24 שעות אחרי הפתיחה המחודשת הרשמית של עין הדג, היו בתיבת הפייסבוק של האתר 600 לייקים. לייקים זה לא הכל בחיים, אבל עדיין זה מאוד משמח ומפתיע לדעת שיש כל כך הרבה אנשים שחיכו שהאתר יחזור. אבל לא היה זמן לנוח על זרי הדפנה או על כל סוג אחר של צמח: זה היה שבוע ראשון מאוד עמוס, ועל כל פוסט שפורסם, היו שניים שרציתי לפרסם ולא הספקתי. הנה עוד כמה מהדברים שקרו השבוע.
הכתבה הזאת היא גם המקום לאוף-טופיקים שלכם – נושאים שלא קשורים לשום סרט או כתבה ספציפית שפורסמה כבר. קדימה להפגיז.
ג'ון פאברו לא יביים את "איירון מן 3", הוא הכריז בטוויטר שלו. במקום זה הוא הולך להשקיע את זמנו ב"Magic Kingdom", מגה-סרט של דיסני: זאת מין גירסה של "לילה מוטרף במוזיאון" שמתרחשת בדיסנילנד, וכוללת המון דמויות של דיסני מכל הזמנים. כמובן, מיד נפוצו שמועות על כך שפאברו הסתכסך עם מארוול או שלא משלמים לו מספיק, אבל הוא עצמו טוען שהוא ומארוול נפרדו כידידים, והוא פשוט מיצה את איירון מן והוא רוצה לעשות דברים אחרים.
זכרונו לברכה: הבמאי בלייק אדוארדס נפטר השבוע בגיל 88. במאי פורה אבל לא אחיד, הוא התפרסם בעיקר בזכות סדרת "הפנתר הוורוד" ו"ארוחת בוקר בטיפאני". מאוחר יותר הוא עשה בעיקר קומדיות סקס כמו "10" ו"ויקטור ויקטוריה".
עוד תוספת לרשימה הארוכה של הטריילרים שיצאו השבוע: "עץ החיים", הסרט החדש של טרנס מאליק, עם בראד פיט ושון פן.
מצד אחד, זה מרהיב. מצד שני, הטריילר הזה הוא אחד הדברים הכי יומרניים שראיתי בחיים. גם הסרט יהיה מנוקד בשוטים של טבע, מפלי מים, עצים רבי הוד וכדור הארץ מהחלל? גם בו כולם ידברו כל הזמן בלחישות דרמטיות?
החדשות הטובות הכי מעורפלות, או החדשות המעורפלות הכי טובות, של השבוע: ספייק ג'ונז וצ'רלי קאופמן, הבמאי והתסריטאי שמאחורי "להיות ג'ון מלקוביץ'" ו"אדפשטיישן", מחפשים בימים אלה מימון לסרט חדש. זהו – שום פרט אחר לא ידוע על הסרט בשלב זה. אבל זה סרט של ג'ונז וקאופמן. ווהו…!!!…?
אפשר לדעת שסרט הפך לתופעה אמיתית כשעושים עליו סמינרים שאינם קשורים לקולנוע. בעשור הקודם היה את כל העניין של הפילוסופיה של המטריקס, והשנה הסרט לדבר עליו הוא "אינספשן" (טוב, נו, שיהיה "התחלה"). ביום חמישי, 30.12, יתקיים יום עיון בין תחומי בעקבות "התחלה" בבית אריאלה בתל אביב, ובו הרצאות על "המוח האנושי כמציאות מדומה", "עולם ההכרה ועולם החלום – מה בינהם?" ועוד. יאיר רוה ינחה, הכרטיס 40 ש"ח, לסטודנטים לחברי האגודה למד"ב 30. הייתי מרגיש יותר טוב עם יום העיון הזה אם הוא לא היה כולל גם הרצאה של "חוקר קבלה וחסידות": הדיונים בעקבות המטריקס גלשו במהירות להחזרה בתשובה (אמנון יצחק מסביר א ת המטריקס!), והייתי שמח אם לשם שינוי אפשר היה להזכיר את המילים "תודעה" ו"מציאות" בלי להכניס באמצע קבלה.
בכל מקרה, אם אתם הולכים, תספרו לנו איך היה. לדף הפייסבוק של הארוע.
ג'ורג' קלוני מחליף את רוברט דאוני ג'וניור, לצד סנדרה בולוק שהחליפה את נטלי פורטמן שהחליפה את אנג'לינה ג'ולי, ב"Gravity" של אלפונסו קוארון. מתישהו בקרוב אני אמצא זמן לכתוב כתבה מלאה על "Gravity" ולהסביר למה יש לו פוטנציאל להיות הסרט הכי מגניב אי פעם.
"כלבת" קיבל מהצנזורה בארץ הגבלה לגילאי 16 ומעלה. אוקיי, בכל זאת סרט אימה עם הרבה אלימות – רק שזה לא מסתדר עם העובדה ש"פיראנה", שבדקה אחת שלו יש יותר איברים כרותים ואנשים נאכלים בחיים מב"כלבת" כולה – פלוס הרבה עירום וגישה לא חינוכית באופן כללי – קיבל הגבלה של 14 ומעלה בלבד. המפיקים של "כלבת" מוחים נמרצות, ובצדק.
אני לא יודע אם להגבלות של הצנזורה יש השפעה אמיתית כלשהי, או אם מישהו בכלל מנסה לאכוף אותן. ממילא אין שום דרך להוכיח אם נער שמגיע לקולנוע הוא בן 14 או 16. אבל כל עוד הצנזורה קיימת, היא צריכה לפעול בהגיון כלשהו. יכול להיות שיש אופן הסתכלות כלשהו שמצדיק את הדירוג הזה, אבל הצנזורה לא מסבירה מה הוא; נראה כאילו הדירוגים שלה שרירותיים לגמרי. הדירוג של ה-MPAA בארה"ב גם הוא מעצבן לעתים קרובות, אבל שם לפחות יש קריטריונים ברורים (אולי ברורים מדי) לגבי מה אפשר ומה אי אפשר להראות ולהגיד בסרט בכל אחד מהדירוגים השונים. אז אם הצנזורה רוצה שיקחו אותה ברצינות, שתקום, תקים לעצמה אתר אינטרנט נורמלי, ותסביר מה הקריטריונים לפיהם היא שופטת סרטים. אחרת היא תישאר אותו גוף ארכאי ולא רלוונטי. כמו רשות השידור.
תנחומיי לג'ולי אנדרוז.
(ל"ת)
הגעה לקולנוע בגיל 16 לעומת 14
בזמני בסרטים במגבלת גיל בדקו מדי פעם (בעיקר כשנראית כמו ילדה קטנה ותמימה) תעודות זהות. אתה יודע, הדבר הזה שאתה הולך לעשות במשרד הפנים בגיל 16 ואמור לקחת איתך כל הזמן.
בכל מקרה גם אם לא ממש אוכפים את זה כיום, את ההבדל בין 14 ל-16 מאוד פשוט להוכיח.
דווקא מעניין אותי למה סרט שעושה downgrading כל כך מהיר בשחקנים שלו נחשב בעיניך לסרט שיהיה מעניין?
נראה שהבמאי עשה איזשהוא הארי פוטר (סדרת סרטים שמעולם לא הבנתי למה אנשים בכלל מבחינים בין הבמאים שלה, כולם נדמים לי באותה רמה כיפית וחסרת משמעות פחות-או-יותר), את children of men החמוד במקרה הטוב וסרטים שלא ראיתי. הממ.
שניים מהכוכבים הכי גדולים בעולם,
שניהם זוכי אוסקר ב-4 השנים האחרונות, זה downgrading? באיזה סטנדרטים?
בסטנדרטים שלי?
לא, האמת היא שפשוט מוזר לי שמחליפים שחקנים בצורה שכזו, אחרי שכבר הכריזו על השתתפותם בסרט.
ועד כמה שאני מחבבת את סנדרה בולוק וג'ורג' קלוני, ר.ד.ג. ונטלי פורטמן חביבים עליי יותר.
יש קולנוע כלשהו שמבקש תעודות זהות בכניסה
כדי להכניס אנשים לסרט שמדורג לגיל 16 ומעלה? אני שואל ברצינות.
כן
לאחרונה, כשראיתי ג'קאס 3 (שמדורג לכניסה מגיל 16 ומעלה), ביקשו ממני תעודת זהות בעת רכישת הכרטיסים.
אלו היו הנהלים בסינמה סיטי בתקופת עין הדג הראשונה.
בלב היו סרטים שדורגו 18+ ככה שאפילו אסור להכנס אליהם עם הורים(או כל "אפוטרופוס" אחר) ואכן אכפו את הנהלים הללו.
ברב חן בגבעתיים זה עדין ככה
(ל"ת)
כשהלכתי לראות את "כלבת"
ב"יס פלאנט" בר"ג, ארבע בנות שנראו בנות 14 ביקשו מאיתנו שנקנה להן כרטיסים. הן אמרו שלא נותנים להן כרטיסים כי אין להן תעודת זהות. שם בטוח אוכפים את הנהלים.
פשענו וקנינו להן, שיהיו מבסוטות. מה שהתברר כטעות חמורה כי האולם היה מלא בילדות כאלה.
וואלה.
(ל"ת)
זה ילמד אותך לקח
לא לקנות לילדות בנות 14 כרטיסים לסרט בכיכובו של רן דנקר!
Cildren of Men חמוד במקרה הטוב???
אני לא אתייחס כרגע לתסריט של CoM כי קוארון הוא במאי, לא תסריטאי. אני אתייחס רק לבימוי: הילדים של מחר הוא סרט מפעים, אינטנסיבי, והשוטים המתמשכים שלו הם לא פחות מפורצי דרך. שום דבר בהיסטוריה של הקולנוע לא דומה לסצינת מרדף המכוניות בסרט, שצולמה כולה בזמן אמת, בשוט יחיד ורק מתוך המכונית (כשהמצלמה, הבמאי והצלם נמצאים במתקן מיוחד מעל הרכב).
וההארי פוטר שלו היה הסרט היחיד בסדרה שראוי לצפיה בתור יותר מאילוסטרציה גרפית לספר.
אני לא יודע איך יהיה התסריט של גראביטי, אבל קוארון הוא אחד מהבמאים האלו שיכול לקחת כל תסריט ולהפוך את הסרט על פיו למרתק.
מש"א
אחד מהבמאים היותר מעניינים של העשור האחרון.
מחכה בקוצר רוח לכל דבר שיעשה.
Tree of Life
איזה צילום מדהיייםםם! אם רק היה ברור מה קורה שם…
המוזיקה ב-Tree of Life
עוד מישהו שם לב שזה בעצם התקווה? (החל מ-0:35)
בדיוק התכוונתי לכתוב את זה
התקווה.
זו לא בדיוק "התקווה"
זה קטע ידוע מתוך "מולדתי" של סמטנה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%93%D7%96%27%D7%99%D7%9A_%D7%A1%D7%9E%D7%98%D7%A0%D7%94
הדמיון נובע מכך שגם "התקווה" וגם סמטנה שניהם התבססו על שיר עם מולדבי.
לא, זה המקור של התקווה
ליתר דיוק, של חלק מהמוזיקה של 'התקווה'. מדובר ביצירה Vltava (שנקראת לפעמים גם Moldau, ובשני המקרים מדובר בשם של נהר), פואמה סימפומנית של המלחין הצ'כי סמטנה: http://www.youtube.com/watch?v=h8G9qHNS68s
אגב, גם הגרסה המקורית היא פטריוטית, וחלק ממחזור של שש פואמות סימפוניות ששמו Ma vlast ("מולדתי").
ניצחתי!
(אם כי התגובה שלך טובה יותר).
חבל על איירון מן 3. בלי פאברו הוא לא יהיה אותו הדבר.
איזה כיף שקאופמן ויתר על בימוי וחזר לבמאי טוב.
סינקדוכה ניו-יורק היה כזה פספוס, ונראה יותר מתמיד שמה שקאופמן צריך זה מישהו שיערוך נכון את התסריטים שלו, ויוסיף להם ויזואליה מעניינת. ג'ונז טוב בזה.
לגבי עץ החיים – מישהו הבין במה יעסוק הסרט? כי חוץ מ"אמא שלי היתה סבלנית ואבא שלי דרש ממני, אוי, איך אחיה עם הקונפליקט?!" לא ראיתי שם שום דבר שאפילו מתקרב להתיימר להיות עלילה… בטוח שזה טריילר ולא טיזר?
לגבי להחליף את רוברט דאוני ג'וניור בג'ורג' קלוני – אני נאלצת למחות בתוקף. הקודם יביא אותי לקולנוע, השני, על פרצופו הזחוח והמרוצה מעצמו, ירחיק אותי ממנו. לא יפה להכניס אלמנט שכזה לסרטים מעניינים!
ולגבי בלייק אדוארדס: בלי ששמתי לב הוא עיצב הרבה מהילדות שלי – אבא הושיב אותי מול הפנתר הורוד (שבצפיה מחודשת לאחרונה, התיישן מאוד חוץ מסצינת מרדף מבריקה אחת, אבל נדמה לי שהמשכיו טובים ממנו), ואמא מול ויקטור ויקטוריה (אחת מהקומדיות הרומנטיות הבודדות שאני יכולה לומר בלב שלם שאני אוהבת ממש). בעיני, לפחות, הוא יזכר מאוד לטובה.
התפקיד שדאוני היה אמור לעשות
ועכשיו עבר לקלוני, זו סוג של הופעת אורח בסך הכל.
הוא יהיה שתי סצינות ואז יעלם ורוב הסרט אמור להיתמקד בדמותה של בולוק שתהיה השחקנית היחידה על המסך רוב הזמן.
יש לי שאלה, שלא קשורה לכתבה
שאלתי את זה בכתבה על התחזיות לאוסקר, אבל כבר 24 שעות שאף אחד לא השיב לי, אז אני אשאל זאת בדף יותר "טרי".
האם יצא אי פעם סרט ידוע על אב שמסיבות שונות מחזיק את ביתו כבת ערובה??
זכור לי איפשהו סרט על מישהו שמחזיק את ילדיו בני ערובה.
אבל גם אם הוא קיים – זה לא אמור למנוע ממך לכתוב תסריט על זה.
Thank you, The Dancing Pen
fron now, we are buddies (ככה כותבים את זה?)
לא בלי בתי: סיפורו של יוזף פריצל
זוכה שלושה פרסי רינגשטראסה (האוסקר האוסטרי). ברונו גנץ עושה את תפקיד חייו.
כן, אבל בסרט שלי הוא לא אונס את הבת שלו!
(ל"ת)
זה כל כך, אבל כל כך מתבקש להכניס לפה את חוק גודווין.
(ל"ת)
ואם כבר מדברים על 'פיראנה'
יש משהו שכבר הרבה זמן רציתי להוריד מהלב על הסרט הזה ופשוט לא מצאתי את המקום לעשות את זה. אז ברשותכם, אעשה זאת כאן:
**איזה סרט מבחיל!!!**
בחצי הסרט הראשון, הכל שם פורנו. פורנו פורנו פורנו. ממש התביישתי שבזבזתי על זה כסף. ובחצי השני, הכל פשוט… מדמם… אני אפילו לא מסוגל לבטא את זה כמו שצריך. אני לא חושב שראיתי סרט כל כך דוחה וחסר פואנטה, אבל באמת, כזה שמתענג באמת (ואני מתכוון *באמת*) באנשים הנאכלים באטיות וביתר-פירוט ע"י פיראנות מכוערות וחובבות איברים מוצנעים. יש שם סצנה אחת שלדעתי, עוברת את מעליות הדם ב'הניצוץ' בכמות הדם בגלונים שמשתמשים בה. לעזאזל, הסרט הזה דוחה יותר מ'אפוקליפטו', יותר מ'הוסטל'. אפילו יותר מ'מצ'טה' (אף-על-פי ששם האלימות היא יותר של סרטים מצוירים, ואף אחד, כולל היוצרים, לוקח אותה ברצינות).
ומה שהכי גרוע, שאין בסרט טיפה אחת של מתח, או של אימה. בעצם, תיקון. לראות את ג'רי אוקונל מפזז בפתטיות כבמאי פורנו הכי לא-אמין בהיסטוריה של הקולנוע ואת אליזבת' שו בתפקיד הכי משפיל בקריירה זה משהו מפחיד בפני עצמו. מה שאני לא מבין זה, איך שחקנים טובים כמו שו ו-וינג רהאמס מצאו את עצמם בזוועה הזאת. אני מציע להחליף סוכן ועכשיו.
יא אללה, כזה סרט מחורבן לא ראיתי מאז שסאם ריימי חשב שמטפחת רצחנית זה מגניב…
זהו, סיימתי, אפשר לחזור לשאר העניינים.
אבל בפיראנה
כל הצוות היה מודע למה שהם עושים. הם אפילו הודו שהסרט הזה נעשה במסורת של סרטי זבל משנות השמונים שבהם דם וציצים היו המרכיב העיקרי. השחקנים מוגזמים כי זה מה שהדמויות שלהם דורשות (אם מישהו היה לוקח את זה ברצינות, המילים הראשונות שיוצאות מהפה של מישהו שכל החלק התחתון של הגוף שלו נאכל לא היו "הם לקחו לי את הזין!") וברור שהצוות נהנה בעבודה על הסרט. אני לא אומר שזה עושה את הסרט טוב, אבל זה לפחות מסביר למה הוא עשוי באופן שבו הוא עשוי.
זה לא משנה את העובדה שזה סרט ממש גרוע. זבל שמודע לעצמו הוא עדיין זבל. אמת, הוא יכול להיות כיף לצפיה אבל לא תמיד.
אני ממש לא אהבתי את פיראנה ומאד התאכבתי כי שני הסרטים הקודמים של הבמאי הם סרטי אימה מצוינים.
גם עם זה אני מסכים
'Mirors' סרט נהדר, והרימייק ל-'The hills have eyes' הוא מסרטי האימה המפחידים והאפקטיביים ביותר שראיתי בשנים האחרונות. אני חושב שאלכסנדר אז'ה מאוד מוצלח, אבל 'פיראנה' הייתה נפילה איומה בקריירה שלו.
בדיוק מה שאני חשבתי על הסרט הזה
זבל מודע לעצמו הוא עדיין זבל.
וזה מה שאני חשבתי על מצ'טה!
יכול להיות שטרנד המודעות העצמית מתחיל לחרוק בכיוון של עצירה?
לא אמרתי שזה לא זבל
כמו שכתבתי בתגובה, פשוט ניסיתי להסביר למה. זה דיי מצחיק שהמעריץ הכי גדול שמצאתי לסרט הזה הומו, אני לא יודע למה אבל יש תחושה מאד אירונית.
אתם ממש גורמים לי לרצות לראות את הסרט הזה, אתם יודעים?
(ל"ת)
תחליט בעזרת זה
סרטון שפורסם בקומיק קון באורך 9 דקות (חלק מהאפקטים לא גמורים והדקות הראשונות קצת משעממות).
http://www.youtube.com/watch?v=zULVNvHMek8
אם פאברו עבר מסרט של מארוול לסרט של דיסני,
הוא לא בעצם נשאר באותו מקום אחרי הרכישה? או שבסרטים זה לא קשור?
כן, בערך. דיסני היא כיום הבעלים
של חב' מארוול על כל חטיבותיה. רק שנכון לעכשיו היא לא מתערבת בתכני הסרטים של מארוול, עד כמה שידוע לי. המימון לסרט הבא בסדרת 'איירון מן' והכסף שיגיע לכיסו של פאברו מגיעים מאותו מקור, בסופו של דבר.
לגבי המומחה לקבלה ביום העיון
אני חושב שזו הפעם הראשונה בחיים שלי ששמעתי על מישהו שמשווה את אוהד אזרחי לאמנון יצחק.
אני מציע לך לקרוא קצת עליו לפני שתקבע עליו דעה מוקדמת.
הנה כמה נקודות קטנות רק כדי לסבר את האוזן-
אוהד אזרחי עשה את הסיבוב מחילוניות לחזרה בתשובה (נחשב עילוי בזמנו) עזב את החרדיות לטובת הדתיות הלאומית ונבעט משם ברגע שהתחיל לעסוק במיניות ויהדות (הוא די נחשב מוקצה היום בעיני דתיים). כיום הוא מעביר סדנאות זוגיות (מומלץ בחום) שמחברות בין טנטרה, קבלה והתפיסות של דיוויד דיידה על זהויות נשיות וגבריות.
לא, ממש לא אמנון יצחק.
ובהחלט לא החזרה בתשובה.
חלילה לי מלהשוות
אני לא מכיר את אוהד אזרחי. בטוח שהוא איש גדול. מה שקצת מרגיז אותי הוא עצם הקישור לקבלה, עצם זה שכשבונים תכנית לסמינר כזה חייבים להזמין מישהו שידבר על קבלה, שחס וחלילה לא יהיה מצב שבו יש סרט אינטליגנטי שהדיון עליו לא יכלול קבלה. יודע מה? לא מעניין אותי מה יש לקבלה להגיד על זה. יש כל כך הרבה דרכים אחרות להתייחס ל"התחלה".
הדוגמה של "מטריקס" היא לא מה שאני חושב שקורה עכשיו, אלא מה שעלול לקרות: "מטריקס" היה סרט אקשן מוצלח ופופולרי, שכבדרך אגב, גרם לאנשים שבחיים לא חלמו לפתוח ספר פילוסופיה לחשוב על מהות המציאות and stuff. במקום שהעובדה הזאת תנוצל כדי להרחיב קצת את האופקים של הציבור, הסרט "נחטף" על ידי מחזירים בתשובה שהשתמשו בו כתעמולה. ואם הם יריחו שגם "התחלה" הוא כזה, הם יעשו את זה שוב. לא רוצה שזה יקרה שוב. רוצה יום עיון על סרט מעניין, לשם שינוי, בלי שום קבלה. אפשר חשבונית?
קצת על בלייק אדוארדס
אמנם מדובר על במאי לא אחיד, אבל עדיין במאי נפלא, שאחראי על הרבה רגעים נהדרים. ההגדרה של סרטיו המאוחרים כ"קומדיות סקס" היא לא ממש נכונה – ויקטור\ויקטוריה הוא קומדיית סקס בערך כמו שטוטסי או חמים וטעים הם קומדיות סקס – אבל היא הזכירה לי את השתלשלות העניינים שהובילה את אדוארדס לעשות את סרטו "מהומה בהוליווד", וזה סיפור שראוי לחזור עליו לזכרו.
לאחר שני סרטי "הפנתר הורוד" ועוד מספר קומדיות פרועות ומצחיקות אדוארדס היה נער הזהב של הוליווד, אבל הוא לא היה מרוצה. הוא החליט לשנות כיוון, ולעשות סרטים רציניים יותר, דרמות אפיות שיזכו אותו באהדת המבקרים ובפרסים יוקרתיים. אולם הדרמות שעשה לא זיכו אותו בפרסים, לא בביקורות חיוביות וגם לא בהצלחות קופתיות. ולאחר כמה כישלונות כאלה, הוא הפך למוקצה בהוליווד ולא קיבל הצעות עבודה חדשות.
בחוסר ברירה אדוארדס עבר לעשות את סוג הסרטים היחיד שעוד נתנו לו לעשות – המשכים לפנתר הוורוד. הוא חבר לפיטר סלרס שהיה אף הוא בנקודת שפל בקריירה שלו, וביחד הם עשו מספר סרטי המשך שהצליחו יפה בקופות. רק בקופות.
לאחר כמה סרטי הפנתר הורוד, ביים אדוארדס קומדיה אחרת – את "10", קומדיית סקס בוטה לזמנה שכללה את בו דרק רצה בהילוך איטי על החוף ועוד כל מיני בחורות בלבוש מינימלי או ללא לבוש בכלל שהסתובבו ליד דדלי מור. הפעם לא רק הקהל צחק. הביקורות היו מצוינות, הסרט הפך ללהיט וגם המועמדויות היוקרתיות לפרסים הגיעו. בלייק אדוארדס היה פעם נוספת השם החם של עולם הקולנוע.
אבל אדוארדס שוב לא היה שקט. הוא לא שכח את התגובות הלועגות לניסיונות הרציניים שלו לכבוש את לב המבקרים ולזכות ביחס רציני לסרטיו, ולכן הוא עשה את "מהומה בהוליווד" (S.O.B.), יריקה ארסית בפרצופם של המבקרים, ראשי האולפנים וגם הקהל.
"מהומה בהוליווד" מספר על מפיק הוליוודי שסרטו האחרון, יצירת חייו, נכשל בקופות. לאחר מספר ניסיונות התאבדות הוא מבין מה הבעיה בסרט – אין בו סקס. הוא משכנע את האולפן לתת לו לשנות את הסרט ולהוסיף לו כמה סצנות על גבול הפורנוגרפיה, שבשיאן, השחקנית הראשית, אשתו כוכבת סרטי הילדים, תחשוף את שדיה.
וכך נוצר "מהומה בהוליווד", שזכור עד היום בתור הסרט שבו רואים לג'ולי אנדרוז את הציצי.
ספילברג בן 64!
בואו נאחל לו עוד שנים רבות של סרטים מעולים ושיפסיק לעסוק בשטויות כמו "טינטין" ו"אינדיאנה ג'ונס 5".
אין בעיה עם טיטין
אבל חלאס! שיתחיל כבר עם לינקולו!
אתם יודעים מה ספילברג צריך לעשות?
להזיז ת'תחת שלו ולביים (או להפיק) את הסרט של call of duty, הידוע גם כ-modern warfare!
אני יוצא מתוך נקודת הנחה שהרבה אנשים מהאתר יודעים מה זה, וחושב שצריך להסכים שזה פשוט משחק הכי אפי שאפשר לעבד לקולנוע, להשיג ממנו כמה מיליונים ועם קצת טאץ' תסריטאי טוב, אפילו לגרום לו לזכות בפרס מכובד!
אז סטיבן, תעשה משהו!
אל תבנה על זה...
כי אחרי שהוא והנקס עשו את טוראי ראיין, אחים לנשק, והפסיפיק אני חושב שדיי נמאס להם ממלחמות בכלל וממלחמת העולם השניה בפרט..
למרות שהם אמרו שישנו עוד אספקט אחד במלחמה הזו שהם רוצים להציג אבל נראה לי שאם זה יצא לפועל זו תיהיה מיני סידרה כמו הפסיפיק ולא סרט באורך מלא
התכוונתי ל-modern wafare, סדרת הספין אוף היותר מצליחה
שמתרחשת בימינו. ואם לא ספילברג, אז רידלי סקוט.
אמנם לא שיחקתי בסדרה,
אבל זה לא פשוט "סרט מלחמה גנרי"? ככל הידוע לי הסדרה לא ידועה בדמויות או בעלילות שלה. היא ראויה לציון בעיקר בפריצות הדרך הטכניות שלה ובמצב מרובה המשתתפים, שהם דברים שאין להם שום רלוונטיות לעיבוד קולנועי. מה יש להסריט כאן?
אהמ אהמ
קודם כל לסדרה (לפחות למשחק הראשון) יש עלילה סופר מגניבה, את המנטור הכי טוב מאז אובי וואן קנובי (קפטן פרייס) ובכלל אווירה כיפית.
אני אומר לך, מבחינתי זה יהיה האירוע הקולנועי של העשור. בשביל לראות את רייף פיינס בתור קפטן פרייס מנסה להרוג את בן קינגסלי בתור אימראן זקאייב (כן, אני יודע שהם היו חברים ברשימת שינדלר) אני אהיה מוכן לשלם 50 שקל.
לא שאלת אותי,
אבל לדעתי עצם הרעיון של מלחמת עולם שלישית מודרנית עם מדינות, זירות ונשקים ריאליסטיים, הוא לא ממוצה באופן מפתיע. אין לי מושג איך עוד לא עשו סרט בפרופיל גבוה על מלחמה דמיונית בין ארה"ב לרוסיה, אבל הנה ההזדמנות.
ואני יכול גם להבטיח שיש במשחק כמה אירועים שיהיה לא פחות מדהים לחזות בהם על המסך הגדול. דברים שלא ראינו מעולם בקולנוע, עד כמה שידוע לי.
וכן, למשחקים בהחלט יש חוט נאראטיבי שעובר בין השלבים שלהם. זה של המשחק השני גם מפותל וארוך מספיק כדי להפוך לסרט באורך שלוש וחצי שעות, ועדיין להיות עמוס במיוחד. בגלל זה אני דווקא חושב שהוא זה שמתאים יותר להפוך לסרט, לא הראשון.
המשחק השני הוא הרבה יותר מגניב וויזואלית
אבל הראשון יותר טוב מכל הבחינות.
חוץ מזה, אני לא מכיר אותך, ועד עכשיו לא היית בדיון, אז איך אני אמור לשאול אותך דברים?
בקיצור CoD לאוסקר 2015!
הראשון היה טוב יותר מבחינת משחקיות ועיצוב שלבים.
לא רלוונטי לשאלת הפיכתו לסרט. בשני הייתה, לדעתי, עלילה הרבה יותר טובה, והרבה יותר סצינות שאני ממש ממש רוצה לראות על מסך גדול.
הסרטה של הראשון תהיה פרק אקשני במיוחד של 24, עם חיילי קומנדו שנלחמים בטרוריסטים שמאיימים על העולם עם נשק גרעיני. ראינו כבר אלף פעם. הסרטה של השני תהיה סרט שמתאר מלחמת עולם שלישית שמונע קדימה על ידי עלילה מאוד נוכחת וחזקה שמתרכזת גם בדמויות ולא רק באירועים, ואני באמת לא בטוח שראינו פעם דבר כזה.
ו"לא שאלת אותי" הייתה רק דרך מנומסת לדחוף את הדיעה שלי לדיון בין אנשים אחרים:)
מישהו כאן כבר שיחק בblack ops?
כי הוא הכי מתאים להפיכה לסרט מהסדרה, והיחיד שאי אפשר לסכם את העלילה שלו במשפט אחד.
ואם כבר, המשחק שחייב להפוך לסרט הוא assasin's creed
אכן.
בלק אופס הוא גם משחק מצוין, עם העלילה הכי טובה בהיסטוריה, אבל בינתיים הוא חלק מספין אוף (הידוע כ"הסדרה של טרייארק") פחות מצליח בינתיים. פשוט modern warfare יותר מזוהה עם הסדרה. וגם, אם יסריטו את המשחק אז יקראו לו רק "בלק אופס" כדי למנוע בלבול עם CoD.
(ובקשר לאססינס קריד… damm right!)
יש לי בקשה ממך (ומכולם)
אם אתה חושב שזה אוף טופיק, אל תפרסם.
אם אתה מזהה שתגובתך בעלת אופי של צ'ט, אל תפרסם.
כשלא מדובר על מגיבים מזדמנים, אנחנו מקווים שאתם תהיו בוגרים מספיק לשים לעצמכם את הגבולות. תודה.
אגב, כדאי לך לשקול הוספת רווח בין השם הפרטי לשם המשפחה של הכינוי (ואולי לעבור לעברית).
מצטער, אוף-טופיק תמיד נשמעה לי כמו מילה מגניבה,
ואני אוהב להתמש בה. אבל מה כל כך צ'אטי בתגובה?
לא נראה לי שזה המקום להכינס לדיון עמוק על העלילה של MW,
אבל כן, אני חושב שרוב הדמויות במשחק נעו בין חד מימדיות לבובה עם תלבושת של חייל עליה, ובשני הרבה פחות. אולי זקאייב הוא באמת טיפה יוצא דופן.
בכל מקרה, מהסיבה הזו ומעוד כמה שציינתי קודם, השני יותר מתאים לדעתי להפוך לסרט. גם אני מסכים שהיו קטעים שהעלילה התפתלה בהגזמה וגם אני לא הבנתי את העניין מאחורי חלק מהטוויסטים, אבל אלה דברים שבסרט אפשר יהיה לתקן יחסית בקלות.
בשורה התחתונה, אם עושים סרט על 2 צריך לקצץ כמה דברים ולשנות כמה, ואם עושים סרט על 1 צריך פחות או יותר להמציא סיפור מ-0, אחרת הסרט שיצא יורכב ממצב נתון (יש מלחמה) ואחריו רצף של סצינות אקשן ובסוף קרדיטים. מה עדיף?
אישית, WAW יכול להיות סרט טוב
או שאולי הוא כבר סרט? באמת הרגשתי שאני משחק ב"להציל את טוראי ריאן"- המשחק. אפילו יש שם טוראי ריאן שעושה הופעת אורח (אבל ביפן) ויש לכם את הבחירה לתת לו להישרף למוות או להציל אותו… זה לא היה קשור לכלום.
אמממממ... לא.
MW הראשון, כמו כל סדרת CoD הצטיין באווירה ובחוויה. אך מה שייחד אותו הוא שבמקום להתרחש במלחמת העולם השנייה הוא התרחש בעימות מודרני דמיוני, ובכך הקפיץ את כל ז'אנר משחקי המלחמה קדימה והעביר את המסר שנמאס כבר ממלחמת העולם השנייה ומלחמה מודרנית זה הדבר הבא במשחקים.
העלילה אומנם לא היתה שיא התחכום אבל היא היתה מספיקה בשביל לעשות מכל שלב חוויה מסעירה. ובהקשר של דמויות, גם שם הסדרה עשתה כמה דברים מעניינים. נכון שבמשחק הראשון היתה רק דמות אחת שהיה אפשר להזדהות איתה (קפטן פרייס) אבל במשחק השני עשו משהו מאוד מעניין שלא ראיתי שנעשה באף משחק לפני זה, לקחו את הדמות הראשית החלולה והלא מדברת מהמשחק הראשון (סואפ מק'טביש) והפכו אותו לדמות של ממש, דמות שמשמשת כמנטור שלך. אבל הכי מעניין, השאירו אותו הגיבור הראשי. אתה לא משחק את הגיבור הראשי, אתה סתם חייל. הוא הדמות ההירואית שתמיד מצילה את המצב. הדומיננטית. אתה רק מבט מהצד.
אה, וזה מרענן
כי אתה סוף סוף לא משחק את הדמות שכולם תלווים בה ולא יזוזו בלעדיה. את כבר לא גיבור כל יכול.
אם בכלל,
ספילברג עומד מאחורי סדרת Medal of Honor המתחרה של CoD. אז לא נראה לי שכדאי לבנות על זה.
וגם מה שקייזר סוזה אמר.
ספילברג מאחורי MoH?
איך בדיוק?
בהתחלה התבלבלתי....
וחשבתי שאתה מדבר באמת על מדאל אופ אונר כי זאת באמת סידרה שספילברג יכל לעבוד איתה.
אבל אני זוכר דיי בברור שאחרי שעשה את הפסיפיק( שמדבר על המלחמה ביפנים ועל חייל המריינס) ואחים לנשק (שמספר את סיפורה של פלוגת אייזי מהדיוויזיה ה101 צנחנים של צבא ארצות הברית… מהאימונים ועד סוף המלחמה דרך הפלישה לנורמנדי וקרב הבליטה) ספילברג אמר שיש עוד אספקט אחד של המלחמה שהוא והנקס רוצים לעבוד אליו… חשבתי על זה הרבה זמן ולדעתי הכי מתבקש שהמיני סידרה הבאה שלהם תדבר על הפלישה לאפריקה ועל דיוויזיות השיריון של איזנאוור כי אם מדברים על גיוון זו הנקודה היחידה שהם לא נגעו בא.. (זה וחייל האוויר שנראה לי תמיד סתמי על המסך. סטייל פרל ארבור)
בגלל זה אפשר לפסול את הפיכת המשחק לסידרה כי זה כאילו עוד מאותו הדבר…
נ.ב. למה רשום לך ספויילר לחשוד המיידי בהודעה? :)
ראה לדוגמה:
http://www.mobygames.com/game/windows/medal-of-honor-allied-assault/credits
(תחת הקרדיט "נוצר ע"י")
הסדרה, לפחות במקור, הייתה חלק מפרוייקט חייו של ספילברג לתעד ו\או להמחיז את (וביחד, לשמר את זכרון) תקופת השואה ומלחה"ע ה-2.
אגב, מן הראוי לציין שחלק מהאייטמים האלו כבר הופיע..
בתגובות לפני כמה ימים..
בהחלט, אין לי זכויות יוצרים עליהם
(ל"ת)
"עץ החיים" נראה מדהים
בתור וידאו ארט. בתור סרט עם עלילה, הוא נראה די עלילת "Daddy issues" בנאלית עם כמה צילומים עוצרי נשימה. קצת מנותק.
אבל כן, נראה לי שאני אשקיע בזה 35 בשביל לראות משהו כזה על מסך גדול. אם כי השוט של הרגל של התינוק עלולה להפוך ממשהו מקסים על מסך מחשב למשהו קריפי על מסך קולנוע.
מחפש סרט
אמא שלי ביקשה ממני אם אוכל למצוא לה סרט שהופיעה בו סצינה שהיא תיארה כך: "מטוס/מסוק טס מעל ג'ונגל, ומישהו זורק בקבוק קוקה כולה, והמקומיים מוצאים אותו ומתייחסים אליו כמו אל חפץ קדוש". היא חושבת שזה משהו משנות ה-80/90. רעיונות?
מזכיר לי את עלילת המשנה של "ג'ונגל סיטי" הגרוע.
אבל שם זו הייתה בובת קואלה, ולא בקבוק קולה
אני זוכר שראיתי פעם משהו כזה
אחרי חיפוש קצר:
The Gods Must Be Crazy
האלים נפלו על הראש
והיו גם סרטי המשך, משהו בסגנון 'האלים ממשיכים ליפול על הראש'.
דוקא סרט חמוד מאד על בושמנים באפריקה, חצי סרט הדיאלוג עובר בצקצוקים.
'האלים משתוללים'
הידוע גם כ'כולם נפלו על הראש', או בשמו באנגלית, The Gods Must Be Crazy. או אחד מחמשת המשכיו. ימד"ב: http://www.imdb.com/title/tt0080801/
לא באמת ראיתי את הסרט הזה, אבל
אני שם את הכסף שלי על זה
http://www.imdb.com/title/tt0080801/
S O B
וואו, זרקת אותי עכשיו 30 שנה אחורה. שכחתי לגמרי מהסרט הזה והוא דווקא זכור לי כאחד הסרטים הכי מצחיקים שראיתי אי פעם (זה כמובן הזכרון שלי ממנו, בטח עכשיו הוא היה נראה אחרת). וכן, גם בתור הסרט שרואים בו לגב' אנדרוז את הציצי, אבל יותר מהכל בתור סרט ממש מצחיק.
וגם ויקטור ויקטוריה זכור לי בתור המוצלח מבין הצמד שיצא באותה השנה, הוא וטוטסי.
התקווה?
אוקי עוד מישהו שם לב שהנעימה בתחילת הטריילר נשמעת כמו התקווה?
אוף טופיק: קומדיות מהעולם
אני מנסה להרכיב רשימה מייצגת של סרטים קומיים מרחבי העולם, במיוחד מארצות שלא מזוהות בדרך כלל עם הומור. רוב הקומדיות המוכרות לי הן מארצות דוברות אנגלית, ישראל וקצת מצרפת ואיטליה. אני מחפש דוגמאות לסרטים באמת מצחיקים לדעתכם, למרות פערי השפה והתרבות ואשמח לכל תרומה לרשימה. נקודות בונוס למי שמכיר קומדיות רומנטיות מאיראן.
דוגמאות מייצגות לסרטים שחשבתי עליהם:
1001 שקרים על פיקאסו (שבדיה)
G.O.R.A (טורקיה)
מהומה בשנחאי (סין)
הבן של הכלה (ארגנטינה)
נשף מכבי האש (צ'כוסלובקיה)
קונטרול (הונגריה)
הכל אודות צוקר (גרמניה)
אני לא ממש מכיר את הנושא לעומק אבל צרפת
שציינת שמצאת בה קצת דוגמאות נחשבת למעצמת-קומדיות של ממש. מהעשורים האחרונים לבדם יש לך את סרטי אסטריקס, שהפכו שם ללהיטים ענקיים (והיתה על זה אפילו יומית באתר).
אנימציה הולך?
גם אנימציה הולך
לגבי צרפת, יצאו משם יחסית הרבה קומדיות מוכרות. אני מחפש בעיקר כאלה ממדינות אחרות.
אמממ, לא רק קומדיה, אבל "המלך והציפור" של פול גרימו
הוא גם זה (ואחת מיצירות המופת הגדולות של האנימציה בכל הזמנים). אפשר להזכיר גם את "אלגרו נון טרופו" האיטלקי.
עוד דוגמה שהצטרפה לרשימה
הסרט הסובייטי "יד היהלום". מישהו מכיר?
לונה פאפא
http://www.imdb.com/title/tt0170259/
סרט נפלא בעיני. אני לא סגורה על ארץ המוצא, אבל על פי ימד"ב הוא צולם בטג'יקיסטאן, שזה הגיוני… הוא דובר בעיקר רוסית, חוץ מהרוכלים בדרך שדוברים פרסית (היה כיף לראות עם אבאמא שהתלוננו על התרגום כל אחד משפתו).
וכמובן סרטיו של המנטור, אמיר קוסטוריצה (חתול שחור, חתול לבן).
לגבי צרפת, יש כמה קומדיות נהדרות שמשלבות את פייר רישארד (http://www.imdb.com/name/nm0007069/) עם ז'ראר דפרדייה (לאהובה עלי קראו בארץ "חברים בלי מזל"), וגם כריסטיאן-איך-שלא-מבטאים-את-שמו (http://www.imdb.com/name/nm0002010/) הוא שחקן קומי, והשתתף בקומדית מסע בזמן מופרעת למדי עם ז'אן רנו (http://www.imdb.com/title/tt0108500/ – "אורחים מטורפים" בארץ, כמדומני).
בספרד יש את הקומדיות המוקדמות של אלמודובר ("נשים על סף התמוטטות עצבים" הוא הטוב ביותר שלו, לטעמי, ובלי הרבה תחרות האמת).
מיפן אני אוהבת את הסרט המופרך, הזוי ומופלא הבא: http://www.imdb.com/title/tt0430651/ (מתגליות אייקון).
זהו בשלוף (עם קצת עזרה מימד"ב).
לונה פאפא קיים באתר, ויש גם מועדון מעריצים!
http://www.fisheye.co.il/luna_papa/
'קונטרול' קומדיה?
הייתי מתקשה להגדיר סרט אפל כל כך כקןמי, למרות שיש בו הרבה הומור. סרט אירופאי מצחיק שעולה לי לראש זה 'קיקה' של אלמודובר. סרטים נוספים: 'קפטן פנתלאון והשירותים המיוחדים' (פרו), ו-'האורח' (קוריאה הדרומית), למרות שאני לא בטוח אם הוא התכוון להצחיק.
אני לא יודע לגבי "האורח"
כמו כל סרט שיצא מקוריאה, הטון כל כך רציני שאין לי מושג אם הוא אמור להיות מצחיק או לא. בכל אופן, הייתי מגדיר אותו יותר כסרט אימה מקומדיה. "קונטרול" הוא סרט אפל ומהורהר, אבל גם מצחיק. זה מה שאני אוהב בו, היכולת להכיל בהצלחה מספר ז'אנרים במסגרת זמן של סרט ממוצע.
סרט קוריאני מצחיק
על 4 חברים שפותחים קונדיטוריה, שודר ב"יס" (3, כמדומני) לפני כחודש.
לצערי אני לא זוכרת איך קוראים לו.
עתיקות ומתוקים
הנה הטריילר:
http://www.youtube.com/watch?v=ltnI4CAP9h8
כדורגל שאולין
Shaolin Soccer – קומדיה מהונג קונג על קבוצת כדורגל לא שגרתית.
הכרתי את הסרט לראשונה בקנדה אבל הוא גם שודר ביס לפני מספר חודשים.
http://www.imdb.com/title/tt0286112/
אז אם אנחנו מורשים לשאול כאן שאלות אוף טופיק...
איך אני מוצאת את דפי הסרט? האם מנגנון החיפוש כבר עובד כמו שצריך? ומי ראה את "שאטר איילנד" ו/או יודע איך קוראים לסרט בעברית כדי שאני אוכל לחפש ולראות מה אנשים חשבו/כתבו עליו?
לשאטר איילנד קוראים בעברית...
שאטר איילנד. לא תרגמו את השם וטוב שכך, כי לא אמורים לתרגם שמות של מקומות.
וכן, החיפוש עובד
והנה דף הסרט:
http://www.fisheye.co.il/movies/shutter_island/
מזל שיש את מורפיקס.
בדקתי מה shutter אומר, וזה "צמצום" או "סגירה", כך שהיה אפשר בהחלט לקרוא לסרט "אי ההסגר". אבל כשחושבים על זה הם היו יכולים להגזים ולקרוא לסרט "אין דרך החוצה".
בגדול, אפשר תמיד לנסות לכתוב את שם הסרט
דפי סרט בנויים בצורה הזו: http://www.fisheye.co.il/movies/movie_name
וביקורות, לרוב, יראו כך: http://www.fisheye.co.il/movie_name
כך שבמקרה של שאטר איילנד אפשר היה להכניס תחת movie_name את שם הסרט, shutter_island. כמובן, גם למי שמכיר את העקרון לא מובטחים 100 אחוזי הצלחה, אבל תמיד שווה לנסות.
ואם יש ספק לגבי שם הסרט בעברית,
תמיד אפשר לחפש בתרגומון:
http://www.targumon.co.il/
(ל"ת)
תודה :-)
(ל"ת)
אוף טופיק! (ביקשו, לא נכתוב?)
אז קודם כל- מזל טוב ובשעה טובה ללידתו השנייה של עין הדג! האתר האהוב עלי בכל הזמנים, ללא ספק.
והאוף שלשמו התכנסנו:
בזמן שיטוט חסר תוחלת מרשימת 100 הגרועים של ימדב, לא יכולתי שלא לשים לב לכמות הסרטים שהכניס הבמאי הגרמני אולי לומל (ulli lommel) לרשימה (3 באופן רשמי, ועוד כמה שזכו לציון גרוע, אבל ללא מספיק מצביעים כדי להיכלל בטבלה).
יש משהו שגורם לבמאים הגרמנים להיות גרועים במיוחד? האם הפרצה בחוק הגרמני שמוזכרת לפעמים בהקשר של אווה בול קיימת, או שהגרמנים הם פשוט עם חסר טעם במיוחד? (מה שהגיוני, האוכל שלהם די נורא).
כמה סרטים יש ללאנג, פאסבינדר, הרצוג ו-ונדרס ברשימה הזו?
(ל"ת)
השאלה הייתה לגבי הפרצה בחוק, שקיימת או לא
(ל"ת)
השאלה היא
מי לעזאזל חשב שגוסט ריידר 2 יהיה רעיון טוב?
כי אשכרה עושים סרט כזה.
Holy WTF!
אתה רציני? פעם ראשונה יש סרט שאני לא רוצה שיגיע לארץ.
תראה, תשמע
בכל זאת, סרט על רוכב אופנוע שהוא שלד שעולה באש.
יהיה קשה לעשות את זה גרוע יותר מהראשון – כבר עברנו את ההקדמה ואת הצגת הדמויות ועכשיו יהיה אפשר להתמקד בסצינות פעלולים נגד כוחות השאול.
אני לא מכיר את הסרדה אבל אני בטוח שיש כמה דמויות טובות בעולם של רוכב הרפאים.