המוסד הסגור

מאת
אביעד שמיר
– פורסם ב 3 באוגוסט 2007Posted in: ביקורות

במאי: אלון גור אריה
תסריט: נועם שגב, אלון גור אריה
שחקנים: רון שחר, אילן דר, לנה אטינגר, איריס אברמוביץ', אלי גורנשטיין

אי שם בישראל

רבותי, יש לי הודעה חשובה. דיברתי עכשיו בטלפון עם שר הבטחון והוא מוסר ד"ש. הוא גם מוסר ששגריר ארצות הברית בישראל נחטף בידי ארגון טרור ומוחזק במדינת סוג'יירה. סוג'יירה, להזכירכם, היתה מדינה מוסלמית שקטה שאוצרות הטבע היחידים שלה הם גזרים שחורים ובזיליקום. לפני כעשרים שנה, התגלה בסוג'יירה נפט וארצות הברית תקפה אותה בכדי למנוע אלימות באיזור. הכיבוש נמשך עד היום. חייו של השגריר בסכנת חיים ובממשלה מתעקשים שאשלח את טובי סוכנינו לפעולת חילוץ נועזת. שתי אפשרויות ניצבות בפנינו:

א. הרכב שלך חוסם את המזל"טים. תזיז אותו בבקשה ל-ח'.

חוץ מזה, אנחנו יכולים לתכנן מבצע מסובך ורצוף סיכונים שלא כולם ישובו ממנו בשלום, או שאפשר לשכוח מהנופש באולגה.

כן, כבוד השר מאיים – שניה, שמישהו יעיר את מ' בשורה ד'. אם כן, כבוד השר מאיים לבטל לנו את החופשה המתוכננת בפארק הנופש אולגה אם לא נחלץ את השגריר. אז אם אתם רוצים להגיע למגלשה של חוזליטו, כדאי שנתחיל לעבוד.

אני שולח למשימה את רמי, שחזר לאחרונה מעוד חיסול מוצלח בתוניסיה. מכיוון שכמו כל גיבור סרטי פעולה שמכבד את עצמו, גם רמי נושא עמו טראומה מהמשימה האחרונה, מצורפת אליו מיכל. תעשו לה כבוד, היא הבת של שוקי, ממציא קריצת שוקי ששום אישה לא יכולה לעמוד בפניה. רק אל תזכירו את זה שהיא הבת של שוקי, מיכל שונאת שמזכירים ששוקי הוא אבא שלה.

רמי והבת של שוקי יפגשו כעת עם בתו הבלונדינית החתיכה של השגריר, ולאחר מכן יצאו למעבדה. קוצ'יק יספק להם את מיטב הטכנולוגיה החדשנית שפיתח. ניר שהופך לטלפון לווייני, מכשיר המתריע מראש מפני שימוש בנשק, חשד לנישואין בתוך המשפחה, הכל יש לו.

כמה שנים קודם לכן

בסוף העשור הקודם עלתה ברדיו תל אביב תכנית הומור פרועה בשם 'היפופוטם'. התכנית צברה לעצמה קהל מעריצים אדוק וזכתה לפופולאריות כה רבה, שבשנת 2000 הוחלט להוריד אותה מהאויר. בעקבות דרישת הקהל ועקשנותם של היוצרים, התגלגלה 'היפופוטם' מחדש כאסופת מערכונים מצולמים הניתנים לצפיה בחינם באינטרנט.

כעת מתברר שאנשי הבהמות גם עבדו במשך ארבע השנים האחרונות על סרט. לא סרט ארוך, בסך הכל ארבעים דקות, אבל יש בו דרמות פוליטיות, קרבות רבי משתתפים ואפקטים מרהיבים שלא נראו מאז הקליפ "אצל הדודה והדוד". בעולם בו העולם מאיים על שלומם של טרוריסטים, קבוצה של גיבורים לא שגרתיים יוצאת לצחוק על קלישאות.

אי שם בתל אביב, בין הרחובות קרליבך, שפרינצק והארבעה

בזמן הצפיה ב'המוסד הסגור' (ימי שישי בלילה בסינמטק תל אביב), עלתה לי בראש רק מחשבה אחת: "וואלה, זה מצחיק". תלמידי הכיתה הטיפולית המכונה 'היפופוטם הפקות יוקרה' שמו לעצמם למטרה ליצור פארודיה על סרטי ריגול ופעולה הוליוודיים בתוספת ניחוח ישראלי של חומוס ושניצל. כמות הבדיחות ושילובן בעלילה לא היו מביישות את השילוש הקדוש צוקר-צוקר-אברהמס. השימוש המרובה בבדיחות חזותיות ושורות מחץ המשתלבות בשיחה כאילו אין שום דבר מביך בתשובה "מכון ליווי בלוינסקי 17", מזכיר פארודיות אהובות כמו 'טיסה נעימה' ו'סודי ביותר'.

מצד שני, העלילה מכילה גם מספר התיחסויות לנושאים פוליטיים שנוגעים ללבנטיני הממוצע. ביקורת על מדיניות הכיבוש תמורת נפט של ארצות הברית, בורותו של הנשיא האמריקאי, או השחצנות וחוסר הדאגה לזולת של סוכני המוסד, קיימת בסרט; עם זאת, כנראה מתוך מטרה שכמה שיותר אנשים ישתדלו לא לשפד את יוצרי הסרט על טומהוק, כל רמיזה סטירית היא מעודנת ולא חורגת מגבולות האיזה קטעים.

אני חייב להודות שהסרט לא מחדש דבר בתחום הקומדיות הפרועות. גם פה, התירוץ לעלילה רומנטית מרוכז במשולש רומנטי (אם כי לא מעורבים בו שני גברים), המבוסס על המתח המיני בין הגיבור ושותפתו למשימה. המפקד העליון, ראש המוסד במקרה הזה (אילן דר), מתגלה בעיקר כאינפנטיל שלא ברור מי נתן לו לנהל שירות ביון מהמתוחכמים בעולם, ממש כמו לורד הלמט; ובדומה לניק ריוורס, הכוכב העשוי ללא חת של 'סודי ביותר', גם הגיבור עצמו (רון שחר) מסתמך יותר על הקסם האישי שלו מאשר על חשיבה הגיונית. מצד שני, זה לא שונה בהרבה מאיך שהמוסד נראה במציאות.

למרות הנוסחאתיות, 'המוסד הסגור' מכיל בארבעים דקותיו יותר בדיחות מוצלחות מכל הקומדיות באורך מלא שהופקו בישראל בעשור האחרון (כן, שתיהן). כיף לראות שאפילו בלי תקציב מנופח (או תקציב כלשהו, בעצם – הסרט נעשה בהתנדבות), יכולים ליצור בארץ סרט שההומור שלו הוא מעבר למשפטים מעוותים במבטא פרסי כבד ובליסת ביצים שלמות. כבר בתחילת הסרט חזיתי באחת מסצנות הקרב המצחיקות ביותר שראיתי מימי, ואף על פי שלאחר מכן הסרט לא מצליח לשחזר רצף כזה של בדיחות חזותיות מצוינות, אני יכול רק לקוות שאנשי 'היפופוטם' יעניקו לנו עוד הפקות יוקרה כמו זו.

תגיות: