במקור: Stardust
במאי: מתיו ווהן
תסריט: מתיו ווהן, ג'יין גולדמן
על פי ספרו של ניל גיימן
שחקנים: צ'רלי קוקס, קלייר דיינס, מישל פייפר, רוברט דה נירו, סיינה מילר
היה היה איש צעיר שחפץ לכבוש את לב אהובתו. אף על פי שהדבר, בנוגע לסרטים, אינו לגמרי מוזר (שכן כמעט כל סרט באשר הוא, שהיה או שיהיה אי פעם, עשוי להתחיל בצורה דומה), היו הרבה דברים בנוגע לסרט הזה שהיו יוצאי דופן. האיש הצעיר ההוא, ששמו היה טריסטן ת'ורן, חי באנגליה, בכפר קטן הגובל בממלכת סטורמהולד הקסומה. וכידוע, צעירים תמימים שחיים בכפרים קטנים נוהגים לצאת להרפתקאות מסמרות שיער, שבהם הם מביסים דרקונים וממגרים את כוחות האופל. אבל טריסטן ת'ורן לא התעניין בדבר מכל אלה; הוא לא רצה בתהילה או בעושר, אלא רק בלב אהובתו. לה הבטיח עולם ומלואו, והתכוון לכל מילה. ולכן, כשלילה בהיר אחד צפו הוא ובחירת ליבו בכוכב שנפל, נשבע טריסטן להביא לה את אותו כוכב – ומיד יצא לדרך.
כאן המקום לציין שטריסטן עצמו (צ'רלי קוקס; דמיינו את אורלנדו בלום עם כשרון משחק) חב את קיומו ללילה שבו אביו ביקר בממלכת סטורמהולד, שם פגש נערה שנשבתה בידי מכשפה, וקנה ממנה פרח במחיר נשיקה. ממלכת סטורמהולד, זאת עליכם לדעת, היא מסוג המקומות שבהם דברים כאלה קורים כל הזמן. קשה למצוא שם צפרדע, עז או עפרוני מצויץ שאינם, למעשה, נסיך מקולל, או לכל הפחות נער-חוה מכושף. ומשום כך, גילה טריסטן שלא מציאת הכוכב היא החלק הקשה, כי אם לקיחתו חזרה אל אנגליה. שכן לאותו כוכב, ששמה איביין (קלייר דיינס, הזוהרת בכמה מובנים), היתה דעה משלה בנושא, והיא לא התלהבה מהרעיון להינתן כמתנה רומנטית למישהי שבוודאי תשים אותה על המדף ותנקה אותה מאבק פעם בשבוע. ולא היה זה המכשול היחיד: כוכב נופל הוא דבר נדיר ויקר ערך, ולכן היו אנשים נוספים בממלכה שעסקו בחיפוש אחריו, ביניהם מכשפה קפואת לבב (מישל פייפר, ששוב משחקת את הביצ'ית ונהנית מכל רגע, ונראית ממש טוב בשביל בת 1600) ומספר קטן והולך של נסיכים יפי תואר וששים אלי קרב. סיפוריהם של הכוכב וכל המחפשים אחריו דומים לשלושה או ארבעה סיפורי אגדה, קלועים זה בזה.
'אבק כוכבים' הוא סרט פנטזיה – זאת הצהרה שלא תפתיע אף אחד. אבל 'אבק כוכבים' הוא סרט פנטזיה די חריג. את רוב סרטי הפנטזיה ניתן לחלק לשני סוגים: מצד אחד סיפורי אגדה המותאמים לילדים רכים והוריהם הדאגנים, ולכן מקפידים שלא להכיל שמץ של אלימות או רמז למין, שלא להזכיר מוות; ומצד שני, גל סרטי הפנטזיה שהגיע בעקבות 'שר הטבעות', שנוטים לקחת את עצמם ברצינות תהומית, ובהם גורלו של עולם חופשי כלשהו תמיד מונח על כף המאזניים. 'אבק כוכבים' הוא לא זה ולא זה, אלא משהו באמצע. הוא מתרחש בעולם שמזכיר את סיפורי האגדות המקוריים של האחים גרים, שנטו להיות עניין אפל ואכזרי, ובכל זאת, כל מה שקורה בו מלווה בחיוך. אפילו המוות הוא לא כזה נורא. נסיכי סטורמהולד, למשל, עוסקים באופן אובססיבי ברציחה הדדית; אבל אף אחד לא לוקח את מעשי הטבח קשה מדי, כולל הנרצחים עצמם, שממשיכים גם אחרי מותם ללוות את המאורעות כצופים מהצד ולהשמיע הערות מהיציע.
'אבק כוכבים' בא ליהנות. כדי להשיג את המטרה הקדושה הזאת, הוא מפריח זיקוקים ומחלק ממתקים לכולם: כפי שנאמר במקורות: סיף, קרבות, נקמה, מרדפים, בריחות ואהבת אמת. יש נופים מרהיבים (רבים מהם אפילו אינם ממוחשבים), רומנטיקה חסרת בושה, והומור בכל צבעי הקשת, כולל שחור וורוד. הזוגיות של טריסטן ואיביין מקסימה, בעיקר כשהם לא סובלים זה את זו; עקיצות מילוליות תמיד נשמעות טוב יותר באנגלית של פעם ("דביל קסום מעופף" יתווסף לרשימת העלבונות הקולנועיים הגדולים). הסרט גם יכול לספק הרבה בידור למי שמעדיף סוג אחר של צפייה בכוכבים: הרבה שחקנים, בעיקר מהזן הבריטי, מתחבאים בו בתפקידי אורח קטנים וגדולים. אורח הכבוד הוא רוברט דה נירו, המגלם את הפיראט העליז קפטן שייקספיר (ברור שיש גם פיראטים. הרי מהו סיפור הרפתקה ראוי לשמו בלי פיראטים?) – והדמות הזאת היא בקלות הדבר הכי טוב שרוברט דה נירו עשה בעשר השנים האחרונות לפחות.
הגייהדס – מעריצי ניל גיימן – שבין הקוראים תוהים עכשיו מי זה לעזאזל קפטן שייקספיר, ומה הקשר שלו ל'אבק כוכבים', כי בספר של גיימן שעליו מבוסס הסרט אין דבר כזה. יש להבהיר: הסרט 'אבק כוכבים' שונה מהספר, ובכך אני לא מתכוון שנתנו את השורה של סקונדוס לטרטיוס, אלא להבדלים אמיתיים וגדולים. חלקים גדולים מהספר לא נמצאים בסרט, ולהיפך – וזה ממש בסדר גמור. רוח הדברים העליזה נשמרה, וזה מה שחשוב.
תלונה אחת על העיבוד בכל זאת צריכה להישמע: אגדות טובות הן רזות. הן לא נמשכות יותר מדי זמן, ואין בהן עלילה מורכבת מדי. זה לא דבר שאפשר לומר לעתים קרובות על סרטים טובים, אבל קיצוץ של כמה דקות מפה ומשם לא היה מזיק ל-'אבק כוכבים'. אחד הדברים שקיימים בסרט ולא בספר הוא סצנת שיא, כי בסרט חייבים שיהיה בסוף קרב פנים אל פנים של הגיבור והנבל. כמו רוב הסרט, סצנת השיא יפה, משעשעת ומצחיקה עד לנקודה מסוימת, אבל היא גם ארוכה מדי, ונגררת למלודרמטיות מוגזמת שהסרט הצליח להימנע ממנה עד אותו רגע. בנוסף, עודף הקריצות וההתחכמויות עם הקהל גורם לסרט להיראות לרגעים קצת דומה מדי לפרודיה, ולאבד קצת מהחן האגדתי שלו. קשה להיסחף אל תוך עולם קסום כשאתה עסוק בזיהוי סלבריטאים.
רבים – וכשאני אומר "רבים" אני מתכוון לכל מי שכתב על הסרט הזה, בכל מקום, בכל פורמט וככל הידוע לי בכל שפה – משווים את 'אבק כוכבים' לסרט ידוע שיצא לפני עשרים שנה, שעוסק גם הוא בסיף, פיראטים ואהבת אמת. אתם יודעים, זה עם הנסיכה. זאת לא השוואה הוגנת: השאלה, בעצם, היא האם 'אבק כוכבים' יהיה כמוהו, קלאסיקת-על שאנשים יידעו בעל פה, שורה אחרי שורה, בעוד עשרים שנה? אני לא חושב. הטקסטים ב'אבק כוכבים' לא עד כדי כך טובים. אבל למה לדאוג למעמד של הסרט בעוד עשרים שנה, כשאפשר ליהנות ממנו עכשיו? 'אבק כוכבים' אולי לא לגמרי קסום, אבל בהחלט מקסים.
- אתר רשמי
- הספר (יו, איזו עטיפה יפה)
- ניל גיימן
- ניל גיימן וזהב הפיות
- צ'רלי קוקס
- קלייר דיינס
- מישל פייפר
- סיפורי אגדות
- אבק כוכבים בחלל
- הנסיכה הקסומה
אחד הסרטים המקסימים ביותר שראיתי לאחרונה
ראיתי אותו עם חבר, ומאוד נהנינו שנינו. בחלק הראשון (עד ההפסקה, לא זוכר בדיוק איזו סצינה) לא הפסקנו לצחוק, והחלק השני היה יותר דרמטי, אבל שזור גם הוא בבדיחות.
אהבתי מאוד את המעברים מקרוב לרחוק, את הקריינות…
נראה לי שאראה את הסרפ מספר פעמים נוספות בכדי לעקוב ממש אחרי העלילה וזיהוי הגיבורים.
וכן, טריסטאן נראה ממש יפה, ואם כבר מדברים על הנסיכה הקסומה – המחזר השני של הנערה ממש מזכיר את ווסלי.
גם אני חשבתי שהוא מזכיר את ווסטלי..
אני מאוד נהנתי
תסלחו לי אם אני לא אתבל את הביקורת שלי במילים גדולות ומפוצצות: בתור אחד שרואה המון קולנוע נהנתי מאוד מהסרט המקסים הזה שכל מטרתו היא לגרום נחת לצופה למשך שעתיים והוא מצליח בהחלט לעשות זאת.
הנסיכה הקסומה זאת אגדונת נחמדונת ולא חשובה לעומת הסרט הזה.
את האמת – אף פעם לא חיבבתי במיוחד את "הנסיכה הקסומה", אלא יותר את משפטי המחץ הרבים שלו. אבל חוץ מזה, זה סרט נחמד ולא חובה לראות אותו. סרטים שכאלו ניתן לתאר במילה אחת את הביקורת כלפיו: overrated.
ובעניין "אבק כוכבים" – סרט מקסים, לגמרי קסום, אשר הדבר היחיד שמונע ממנו להגיע לשלמות זה אותו החיסרון שרד פיש הזכיר בביקורת שלו – מתארך טיפה לקראת הסוף. אבל זהו, חוץ מזה הכל מושלם.
כרגע, הסרט הזה קטף אצלי בחוצפה ובתעוזה רבה את המקום השני מידי "רטטוי" ברשימת הסרטים הטובים ביותר של השנה (כשבמקום הראשון -ללא עוררין- נמצאת אגדה קסומה אחרת ושמה "המבוך של פאן". בכלל, זאת שנה ממש מעולה לפנטזיה. מישהו שם לב?).
מיותר להזכיר שזה הסרט הכי טוב שמוצג כיום באולמות הקולנוע ושאם אתם לא הולכים לראות אותו השבוע אז משהו כניראה לא טוב אצלכם (או אצל "גלובוס"
)
כן, גם הצ'ייקובסקי הזה לא משהו
אגם הברבורים? רינגטון ליד הסרט הזה. ובטהובן – עוד אחד אובררייטד.
טוב שלא הגזמת עם ההשוואה.
הוא לא
הו, אבל הוא אכן כן
זה בסך הכל עניין של טעם.
ועוד אוסיף שקלאסיקות נוטות להיות מנופחות הרבה מעבר למידתן במרוצת השנים.
הוא נהנה מאוד מהסרט וזו הייתה הדרך שלו להביע את זה.
בהתחלת ההקרנה קצת שכחו לעבור ממצב פרסומות למצב הקרנה: כיבוי אורות ולשים קצת ווליום. חצי שעה מהתחלת הסרט כבר הצטערתי שהגבירו – הפסקול בכח רוצה שניכנס למוזה. רק דוגמה אחת (היו כל כך הרבה שהכל נהיה מטושטש): מישל פייפר הולכת על צוק וכלי הקשת בקרשנדו כאילו שמשהו הולך לקרות חוץ מזה שהיא תלך על צוק בסלואו מושן ותעלה על מרכבה עם שני תיישים..
אבל ממש (לדעתי כמובן)
ממש
לפחות הוא לא סתם רעש מציק כמו
הפסקול של "הרובוטריקים". מעבר לכאב הראש שעשו לי סצינות האקשן המוגזמות והבלתי פוסקות, הוסיפו לזה החוצפנים פסקול בשיא הווליום.
הפסקול של "אבק כוכבים" הוא לעיתים רועש, אבל לפחות נעים לאוזן ומכיל רצף מנגינות הגיונית ומאוד קליטה לאוזן. גם אני וגם חברי לצפייה הסכמנו שהפסקול היה יפהפה, אם כי לא מקורי במיוחד.
כמו כן, הרגשתי שהפסקול תרם רבות להכנסת האווירה הקסומה.
ואני תהיתי מתי אילן אשכולי הגיע להוליווד.
בקרדיטים, קלטתי לרגע את השם של אילן אשכולי (הידוע בכינוי קילרוי, וכבמאי 'חוק הדתיים השלובים'). רק אחר כך, בבירור ימד"בי, התברר לי שזה היה בעצם מלחין הפסקול של הסרט, ששמו אילן אשכרי. ועדיין נשאלת השאלה, מי זה? והוא ישראלי, או שסתם יש לו שם כזה?.
אילן *אשקרי*
והוא בריטי.
מעבר לזה אין לי מושג מי זה, אבל מה שבטוח מצפה לו עתיד טוב.
זוהי פיסת הביוגרפיה הכי ארוכה שמצאתי עליו: http://72.14.205.104/search?q=cache:5RHEaEFuy70J:www.gsamusic.com/Composers/Eshkeri_Ilan.pdf+Ilan+Eshkeri&hl=iw&ct=clnk&cd=3&gl=il
שאלת הכ/ק
אם הוא ממוצא ישראלי, והשם "אילן" רומז שכן, אז סביר להניח שזה כן "אשכרי" ולא "אשקרי". לא שזה באמת משנה, אני לא הולך להפוך אותו לנציגנו בתפוצות בכל מקרה.
(עוד נקודה לא ברורה: איך מישהו יכול להיות מועמד ל"תגלית השנה" בשתי שנים שונות? גילינו אותו, איבדנו אותו ואז גילינו אותו שוב?).
הוא עשה צבא?
לא התלהבתי בכלל
הסרט נוטה *קצת* למלודרמטיות? אם יש הבדל ממשי בינו לבין הספר הוא שהוא מנסה כמיטב יכולתו לעקר את הציניות של המקור, שהיא אותה ציניות שהופכת את הנסיכה הקסומה מסרט עם רפליקות טובות לסרט מעולה.
המשחק לא כזה טוב בעיני, חוץ משל מישל. הבעייה הגדולה שלי היא שהייתי רוב הזמן לטובתה ;)
קיויתי מאוד שהיא תהרוג את הצעירים המעצבנים ותחזור להיות אשת החתול…
חוץ מזה אפקטים בשקל…. די נמאס.
אמריקאים בבריטניה
אולי זה טרחני מצידי אבל ברוב הסרטים שזכורים לי המציגים סיפור אנגלי עם שחקנים אמריקאים היה משהו מוחמץ. אולי זה הסגנון, אולי זה המבטא, אולי משהו אחר.. אבל נראה לי מיותר כשיש סוללת כוכבים בריטיים עשירה ומצוינת לקחת כוכבים אמריקאיים רק כדי להעשיר ב"סלבס"..
יש בזה משהו, אבל
דיינס, פיפר ודה נירו פשוט מעולים בסרט הזה.
על דיינס אני מסכים
לאחרונה שמעתי אגב שדיינס היא אחת השחקניות הכי אנדרייטד ביחס לאיכותן.. וזה ייתכן.
לגבי דה נירו הוא אכן ציורי מאוד והולם לשודד. לפייפר לעומת זאת אפשר לחשוב על יותר ממחליפה ראויה אחת (מירנדה ריצ'רדסון,http://www.imdb.com/name/nm0001669/ , ששיחקה אגב את המלכה אליזבת בפתן השחור היא מצוינת).
אני מכיר את ריצארדסון ועוד די הרבה שחקניות בריטיות שהיו יכולת
לעשות את התפקיד, אבל לדעתי גם פיפר עשתה עבודה טובה בהחלט.
מירנדה ריצ'רדסון היא נפלאה, מדהימה, אלוהית ושאר סופרלטיבים.
אבל היא גם שיחקה שלוש-ארבע מכשפות עד היום. הגיע הזמן להוציא אותה מהטייפ-קאסט (ולהכניס אותה לכל סרט אחר שהוא, מצידי).
זה עבד בברזיל
ובעוד מספר סרטים
אתה בטוח?
לדעתי "ברזיל" לא היה על אנגליה- הוא היה על מדינה דמיונית, לא? (עד כמה שזכור לי).
בכל אופן, הסרט שהכי חרוט בזכרוני כדוגמא לפלישה אמריקאית לאנגליה הוא"מהומה רבה על לא דבר"- ממש לא מובן לי מה דנזל וושינגטון, מייקל קיטון וקיאנו ריבס עשו שם.
מייקל קיטון
היה מצוין בסרט הזה! תפקיד הליצן/שוטה החצר או איך שלא קוראים לזה תפור עליו.
מייקל קיטון
ממש לא- הוא פשוט עשה קולות משונים והשתמש בבדיחות מונטי פייטון בצורה שקופה ומייגעת.
עדיף שיישאר ביטלג'וס.
ברזיל הוא סרט בריטי
ואני לא מבין מה קיאנו ריבסס עושה בסרטים האמריקאים להם הוא מלוהק.
פרצופים של עציץ, זה מה שהוא עושה.
''פרצופים''? כאילו ברבים?
כן, פרצופים.
הוא מאוד מוכשר, אתה יודע. יש לו לפחות שלוש הבעות שונות!
כן, פרצופים.
עציץ עם צמח מפלסטיק, עציץ עם פרחים קטנים וצהובים ועציץ עם כמה עלים יבשים ומלא בדלי סיגריות.
על משקל קולות של שטיח.
אם ברזיל
לא היה על אנגליה, אז הוא לא היה על כלום :) זה שלא אמרו את השם המפורש זה לא אומר כלום. הוא דן בהשפעות האמריקניות על אנגליה.
חזוס, אפילו הארי פוטר יותר עמוק מהגרסה הקולנועית של "אבק כוכבים"
המממ..
כנראה שזה קשור לעובדה שראיתי את ברזיל באיכות ירודה על גבי מחשב לפטופ ובלי תרגום…
ואם הוא מסביר על אמריקניזציה של אנגליה כן ירבו האמריקאים הנבובים שמופיעים בו!
באופן כללי אני לא מסכים איתך בכלל,
אבל לגבי קלייר דיינס, מדי פעם הייתה הרגשה שמרוב משחק מאומץ הפנים שלה עוד רגע יתפוצצו לחתיכות. זה היה מורגש במיוחד בסצינה בקרון – הפרצוף שלה התעוות שם בצורה פשוט מפחידה.
ואני אומר את זה למרות שבסה"כ, די חיבבתי גם אותה וגם את הדמות.
דווקא היט
לדעתי לא היה מפסגת היצירות המאורות שלו- סרט כבד וארוך מדיי שעשה טסט לא כ"כ מוצלח בלהפגיש את פצ'ינו ודה נירו (ה"סנדק" לא נחשב)
לעומת זאת רונין דווקא היה סרט לא רע שלו ולא כ"כ מדובר…
הו, כן, רונין היה כיפי להחריד.
כמובן, בנחה שמדובר בסרט בו אני חושבת שמדובר…
אבק אדם
אאל"ט, הספר פחות קיטשי. קראתי אותו לפני שנתיים או יותר, אבל בלט פרט מסוים עם המכשפות ששונה בסרט, והופך את הסיפור לפחות קלאסי.
כמובן שכמו שרד פיש אמר, זאת אגדה בסך הכל, זה צריך להיות קיטשי. אבל הספר היה מספיק טוב בשביל שזה לא כ"כ יפריע, וחלק מהעניין היה גם לחפש איך קווי העלילה יתקשרו, והרמזים היו פחות ברורים.
http://en.wikipedia.org/wiki/Stardust_%282007_film%29#Differences_between_novel_and_film
רשימת הבדלים בין הספר לסרט, סנל"לים לשניהם, כמובן, ואני חושב שהרשימה לא מלאה.
כמובן שהרשימה לא מלאה
אבל תסמוך על הויקיפדים שמישהו יישב ויכתוב רשימה מלאה לגמרי של כל המשפטים בספר שלא הופיעו בסרט, ולהיפך. הם מתמחים ברשימות מיותרות בתכלית כאלה.
כמובן שהרשימה לא מלאה
רשימות "מה השינויים העיקריים" נראות לך מיותרות, או רק רשימות "כל המשפטים שהעבירו מרון להרמיוני" ודומיהן, שלוקות בפירוט יתר?
הסוג השני, בעיקר.
אבל גם הראשון די מיותר. אם העיבוד היה מדויק, פרט לכמה פרטים בודדים ששונו, היה הגיון כלשהו בפירוט; אבל במקרה הזה, יותר פשוט והגיוני לכתוב "פרט לקוי העלילה הכללים, עלילת הסרט שונה לגמרי" ולגמור עם זה.
אגב, מאז ההודעה הקודמת ועד עכשיו רשימת ההבדלים כבר נמחקה מהערך בויקי.
בוויקיפדיה שום דבר לא נעלם
הרשימה אמנם נמחקה, אבל כל דבר שנכתב אי פעם מתועד, אם יודעים איך לחפש…
http://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Stardust_%282007_film%29&direction=next&oldid=162103849
דיינס הייתה פשוט אנמית, ולמעלה מכך. כל בדל, שמץ של אכזריות צינית ומרושעת שהייתה באיביין של הספר פשוט נמס לתוך שלולית של בלונד מעוור. אני לא מחסידי הספר, חלקים מסוימים ממנו הייתי צריכה להכריח את עצמי לקרוא, וגם בסך הכל כן נהניתי מהסרט [רוברט דה – נירו, אחח] אבל דיינס ומישל פייפר, שנראית זקנה ומנותחת עד כדי אי יכולת הפקת הבעות פנים פשוט הורידו את הסרט למטה.
זאת, ועוד: לתפקיד איביין (מה קרה, איבון הוא לא שם מספיק מיוחדג'?
לא כל כך קשור, אבל לכעוס בגלל שלדמות קוראים איביין זה ממש מצחיק.
סרט קסום ומקסים
אני באופן אישי מאוד נהנתי מהסרט. בהתחלה התאכזבתי מהשינויים בעלילה ומהמספר המציק, אבל כשנשאבתי לתוך הסרט פשוט נהניתי מכל רגע. הספר עובר מצוין למסך הגדול, בעיקר הקסמים, שהראו בדיוק למה צריך אנימציה ממוחשבת, וגם שומר על איזון מצוין בין סיפור האגדה הקיטשי לבין בדיחות ומתח.
יוכנס "אבק כוכבים" לפינת הקאלט לאלתר!
אתה סתם מעוצבן שלא הלכו לפי הספר.
רואים את זה בבירור לפי הכתיבה.
יש מלא טעויות בדברים אשר כתבת אבל אני ממש לא מתכוון להתחיל להתחיל לפרט מהטעויות הקטנות המצחיקות שכתבת ועד לטעויות הגדולות הלא מצחיקות שכתבת.
ובכן, take it easy, אז זה לא לפי הספר. מה קרה?
אני לא הולכת להתווכח
אוי, לא התכוונתי לומר אדם ממורמר :-)
התכוונתי שאם אתה לא אוהב, הוא כנראה לא לטעמך אז אין טעם לנסות לשכנע אותך שאתה בעצם כן אוהב אותו בסתר. עוד לא נולדה יצירת האומנות שכולם אוהבים.
בכל זאת לגבי ההודעה – אני הבנתי שמה שטריסטן אמר לפונדקאי זה בערך: "תגיד לבחורה היפה ששכרה איתי את החדר שאני הולך לספר לבחורה האחרת שמצאתי את אהבתי האמיתית [שהיא איביין], ואני הולך להפרד ממנה [מהבחורה האחרת]".
הפונדקאי היה חצי ישן ושיבש את ההודעה כשחזר עליה באוזני איביין וגרם לה לחשוב שטריסטן אמר שאהבת חייו היא ויקטוריה.
לי היה מובן מאליו שזה העניין.
לגבי השאר, אמרתי ש"אין לי כח" כי זה יהיה ויכוח חסר תוחלת. אתה מצאת בהם פגמים, אני לא. אבל זה מאוד עניין של טעם אישי, ומאחר שאנחנו שני אנשים שונים – מן הסתם גם טעמנו האישי מאוד שונה.
בכל מקרה, ראיתי את הסרט לפני כמעט חודש. רוב הפרטים כבר לא טריים לי בזיכרון. אני מתכננת ללכת לראות אותו שוב, ואז כשהם טריים בזיכרון אולי יהיו לי תשובות טובות לנקודות האחרות שלך. כרגע אני פשוט זוכרת שהן לא הפריעו לי (ואני דווקא נטפקנית איומה), אבל אני לא זוכרת את כל הפרטים הקטנים ולא מעוניינת להכנס להסברים שאני לא בטוחה לגביהם.
אני לא הולכת להתווכח
סבבה לגמרי. לא יודע מה איתך, אני לרוב מאוד אוהב לדון בטיבם ובאיכותם של סרטים, וכן, לפעמים להכניס קצת ארס לויכוח. הבלוטות שלי כנראה עולות על גדותיהן לאחר שאני מרגיש ששילמתי 35 שקלים על מוצר לא ראוי
אני לא הולכת להתווכח
אגב-איני יודע איך היה התרגום לעברית אך באנגלית הפונדקאי מוסר את ההודעה לכוכב בדו משמעות,בצורה שיכולה להשתמע לשתי פנים-הכוכב בחרה לשמוע את המשמעות הטובה פחות
לא קראתי את הספר
אבל לפי האגדה, חדי קרן אינם נותני אמון באופן כללי, להפך, הם דווקא סרבני ליטופים ידועים אבל בתולה (אמיתית) יכולה לאלף אותם. פאלי להחריד אבל ככה זה.
לא הבנתי איך זה שטריסטן הוא בן הממלכה מבטיח לו JPS בילט-אין במוח. אני נולדתי בתל השומר וכל פעם שבאתי לביקור התבלבלתי במחלקות.
החד קרן
הופיע ישירות מבלייד ראנר (גרסת הבמאי). זה לא הציטוט הישיר מסרטים טובים בהרבה. יש כמה כאלה וכולם מביכים בסופו של דבר כי הסרט לא משתשעשע בהם, בוא סתם מרפרנס.
חד הקרן היה גם בספר
ואין שום סיבה לחשוב שהוא רפרנס ל'בלייד ראנר' דווקא.
זה נכון
אבל תסתכל שוב על השוט – זה אחד לאחד.
קצת קשה לי להסתכל שוב כרגע.
אם כי ככל הזכור לי, את החד-קרן ב'אבק כוכבים' לא רואים אף פעם רץ, מה שכבר הופך אותו לשונה מזה של 'בלייד ראנר'. בימד"ב המחווה(?) הזאת לא מוזכרת (לא שזה כשלעצמו מהווה הוכחה למשהו).
בכל אופן, גם אם זה באמת ציטוט אחד לאחד מ'בלייד ראנר', שיש צופים שמזהים ויש כאלה שלא – מה הבעיה עם זה?
אין שום בעיה
:)
LOL גדול על גברת לינוביץ
סימן רע
שהיה צריך להזהיר אותי מראש הוא ש"טייק דאט" כתבו את השיר המרכזי לסרט. קצת רחוק ממרק קנופלר המופלא מה"דייר סטרייטס".
גם אני אהבתי את הסרט
אני מצטרף לכל האוהדים לפני. אמנם אין להשוות לנסיכה, שהוא סרט בכמה רמות מעל, אבל בכל זאת מדובר בהרבה יותר מסתם סרט פנטזיה טפשי.
רק רציתי להוסיף שהיה ממש מפתיע לזהות את העוזר הנאמן ושומר הסוד של קפטן שייקספיר (אפילו שם אין לו בסרט), כ"Soap" המעולה מ"לוק סטוק". ממש אהבתי אותו בלוק סטוק.
מצטרף לקבוצת ''המעיזים-לא-לאהוב-את-הסרט''
ה לעשות, תסריט טוב לא גודל על עצים (אפילו לא בממלכות קסומות).
על ליהוק וביצוע התפקיד בצורה טובה (ולא רק בשביל הקרדיטים) – צריך לעבוד.
הסרט מעולם לא יתקרב לנסיכה הקסומה (נה"ק) כי חסר לו מרכיב "הקסם". חסרה לו המזיגה של יסודות שגורמים ליצירה להתעלות מעל חלקיה.
ניל גיימן דומה לאותו כוכב רוק שמצפים ממנו שנים "ללהיט הגדול" וזה לא מגיע…
כן, קראתי את הספרים וקומיקסים שלו מספיק כדי לדעת שהוא[אולי] יוצר סביר במקוריותו ולא מגיע לו כל ההיייפ הזה…לכן אין פלא שמה שיצא זו עיסה דביקה ולא טעימה.
נ.ב.
תרגישו חופשי למחוק את ההודעה אם המאפייה הגיימנית וג'אבה דה-האט ידרשו זאת.
למה אתה מאשים את ניל?
אנשים שלא אוהבים אתת מירורמאסק ואת אבק כוכבים כל הזמן מאשימים את ניל גיימן בזה שהם לא אוהבים את הסרטים האלה.
ניל גיימן היא מורב רק חלקית בפרויקט הראשון ולא היה מעורב בכלל בפרויקט השני.
כי לרוב גם חומר הגלם לא כל כך משובח.
בחיי שניל גיימן הוא היוצר הכי אוברייטד שאני מכירה. הוא בנאדם מאוד נחמד, באמת, סימפטי, אבל היצירה היחידה שלו שהיא באמת מצוינת, באמת קלאסיקה בעיני לפחות, היא בשורות טובות, ואותה הוא כתב עם פראצ'ט, כך שאתה לא באמת יכול לדעת למי צריך ללכת הקרדיט. לעולם לא עולם היה מסקרן בהתחלה, והקונספט שלו באמת מלא פוטנציאל, אבל הכתיבה, ההתרחשות, ומעל הכל, הדמויות, פשוט לא יוצרות משהו שמעניין אותי מספיק כקוראת. את אבק כוכבים, כאמור, הכרחתי את עצמי לקרוא עד הסוף, משום שטירסטן הוא דמות משעממת, וההתרחשויות פשוט שיעממו אותי. לעולם לא עולם היה כבד ונסחב, אלים אמריקאיים פשוט שיעמם אותי לחלוטין עד כדי כך שעזבתי את הספר סביבות האמצע ואת בני אנאנסי כבר לא טרחתי לקרוא. יוצא דופן מהמבחר של גיימן היה עשן ומראות, שכן הצליח להחזיק אותי, אם כי כמה מהסיפורים באמת גרמו לי לרצות להקיא.
יותר ויותר אני מבינה שגיימן הוא אמן קונספט, או סופר גימיק. יש לו רעיון שבבסיסו הוא נפלא, או עולם מצוין, או קונספט עיצובי מבריק כלשהו, אבל בניית הסיפור עליו פשוט לא מוצלחת.
אלו היו שישים שניות [אופטימיות] על ניל גיימן.
אמנם אבק כוכבים (הספר)
באמת מוערך יתר על המידה אבל לא יכולתי להתנתק מאלים אמריקאים ולעולם לא לעולם.
כשאת אומרת שכמה מהסיפורים בעשן ומראות כמעט גרמו לך להקיא, למה את מתכוונת? כי הם גרועים לגמרי או חולניים?
זה בעצם הספר הבא של גיימן שאני מתכנן לקרוא.
חלקם ממש מזעזעים.
קראתי אותם גם לפני כמה שנים [סביבות גיל 13], כך שזה יכול להיות קשור, אבל גם היום אני די בטוחה שהסיפור על שלגיה, למשל, עדיין יזעזע אותי מאוד.
הסיפורים הקצרים שלו לא גרועים, לטעמי, אבל לחלקם אין פואנטה, חלקם לא ברורים וחלקם כאילו מנסה לזעזע את הקורא בכוח. זה סובייקטיבי, תנסה לקרוא ותגלה בעצמך.
יכול להיות שזה לא רעיון כל כך טוב
בגלל שבינתיים לא אהבת אף ספר של ניל גיימן אבל אם את מוכנה לתת הזדמנות נוספת לספרים שלו- תנסי את סנדמן.אני יודע שזה יותר קשה להשגה (אין ספריות שמשאילות קומיקסים בארץ, יש פחות חנויות קומיקס מאשר חנויות ספרים וזה יותר יקר) אבל זה שווה את זה. אני יודע שההתחלה מאוד איטית (במקור הפסקתי לקרוא באמצע הספר הראשון בגלל שזה נראה די גרוע) אבל לניל מגיעים על פי דעתי כל הסופרלטיבים שנתנו לו בשביל הסדרה הזאת. דרך אגב, בשורות טובות, הוא כזה טוב? לא קראתי אותו עד הסוף עדיין (למרות שאני מאוד אוהב את פראצ'אט) בגלל שאני מחכה להזדמנות לקרוא אותו באנגלית אבל תמיד חשבתי שהספר הזה הוא משהו בסגנון פראצ'ט קלאסי, ולא איזה קלאסיקה מדהימה (אשמח אם תתקני אותי, אבל האמת היא שזה די עוף)
חומר גלם משובח
אבק כוכבים הוא ספר חמוד ביותר. זה פשוט סיפור אגדה ארוך מספיק כדי להכיל ספר שלם. אלא מה? הוא לא מתרגם טוב לקולנוע. אין בו רגעי שיא וממש אין את הקרב הסופי של הגיבורים נגד הרעים. ובאמת- חוץ מרוב השמות (לא קראו למעבר לחומה "faerie"?) והעלילה הכללית (בחור הולך למצוא כוכב לאהובתו) ה-כ-ל שונה.
ובנוגע לגיימן עצמו. כן, מה שמיוחד בסיפורים שלו זאת היכולת שלו להסתכל על דברים קצת שונה (לונדון שמתחת, הendlessים, שלגיה מנקודת המבט של המלכה). אבל בעיניי הוא גם מספר סיפורים מוכשר. יש לו יכולת מדהימה לשים את המילים הנכונות בסדר הנכון. לפחות בעיניי.
ברור שיש לנו טעם מאוד שונה בספרים. חשבתי על בשורות טובות שהוא משעשע, עמוק, קליל… אבל לא מכיל את הפוטנציאל המלא של שני הסופרים שכתבו אותו. עדיין חשבתי שזה ספר טוב, אבל יש לשניהם טובים יותר.
את עשן ומראות הכי פחות אהבתי. כמעט כל הסיפורים שם נכתבו מתוך מטרה ברורה לגרום לקורא להזדעזע ורק הכתיבה ה"גיימנית" גורמת להם להיות נסבלים. (על תבינו אותי לא נכון- עדיין יש שם כמה סיפורים טובים מאוד כמו הסיפור בהקדמה והסיפור של שלגיה). יש סיפורים הרבה יותר טובים בfragile things. יש סיפורים מעולים בthings. מומלץ בחום אם תצליחו להשיג אותו.
neverwhere הוא הספר האהוב עלי. המון ספרים נכתבו בסגנון של "האדם החסר ישע שנתקע בתוך עולם מלא סכנות" אבל העולם המלא בסכנות כאן היא לונדון שמתחת. אותי זה עניין מספיק.
אלים אמריקאים מרתק בקריאה ראשונה ומשעמם בקריאה שניה. צריך לאהוב את הפילוסופיה. לעומת זאת בני אנאנסי לקח את אותו קונספט בלי הפילוסופיה ולמרות שהוא מתחיל בגמגום הוא מסתיים בתחושת feel good חזקה, אז אולי בכל זאת כדאי לך לנסות…
אלו היו שישים שניות [מסנגרות] על ניל גיימן.
וואו, כנראה הטעם שלנו בספרים,
או בכל הקשור לגיימן לפחות, באמת מאוד שונה. אולי אני באמת אתן צ'אנס לאנאנסי, אחרי שאסיים את רשימת הקריאה באורך הגלות שחמש יחידות ספרות מזמנות לי.
אם את רוצה לתת לו הזדמנות הוגנת
דווקא כדאי לטרוח ולנסות את sandman. גיימן הוא די גאון של הברקה אחת, וזו ההברקה שלו.
אני דווקא מאוד אוהבת את הכתיבה שלו, אבל גם לי אין ספק ששום יצירה שלו (למעט ספרי קומיקס אחרים, לא קראתי אותם) לא משתווה אליו.
אמנם עצוב שהוא לא הצליח לשחזר את השיא הזה, אבל גם ספר אחד (למעשה עשרה) כל כך טוב זה הרבה.
קשה לומר מה בדיוק הוא כתב,
אבל ממכתב התגובה של המדענים נראה שמדובר בשאלה לגבי אפשרות קיומו של עולם אחר מעבר לחומה שמקיפה את הכפר:
…
פחות או יותר מש''א
רק שקראתי פחות מהספרים שלו, ובשורות טובות הוא חמוד אבל לא מופתי, לטעמי.
גיימן כן היה מעורב ב'אבק כוכבים'
אבל המעורבות שלו מינורית. הוא לא כתב את התסריט, ובוודאי שהוא לא ביים (או משחק), ככה שיש הרבה אנשים אחרים לבוא אליהם בטענות (או שבחים, לפי הטעם) על הסרט לפני שמתחילים לדבר על "אשמתו" של גיימן.
דקסטר פלטשר
והגולשים המבוגרים יותר בטח מכירים אותו כספייק מ"העיתון" או איך שלא תרגמו את השם של הסדרה הזו לעברית
http://en.wikipedia.org/wiki/Press_Gang
דקסטר פלטשר
ג'וניור גאזט
וואו, נוסטלגיה!
לעולם לא אשכח את הפרק שהוא היה בבניין ההוא שקרס ודיבר עם בחורה שבסוף לא הצליחו להציל.
זה השם של העתון, לא השם של הסדרה
השם העברי של הסדרה, למרבה המבוכה, הוא "שגעון של עתון", והיא אחד הדברים הכי טובים שראיתי אי פעם בטלויזיה.
אני מעדיף לחזור ולשכוח
את השם ההוא שכרגע כתבת, נו איך זה הלך? משהו עם עתון…
ואני מסכים, בהחלט אחת הסדרות המשובחות.
סרט מקסים.
אז כן, "הנסיכה הקסומה" זה ממש לא. אבל עדיין מדובר בשעתיים המהנות ביותר שביליתי בקולנוע בחודשים האחרונים.
לא ציפיתי ליותר מדי, הייתי עייף ועצבני לפני שנכנסו לסרט, מה גם שהספר לא הלהיב אותי מי יודע מה, אבל מרגע שהסרט התחיל שכחתי מכך שקראתי את הספר, ונתתי לסרט לשאוב אותי פנימה. והוא הצליח.
אמרו כאן שהמשחק לא משהו, שהתסריט לא מוצלח, שגיימן אוברייטד (דווקא עם זה אני מסכים), ואולי כל הנקודות האלו נכונות ומדויקות, אבל הן לא מונעות מהסרט להיות שעתיים של כיף טהור, שיצאתי מהן עם חיוך מטופש מרוח על הפנים.
סרט נפלא ומשעשע!
אני חייבת להודות שבחלק הראשון של הסרט היה לי קצת קשה להבין מה נגד מה, יותר מדי סיפורים התרחשו באותו הזמן ובמקביל ולקח לי זמן למקם לעצמי בראש איזו דמות באה לי בטוב ואיזו דמות לא. הכל הלך מהר מדי.
המכשפות בסרט מצויינות, עשויות קצת סיגנון "הוקוס פוקוס" ובגלל זה אני מבינה למה הן מתות להיראות כמו מישל פייפר שמעולם
לא נראתה יותר טוב. הלסת שלי פשוט נשמטה לרצפה.
בחצי השני כבר החזקתי את היד של החבר שלי בהתלהבות והתמוגגתי על המשפטים הרומנטים שרצו שם.
קלייר דיינס, שבד"כ גורמת לי רק לרצות לעקם את הפרצוף כשהיא נכנסת לפריים, היתה יפהפייה וכובשת וממש מקסימה. התפקיד הזה רק עשה לה טוב.
ברגע שעשו גם לטריסטן את המייקאובר אז התמוגגתי גם עליו (למרות שלדעתי השחקן ששיחק את אביו הצעיר היה יותר נאה)
סיינה מילר בתפקיד ויקטוריה היתה קצת מיותרת, ילדה יפה בתפקיד קטן וחסר משמעות, אבל ניחא.
ואין לי מושג מה הולך בספר, אבל קפטן שייקספיר הוא ללא ספק אחת התוספות הנפלאות לסרט. הוא הקומיק ריליף במייטבו, רוברט דה נירו ממש הפתיע אותי עם התפקיד הזה והוא עושה אותו בצורה מושלמת.
מדובר פה בסרט שכמותו לא ראיתי כבר המון זמן. הוא פנטזיה ואקשן ורומנטיקה במייטבם.
שמעתי שיש המשווים את הסיפור לנסיכה הקסומה, מבחינת עלילה אני לא רואה שום דימיון אבל בהחלט יש קווים חוצצים באווירה של הסרט.
בגדול… סרט מאוד מומלץ!
באיחור של שבועיים אחרי הצפייה בסרט...
הסרט היה טוב ומהנה, אבל בהחלט לא עמד בציפיות שלי. ציפיתי לא להעתק של הספר (שאותו אני מאוד אוהבת) אלא לסרט אגדה קסום והומוריסטי שישמר משהו מרוחו המקורית של הספר.
חלקית התרציתי. האווירה הייתה מאוד קסומה (האפקטים של הקסמים היו, אני מצטטת חברה שלי, בדיוק כמו שקסמים אמורים להיראות) והעולם מעוצב נפלא, אבל חלק גדול מהשאר התפספס. הדמויות, למשל. מה קרה לאיביין הצינית והמעצבנת? (אהבתי אותה ככה) ולמה ויקטוריה פורסטר כזו נחמדה? (ד"א, החבר שלה נראה בדיוק כמו ווסטלי)
הסיום של הסרט נמרח מדי, בעיקר בגלל שאת כל הדברים הטובים גילו כבר בהתחלה ולכן כל אפקט המתח שהיה בספר נעלם (הרבה פחות מעניין לראות סרט כשהסבירו לך מראש מה הולך לקרות, הרבה לפני שהגיבורים ניחשו את זה) והפסקול פושר ביותר.
הסרט נחמד, אי אפשר לומר שלא נהניתי, אבל מדובר בפיספוס. אני אתנחם בזה שהספר שוכן בבטחה על המדף שלי, ממש ליד הנסיכה הקסומה.
את מתכוונת, בדיוק כמו בנסיכה הקסומה?
אבק כוכבים- הגרסה הקולנועית.
כל כך, אבל כל כך נהנתי מהסרט הזה.
ובתור מעריצה גדולה של ניל גיימן (ובדרך כלל גם בעד העתקים מדויקים של ספרים למסך), אני חייבת להגיד- הפעם, לדעתי, הסרט יותר טוב מהספר.
כמעט צחקתי בקול ולא הפסקתי (קפטן שייקספיר והנסיכים המתים הם דמויות גאוניות), כמו כולם באולם.
הקסמים נראו כל כך טבעיים ואמיתיים, בדיוק כמו שהם אמורים להראות על במות בהן חותכים אנשים לשניים.
וחוץ מזה- עוד מישהו שם לב למבטים המשעשעים של ווסלי והקפטן בסוף? גאוניות לשמה.
שתי שאלות +
האם הסצינה של רוברט דה נירו מסתכל במראה היא מחווה ל"נהג מונית"?
איך זה יכול להיות שסרט כזה מושקע וזאנר אהוב לא הצליח בצורה מיוחדת בקופות?
————————–
ובקשר לסרט עצמו, ממש מעל לציפיות שלי. בפירוש סרט ההרפתקאות-פנטזיה הכי טוב שראיתי מאז "הנסיכה הקסומה". פשוט אין מילים, העלילה הקסומה, העיצוב המדהים, ושייקספיר אחד עם מוניטין.
סרט מעולה-ממליץ!
אני לא חובב הזאנר של הפנטזיות אבל הסרט הזה פשוט נפלא ,שעתיים של הנאה רצופה !
מישל פייפר וצוות השחקנים משחקים מעולה!
יש הרבה הומור ופעולה ואין רגע אחד משעמם -ממליץ!
קלייר יקירתי
לא משנה צבע שיער, איפור או תאורה, לנצח תהיי יפהפה בעיניי.
נכון, השחקן של האבא היה גם יותר סימפטי
וגם הרבה יותר סקסי. ממש התבעסתי כשגיליתי שדווקא הנעבעך עם הפה העקום הולך להיות הגיבור הרומנטי. איזו בחירה גרועה.
וקלייר דיינס אהובתי נראית פה נורא. גם פאה/חמצון גרוע וגם (בהתחלה) השמלה הכי לא מחמיאה בעולם.
הו! סוף סוף מישהו מסכים איתי!
קלייר היא שחקנית שאני מאוד אוהבת, כי היא מחוץ לגינוני הכוכבות ההוליוודיות וכי היא יודעת לשחק. חוץ מזה יש לה חן מיוחד. אבל זה הסרט השני בו אני רואה שמנסים להפוך אותה לכוסית (את שמו של הסרט השני איני זוכרת,הוא עוסק בימים בו רק גברים שיחקו במחזות שקספיריים). לא חבל לקלקל?
ותודה על התיאור המדויק של הנעבך. אכן, הפה העקום היווה גורם שהעדפתי לשכוח.
בכל מקרה, אני רוצה לראות את הסרט שוב. אני לא חושבת שהוא יגיע לרמה של "הנסיכה הקסומה" (שש פעמים רצופות בקולנוע. הברווז ראתה אותו שבע פעמים רצופות, אבל הייתרון שלה הוא שהיא זו שראתה אותו ראשונה וגררה אותי – כן, כן, סירבתי ללכת לסרט – לראות כדי להתאהב ולהתמכר) אבל מתי לאחרונה רציתי לחזור ולראות סרט?
קלייר
חבל שלא יצא לה לבכות בסרט. אני תמיד מאוד משועשעת כשהיא בוכה והסנטר שלה מתחיל לקפוץ. (ז"א , אולי היא כן בכתה ואני לא זוכרת וזה סימן שלא הייתה פה עבודת סנטר טובה).
זה אחד המסרים בסרט?
גם אני לא ראיתי את המסר הזה.
ראיתי סרט צבעוני, כיפי, סימפטי ושטחי-במוצהר, וחלק מזה זה שהגיבורים יהיו נעימים לעין.
וכן, גם לא אמרו לנו שום דבר על האופי שלהם, אז צריך שהם יהיו יפים כדי שנשמח בשמחתם וכאלה.
גם אני חשבתי שהאבא עדיף
האמת מעניין איך הוא יהיה בתפקיד ראשי יותר. מסתבר שהוא הנסיך כספיאן בסרטים של נרניה, אז תהיה הזדמנות לבדוק.
לא זוכרת אם זה היה בקומנטרי של הנסיכה הקסומה, או בספר במהדורה המאוחרת יותר שלו, או אולי בשניהם – אבל יוצרי הנסיכה הקסומה דיברו מפורשות על הסיכון שהם לקחו עם רוב ריינר חסר הניסיון למדי, שהשתלם בגדול.
אז מצחיק לשמוע אותך מדבר עליו כבעל ניסיון דווקא.
לרוב ריינר היו מאחוריו שלושה סרטים כבמאי,
שניים מהם מאוד מוערכים, כשהוא עשה את 'הנסיכה הקסומה'. למתיו ווהן היה רק אחד.
כן, ימד''ב אכן אישש זאת כשבדקתי לראשונה
אך בקומנטרי של הסרט דובר רבות על חוסר הניסיון של ריינר. ייתכן ומדובר בחוסר ניסיון בז'אנר, ואולי זה טמון בכך ששיתוף הפעולה בין גולדמן לריינר החל (לפי התוספות בספר שלו) עשר שנים לפני תחילת הקריירה של ריינר כבמאי.
ככה או ככה, כשבחרו בריינר לתפקיד הבמאי הוא לא היה בעל ניסיון לטענת היוצרים, וזה היווה סוג של סיכון שהשתלם.
עוד תגובה מאוחרת
תודה!
תהיתי למה אני קוראת את התגובות לסרט בשעה כה מאוחרת, והנה, סיפקת לי סיבה – ה"אה, הוא נתן לי כאפה" שיעשע אותי מאוד. על כן, תודה!
תקציר אבק כוכבים ב-7 לילות
במדור "יוצאים" במוסף "7 לילות" של ידיעות אחרונות, מתפרסמים תקצירי הסרטים המוקרנים בארץ (לרוב בצרוף דרוג כוכבים וכמה מילות ביקורות).
זה הקטע המוקדש שם "לאבק כוכבים":
*** פנטזיה.
כוכב נופל בממלכה קסומה, מתגלה כיפהפיה עם כוחות מיוחדים. כולם מבקשים לכבוש את ליבה: נסיכם תאבי שלטון, שודדי ים מעופפים, שדונים לוחמים, אפילו מכשפה מרושעת. אבל רק אחד יידע באמת מה זו אהבה. *פרודיה מהנה, שופעת תרבות*. עם קלייר דיינס, פיטר או'טול, מישל פייפר. במאי: מתיו ווהן.
ארה"ב 2007
אומנם זה לא "חטא לאנושות", אבל לי זה נראה די… לא מוצלח(?).
לא הייתי מגדיר את הסרט כפרודיה
אבל חוץ מזה, מה כל כך לא בסדר?
כמו שאמרת
הסרט אינו פרודיה, וההגדרה הזו מטעה (אני חושש שההקבלה ל"הנסיכה הקסומה", גררה את ההגדרה הזו).
אפשר להגיד שהשימוש ב"לכבוש את ליבה" לא מדוייק, אך משמשת מעיין פתרון יצירתי, אבל זה לא מתאים לגבי "שודדי ים מעופפים", ואני לא זוכר שהיו שם "שדונים תאבי שילטון" (או שדונים בכלל).
"רק אחד ידע באמת מה זו אהבה"?
אם היית צריך לציין רק שלושה שחקנים מהסרט, האם אתה היית בוחור לציין דווקא את פיטר או'טול?
אבל כמו שכתבתי – זה סתם קצת צרם לי, ולא משהוא שמקבלי ל"מניח רעפים נוצרי".
אני כנראה לא רגיש לדברים האלה
משום שראיתי כל כך הרבה דברים גרועים הרבה יותר בתקצירים *רשמיים* שהמפיצים שולחים לעיתונאים. כתב בידור שיפרסם את התקצירים האלה בלי לראות את הסרט (או, במקרה היותר נפוץ, להתעלם מהם ולבדוק בימד"ב) יעשה מעצמו צחוק.
הממ.
לי היו פלאשבקים לאלמנט החמישי דווקא בנאום ה"אהבה היא הדבר היחיד שטוב בעולם שלכם, עם כל המלחמות וההרג" ("אבל למה הם לא טרחו ללמוד מנקודת החולשה של האלמנט החמישי?!", למי שמעוניין בציטוט המדויק), אבל כן, עכשיו שאתה מזכיר את זה…
אף אחת מהמכשפות לא הופיעה ב''סיינפלד''
אבל אולי שרה אלכסנדר הייתה מוכרת לך – סוזן מ"זיווגים".
הערה כללית
אני חושב שזו פעם ראשונה בתולדות האתר שיש כל כך הרבה מגולשי האתר, שאינם אורחים מזדמנים, שמחזיקים בדעה הפוכה לגמרי מדעת כותב הביקורת
אתה לא פה מספיק זמן.
זה כי הוא הומו.
ממש מגיפה, כל ההומואים האלה.
כל פעם אני נשבעת שרגלי לא תדרוך שוב בגיל ירושלים.
וכל פעם בא סרט שאני כל כך רוצה לראות בקולנוע שאני נשברת והולכת. וכרגיל, זכיתי במסך טלוויזיה סביר-בגודלו ביחס לאולם הקטנטן, עם כיסאות שהמחמאה הגדולה ביותר שאני יכולה לתת להם זה שלא *ממש* מרגישים את החורים שיש בהם כשיושבים עליהם בפועל. איכס.
והסרט, זה שהביא אותי להפר הבטחה מהסוג הכי חשוב – קרי, לעצמי – איך היה הסרט? חמוד. חמוד מאוד, אפילו. כמעט מקסים, לפרקים. עם המון המון דברים נהדרים ונפלאים שהיו יכולים להתחבר לאחד הסרטים הטובים שראיתי אם הם לא היו טובעים בכאלה רמות של קיטש. מה הקטע עם הנאומים האלה? הגרון שלי עוד כואב, כל כך עמוק לתוכו ניסו לדחוף לי את מתיקות-היתר הזו. מצד שני, כואבות לי גם העיניים, עד עכשיו – איפה צילמו את הדבר הזה? וואו!!
והקשר להודעה שלי...?
דווקא נהניתי מהסרט. די. פשוט גם התאכזבתי ממנו. מאוד.
קשר של אסוציאציה חופשית?!
ההודעה שלך היא חוות דעת כללית (מאד) ולגיטימית על הסרט.
למה אפשר לא להסכים? שהוא מתוק רק כמו 2 סוכרזית ולא 3?
מההודעה שלי ברור (לדעתי) שמהסרט *מאוד* התאכזבתי ולכן חיפשתי ניחומים במחוזות הפנטזיה האישית.
האם זה כל כך לא בסדר?
ח''ח על הביקורת!
ממש הסכמתי עם כל החסרונות שכתבת….. (מצטער שדווקא על זה נפלתי אבל פשוט יצאתי מהסרט עם כמה תחושות שליליות וממש מצאת את כולן מה שנקרא!)
גם בעיני סרט נחמד מאוד, תודה על הביקורת.
סרט טוב
סרט זה הוא סרט מאוד נחמד עם הרבה ראיונות מבריקים, אני מציע לראות.
חביב ולא יותר
"אבק כוכבים" הוא סרט חמוד, קליל ומבדר ולא יותר מזה. בסרט "הנסיכה הקסומה" יש ניצוץ אמיתי של קסם ורגש, שבגללו, ככל הנראה, צפיתי בו אינספור פעמים. כך גם בסרט הנפלא "הסיפור שאינו נגמר".
הסרט יותר טוב מהספר
הספר היה חביב ולא יותר. מין חטיף כזה לקריאה קלה.
ואותו דבר קרה בסרט. אבל הסרט פשוט נעשה טוב, ובגלל זה אני כל כך מעריך אותו, כי לא קל למצוא סרטים שאני נהנה בהם.
סיינה מילר
ראיתי אותה השנה ב"ראיון לילי" ובסרט הזה, ומדובר פשוט בשתי נשים שונוץ. היא לא דומה לעצמה
שתי הערות קטנות:
1. לא היה שם אף אחד שנראה כמו ווסטלי (וחבל!).
2. לסצנת כוס-מורעלת-שמוחלפת מופתית: ליצן החצר (עם דני קיי). סצנה מצחיקה עד דמעות, ולא היחידה בסרט. היא גם קדמה בהרבה לנסיכה הקסומה.
http://youtube.com/watch?v=LS75NtlH3gI
הו!
עכרור, שבית את
י – גם להכיר וגם לאתר? אתה נהדר!
ויוטיוב הוא מקום נפלא: http://youtube.com/watch?v=Da3__AOG12o
(וזאת למרות שזה מסתובב בוידאו איפושהו ברחבי הבית…)
תודג
עכשיו נזכרתי שגם ב-'מפקח הכללי' יש קטע עם כוס יין מורעל. כנראה דני קיי חיבב את המוטיב הזה.
תודג
זה תפס? מעניין אם מישהו יודע גם את התגובה המתאימה…
עין בדג מה
סרט ממש כיפי,
נהניתי הרבה יותר משציפיתי. ראויות לציון מיוחד התגובות מהיציע של הנסיכים, ששעשעו אותי עד מאד. אפילו הרומנטיקה בסרט סחטה ממני כמה awwww לא אופיניים.
אין לי מושג עד כמה הסרט נאמן לספר. מקריאת התגובות כאן נראה שלא ממש. כך או כך, אני חושב שהסרט הזה עושה עבודה טובה במשיכת אנשים לקרוא את הספר, וזה מבחינתי כבר טוב. אני מבחינתי ממליץ על הסרט, למרות שכמו בכל סרט ניתן לזהות בו כמה מגרעות (בתחום האפקטים ניתן לציין לרעה הדבקה בולטת של דמויות על מסך ירוק. בתחום התסריט ניתן לציין כמה חורים עלילתיים מופרכים וקצת סחבת).
אז סופסוף ראיתי, ודי נהנתי, עד שהגיע הסוף.
למה להרוס דבר טוב?
כ"כ נהנתי במשך הסרט, וצחקתי, והופתעתי.
ולמרות שהיו דברים כ"כ ידועים מראש, זה סרט פנטזיה, קצת קיצ'יות לא הרגה אף אחד.
בהחלט נהנתי.
במיוחד עם תחביב שפיתחתי לעצמי בסרטים בריטים, זהה את האנשים שמופיעים בהארי פוטר [התיש האנושי כמובן]
קפטן שייקספייר זו אחת הדמויות המוצלחות ביותר, אבל עדיין ג'ק ספארו לוקח אותו בהליכה ודילוגים קלילים..
בקשר לנסיכה הקסומה, יש הקבלות, זה יכול להזכיר, אבל אין שום סיבה להשוואות כ"כ מעמיקות.
הדבר היחיד שהפריע בסרט הזה הוא האורך כמו שציינו, הסצינה שקרון [בלי ספויילרים] הייתה ממש ארוכה יתר על המידה, ובכלל היו יכולים לקצץ אותו קצת.
*במיוחד* את הסוף, שפשוט הרס לי את הסרט, לא צריך גם להגזים עם הקיצ'.. איזון זה הככל בחיים :]
אהבתי את הביקורת והסרט מצויין
אבל לדעתי קצת הגזמת בביקורת.
"הדבר הכי טוב שרוברט דה נירו עשה בעשר השנים האחרונות"? לא ראית את 'לפגוש את ההורים', אני מניח.
לצערי הרב עד מאוד, ראיתי. מאז אני מנסה לשכוח.
הוא בטח התכוון ל'פגוש את הפוקרים'.
חשוב לי לציין
שעכשיו סיימתי לקרוא את הספר (כן, כן, אני יודעת, הדיליי) והסרט טוב בהרבה מהספר.
הסרט הרבה יותר קסום, הרבה יותר זורם והרבה יותר חמוד.
כל כך הרבה קטעים שהיו בסרט היו חסרים לי עד כאב בספר.
אני חושבת שזאת הפעם הראשונה שאני חושבת שהסרט יותר טוב מהספר.
אני היחידה שממש לא התלהבה מהסרט??
ההתחלה שלו נראית די מבטיחה במיוחד עם האח התאום של אורלנדו בלום שנמצא שם, אבל הסרט עצמו חוץ מכמה רגעים נחמדים ורוברט דה נירו שהיה הדמות הכי משובחת בסרט, ממש ממש מאכזב, אפילו קצת משעמם,קלייר דיינס יפה שם מאוד אבל זהו, מישל פייפר נתנה הופעה ממש נחמדה, לא הבנתי ככ את המעבר החד של אורלנו, או איך שלא קוראים לו מחנון חביב לאורלנו בלום בשודדי הקאריביים 2 בשניה וחצי על המסך שבהם לא קרה כלום, לדעתי זה סתם ניסיון כושל לשחזר את הנסיכה הקסומה באופן מודרני מידי…
רד פיש,
על העטיפה!
עכשיו הגיע אלי הספר מההזמנה בדואר, ואגב, איך שהתחלתי לקרוא המלים הראשונות נראו לי מוכרות מאוד…
התחלתי לראות את הסרט לפני כמה זמן וראיתי אותו בשנית עד סופו היום.
סרט פשוט מקסים, במיוחד דמותו של שייקספיר, ואיך אפשר שלא דמותם של הנרצחים, ובכלל סרט נפלא.
היו מספר סצינות קלישאתיות מעט או צפויות מעט,
אבל הן כלום לעומת שאר הסרט.
בנוסף, לא יצא לי לקרוא את הספר, אבל אני בטוח שאוהב אותו.