במקור: You Don't Mess With the Zohan
במאי: דניס דוגן
תסריט: אדם סנדלר, רוברט סמיגל, ג'אד אפטאו
שחקנים: אדם סנדלר, ג'ון טורטורו, עידו מוסרי, עמנואל צ'ירקי
זה אולי רק מקרה, אבל יש הרבה הגיון בכך ש'אל תתעסקו עם הזוהן' עלה למסכי ישראל באותו השבוע שבו 'המוסד הסגור' סיים את הקרנותיו הפעילות. 'זוהן' הוא בדיוק מה ש'המוסד הסגור' היה יכול להיות אילו היה לו תקציב אמיתי: סרט על רשויות החוק הישראליות והסוכנים המיוחדים שהן מפעילות במלחמה נגד אויבי המדינה, כל זאת תוך שמירה על קצב בדיחות של עוזי באוטומט ועל נאמנות מלאה לתכונה שאי אפשר לקרוא לה אלא "ישראליות". למעשה, 'זוהן' הוא סרט כל כך ישראלי, שהדבר היחיד בו שהוא לחלוטין לא ישראלי הוא המבטא של אדם סנדלר.
זוהן דביר הוא איש הקומנדו הטוב ביותר של צה"ל. הוא קופץ על בניינים ברגל אחת, מפרק ומרכיב כלי נשק בהינף יד ועוצר כדורי רובה עם האף. אבל לזוהן נמאס מחיים של הרג, ריגול, לכידת מבוקשים ולוף: הכל מתחיל כשמקפיצים אותו באמצע הרגילה, שאותה הוא מבלה בעירום על הטיילת בתל אביב, כדי ללכוד את אויבו הותיק, הארכי-מחבל "הפנטום". זוהן כבר תפס את הפנטום בעבר, אך זה שוחרר במסגרת עסקה בה ישראל קיבלה בחזרה שני חיילים, פלוס אופציה לחשיפת שמו של מרגל מכוחותינו שהצד השני חשף. לזוהן נשבר והוא מביים את מותו, מתחבא בתא מטען של ג'מבו ובורח לאמריקה.
באמריקה הרחובות מרוצפים בזהב, האנשים לבביים ונחמדים, וכל אחד יכול להגשים את חלומו – אפילו אם הוא ישראלי מהלבנט, חמוש בתסרוקת 'אוואלון' מהאייטיז, והוא חולם להתפרסם כמעצב שיער. באמריקה אפילו לא חושבים שאם הוא מעצב שיער, הוא בהכרח פייגלע. במהרה זוהן מתחבר לאנטי תזה שלו – חנון יהודי בעל שיער ליפה, וגם לאורי, ישראלי לשעבר שפתח חנות למוצרי אלקטרוניקה בה הוא מקפיד לתחמן את הלקוחות. כמו כן פוגש זוהן את הפלסטינאית, שהיא האישה היחידה ביבשת החמושה בגזרת חוף ים ישראלי, והמוני זקנות אמריקאיות שרק רוצות שמישהו יעשה להן טובה ופן.
זוהן, כצפוי מחייל הקומנדו הטוב ביותר שישראל הוציאה מאז עזית, שומר על פרופיל גבוה כמעט כמו התסרוקות שהוא מעצב. לרוע המזל, הדבר גורם לכך שנהג מונית פלסטיני מזהה אותו – ורוצה לסגור חשבון ישן. טיפין טיפין גואה היריבות הישראלית-פלשתינית אל הרחובות השקטים של ניו יורק, והיא נראית שם טיפשית אפילו יותר מבחיים.
ישראל שבנה אדם סנדלר בשביל הסרט שרויה עמוק בעידן הדיסקו וסוגדת לחומוס. לעזאזל, הם אפילו שותים תה עם כפית אחת חומוס (ואל תנסו לדמיין איך זוהן עושה פסים בשיער). ואם לנו יש קינלי וקריסטל – לזוהן יש מרקחת רדיואקטיבית בשם פיזי-בובאלאך. אבל מה, מדובר בסרט מאד ישראלי: העברית מטפטפת כמעט בכל שיחה, וחוץ ממילים בסיסיות כמו "אמא", "אבא" ו"זקפה" תמצאו שם גם זעקות "כפרה" ו"שרמוטה", והרבה "יא מניאק". גם הפסקול יישמע לכם מוכר: 'הדג נחש' ו'אינפקטד מאשרום' מקבלים מקום של כבוד, וזה עוד בלי שנכנסו לעניין המבטא. כי 'אל תתעסקו עם הזוהן' נותן כבוד למבטא הישראלי המזעזע באשר הוא (עידו מוסרי, בתפקיד אורי, מוביל בענק), ובמקביל יעשה נחת לכל יידישע מאמא שתזהה את ההיגוי היידישאי שתופס את שאר המשתתפים, גם הערבים שבהם, שמתלהבים מ"מוכנטאכן" כאילו כלום. רק המבטא של אדם סנדלר יוצא דופן, ולא תוחלו להתחמק מחך שהוא מחפיד להחניס ח' בחול מחום.
'אל תתעסקו עם הזוהן' הוא סרט מאד מצחיק באופן כללי, ועבור ישראלים שבתוך עמם הם יושבים – עוד יותר, ולו בגלל מחוות קטנות ורפרנסים שרק ישראלים יוכלו לזהות. אלא שבכל זאת מדובר בסרט של אדם סנדלר, שלרוב שניידר יש בו תפקיד משני מאד מרכזי, מה שהופך את 'אל תתעסקו עם הזוהן' לסרט מאד, מאד, מאד דבילי. אין מנוס אלא להודות: הבדיחות בסרט מטופשות, וההומור מדרדר לוולגריות מביכה – לדוגמה הנטיה המוגזמת של זוהן להתפשט, החבילה הבלתי אנושית שהוא סוחב איתו לכל מקום בתחתונים והתדירות המחרידה של השימוש בה. בעיני אדם סנדלר, חיכוך מתמשך של המפשעה בכתף הוא בדיחה מוצלחת. אבל מה, כשהבדיחות הן עלינו, ועל השכנים שלנו, ועל הסטיגמות שיש (גם) לנו על היורדים, ועל הצבא – אפילו הומור נמוך כמו מפלס הכנרת ביום רע מצליח לפגוע.
לא ניכנס כאן למסרים שמופיעים מדי פעם בסרט, בעיקר בשיחות בין הישראלים לפלשתינאים, כי הם בהחלט לא הנקודה החשובה בסרט. גם לא נתייחס לאיך שרואים אותנו משם, מרחוק, בעיניים של אדם סנדלר, והאם הסרט יעשה להסברה הישראלית שירות טוב או שירות דוב. מי שחושב ללכת לראות את הזוהן, צריך לדעת שמדובר בקומדיה הישראלית הטובה ביותר שנמצאת עכשיו על המסכים, ובוודאי הסרט הישראלי הטוב ביותר שהופק אי פעם בהוליווד. נמוך, לעיתים מביך, דבילי מאד, אבל פשוט מצחחחיק.
רק מלקרוא את הפיסקה החמישית החלטתי
שבסרט אני אצפה הכי מהר שאפשר, למרות שלמען האמת הפיסקה השישית היתה די מבולבלת ולא התכוונתי מה רצית לומר.
גם אני לא התכוונתי מה שרצית לומר.
אבל הסרט דווקא היה משעשע להפליא, נמוך ככל שיהיה.
אופס התבלבלתי.
מה זה בכלל זוהן?
התאוריה שלי היא שהיוצרים התכוונו במקור ל"כהן" ולא "זוהן". אבל אז האחים כהן שמעו על הסרט (ותוכנו) ואיימו שישלחו את חאווייר ברדק שיעצב להם מחדש את הפוני… וכך קיבלנו זוהן.
זוהן? WTF is a Zohan?
מכיוון שזוהאן זה שם פרטי,
זה כנראה וריאציה על זוהר.
על פי מה שאני הבנתי
הם לא רצו להסתבך עם תביעה של אדם אמיתי בשם זהר דביר (לא שהם יודעים אם בכלל קיים אדם כזה אבל האמריקאים ועורכי הדין שלהם מאד זהירים) אז הם הלכו על זוהאן בכוונה תחילה.
במה זה שונה מכל סרט אמריקאי אחר
שמשתמש, מן הסתם, בשמות של אמריקאים אמיתיים לדמויות לא פחות מגוחכות?
אני הייתי מנחש שפשוט יותר מדי אמריקאים יודעים מה זה 'זוהר'
כנראה בעיקר בעקבות מדונה, אבל בכל זאת.
והשאלה, כמובן, למה לא פשוט לקרוא לו תומר (Don't mess with the Tomer עובד לא רע גם כן) או משהו כזה.
אין פה הרבה מקום לניחושים
ההסבר שאסף נתן לקוח מראיון שהיה עם מוסרי ב-'7 לילוות'.
רק שזה לא מסביר שום דבר.
אבל הוא עדיין לא הגיוני,
ולמרות שאני מודה שזה בהחלט סביר שמוסרי יודע את ההסבר האמיתי, זה גם לא הכרחי. למה שעורכי דין אמריקאים יפחדו דווקא מתביעה של ישראלי? הרי הם נחלצים ממצבים דומים אל מול אמריקאים כל שני וחמישי.
אבל הוא עדיין לא הגיוני,
לדעתי סנדלר ועורכי הדין שלו למדו דבר או שניים מכל השנים בהם סדלר מטפח את את הקריירה שלו בכל מיני קומדיות מטופשות, אני מאמין שיש המון שיקולים בכל קומדיה של סנדלר, לא יודע למה אבל אני פשוט מרגיש את זה. אני חושב שההומור של סנדלר היה בהרבה יותר וולגארי בלי צנזורה, בגלל זה הוא שאב השראה מסשה ברון כהן, הקומיקאי הכי מצליח אולי שלא דפק חשבון לאף אחד ובגלל זה חטף על ראש.
ממי סשה ברון כהן חטף על הראש?
אינספור תביעות, זה דבר רע. נכון?
אבל על מה בדיוק יתבעו אותו?
על זה שהוא מציג בצורה לא מדויקת את האדם ששמו 'זוהר דביר'? הוא מעולם לא התיימר להציג אותו בצורה מדוייקת.
הדרך היחידה שבה לתביעה כזאת יש איזשהו סיכוי היא אם קיים באמת ספר ניו יורקי, מישראל במקור, ששמו זוהר דביר ושיש לו עבר צבאי – וגם אז הסיכויים קלושים להחריד.
סיכויים קלושים או לא..
נושא השם של זוהאן, הוא רק עוד סעיף אחד ברשימה הארוכה של תביעות אפשריות בתסריט שצריך לצנזר, איזו עוד סיבה יכולה להיות?
* גם זה נאמר פה ושם ע"י חברים בהפקה.
חוץ מזה, אני חושב (וכבר אמרתי למעלה) שזוהאן זה מין שיבוש של המילה 'סוכן', וזה אמור להשמע יותר זוהן, פשוט גם זה שובש בסרט.
אז מתברר שיש אחד כזה, עם עבר (והווה) מפואר למדי במערכת הבטחון.
לתחום עיצוב השיער הוא עוד לא הגיע, אבל יכול להיות שהסרט יגרום לו לשנות את דעתו:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/998190.html
ולאחר שהסרט הנדון פה, בניגוד לכל הציפיות, לא גרם לכל העדר היהודי-פאבלובי הזועק חמ(א)ס חדשות לבקרים להאשים את יוצריו באנטישמיות, אנטי-ישראליות והשד יודע מה עוד, ההודים קופצים עכשיו על עגלת חסרי חוש-ההומור, ומתרעמים על סרטו החדש של מייק מאיירס:
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1019,209,25010,.aspx
אני חשבתי
שהמילה "זוהן" נשמעת דומה להיגוי של המילה "סוכן" באנגלית, ורצו שיהיה משחק מילים בכותרת ("אל תתעסקו עם מישהו שקוראים לו זוהן" מול "אל תתעסקו עם מישהו שהוא סוכן ישראלי")
אבל לא ראיתי את הסרט אז אני לא יודעת אם זה נכון
יש אדם אמיתי בשם זהר דביר שהיה עד לא מזמן מפקד הימ"ם, היחידה ללוחמה בטרור של המשטרה. אולי זה קשור
מה זה בכלל זוהן?
אני לא יודע, אבל אל תתעסק איתו.
אני חושב שזה שיבוש של המילה 'סוכן'.
טוב אז בקצרה
בחציו הראשון, הסרט כולל בדיחות חביבות וטיפה מצחיקות בתוספת בדיחות דביליות מטופשות שאני לא מבין איך נכנסו לסרט, בחציו השני הסרט שזור בבדיחות קורעות מצחוק עם כמה בדיחות חביבות וקצת מצחיקות, אכן בסרט מצאתי את עצמי צוחק ללא הפסקה, היתה פעם שהייתי צריך לעצור את הסרט, לצחוק ולצחוק ועד שנרגעתי המשכתי, המשחק של כולם היה מצוין וזה שיפר את הכול.
מאוד הפריע לי בסרט העירום של אדם סנדלר, לשם מה עשו זאת? ורק אני חושב שההיא שזוהאן עבד איתה (אשמח אם תגלו מה שמה של השחקנית שמגלמת אותה?) הדגישה יותר מדי על ה ר'? והסרט היה טיפה יותר טוב אילו היו מוסיפים לו עוד קצת דיאלוגים בעברית או ערבית.
בכל מקרה, לא טוב כמו "קליק", אבל הרבה יותר מצחיק ממנו, ממליץ.
דרך אגב הבדיחות נורא ישראליות, שרק ישראלים או ערבים יבינו, אז זו הסיבה שהסרט לא כל כך אהוב בארה"ב?
עמנואל שריקי
היא הפלשתינאית. היא מגלמת ב'הפמליה' את סלואן, חברתו של אי.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3557131,00.html
זוהאן יגיע למאה מיליון דולר הכנסות אז לא יודע למה אתה חושב שהוא לא אהוב.
חומוס בלי פיתה זה דווקא מאד הגיוני בישראל של הזוהאן
וכנ"ל גם חוף ים בלי ערסים (שאפילו הם לא מתעסקים עם הזוהאן).
דווקא לישראלים יש בעיה...
יש שם המון ערסים
כל החבר'ה שעובדים בארה"ב הם ערסים
וגם היו כמה ערסים על החוף
אבל אף אחד מהם לא התקרב לפמלייה של אדם סנדלר
ומה לעשות, מצלמות תמיד מושכות כוסיות
מסכים בהחלט
דבילי, מטומטם, נמוך, מפגר אבל מה? מצחיק ומהנה.
מש''א.
סצינת הפתיחה בים הרגה אותי, מטקות, על האש, חומוס, ישבן והקפצת כדורגל!
יש משהו יותר ישראלי מזה?
בהחלט...
ואני אחת שלא מתה על הסרטים של סנדלר בד"כ..
נהנתי.
רק שגם תהיתי כמה וכמה פעמים במהלך הסרט, אם הבדיחות לא "ישראליות מידי"
____________________________
ח"ח לעידו מוסרי, ממש נהנתי ממנו בסרט הזה..
לא שמעתי אותם בסרט אומרים
ש****ה, וגם את מ***ק הם אמרו במבטא מוזר.
דרך אגב, זוהן בתחילת הסרט הוא בדיוק איך שאדם סנדלר נראה ב"קליק" בסצינה שבה רצה לבדוק איזה שיר הושמע בנשיקה הראשונה שלו עם שתו (או משהו).
עכשיו אתם לא חושבים שהגיע הזמן לסקר 'הסרט הכי טוב של אדם סנדלר', אתם יודעים כמו שהיה עם בן סטילר.
*שהכוכביות למעלה לא יגרמו לכם לחשוב שיש הערות למטה.
שרמוטה
אותי זה קרע מצחוק!
להפתעתי, אני מסכים
אדם סנדלר בדרך כלל לא מצחיק אותי, את רוב הסרטים שלו אני לא אוהב, אבל 'זוהן' היה ממש מצחיק, למרות הוולגריות וכו'. וגם לי הוא הזכיר עוד במהלך הצפיה סרט המשך ל'המוסד הסגור'. אז קודם כל, אחלה.
עדיין, מה שאני לא מבין זה למה סנדלר – או מי שזה לא יהיה – הרגיש צורך "לקשט" את ישראל במוזרויות שאין להן קשר למציאות. בניגוד לקזחסטן של בוראט, שהיתה מקום דמיוני שאין לו שום קשר לקזחסטן האמיתית, ישראל של זוהן מבוססת על ישראל של המציאות, אבל מוקצנת – וזה מה שמצחיק. בדיחות החומוס היו מצוינות, למשל. אז למה היה צריך להוסיף עוד איפיונים חסרי שחר כמו דיסקו, או כדור-שק? אף אחד במזרח התיכון לא מכיר את המשחק הזה. מה הרווחתם מלהכניס אותו לסרט? אפשר לחשוב שחסרים דברים מגוחכים במזרח התיכון, שצריך להמציא תכונות מוזרות חדשות.
בדיוק אותו הדבר נכון גם לגבי המבטאים. למה אדם סנדלר היה צריך להמציא מבטא שבינו לבין ישראליות אין שום קשר, כשממש לידו עידו מוסרי מדבר כל הסרט במבטא ישראלי אותנטי, שהוא מגוחך ומצחיק באותה המידה?
נראה לי שפשוט הוא לא יכול לעשות מבטא ישראלי אותנטי..
כמו שישראלים (צברים וכד') לא יכולים לעשות מבטא קוקני או אמריקאי אותנטי..
אז למה ליהקו אותו?
לא חסרים שחקנים שיודעים לזייף מבטא בצורה מצוינת (סשה ברון כהן, בן בארנס, שחקני 'ארץ נהדרת'…).
''אז למה ליהקו אותו?''
כל הסרט הזה, זה פרויקט של סנדלר, הוא גם היה שותף בכתיבה ובהפקה, זה הסרט שלו!
אהה...אני מבין.
טוב,למען האמת אני שמח שזה הוא ("קליק" הוא אחד הסרטים הטובים שראיתי, וגם "50 דיטים ראשונים" היה מצוין).
קליק הוא אחד הטובים שראית?
קליק הוא אחד הטובים שראית?
לא אי פעם, אבל מסרטי 2006, הוא אכן אחד הטובים ביותר, לא בגלל הצחוק (הוא לא היה מצחיק), אבל הוא היה עצוב ונוגע ללב יותר משאר הדרמות האוסקריות שראיתי, אחת הפעמים היחידות שבהן אני בוכה בסרט גם בצפיה ראשונה וגם בצפיה שניה.
קליק הוא אחד הטובים שראית?
כמובן שזה עניין של טעם וריח, אבל כבר מזמן לא חשתי צורך לעשות פאסט פורוורד בשלט בזמן צפיה בסרט עד שראיתי את "קליק".
אחד מהסרטים המשעממים ביותר שיצאו לאחרונה.
מסכים איתך לחלוטין.
למרות הילדותיות האופיינית לאדם סנדלר, אני באמת נהניתי ובאמת התרגשתי בכמה קטעים. סרט מאוד מאוד יפה ומשעשע, לטעמי.
למרבה הפלא, יש לא מעט אנשים שחושבים ככה
איכשהו הקשקוש המחריד, חסר ההומור וחסר הבושה ההוא הצליח לקנות לעצמו לא מעט מעריצים (לפחות בבספקטרום הצר של העולם החברתי שלי) שמחזיקים ממנו איזה גלגול מודרני של קפרה ו-ווילדר. אני אישית התחלחלתי, דווקא בתור אחד שאוהב גם את סנדלר ואפילו קצת את "ברוס הגדול מכולם", מהקיטש המביך וההומור הצפוי.
למרבה הפלא, יש לא מעט אנשים שחושבים ככה
מסכים לגמרי.. קליק היה ממש לא משהו.
זוהן לעומת זאת .. אחד המצחיקים ביותר של סנדלר.. למרות הרמה הנמוכה של רוב הבדיחות. פשוט ממש מצחיק .
וגם למרות שהמסך בסינמה סיטי היה חצי בפוקוס וחצי לא בפוקוס רוב הסרט יום שישי שעבר . סוג של בזיון.
אם זה לא היה קומדיה ממש מטומטמת זה היה קצת יותר מפריע. אבל עדייו. אולם 1.
קליק הוא אחד הטובים שראית?
קליק לדעתי זה אחד הסרטים היותר חלשים של סנדלר
מה שתמיד מוכיח שכמו כל דבר אחר
סרטים זה עניין של טעם וריח
קליק הוא סרט חמוד
לא כמו סרטים אחרים של סנדלר כמו בילי מדיסון,שטן על הזמן ונער המים
לא סבלתי את 'אל תתעסקו עם הזוהן'.
היו אומנם כמה פעמים שצחקתי, מודה. אבל רוב הזמן הוא פשוט היה וולגרי, מביך ודבילי יותר משהוא היה מצחיק.
גם את 'קליק' לא סבלתי.
הוא היה משעמם מדי.
אבל את '50 דייטים ראשונים' דווקא אהבתי. או יותר נכון, אהבתי את הסוף שלו ואת הרעיון הכללי (לוקחים משהו עצוב וצוחקים עליו). כמה חבל שהבדיחות המפגרות והדמויות האינפנטיליות הרסו את הכל.
גם האיפיונים חסרי השחר היו מצחיקים בחלקם
לקראת הסיום, למשל, היה קטע מאד מצחיק שקשור ישירות לשני האיפיונים שהזכרת. אני מניח שלסנדלר ולשאר המעורבים פשוט לא היה אכפת במיוחד – הם התבססו על המציאות והקצינו אותה (רק במעט, כמובן), אבל כשצצו להם רעיונות שאין קשר בינם ובין המציאות אבל נראו להם מספיק מצחיקים. כנ"ל לגבי המבטא של סנדלר, שאולי לא היה מצליח לייצר חיקוי מושלם, אבל יכל להיות קרוב יותר אם זה היה מספיק חשוב בשבילו.
בכל מקרה, הסרט יורד לעתים למקומות שהם נמוכים אפילו בסטנדרטים של אדם סנדלר, אבל הוא יורה בדיחות בקצב מסחרר ורובן פשוט עובדות – כך שגם אני מסכים עם הביקורת (רק קצת חבל שרוב שניידר לא מצא תירוץ לצעוק הפעם "You can do it!").
דבר אחד שבכל זאת צרם, היה ה-Product Placement לקראת הסיום, שהיה בוטה במיוחד.
להפתעתי, אני מסכימה
מתעבת את סנדלר כשחקן וכמפיק. סולדת ממנו נורא.
הוא הרס לי סרטים "רציניים", והקומדיות שלו לא מצחיקות אותי.
עד הזוהאן.
הזוהאן היה ממש ממש מצחיק.
אשר למבטא, הוא דווקא הצליח לא רע עם המבטא, לאורך מרבית הסרט.
הקטע עם לדחוף את הח' למקומות לא קשורים, וההמצאות לגבי מה ישראלי – לדעתי היתה לזה מטרה מאוד ספציפית.
זוהאן לא מתאר את ישראל המציאותית – הוא מתאר מה שהוא שילוב בין ישראל וישראלים, לבין איך שהאמריקאים תופסים את זה. כנ"ל גם לגבי המבטא.
אנחנו לא אומרים ח' בכל מלה, כמובן, אבל מאחר ואמריקאים לא רגילים לצליל – זה כל מה שהם שומעים.
זה, אגב, נכון גם לגבי צרפתית. תשאל אמריקאי איך נשמעת עברית/צרפתית, או לעשות ג'יבריש של השפה, ומה שתקבל יהיה "חו-חי-חה-חו-חה-חי-חו-חו-חה" – אגב, זה נשמע להם כמעט זהה, תאמינו או לא. עברית וצרפתית, כלומר.
בקיצור, פיזי בובאלעך וחומוס עם כל דבר וחוסטרליה – כולם מגיעים מאותו המקום. זה לא ככה באמת, אבל ככה זה מצטייר לעיניים זרות. אנחנו דוחפים ח' לכל דבר, ויש לנו משקאות שלנו, ומשחקים שלנו ותרבות שלנו.
It´s SO not israeli
I mean it´s funny and all but come on, It´s not Israeli at all.
sorry about the english. I´m not home
מתנצל, אבל לא מצחיק.
לא יודע, אותי הסרט כלל לא הצחיק. הוא הרגיש לאורכו כמעין הכלאה חובבנית בין בוראט לאוסטין פאוורס, שבקונספט נשמע אדיר, אבל בפועל לא הצחיק אותי.
לא כי הסרט וולגרי (כאמור, הן בוראט והן סרטי פאוורס מצחיקים מאוד), לא כי הסרט הוא על ישראלי (דווקא האובססיה לחומוס והמשקה קינלי המוזר הזה היו משעשעים), אלא כי הסרט כולו הרגיש חובבני להחריד. אני תולה את עיקר האשמה בסנדלר עצמו, אחד כמו ברון כהן, מאיירס, או אפילו איזה וויל פארל היו עושים עבודה טובה בהרבה.
זה לא שהוא זוועתי, הוא מעלה חיוך מעת לעת (בעיקר בהתחלה), אבל אני לא מבין למה חושבים שהוא *כל-כך* מצחיק.
אבל היי, כנראה שזה באמת רק אני הפעם.
מתנצל, אבל לא מצחיק.
לא רק אתה. חייכתי פה ושם, אובססיית החומוס הצחיקה אותי, ההודעה המוקלטת של החיזבאללה היתה נהדרת, אבל באופן כללי, הסרט לא מצחיק. חיכיתי לקצת צחוק מתוחכם על הישראלים, אבל זה לא הגיע.
אגב, ג'ון טורטורו היה מצויין.
אני יותר מחמיר
להגיד חומוס 50 פעם בסרט זה לא מצחיק אותי. גם לא להגיד מילה אחת בעברית בתוך משפט שכולו באנגלית. יש בסרט מספר קטעים טובים (התכמנות של המוכרים הישראלים בניו יורק בעיקר) אבל הרוב רדוד אפילו יותר מן הרגיל של סנדלר.
מתנצל, אבל לא מצחיק.
כ"כ נכון…
גם אותי הסרט ממש לא הצחיק. ממש לא.
היו להם כמה "הברקות" (בעיקר מה שציינת, פלוס מינוס), וחוצמזה, יוק.
אכן, אני צוחק לפעמים מסרטים וולגריים, אבל ה"זוהאן" היה פשוט מטופש להחריד.
לפי דעתי גם הבדיחות הוולגריות עצמן לא היו משהו בכלל – אני לא חושב שבשביל להצחיק מספיק להגיד משהו גס – צריך להעמיד אותו בקונטקסט מצחיק, ולא ראיתי את זה יותר מידי בסרט.
אני יצאתי מהסרט בתחושה "גאד, זה היה דבילי. איזה בזבוז זמן".
מתנצל, אבל לא מצחיק.
מביך אותי לחיות בעולם שבו סרט כזה נעשה ומצליח. מביך אותי תקציב העתק שהושקע בסרט. מביכה העבודה הרבה והזמן שהושקעו בו. מביכה אותי ההצלחה העולמית. קצת קשה לי להבין את אחיי לאנושות שמצאו את הסרט משעשע. סרט כזה גורם לי לחשוב שהכל אבוד ושהאנושות היא ניסוי שנכשל באופן נחרץ. אני פשוט לא מצליחה להבין איך אנשים אינטליגנטים שאני מעריכה צחקו ואפילו חייכו בשטות החלטוריסטית הכל כך מביכה הזאת. ולא בגלל הוולגאריות (סופרבאד מצחיק אותי גם בפעם האלף).
כי זה מצחיק.
כי זה מצחיק.
אכן, בידור לא נורמאלי. וואחד נוס תלתה ארבע וואחד נוס חמסה סיפרה סיפרה וואחד תלתה. יואו, מספר הטלפון של מטה אל קעידה ארוך כאורך הגלות. המספר הזה לא נגמר לעולם. המספר הזה הוא הנצח. הנה הם מגיעים ליעדם.. אבל לא! עוד מספר ועוד מספר. ועוד. רחמו רחמו שמיים. תנו לערבים לעשות שיחה ושחררו אותם לעשות פיפי (בחומוס). אכן, סיכול ציפיות מבריק ושנון ביותר מרובד אחד. שלא לדבר על המצלול הקומי של שמות המספרים בערבית (להבדיל מעברית). הסצינה הזו שווה את אורכה בזהב.
וגנוב מהסימפסונים
אם כי כידוע, אין דבר שהסימפסונים לא עשו. מה גם שבזוהאן הביצוע מעט שונה.
ענין של טעם.
אני, בניגוד גמור לטעמי (או מה שחשבתי שטעמי), מצאתי את הסרט מצחיק בטירוף.
נכון, היו קטעים מביכים, היו קטעים שבהם כמעט הרגשתי שמביך לצחוק, אבל אני חייב להודות שהסרט עובד. יותר מזה: הוא עובד עלינו כישראלים, כך אני חושד, בצורה שונה לגמרי מאשר על הקהל האמריקאי, ומן הסתם צחקתי גם בקטעים שבהם היוצרים לא שילבו בדיחות מכוונות )בעצם: היו כאלה?)
צחקתי מהזוית שבה אנו (פלשתינאים וישראלים כאחד) משתקפים בעיניים אחרות, צחקתי מערכי ההפקה הלכאורה נמוכים של הסרט, מההגזמות המכוונות עד לקיצוניות היסטרית, ובעיקר מהיחס הקליל והכמעט מזלזל בעצם הסיכסוך המזרח תיכוני.
ובזמן הצפייה, הקרנת צהריים מלאה כמעט עד אפס מקום באולם 1 הגדול מאד של סינמה סיטי, הרגשתי גם כחלק מחוויה אנתרופולוגית והיה מעניין לצפות בתגובות של הקהל הישראלי לסרט, ולהשוותן לזוג האמריקאים שבמקרה ישב לידי ושהצחוקים שלהם לא היו לגמרי מסונכרנים עם אלה הישראלים. בעצם, הם היו אלה שעברו חוויה אנתרופולוגית, כך נראה לי.
יופי של סרט.
ענין של טעם.
קיבלתי את התחושה שהתפלגות הדיעות על הסרט מאוד רחבה (גם בעין הדג וגם אצל "החבר'ה מהבית"), *הרבה יותר* מבקומדיות קלילות אחרות. יש הרבה שממש אוהבים את זוהאן ברמת "אחי, צחקתי כל הסרט, החל מהשניה הראשונה" ויש הרבה שסובלים (כמוני).
מעניין למה.
מתנצל, אבל לא מצחיק.
סוף סוף תגובה שמתארת באופן מדויק את דעתי על הסרט. ובאופן פחות מדויק, זו הייתה חובבנות בצורתה המבחילה ביותר. יצאתי באמצע, כשכשל כוח הסבל.
התלבטות
יש לי חשק לראות את הסרט, ואני דווקא אוהב את אדם סנדלר. אבל לדעתי הסרטים שלו מתאימים בעיקר לדיוידי. 'צ'אק ולארי' היה נוראי בעיניי וגם 'קליק'. אני דווקא לא מתלהב מכל הרפרנסים לישראליות, כמו שהחצאי מילים בעברית של בוראט לא עשו לי את זה.
אבל בלי קשר, נשמע שהסרט הוא די חביב אז אולי שווה לנסות.
עוד תיאוריה לגבי מקור שם הסרט
OK What's the time in Israel now?
– בשביל זה הערתם אותי ב-3 בלילה?? על הז* שלי הסרט שלכם. קליק!.
– That's what he said, I think
– Hmmm Zohan . I like it! But something is still missing ………. I've got it: You dont mess with the Zohan!
אמנם לא
היסטרי, אבל בכלל לא רע.
לא נראה לי שזה מכוון,
אבל אם מורידים פסיק אחד קטן, יוצא: "על הז* שלי הסרט שלכם קליק!".
איכשהוא לא אהבתי
זה התחיל בזה שאנחנו אמורים להאמין שהמבטא של זוהן הוא אותנטי כשכל הישראלים מסביבו מדברים במבטא שונה לגמרי (אתה לא צריך לדבר עברית כדי להבין את זה).
דבר שני, נראה לי שזוהן מנסה להיות גם פארודית סופר הירוס, ושוב פעם, זה רק הופך את העלילה ליותר מופרכת ומפגרת. העלילות הקודמות בסרטים של סנדלר היו לא פחות מוזרות, אבל לפחות היה להן איזשהוא היגיון פנימי.
בנוגע לבדיחות, אין לי שום בעיה עם בדיחות סוג ז' , אבל כשהן חוזרות על עצמן חמש פעמיים בדקה, זה סתם וולגרי ומגעיל. הבנו שיש לזוהן פאטיש לנשים מבוגרות אחרי בערך חמש דקות. מהבחינה הזו הוא יותר גרוע ממאירס…
אה, ובכלל, הסרט פשוט ארוך מדי. אם אורך ממוצע של סרט פעולה הוא שעתיים וחצי, זה לא אומר שגם קומדיות צריכות להימתח כמו מסטיק. אחת הסיבות שאני אוהב את הסרטים של וודי אלן היא שהם אף פעם לא נמשכים יותר מדי (אני לא זוכר שהיה לו סרט ארוך יותר משעה וחצי + / -).
איכשהוא לא אהבתי
הסרטים של וודי בד"כ בסביבות 90-100 דקות, חוץ מנקודת מפגש שהיה שעתיים
שזה יוצא......: שעה וחצי +-
סנדלר
סנדלר, אף פעם לא מצחיק, גם לא הפעם, נאף סייד.
המסר שאני קלטתי היה
להרוג אחד את השני זה מה זה דבילי. אולי פשוט נפסיק עם זה?
פשטני, אבל נכון.
בניגוד לעמים אחרים בעולם, שלא מכילים גברים.
מעניין איך האמריקאים מגיבים להומור בעברית. אתמול ראיתי את הסרט וצחקו שם הרבה מדברים שנאמרו בעברית, שהאמריקאים בטח הסתכלו עליהם בפרצוף עקום
בסרט ''דיברו'' עברית?
אני לפחות לא קלטתי עברית מלבד 'אמא', 'אבא' וכמה קללות.
דרך אגב, שאלתי בדעתם של כמה אנשים מחו"ל והם טוענים שהסרט בכלליותו היה מצחיק.
תירגום
האמריקאים שהלכו איתי לסרט ביקשו תירגום. ברגע שתירגמנו הם נקרעו מצחוק.
למרות שהם אמרו שהסרט מצחיק גם בלי להבין את הבדיחות שרק הישראלים מבינים
שאלה:
מסכימה לגמרי, אחת ה-סצינות החזקות.
והאמת שלא היו תירגום של המספרים והאמריקאים שאלו אותי אם זה מספרים בעברית ונאלצתי להסביר להם שזה דווקא בערבית
אני אהבתי
לא רק שהיה כיף לראות את כל הבדיחות הקטנות של ישראל או על ישראל, ובנוסף לפסקול הכי ישראלי שיש אדם סנדלר מבצע הופעה מדהימה ומישחק מעולה, אני אהבתי.
הוא ממש נכנס לדמות אה?
התסריט נראה כאילו
חובר במקור ע"י אריק קרטמן…
לגמרי!
"אדם סנדלר הוא סוכן מוסד שמזייף התאבדות והולך להיות ספר בניו יורק".
''תענוג צרוב לראות אותו עשוי כמו שצריך''?
דבר והיפוכו זה.
''תענוג צרוב לראות אותו עשוי כמו שצריך''?
התכוונתי צרוף לא צרוב
יצאתי עילגת :P
''תענוג צרוב לראות אותו עשוי כמו שצריך''?
אתה מתכוון – "תענוג עשוי לראות אותו צרוב כמו שצריך?"
פשוט בושה לישראל!!
עד שכבר ישראלים מגיעים לסרט עם שחקנים הוליוודים מקצועיים ותותחים אז הסרט הוא תת רמה, גס לחלוטין, עלוב ולא שווה את הכסף. אם חיפשתם קומדיה עדיף כבר שתלכו לסרט קיטשי ולא לסרט הזה.
בושה לעם ישראל!!
פשוט בושה לאמריקה!!
הסרט הזה הוא לא בושה לישראל אלא בושה לאמריקה. הסרט הזה הוא פשוט אנטי תזה גמורה לכל מה שיצג הסרט בוראט.
הסרט בוראט משתמש בהקצנה הקריקטורית של האתניות, על מנת לחשוף עד כמה התפיסה של האמריקנים את כל מה שהוא "לא אמריקני" היא מעוותת. בוראט מתחפש למה שאמריקנים חושבים ש"זר" אמור להיות ואיך הוא אמור להתנהג ובכך מראה עד כמה ההסתכלות של האמריקנים על העולם היא נבובה. בבוראט האמריקנים הם הבדיחה. כל אמריקה היא KKK.
סנדלר עושה בדיוק את ההיפך מכך. הוא לא מצליח לצחוק כמו שצריך על ישראל, כמו שהוא מצליח (לא בכוונה) להראות עד כמה התרבות האמריקנית והמבט שלה על תרבויות אחרות הם שטוחים ואינפנטיליים.
בסרטו של סנדלר האמריקנים, סנדלר עצמו והצופים שנהנים מהסרטים המפגרים שלו, הם הבדיחה המצחיקה (אבל זו ממש לא הבדיחה שהתכוון אליה סנדלר).
פשוט בושה לאמריקה!!
אין שום סיבה להשוות את בוראט לזוהן. סוג סרטים אחר לגמרי.
אומנם גם בוראט דמות הזויה, אבל הוא לא מוגדר כסרט מפגר.
זוהן לעומת זאת קומדיה ממש מפגרת
אבל ממש מצחיקה.היא לא ממש מנסה להיות אינטיליגנטית ולוקחת את כל הקטע די קלות. לדעתי לפחות.
בוראט גם מעולה .
אבל אין שום קשר בין הסרטים.
אז אני מבין שלדעתך,
אם בוראט *לא* היה מציג את האמריקאים כאילו כולם חברי ה-KKK,
הוא היה בושה לאמריקה?
(אגב, האמריקאים יוצאים ב'בוראט' הרבה יותר סובלניים והרבה פחות KKK ממה שאפשר לצפות).
אז לא הבנת.
יש על זה דיון ארוך בביקורת הרלוונטית.
אנשים הציגו – באריכות – את הצד שלך בטיעון שם, ואחרים הציגו – לא פחות באריכות – את הצד האחר. אם יש לך מה להוסיף, בבקשה עשה זאת (מעט יותר באריכות, אם אפשר).
הסרט הזה כל הזמן עושה זיגזג בין הקטע של הסוכן-מוסד-שרוצה-להיות-מעצב-שיער, שעשוי בצורה נהדרת, לבין בדיחות וולגריות מיותרות לחלוטין. רוב הסרט בהחלט מהנה, עם בדיחות מעולות – אבל חבל שבדיחות זין מיותרות מעיבות על זה.
עזרה ביידיש
יש סיכוי שמישהו יתרגם לי את המילים ביידיש שהיו בסרט? אני ממש מרגישה שהפסדתי חצי מהבדיחות..
תודה מראש (:
על ההשוואה למוסד הסגור
היתרונות התקציביים של הזוהן ברורים, אבל מבחינת צפיפות הבדיחות, התסריט ובכלל הגישה המוסד מביא דברים שבהוליווד קצת שכחו. מלבד זאת בשני הסרטים יש עז :)
...
לא אמרו שהיו כמה ישראלים מפורסמים שם?
חוץ מעידו מוסרי לא זיהתי אף אחד.
מי היה אמור להיות שם?
ולכל מי שלא אהב את הסרט, זאת ההייתה בכלל טעות לבוא לסרט של אדם סנדלר כי זה ההומור שלו, שלדעתי הוא ממש טוב…
בגדול, אין שם שחקנים או סלבים ישראליים דרג א'
(וזה כולל את מוסרי, כמובן)
אבל זה לא אומר שאין שם פרצופים מוכרים:
יוסי מרשק, שמוכר בעיקר לצופי הטלנובלות ('טלנובלה בע"מ', 'השיר שלנו 3') ולקוראי 'פנאי פלוס' (כגרושה של מיה דגן) משחק שם את אחד המוכרים בחנות חשמל עם כמות נכבדה של זמן מסך.
ימית סול מופיעה בשליש הראשון של הסרט במספר סצינות ואפילו מדקלמת כמה שורות בתור אחת הכוסיות.
אורי פפר חולק סצינה או שתיים עם סנדלר בתור אחד ממפקדיו של הזוהאן.
ואת רותם סלע אפשר לראות למשך פריים באחת הסצינות הראשונות על החוף, זאת מתחת לזרם.
אין סיבה להתלונן על כך שהסרט לא מוקרן על כל המסך
הוא לא אמור להיות. היחס של הסרט הוא 1:1.85 ואתה ראית אותו כנראה על מסך סינמסקופי (1:2.35). אילו הסרט היה מוקרן בפורמט לא נכון היית רואה או א. דברים שלא היית אמור לראות בתמונה (כלומר, בום שנדחף לפריים כל דקה), או ב. שהתמונה היתה מעוותת ו"מכווצת", וכולם היו רזים יותר מכפי שהיו אמורים להיות. אם לא ראית אף אחד מאלה, כנראה שההקרנה היתה בפורמט הנכון.
זכרתי שהיה דיון על נקודה זו בדיוק,
אבל לא זכרתי אם זה היה בקשר לסרט הזה.. תודה!
זה לא קשור דווקא לסרט הזה
זה נכון לגבי הרבה מאוד סרטים.
אני יודע, אבל זה תקף גם לסרט הזה,
ואם הייתי זוכר היטב שהנקודה הזו הועלתה גם כאן, לא הייתי מעלה אותה כבעייה (שכן, כפי שאמרת, זו לא בעיה).
לי אישית זה מאוד מפריע.
ברוב בתי הקולנוע בישראל כאשר סרט שצולם ב1:1.85 מוקרן על מסך 1:2.40 ישנו וילון שמתכוונן על הפריים ככה שלא נשארים שוליים לבנים בצד. משום מה ביס-פלאנט בחרו להתקמצן על הוילון. שאני הולך לסרט אני בודק טרם היציאה את ייחס הצילום (אני לא סומך על המקרינים הישראלים הכושלים שידעו להקרין בפורמט הנכון) ולכן גם בלי הוילון אני יודע אם הסרט מוקרן כמו שצריך, אך אני מניח שהדיוטות יחשבו שמשהו באמת לא בסדר עם המקרין (ואכן, אתמול ראיתי את הלבוי 2 [1:1.85] ביס-פלאנט ושותפי לצפייה התלונן על כך שהסרט לא מוקרן כמו שצריך). זה פשוט נראה רע לראות ככה סרט.
האמת
שהסרט לא היה משהו מיוחד. הרבה מהזמן ישבתי וחשבתי מתי הדבר הזה יגמר!! היו כמה בדיחות ממש טובות אבל הן היו מעטות, עידו מוסרי שיחק בשתיים וחצי סצנות בדיוק ועשו סביבו באז תקשורתי גדול מדי לדעתי, אבל בסצנות שבהם הוא שיחק הוא בהחלט הוסיף לסרט סוף סוף מבטא ישראלי טוב עם הומור טוב.
אם ב''שתיים וחצי סצינות''
אתה מתכוון ל"סיידקיק הראשי שהוא דמות משנה מרכזית", אז כן.
ראיתי אותו לפני שבוע
ואני עדיין צוחקת:) סרט ע-נ-ק!
גאוני מרוב שהוא מפגר, ללכת בראש מסודר לזרום עם השטויות בו ולהנות… מומלץ בחחחחחחחום!
OK, אני מצטער, אבל אני חייב להבין
כן, על טעם ועל ריח, בלה בלה בלה…
אבל איך זה שיש בדיוק שני סוגי תגובות לסרט הזה?
1. התגובה שלי – סרט מביך ומטומטם, וגם לא מצחיק בכלל, כלומר אולי שני גיכוחים לכל אורכו. זבל מזוקק. בזבוז זמן.
2. ל-א ה-פ-ס-ק-ת-י ל-צ-ח-ו-ק! כואבות לי הלחיים!!! בכיתי מרוב צחוק!!! הקאתי מרוב צחוק!!! דיממתי מהושת מרוב צחוק!!!
כלומר, אין ויכוח שהסרט מפגר, אבל בקשר להאם הוא מצחיק יש כאן קיטוב חריג ביותר, ולא בין אנשים פלצנים לאנשים רדודים, כלומר, אני מאוד אוהב קומדיות מטופשות, אם הן מצחיקות.
לדוגמא, אהבתי את SCARY MOVIE הראשון, אבל למשל SUPERHERO MOVIE היה נוראי ומביך. לדעתי עדיין צחקתי בו קצת יותר מאשר בזוהאן…
מל ברוקס, מונטי פייטון, טיסה נעימה, האקדח מת מצחוק, אייס ונטורה, dumb and dumber, little Britain, מצחיקים אותי, וויל פארל קורע אותי, בן סטילר בד"כ עושה את העבודה, ואדם סנדלר ב"זמר החתונות" למשל, גם כן. אוהב את ג'ק בלק, מת על DUDE WHERE'S MY CAR, אהבתי את אמריקן פאי הראשונים, NEED I SAY MORE?
אז מי יכול להסביר לי איפה כאן הנקודה שמפרידה בין שתי הקבוצות?
כרגע ההשערה היחידה שלי היא שההבדל טמון בקלטות שהראו לאנשים האלה בתור ילדים, אני למשל מעולם לא נחשפתי לדץ ודצה, יכול להיות שזה זה?
אודה על עזרתכם.
גם אני לא נחשפתי לדץ לדצה
לשמחתי, דרך אגב.
ועדיין הייתי מרוצה מהסרט. פשוט צריך לבוא בראש מאוד פתוח ולא לצפות לאיכות של השנינות של סאותפארק (שדרך אגב, הרבה לא מבינים אותה).
סרט נמוך, ישראלי ומצחיק…
OK, אני מצטער, אבל אני חייב להבין
כמו שהיא אמרה, היא ראתה אותו בראש מסודר…
כן, אני מאמין שזה יעשה את העבודה
OK, אני מצטער, אבל אני חייב להבין
התשובה פשוטה מאוד
היא תלוייה בריכוז ה THC במחזור הדם שלך בעת צפייה בסרט.
כלומר איכות הסרט (או איכות ה"צחוקים") עולה ביחס טור הנדסי לקשרים עם הדילר שלך…
אני מוחה.
אני מוחה.
טוב… תשמע… זאת לא הכללה כלל יקומית . אבל שראיתי את הסרט הנ"ל היתה לי הרגשה שחסר משהו (משהו שבד"כ משמש כמילוי של ריזלה).
כאילו הייתי צריך צריבה של לפחות עוד 50,000 תאים אפורים בשביל שהבדיחות יפגעו.
או כפי שג'ון לנון כינה את זה – אינסטנט קארמה
זה לגיטימי אבל לדעתי צריך לפרסם הבהרה
כלומר בביקורות על סרטים שכאלה, בעיקר אם הן חיוביות, צריך לשים לפחות איזה אייקון קטן של עלה קנאביס או משהו כדי לסמן שהם לא לוקחים אחריות על אנשים שרואים את הסרט במצב קוגניטיבי נורמלי.
בכלל, אני חושב שיש כבר ז'אנר שלם של סרטי מסטולים אז צריך לסווג אותם כך, ולא כ"קומדיה" או משהו מטעה שכזה.
אני שוב מוחה.
הסרט ההכי גרוע שראיתי אי פעם.
כאילו גיחכתי פה ושם, אבל בהתחשב במה ששמעתי עליו, באמת שציפיתי להרבה יותר. הדבר היחידי שטוב בו זה הקאסט. מאוד מגוון. הקטע שהוא אוהב GMILF'S חצי משעשע חצי מבחיל, אבל תאכלס, באמת בזבוז זמן הכי גרוע שהיה לי.
מצטרפת למנודים
סוף סוף יצא לי לראות את הסרט, יחד עם שק ציפיות שהתפוצץ לו מההתחלה.
בדרך כלל אני משועשעת מסרטים מטופשים, אבל {ואולי בגלל מצב רוח קודר} – הזוהן לא העלה בי אפילו חיוך, למעט גיחוך אחד או שניים. זה לא שההומור נמוך, אין לי בעיה עם זה – הוא פשוט לא הצחיק אותי. מילא, עוד סרט עם אדם סנדלר שאני לא אוהבת..
מטופש להחריד, אבל שווה צפייה
צפיתי בסרט בידיעה שהוא הולך להיות וולגרי ואדיוטי, ולמרות התאמת הציפיות הצלחתי איכשהו להיות מופתעת לרעה מכמה בדיחות נמוכות במיוחד… (זה קורה לי בכל פעם מחדש בסרטיו של סנדלר. אני כנראה מדחיקה מפעם לפעם). אף בדיחה לא הרסה אותי מצחוק, אבל בהחלט צחקתי פה ושם ושועשעתי לא מעט.
הסרט הציג ישראליות מופרכת למדי, מינונים גבוהים מדי של יידיש (שאופיינים ליהדות ארה"ב, אבל לא לישראל בעשורים האחרונים) ובתור "ישראלי" סנדלר מדבר כמובן אנגלית רצוצה עם כל ה"ישראלים" האחרים (אבל היי, לפחות את השמות הישראלים הוא דווקא הגה יפה, ללא מבטא אמריקני)… ועדיין היה כיף לראות את החוף האמיתי של תל אביב בתחילתו של סרט הוליוודי, ולשמוע המון "הדג נחש" (ונדמה לי שקלטתי גם משהו של דנה אינטרנשיונל, אבל לשם שינוי הרשימה בימד"ב לוקה בחסר).
כל הבדיחות שהיו קשורות בחנויות האלקטרוניקה היו מוצלחות מאוד לטעמי (למעשה אני תוהה האם להצגה נאמנה למדי למציאות אפשר לקרוא "בדיחה"…) ועידו מוסרי הצחיק אותי מאוד בכל זמן המסך שלו (שלא היה עצום, אך בהחלט מכובד ביותר).
הבדיחה האירונית ביותר נובעת מהעיתוי של הסרט: כשהזוהאן נדהם לגלות שהפאנטום שוחחר בעסקת חליפין תמורת שני ישראלים (עם אופציה לשלישי) הוא מביע מחאה שזו עסקה לא טובה… והמחשבה המרירה שחלפה במוחי הייתה "אה, אילו זה רק היה יחס במציאות… אשרינו". בהמשך, כשהוא מחליט "להשתמט" הוא מתרץ זאת בכך שאין טעם לתפוס אותו, כי ישראל תחליף אותו שוב (אאוץ'
).
מוזר לי.
הזוהן נקטל בעגבניות והציון שלו בדבי די מחפיר.
ובכל זאת, כאן יש הרבה תגובות חיוביות על הסרט.
אני אישית ממש לא אהבתי. הסרט לא היה מצחיק, הוא היה די מגעיל לרוב וממש לא "ישראלי".
גם לי מוזר
שכל-כך הרבה אנשים חשבו שהוא לא מצחיק.
אבל כבר סוכם שכמעט כל התגובות במקרה הזה קיצוניות לכאן או לכאן, כך שכנראה כולנו נצטרך להשלים עם קיומו של הצד השני בסכסוך.
חשבתי שאני יודע מה זה הומור נמוך
עד שראיתי שני קטעים מהסרט לפני שויתרתי סופית: באחת מהסצינות, זוהאן וחבריו (או המשפחה שלו?) מעבירים חתול אחד לשני בבעיטות.
בסצינה השנייה, זוהאן מביע את חיבתו לבחורה ע"י כך שהוא מפנה את תשומת ליבה ל"zikpa" שרק היא גורמת לו מכל הנשים.
על בדיחות כאלה המציאו את הביטוי "מעבר לכל ביקורת". לא אכפת לי אם זה ישראלי או לא, זה גועל נפש שמשיג את האפקט ההפוך ממה שקומדיה אמורה לעשות.
אה,
והמבטא של סנדלר זו פארסה אחת גדולה, נשמע כמו שילוב של בוראט עם מבטא צרפתי. זה רק מראה שהוא לא יכול להוציא לפועל אפילו אפילו את צורת הקומדיה הנמוכה ביותר.
לדעתי,
הסרט הזה הוא אחד היחצנים הגרועים ביותר שלנו. עם כל הכבוד לבדיחות ישראליות ולחומוס, הוא מוציא את הישראלי המכוער הכי-הכי מכוער שיש, (ולעומתו הפלסטינים, אגב, יוצאים סתם אתניים ומעניינים). הישראלי של 'אל תתעסקו עם הזוהן' הוא מיושן, מתלהם, חרמן, עם טעם רע במוזיקה, באוכל, בבגדים, בשיער. הישראלית היא פרחה לא קטנה, שכל מה שהיא יודעת לעשות זה להסתכל על גברים ערומים עושים מנגל. את ישראל הם הציגו כמו בשנות ה70, כולל המוזיקה, השפה והלוק הכללי של כולם, אז כשזוהן נסע על הג'מבו הוא גם נסע 30 שנה קדימה.
בקיצור, סרט ישראלי מצחיק, זה נכון, אפילו מצחיק מאוד אם נתעלם מהומור וולגרי שמבליח בכל פינה. אבל אוי לנו ואוי לבושתנו שככה האמריקאים פרו-ישראל רואים אותנו. מי יודע מה חושבים עלינו בצרפת.
אני חושבת שאף אחד לא נמלט מהסטריאוטיפ
הערבים יוצאים "סתם אתניים ומעניינים"? הא? הם יוצאים כמו חבורה של מטומטמים גסי רוח, אפילו יותר מהישראלים.
הגברים האמריקנים מוצגים כקפיטליסטים תחמנים ותאבי בצע, והנשים (המבוגרות, אין צעירות אמריקניות למעט מריה קארי, שגם היא נראית כמו בימבו די מטומטמת… מה שלא רחוק מהמציאות, כנראה) רק כמהות ל-ז' של הזוהן, או סתם לאיזשהו "גבר גבר" שיעשה להן טובה וייגע בהן.
אני חושבת שהדמות היחידה ששומרת על הכבוד שלה (מוצגת כאינטליגנטית, לא מבזה את עצמה, לא מתעלפת מהערצה מכל שטיק של הזוהן, מציגה גישות ליברליות יחסית וכו') היא דליה. כל שאר הדמויות בסרט הן קריקטורות גרוטסקיות וולגריות.
ושוב, הבהרה קטנה -
זו לא אני. אני בכלל לא ראיתי את הסרט.
)
(פפפפסססט, מיכל, בא לך להחליף ניק? תודה מראש
זה רק אני או ש...
הסרט מטופש ומוגזם בכוונה, מלא בסטראוטיפים מוקצנים והומור נמוך ונדמה שכל הקומדיה הזו היא תפאורה שנתפרה בשביל מסר פשוט?
(המסר לדעתי הוא שהאלימות בין ישראל לפלסטין היא מגוחכת ולא מועילה לאף אחד)
אני דווקא אוהב את ההומור של סנדלר ועוקב אחרי הסרטים שלו. זוהן הוא לא הסרט הכי טוב שלו, אבל הוא בהחלט מצחיק. מאוד.
ובכל זאת, אני יצאתי בהרגשה שכל הסרט בנוי סביב המסר והבדיחות נבנו מסביבו ולא להפך.
הסרט הנמוך והדוחה ביותר אי פעם
על ידו " קומפוט נעליים" נראה כמו סרט איכות. אפסות לשמה
רדפיש, אבקש את התיחסותך…
אה... There, there?
אה... There, there?
לא הבנתי
ביקשת את התייחסותי
אבל לא הבנתי לאיזה מין התייחסות אתה מצפה. כתבת את דעתך על הסרט, היא שונה מדעתי, שאותה כבר הבעתי. למה עוד צריך להתייחס?
ביקשת את התייחסותי
אוקי אוקי, רק עכשיו מצאתי את מה שכתבת על הסרט. אני אמנם המום, אבל תודה רבה בכל מקרה
לא הייתי הולך כל כך רחוק.
אבל כן, זהו בהחלט אחד מהסרטים היותר דוחים-מטומטמים-מביכים שראיתי.
לא הייתי הולך כל כך רחוק.
תודה
ובינתיים במצרים
הסרט נפסל ע"י הצנזורה – http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1050,209,26735,.aspx
טעות בתרגום, או מסר פוליטי?
השוו את
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1019,209,23616,.aspx
עם
http://www.nytimes.com/2008/05/25/movies/25itzk.html?ref=movies
נסו למצוא מה הפריע לי בתרגום…
אני יכול רק לנחש
אני מניח שהפריע לך שגם בעברית כתוב "מלחמת 1967 ומלחמת 1973", במקום מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור. זו לא טעות בתרגום, אבל אני בספק אם המתרגם ניסה להעביר מסר פוליטי, כמו שפשוט תרגם על אוטומטי.
נתקלתי בזה לגמרי במקרה. להבא, רצוי שפשוט תכתוב מה הפריע לך במקום לשלוח אנשים לקרוא פעמיים את אותו מאמר.
אני יכול רק לנחש
חשבתי שזה יהיה אתגר נחמד.
לא, זה לא מה שהפריע לי, כלומר התרגום של המלחמות לא משהו, אבל לא בטוח שזה טעות.
מה שהפריע לי באמת זה שהוא תרגם את המילה assassin לרוצח, ומתחיל את המאמר כולו במשהו כמו "זוהאן דביר הוא רוצח ישראלי …". זה באמת לא הפריע לך?
אני מניח שהתרגום לא הכי מדויק
אבל האינטרנט מוצף בתרגומים נבערים וחלמאים שההתיחסות שלך דווקא אל הטעות הזו לא משמעותית.
אני מניח שהתרגום לא הכי מדויק
נכון, אבל זה אתר מכובד, ששייך לרשת מכובדת, וממנו אני מצפה ליותר.
בגלל השמות השונים,זה נראה כאילו אתה מנהל דיאלוג עם עצמך
מאד משעשע.
כנראה שהמתרגם/ת לא ראה/תה את הסרט
התרגום נכון, אם לא מכירים את עלילת הסרט ויודעים שזוהאן הוא מחסל מטעם הצבא ולא רוצח אזרחי. כלומר, זו טעות, אבל עושה רושם שנעשתה פשוט מתוך חוסר הכרות עם הסרט. מה שיותר מטריד אותי זה שהמאמר התפרסם עם השגיאה הזו, בלי שמישהו יבחין בה.
התרגום הרגיל לאסאסין זה מתנקש, לא?
כן, אבל צה''ל לא מתנקש, צה''ל מחסל.
אם זוהאן היה סוכן מוסד, כנראה ש"מתנקש" היה תרגום מתאים. מכיוון שלפי הבנתי (לא ראיתי את הסרט) הוא חייל, עדיף לתרגם בהתאם לאוצר המילים שמתקשר לצה"ל.
אני מתכוון,
בין כה ובין כה זה לא 'רוצח'.
רוצח אזרחי - מי שהורג לא במסגרת הצבא
רוצח אזרחי - מי שהורג לא במסגרת הצבא
אבל גם מישהו שרוצח במסגרת הצבא, עדיין נחשב לרוצח ולא למחסל או מתנקש. אני רוצה להבהיר שכשאני אומר רוצח, אני מתכוון רוצח. כשחייל מחסל מחבל במסגרת תפקידו – בקרב – הוא לא נחשב לרוצח בעיני. כשחייל במדים הורג אדם בעזרת הנשק הצבאי שלו בלי שום קשר לתפקיד שלו ולא כהגנה עצמית (למשל, כי הוא רוצה לקחת את הכסף שלו, או כי הוא שכב עם חברה שלו) הוא נחשב רוצח.
אז מה הטעם בהבחנה?
זו הכוונה ב''לא במסגרת הצבא''
אני מפחד שבכל רגע העכרור יגיע ואצטער שבכלל נכנסתי לנושא (
), אבל ההבדל הוא שהריגה כחלק מהשירות הצבאי, אלא אם מדובר בפקודה בלתי חוקית בעליל, היא מותרת בעיני המשטרה. אם הרגת אדם בכוונה תחילה ולא משיקולים של בטחון המדינה, זה לא משנה אם אתה חייל או אזרח.
נכון, ולכן מספיק לומר ''רוצח''
ואין צורך ב "אזרחי".
למה קליק?
יש ביקורת לקליק, אז למה לכתוב תגובה בביקורת על סר אחר?
ותתפלא, אבל קייט בקינסייל בת 35 ויש לה ילדים. אני לא יודע כמה, אבל כמעט בטוח 2.
יש שני סרטים בשם ''קליק''
יש אחד ששמו באנגלית הוא
ויש עליו ביקורת אבל אדם סנדלר לא משתתף בו
לשני,זה שאדם כן משתתף בו,אין ביקורת
טעות שלי.
בכל מקרה לכתוב על סרט X בביקורת על סרט Y + ספוילר = משהו שלא נחמד לעשות. אפשר לכתוב על זה או בדוחק"ו או לסמן ספוילר ספציפי על הסרט שלא קשור לביקורת.
מיכאל אורן חושב ש''זוהאן'' הוא סרט אנטי-ישראלי:
http://www.azure.org.il/article.php?id=472&page=1
לבורים מבינינו,
תוכל להסביר מה אותו נכבד טוען?
אבל מדוע שארה''ב תהיה מעוניינת להציע לישראל הצעה שכזו?
ואם ישראל מצטיירת כמדינה ליברלית, סובלנית, השואפת לדו קיום, גם אם בגולה, אז לא בהכרח שהמסר יהיה פרו ישראלי?
לא כתבתי שארה''ב מציעה את הדברים הנ''ל לישראל אלא ליהודים בכלל
ובאופן ספציפי לאזרחיה היהודים. ודוק, לא מדובר בהצעה קונקרטית אלא בחזון שאנשים יכולים להתחבר אליו.
את החלק השני של השאלה לא הבנתי. מהעשרים דקות של "זוהאן" שהצלחתי לראות תוך הקרבה עילאית והפגנת ערכיות ציונית, ישראל לא מצטיירת כמדינה ליברלית וסובלנית. היא נראית כמו מיאמי במהלך מלחמת כנופיות בלתי נגמרת.
לא,
על פי הסרט, שניתן לפרשנות, לא ניתן לומר בוודאות שישראל מצטיירת כמדינה ליברלית. מאידך, עצם העובדה כי היא מוכנה לשאוף לדו קיום ולחיים משותפים עם הצר מוכיחה שמסר אנטי ישראלי לא בא בחשבון. במקרה כזה, הסרט אמור היה להסתיים בנסיון כיבוש, חזרה לציון או מלחמה עקובה מדם כדי להציג את ישראל באור שלילי.
באמצעות הפתרון הסופי, של הסיפור.
סיום תרבות המיליטריזם בין שני הצדדים.
מלחמה משותפת של העמים בתאגיד מרושע אחד, חיצוני.
שיתוף פעולה, הדדיות ושיח מלא בין שני רוצחים בכירים- יהודי וערבי(סנדלר וטורטורו).
וכמובן, חתונה(כפי שהגדלת לומר !!) בין ישראלי לפלסטינית(!).
למה אף אחד לא סיפר לי ש''הזוהן'' הוא סרט מדהים?
באמת ובחיי שכן- ואני אגיד לכם למה. במין לופ סופר פוסט-מודרניסטי, אדם סנדלר נתן לי את אחת החוויות הכי משונות שקולנוע יכול לתת כראי לחברה; הוא לקח את המציאות שמקיפה אותי ממרחק ארבעים דקות ובטלוויזיה שלי ובאנשים שמקיפים אותי והיא מדכאת ורעה ואני לא יכול שלא לחשוב עליה הרבה, כמו כל הבן אדם הממוצע האחר- והוא עשה ממנו סרט שהוא כמו… ראיתם את הסרט "רובין הוד" עם קווין קוסטנר ומורגן פרימן? הסרט העלק היסטורי הזה שהציג סטריאוטיפים מטורפים משני הצדדים וגם שבר אותם בכוונה כדי לתת משהו מהזווית של שנות ה90 בו הוא נעשה? אז "הזוהן" הוא כמו "גברים בגטקעס", הפארודיה שעשו על "רובין הוד".
משהו כזה:
רק שזה מכיל את ההפשטה והלעג והזווית הספיציפית של יוצרי הסרט כבר בזמננו, תוך כדי שזה קורה. לראות דברים כמו חילופי שבויים ופגיעה באוכלוסין וחיסול ממוקד של טרוריסטים בצורת פארודיית האקשן ששוגרה מהעתיד עוד 150 שנה, זה באמת פשוט מופרע ומדהים, וגם אם הסרט עצמו די מביך ומצחיק וטיפשי, הוא גם נותן חוויה קולנועית לא רגילה לכל ישראלי.
הישראלים של הזוהאן
אין ספק, הסרט הזה לא מתיימר לשקף את המציאות. הוא רק מנסה להצחיק. יחד עם זאת, הוא עוזר מאוד להבין מה חושבים עלינו (ועל הערבים) מבחוץ.
אני לא מבין את אלו שמצאו את "ישראל" בסרט הזה. ישראל והישראליות האותנטית נעדרים כמעט לחלוטין מהסרט. הדרך שבה הישראלים (וגם הערבים) מוצגים בסרט הזה מבוססת בעיקר על סטיגמות אמריקאיות שאין להן קשר למציאות.
קודם כל, האמריקאים לא מבדילים בין יהודים האמריקאים לבין ישראלים. הם משליכים על הישרלים את הסטריאוטיפים היהודים-אמריקאים. התוצאה היא ישראלים שמדברים ביידיש, בעלי גינונים "פולניים"-שטייטעלים, השבויים עדיין בשנות השמונים (שיער מנופח, משום מה, עדיין הולך בעולם היהודי האמריקאי). תסתכלו למשל על ההורים של "הזוהאן". הם מדברים כמו יהודים אמריקאים, נראים כמוהם ומתלבשים כמוהם (חליפה מעולם לא היתה קוד לבוש נהוג בישראל).
הבדיחות בסגנון "הגעתם לקו של חזבאללה" או "מדור הרכילות של פאטימה" לא מבוססות על הגזמה במאפיינים של ערבים או ישראלים כדי ליצור קריקטורה. הן מבוססות על השלכה של העולם האמריקאי על מי שאינם אמריקאים. זה נובע בעיקר מחוסר היכרות וחוסר הבנה עם מה שבאמת קורה. ברור שהתסריטאים מעולם לא נשמו את ישראל או את העולם הערבי. מי שמכיר את העולם הזה מקרוב לא היה יוצר בדיחות שאונסות את הזרים לתוך הרגלים אמריקאים.
רק שיהיה ברור, אני לא בא בטענות ליוצרי הסרט. הם ניסו ליצור קומדיה, והצליחו בכך. הטענה שלי מופנית כלפי כל אלו שהרגישו שמדובר בסרט "ישראלי". הסרט הזה לא מבין את ישראל. הישראלים שלו הם יהודים-אמריקאים בתחפושת.
ואולי חוסר ההיכרות עם אמריקה ויהדותה הוא מה שגורם לישראלים למצוא בטעות את עצמם בסרט הזה.
לא מסכימה
שבע שנים בארה"ב הפכו אותי לקצת יהודית אמריקאית בכל מיני מובנים. לפעמים מובנים שאינם מובנים לי עצמי (למשל, הקטע האמריקאי כזה של "פרסונל ספייס" – אני מוצאת את עצמי נרתעת כשאנשים חודרים למרחב הפרטי שלי, מה שלגמרי לא היה קיים אצלי פעם, בארץ).
ובתור מישהי שחיה על התפר הזה, שהיא עדיין ישראלית אבל כבר הופכת לסוג-של-אמריקאית מכורח המציאות המשתנה – מצאתי בסרט הזה המון ישראליות.
נכון, יש גם המון הקצנות וככלל – הסרט מוצג מנקודת מבט אמריקאית לגמרי – אבל בהחלט יש בו דברים ישראליים.
הוא די צודק בדוגמא של ההורים.
הסגנון היהודי-אמריקאי נמצא לא רק בדמויות הישראליות שחיות באמריקה ואולי קצת השתנו (כמוך), אלא גם בהורים של זוהאן שחיים בישראל.
לא אמרתי שאין שום צדק בדבריו
למעשה, הדוגמאות שהוא ציין היו מאוד נכונות באבחנותיהן.
אבל מנד, היו גם דברים מאוד ישראלים, כך שאני חושבת שהאמת נמצאת אי שם בתגובה של אדם, כלומר שזה היה ניסיון להעביר ישראליות, בעיקר לאמריקאים שמכירים רק את היהודים-אמריקאים.
לא בדיוק
קח את מה שאני כותב בערבון מוגבל, כי ראיתי רק את החצי שעה הראשונה של הסרט (ונהנתי מאוד, אבל העייפות הכריעה אותי), אבל נדמה לי שמה שהיוצרים כיוונו אליו הוא ייצוג חצי-נאמן של הישראלים שיהיה גם מוכר לאמריקאים.
במלים אחרות, הם הכניסו ישראליות (התדרוך הצבאי תופס יפה את הסיטואציה, למשל; ובדיחות החומוס הן משובחות) אבל גרמו לה להראות כמו שהאמריקאים חושבים שהיא תיראה: שילוב בין רמבו לבין וודי אלן. לכן, לדוגמה, בארץ כולם מדברים יידיש – כי מילים בעברית לא זועקות "יהודים!" לקהל אמריקאי; אבל הם גם מדברים מדי פעם בעברית, כי זה מה שעושים כאן.
כמובן שהסרט הוא לא ייצוג נאמן של המציאות, והוא אפילו לא תמיד פארודי (דהינו, מראה מעוותת של המציאות) – אבל הוא גם לא מציג יהודים אמריקאים לחלוטין.
הישראלים של הזוהאן
רוב האנשים המבוגרים בשכונה שלי (שבגילם של ההורים של הזוהאן) מתלבשים בדיוק כמוהם. מצד שני, לרובם קוראים בוריס וסבטלנה.
הם גם מדברים ביידישקייט?
אפילו המשקה הזה שהם המציאו לישראלים (זיזי-משהו) נשמע כמו מילה ביידיש.
למרבה הצער, הם הדור שהרג את האידיש, אז לא.
מצד שני, גם עברית רובם המכריע לא מדבר.
המשקה נקרא "בובה'לך", לא?
פיזי בובעלך
כנראה שמוצר בשם הזה לא היה זוכה להצלחה מסחררת בארץ. אלא אם היו שמים בתוכו חומוס.