דו"ח קופות שבורות – 16.12.2007

השנה האזרחית והדוחקואית מסתיימת עוד שבועיים, והאנליסטים למיניהם בוודאי כבר הכינו מראש את הסיכומים. אני יכול לומר לכם מראש מה הם כתבו: השנה היתה בי-פולארית. הקיץ היה גדול יותר מאי פעם, בזכות מתקפת המשכוני הענק, אבל כל השאר היה מאכזב. החורף היה כרגיל. אפריל היה שממה. ספטמבר עד נובמבר היו חלשים מאוד. אפילו דצמבר, עם 'מצפן הזהב' המאכזב, נראה רע. בקיצור, מלבד הקיץ, השנה הזאת היתה אכזבה גדולה, והוליווד צריכה להתרגל לעידן שבו את הכסף הגדול עושים בקיץ, ואך ורק בקיץ.

אבל אז הגיע סוף השבוע האחרון, ואילץ את אותם מנתחים ללחוץ ctrl-A ו-del על כל סיכומי השנה, ולהתחיל לכתוב אותם מחדש. בשלוש מילים: הולי פאקינג שיט.

כמו בשבוע שעבר, השאלה לא היתה מי יהיה במקום הראשון. היה ברור מראש ש'אני האגדה' עם וויל סמית יהיה במקום הראשון. השאלה, כרגיל, היא האיך. ואם בשבוע שעבר 'מצפן הזהב' כבש את המקום הראשון בקול ענות חלושה, השבוע וויל סמית לקח אותו באופן, המממ, משכנע הרבה יותר. 76.5 מיליון דולר. מה ששמעתם. 'אני האגדה' לא רק השיג את הפתיחה הגדולה ביותר השנה מחוץ לחודשי הקיץ, הוא גם שבר, באופן בלתי צפוי לחלוטין, את שיא הפתיחה הגדולה ביותר אי פעם לחודש דצמבר, כשהוא עוקף בכך את 'שר הטבעות: שיבת המלך'.

'אני האגדה' ('I am Legend') – שיגיע אלינו בשבוע הבא – הוא העיבוד הקולנועי השלישי לספר באותו שם מאת ריצ'ארד מאתסון. קדמו לו 'האיש האחרון עלי אדמות' מ-1964 ו'איש האומגה' מ-1971. ובכל זאת, קשה להגדיר אותו כרימייק, מכיוון ששלוש הגרסאות שונות מאד זו מזו, וגם מהספר שעליו כולן מבוססות. וויל סמית מגלם את רוברט נוויל, האיש האחרון עלי אדמות, לאחר שמגפה הפכה את כל יתר תושבי כדור הארץ ליצורים ערפדיים. במשך היום הוא משוטט בהריסותיה של ניו יורק סיטי, בחיפוש אחר מרפא למגפה. בלילה הוא מסתגר בחדר מבוצר, בעוד הערפדים משתוללים בחוץ.

מה למדנו מההצלחה של הסרט? בעיקר דבר אחד: וויל סמית הוא כוכב הקולנוע הגדול ביותר בעולם כיום, נקודה. כל אחד מששת הסרטים שבהם כיכב בשש השנים האחרונות הגיע להכנסות של יותר מרבע מיליארד דולר ברחבי העולם. לפני שנתיים הוא הופיע ב'היצ'', והשיג את הפתיחה הגדולה ביותר אי פעם לקומדיה רומנטית; לפני שנה הוא הופיע ב'המרדף לאושר', והפך אותו לאחת מהדרמות המצליחות ביותר אי פעם. ועכשיו, עם 'אני האגדה' הוא מראה שהוא בהחלט מושך קהל עדיין גם לז'אנר שפירסם אותו, סרטי האקשן (במקרה הזה, על גבול האימה). לא משנה איזה סרט סמית עושה או באיזו תקופה בשנה הוא יוצא – הקהל שם. שחורים, לבנים, אמריקאים, אירופאיים – כולם אוהבים אותו. להופיע בסרט בשם 'אני האגדה' זו לא הגזמה ולא השתחצנות מצידו, אלא ציון של אמת פשוטה. ואם להיות מוריד הגשם מספר אחת בעולם זה לא מספיק, על פי הביקורות לסרט, לסמית יש עוד את החוצפה להתנהג בניגוד מוחלט למסורת בסרטים מהסוג הזה, ולשחק טוב.

'אני האגדה' אמנם התעלה בהרבה על הציפיות ממנו, אבל יש סרט אחר השבוע שעשה את זה בצורה מדהימה עוד יותר. זהו 'אלווין והצ'יפמנקס'. שהגיע למקום השני. עם 45 מיליון דולר. לשם השוואה, רוב הנביאים, החוזים והמנחשים ניחשו שהוא ישיג בין 15 ל-20 מיליון דולר. בוודאי שאף אחד לא ניחש ששני סרטים שונים יכניסו סכומים גבוהים כל כך באמצע דצמבר. 'אלווין והצ'יפמנקס' שייך לז'אנר ה"סדרות מצוירות ותיקות ונוסטלגיות שהפכו לסרטים מצולמים עם דמויות באנימציה ממוחשבת", כמו 'סקובי-דו', 'גארפילד' ו'קספר'. הצ'יפמנקס הם להקה של שלושה סנאים עם קולות שמורצים מהר (כמו סאות' פארק, רק יותר מעצבן ובלי הקללות), שמעצבנת כבר כמה דורות של הורים: בסדרת הטלוויזיה המצוירת הראשונה שלהם הם הופיעו ב-1962, אבל זכו לעיקר התהילה עם סדרה מצוירת מחודשת בשנות השמונים. והנה, עכשיו הם מעצבנים גם את הדור הנוכחי, ובעקבות הצלחת הענק של הסרט (ושלא תהיה טעות: מקום שני או לא, 'הצ'יפמנקס' הם ענקיים) ברור שזה לא יסתיים כאן. אתם כנראה הולכים לשמוע הרבה הרמוניות בקולות צפצפניים בעתיד הקרוב. סרטים המבוססים על סדרות מצוירות כמעט אף פעם לא נחשבים לטובים, ו'הצ'יפמנקס' לא יוצא דופן. אפשר למצוא בסרט את כל הסימנים המובהקים של "סרט ילדים" מסחרי, כלומר בדיחות קקי-פיפי ועלילה ממוחזרת. המבקרים מתפתלים בכסא ומחכים שזה ייגמר. אלינו זה צריך להגיע בסביבות פורים. הכינו את עצמכם.

במקום השלישי נמצא 'מצפן הזהב'. כפי שקורה לעתים קרובות בעולם הדו"חקו, מה שהתחיל רע ממשיך הרבה יותר רע, ואם בשבוע שעבר הסרט הוגדר כאסון, השבוע הוא משתדרג לדרגת קטסטרופה. עם ירידה של 65% בהכנסותיו, הסרט הכניס כבר בסוף השבוע השני שלו פחות מ-10 מיליון דולר, ובסך הכל, 41 מיליון. הסרט שהיה אמור להיות התשובה ל'נרניה', לא מצליח אפילו לעמוד בקצב של 'ממלכת טראביתיה', אם כי מחוץ לארה"ב מצבו קצת פחות גרוע. עד שיוחלט איזה ראשים בדיוק יעופו בניו-ליין בגללו, למפיקים נשאר רק להתלבט בשאלה מה משפיל יותר: העובדה שהפתיחה של הסרט התגמדה מול הפתיחה של אלווין והפאקינג צ'יפמנקס, או העובדה שהפתיחה של הסרט היתה קטנה יותר ממה שעשה 'אני האגדה' ביום אחד.

כדי להזכיר שגם בשבוע של הצלחות מדהימות אפשר להיכשל, נכנס למקום השישי 'The Perfect Holiday', דרמה משפחתית שחורה לחג, שהכניסה רק 2.6 מיליון דולר. סכום קטן יותר, ובכל זאת הצלחה גדולה הרבה יותר, שייך ל'כפרה', שנעזר בשבע מועמדויות לגלובוס הזהב וסטטוס אוסקרי הולך ומתחזק, ונכנס למקום התשיעי עם 1.9 מיליון דולר מ-117 אולמות בלבד. התחרות העיקרית שלו באוסקר, מסתמן, היא 'ארץ קשוחה' (מקום חמישי השבוע), חביב המבקרים, שבינתיים מוביל בהפרש גדול על כל סרט אחר בכל הנוגע לסיכומי שנה ופרסי איגודי המבקרים למיניהם.

בשבוע הבא כריסטמס, וכמו תמיד הוא מביא איתו מלבד עצים ושלג והו-הו-הו גם הרבה מאוד סרטים, שמתחרים על תשומת הלב הציבורית בזמן ימי החופשה שבין חג המולד לראש השנה האזרחית. כריסטמס השנה צפוף במיוחד: ייצאו 'אוצר לאומי: ספר הסודות' לאנשים שהסרט הקודם היה אינטליגנטי מדי בשבילם; 'סוויני טוד', המיוזיקל המדמם של טים ברטון עם ג'וני דפ; 'מלחמתו של צ'רלי ווילסון', עם טום הנקס וג'וליה רוברטס; פארודית הזמר 'Walk Hard', וגם הדרמה הרומנטית 'P.S. I Love You' עם הילארי סוואנק ולאונידס מלך ספרטהההההה. ואם תוסיפו לכל זה את שני הלהיטים של השבוע, שעדיין יהיו חזק בתמונה גם בשבוע הבא, תקבלו בלגן עצום מתחת לעץ האשוח. מרי כריסטמס!


הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.

1. I Am Legend – 76.5 (76.5)
2. Alvin and the Chipmunks – 45.0 (45.0)
3. The Golden Compass – 9.0 (41.0)
4. Enchanted – 6.0 (92.3)
5. No Country for Old Men – 3.0 (33.6)
6. The Perfect Holiday – 2.6 (3.2)
7. Fred Claus – 2.3 (69.0)
8. This Christmas – 2.3 (46.0)
9. Atonement – 1.9 (3.0)
10. August Rush – 1.8 (28.1)