסט 2012 ייצא 'יומנו של חנון: קיץ קטלני'. הסרט השלישי של החנון. אבל מה, 'קיץ קטלני' הוא הספר הרביעי בסדרה. על הספר השלישי 'הקש האחרון' כנראה החליטו לוותר (או שאם אני לא טועה שילבו אותו בסרט של 'רודריק שולט').
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=81168
אכן, רוב עלילת "הקש האחרון" הוכנס בתוך "רודריק שולט"
(ל"ת)
אממ
http://www.fisheye.co.il/movies/smurfs_2/
והדף קיים יותר משבוע…