אינני מכיר את פרטי האירוע האמיתי עליו מבוסס הסרט, אבל אם לשפוט על פי המוצג בסרט נראה שהיו הזדמנויות רבות בהן ניתן היה לעצור את הרכבת מבלי ליצור את כל הפסאודו מתח/דרמה/ פעולה שבסרט. בנוסף, היו עוד חורים רבים שפשוט ניתקו אותי מהסרט. ביניהם ניתן למנות:
1. מדוע לגרום לאדם לנסות לקפוץ מרכב הנוסע במקביל לרכבת, או להשתלשל ממסוק הטס מעליה? העליתם קטר חדש הנוסע לפני הרכבת – השוו מהירות עם הרכבת השועטת ותנו לאדם לקפוץ מהקטר שלכם לקטר של הרכבת.
2. הרכבת של דנזל המשיכה לנסוע מאחר שהיתה ארוכה מדי מכדי להכנס למסילה הצדדית. עם זאת, כמה דקות אחר כך, כאשר הוא כמעט נתקל ברכת השועטת, הוא סוטה למסילה צדדית אחרת שגם היא קצרה מדי עבורו. אם כך – מה היה הקטע? בכל מקרה אמרו לו שהוא צריך להכניס מספר מסוים של קרונות למסילה הזו (נדמה לי שמדובר בעשרה קרונות) – מספר שהוא היה יכול להכניס בקלות גם למסילה הצדדית המקורית.
3. לקראת סוף הסרט, מדוע להטריח בחור פצוע שכמעט נפל מהרכבת לקפוץ בחזרה על הקטר, במקום להעלות על הרכב אדם בריא שיעשה זאת?
את הנקודה הראשונה שהעלית אפשר לסספנד בטענה שזה מסוכן מדי. הספרינט של דנזל וושינגטון בין הקרונות לקראת הסיום אומנם קצת סותר את זה, אבל בסוף הגיע קרון שהוא לא יכל לקפוץ אליו אז אפשר לטעון שזה גבולי.
אבל הפתרון שהם הציעו בסוף היה פשוט איום ונורא, ברמה שהופכת סרט בינוני מינוס לגרוע ממש. גם כי הוא בעצם מבטל לחלוטין כל מאמץ שנעשה קודם לכן על ידי הדמויות הראשיות (הנהג והבחור שקפץ יכלו לשתות קפה בנחת לאורך כל הסרט ולהיכנס לרכב בשלוש הדקות האחרונות שלו. דנזל וושינגטון יכל להישאר בבית ולאפות לבת שלו עוגת יום הולדת) וגם כי זה פתרון שלא רק שגורמים רשמיים יותר יכלו לבצע טוב יותר, הם גם יכלו לבצע אותו בכל שלב לאורך הסרט (המחשבה של "זה כנראה לא ריאלי" מתמוססת ברגע שרואים בחור פצוע עושה את זה מתוך טנדר חבוט).
