אחרי כמה שבועות עם אירועים די מטורפים, נחמד לחזור אל הנורמליות הברוכה והמשעממת. כלומר, שביתת התסריטאים עומדת להסתיים בכל רגע, האחים כהן נראים כאילו הם הולכים לזכות באוסקר ואובמה מתחיל להוביל בסקרים, אבל חוץ מכל העסק הזה הכל באמריקה די כרגיל. מבחינה דו"חקואית, לפחות.
הסרטים שיצאו השבוע היו סרטים אופייניים לעונה, כלומר, לא משהו. במקום הראשון נמצא 'Fool's Gold' ('זהב של שוטים', בעברית צחה, מה שבטח לא יפריע למפיצים בארץ למצוא לו איזה שם אידיוטי ונטול קשר). למי שהיה בסביבה בשנות השמונים, הסרט הזה והטריילרים שלו יזכירו מיד את 'בעקבות האוצר הרומנטי' (וסרט ההמשך שלו, 'בעקבות אוצר הנילוס'). מתיו מקונוהי וקייט האדסון הם זוג בנפרד, שמוצא מחדש את הרומנטיקה במהלך חיפוש אחרי אוצר בקאריביים, שבמהלכו מן הסתם גם יירו עליהם לפחות פעם אחת. המבקרים מדווחים: זה גרוע. לא גרוע כמו 'פגוש את הספרטנים', אבל עדיין מיותר בתכלית. אבל זה לא נראה מזיק, וזה מה שיש עכשיו בקולנוע, אז הוא הכניס 21.5 מיליון דולר.
מכיוון שהסרט הזה לא מאוד מעניין, נבחן לרגע את הפוסטר שלו: בפוסטר ניכרת שוב התופעה המעניינת של "הפוסטר מוסיף 10 ס"מ", שכבר ארעה לשחקניות רבות, שמידותיהן טובות אבל כנראה לא טובות מספיק, כמו קירה נייטלי ואמה ווטסון: בפוסטר קייט האדסון ממלאת חזיה בחן, בעוד התמונות מתוך הסרט מראות בבירור שמבין שני כוכבי הסרט, למתיו מקונוהי יש חזה גדול יותר. בעצם, במבט שני, מי שזאת לא תהיה האוסקר ממין נקבה שעומדת ליד מקונוהי בפוסטר, זאת בלי שום ספק לא קייט האדסון, שנראית כמו בנאדם ולא כמו ברבי. כמובן שזאת רחוקה מלהיות תופעה חדשה. כוכבי קולנוע אמנם נראים כמו כוכבי קולנוע, אבל לא תמיד הם נראים כמו דוגמנים, ובפוסטרים לעתים קרובות מולבשים הראשים שלהם על גופים של אנשים עם פרופורציות אידיאליות יותר. ובכל זאת, קשר למציאות רצוי שיהיה. אני מקווה שבפוסטר של הסרט הבא של קאתי בייטס לא יתקעו את הראש שלה על הגוף של בר רפאלי. זה יהיה קצת מטריד.
במקום השני נמצא 'Welcome Home Roscoe Jenkins', סרט שחור (מה שאומר, כרגיל, שהסיכויים שנראה אותו בארץ הם אחד לבחיים לא) שנראה כמו סרט של טיילר פרי בלי טיילר פרי: קומדיה דרמטית משפחתית עם בדיחות פיפי-קקי ומסרים של אהבת לרעך. העלילה היא סוג של 'פגוש את ההורים': מנחה טוק-שואו מצליח לוקח את ארוסתו לפגוש את המשפחה המביכה והפרועה שהשאיר מאחור כשעזב את הדרום העמוק ועבר להוליווד. את טיילר פרי מחליף ארסנל מרשים של כוכבים שחורים: מרטין לורנס, ג'יימס ארל ג'ונס, מייקל קלארק דאנקן, וגם סדריק הבדרן, מייק אפס ומוניק. כולם ביחד שווים 16 מיליון דולר (וזה פחות מסרט אופייני של טיילר פרי אחד).
סרט ההופעה של האנה מונטנה, שאם אתחיל לכתוב את השם המלא שלו כאן אני לא אגמור את זה היום, נועד במקור להיות מוקרן במשך שבוע בלבד. אבל אחרי שההצלחה שלו בשבוע שעבר עברה כל פרופורציה הגיונית, הוא נשאר בקולנועי התלת-מימד גם השבוע. הסרט נמצא השבוע במקום השלישי, עם 10 מיליון דולר, אחרי שספג ירידה של 67%. נכון, זאת חתיכת ירידה, אבל אפילו אחרי הירידה הזאת, האולמות שבהם הסרט הוקרן היו הצפופים ביותר השבוע. ממוצע ההכנסות לאולם של הסרט (15,000 דולר) הוא יותר גדול מאלה של שני הסרטים במקומות הראשונים ביחד. בסך הכל, הסרט הכניס עד כה 53 מיליון דולר. אבל אם חשבתם שהאנה מונטנה בישרה על עלייתו של ז'אנר סרטי ההופעה המתועדת עם השמות הארוכים עד פלצות, ומעכשיו בתי הקולנוע יעברו להקרין הופעות בלבד – אז זהו, שלא. השבוע יצא סרט שנושא על כתפיו הצרות את השם 'Vince Vaughn's Wild West Comedy Show: 30 Days & 30 Nights – From Hollywood to the Heartland' (ברצינות. כל הדבר הזה הוא לא התסריט של הסרט, אלא השם שלו), שהוא הופעת סטנד-אפ מתועדת של וינס ווהן וחבורת קומיקאים אחרים. אף אחד לא בא. ממוצע ההכנסות לאולם של הסרט היה סכום מחריד של 482 דולר, או 1/30 מזה של האנה מונטנה. בחישוב מהיר, זה אומר שבכל הקרנה של הסרט נכחו בממוצע ארבעה אנשים. הסרט הכניס בסך הכל פחות מחצי מיליון דולר.
סכום קטן יותר אבל הרבה יותר כבוד מביא 'The Band's Visit', המוכר לנו יותר כ'ביקור התזמורת', שיצא השבוע להקרנות מצומצמות ביותר בארה"ב. משבעה קולנועים, הסרט השיג ממוצע חביב של 9,600 דולר לאולם. הסיפור כאן הוא לא הקהל אלא הביקורות: ההתלהבות של הביקורות בארה"ב מ'ביקור התזמורת' היא מדהימה. הציון שלו ב'עגבניות רקובות' הוא משהו שצריך לראות כדי להאמין. עם או בלי אוסקר, הבמאי ערן קולירין קנה לעצמו הרבה מעריצים בהוליווד עם הסרט הזה, ואני לא אתפלא אם את הסרט הבא שלו הוא יביים שם.
בשבוע הבא יגיעו שני סרטי פנטזיה מסקרנים למדי: 'ג'אמפר' ו'ספיידרוויק' וגם הקומדיה הרומנטית 'בהחלט אולי', וההמשכון שכולנו חיכינו לו בקוצר רוח, 'סטפ אפ 2'.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.
- זהב של שוטים
- הפוסטר של 'זהב של שוטים'
- Welcome Home Roscoe Jenkins
- ביקור התזמורת
- פגוש את ההורים
אם צ'אנינג טאטום היה משתתף בסטפ אפ 2
אולי אפשר היה לומר שהיתה פה סוג של ציפיה (וכן, אני יודע שכתבת זאת בציניות) אבל עם התחליפים הגבריים הכה-חיוורים, ההמשכון הזה לא גורר אפילו פיהוק.
החזה שלה בכלל לא כזה ''ברבי'' בפוסטר
עם כל הכבוד.
אבל אתה יודע, למה כבר אפשר לצפות ממישהו שחושב שהחזה של אנג'לינה הוא חזה מושלם?
כל הכבוד על ביקור התזמורת.
ווהו!
אה סליחה, אבל זו אכסיומה מתמטית ש...
לכל X,
X של אנג'לינה ג'ולי = X מושלם.
מכאן נובע: החזה של אנג'לינה הוא חזה מושלם.
מ.ש.ל
כשרון המשחק של אנג'לינה ג'ולי = כשרון משחק מושלם?
טוב, מתמטיקה זה לא מדע מדוייק...
היי
אני לא אגיד "מושלמת", אבל אנג'לינה ג'ולי היא בהחלט שחקנית טובה, כפי שהיא הוכיחה ב'בכח הלב'.
ובעוד סרטים רבים אחרים
כמו טומב ריידר
והקלאסיקה טומב ריידר 2.
שם זה בעיקר
החזה שלה שמשחק נהדר, או שזה הCGI של החזה שלה שמשחק נהדר?
בכל מקרה… גם החזה וגם האישה הוכיחו את כישוריהם בתחום המשחק…
ביקור התזמורת
מוזר שאנשים מסוימים (בופ…) לא ניסו למנוע את הקרנתו של הסרט על המסכים באמריקה בטענה שהוא מציג את הערבים כאנושיים, רחמנא ליצלן.
ביקור התזמורת
לא ממש מפתיע, לדעתי. קומדיה חביבה בעלת מסר אופטימי ("בסופו של דבר השלום הוא אפשרי כי כולנו בני אדם וצריך לדעת להתעלות על ההבדלים בינינו בלה בלה בלה") בעלת יותר מ-50% דיאלוג באנגלית דווקא נשמע תפור לטעם האמריקני.
כן, דיאלוג באנגלית הוא המפתח לטעם האמריקאי!
כל הסרטים באנגלית מקבלים ברוטן טומטוז 98%. מה, לא?
רק השבוע:
עגבניות רקובות בטעם אמריקני עם יותר מ-50% דיאלוג באנגלית! ללא צבעי מאכל וחומרים משמרים.
אבל ברצינות – עצם העובדה שהסרט דובר הרבה אנגלית בטח שלא הזיקה לו. סרטים מתורגמים תמיד היו לא פופולריים בארה"ב, גם אצל המבקרים. אפשר להבין אותם, במובן מסוים. כשכמעט כל מה שאתה רואה דובר בשפה שלך, כתוביות הן דבר מאד מעייף ומעצבן מבחינתך. אבל שוב, נתתי שני גורמים, לא אחד, להצלחה היחסית של "ביקור התזמורת" לדעתי. אני מזמין אותך להיכנס לטומטוז בעצמך ולראות כמה מבקרים היללו את האופטימיות שלו ואת הצגת המוזיקה כמגשרת על תרבויות וכמביאה שלום. כלומר – סרטים זרים אופטימיים בעלי מסר בנאלי מעט של תקווה לעתיד ורוד יותר: אין. סרטים זרים ציניים וחסרי תקווה המשדרים ייאוש קודר: פחות אין.
הדוגמה הטובה ביותר לכך, לדעתי, הוא "החיים יפים" של רוברטו בניני (כן, הוא היה אופטימי בהתחשב בנושא בו עסק) שזכה לפופולריות עצומה בארה"ב בעוד שבשאר העולם ראו אותו כזניח ואף גרוע מכך.
כל זה נכון שבעתיים כשהסרט הנ"ל בא לחזק את הקונבנציות הנפוצות בקהל האמריקני ולא לשבור או לחתור נגדן. זה לא מקרי ש"ביקור התזמורת" מתרחש בשיא תהליך אוסלו, שבו היתה מעורבות אמריקנית גדולה שעיצבה, למעשה, את הצורה בה דור שלם הסתכל על המזה"ת, אותה אפילו פיגועי התאומים לא הצליחו לשבור (אם כי הם דווקא כן ניפצו דברים אחרים).
כל זה נכון, בערך
הסרט לא מצליח במידה היסטרית, אלא רק בקרב המבקרים. שלא כמו חברי האקדמיה או הקהל, למבקרים אין בעיה מיוחדת עם סרטים שאינם דוברי אנגלית או שהמסר שלהם הוא לא שלום ואחווה. ייאוש קודר גם הולך, לפעמים.
לדבר על מעורבות אמריקאית בתהליך אוסלו בהקשר של הסרט הזה זה לקרוא בו הרבה יותר מדי, כיוון שמעולם אפילו לא מצוין בו שהוא מתרחש בימי אוסלו, והאמריקאי הממוצע לא מבין ביחסי ישראל-מצרים מספיק כדי לדעת שזו התקופה היחידה שבה מקרה כזה היה יכול לקרות.
אולי התכוונת לכתוב:
"החיים יפים" של רוברטו בניני שזכה לפופולריות עצומה בארה"ב בעוד ש*לדעתי* הוא זניח ואף גרוע מכך.
?
כי להנחה הגורפת שלך לגבי היחס לסרט בשאר העולם אין ממש קשר למציאות.
ארצות בהן הסרט היה מועמד לפרסים מחוץ לארה"ב (מועמדות שברוב המקרים הפכה לזכייה): נורווגיה, אתונה, יפן, צרפת, איטליה (כמובן), גרמניה, ספרד, פולין, ועוד.
תחרויות נחשבות מאוד מחוץ לארה"ב: פסטיבל קאן, פרסי באפטא הבריטיים.
http://www.imdb.com/title/tt0118799/awards
אולי התכוונת לכתוב:
מתי אתונה התנתקה מיוון והפכה לארץ נפרדת?
(איזה מזל שלפחות הספקתי להוריד את הזכיות בצ'כיה ובצ'כיה)
ברור שהוא זכה באיטליה.
אם הוא זכה בסרט הזר, אז זה, מן הסתם, אומר שהוא היה מועמד לסרט הזר, שזה אומר שהוא זכה (או היה בעדיפות שנייה) באוסקר האיטלקי. אי אפשר לקבל סרטים חסרי זכייה לאוסקר הזר.
תגיד את זה לבופור.
ואני מצטט: ''*או שהוא היה בעדיפות שנייה*''
פספסתי את זה.
לא צריך להיתמם
הכוונה הייתה מן הסתם לסרט הנחשב לסרט זר. בניגוד לסרטים זרים אחרים, כאן הצופה האמריקאי הממוצע יכול ללכת לסרט על חיי השבטים הפראיים האלו שם במדבר הזה עם הילדים המתים, מבלי שיציקו לו יותר מידי עם טורקמניסטנית (או מה שזה לא יהיה שהם מדברים שם) וכתוביות. זה בטוח מוסיף לסרט נקודות, בקרב הצופה הממוצע.
לא צריך להיתמם (כה''ב)
אז אתה אומר שהקהל ינהר בהמוניו רק בגלל שבמשך חצי סרט אולי לא יהיו כתוביות?
האנגלית שלהם לא טובה מספיק כדי שמישהו יגיד "וואלה, איזה יופי, אני שומע שפה שאני יכול להבין". זו אנגלית משובשת ועילגת ולמי ששולט בשפה זה בטח מציק לא פחות. ואגב, ההימור שלי הוא שגם בסצינות שמדברים בהן באנגלית יהיו כתוביות, בגלל המבטא.
לא צריך להיתמם (כה''ב)
"אז אתה אומר שהקהל ינהר בהמוניו(…)"?
לא. אני אומר שזה מוסיף לו נקודות. קראת בהודעה שלי משהו אחר?
לא צריך להיתמם (כה''ב)
אז אתה אומר שאנגלית עילגת במבטא מזעזע מוסיפה לסרט נקודות?
כן. רק אני מרגיש שאנחנו הולכים במעגלים?
אגב, ראיתי השבוע את 'רודף העפיפונים',
והסרט קיבל אצלי נקודות זכות על זה שבערך חצי ממנו מדובר באורדו ופשטו. בניגוד למשל
ל-'אהבה בימי כולרה', שבו וויתרו על ספרדית וכל הסרט באנגלית – ללא ספק כדי להיות נגיש יותר לקהלים דוברי האנגלית.
אתה לא הצופה ממוצע, שלא אכפת לו מהריאליסטיות
אם היא מפריעה לנוחות האישית שלו.
נכון, אני מניח הנחה בנוגע להרגלי הצפייה[*] של הצופה הממוצע, אבל בהתחשב בהצלחה המועטה, לידיעתי, של רבים מהסרטים הזרים שמוקרנים בארצות הברית בליווי כתוביות, אני חושב שזו הנחה מבוססת למדי.
_____________________________
[*] איך כותבים "ציפייה", עם יוד אחת או עם שתיים?
בעברית של היום נהוג לכתוב ''צפייה''
כמו הרבה מילים שזכו ליוד עודפת. כמובן שגם אחת זה בסדר, אבל לא שלוש כפי שכתבת בשאלה שלך
קשה שפה.
וזו בדיוק הסיבה שאמרתי שהסרט קיבל אצלי נקודות זכות-
שלפחות מבחינת השפה, הוא לא מתפשר על הריאליזם בשביל הנוחות של הקהלים הפונציאליים הגדולים.
נכון מאוד
אבל הציון ב"עגבניות רקובות" לא קשור לצופה הממוצע, אלא למבקרים שלו.
מה שמתעתע בפוסטר זה לא החזה.
זה המותניים. זה למה הוא נראה גדול. אבל דוגרי, במציאות גם המותניים שלה לא ככה. היא לא הייתה מסוגלת לזוז בלי להישבר עם כזה מותן.
אוי, אני בכלל חשבתי על 10 ס''מ אחרים
צחוקים איתי, קראתי רק את המשפט "הפוסטר מוסיף 10 ס"מ", וישר הסתכלתי על איזור החלציים של מתיו…
(רק להבהרה, אני מעדיף להסתכל על נשים
אבל כך משום מה ישר פירשתי את עניין ה 10 ס"מ)
והקטע זה שאכן יש שם קפל חשוד מעט…
אבל אין ספק שריטשו את הצורה של קייט
זה פוסטר ממש מגעיל
קייט האדסון נראית חצי אנורקטית (בגלל החצי העליון, שכנראה עיוותו אותו יותר מהחצי התחתון).
ובכלל, זה לא שאני לא אוהב תמונות של בחורות עם חזיות, אבל לדעתי זה לא מתאים לשים בחורה עם חזיה בפוסטר. ושלא לדבר על זה שאין אמת בפרסום..
סאבטקסט
"היי היי היי … אני פה, סגור ת'פה, נגב את הריר וסתכל אלי חתיכת בן זונה מזדיין, היא רק כפילה למען השם"
שאלה שטחית בקשר ל-imdb.
לפי מה קובעים אם לשחקן זה או אחר תהיה תמונה בעמוד שלו באתר?
על פניו אפשר לחשוב שזה לפי מידת הפופולריות, אבל למשל לאוון רייצ'ל ווד אין תמונה ולעומת זאת לעדי שנל (הישראלית) דווקא יש למרות שכל הפילמוגרפיה שלה מסתכמת בתפקיד החברה הערבייה של רייצ'ל ווד ב'כל מה שבחורה רוצה' ותו לא, וכמובן יש את ג'אלל וויט, סוג של אייקון אמריקאי (ניינטיז אבל אייקון) וגם הוא ללא תמונה.
זה עולה כסף
החל מ2.5$ לחודש! אם תהיה מוכן לשלם, ישימו גם את התמונה שלך.
http://resume.imdb.com
אל כל עוד אתה לא במאגר מיוזמתך
זה לא יהיה חשוף כך סתם לציבור.
ומוזר שלאוון רייצ'ל ווד אין תמונה. בדרך כלל למפורסמים יש תמונות בלי קשר, ובטח כךך סוכנים דואגים שדברים כאלה יתבצעו.
זה מוזר אני יודע אבל הטריילר לסרט הפארודיה הבא
נראה מעולה, ובנוסף הסצינה שבה צוחקים על הנשיקה של ספיידי נראית בדיוק כמו זו שדמיינתי לפני כמה שנים(אבל עדיין לו אני הייתי התסריטאי, הייתי עושה את זה מצחיק יותר)
http://www.superhero-movie.net/
וואו. ממש צחקתי.
בקול.
דווקא לא ממש מצחיק.
יש שתיים-שלוש בדיחות חביבות, אחת מצויינת (אכן, סצינת הנשיקה), אבל זהו. ואם זה מהיוצרים של סדרת 'XXXX Movie' זה כנראה פשוט טריילר עשוי טוב (ובהתחשב לסדרה, עשוי טוב מאוד).
זה מוזר אני יודע אבל הטריילר לסרט הפארודיה הבא
אבל זה לא ממש יורד על סרטי סופר גיבורים בכלליות. זה יורד רק על ספיידרמן.
ותכלס, לא *כזה* מצחיק.
וגם,
אני לא מאמין שלזלי נילסן עדיין בחיים! בן כמה הוא, מאה? אני חושב שהוא היה זקן כשכולנו היינו תינוקות.
למעשה, יתכן שהוא נולד זקן.
למעשה, יתכן שהוא לא נולד, אלאה התהווה.
אוקיי, ביקור קצר בדבי הוכיח
שהייתי די קרוב- הוא בן 92.
ובונא, הבנאדם הזה משתתף בסרטים וטלוויזיה מאז 1950.
האיש בהחלט נס רפואי
אבל לא *כזה* נס רפואי (82, לא 92).
האם בשנות ה50 הוא השתתף בסדרת
הטרזן מת מצחוק?
לא, ב''כוכב האסור''
http://www.imdb.com/title/tt0049223/
אה, נכון.
נכון ליום שני. מזל טוב!
זה נראה איום ונורא.
הטריילר מלא בבדיחות "הוא קיבל מכה בראש/נורה/נדקר/כו"' משומשות ועבשות. זה מצחיק זה? זה מגעיל.
דווקא היו כמה בדיחות חביבות.
אבל באמת ה'Movie' בשם הסרט לא במקום, כשנראה כאילו הוא מתייחס כמעט רק לספיידרמן (ותודה לאל, יש על מה לצחוק בספיידרמן).
טוב אז לפי הפוסטר הזה כנראה שיהיו בדיחות
גם על סרטי גיבורים אחרים, גם אם מעט.
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=42407
וואו, הם ממחזרים אפילו את הפוסטרים
נכון.
לו הייתי במקומם הדבר הראשון שהייתי עושה הוא לא להזכיר לאף אחד שזה מהיוצרים של סרטי הפארודיה האחרים, לא הייתי שם אף סימן, אבל עושים בדיוק את ההפך.
אם אני לא טועה
כותב את הסרט הזה התסריטאי של "מת לצעוק" הראשון, שהיה די מוצלח, אז אולי עוד יש תקווה שהסרט יהיה טוב.
מה כבר יהיה בו שלא קיבלנו ב 7680 האחרים?
עוד קצת בדיחות לא משומנות והומור נמוך? החבר'ה שם צריכים להבין שתם עידן הפארודיות על הסרטים המובילים, זה פשוט לא מצחיק כבר
אוי ויי.
הם באמת, *באמת* הרגישו צורך להוסיף את כתובית ה"dynamic dou" הזו? הם ישבו, וחשבו, והחליטו שכן, הם פשוט לא יכולים לעצור בעצמם? אפילו אם זו היתה בדיחה מצחיקה – להוסיף אותה בצורה הזו זה פתטי.
שאר הפוסטר גם פתטי, אבל לא באותה רמה (והטי-שירט של לזלי נילסן אפילו קצת שיעשעה אותי. לא יכלו לארגן טי-שירט גם בשביל הכתובית השניה? אה, לא, רגע, אבל אז לא היה להם מחשוף… זה יפה איך הם מצליחים לשדר רמה מנטלית של כיתה ז).
חצי - טיטאניק
רק לאחרונה התחלתי להתעניין בהכנסות של סרטים שונים, ודי נדהמתי כשראיתי את השיא של טיטאניק.
מישהו יכול לנסות להסביר לי מה גרם לו להרוויח כל כך הרבה כסף? איך הוא נמצא בפער כ"כ גדול משאר הטבלה?
(ההתאחדות שונאת את בית"ר? :D)
חצי - טיטאניק
סרט אסונות היסטורי עם רומנטיקה ודי קפריו שניזון מההצלחה של עצמו.
חצי - טיטאניק
בעיקר דיקפריו – לפי מה שאני יודעת.
זה לא שהסרט זוועתי, פשוט היו בנות שהלכו לסרט 4-5 פעמים..
אם כך אז גם שוה''ק היה מכניס 2 מיליארד.
אני חושב שזה בעיקר קהל היעד הרחב-מאוד של הסרט, וה-word of mouth.
אל תשכח את השנה
היום פשוט מורידים ורואים את שוה"ק הרבה פעמים בדיוידי ונהנים
[למרות שאישית הייתי בכל סרט פעמיים בקולנוע..]
לעומת שאז, לא הורידו, מה לעשות, שרצו לראות את הסרט עוד פעם, הלכנו לקולנוע, או חיכו שנה לDVD.
מי יודע איזה שוברי קופות היו היום בלי ההורדות..
אני לא יכול לבדוק רשמית
אבל אני די בטוח שכבר אז היתה פיראטיות של סרטים.
אני לא יכול לבדוק רשמית
אבל אתה מסכים איתי שלא כמו היום?
הרי פירטיות הייתה מההתחלה [לא היו קלטות מזוייפות?..]
פשוט היום התופעה הרבה יותר גדולה,
אני לא אומרת שזה ממש כמו הטענה של הוליווד שהתעשיה נפגעת קשות,
אבל היא נפגעת..
שאלה.
לסוויני טוד תהיה הגבלת גיל כשהוא ייצא? כי אני שמעתי שהקרנת הבכורה תהיה ביום רביעי ב- 22:00. נראה שרב חן עושים תשיעיות באוויר כדי שילדים לא ילכו לסרט הזה. לא שאני מופתע, גם אני לא הייתי נותן לילד בן 5 לראות סרט על ספר שהוא רוצח סדרתי. אבל אני לא ילד ממוצע ואני אררגיש בביאוס גדול אם אגלה שלסוויני יש הגבלת גיל.
סוג של תשובה.
אני לא יודע אם תהיה הגבלת גיל, אבל בהחלט אבין אם כן. זה סרט "די" אלים.
מה שכן, גם גלובוס ולב יקרינו אותו, אז אני לא יודע אם תהיה מדיניות אחידה.
גם אני אבין למה.
אבל אני כרגע חרשתי על By the sea שהלנה בונהם קרטר חביבתי ביצעה בסרט. אני מניח שאני פשוט לא אסתכל בקטעים המפחידים נוסח "אופס-ניסיתי-לגלח-אותך-אבל-בטעות-חתכתי-לך-את-העורק-הראשי-הבה-נשיר". זה עזר לי בקיל ביל 2, למרות שמקורות יודעי דבר סיפרו לי שנפלתי על הסרט שהתעקשו בו על עלילה.
אם לא תסתכל על הקטעים המפחידים,
אולי עדיף שלא תראה את הסרט בכלל. אין שם אף חיתוך בטעות, הכל מכוון.
אני מתכוון לקטעים האולטרה-מדממים.
אני שרדתי הרבה אלימות, אבל אני באמת אסב את ראשי כשג'וני מזמר על נפלאות סכין הגילוח.
______________________
למה סרטים עם נתוני פתיחה כאלה טובים חייבים להיות לא לגילי?! הלנה בונהם קרטר, ג'וני דפ, טים ברטון, אלן ריקמן, שירים, לונדון, ג'וני נאבק במיתרי הקול שלו, אני יכול לפצוח באורגזמה סוערת רק בגלל מה שאני כותב כאן!
אחרי צפייה בטרום בכורה, אני יכול להגיד לך
שבגלל ההתעלמות המוחלטת שלי מסרטי אימה, זה היה אחד הסרטים ההכי מבחילים שראיתי בשנים האחרונות. הרבה מאוד דם והרבה מאוד דברים שהייתי מחשיב כטאבו. הייתי מעדיף אם לא הייתי רואה את הסרט.
וגם הסרט בינוני לגמרי
אבל נרחיב בביקורת
תמיד יהיה לי את יוטיוב,
ואת By the sea של הלנה בונהם קרטר המקסימה.
אה, עכשיו הבנתי למה התכוונת ב''חיתוך בטעות''.
התכוונתי לזה שסוויני הוא רוצח שכביכול מספר אותם. עכשיו אני חושב שהמחשבה האחרונה של הקורבנות שלו הייתה "אני שונא ספרים גרועים". הייתי בטוח שבחיתוך התכוונת לכזה בעריכה.
לא זכור לי שמישהו אוכף את זה...
בקולנועים הקרובים למקום מגוריי,
הקריון ולב המפרץ, אוכפים די בקשיחות. לא יודע איך זה במקומות אחרים, אבל קשה לי להאמין שהמצב עד כדי כך שונה.
שאלה.
אכן יש. 18 (מוגזם ביותר, לדעתי).
18?!
ציפיתי לסתם 16, אבל 18, על מה ולמה?
''האוסקר ממין נקבה..''
שם הסרט (המצויין גם בפוסטר) הוא Fool's Gold, לכן נראה לי הגיוני לגמרי שהדמויות יהיו עשויות מזהב (ואולי גם טיפשות).
תעודת הצטיינות.
הרבה קירבה יש בין "no end in sight" ו-"the smartest guys in the room". לא רק שאלכס גיבני הוא המפיק של השני והבמאי של הראשון, ולא רק ששניהם מספרים סיפור מרתק על גאווה ודיעה קדומה, אלא שבשניהם משפחת בוש מופיעה, אם בתפקידי אורח ואם בתפקיד הראשי.
"אין לזה סוף" מתעד את תהליך קבלת ההחלטות לפני ובתחילת כיבוש עיראק; "טובי בנינו" מתעד את עלייתו המזהירה ונפילתו הקטסטרופלית של תאגיד אנרון. שניהם עוסקים, גם אם בעקיפין, בצד האפל של הניאו-ליברליזם: חוט השני שעובר בסיפורו של אנרון הוא השוק החופשי; בזה של עירק – החופש הפוליטי. על כל פנים, לא מדובר בדוקו-אקטיביזם נוסח מייקל מור. אלה סרטי תעודה קלאסיים, עם המון ראשים מדברים ודיאגרמות מועילות. רק שהראשים המדברים הם לא נועם חומסקי ונעמי קליין אלא אינסיידרים – אנשי ממשל ועובדי תאגיד שהתפקחו, בדרך-כלל מאוחר מדי.
ההפתעה הגדולה, שאולי איננה הפתעה כלל, היא עד כמה הסרטים הללו מרתקים ומספקים, הרבה יותר מרוב הסרטים העלילתיים שראיתי השנה. האמצעים הקולנועיים שעומדים לראשותם של יוצרי הסרטים הללו מינימליים: בעיקר צילומי ארכיון וראיונות. ובכל זאת, שימוש נבון – ואירוני מאד – במוזיקה ובעיקר בעריכה, יוצרים אפקטים רגשיים אדירים, שסרט הוליוודי ממוצע, על אף תקציבו הענק ומשום שהוא צריך לרצות כמה שיותר קהלי יעד, לא מסוגל לייצר. אתה לא צריך את הציצים של אנג'לינה ג'ולי, אם אתה יכול להציב לסירוגין את דונלד ראמספלד מצהיר שאצלו אין דבר כזה "בוץ עירקי", מול תמונות של לינץ' בגופות שרופות של חיילים אמריקנים. אף ציצי בעולם, עתיר פיקסלים ככל שיהיה, לא מסוגל להציע אפקט חד כזה. חבל שאנחנו מוצפים בקולנוע גרוע כמעט כמו שהוא יקר, כשכל-כך זול לעשות קולנוע טוב.
ומי שרוצה
לצפות ב"אין לזה סוף" (No End In Sight) מוזמן לעשות זאת פה
http://yes.walla.co.il/?w=2/7802/1210133
98%!!!
אני לא זוכר שנתקלתי בציון גבוה כל כך.
98%!!!
http://www.rottentomatoes.com/m/toy_story/
http://www.rottentomatoes.com/m/toy_story_2/
אז איך הלך לך בפסיכומטרי?
:)
סרטים של וינס ווהן
מכניסים חצי מיליון דולר?
מוזר, בהתחשב בזה שווהן הוא סוג של כוכב, שאני מניח שמקבל משכורת שמנה ביותר על סרטים בהם שמו מרוח על הפוסטרים.
זה לא סרט עלילתי
אם הבנתי נכון.
גם האנה מונטנה לא.
מישהו יכול לעזור לי?
באיזה אתר אני יכול לראות תקציבים של סרטים וסדרות?
בוקס אופיס מוג'ו. תרגם לבד.
תודה רבה! , אבל
זה רק מראה תקציבים של סרטים, איפה אני יוכל למצוא תקציבים של סדרות טלויזיה?
רק עכשיו שמתי לב!
שני הפרצופים בביקורות העוקבות של ארץ קשוחה ואהבה בימי כולרה – שניהם שייכים לחביר בארדם!
הוא כנראה ממש לא דומה לעצמו, אבל לא הצלחתי להחליט באיזו מהתמונות.
__________________________
החלטתי לנצל מהר את ההזדמנות, לפני שאהבה בימי כולרה תצנח מן המחסנית שבעמוד הראשי.
חדשות מצוינות, 'עץ הלימון' של ערן ריקליס
זכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל ברלין:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3507384,00.html
דרך אגב, מהביקורות על הסרט אפשר כנראה כבר לסגור על זה שהיאם עבאס תזכה בפרס השחקנית הטובה ביותר באופיר של השנה הבאה.
ועפ''י NRG
סרטו של עמוס קולק 'חסר מנוחה' זכה בפרס איגוד בתי הקולנוע הגרמנים
בקשר ל'חסר מנוחה'...
יכולה להיות מעט בעיה עם הסרט.
אח שלי, שהוא עיתונאי ונמצא כרגע בפסטיבל ברלין, סיפר לי שיש בסרט הרבה דיאלוגים באנגלית, הוא אומנם לא ספר, אבל הוא כמעט בטוח שהיו יותר דיאלוגים באנגלית מאשר בעברית.
פרשת 'ביקור התזמורת' תחזור על עצמה?
לא סביר להניח
יש לי הרבה תלונות על שיטת הבחירה של האקדמיה הישראלית, אבל לא נראה לי שהם מספיק טיפשים בשביל לא להסיק מסקנות ממה שקרה השנה. השנה צפויים לצאת כמה סרטים ישראלים דוברי אנגלית בעלי פוטנציאל בינלאומי גבוה. מלבד "חסר מנוחה", יהיו גם "אדם בן כלב" (שממילא לא כשיר לייצג את ישראל) ו"אביב 1941" של אורי ברבש. מעניין אותי אם "עץ הלימון" דובר בעיקר עברית וערבית, או ששוב נעשה שימוש רב באנגלית כשפת ביניים.
כבר ציינתי את זה שבכורה (ועכשיו זכיה) בפסטיבל ברלין ועליה לאקרנים בארץ במרץ, מציבות את הסרט של ערן ריקליס במסלול דומה לזה שעבר "בופור". ההבדל הוא שהפעם נראה כאילו תאריך ההפצה ישחק תפקיד פחות חשוב בפרסי אופיר.
אז הוא לא יזכה באוסקר
למה זאת בעיה? ממתי האוסקר הוא הסיבה החשובה והיחידה להוציא סרט? יש המון דרכים שונות להצליח, והאוסקר הוא רק אחת מהן.
לא אמרתי שהאוסקר הוא הסיבה החשובה והיחידה
להוציא סרט, פשוט אמרתי שככל הנראה תהיה בעיה לשלוח אותו לאוסקר במידה והוא יזכה באופיר של השנה הבאה.
ולפינגווין, ממה שאח שלי מספר לי, אין ב'עץ הלימון' שום דיאלוגים באנגלית, רק עברית וערבית.
אמרת ''יכולה להיות מעט בעיה עם הסרט''.
זאת הפעם הראשונה, או אחת הפעמים הראשונות, שבה אני שומע על הסרט הזה. אני לא יודע אם הוא טוב או לא. אני לא יודע עדיין במה הוא עוסק. אני לא יודע מי משתתף בו. אני לא יודע מה יחשבו עליו מבקרים אחרים. אני לא יודע האם הוא יצליח מסחרית.
אבל אני כן יודע ש"יש איתו בעיה" – הוא לא יוכל להיות מועמד לאוסקר הסרט הזר הטוב ביותר. נו באמת, את מי זה מעניין בשלב הזה? יש כל כך הרבה דברים חשובים יותר לברר קודם.
אבל...
זאת לא הפעם הראשונה (או אחת הפעמים הראשונות) שאני שומע על 'חסר מנוחה'. אני מניח שהוא טוב כי אח שלי, שיש לו טעם די זהה לשלי, אהב אותו מאוד. אני כן יודע במה הוא עוסק. אני יודע מי משתתף בו. אני יודע מה מבקרים אחרים שראו את הסרט (בפסטיבל ברלין) חושבים עליו. ואני מניח שהוא יצליח מסחרית, כנראה בזכות רן דנקר, שימשוך את הקהל הצעיר לראות את הסרט.
ואני לא מבין מה הבעיה אם זה שאני חושב קדימה, לא היה מזיק לו האקדמיה הישראלית לקולנוע היתה עושה כך גם כן.
אם אתה יודע, אז בוא ספר!
רציתי, אבל לא רציתי ''לחפור'' (כמו שאומרים הצעירים של היום)
אבל אם אתה רוצה, אז בבקשה…
צלף בשם צחי (רן דנקר) שהורג ילד ערבי, מסתבך עם המפקד שלו ובורח לניו יורק, שם הוא מחפש את אביו משה (משה איבגי), שנטש אותו לאחר שנולד, אותו משה הוא משורר כושל שנוהג לאכול גרעינים בבר של חברו הטוב (צחי גארד) ולפלרטט עם הברמנית (ששכחתי את שמה, אבל היא היתה באיזו סדרה אמריקאית ידועה, ממה שהבנתי).
רצח: ''לחפור''
אם אני אראה את המילה הזאת בשימוש הדוחה הזה פעם נוספת בעין הדג, אקבל שבץ. על בטוח. על המקום. המוות שלי יהיה על אחריותכם, מגיבי עין הדג. אתם תשלמו על הלוויה, כי ההורים שלי לא.
וברצינות, קשה לי לחשוב על מונח דוחה יותר. כאילו כל שמץ של פירוט, התעניינות קצת מעבר להכרחי, סקרנות מכל סוג שהוא בכלל הפכו פתאום לפשע, לחטאם של המוקצים שבחננים.
בהמשך התגובה ניסיתי להסביר למה זה רע. לא כל כך הלך לי. באסה. הייתי יושב על התגובה עוד זמן, אילו היה לי.
מש''ל
אז אולי, רק אולי,
הבחירה באופיר של שנה הבאה תהיה לסרט הטוב יותר ולא לסרט שיכול ללכת לאוסקר. אולי.
הי, חזיר מעופף!
אני אשמח אם באקדמיה הישראלית יפרידו סוף סוף בין שני התחומים (מה שעשו דה פקטו בשנתיים האחרונות), אבל הם שוב ושוב מצהירים שלא יהיה שינוי באופן בחירת הנציג לאוסקר. לא נעים לומר, אבל הערך האמנותי של פרס אופיר שווה לתחת אם ההצדקה העיקרית לקיומו היא בחירת נציג לאוסקר.
חשבתי שזה כבר היה ברור
כשחברי האקדמיה חשפו בטיפשותם שהם בחרו ב'ביקור התזמורת' רק כי הם חשבו שיהיה לו יותר סיכויים לקבל מועמדות באוסקר.
ושלא לדבר על זה שהם בחרו בערן קולירין בתור הבמאי הטוב ביותר כשהפרס הגיע בברור ליוסף סידר.
לא היו פעם ימים שערן ריקליס היה האדם שביים את ''פיתוי''?
הרבה מגולשי האתר (ונדמה לי, בלי נדר, בלי שום נדר שיש, שלונג ג'ון אמרה את זה גם, למרות שהיא קטלה את "פיתוי) כותבים הודעות שבמצב זה או אחר נשמעות כמו "עץ לימון זה הסרט הישראלי הכי טוב אי פעם!111", בעוד ששוכחים שהסרט יכול להשתמש במשפט "מהיוצרים של 'פיתוי"'.
נכון, אבל...
לא הולך להיות פה זכר ל'פיתוי', שכן הסרט עוסק בנושא פוליטי, זאת אומרת, הוא מצליח להתעלות על עצמו (מבדרך כלל) בסרטים פוליטיים, ע"ע 'גמר גביע' ו'הכלה הסורית' וגם התגובות המוקדמות לסרט לא מותירות מקום לספק: אמנם הסרט לא יעפ"ג, אבל תשכח מ'פיתוי'.
נו, אז?
אז יש לו סרט גרוע ברזומה, אז מה?
גם לטים ברטון בזמנו היה את 'כוכב הקופים' האיום, זה לא אומר שהוא במאי לא טוב, הוא פשוט פישל פעם אחת, קורה.
כן.
אתה חושב שעדיין סולחים לברטון? לא. לקח לו כמה זמן להתאושש מהמכה הזו. סרט אחד בינוני וסרט סטופ מושן אחד, בעוד שריקליס עשה, וגם זה אני לא בטוח, סדרת טלוויזיה מסכנה מאז. אני לא אומר שעץ לימון יהפוך להיות סרט גרוע בגלל זה, אבל באתר יש אנשים שחושבים שהיאם עבאס יכולה אפילו לזכות באוסקר על הסרט הזה, ומתעלמים מהטמטום הצרוף שריקליס עשה קודם.
אם יורשה לי לדקדק,
זה לא "אנשים", זה מישהו אחד.
*כחכוח גרון קולני*
שניים?
הלו, אל תלכלך.
לא ראיתי את 'עץ הלימון', לא קראתי עליו כמעט כלום, לא התעניינתי מספיק כדי לקבוע שהוא הסרט הכי טוב אי פעם או הכי גרוע. בעצם, לא זכור לי שכתבתי עליו משהו.
כנ"ל לגבי 'אדם בן כלב'.
ידעתי שלא.
מפאת העובדה שאני טמבל חשבתי קצת, חשבתי שאולי, אולי, אולי במובן הכי אולי של המילה, שאת זרקת הודעה שלא אומרת משהו רע על "עץ לימון".
אמרתי משהו על "אדם בן כלב? מתי?
דברים כאלה כדאי לבדוק. ולו בגלל שאתה מזכיר את שמו של מישהו.
יש לאתר מערכת חיפוש יעילה להפליא, לאנשים עם זיכרון מקרטע כשלנו. ובמקרה של ספק – עדיף לא להגיד כלום מאשר לדחוף למישהו מילים לפה בטעות (כלל שקשה לחיות לפיו, ובטח גם אני לא תמיד מצליחה, אבל מנסים, נו. זה לא כואב)
אם כבר אתה מתעקש לחרוץ את גורלו של הסרט לשלילה
עפ"י היסטוריה וסטטיסטיקה חפש אותו בדמות "עמוס לביא", שחקן סביל של טייפקאסט וחצי שהשתתף בכל הפלופים הגדולים של הקולנוע הישראלי בשנה האחרונה:'ריקוד מסוכן', 'מלך של קבצנים', 'רק כלבים רצים רצים חופשי' והפלופ העתידי של חיים בוזגלו שאמור לצאת 4 שנים אחרי ששמענו עליו לראשונה, 'כבוד'.
אגב, יממה לפני הבכורה ואין אפשרות לדעת על מועדי ומיקומי ההקרנה.
אני רק אמרתי שקצת שוכחים
לערן ריקליס את "פיתוי". אני אפילו ראיתי את הטריילר ל"עץ לימון" והוא נראה מאוד מעניין. היאם עבאס שולתתת!!!11. "עץ לימון" הוא סרט שאני הולך לראות .
''רודף העפיפונים'' - רדע קולנועי שכולם ממעיטים בערכו
מה קורה עם הסרט? מדוע הוא לא זוכה להצלחות קופתיות וביקורתיות גדולות. מאחר ושמעתי שהסרט כבר יצא בישראל, חשבתי שהוא יצא לארה"ב בעוד כמה חודשים, וכדי להיות בטוח בדקתי בbox office mojo, ומה מסתבר בסוף – שהסרט כבר מוקרן אי שם בביתי קולנועים הזניחים, והרעש שהוא יוצר בביקורות לא מספקת את הסחורה שמגיעה לו כיצירה קולנועית לגרסה ספרותית מרגשת ואחת היצירות המופתיות של העשור האחרון. הסרט בקושי מדשדש בקופות בארה"ב ובאשר למדינות אחרות (עוד לא הופץ ברחבי העולם) לא מצליח ליצור את הרגע הקולנועי של השנה. לדעתי הוא לא זכה מספיק להקדשת תשומת לב ולחשיפה בתקשורת העולמית. רק פה ושם כמה שבחים על "כמה הסרט מצליח לרגש".
ואיפה הפרסים שלו ותשואות השבחים שלו בפי המבקרים והקהל המשובע של הספר.
אני לא מוצא מאמר מחקיר ומעמיק על ניתוח הסרט.
אני לא מבין מה הולך לקרות פה עם הסרט. זה היה אמור להיות אירוע קולנועי של השנה יחד עם יצירת המופת של המאה העשור הנוכחי "רטטוי".
בכל זאת, בואו נאחל ל"רודף העפיפונים" הצלחה כל עוד לא פחותה מההצלחה הספרותית "רודף העפיפונים". נחזיק ידיים!!!
רק לוודא - ראית את הסרט?
מה זה ''יצירת המופת של המאה העשור הנוכחי ''?
מתי מאה עשור מתחיל ומתי הוא נגמר?
מה זה ''יצירת המופת של המאה העשור הנוכחי ''?
זה הדבר היחיד שלא הבנת בהודעה הזו?
באופן אישי אני זקוק לתרגום, אבל אנסה להיות ענייני:
"רודף העפיפונים" מגיע לישראל רק ביום חמישי, אז אני לא מבין על איזו התעלמות הוא מדבר. כבר ראיתי, אז אשמור את דבריי לביקורת הרלוונטית, אבל לא לפני שאומר שאפשר להתעלם מהסרט בלי נקיפות מצפון, לדעתי.
והספר? משעמם ואוברייטד בטירוף, לעניות דעתי.
אולי הסרט לא מספיק טוב?
אולי, למרות שהוא מבוסס על ספר פופולרי, הוא פשוט לא רגע (או רדע) קולנועי אדיר? אולי יש כרגע בקולנוע הרבה סרטים אחרים, מעניינים יותר?
אולי עוד אין לו ביקורת באתר?
(מה, למה אתה מסתכל עלי?)
ולמה הוא עוד לא יצא בהפצה רחבה
לפחות כמו זו של סוויני?
כדי לחסוך זמן, הנה התשובה לשאלה הבאה בפתיל הזה:
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=95676&sid=126