![* אם אתם מאמינים ליחצ"נים. [ויש עדכון]](https://www.fisheye.co.il/wp-content/uploads/2010/08/boyb3.jpg "\"זוהי סדום\": הפתיחה הגדולה ביותר אי פעם בארץ*")
"זוהי סדום" מכר בארבעת ימי ההקרנה הראשונים שלו מעל מאה אלף כרטיסים – זוהי ההכרזה שהגיעה עכשיו מיחצ"ני הסרט. זאת הפתיחה הגדולה ביותר אי פעם בארץ, לסרט כלשהו, ישראלי או בינלאומי – אם זה נכון.
למה הפיקפוק? אין שום סיבה להטיל ספק בכך ש"זוהי סדום" הוא להיט גדול. הסרט של ארץ נהדרת, טונות על גבי טונות של קידום מכירות, וכל זה. אין לי ספק שהוא מכר הרבה מאוד כרטיסים. אבל האופן שבו נוסחה והופצה ההודעה לעתונות על השיא הוא דוגמה מצוינת לחפיפניקיות האופיינית לתחום הזה, והיא מאוד לא אמינה.
נתחיל מהשאלה הפשוטה: כמה כרטיסים הסרט מכר? 101 אלף? 110 אלף? 150 אלף? "מעל מאה אלף" זה לא מספר. בדו"חות הכנסות מארה"ב לא נאמר, נגיד, ש"איירון מן 2" הכניס "מעל 100 מיליון דולר". כתוב שם "102.746 מיליון דולר". אם יש מספר ששווה להתגאות בו, מה הבעיה לציין בדיוק מהו?
שנית: מתי בדיוק הסרט מכר את הכרטיסים האלה? ההודעה לעתונות גורסת: בארבעת הימים הראשונים להקרנתו (5-8 באוגוסט). ה-8 באוגוסט עוד לא נגמר. למעשה הוא בקושי התחיל. אף אחד לא יודע עדיין כמה כרטיסים הסרט ימכור היום. אני מבין מזה ש"זוהי סדום" לא מכר 100 אלף כרטיסים בשלושת הימים הראשונים להקרנתו, אז הוסיפו עוד יום אחד, שיהיה. אז למה לא לחכות עם ההודעה עוד יום?
שלישית, העובדה היא שדיווחים של מפיצים בארץ הם פשוט לא אמינים. המספרים שמופיעים במודעות באופן קבוע מעוגלים כלפי מעלה (ויש הטוענים שהם מעוגלים באופן מאוד, מאוד נדיב). עדיין זכורה לרעה ההודעה ההיא על "אסקימו לימון: החגיגה נמשכת" שבה הוצהר שהסרט מכר 40 אלף כרטיסים ושאנשים פרצו במחולות במעברים.
בואו נאמר בזהירות: "זוהי סדום" מכר בארץ בסוף השבוע הראשון להקרנתו הרבה כרטיסים. כל מידע מעבר לזה – קבלו עם נציב מלח.
עדכון: העלילה מסתבכת. בעקבות הקומוניקט, שלחתי מייל ליחצ"נית, בת כהן, ובו שאלתי אם יש מספרים מדויקים. למרבה ההפתעה, אחרי כמה שעות – או ליתר דיוק, בשעה 17:25 – הגיעה התשובה: "המספר המדויק של זוהי סדום לרשומות – 100,750 כרטיסים בארבע ימים".
תזכורת: ארבעת הימים שבהם מדובר הם חמישי, שישי, שבת וראשון. יום ראשון עוד לא נגמר, ובוודאי שאף אחד לא ידע בשעה 17:25 בדיוק – עד לרמה של 50 כרטיסים לכאן או לכאן – כמה כרטיסים יימכרו להצגות הערב. המספר הזה לא יכול להיות שום דבר מלבד מצוץ מהאצבע.
מוסר השכל: אף פעם אל תאמינו לאף מילה שיוצאת מהפה של יחצ"נים. עוד בחדשות: השמים כחולים ובקיץ חם.
והתקשורת קנתה את הלוקש
במבזקי הבוקר בשבת בבוקר (שמועדים לפורענות באופן כללי) דיווחו על נהירת הענק של עמשיראל לעבר בתי הקולנוע (הקריין בגל"צ פשוט דיקלם את הקומוניקט). יחצ"נות חינם.
אני, אגב, בכלל לא שמתי לב לבאזז כלשהו בנוגע לסרט הזה. 'קשת' הקפידה לדחוף אותו לכל חור, והיה גם פרסום מאסיבי בטריטוריות שלא בבעלות הזכיינית, אבל שום דבר מזה לא זלג לשיח. אנשים מסביבי לא דיברו על הסרט או הביעו רצון לצפות בו, לכן הופתעתי מההתנפלות.
לרגע לא חשבתי אחרת.
ללמדך שגם לרוב הגדול של מה שאתה קורא או שומע בעיתונות הישראלית לא כדאי להאמין.
טענה: רוב הכרטיסים נמכרו מראש לוועדי עובדים
נכנסתי ל'סינמסקופ' – אלוהים, זה היה לא נעים – ומגיב אנונימי שם טוען שקשת מכרה מראש עשרות אלפי כרטיסים לסרט לוועדי עובדים במחיר מוזל מאוד, פחות או יותר רק כדי שיוכלו להוציא את הקומוניקט הזה.
אם לא היה מדובר בקשת – מפעל יח"צנות ענק שמזכיר ציור של אשר מרוב שחלקים שונים שלו עוסקים בחלקים אחרים שלו – הייתי חושב שאין בסיס לטענה הזו. בכמה דקות של שיטוט באינטרנט לא מצאתי עדויות נוספות לכך.
טענת נגד: אנחנו לא קהל היעד
אני חושב שהסיבה שאנשים כאן – טוב, לפחות אני – מפקפקים במספרים של היחצ"נית היא לא רק סגנון ההודעה (מספר עגול שמשוחרר מוקדם מדי), אלא העובדה שסביבנו אין באז: אני כמעט לא מכיר אנשים שראו את הסרט או רוצים לראות אותו, והוא ממש לא שיחת היום מסביבי.
אלא שנדמה לי שקהל היעד המרכזי של 'זוהי סדום' הוא בני-נוער, שמבחינתם מדובר בסנסציה.
אגב, זה מזכיר לי את מה שקורה בעונה הנוכחית של כוכב נולד (כן, אני רואה) עם אור גלעדי – כולם מסביבי לא מבינים מה הוא עוד עושה שם. אבל אתמול ביקרו אצלו בבית, והמקום היה מוצף בבנות דתיות/מסורתיות בגיל ההתבגרות, שפשוט נמסות עליו.
במלים אחרות, 'זוהי סדום' הוא ה'דמדומים' של הנוער הישראלי.
ראיתי את הסרט אתמול
הקהל באולם היה מגוון, אבל הרוב היו בגיל צבא ומטה. היו שם לא מעט ילדים, למרות שההומור בסרט מיועד למבוגרים. בדקתי באתר משרד המדע, התרבות והספורט ומתברר שבאופן ביזארי, הסרט הותר לכל. כשקמתי, חלפה לידי קבוצה של בני 9-10 שנראו מאוד מרוצים, למרות שלא הבינו חצי מהבדיחות וההורים שלהם היו מעדיפים שלא יבינו את החצי השני.
אם אני לא טועה
הרוב הגדול של הבדיחות "למבוגרים" בסרט הן כאלה שילדים לא מבינים שהם לא מבינים. הקטעים של אסי כהן ועלמה זק מלאים ברמזים מיניים עבים מאוד, אבל כשאתה בן תשע אתה פשוט לא קולט אותם. או לפחות, כשאני הייתי בן תשע. לך תדע מה הסטנדרט אצל ילדים היום, עם כל האינטרנט הזה.
תהיתי לגבי זה
במיוחד בסצנות של נינווה ושרלוט, הרגשתי שלפעמים אני בין היחידים באולם שהבינו שהייתה בכלל בדיחה. מצד שני, מעט קולות הצחוק שנשמעו מאחור, היו צעירים באופן חשוד.
לא היו חסרים קטעים קורעים מצחוק בסרט, אך מנגד, היו גם הרבה יותר מדי קטעים עם נסיונות כושלים להצחיק בגסויות מוגזמות שגרמו לי לחוש שלא בנוח.
אבל בכל הנוגע לילדים, אני מניחה שרד פיש צודק:
שורה מתחתינו ישבה משפחה עם ילד קטן, ששאג מצחוק בכל הקטעים הנבחרים, ובעוד כמה קטעים לא קשורים. הדוגמא הבולטת ביותר בעיניי לנושא הזה היא בסצינה שבה המלאכים עוצרים ללילה, ומאור כהן פונה למצלמה ומספר על הסיוטים של חברו. בשלב שבו המלאך השני מבקש טישו כבר אין אחד בקהל שלא מבין מה מתרחש, ורק הילד בשורה לפנינו צעק בעונג "הוא ער!!!" והתגלגל מצחוק תוך כדי שהוריו מנסים להשתיק אותו.
מילה חיובית על שיווק הסרט
מלבד שלטי חוצות ענקיים ותקציב פרסום גדול במיוחד, ניתן למצוא חולצות בעיצובים שונים המבוססים על "זוהי סדום". רשת אפנה מסוימת מוכרת את החולצות (קצת ביוקר), ממש כמו שרשת אחרת עשתה עם "אליס בארץ הפלאות" של טים ברטון. סרט שמבוסס על תכנית מצליחה כמו ארץ נהדרת, לא זקוק לשיווק אגרסיבי בכדי למשוך קהל, אבל אני שמח לראות שמתייחסים לסרט ישראלי כמוצר ששווה להשקיע בפרסום שלו. חבל שרק לקשת יש את הגב הכלכלי לעשות זאת.
הסאגה נמשכת
ביום שני הגיע עוד קומוניקט: "זוהי סדום" הגיע בתוך שבוע למעל 200 אלף צופים. 201,370, ליתר דיוק. באותו מסמך גם מופיע שוב המספר 100,750 לארבעת הימים הראשונים – מספר שכמו שאמרתי קודם, נמצץ מהאצבע של מישהו עוד לפני שתקופת הזמן שהוא מתייחס אליה נגמרה.
הקומוניקט הזה התחיל תחלופת אימיילים ארוכה ביני לבין היחצ"נית של הסרט, שבה הערתי על חוסר הסבירות של ההודעה הקודמת, ועל כך שההגדרה המקובלת ל"שבוע" כוללת שבעה ימים ולא עשרה (המספרים האלה מתייחסים לתקופה שבין 8-15 באוגוסט). היא טענה שסופרים "מסופ"ש עד סופ"ש, כולל", וטענה שהמספרים שהיא מביאה מגיעים ישירות מגיליונות הנתונים המופקים מדי יום ובהם יש תיעוד של כל צופה וצופה. זה לא מסביר איך בדיוק הם יודעים כמה צופים יהיו מדי יום לפני שהיום נגמר. בשלב כלשהו נמאס לי להתווכח, מה גם שאין בזה שום טעם: לא היא זאת שפיברקה את המספרים. נפרדנו כידידים וכתבתי על כל העניין אייטם לא זועם מדי בטיים אאוט.
היום ראיתי את העתון, שירד לדפוס אתמול, ויתפרסם רק מחר. שלושה עמודים אחרי האייטם שלי מופיעה מודעת עמוד ל"זוהי סדום", המכריזה: "שיא ישראלי חדש – 270 אלף צופים בתוך שבועיים".
יש לציין שלפי ההגדרה שלהם עצמם ל"שבועיים", זוהי תקופת זמן שכוללת שלושה סופי שבוע – כלומר, מסתיימת ביום שבת הקרוב, לפחות ארבעה ימים אחרי שהמודעה הופקה.
מסקנות אפשריות:
א. לאדרי/קשת/יונייטד יש מכונת זמן והם לא מהססים להשתמש בה.
ב. לא רק שהם משקרים בנוגע למספר הצופים של הסרט – הם ממציאים את השקרים האלה שבוע מראש.
לא כאן כדי להצדיק אותם בשום צורה
יש סיכוי שהם מכרו כרטיסים מראש לועדים וחברות שונות – נדמה לי שיש איזו חברת ביטוח, שאם אתה קונה אצלם אתה מקבל 4(!) כרטיסים ל"זוהי סדום".
אז אולי הם גם מכרו מראש את הכרטיסים עם תאריכים (Not likely), וכך הם יודעים מראש כמה כרטיסים "ימכרו" גם בסוף השבוע הקרוב.
יכול להיות שזה חלק מניפוח המספר,
ועדיין הם לא יכולים לדעת מראש מה יהיה מספר הכולל של הצופים בסופ"ש אלא אם כן הם בונים על זה שמלבד העסקאות האלה לא יימכר אפילו כרטיס אחד.
בטלוויזיה הם אומרים:
"עוד שיא נשבר: 200,000 צופים תוך עשרה ימים".
לפחות הם מודעים למספר הימים שיש בשבוע.
(ל"ת)
אוקיי, היום הם עברו ל"250,000 בשבועיים"
(ל"ת)
והיום במודעה בידיעות: "270,000 בשבועיים"
אני לא מבין: הם פשוט תכננו את כל ההודעות האלו לתקשורת מראש? זה קצת ציני, לא?
העובדות מצביעות על כך שזה המצב.
אם אתה מאמין בנפש האדם אתה יכול לחשוב שהמספרים האלה מבטאים הערכות ריאליסטיות על מספר הצופים שנעשו כמה ימים מראש ("לפי קצב מכירת הכרטיסים הנוכחי, עד שהעתון ייצא נגיע כבר ל-270 אלף"). אם אתה יותר סקפטי, יכול להיות שהם תכננו את כל המספרים האלה מההתחלה.
אגב, לדעתי ההצהרות השקריות במובהק האלה מטילות צל כבד גם על הרבה מהדיווחים על סרטים קודמים, בעיקר כאלה שהופצו על ידי אדרי ויונייטד קינג. כולם יודעים ש"סוף העולם שמאלה" הוא הלהיט הישראלי של העשור ושהוא הביא 450 אלף צופים, אבל תמיד זה נראה לי תמוה, כי לא פגשתי אפילו אדם אחד שהתלהב מהסרט הזה, ולא הרבה אנשים שראו אותו בכלל. אולי הסיבה היא שגם המספר ההוא היה המצאה.
הנתון האחרון: 309,444 צופים ב-17 ימים
בעקבות התלונות שלי, ההודעה לעתונות הפעם כוללת את התאריכים המדויקים שאליהם היא מתייחסת – 5 עד 21 באוגוסט, כלומר תקופה הכוללת שלושה סופי שבוע.
המספר הזה עקבי פחות או יותר עם מה שפורסם עד עכשיו (100 אלף צופים ב-4 ימים, 200 אלף ב-10 ימים, 250 או 270 ב-14(?) ימים), אבל משמעותו היא עלייה(!) משמעותית במספר הצופים בין השבוע השני לשלישי. שזה נתון מדהים, אם הוא נכון.
כמובן, לגמרי לא חובה להאמין למספר הזה, או לכל מספר אחר שמפיצי הסרט מפרסמים. מי ששיקר לי פעם אחת, אני לא אאמין לו גם בפעם השניה, גם אם הפעם הפרסום הזה לא נוגד את חוקי הפיזיקה כפי שהם מוכרים לנו.
טיטאניק, מאחורייך.
אה, רגע. עכשיו זה כבר "אווטאר, מאחוריך!".
בפרסומת טלויזיה מ-28 באוגוסט
380,000 צופים כבר ראו את הסרט, כך הוכרז בפרסומת טלוויזיה ששודרה עכשיו בערוץ 2.
כך שזה כ-70 אלף צופים בשבוע הרבעי (כולל סוף השבוע שעדיין לא הסתיים?), האם [ההצהרה על] השיא של "סוף העולם שמאלה" בסכנה?
לגמרי
אם "זוהי סדום" הביא 380 אלף צופים בפחות מחודש, הוא בטח יצליח להביא לפחות 70 אלף בשבועות הבאים. ועד עכשיו הם היו להוטים להכריז על איזה מספר עגול ויפה כל שבוע, הם בטח לא יהססו להכריז בחגיגיות גם על "עקפנו את סוף העולם שמאלה". השאלה היא אם ההישג של "סוף העולם שמאלה" – בהנחה שהוא אמיתי – הוא בכלל שיא. זה הסרט הישראלי המצליח ביותר בשני העשורים האחרונים, אבל לפני זה מספרי הצופים היו גדולים הרבה יותר. ואת "טיטאניק" ו"אווטאר" (מעל מיליון צופים בארץ) לא נראה לי שיש לו סיכוי לעקוף.
והיום זה קרה
עכשיו בחדשות ערוץ 2 הכריזו שהסרט חצה את קו 450,000 הצופים ושבר את השיא של "סוף העלום שמאלה".
עם או בלי שיאים ומספרים מדוייקים, זה משמח שסרט ישראלי מביא צופים רבים לקולנוע. אני רק מקווה שזה לא יסתכם בסדרת סרטי "ארץ נהדרת" ובלי השפעה על שאר הקולנוע הישראלי.
נתונים מקרן הקולנוע הישראלית?
בידיעה המקבילה ב-NRG נכתב שבצעד נדיר, קרן הקולנוע הישראלית שחררה נתוני צפיות בסרט. זאת הודעה מוזרה מאוד: איך קרן הקולנוע יודעת בכלל נתוני צפייה? ואם היא יודעת, למה היא לא מספרת בדרך כלל?
רד, תוכל לעשות קצת סדר?
אני לא בטוח
אני קיבלתי (שוב) הודעה מהיחצ"נים של הסרט. לא נאמר שם שום דבר על קרן הקולנוע. בכל אופן, לרגל שבירת השיא, ההודעה כללה טבלה של הסרטים הישראליים המצליחים ביותר ב-25 השנים האחרונות. שוב, המספרים האלה לא ממש אמינים בעיני (בפרט אלה של "זוהי סדום", אבל גם הסרטים האחרים איבדו אמינות בעקבות הפרשה, והעובדה שהם מופיעים במספרים עגולים בלבד לא מוסיפה ביטחון), ועדיין מעניין לראות את הנתונים מרוכזים במקום אחד.
אז, הסרטים הישראליים המצליחים של 25 השנים האחרונות בע"מ, לפי גירסת אדרי:
1. זוהי סדום – 456 אלף צופים (והיד נטויה)
2. סוף העולם שמאלה – 450 אלף
3. אביבה אהובתי – 300 אלף
4. איים אבודים – 290 אלף
5. בופור – 285 אלף
6. חתונה מאוחרת – 270 אלף
7. פעם הייתי – 265 אלף (והיד נטויה)
8. אבא גנוב – 230 אלף
9. זוהר – 225 אלף
10. ביקור התזמורת, שבעה, החיים ע"פ אגפא – 220 אלף כ"א
נתון מעניין שלא מופיע בטבלה אבל משתמע ממנה: למה דווקא 25 השנים האחרונות ולא 30 או 35 או 42.3? מטבע הדברים היחצ"נים סופרים מאז הסרט האחרון שהגיע למספר צופים גבוה יותר (כלומר: "זוהי סדום – הסרט הישראלי המצליח ביותר מאז הסרט האחרון שהצליח יותר ממנו!"). לפי התאריך שבו בחרו לחתוך את הטבלה, אני מעריך שהסרט הזה הוא "מאחורי הסורגים" (שיצא ב-1984). אז אפשר להוסיף אותו לטבלה במספר 0: לא יודע כמה צופים הוא הביא, אבל זה היה יותר מ-456 אלף.
וחוץ מזה – על שבעת הסרטים במקומות הראשונים בטבלה יצאו בעשור האחרון. מכיוון שסופרים כאן צופים ולא דולרים, אי אפשר להאשים את האינפלציה: זה רק מעיד על הרנסנס המרשים שהקולנוע הישראלי עבר בעשור הזה.
הקרנות סביב השעון
בשלושת ימי השבוע של חול המועד סוכות, יוקרן הסרט בסינמה סיטי 24 שעות ביממה (לפי פרסומת שראיתי עכשיו בערוץ 2).
אני תוהה אם בהקרנות של 5(?) בבוקר יהיו צופים כלשהם. מצד שני, אומרים שהסרט מאוד מצליח…
זו לא פעם ראשונה שלהם.
אם אני זוכרת נכון, הם עשו את אותו הדבר באחד מסרטי 'שר הטבעות'. אנשים שרדו כדי לספר על הקרנה שהתחילה ב-1 בלילה ונגמרה בארבע לפנות בוקר. מהבחינה הזו, 'זוהי סדום' עדיף על שרה"ט כי לא צריך להתרכז יותר מדי בסרט (אני מניחה. לא ראיתיו) וחוסר השינה אולי יקל על אנשים להכנס למצב כפית.
מרתון שר הטבעות
אאל"ט, היה לפני היות סנמה סיטי. אנחנו ראינו אותו בחיפה, הוא התחיל הרבה לפני 1, אבל כשהסתיים כבר היה אור (ואת באת לפגוש אותנו עם סנדויצ'ים?).
בכל מקרה, זה מצב שונה – אין צורך להגיע לשעות לפנות בוקר כי מדובר על סרט אחד (קצר יחסית לכל אחד מסרטי שרה).
אולי בגלל היותי קשיש שאינו מבלה לאורך כל הלילה, קשה לי לדמיין סיטואציה של קבוצת אנשים המגיעה לראות את הסרט בין, נגיד, ארבע לשש לפנות בוקר.
לא, לא התכוונתי למרתון, שכבודו במקומו מונח
אני זוכרת גימיק כזה ספציפית לגבי סינמה סיטי, ולגבי סרט אחד פופולרי – ללא קשר לסדרה – שעשו לו הקרנות מסביב לשעון.
אני מניחה שבסינמה סיטי בונים על אנשים שמסיימים בילוי אחר (למשל, פאב או ארוחה), ובהיותם במצברוח מרומם, ירצו ספונטנית להמשיך אותו.
יחסית הציבור שההכרזה
הזאת מספקת להם ("זוהי סדום! 24 שעות! העולם כמרקחה!") כנראה שווה את שכר הקופאי-סדרן-מקרין-מאבטח (אותו אחד?) שצרכים להעביר שם משמרת לילה, גם אם אף אחד לא יבוא.
יכול להיות שאתה צודק
למרות שבתקופה הקצרה הזו, שבא הרבה מהגורמים שהיו מפרסמים את זה נמצאים בחופשה, לא ברור כמה יחסי מציבור אפשר להפיק מזה.
מה שלי נראה מוגזם, היא ההתפרסות על פני שלושה ימים. לכאורה את אותו אפקט היה אפשר להשיג ביממה אחת כזו, ואז גם היה סיכוי לרכז יותר אנשים, במקום לדלדל את זה על פני שלושה ימים.
מצד שני, אם בזמן כל כך קצר (הסרט עדיין בהקרנות) כבר נוצר לו קהל *רב* שמוכן לראות אותו שוב ושוב כסרט קאלט, ובשלושת הימים תהיה תפוסה סבירה בכל ההקרנות, זו באמת הצלחה אדירה.
שנה אחרי...
בעקבות דיון קטן שהתפתח בנושא ב"סינמסקופ", יאיר רוה טוען שהשיג את המספר האמיתי (והסודי) של צופים ב"זוהי סדום" בארבעת הימים הראשונים לבכורה
88,803 כרטיסים. להזכירכם, המספר שדווח על ידי מפיצי הסרט ויחצנ"יו היה 100,750 כרטיסים. אם המספר שרוה מדווח עליו באמת מדויק, המפיצים לא רק שיקרו (את זה כבר ידענו) אלא שיקרו באופן נדיב מאוד, עם "עיגול למעלה" של 12,000 צופים (ועוד הפלצה של "750" בסוף המספר, כדי שייראה אמין).
אבל הפעם הם לא יצטרכו לשקר על הארי פוטר
(ל"ת)