יש – או היה – בברודוויי מחזמר על ספיידרמן. קוראים לו "Spider-Man: Turn off the Dark", וביימה אותו ג'ולי טיימור, שהיא בין השאר במאית קולנוע – היא עשתה את "טיטוס", "פרידה" ו"מעבר ליקום". את המוזיקה כתבו בונו ו-The Edge מ-U2. וכפי שזה נראה עכשיו, הוא יכנס להיסטוריה כאחד האסונות הגדולים בתולדות ברודוויי, פשוטו כמשמעו.
קודם כל, זאת הפקה פסיכית בגודלה, ענקית, מורכבת ויקרה גם בסטנדרטים של ברודוויי, שבה חלק גדול מהזמן השחקנים תלויים מכבלים מעל הבמה או מעל ראשי הצופים. העבודה על המחזה נמשכת מאז 2007, והוא היה אמור לעלות כבר לפני שנה, אבל רק לאחרונה התחיל לערוך הצגות "טרום-בכורה" – כשהבכורה הרשמית עדיין לא נערכה. ההפקה נכנסה לחובות ענק, ואנשים קראו לזה "אסון" עוד לפני שמישהו נפגע ממש.
ואז, לפני יומיים, הפעלולן שמגלם את ספיידי נפל מול הקהל, במהלך ההצגה, מגובה 10 מטר. הוא פונה לבית חולים כשמצבו מוגדר "רציני", עם צלעות שבורות, וההצגה הופסקה.
וזאת לא היתה הפציעה הראשונה: שלושה שחקנים כבר נפצעו במהלך חזרות על פעלולי הכבלים. הפגיעה הרביעית היתה כבר יותר מדי. הבכורה נדחתה שוב, ואומרים שהפעם יכול להיות שההפקה פשוט תיסגר סופית, בהפסדים עצומים.
אם המחזה כולו ייגנז, המעטים שהספיקו לראות אותו הם ברי מזל. לא משנה אם המחזה גרוע; הם ראו את מה שאף אחד אחר לא ראה, והמיתולוגיה תתחיל לצמוח מכאן. אישית, אני רק מקווה שכל העבודה על המחזמר תועדה היטב, ושיעשו מזה סרט.
ברודוויי זה כר הפסדים עצום
בפשטות, אתה צריך להיות אווטאר בכדי להרוויח ממחזה בברודוויי, וצריך להיות הצלחה מסחררת בשביל לא להפסיד.
אגב, תמיד יש הצגות טרום בכורה – זה קצת כמו הקרנות מבחן, אבל פתוח לקהל הרחב ובתשלום. לא מדובר פה במשהו יוצא דופן מהבחינה הזו.
אז למה עושים את זה?
אומרים דבר דומה על אופרה, אבל לאופרה לפחות יש יומרות אומנותיות כלשהן. אז מה האינטרס של אנשי מחזות הזמר?
בשביל היוקרה, בשביל התיירים, בשביל הטוני,
ובשביל לשחזר את ההצלחה העצומה שהייתה למפיקים.
חוץ מזה, הצגה בברודווי די דומה לסרט: אפשר להציג אותה במקומות אחרים ולאורך שנים (בקאסט שונה). מחזה זמר טוב גם מאד דומה, אמנותית, לאופרה: בשביל להצליח, המשתתפים שלו צריכים לדעת לשיר, לרקוד ולשחק (often at the same time).
ולהיות יהודים
There's a very small percentile who enjoys a dancing gentile…
מה שחשוב לזכור
הוא שטיימור ביימה ועצבה את גרסת המחזמר של מלך האריות, אחת מההפקות המצליחות ביותר בברודוויי בשני העשורים האחרונים. כשהימור כזה משתלם, הוא משתלם בגדול.
כאמור - יוקרה,כבוד וכיו"ב
כמו שכבר אמרו לך. אבל גם חשוב לזכור – אלה המשקיעים שלא רואים רווח, אלא במקרים נדירים. המפיקים בהחלט רואים מזה כסף. בעיקרון, ההשקעה הראשונית מכסה את עלויות "ההקמה" של מחזה: ליהוק, חזרות, עיצוב (במה, ביגוד), שכירת מקום לחזרות/אודישנים/השד יודע מה, עלויות פרסום ויחסי ציבור, שכר לכל המשתתפים עבור תקופת החזרות ותקופת הרצה ראשונית (ע"ע טרום הבכורה) ו"כסף חירום" לכאשר מגלים שהתקציב הראשוני לא הספיק – מה שקורה לא מעט. ואגב, יש גם מחזות, לא רק מחזות זמר, ולחלוטין יש הרבה פעמים יומרה אמנותית ולא רק בידור נטו. למעשה, רב הפעמים.
בקיצור, שכרו של המפיק נכנס בקטגוריה הראשונה, אז המפיק/ים כבר הרוויחו מעצם זה שהם הרימו את הפרוייקט. יתרה מזאת, ברב החוזים להשקעה בברודוויי יש מבנה מאוד לא מוצלח למשקיעים, כזה שמבטיח רווחים ואחוזים מההכנסות נטו (כלומר, עוד לפני מה שנלקח למטרות תחזוקה שוטפת של המחזה, קרי תשלום לתאטרון ולכל המשתתפים) לבמאי ולשחקנים מסויימים (אם הם שמות גדולים. נניח, לנייתן ליין).
בניגוד למה שנכתב כאן על זה שניתן להמשיך להעלות את ההצגה במקומות אחרים וכו' וגו' – זה תלוי בחוזה עצמו. החברה המפיקה היא כל פעם חברה אחרת – בכל פעם שמגייסים כסף, אגודת המשקיעים נקראת "החברה" (קומפני) ובשניה שנכנסים עוד משקיעים – זו כבר "חברה" חדשה. בדרך כלל למשקיעים הראשונים יש זכות ראשונים על ההרצה החדשה – במקום אחר או כמה שנים מאוחר יותר וכדומה, ובכל מקרה הם יקבלו דיבידנדים קטנים אם נטלו חלק בהצגה המקורית שהועלתה לראשונה. אבל גם אז, הרבה פעמים זה מותנה בזמנים. ושוב, הכל תלוי בחוזה עצמו.
מנגד, אלה לרב אנשים שיש להם הרבה כסף, ככה שלא מפריע להם להפסיד קצת כסף (ביחס אליהם) בעבור התייצבות בערבי בכורה ומסיבות ערבי בכורה והתחככות עם שחקנים וכוכבים.
אה, הבנתי
זה בעצם לא שונה הרבה מבעלים עשירים של קבוצת כדורגל…
לפני כמה ימים קראתי ביקורת במוסף 'הארץ'
על המחזה, והיה נראה שהוא גרוע, נורא, זוועה וכל שאר הסופרלטיבים, עד כדי כך שנגרם סבל של ממש למבקרת*, והיא לא הבינה איך כל-כך הרבה אנשים יצירתיים הוציאו הצגה כל כך איומה.
אז אולי תהיה מיתולוגיה, אבל כנראה לא נוסטלגיה.
*שאגב, כתבה בשפה פשוטה וברורה למיטב זכרוני, ולא בז'רגון מפותל.
זה אמנם נשמע רעיון רע
אבל אם סותמים את האוזניים, לראות אותם מרחפים ככה זה הכי קרוב שאפשר לראות את ספיידרמן "אמיתי". לפחות בשברי הקטעים שיש ביוטיוב הזה, זה נראה מגניב.
(ומסוכן)
מאמר ארוך ומעניין על טיימור והמחזמר
http://nymag.com/arts/theater/features/69680/
שגרם לי לרצות לראות אותו, מה שעכשיו נראה אפילו פחות אפשרי.
ביקום בו מחזות זמר של "שר הטבעות" וגרין דיי זוכים בטוני
אל תופתע לגלות שמישהו חושב שמחזמר על ספיידרמן זה רעיון טוב. לעזאזל, לי יש ספק לגבי סרט על ספיידרמן, אז מחזמר. ועוד עם שירים של U2? בלעעעערג!
אל תזלזל
הסימפסונים כבר הוכיחו איך שיר-מבוסס-ספיידרמן יכול להפוך ללהיט
המחזמר של "שר הטבעות" זכה בטוני?!
חשבתי שהוא די כשל, וגם המאמר בויקיפדיה עליו לא מזכיר זכיה.
הזכיה מיוחסת ל"American Idiot
קיומו של מחזמר שהט"ב היא בזיון בפני עצמו.
אפשר לעשות מחזמר מכל דבר
אולי המחזמר של "שר הטבעות" היה גרוע, אבל עצם הקיום שלו הוא לא ביזיון. גם מחזמר על פי "ספיידרמן" הוא רעיון שנשמע די תמוה, אבל ברצינות, באמת שאין סיבה להתפלא על שום דבר. עשו מחזות זמר מצליחים כבר מדברים מוזרים יותר. אנשים, למשל, כבר שכחו ש"פנטום האופרה" היה אי פעם משהו חוץ ממחזמר, ושכחו שהוא בעצם מבוסס על ספר/סרט אימה. גם "סוויני טוד". "עלובי החיים" הוא ספר ארוך ומדכא, "שיקגו" הוא סיפור על רצח ושחיתות, והיו גם "חנות קטנה ומטריפה", "מלך האריות", "שרק", והמון אחרים המבוססים על סרטים או להיפך. שום דבר כבר לא באמת מפתיע.
אני עושה הבדלה
בין איכות הסיפור, לבין הסיבה שבגינה נוצר המחזמר. היום יש לך אולפני סרטים שמפיקים מחזות זמר, דיסני הוא המפורסם שבהם אבל גם יוניברסל מפיקים מחזות זמר ("מכושפת" ו"היירספריי" הם המפורסמים שלהם) והסיבה שבגינה הם עושים אותם היא כי הם רוצים להרחיב את אחיזת המותג, שזו סיבה עגומה לרצות לעשות מחזמר. הזכרת בעצמך מחזות זמר מעולים כמו "סוויני טוד" של סונדהיים או "עלובי החיים" של וובר, שנכתבו (כאדפטציות) אבל בצורה שכוונה היטב כמחזמר. זה לא המקרה ב,שר הטבעות", שם נבנה מחזמר שיתאים לסרט רק כי האולפנים קיוו שהצופים שהלכו לראות את הסרט חמש שש פעמים יפעלו בהתאם במחזמר, וזה לא קרה.
אבל זה אוף טופיק ואנחנו גולשים למחוזות אחרים וחבל.
לפני כמה ימים שוטטתי בעמוד הפייסבוק של ברט איסטון אליס ונכתב שם שממש בימים אלה שוקדים על תסריט למחזמר שיהיה מבוסס על פסיכופת אמריקאי (יענו, אמריקן פסיכו).
אז כן, אפשר להפוך כל דבר למחזמר אם אחד מהספרים הכי אלימים ever נמצא בדרך לברודווי.
מחזה של שה"ט באמת נשמע טיפשי, אבל
אבל אם היו מעלים ערב בפילהרמונית לפי המוזיקה מהסרטים, הייתי משלם הרבה כסף בשביל כרטיס.
זה מזכיר לי
את המחזמר על פי סופרמן (!It's a Bird, It's a Plane, It's… Superman) שהגרסה הטלוויזיונית שלו הייתה זמינה ביוטיוב עד לא מזמן. למרות שמדובר בכשלון מסחרי, יש שם כמה שירים ממש טובים והרבה הומור מודע לעצמו. אני לא יודע אם הגרסה המקורית הייתה כל כך מצחיקה, או שמדובר בעיבוד מאוחר יותר של מישהו שהבין כמה מחזמר על גיבור על יכול להראות מגוחך על הבמה. לצערי, נראה שהורידו את רוב הקטעים מיוטיוב, מלבד הפקות חובבים שנעשו לאורך השנים.
חוץ מזה, ברור לי שאני לא היחיד שקרא את המשפט "חלק גדול מהזמן השחקנים תלויים מכבלים מעל הבמה או מעל ראשי הצופים" וישר חשב על פיטר פן עם חנוך רוזן.
מסתבר שממשיכים בעבודה הטובה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4003501,00.html
משום מה, הידיעה שקישרת אליה משמחת אותי
סביר להניח שהמחזמר יהיה זוועה, אבל אני בטוח שזה יהיה כמו הסרטים שהם כל כך גרועים עד שזה מצחיק. אז אולי יש למה לחכות…
נ.ב. מאיפה התמונה?
לגבי התמונה
אני מניח שאתה מתייחס לאווטר שליד השם שלי – ובכן, קיבלתי אותו אוטומטית.
התכוונתי לתמונה בתחילת הכתבה
(ל"ת)
זאת אחת מסדרת תמונות של אנני ליבוביץ
שפורסמו לרגל עליית המחזמר.
וזאת אחת התמונות הפחות מוזרות בסריה. קרנג' נראה כמו טריפ רע.
http://www.vogue.com/magazine/article/ka-pow-spider-man-turn-off-the-dark/#/gallery/ka-pow-spider-man-turn-off-the-dark/1
אחרי הסתכלות על התמונות, יש לי מילה אחת
WTF?
And I will never be sane again
ברצינות, זה נראה כמו ספיידרמן על צוללת צהובה
רגע, אבל
הפצוע זה לא השחקן הראשי?
הפעלולן שלו.
מן הסתם, שחקני ברודווי לא מקבלים הדרכה בפעלולים מסוכנים =]
הממ, יש לי תחושה שלונג ג'ון כתבה את הכותרת לידיעה הזו
(ל"ת)
It's all fun and games
עד שהקאסט מתחיל לפרוש…
נטלי מנדוזה, אחת השחקניות הראשיות במחזמר, החליטה לעזוב את ההפקה בעקבות פציעתה.
http://e.walla.co.il/?w=/6/1773323
מנדוזה? יש קשר לערי הזהב הנסתרות?
(ל"ת)
זה כאילו שתשאל אם לכל "כהן" יש קשר לג'ואל ואיתן.
מנדוזה הוא שם ספרדי/דרום אמריקאי מאוד נפוץ.
דווקא לכל כהן אמור להיות קשר לכהנים אחרים, לא?
וגם לאנשים ששם משפחתם כ"ץ, או צחור, או קהן, או כגן, או כגנוביץ' וכדומה.
ולגבי מנדוזה – יכול להיות שכל אותם ספרדים/ דרום אמריקאים הם צאצאיו של מנדוסה הדגול. סביר שלא, כי הוא דמות בדיונית, אבל לעולם אי אפשר להיות בטוחים באמת. לפחות בינתיים לא.
הלוואי קשר לאיתן וג'ואל, למיטב ידיעתי אין לי כזה
אם כי בן דודה של אמי הוא ג'רארד קראוסזיק. הבמאי של סרטי "טקסי" הצרפתיים.
חשבתי שיש קשר משפחתי הדוק בין That Dude לבין The Dude
אפילו השמות הפרטיים כמעט זהים.
הסטריפ החדש של Hijinks Ensue מרחיב בנושא:
http://hijinksensue.com/2010/12/27/the-spider-slayers/