זה לא בסדר שעדיין לא דיברנו על מה שקורה בחצי השנה האחרונה בסינמטק ת"א.
יש אנשים שמתכנסים פעם בחודש, ביום שישי בחצות, לפולחן עתיק שבו הם עושים דבר נורא. הם צופים ב"הטרמפיסט".
לא סרט האימה עם רוטגר האוור. זה דבר הרבה יותר גרוע. "הטרמפיסט", או "היפי אמריקאי בישראל", הוא סרט ישראלי (מדובב לאנגלית) שצולם ב-1972 ומיד נגנז וננעל בכספת בתוך מרתף עם השלט "זהירות נמר", משום שאף אחד לא רצה לראות אותו. צירוף נסיבות מוזר בפני עצמו העלה אותו בחזרה לתודעה בשנתיים האחרונות, בעיקר בזכות המתרגם יניב אידלשטיין, שלקח על עצמו את המשימה להעניק לסרט הזה את מעמד הקאלט שלו הוא ראוי. וזה עבד. עותק פילם מקורי נמצא אי שם, והסרט מוקרן בסינמטק תל אביב מדי חודש כבר חצי שנה.
את דעתי המפורטת על "הטרמפיסט" אני מקווה לפרט בהרחבה ובפורמט משוכלל בקרוב, אבל אני יכול להגיד את זה: זה סרט רע. זה לא "כל כך רע שזה טוב", זה אפילו לא "כל כך רע שזה ממש ממש רע". זה סרט שחוצה גם את טווח ה"כל כך רע שזה נהיה שוב טוב", ומגיע לתחתית האופל שיצירות מעטות בלבד זכו להגיע אליה, של "כל כך רע שלמרות שזה מוקרן לך מול הפנים אתה לא מצליח להאמין שזה אשכרה קיים". בקיצור, זוכרים את "מאנוס, ידי הגורל"? בערך כזה.
אם אתם מסוג האנשים שהתאור הזה גורם להם לרצות לראות את הסרט, אז אתם דפוקים בשכל (כמוני), ואתם מוזמנים מחר בחצות הלילה להקרנה החודשית. הפעם היא חגיגית במיוחד – לרגל האחד באפריל ויום הולדת חצי שנה להקרנות הסרט, יהיו נוכחים באולם גם שני כוכבי הסרט, אשר צרפתי ושמואל וולף. שזה כמו לראות את "קזבלנקה" בחברת האמפרי בוגארט, רק להיפך. דף הפייסבוק של האירוע.
אם אתם אנשים שפויים יותר, אתם יכולים להסתפק בטריילר הזה, שהוא בעצם מה שגרם בעצם לעלייתו המחודשת של הסרט מתוך ערפילי השיכחה. הטריילר כולל כמעט את כל העלילה של הסרט, וגורם לו להיראות הרבה יותר מקצועי מכפי שהוא באמת (תאמינו או לא). זהירות, הסרטון כולל עירום.
Fools. Stop pushing buttons.
Fools.
נחשף לראשונה כאן?
עד כמה שזכור לי, ראיתי את הסרטון הזה כבר לפני כמה וכמה שנים, וכשהגיעה הכתבה בערוץ 2 ניסיתי להיזכר איפה זה היה. אאל"ט, הסרטון פורסם כאן, לפני 4-5 שנים, כשאף אחד לא חשב ברצינות שהסרט הזה באמת קיים. יכול להיות?
הוא באמת פורסם כאן
בספטמבר 2007:
http://www.fisheye.co.il/Right-on/
אבל אני לא יכול לזקוף לזכותי את גילוי הטריילר והסרט, זאת היתה כולה עבודה של אידלשטיין. הפוסט המקורי בבלוג שלו שבו הוא מספר על גילוי הסרט:
http://cafe.themarker.com/post/152646/
כרישים בים המלח
גאוני
זה לא ים המלח
זה או אי האלמוגים ליד אילת (המקום שבו זה באמת צולם), או "אי מבודד עשרים קילומטר דרומית לתל אביב" (לטענת הסרט).
יכול מאוד להיות שזה בסיני
אם אינני טועה, עת צולם הסרט סיני היה חלק מישראל
שלום!
כמו שאמרתי, זה אי האלמוגים, שנמצא בסיני, קרוב מאוד לאילת.
ויש לציין
שהנסיעה של 20 הקילומטרים האלו לוקחת יותר זמן בסרט ממה שלוקח לנסוע 20 קילומטרים במציאות
שיחק בסרט סטודנטים שנה ב' שחברים שלי צילמו, אחרי זה הגיע להרצאה קצרה על משחק לשאר הכיתה. איש מקסים, שחקן נפלא. הביקור הסתכם בחתימה וצילום עם האגדה. הוא גם סיפר לנו על ההקרנה הראשונה והאחרונה של הסרט, וגם המרצה בשיעור נכח בהקרנה וסיפר על ההקרנה המצחיקה ביותר בתולדות הקולנוע (הישראלי?) כנראה.
איכשהו שמואל וולף קפץ על הכריש…ושרד.
האם אני היחיד
שראה את הטריילר וזה לא נראה לו שונה עד כדי כך מ-Easy Rider ("אדם בעקבות גורלו")?
אממ, אני חושב שכן
גם אני ממש לא אהבתי את אדם בעקבות גורלו, אבל זה נראה בליגה אחרת לגמרי.
הייתי שואל איזה סינמטק, אבל:
א. ממילא לא אוכל להגיע.
ב. ברור באופן עגום לאיזה סינמטק הכוונה.
לא יפה.
מצויין במפורש סינמטק ת"א.
קודם לא צוין.
(ל"ת)
כשיצאתי מהסרט, אמרתי לחברים שלי שהייתי איתם,
שלא נהניתי ככה מסרט בקולנוע מאז 'צעצוע של סיפור 3'.
מומלץ בחום.
מלבד לאנשים בעלי שמץ שפיות, כמובן
(ל"ת)
אני מוכרחה לציין
שעוד לפני שהוזכר השם המפורש "מאנוס, יד הגורל", זו האסוציאציה שעלתה לי לראש מהתיאורים שקדמו לו. אם לשפוט על פי הדוגמא הנ"ל, הסיכויים שאראה את "הטרמפיסט" נמוכים במיוחד, על אחת כמה וכמה אם מדובר במשהו שאצטרך לשלם עליו.
ומתבקשת השאלה-
הוא יותר גרוע מ"ריקוד מסוכן"? כי מדובר בסרט הכי עילג שראיתי.
תלוי.
אבסולוטית: כן, הוא יותר גרוע מ"ריקוד מסוכן".
אבל בהתחשב בזה של"ריקוד מסוכן" היה תקציב, ושחקנים, ובמאי עם (המון) ניסיון, הביזיון שלו גדול יותר.
במאי עם המון נסיון אולי,
אבל הנסיון הוא עם סרטים שאף אחד מהם איננו ממש יצירת מופת. בלשון המעטה.
מנחם גולן עשה גם סרטים טובים.
או לכל הפחות, קשה להתווכח עם זה שהוא עשה סרטים טובים יותר מ"ריקוד מסוכן".
דבר אחד שאי אפשר לקחת מ"הטרמפיסט": אני משוכנע שעמוס ספר, הבמאי-תסריטאי שזה הסרט הראשון והאחרון שלו, באמת ניסה לעשות משהו טוב, ועשה את זה בתקציב ומשאבים נמוכים. הוא באמת מנסה לומר משהו, גם אם הוא נכשל באופן מוחלט. "ריקוד מסוכן" הוא המפגן הגדול ביותר שאי פעם ראיתי, בתחום כלשהו, של ציניות במובן הטהור. מנחם גולן לא רצה לעשות סרט, הוא רצה לעשות כסף. הוא האמין שאנשים ילכו לכל סרט עם כמה סלבריטיז עכשוויים, ולא משנה באיזו רמה של זילזול הוא ייעשה, ולכן הוא באמת עשה את הסרט הכי מזולזל בהיסטוריה.
אני אסמוך על המילה שלך,
כי כבר מזמן הבנתי שאין סיבה לראות את הסרט הזה.
וואו.
וואו.
פשוט וואו.
ועוד וואו אחד.
וואו.
I. Must. See. This. Now.
Fools.
בחיים לא נפלתי מצחוק מטריילר לסרט כך. אם רק לא הייתי נוסע לצפון הסופ"ש, הייתי מגיע בוודאות.
תמיד יש את החודש הבא :^)
וואו, זה היה... וואו
יש סרטים שהם גרועים, אבל בצורה משעשעת. הטרמפיסט הוא גרוע נקודה. הדרך היחידה להנות ממנו היא בהשתתפות הקהל וזה אכן מה שהיה אתמול בערב. זו הייתה הקרנה פעילה במלואה, כולל מישהו ששר מילים לנגינת הנושא שחוזרת כל שתי דקות. אני מודה שהקבוצה שלנו הייתה רועשת במיוחד, אבל נראה שאפילו השחקנים, שהיו נוכחים באולם, מבינים שאין שום דרך אחרת לשרוד צפיה בזוועתון הזה.
בסך הכל, חוויה מהנה. הגילוי מאוחר יותר שהסרט מומן בידי בעל מפעל לכריות, איכשהו לא הפתיעה בכלל.
מעניין
איך השחקנים הגיבו?![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
ברוח טובה
נראה לי שהם יודעים טוב מאוד עד כמה הסרט גרוע (הוא נגנז עוד לפני שיצא לאקרנים) והספיקו לעשות הרבה דברים יפים מאז. אחד מהם גם חלק חתימות בתום ההקרנה ונראה שהם בעיקר שמחים שאנשים נהנים מהסרט בדרך כלשהי, גם אם לא כפי שהתכוונו במקור. את הטרמפיסט הם עשו כשהיו בתחילת דרכם והיו מוכנים לקחת כל תפקיד. זה לפחות המצב לגבי הגברים. שתי הנשים בסרט לא נכחו בהקרנה ולא ידוע לי אם המשיכו בכלל לשחק אחריו. ממילא חצי מדרישות התפקיד שלהן הן להתפשט מול מצלמה ולצרוח.
הכוכבת(?) הראשית בסרט
היא לילי אבידן, שהיתה אז אשתו של דוד אבידן. שם הסרט לא מוזכר בכתבה הזאת של מנחם בן, אבל הפרטים לא משאירים מקום לספק:
"מתוך כסית אני זוכר גם שיחה לוהטת שלו (עניין מאוחר הרבה יותר) עם לילי אבידן, מי שהייתה אשתו היפהפייה לתקופה קצרה, ושיחקה אז בסרט שצולם באילת עם אשר צרפתי. אבידן שוחח איתה בטלפון מכסית, ואני זוכר את קולו החוקר והכועס כשתחקר אותה עד כמה הרחיקה לכת בצילומי המזמוז בסרט: "הייתה חדירה או לא הייתה חדירה?", הוא שאג, פחות או יותר. "
http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/039/852.html
כנראה שהיא לא התמידה בניסיון להיות שחקנית. הכתבה הזאת מ-2009 מתארת את לילי אבידן כעיתונאית וסקסולוגית, שחיה אז מתחת לקו העוני.
http://news.walla.co.il/?w=/1/1626660
אפרופו אבידן וסרטים ישראלים (שנראים) גרועים באופן מיוחד
איך עוד לא התלבשו על 'שדר מן העתיד' הגנוז שלו להקרנות כאלו? נראה כמו הסרט האולטימטיבי לטקסיות הגיקית הזאת.
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1019,209,41929,.aspx
זה מצחיק כמו שזה גרוע. וזה ממש גרוע.
וגרוע זה אפילו לא מספיק כדי לתאר כמה שהסרט הזה גרוע. הסרט הזה כל כך גרוע, שהוא צריך מילה חדשה שתתאר עד כמה הוא גרוע, כי אין בשפה העברית שום מילה שתעביר את זה. הסרט הזה הוא חךכעחךע.
ודאמ, זה מצחיק.
"החדר" הישראלי?
(ל"ת)
מותחן מהורהר שהגיבור שלו היפי.
יותר קל להאמין כבר למארק וולברג מהסרט ההוא. הא?
1. זיהיתי את שדרות בן גוריון בראי שנות השבעים העליזות. נחמד.
2. טריוויה: הצלע הגברית השנייה בסרט, חברו המבהיל של גיבורנו המסטול, הופיע כגנב אכזר ב"עזית הכלבה הצנחנית". קראו לו ניסים בסרט.
יש הקרנה של הסרט בבן גוריון
http://www.bgu4u.co.il/articles/article.aspx?ArticleId=3583
נראה לי שווה לבדוק את הנושא:)
סוף סוף הגיע לחיפה!
הסרט סוף סוף הגיע לסנימטק חיפה בהופעה חיה עם עוזי נבון.
אני חייבת להודות שמהטריילר הסרט נראה רע אבל לא כל כך גרוע.
והוא אכן גרוע. ממש ממש גרוע.
אבל זה מדהים כמה כיף היה לראות את הסרט הגרוע הזה (ותודה לעוזי נבון ולקהל השנון שסייעו לחוויה).
ב-ר-ו-ר שאני אלך שוב
ביום שישי הקרוב
תופיע בזמן ההקרנה סוזן דבור, הזמרת מסצנת ההאנגר. מתברר שהיא מעולם לא ראתה את הסרט ורק לאחרונה גלתה שהוא בכלל מוקרן.
שכחתי לציין שההקרנה תהיה בסינמטק תל אביב
(ל"ת)
נשמע מעולה
יש מצב שאני אגרור את עצמי עד תל אביב כדי לשמוע אותה (האמת, שהיא אולי נקודת האור היחידה בסרט)
כלומר, היא ובובות הכרישים המתנפחות
(ל"ת)
קצת דומה לגיא גיאור. אולי אביו האבוד.
(ל"ת)