הסרט הכי מצחיק של בן סטילר:
169  |
משתגעים על מרי |
20  |
לשמור אמונים |
| 69 |
פגוש את ההורים/הפוקרס |
| 105 |
זולנדר |
| 40 |
משפחת טננבאום |
| 19 |
ואז הגיעה פולי |
| 21 |
סטרסקי והאץ' |
| 69 |
דודג'בול |
| 21 |
לילה מוטרף במוזיאון |
| 17 |
אשת החלומות |
מספר מצביעים: 550
למרות
שאני חושב שרוב הזמן הוא לא מצחיק, הייתי אומר שפגוש את ההורים גרם לי לחייך יותר מכל שאר הזוועות שהוא הביא לעולם הקולנוע.
אני נמנע.
אני לא זוכר אפילו סרט אחד שלו כמצחיק. ב'משתגעים על מרי', 'פגוש את ההורים', זולנדר ו'משפחת טננבאום' די סבלתי. דודג'בול היה חביב אבל לא ממש מצחיק. את שאר הסרטים לא ראיתי.
בקיצור- אני לא אוהב את השחקן הזה, כנראה.
מסתבר שטעיתי והטעיתי בהודעה הקודמת.
נזכרתי שבעצם ראיתי את 'סטארסקי והאץ'. גם הוא לא היה משהו. אני אמשיך להמנע.
די נאלצתי להצביע למשפחת טננבאום.
הוא הסרט הכי מצחיק ברשמה, בלי קשר לבן סטילר. ראיתי גם רק את "ההורים", "פולי",ו ואשת החלומות", ולא אהבתי.
או The Pick Of Destiny. כל הסרטים שמופיעים ברשימה פשוט לא מצחיקים. אפילו אנטי-מצחיקים – אפשר לבוא לראות אותם במצב רוח מחוייך ולצאת בדיכאון עמוק.
בעיקר, הסקר גורם לי
להבין שבן סטילר לא ממש מצחיק, ומשחק בסרטים די מעפנים. מה שכן, משפחת טננבאום היה מצויין ומצחיק, למרות שלא בן סטילר היה המצחיק שם. אני מניח שאם היו מכוונים לכיווני אקדח, הייתי מודה שגם דודג'בול שיעשע אותי ('fucking Chuck Norris!').
משפחת טננבאום היא לא קומדיה
יש בה קטעים מצחיקים, אבל יש לסטילר עוד מספיק קומדיות פרופר לפני שמכניסים את זה
באותה מידה אפשר להכניס את המציאות נושכת.
הוא אולי לא קומדיה
אבל לדעתי (ולא רק לדעתי) הוא עדייןיותר מצחיק מרוב הסרטים ברשימה.
אפשר לחלק את הרשימה לשלוש קבוצות
סרטים שהם דרמה לפחות כמו שהם קומדיה: לשמור אמונים, משפחת טננבאום.
סרטים שהם קומדיות, אבל לא כאלה מצחיקים: משתגעים על מרי, ואז הגיעה פולי, דודג'בול.
סרטים שהם כל כך לא מצחיקים, שהצפיה בהם הסבה לי כאב פיזי: פגוש את ההורים/פוקרס, זולנדר, סטרסקי והאץ'.
התלבטתי בין הסרטים מהקבוצה השניה ובסוף הצבעתי ל"משתגעים על מרי".
לדעתי משתגעים על מרי ממש מצחיק
אבל, אם כבר, אני רוצה להדגיש שזולנדר הוא הסרט האהוב ביותר על טראנס מאליק מהשנים האחרונות. מה שמראה שיש בו משהו.
או מראה דברים רעים על שאר הסרטים.
http://cinemascope.co.il/?p=730
מוזר
תמיד חשבתי שאני מחבבת את בן סטילר, ועכשיו אני רואה שאין אף סרט שלו שאהבתי.
למה מוזר?!
אף פעם לא סבלתי את בן סטילר וכשאני מסתכל על הרשימה הזו התחושה רק מחתזקת.
בן סטילר לא כזה מצחיק
והסקר הזה די מחזק את העניין..
ראיתי תאמת את רוב הסרטים,
פגוש את ההורים/פוקרס,זולנדר,משפחת טטנבאום,פולי,סטראסקי והאץ', דוג'בול ולילה מוטרף המוזיאון.
ממה שזזכור לי, בפגוש את ההורים הכי צחקתי..
מציאות נושכת.
אמנם לא קומדיה, אבל סטילר די מבדר בתור היאפי האדיוט, ומוצלח בתור הבמאי, ובעיקרון הוא הסרט היחיד שכולל אותו שלא רק שלא מפריע לי שהוא קיים, אני אפילו די אוהבת אותו.
זולנדר ודודג'בול די מצחיקים
בדרכם רפת השכל (במתכוון).
משתגעים על מרי ללא ספק.
גם היו בו כמה רגעים מצחיקים טובים וגם בגלל שזה בכללי הסרט הכי טוב של בן סטילר וללא ספק הכי מהנה.
בגדול ההומור של בן סטילר מתבסס יותר מדי על מצבים מביכים ואותי אישית מבוכה של אנשים אחרים לא ממש מצחיקה.
שונא את בן סטילר,
שונא את וינס ווהן, שונא את אוון וילסון וגם את אח שלו אני שונא, שונא את וויל פארל, שונא את אדם סנדלר וגם את כריס רוק אני שונא, את ג'ים קארי אני עוד סובל לפעמים..
(בגלל שמש נצחית)
חוץ מזה אני בנאדם מאוד אוהב
את סטיב קארל אני דווקא אוהב, וגם קומדיות, וכשחושבים על זה הרבה זמן לא יצאה קומדיה טובה שהיא לא מצוירת.. (חוץ מבוראט אולי), אני מניח שהאנשים מהרשימה למעלה דיי אחראים לזה!!!
שונא את בן סטילר,
מבין ללבך. כל אלה הם שחקנים סוג ז' שמייצרים קומדיות סוג ח'. תמיד תקועים באותה דמות, אוון וילסון הוא נחשי שנון וסקסי(?!), אדם סנדלר הוא תמיד הציני, החצי מפגר, שתמיד זוכה בבחורה בסוף, וכו' וכו'. לג'ים קארי יש כוח כשחקן דרמה, איש על הירח, שמש נצחית וטרומן היו שלושתם נפלאים.
אני יודע שאני מונומניאק,
אבל ב'מוכה אהבה' אדם סנדלר הפגין יכולת משחק מרשימה מאוד.
מסכים לגמרי
הוא הפגין יכולת משחק טובה ב'מוכה אהבה' – אולי מכיוון שהדמות שהוא שיחק שם יחסית קרובה לדמויות הרגילות שלו.
האפשרות הזו היא הסיבה היחידה שלא כתבתי ''מרשימה משל קארי'':
קארי הוכיח טווח משחק מסוים, גם אם לא מרשים ביותר (לדעתי, רק ב'שמש נצחית' הוא באמת משכנע), בעוד שסאנדלר אמנם נתן הופעה מבריקה – אבל רק אחת.
האפשרות הזו היא הסיבה היחידה שלא כתבתי ''מרשימה משל קארי'':
איש על הירח לא בדיוק מועמד ראזי.
סרט לא רע, משחק לא משכנע של קארי.
וזו, כמובן, רק דעתי – רוב האנשים שאני מכיר חושבים שהוא מאוד מרשים שם. אבל אני חוזר: לדעתי, רק ב'שמש נצחית' הוא אמין.
רגע רגע רגע
וויל פארל הוא שחקן קומי די מוצלח. הוא הצליח במו ידיו להציל חצי מ"מלינדה ומלינדה", והיה שעשע מאוד ב"מעבר לכל דימיון"
במעבר לכל דמיון..
הוא באמת היה חביב למדי, או אם תרצה חביב מעבר לכל דמיון, אבל זה תפקיד אחד טוב שהוא עשה שהמחמאות מבחינתי הולכות למלהק ובמאי.
אמנם זה גם משהו בי, אני פשוט לא סובל את החזות שלו אבל זה גם לא הכרחי להיות שותף לפשעים המתואבים שהוא ביצע ביחד עם חבריו הידועים לשמצה.
רד הוט צ'ילי פפרס?
? לא הבנתי ?
אבל אם כבר פשעים ורד הוט צ'ילי פפרס – ההופעה ברוסקולידה?
לכל מי שלא הבין,
זה היה פשוט בגלל שוויל פארל והמתופף של רד הוט צ'ילי פפרס, צ'אד סמית', הם תאומים זהים:
אהבתי
לקח כמה שניות, אבל בסוף נקלט.
''ביקורת קולנוע לאנשים שלא סובלים ביקורות קולנוע''.
אני באתר הנכון?
לא, זה בלומשטיין.
מצטער, שנון מדי בשבילי.
לא הבנת את זה ברוך?
סתם, משהו של הגששים.
לא הבנת את זה ברוך?
לא מהחסידים,
אבל לי נדמה שזה היה ב'אופסייד סטורי' או 'שירים שערים וטכנאים'
השני.
מה הקשר?
הטאגליין מתייחס לצורת הכתיבה של ביקורות קולנוע, לא לתוכן של הסרטים עליהן הן נכתבות. גם אם ניתן צ'אנס לסרטים שלא דנים ברומו של עולם, זה לא אומר שכל גולשי האתר חייבים לאהוב קומדיות נמוכות או את כל שחקני הקומדיות באשר הם.
מה הקשר? (כה''ב)..
ZHS, מש"א..
בכל מקרה אשמח אם תנמק את התגובה שלך?
אז ככה:
יכול להיות שהתגובה לא נוסחה נכון.
אחרי הכל, מרבית הטוקבקיסטים פה בכלל לא מבקרים מטעם האתר. אבל… גם אם נניח ניקח את הביקורות מטעם מבקרי האתר על סרטים של בן סטילר, האם הם קיבלו ביקורות אוהדות?
לא יודע, התגובות פה, וגם העמדות של המבקרים עשו בי טיפה רושם של "אנטי-סטילר".
אבל היי, זה טעם של אנשים, איש איש ודעתו. רק חבל לי ששחקן נחמד עם כמה סרטים רעים בקריירה ייקטל סופית ברוב מכריע.
הנה, תראו את התפקיד הקטן והחמוד שהוא עשה כאן:
http://www.youtube.com/watch?v=u2hYn_4yuhc
בסדר, לא תפקיד אופי. אבל האם אני עדיין היחיד שההבעה של סטילר בשנייה האחרונה מעלה בו חיוך גדול?
אני חושבת
שהרעיון מאחורי "ביקורת קולנוע לאנשים שלא סובלים ביקורות קולנוע" הוא לתת התייחסות שווה לכל הסרטים מבלתי לשפוט מראש, או להתייחס לכל ז'אנר, גם כאלה שנחשבים ל"נמוכים", כל אחד בפרמטרים שלו.
זה לא אומר שאוטומטית כל סרט שנחשב "נמוך" יזכה לאהדה, זה רק אומר שהוא יקבל התייחסות שווה.
ואם אדם x דווקא אוהב קומדיות דביליות אבל חושב שכל הסרטים שסטילר שיחק בהם היו גרועים, אבל הוא עדיין נתן להם צ'אנס שווה ולא פסל אותם מראש מהיותם קומדיות דביליות, אז אין פה שום סטירה לשם האתר.
וזה מבלי לציין את העובדה הברורה שכולנו פה אנשים שונים עם העדפות שונות, ומותר לגולש פה גם לא לאהוב קומדיות דביליות בכלל.
לא יודעת מי הכי מצחיק.
שאלתי את עצמי איזה סרט אני הכי אוהבת. התשובה היא לשמור אמונים [נוסטלגיה של גיל, כנראה], אבל אני לא מרגישה בנוח להצביע לו, כי הוא לא ממש מצחיק אותי.
זולנדר.
כשאני קורא את התגובות אני מרגיש שמשהו בי לא בסדר, כי זולנדר דווקא זכור לי כסרט מאוד מאוד מצחיק.
גם את "לשמור אמונים" אהבתי, אבל איכשהו הוא לא זכור לי כסרט *של* סטילר אלא *עם* סטילר – סוג הומור אחר, ודארמה לא-זוכר-איך-קוראים-לה-במציאות וקיוזאק (או נורטון? אני תמיד מתבלבל ביניהם) עושים את רוב העבודה הדרמטית. גם "משפחת טננבאום" היה משעשע בדרך אחרת מרוב "סרטי סטילר".
"מרי" הצחיק אותי בזמנו וגם "סטרסקי" היה מצחיק לפרקים, "דוג'בול" היה פרוע וחמוד.
ראיתי גם את "פולי" שהיה אכזבה לעומת "מרי" ו"פגוש את ההורים" שהעלה חיוך ומדי פעם צחקוק.
בקיצור, מסתבר שראיתי די הרבה סרטים עם/של סטילר, ואני – בהתביישות מה – מוצא שאני מחבב את הבחור. בכל אופן, זולנדר זכור לי כסרט שהכי הצחיק אותי, אבל אולי הייתי עייף-כפית באותו ערב ואולי בחברה המתאימה.
כי, וזה כנראה מה שרציתי להגיד בכל ההודעה המייגעת הזו, סרטים של סטילר צריך לראות במצב רוח המתאים ועם החברים המתאימים, ואז הם יכולים להיות מאוד מצחיקים. אותם סרטים במצב רוח אחר ועם חבר'ה אחרים, יכולים לגרום לעיקום האף ולמשפט "אויש, זה כל כך עלוב".
(חסידה, כמו שהבנת, זו לא היתה תשובה להודעה שלך)
ופתאום קלטתי
שחלק די נכבד מהסרטים מהם יצאתי בהרגשה רעה של סרט מחורבן, היו סרטים של בן סטילר. המממ.
לא נורא. אנחנו אוהבים אותך למרות פגם האופי הקשה הנ''ל.
(לא, מצטערת, לא נראה לי שזה עובד. מה עם: "אנחנו נחזור לאהוב אותך ברגע שנדחיק את פגם האופי הקשה הנ"ל"? כן, זה נשמע לי יותר הגיוני)
לכל אחד צריך להיות איזה חיסרון, לא?
זה מוזר. ראיתי כמה פעמים את "טיפשים בלי הפסקה", למשל. עכשיו, היו פעמים שצחקתי ונהנתי (למרות שאני לא סובל את קארי), והיו פעמים שחשבתי לעצמי: אוי, זה כל כך מביך, שמישהו ילך להביא את "דוגוויל" בבקשה. כנ"ל לגבי סרט כמו "לילה ברוקסברי" ודומיהם.
(-אזהרה: המשך ההודעה עוסק בי אישית ולא יעניין את הקוראים, מלבד מי שמזדהה איתי-)
אני מניח שיש בי צד מטופש, נמוך מצח ווולגרי שמתחבר להומור הזה ונהנה ממנו. ויש בי גם צד (שאוהב לחשוב שהוא) אינטלקטואלי, חכם ומתוחכם. אז מה מוזר פה? שאני לגמרי לא בטוח שאני אוהב את יותר את הצד השני.
לכל אחד צריך להיות איזה חיסרון, לא?
אישית, אני לא מכיר בנאדם אחד שלא אוהב במידה כלשהי את "טיפשים בלי הפסקה". נכון, הוא אידיוטי וולגרי להפליא, אבל יש משהו באינטרקציה בין שני הnumbskulls הזה שגורם לי לחבב אותו.
נעים מאוד.
הסרט איבד אותי, סופית ולחלוטין, בסצנה עם התוכי. כל רגע אחר כך שצפיתי בו הוא, מבחינתי, רגע מחיי שלעולם לא יוחזר לי, ושום דבר לעולם לא יוכל לשנות את זה.
(אז למה נשארתי לצפות בו הלאה? לא זוכרת, האמת. נדמה לי שהיה לי משהו נגד הפסקת סרטים וספרים באמצע, משולב במזוכיזם קל. או אולי, כמו עם הצילו את הכוכב הירוק, כל הזמן חיכיתי שיהיה משהו טוב בסוף, שיגאל את הסרט ואותי, כך שהסבל שלי לא היה לשווא)
זה בכל זאת סרט של האחים פארלי.
לא חושב שלאחים האלה יש סרט אחד שמצליח לשמור על רמה מצחיקה לכל אורכו.
מה שכן, דווקא סצנת ה"Preety bird" זכורה לי כאחד הרגעים היותר מצחיקים בסרט. אבל איש איש וטעמו.
מרי
ובאופן כללי – אני מוכנה לשחות איתך, בערך, נגד הזרם – פעם חיבבתי את בן סטילר, אם כי הוא מעצבן נורא בסרטים האחרונים שלו (לילה במוזיאון, ההם עם ההורים).
במשתגעים על מרי צחקתי, אבל לא ממש בגלל סטילר; את זולנדר אהבתי בגלל פלדה כחולה ואוון וילסון; משפחת טננבאום הוא סרט טוב מאוד למרות בן סטילר; בלשמור אמונים הוא כמעט מצליח להיות שרמנטי; פולי וההורים היו משעממים, לילה במוזיאון סתמי.
וכייבל גאי לא מופיע כי...?
1. בן סטילר אמנם ביים אבל לא שיחק בו;
2. זו לא ממש קומדיה. זו, אגב, אחת הסיבות שזה לא סרט מוצלח במיוחד;
3. אפשר יהיה להעלות אותו בתור אש"ך.
אנא ממך
אל תשתמש במילה אש"ך בסקר בו "משתגעים על מרי" הוא האופציה המובילה.
מפתיע כמה שהקטע הזה דוחה…
אני זוכר שעד לא מזמן הייתה טראומה מג'ינסים..
אה?
1.אולי אין לו שם תפקיד ראשי והוא אפילו לא מאייש את משבצת הסייד קיק אבל הוא כן משחק שם עד כמה שאפשר לקרוא להבלחות הטלויזיוניות בסרט משחק.
2.לא ממש קומדיה?, אז איך אתה קורא למה שעושה שם ג'ים קרי?, מה זאת אומרת לא ממש קומדיה?, זה בטח לא קומדיה רומנטית או דרמה קומית.
3.היי, איך שכחתם את 'כייבל גאי'?
בהתבגרותי
ג'ים קארי היה השחקן האהוב עלי (וזו הייתה התקופה של "טיפשים בלי הפסקה"), וכבר אז, כשראיתי את "כייבל גאי", שאלתי את עצמי עד כמה הוא הדרדר. סרט קומי נדרש להצחיק, זה לא קורה שם. אני אפילו לא מצליח לזהות באילו נקודות הסרט מנסה להצחיק.
זאת הבעיה, אני לא יודע בכלל איך לקרוא לזה.
ג'ים קארי מנסה להיות חמישים אחוז אייס ונטורה, וחמישים אחוז פסיכו. זה לא עובד.
אם תשאלו אותי הסרטים הכי מצחיקים של סטילר
הם אלו שהוא משחק בהם את עצמו – כמו "פגוש" ,"מרי" , "דופלקס"(שהוא סרט ממש גרוע אבל סטילר מצחיק בו ) ו"פולי" . ברגע שהוא מנסה לשחק דמויות אקסטנטריות ושונות מהאישיות האמיתית שלו (או לפחות כך זה נראה) הוא לא ממש מצחיק (כמו בזולנדר למשל) . ההומור היום בנוי יותר על סיטואציות מביכות שגורמות הזדהות כלשהי אצל הצופים ולוא דווקא על קיצוניות ובדיחות סלפסטיקס כפי שהיה בעבר .
הסקר הזה הזכיר לי את הערכתי העמוקה למייק מאיירס.
אמנם הבנאדם לא ממצמץ לפני שהוא חולב כל גרוש אפשרי מפרויקטים שהוא משתתף בהם, אבל מצד שני, הוא אחראי לשתיים מהדמויות הטובות ביותר שהיו בקומדיות קולנועיות ב-15 השנים האחרונות – ובמידה מסוימת, גם לדמות שלישית.
זה מאוד מרשים, במיוחד בהתחשב בכך ששלושת הדמויות שונות מאוד האחת מהשניה.
מעניין אם הוא יצליח להמציא את עצמו מחדש בפעם הרביעית. אני באמת ובתמים מחכה בקוצר רוח.
ממתי הסרטים של סטילר מצחיקים מישהו?
לצערנו המשותף, כבר די הרבה זמן:
http://www.boxofficemojo.com/people/chart/?id=benstiller.htm
זו הפרשנות שלך
אני מפרש זאת אחרת: בן סטילר נוהג להשתתף בסרטים בהם הדמות שלו סובלת ממגוון מצבים לא נוחים, הן פיזית והן רגשית. אני מאמין כי הקהל (ובייחוד אלו אשר כבר מצאו עצמם בטעות בסרט של סטילר) יותר אוהב לראות את סטילר סובל מאשר שהוא צוחק מהסרטים שלו.
אופטימיות זה דבר טוב.
איך לאבא שלו יצא בן כזה לא מצחיק?
אבא שלו, ג'ורג' סטילר, AKA פרנק קוסטנזה, הוא אחד השחקנים המצחיקים ביותר שנתקלתי בהם. לדעתי, לבן סטילר יש קריירה מצליחה רק בגלל שהוא הבן של…
ג'רי סטילר
איך לאבא שלו יצא בן כזה לא מצחיק?
או גאד סוף סוף מישהו חולק את אהבתי לג'רי סטילר. שהיה ללא ספק הדמות המשנית המצחיקה ביותר בסיינפלד. הצעקות, הטירוף, הפסטיבוס והSERENITY NOWWWW!
אין עליו.
אני בחרתי את אשת החלומות
האמת שהסרט היחידי שראיתי הוא "לילה מוטרף במוזיאון" אבל זה לא היה כל כך מצחיק והיום אני הולך לראות "אשת החלומות" ולפי הפרומו זה סרט מאוד מצחיק. :)
אפשר גם לא להצביע, אתה יודע.
כן אני יודע
אחרי זה אני אתן ביקורת מלא איזה סרט אני הכי אוהב משני אלה.
הבן אדם אופטימיסט, למה להרוס?
בגדול, לא אוהבת את בן סטילר
לא מתחברת לסרטים שהוא עושה. הם לרוב לא מצחיקים, בד"כ רק סתמיים. הוא תמיד נראה לי כמו הוורסיה היחסית מתונה של אדם סנדלר ועדיף על הנ"ל שגם אותו אני לא סובלת.
הסרטים מהסקר שראיתי:
1. מרי- הוא אולי נחשב לקונצנוז, אבל ממש לא אהבתי אותו.
2. פגוש את הפוקרס/הורים- אני לא זוכרת אם ראיתי את השני (נדמה לי שכן) בכל מקרה, אחד מהם (או שניהם) מצליחים להיות יחסית חביבים, לא לעצבן יותר מדי ומעלים חיוך קל לפרקים- ויש שם את את רוברט דנירו (או אל פצ'ינו, אפפעם לא מבדילה בניהם) אז הקול הולך לשם.
3. לשמור אמונים- בהנחה שזה הסרט עם הרבי והכומר שראיתי פעם (אוי, נשמע כמו התחלה של בדיחה גרועה), אז הסרט דיי סתמי.
4. ואז הגיע פולי- גרוע, לא זוכרת אפילו מה הלך שם
5. זולנדר- תאמת אני לא זוכרת אפילו אם ראיתי את זה או לא, אבל זה נראה לי כמו חתיכת זבל בכל מקרה.
זולנדר הוא זבל
אבל הוא זבל משעשע מאוד לפרקים :)
ועם טרנס מאליק אוהב את זה
כנראה יש בזה משהו (ולדעתי- נע בין המצחיק מאוד למביך מאוד)
אבל למה ''נשמע כמו''?
ישר אל גוב האריות
בקוראי את כותרת הסקר- 'איזה סרט של בן סטילר הכי מצחיק?' (לא ציטוט מדויק, אין לי כח לגלגל עד למעלה, זה מאוד רחוק, ולהושיט יד אל העכבר זה קשה אפילו יותר, אבל תודו שזה הרעיון הכללי) נכנסתי בשמחה מרובה על ההזדמנות לחלוק עם גולשי עין הדג את ההנאה שחוויתי מ(חלק) מסרטיו של בן סטילר. כמובן שהוא לא שחקן אופי, עומק, סקס אפיל, כשרון דרמתי, או כל תכונת משחק אחרת מלבד הנכונות לעשות דביל מוחלט מעצמו. וכמובן שסרטים כמו זולנדר, פגוש את ההורים, ועוד לא מעט שאין לי כח לחשוב עליהם, מתדרדרים לרמת דביליות שכזאת עד שהם מאבדים כל ערך קומי. אבל אנשים, דודג'בול היה סרט ענקי וקורע!
אני לא שופט אתכם כמובן, אבל כל מי שמסוגל לראות את הסרט הזה מבלי לצחוק (בין אם מהשטויות המגוחכות, ובין אם מההערות המתוזמנות היטב {Nobody makes me bleed my own blood !} לא מסוגל להינות מקומדיה קלילה ולא מחייבת, וחבל.) קשה לי להבין למה מייק מייארס מצחיק אתכם אבל בן סטילר לא. יכול להיות שזה רק עניין של תדמית?
דודג'בול באמת מצחיק
לפחות, הוא מצחיק ביחס לרוב הסרטים בסקר. כמו סרטים אחרים של הפראט-פאק, יש בו כמה קטעים מאוד מצחיקים וכמה שלא קשורים לכלום ורק מי שכתב אותם מבין אולי תחת השפעת איזה חומר אפשר לתפוס אותם כמשהו שבכלל מזכיר לגמרי במקרה הומור. ההתלבטות שלי הייתה בינו לבין משתגעים על מרי, שני הסרטים היחידים בסקר שלא צריכים לשחד אותי כדי לראות שוב.
לא רק עניין של תדמית
ההרגשה הכללית היא שמייק מייארס יותר משקיע בסרטים שלו מסטילר, והבדיחות של מאיירס יותר מגוונות. (ואני מתייחסת פה רק לאוסטין פאורס, כי את עולמו של ווין ראיתי מזמן ואני לא זוכרת, ואת ההצלחה של שרק אני לא מייחסת למאיירס).
באוסטין פאורס אין *רק* בדיחות נמוכות, יש גם את זה, אבל הוא יוצר גם יוצר דמויות מגניבות, יש הרבה בדיחות שמסתמכות על פארודיה, דברים שאי אפשר לייחס לסטילר.
אני אישית מוצאת גם את הבדיחות הנמוכות באוסטין פאורס, נעשות לרוב, יותר באלגנטיות מאשר בסרטים של סטילר.
דוגמא:
לאחד האוסטינים: זכורה לי סצינה מהראשון או השני, שהחללית נראת כמו איבר מין גברי, ומשם עוברים לכל מיני סצינות שבהם אנשים רואים את זה, ובדיוק שהם רוצים להגיד כמו מה זה נראה הסצינה נחתכת למקום אחר ששם אומרים כינוי לאיבר מין גברי בהקשר אחר. טוב אני לא מצליחה להסביר את זה טוב, זה יותר סצינה שצריך לראות, אבל אני מוצאת את ההומור הזה יותר מתוחכם מ-"אוי מישהי שמה את השפיך שלי על השיער שלה"
לא רק עניין של תדמית
האמת שהקטע עם הזרע לא של סטילר אלא של האחים פארלי
ודווקא האחים פארלי נהיו לחביבי המבקרים (לא השניצקליינים) בגלל היכולת שלהם לשלב הומור ממש נמוך וסלפסטיקי עם סרט בעל מבע ריאליסטי. דבר שקשה למצוא וגם הם הפסיקו לצליח ליצור.
כן, אני מתארת לעצמי שלסטילר אין נגיעה משמעותית בתסריט של הסרטים שהוא מלוהק אליהם. ובכל זאת הסרטים שלו דיי דומים ורובם קומדיות בעל הומור נמוך. מסקנה- הוא בוחר תסריטים כאלה, או מלוהק לסרטים כאלה עקב טייפקאסט.
התשובה שלי התייחסה לסרטים של מאיירס מול הסרטים של סטילר. לא לסטילר מול מאיירס. (אם כי ההשוואה בין הסרטים משליכה גם על ההשוואה בין השחקנים).
אגב, קשה למצוא סרטים בעל הומור נמוך ומבנה ריאליסטי?? *אהם* אמריקן פאי *אהם*, וזו רק שליפה מהשרוול.
וגם אם הם חלוצי התחום, למי אכפת? הסיגנון הזה לא מדבר אלי בכל מקרה.
רוצה לעשות תחרות של מי היה קודם? IMDB away.
עוד כשאמריקן פאי יצא התלוננתי שזה חיקוי לא מוצלח לאחים פארלי.
היא לא אמרה שאמריקן פאי היה קודם
היא אמרה שאמריקן פאי הוא סוג כזה של סרט, ובנוסף, שלהיות חלוצים של סרטים כאלה לא מרשים אותה במיוחד כי אלה לא סרטים טובים.
ובאמת, כשאמריקן פאי יצא היה לי ברור שאני לא רוצה לראות אותו כי אני שונאת סרטי האחים פארלי.
חוץ מזה, נראה לי שאם הייתה סצינה במולראטס שדומה לסצינה ההיא ב"משתגעים על מרי" הייתי אוהבת אותו קצת פחות, אבל קשה לדעת.
לא רק עניין של תדמית
הידעתם?
בסרט Mallrats של קווין סמית' מ-1995, הוא התכוון להשתמש בסצינה שבה ג'יי ובוב השקט עומדים בתא מדידה אחד ומציצים דרך חור לבחורה אשר עומדת בתא המדידה השני. בשלב כלשהו מתחיל בוב השקט לאונן וגומר היישר בשיערה של הבחורה בתא שממול.
ראשי האולפנים דיברו עם קווין סמית' ואמרו לו שהסצינה הזאת לא מצחיקה ותניע אנשים מלראות את הסרט, מה שיגרום להפסדים.
רק 3 שנים מאוחר יותר השתמשו בסצינה הזו ב"משתגעים על מרי", שהכניס הרבה כסף (הרבה יותר מ-Mallrats) שאני לא יכול להבין איך אנשים מסוגלים לא לאהוב.
כל המידע מ"ערב עם הבמאי קווין סמית"', חובה על כולכם לראות, פשוט מפיל מצחוק (הרבה יותר מכל סרט של בן סטילר ה"אנטי מצחיק").
הצבעתי ל'שמור אמונים'
למען האמת, סרטים של בן סטילר נוטים לעצבן אותי (חוץ מ'זולנדר', הוא באמת הצחיק אותי) משום שהם נוטים להיות מטומטמים.
אבל ממש נהניתי מ'לשמור אמונים' בגלל אד נורטון, אז העדפתי אותו על כל השאר.
[אה, כן, וסילחו לי מראש על זילות הדיון שאני מבצע פה, אבל ג'ינה אלפמן (זו השחקנית הבלונדינית ששיחקה בסרט, כן?) היא פשוט כ!0*ת!]
מסכימה מאד.
הסרט היחידי (מלבד מציאות נושכת) בהשתתפותו של בן סטילר שאהבתי. ראיתי את רוב הסרטים בסקר וכולם גרמו לי להתפתל ממבוכה ובמקרים קיצוניים לעזוב את החדר. מצבים שאמורים להצחיק בהם מראים אנשים שמביכים את עצמם זה פשוט לא בשבילי.
אבל "לשמור אמונים" היה מאד חביב. בן סטילר שיחק לשם שינוי כמו בן אדם, ללא השטיקים האידיוטיים הרגילים שלו. יתכן שזה בגלל סוג הדמות שהוא נדרש לגלם. בכל אופן, השינוי מבורך. אדוארד נורטון וג'ינה אלפמן היו טובים גם הם. סך הכל, דרמה- קומדיה חמודה מאד שמצחיקה גם מבלי לרדת לפסים וולגריים.
חוץ מהקטע עם הביצים
מה עוד אכזרי?
מבעד לענני ההדחקה אני, לצערי, זוכר
את הקטע בחניון, כל הקטע עם החבר הטוב שלו, ובעצם כל היחס של הסרט הזה לדמות של סטילר.
רגע, בעצם הפוך: איזה הומור שאינו מביך עד אימה או משפיל עד עפר יש בסרט הזה?
אגב, אני לא יוצא כאן במסע צלב. הומור מבוכה פשוט לא עובד עלי – עניין של טעם, זה הכל.
מבעד לענני ההדחקה אני, לצערי, זוכר
זה מצחיק, כי זה בדיוק מה שאני מעיד על עצמי כי אני לא מסוגל לצפות ב"המשרד" למשל.
גם אני לא, אבל הם לפחות אומרים משהו על החיים האמיתיים.
למה או-או? אי אפשר שתיהן?
אפילו רצוי.
אני לא מבין מה זה כל האנטי-סטילר שהולך פה...
נראה לי שהתבלבת בין מת לדייט ל Knocked Up
אמאל'ה
אמא שלו, אן מיארה, הופיעה בתפקיד המורה אליזבת' שרווד בתהילה(תפקיד שבסדרה גילמה קרול מאיו ג'נקינס שהתייאדה לחלוטין מאז).
לי היא זכורה, ולו רק כי שם לראשונה ראיתי אותה
כאמא של קייט ב"אלף". רק שנים מאוחר יותר "גיליתי" שהיא נשואה לג'רי סטילר ואמא של בן.
לי היא זכורה, ולו רק כי שם לראשונה ראיתי אותה
היא גם הופיעה עם בעלה ג'רי סטילר בסדרה הקומית משנות השבעים Love,American Styleובסדרת ההמשך של הכל נשאר במשפחה.
אהבתי מאוד את
"ואז הגיעה פולי", ראיתי אותו מספר פעמים ונראה לי שבהחלט אשמח לראות אותו שוב. חוצמזה סטילר ורוב הסרטים בהם השתתף די פושרים בעיני.