דו"ח קופות שבורות – 16.3.2008

מאת
דורון פישלר
– פורסם ב 18 במרץ 2008Posted in: חדשות

כשכולם עסוקים במלחמות, נחמד שיש לך פינה נוחה לצפות בהם מהצד. אולפני האנימציה המובילים, פיקסאר ודרימוורקס, נאבקים זה בזה בכל שנה מחדש על חודשי הקיץ העמוסים או תקופת החגים הצפופה, לפעמים מנצחים ולפעמים מפסידים. בינתיים, אנשי אולפן האנימציה בלו-סקיי התנחלו בחודש מרץ, ולא מסכימים לעזוב. ולמה להם לעזוב? טוב להם בחודש הלא מחייב הזה, שלא מפוצץ בסרטי ילדים או פעלולים, ולכן הסרטים שלהם שיוצאים בו מוצאים בו קהל גדול. כל הסרטים של בלו סקיי עד היום – שני סרטי 'עידן הקרח', 'רובוטס' ועכשיו 'הורטון שומע מישהו' – יצאו במרץ, וארבע מבין שש הפתיחות הגדולות אי פעם לחודש זה רשומות על שמם. אבל זאת הפעם האחרונה שבה הם נהנים מהפינה הנוחה שלהם. הסרט הבא – 'עידן הקרח 3' – ייצא ביולי בשנה הבאה.

'הורטון שומע מישהו', סרט האנימציה החדש של בלו-סקיי, פתח עם 45 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון שלו. זה אמנם פחות מהפתיחות של שני סרטי 'עידן הקרח' (46 ו-68 מיליון, בהתאמה) אבל יותר ממה שעשה 'רובוטס', וסכום יפה מאוד. אמנם היו שציפו ממנו ליותר, אבל גם ככה זאת הפתיחה הגדולה של השנה עד כה. פרס הכותרת השנונה של השבוע ניתן ל"סטודיו בריפינג" שנתנו לסיכום הקופות השבועי את הכותרת: Who's on First.

'הורטון שומע מישהו' (במקור '!Horton Hears a Who') היא עיבוד לספר של דוקטור סוס. עד היום, כשניסו להביא סוסים לקולנוע, התוצאה היתה ככה-ככה. 'הגרינץ" היה שרוי במחלוקת אבל הצליח מאוד מסחרית בארה"ב, 'חתול תעלול' היה מזעזע מכל בחינה. הפעם מדובר בעיבוד הנאמן ביותר לספריו של דוקטור סוס עד היום: הדמויות נראות כמו הציורים של סוס, בתלת מימד כמובן, והסיפור, שבמקור היה באורך של 32 עמודים ומעט מאוד מילים, עבר כמובן הרחבה ומתיחה, אבל עדיין נראה פחות או יותר כמו משהו שסוס היה עושה. הורטון הפיל מגלה את Whoville, עירם של ה-Whoים (בהצלחה למתרגם), ששוכנת בתוך גרגר אבק, ואף אחד אחר לא מאמין לו שהיא קיימת. הורטון מדבר בקולו של ג'ים קארי, שכבר היה שכנם של ההוא-ים ב'הגרינץ", והפעם הוא אפילו לא צריך לעטות על עצמו שני טון של איפור בשביל זה. סטיב קארל הוא קולו של ראש העיר המיקרוסקופית. מבחינת המבקרים, הסרט קיבל את הביקורות האוהדות ביותר מבין כל הסרטים של בלו-סקיי עד היום. לא ממש בליגה של פיקסאר, אבל זה לא רע.

שום תחרות לא היתה להורטון בדרך למקום הראשון. '10,000', כצפוי מסרט אקשן גרוע, נפל ב-53%, למקום השני ולהכנסות של 16 מיליון דולר, ומקום אחד מתחתיו, אנחנו כבר מדשדשים מתחת לקו 10 המיליון. אל המקום השלישי נכנס סרט בשם 'Never Back Down', שנראה מכל בחינה כמו סרט ריקודים תיכוניסטי אופייני. אפילו יש לו שם שמנוסח בציווי, דבר שאופייני לסרטים האלה משום מה (Step Up! Take the lead! Never back down! Never surrender!) רק שבמקום לרקוד, אנשים הולכים שם מכות. יודעים מה, עזבו את הריקודים – זה 'קרטה קיד'. רק בלי קרטה, ועם דג'ימון הונסו בתפקיד הסיני הזקן. לפי הביקורות, הסרט לא שונה מהשם שלו: קלישאה טהורה. הוא הכניס 8.6 מיליון דולר.

סרט חדש שלישי הוא 'Doomsday', של ניל מרשל, הבמאי הבריטי שעשה את 'The Descent', אחד מסרטי האימה הטובים של השנים האחרונות. עם הסרט החדש הוא החליט, משום מה, לעשות מחווה לסרטים בסגנון "מלחמת העולם השלישית פרצה. התרבות האנושית נחרבה. הוציאו את האיפור והפירסינג! רוק'נ'רול!!", כמו 'מקס הלוחם בדרכים' ו'הבריחה מניו יורק'. הסרט מתרחש בסקוטלנד של אחרי האפוקליפסה, שהפכה לבית כלא ענק, שהאנשים שחיים בו חובבי איפור פנים, שרשראות וכלי רכב מאובזרים היטב, משום מה. אל תוך השטח הזה צריכה לחדור אשת הברזל רונה מיטרה ('על הכוונת') כדי להוציא משם את התרופה לסרטן. או משהו. יש שפע של אפקטי גועל בסרט, ורק מעט עלילה. המבקרים שהתלהבו מ'The Descent' מעקמים את האף כלפי הסרט הזה. היחידים שמרשים לעצמם ליהנות ממנו, עושים את זה בהפוך-על-הפוך, בנוסח ההומאז'ים המודעים לעצמם של 'גריינדהאוס'.

אבל גם אם הסרט פותח במקום לא מלהיב בטבלה, המשמעות היא לא בהכרח מוות מיידי, כפי שמוכיח 'The Bank Job' (זה עם ג'ייסון סטטהאם, כן?). הסרט, חביב המבקרים, הגיע בשבוע שעבר לקולנועים עם 6 מיליון דולר בלבד. השבוע הוא אמנם יורד – אבל ממש בקטנה: הסרט איבד 15% בלבד, ירידה באמת יוצאת דופן בקטנותה, בעיקר עבור סרט שאין בו טינאייג'רית שנונה והרה. אבל זה עוד כלום – ההכנסות של 'ביקור התזמורת' עלו השבוע (ב-7%), ובסך הכל הכנסות הסרט בארה"ב הגיעו כבר ל-1.6 מיליון דולר והיד נטויה.

לא שכחתי משהו? אה, כן: 'משחקי שעשוע'. השבוע יצא בארה"ב סרטו של מיכאל הנקה, שהוא רימייק אחד לאחד, שוט לשוט ומילה במילה של הסרט של אותו מיכאל הנקה מ-1997. המקור היה בגרמנית וכיכבו בו שחקנים אלמונים לחלוטין, לפחות לגבי הקהל האמריקאי. כדי להפוך את הסרט לנגיש קצת יותר לקהל האמריקאי, הנקה עשה אותו מחדש, בדיוק אותו הדבר, אבל עם נעמי וואטס וטים רות', ובאנגלית. אלא מה, כשמדובר בסרט שלגביו יש הסכמה כללית שזהו אחד הסרטים הקשים ביותר לצפיה שנעשו אי פעם, טקסט באנגלית הוא לא מה שיעשה את ההבדל. 'משחקי שעשוע' הוקרן בפחות מ-300 בתי קולנוע, והכניס חצי מיליון דולר: כשלון מוחלט. לא שזה מפתיע. סרט שהביקורות עליו אומרות "אני לא אראה את זה שוב גם אם ישלמו לי" – ואלה הן הביקורות החיוביות – די ברור שלא יזעזע את הקופות.

אם אתם מסוג האנשים שמשתכרים ממספרים גדולים, נסו ליהנות מה-45 מיליון של הורטון כל עוד אתם יכולים, כי נראה שמספרים מהסוג הזה לא נראה שוב עד שהקיץ יבוא. היבול של השבועות הקרובים נראה חלש למדי. בשבוע הבא ייצאו הקומדיה 'Drillbit Taylor' עם אוון ווילסון, סרט האימה 'Shutter' וסרט חדש של טיילר פרי הבלתי נלאה.

הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.

1. Horton Hears a Who! – 45.0 (45.0)
2. 10,000 BC – 16.8 (61.6)
3. Never Back Down – 8.6 (8.6)
4. College Road Trip – 7.8 (24.2)
5. Vantage Point – 5.5 (59.3)
6. The Bank Job – 5.1 (13.3)
7. Doomsday – 4.9 (4.9)
8. Semi-Pro – 3.0 (29.8)
9. The Other Boleyn Girl – 2.9 (19.2)
10. The Spiderwick Chronicles – 2.3 (65.4)
תגיות: