שלום וברכות לרגל חגיגות יום העצמאות וה-11 יום לקראת 'ספיידרמן'! הסיכוי שיקרה משהו מאוד מעניין קופתית במהלך חודש אפריל הולך ודועך, אז נשאר רק לחכות לאקשן האמיתי של הקיץ, עם 'ספיידרמן' והלאה. בינתיים, האולפנים ממשיכים בשיטת זריקת הסרטים הלא מאוד מבטיחים שלהם על הקיר – אולי הם יצליחו ואולי לא. בדרך כלל לא.
כזכור, בשבוע שעבר יצאו לאקרנים שישה סרטים. ביניהם, 'דיסטרביה' הוא היחיד ששרד גם השבוע, ואפילו זכה מההפקר בשבוע נוסף במקום הראשון. אחרי ירידה סבירה של 39% מהשבוע שעבר, הוא הכניס השבוע כ-13 מיליון דולר בלבד – אבל זה הספיק. כל יתר סרטי השבוע שעבר התפוגגו כמו זיקוקים ברוח, לאחר שכולם ספגו ירידות של כשני-שליש בהכנסותיהם. 'זרה מושלמת' הוא היחיד שעדיין מפגין נוכחות ייצוגית בעשיריה, במקום התשיעי ועם הפנים החוצה. סביר שגורלם של ארבעת הסרטים של השבוע לא יהיה שונה בהרבה. לפחות מבחינת איכות – עד כמה שאפשר למדוד אותה על פי ביקורות – הסרטים משתפרים; אף אחד מהסרטים שיצאו השבוע לא נחשב לאיום ונורא. אבל קופתית, אף אחד מהם לא הצליח להשאיר שום רושם.
אל המקום השני נכנס 'Fracture', עם 11 מיליון דולר. הסיפור הוא כזה: אנתוני הופקינס מואשם ברצח אשתו. ריאן גוסלינג, כוכב עולה (ומועמד טרי לאוסקר, על 'חצי נלסון' שכנראה כבר לא יוקרן בארץ לעולם), הוא עוזר התובע המחוזי שתפקידו להכניס את הופקינס לכלא, משימה שלא נראית קשה במיוחד מכיוון שהופקינס הודה ברצח. אבל אז מתגלה בעיה קטנה: האישה המתה, מתברר, בגדה בבעלה עם השוטר שחקר את הרצח, וזה מסבך את העניינים. עושה רושם שהופקינס תכנן את הכל מראש, כאילו היה איזה חניבעל לקטר, כדי ליצור את הרצח המושלם ולצאת אשם אך חופשי. ריאן גוסלנג הוא חביב המבקרים לאחרונה, אנתוני הופקינס חביב מאז ומתמיד, והאינטראקציה ביניהם היא מה שגורם לרוב המבקרים ליהנות מהסרט, גם אם העלילה לא ממש סבירה.
הסרט יוצא בארץ בסוף השבוע הקרוב, תחת השם המטומטם 'עדות שבורה'. אתם מבינים, אחרי 'זהות בדויה', 'זהות גנובה', 'זהות שאולה', ו'זהות שמוטה', נגמרו למפיצים הרעיונות לשמות שמתחילים ב'זהות' ונשמעים בדיוק, אבל בדיוק אותו הדבר, והיתה קיימת סכנה שהקהל אשכרה יבחין בין הסרטים השונים. מה עושים? הולכים על המילה שנשמעת הכי דומה, וכך מוודאים ששם הסרט יחליק ליד האוזן ולא ייקלט בזיכרון של אף אחד. 'עדות שבורה', אלוהים. צפו בקרוב ל'רעות ורודה', 'גאות צרובה' ו'אהוד ברק'.
אחרי 'כהות סגולה' בטבלה נמצאים הצמד-חמד המצליח 'Blades of Glory' ו'לפגוש את הרובינסונים'. 'גלורי' הגיע השבוע ל-100 מיליון דולר בהכנסות כוללות, לרובינסונים יש 82. ביניהם, במקום הרביעי, נדחף 'Vacancy' ('חדר פנוי'). זהו סרט אימה, ולכן, האופנה הבלתי מוסברת והבלתי נמנעת של השנה הנוכחית מחייבת שהוא ייכשל. העובדה שבניגוד לסרטי האימה האופייניים, משתתפים בו שחקנים מוכרים יחסית – קייט בקינסייל ואיזשהו ווילסון – לא עזרה. גם לא הביקורות הסבירות יחסית לז'אנר או העובדה שהבמאי הוא נמרוד אנטל, שיובא מהונגריה בעקבות ההצלחה של 'קונטרול'.
ב'חדר פנוי', בקינסייל והווילסון התורן הם זוג צעיר שכמו זוגות צעירים בסרטי אימה בכל הדורות, לא יודעים לטפל ברכב שלהם. המכונית שלהם נתקעת ומאלצת אותם להשתכן במוטל מבודד (או-או). כדי להעביר את הזמן, הם מנסים לצפות בקלטת וידאו שנשארה בחדר, ומגלים בה סרט סנאף שצולם באותו חדר ממש. הם גם מגלים שהם נעולים בפנים. דאבל או-או. למרות שזה נשמע כמו שחזור של 'הוסטל', הסרט לא מתפלש בדם ואיברים שפוכים אלא שם יותר דגש על מתח – אבל, כפי שניתן להבין מתיאור העלילה, לא ממש בורח מקלישאות.
הסרט המצליח של השבוע נמצא במקום השישי. דברים כאלה קורים לפעמים. 'Hot Fuzz' הכניס אמנם רק 5.8 מיליון דולר, אבל הופץ ב-800 בתי קולנוע בארה"ב בלבד; ממוצע ההכנסות שלו למסך גבוה יותר משל כל סרט אחר. חוץ מזה, הסרט הבריטי הזה מגיע לארה"ב אחרי שכבר הצליח מאוד בבריטניה (הכנסות של 40 מיליון דולר – הרבה יותר ממה ש-'300' עשה שם). זה לא ממש מקרי. זה הסרט החדש של אדגר רייט וסיימון פג, הצוות של 'Spaced' ו-'Shaun of the Dead' (בסדר, 'מת על המתים' אם אתם מתעקשים). סיימון פג, מי שהיה שון של המתים, הוא עכשיו אינספקטור פיקח מדי, שפותר פשעים בקלות רבה מדי, ולכן חבריו לכוח לא סובלים אותו ומעבירים אותו לכפר זעיר ושלו שבו אף פעם לא קורה פשע חמור יותר מהשלכת אשפה. אבל גם שם רוחשת קונספירציה מתחת לפני השטח, או לפחות ככה הוא מאמין. מה שבריטי נחשב גם לאיכותי, ובכל מה שנוגע לביקורות ולתגובות באינטרנט, 'Hot Fuzz' קורע את כל הסרטים האחרים של השבוע. מי אני שאתווכח איתם, בעיקר כשלא ראיתי עדיין את הסרט, אבל מהטריילרים קשה לראות על מה המהומה. זה נראה כמו סתם עוד פרודיה על סרטי שוטרים.
סרט חדש אחרון הוא 'In the Land of Women', קומדיה רומנטית עם אדם ברודי מ'ה-O.C.', מתת הז'אנר של "מצליחן צעיר מהעיר הגדולה מגיע לעיירה הקטנה כדי למצוא אהבה". ציטוט נבחר, מפי קייל סמית מהניו יורק פוסט: "הסרט הזה נראה כאילו הוא מבוסס על חוויה אישית אינטימית: חווית הצפייה ב'גרדן סטייט"'. הוא הכניס כ-5 מיליון דולר.
'300' יצא מהעשירייה השבוע, אחרי שבעה שבועות והכנסות של מעל 200 מיליון דולר, אבל 'Wild Hogs' – הסרט האחר שזכה להצלחת ענק מאוד לא ברורה השנה – עדיין כאן, במקום העשירי, והוא אפילו ותיק מ'300' בשבוע. הסרט הכניס עד היום 156 מיליון דולר, והוא הסרט השני הכי מצליח בטרום-קיץ של השנה הזאת.
השבוע הבא הוא שבוע אחרון של שקט לפני הסערה, עם קבוצה אחרונה של סרטים שאולי יצליחו, אבל סביר יותר שלא: 'נקסט' עם ניקולס קייג', המותחן העל-טבעי לנוער 'The Invisible', קומדיית ברייקדנס בשם 'Kicking it Old Skool' ו'The Condemned', סרט עם מכות. בשביל החומר הטוב, תחזרו בעוד שבועיים.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.
אז מה עם הויקינגים?
Hot fuzz הצליח יותר בבריטניה משאר סרטים (כמו 300 !) כי הוא אנגלי ומקומי ,לא כי הוא יותר טוב או משהו כזה , למרות שהוא ניראה מצחיק חבל"ז מזמ"ז !
אז מה עם הויקינגים?
נו, מה לעשות, אנגלים שולטים!רק לשמוע את המבטא מספיק כדי להבין את זה
נכון.
בדיוק כמו שבישראל כל סרט ישראלי, לא משנה מה איכותו, קורע את הצורה להיצע ההוליוודי. יחי הפטריוטיות! (ויחי דג המדינה, גם אם כחול על רקע תכלת זה קצת מוזר בעיניים)
נכון.
את משווה את הקולנוע הישראלי לבריטי ? וחוץ מזה בופור הוכיח שאם יש סרט מקומי מושקע ואיכותי הוא כן יצליח פה .
אבל הבריטים ירצו תמיד לראות סרט משלהם שעושה קצת רעש ואז הוא מצליח כמו הרבה סרטים בריטים אחרים . כמו סנאצ' וכאלה . גם מר בין החדש די הצליח אם אני לא טועה לעומת כישלון בשאר המקומות .
אבל סחתיין על הציניות !
תיקון דו''חקואי קטנוני
הסרט החדש של מיסטר בין מצליח לא רק באנגליה אלא בכל העולם. הוא הכניס כבר 142 מיליון דולר, לפני שהניח אצבע על אדמת ארצות הברית.
ההצלחה של 'Hot Fuzz' היא הרבה יותר מקומית. בבריטניה אוהבים את החבר'ה של שון, בשאר העולם בקושי מכירים אותם.
תיקון דו''חקואי קטנוני
אבל אם אני לא טועה בארה"ב הוא היה כישלון .
אתה טועה, בארה''ב הוא עוד לא יצא.
אתה טועה, בארה''ב הוא עוד לא יצא.
אההה .טוב!
אז אני מנבא !!! הוא יהיה כישלון בארה"ב !
אה, ואולי מישהו יכול להסביר לקייט בקינסייל שהיא ואימה זה...
שילוב לא מאוד מוצלח. מה נהיה איתה זאתי? היא כל כך נכנסה לדמות של העציץ שהיא שכחה שהיא בעצם יודעת לשחק? אם המצב יימשך אני איאלץ לשכוח לה חסד נעורים. כמה אפשר?
קייט בקינסייל יודעת לשחק?
שני סרטים בהם היא מופיעה הם מהאהובים עלי:
1. מהומה רבה על לא דבר, של קנת בראנה, שם היא מוכיחה עצמה כשחקנית שייקספירית חיננית (גם אם, שלא באשמתה, קצת נבלעת בצילה של אמה תומפסון האלוהית).
2. פרחים ועשבים שוטים, בו היא בריטית, מתנשאת, שנונה ונפלאה בכל צורה שהיא. או שזו האישיות שהיא הביאה מהבית, ואז אין לי מילה רעה להגיד עליה, או שהיא שחקנית מצוינת.
ומאז, לא רק שהיא עושה סרטים שמגרדים מלמטה את המיץ של הזבל (פרל הרבור? ואן הלסינג? שמא, יקירתי, שכחת איך לקרוא כשהגיעו אליך התסריטים?), היא גם מפגינה בהם תצוגות משחק זוועתיות כל כך שאני נזכרת בסרטים המוקדמים שלה ונדמה כי חלמתי חלום. ואני אומרת: קייט, יקירה לי, עטי על עצמך את מיטב מחלצותיך (זה לא חייב להיות לייטקס שחור) וצאי לצוד את התאומה המרושעת שלך, תלי את גופתה להתנופף ברוך, חוררי את גופתה פעם פעמיים ואז קפצי עליה. הזונה מוציאה לך שם מה זה רע.
שני סרטים בהם היא מופיעה הם מהאהובים עלי:
הלו הלו ! מה רע בקייט בלייטקס שחור ? חוץ מזה אולי היא לא רוצה שיראו אותה כסתם שחקנית בריטית נחמדה עם פרצוף יפה . היא רוצה להראות שהיא יכולה גם להרביץ מכות ,גם לרעוד מפחד בסרטי אימה זולים ולא רק לתת ציטוטים נבחרים של שייקספיר בהפקות בריטיות .
הבעיה היא לא עם סרטי אימה זולים
היא עם סרטי אימה גרועים.
אני חושב שמיקה מנסה לומר שגם בסרט זה היא הייתה מוצלחת,
אלא שהיא שוכחת שהוא מ-1998, לפני שהבקינסל התחילה להשפיל את עצמה.
אז מה עם הויקינגים?
הוא בהחלט אחד הסרטים היותר מצחיקים שיצא לי לראות לאחרונה
:)
אבל ההצלחה שלו באנגליה אכן טמונה במקומיותו. האולמות היו מלאים גם באמצע הלילה
אם כבר בדוחק''ואים עסקינן
יש עדכון לגבי ההכנסות של בופור?
יאיר רוה לקח על עצמו
לדווח על כך באופן שוטף. אני לא יודע את המספר המדויק, אבל הוא נמצא כרגע איפשהו בין 200 ל-300 אלף צופים, ועם סיכוי לא רע לעקוף את 'סוף העולם שמאלה' (450 אלף) ולהפוך לסרט הישראלי המצליח של עידן הפוסט-בורקס.
שני ים במחיר אחד
א. המלצה:
נניח שיש לכם יום (או יומיים. או שלושה) לשרוף. כאלה שממש צריך לשרוף, ימי נאחס כאלה שאי אפשר לעשות בהם כלום וכבר ראינו כל מה שהטלוויזיה טורחת לשדר בפעם העשרים. ונניח שמישהו השאיל לכם לפטופ להתכרבל איתו במיטה (נכון, זה קשה ומרובע, אבל גם ספרים הם כאלה, מה שרק מראה שמי שרוצה בכך מספיק, יסתדר). מה תעשו? ובכן, ללחוץ על "מה היה" בפינת המסך הימנית העליונה ולעבור על כל הביקורות אי פעם בחיפוש אחרי הקלאסיקות האהובות עליכם, סרטים ששמעתם עליהם, סרטים שאף פעם לא שמעתם עליהם, וסתם ביקורות שהתקציר שלהן מפיל מצחוק זה פיתרון אחד לסיטואציה. בתור מי שעמלה על ביצועו (יש לכם המון ביקורות באתר הזה שלכם, שתהיו בריאים), אני יכולה להעיד שהשעשוע מובטח.
ב. ערוץ הסרטים שידר הבוקר, בשעה מוקדמת באופן בזוי, את "צעצועים". וואו. הנה קלאסיקת ילדות שלא זכרתי. הנה רובין וויליאמס שכבר אי אפשר למצוא יותר, ולמה הוא הפסיק לעשות סרטים *כאלה*? אם עוברים את הניפוי של סצנת חג מולד ארוכה ומעצבנת בהתחלה, ומשעים קצת את התגובות הציניות למסרים נאיביים יותר ("צעצועי מלחמה?! אבוי-גוועלד!"), זה כל כך יפה, וצבעוני, וכיף טהור, שפשע ששכחתי.
נערי ההיסטוריה.
המחזה רץ עכשיו בבית ליסין, אבל ישנה גם גירסא מוסרטת, למי שריח התה והנפטלין של מנויות-תיאטרון מזדקנות עושה לו רע.
עסקינן בחבורה של כמה שמינסטים מאיזה תיכון בינוני בשפילד שיש להם סיכוי להתקבל לאוקסברידג'. הקבלה מותנת בהגשת מסה על עניין היסטורי ובראיון עם חבורה נכבדת של פרופסורים.
מנהל בית הספר מטיל את משימת הכנתם על הקטור, מעין רובין וויליאמס ב"ללכת שבי אחריו", רק שמן, זקן וחובב-נערים, ועל ארווין, הרכש החדש והנוצץ, טרי טרי מאוקספורד. הקטור רוצה להפוך את הנערים לבני תרבות, והוא מניח להם לשיר, לדקלם את אודן וקיטס, ולהעמיד סצנות מסרטים ישנים. ארווין, לעומת זאת, רוצה להכין אותם למבחני הקבלה – הוא ממוקד, מבריק ותכליתי לחלוטין.
"נערי ההיסטוריה" הוא ממש לא סרט לכל אחד; אם היסטוריה היא הנושא שהכי שיעמם אותכם בתיכון, אם אתם חושבים שהאנגלים הם חבורה של אומואים – דעה שמאוששת על ידי הסרט, אגב – או אם סרטים תיאטרליים על חבורת נערי תיכון ואוסף מורים מזדקנים ובודדים עושים לכם חררה, עדיף שלא תתקרבו לסרט הזה.
אבל מי מאיתנו שנהנה מעומקה ורוחבה הבלתי-נילאים של האנגלית של המלכה, ילחלח את תחתוניו לנוכח "נערי ההיסטוריה". הו, איך האנגלית – צלולה ופריכה ומדושנת – מתנגנת בפיהם של השחקנים; איך הם מתענגים על ההגייה, מותחים הברות ומטיחים עיצורים ונוסקים מבריטון לטנור וחוזר חלילה. "נערי ההיסטוריה" הוא כל מה שהתיאטרון הבריטי מבטיח להיות – שנון, מעמיק ומבדר.
שתי הערות:
שפת הגוף של מנהל בית הספר זהה במדויק לפאזה הקומית של אמה תומפסון; אותם שירבובי שפתיים ופיתולי גבות וגימגום חינני. הדמיון מטריד.
ואם כבר בדמיון שטני אנחנו עוסקים, סקריפס, אחד הנערים נראה בדיוק כמו רד פיש. ואם זו לא סיבה טובה לראות סרט, אז אני לא יודע מה כן.
נערי ההיסטוריה.
אינדיד.
סוכריה אמיתית מהממלכה הכי מאוחדת.
מה שמפתיע
זה הדירוג בימד"ב של Vacancy: 6.8.
אמנם זה לא מפיל מהרצפה אבל יחסית לסרט מהסוג הזה- זה ממש טוב.
אולי באמת יש מה לראות?
מתי יוצא wild hogs בישראל?
לא ידוע. אולי בכלל לא.
מהפה שלך לאדוני.
גוסלינג וחצי (סרט)
"חצי נלסון" לא יוצג בארץ ובצדק-סרט מעצבן ביותר וזה שריאן היה מועמד באוסקר לא אומר כלום(מישהו שם לב ש"ונוס" ו"רמז לסקנדל" הציגו בארץ?)
אם המפיצים היו מרשים לפרסם עליהם ביקורות,
אז יותר אנשים היו שמים לב.
האמ
אתם יכולים לעשות תצפית לסרטים של הקיץ?.
כן.
ואתם חושבים לעשות?
כן!
(וכדי לחסוך את השאלה הבאה: יעלה, בלי נדר, ב-12 השעות הקרובות)
יש!
חיכיתי לזה שנה שלמה!
ל*תצפית* על סרטי הקיץ?!
ולסרטים עצמם, לא חיכית?
התצפית תמיד יותר מוצלחת.
הבלון האדום - מה, ולמה??
לא מזמן זכיתי לצפות ב-YouTube בסרט הצרפתי הקצר מ-1957, 'הבלון האדום' (למי שרוצה לראות אותו, שיחפש תחת השם El Globo Rojo. זה נמצא בארבעה חלקים). אם תבדקו מעט ב-IMDB, אנשים סוגדים אליו – ואם תקראו טוב, נראה כי "חלק" ממערכת החינוך האמריקאית היא להראות את הסרט הזה בסוף השנה, כשלמורים כבר נמאס ללמד.
אז צפיתי בסרט.
ובאמת, באמת סרט מאכזב. כתבתי תגובה ב-IMDB, כדי שאנשים לא יפלו במלכודותיהם של מצביעי ה-10 מתוך 10, ואני באמת חייב לשאול מישהו – ואני מניח שמישהו פה ראה את הסרט, הוא זכה בהמון פרסים בינלאומיים כולל אוסקר לתסריט הטוב ביותר (איך??) – מה כל כך טוב בו. ניסיתי להסתכל על הסרט הזה מכל מסר, כל נקודת מבט, הסתכלתי מחדש על כל סצינה ובדקתי מכל זווית – אלוהים, ניסיתי אפילו סתם לשבת ולראות את הסרט – אבל אני לא מבין מה רוצים ממני. עד כמה שאני רואה, זהו סרט עשוי ברשלנות, עם לא מספיק טכניקה כדי להיראות טוב כמו שהוא מציג את עצמו (והפרסים שלו אותו), עם מסרים מאוד לא נכונים מבחינה מוסרית.
אם מישהו בכלל רוצה לראות את התגובה שלי, היא פה: http://imdb.com/title/tt0048980/usercomments?filter=chrono (הראשונה).
אבל כל מה שאני באמת רוצה זה שיענו לי פעם אחת ולתמיד: מה לעזאזל קורה עם הסרט הזה, ולמה כולם אוהבים אותו כל כך??
לא ראיתי (חצי משלי)
מה שכן, קטגורית התסריט באוסקר תמיד הייתה חמקמקה. כשהבלון האדום זכה, זה היה על תסריט מקורי, אבל באותם ימים, הייתה גם קטגוריה (שנעלמה מאז) לסיפור המקורי הטוב ביותר. למעשה, בצורה הזו יכלו להעניק פרס על התסריט לשלושה סרטים שונים, או לנפח קצת את כמות הפרסים של אחד הזוכים הגדולים. זכיה של הבלון האדום מעידה רק על דבר אחד: שגם חברי האקדמיה התלהבו ממנו.
בגלל שיטת ההצבעה, לפיה כל חברי האקדמיה בעלי זכות בחירה בכל הקטגוריות (לאחר פרסום המועמדים), השיקול העיקרי להעניק פרס על התסריט הוא לא בהכרח איכות התסריט עצמו, אלא לפעמים העובדה שקשה להצביע לסרט בקטגוריות אחרות.
יש סרטים שקשה להטיל ספק בכך שזכו בזכות הערכה נטו (אלים ומפלצות, למשל) ולעומתם, יש כאלה שקטגורית התסריט היא קודם כל הזדמנות לעשות להם מחוה בקטגוריה בעלת דימוי "איכותי" יותר, בלי לגרוע מסרטים פופולאריים יותר (נגיד, דבר אליה). לפעמים, עצם המועמדות היא הזדמנות פשוט לתת אזכור לסרט שבלט באותה שנה, אבל לא התאים באופיו לקטגוריות אחרות (כמו בוראט החצי מאולתר). הדבר היחיד שאפשר ללמוד מכך שהבלון האדום לקח אוסקר על תסריט, היא שהסרט היה מאוד מוערך בזמן יציאתו.
פשוט מאוד- הסרט עובד
הוא מעביר סיפור, הוא מרגש, הוא מתאר באמצעים פשוטים ומופשטים חברות, הקרבה ואכזריות. אבל לא כל אחד מתחבר לזה- אם לא התחברת לסרט, גם אם תבדוק אלף פעמים לא תמצא בו משהו שלא מצאת בצפייה הראשונה (וגם עם התחברת). כמו כן, גם הסברים לא יעזרו, או שאוהבים את הסרט הזה או שלא.
אבל זה לא שלא אהבתי את הסרט - *שנאתי* אותו.
יש סרטים שאני לא אוהב, אבל אני מעריך מאוד (דוגמא אולטימטיבית: 'להיות ג'ון מלקוביץ"). במקרה הזה, אני פשוט חושב שהסרט גרוע.
הלא כתבתי את זה כבר בהודעה הקודמת? הוא עשוי ברשלנות, עם מסרים נגטיביים לילדים למרות שזה נחשב לסרט החינוכי האולטימטיבי ('פרס לסרט החינוכי של העשור', לכל הרוחות!), והוא לא מעביר את כל מה שהוא היה יכול להעביר (למרות שהיה עדיף שלא).
כל מה שאני רוצה, באמת, זה הסבר לגיטימי על איך בדיוק הסרט בדיוק עובד בצורה כזאת מושלמת.
ועכשיו שזה נאמר, חסכו לעצמכם תגובה. אם אתם מסכימים עם ההוא פה מעליי – הויכוח חסר טעם, ועדיף באמת שתתרחקו. עם כל הכבוד לדעה שלך, אני ביקשתי אם מישהו יכול להסביר לי איך בדיוק הסרט הזה עובד כל כך טוב. לפי דעתך, פשוט אי אפשר.
נו טוב. בין כה וכה אחיה.
אבל אבל אבל!
אני לא ראיתי את הסרט, לכן אני לא יכול לקחת צד בויכוח, אבל מעניין אותי לדעת למה אתה חושב שהמסרים שלו כל כך גרועים, וכל זה. ספיילר חופשי.
תגובה לתגובה
1. זה לא סיפור על פריז. זה סיפור על ילד ובלון, אבל הוא כולו מתרחש בפריז, ורחובותיה הן מה שממלא את הסרט. אתה רוצה להגיד לי שאפילו לרגע אחד, לא הרגשת ניסיון ל"פריזיות" מסויימת בסרט?
2. אם זה באמת כל כך כואב לאבד את הבלון – או מה שהבלון מייצג – למה הילד לא מבטא את זה? סמלי או לא סמלי, אני רוצה להרגיש את מה שהילד מרגיש, ולראות אותו מתהלך ברחוב לא באמת עוזר לי.
3. אבל אתה -לא- יכול לברוח מהעולם הזה ולעוף למקום אחר, מה לעשות. כל הבלונים בפריז לא ינטשו את בעליהם רק כדי ללכת לפרחח אחד שאיבד את הבלון שלו, ואם העולם הזה לא מתאים לך – וואלה, תצטרך בכל זאת להתמודד איתו. סרט שמראה את ההפך, איך הוא בדיוק חינוכי?
הילד נתקע בילדה, והבלון האדום בבלון כחול. ומה עם זה? איך זה נכנס לסרט? איך זה מתקשר למסר שלו, לסימבוליזם שלו, לכל מה שהוא מייצג? קסם קולנועי או לא, זה לא היה במקום, ואני לא בטוח שכל שאר הסרט היה.
נדמה לי שכבר הסברתי מה לא אהבתי בסרט בהודעתי הקודמת.
לא ראיתי את הסרט, אבל אתה לא לבד
מתוך הפרק שמוקדש ל"בלון האדום", מהספר "הסרטים בחיי" של פרנסואה טריפו: "אין בסרט, לעניות-דעתי, לא פיוט, לא דמיון, לא רגישות ולא אמת; וכוונתי לפיוט, דמיון, רגישות ואמת של-ממש".
ולאחר שניתח את המניפולציות הרגשיות הריקות שמפעיל לאמוריס, במאי "הבלון האדום", מגיע טריפו למסקנה סופית: "לאחר שהבנת את העקרון, קל לך למדי ליצור 'בנוסח לאמוריס'; כל מה שדרוש לשם כך הוא להעמיד ילדון חביב מול כמה וכמה 'רעים', ולשים במוקד העימות ביניהם בעל-חיים קטן וחביב, או 'משהו' קטן וחביב.
לילד יהיה בהכרח שמץ מן החיה, ולבעל החיים יהיה איזה פן ילדותי. הצעה שלי: ילד לפי מאבד את אייל-הצפון שלו, ולאחר שמצא אותו, למרות התערבותם של חוקרי-קוטב מרושעים, הוא נבלע בשלג רכוב על צווארו של בעל-החיים. אפשרות שניה: ברזילאי קטן, ששק-הקפה שלו שוסף בימי חיילים גדולים ורעים. הקפה מתפזר במי הים, והילד צולל לאסוף, גרגר אחר גרגר, את אוצרו הקטן, ונעלם במים".
אחח.
אין כמו לדעת שאתה נמצא במיעוט עם אחד הבמאים האהובים עליך. וגם לגלות שיש לבנאדם חוש הומור מצויין.
אוכל לדעת מה השם המקורי של הספר?
כמו שכתבתי - ''הסרטים בחיי''
מזכיר לי
שחברה שלי אמרה על כל עניין הדיימונים בסדרת "חומריו האפלים" שזה זול, כי ברור שכולם יתלהבו מהקצנה כזאת של ידידות בין ילד לחיה וברור שזה ייגע לכל קורא בילד-החנון-הבודד הפנימי שהוא או שהוא היה פעם.
אמירות כאלה הן מעניינות ויש בהן אמת, אבל הן לא רלוונטיות, כי אפשר להגיד דבר כזה על כל עלילה שנוגעת באיזה רגש בסיסי של האדם. הבוז האמיתי מופנה בעצם אל העובדה שהסיפור הוא (א) סנטימנטלי ו(ב) כולל ילדים, ואני אישית אוהבת סיפורים כאלה.
(גילוי נאות: לא ראיתי את הבלון האדום עד הסוף, כי היה לי משעמם.)
אם כבר מדברים על זה
באתר הסרט של 'חומריו האפלים' אפשר, בין השאר, למצוא את הדיימון שלכם.
http://goldencompassmovie.com/
כן, אני יודע שיש 32 מיליון מבחנים כאלה ברשת, אבל המבחן הספציפי הזה גם מעוצב נהדר והוא גם און-טופיק.
קיבלתי שועלה!
קוראים לה Amantha. כל הכבוד להם, באמת שציפיתי למשהו כמו צבת ים או זבובה. מעניין אם כולם מקבלים כאלה שאפשר להזדהות איתם.
דיר באלאק, אל תנסו להתעסק איתי. היא יודעת קונג-פו.
קיבלתי שועל!
זוטיוס, אחד מ-2199 השועלים הנדירים שמייצגים את המנהיגים הצנועים (!) והספונטניים(!!?).
מספר לא מבוטל של אנשים יאלצו לאכול עכשיו את כובעיהם (או הדמונים הווירטואליים שלהם).
מצד אחד, זה הצמיד לי נמר - מגניב.
מצד שני, זה טוען שאני "מנהיגה (אהם), צנועה (אני יכולה לגרום לכמה אנשים התקף לב אם אני אספר להם את זה), ביישנית, אחראית ומבודדת." שחלקים מזה, אני מודה, מתארים חלק מהאישיויות שלי, ובכל זאת… שילוב קצת מוזר, לא?
אני תוהה אם הם ממציאים שם חדש לכל דמון או שיש להם מלאי מוגבל. עוד מישהו קיבל Archeleron?
אני שמחתי לקבל את החתול-הנמרי הזה
עד שראיתי שלפי הנתונים שהם מציגים, כמעט חצי מכל מי שעושה את המבחן מקבל אותו.
שלא במפתיע, קיבלתי אוצלוט, שזה זן של בר דרום אמריקני
אבל זה לא אומר הרבה. הם משוחדים לטובת חתולים באתר הזה – כתוב שם שמתוך 56629 דמונים, 12704 הם חתולי בר.
בכלל, בטוח שבחרו רק חיות פופולריות שנראות טוב, כדי להתחנף לאנשים. אם אני הייתי עושה כזה אתר, הייתי מכניס גם תשובות יותר מקוריות, כמו חרדון, יונק דבש, גנו, או תולעת משי.
הייתי שמח אפילו, בשביל הגיוון, לקבל את המידע ש-"לפי התשובות שלך, אתה כל כך ייחודי, שההחיה היחידה שיכולה לייצג אותך היא הברווזן שטוח הרגל". ז א ת תשובה מקורית!
ואני קיבלתי עורב, Kyana
כנראה שאמא צדקה כל השנים האלו – אני באמת מיוחד (1413 עורבים מתוך 56757)
צר לי, אבל עכשיו כבר יש לפחות עוד דמון עורב אחת.
ועוד אחד (אבל עם שם שונה, כי הוא זכר).
ועוד עורב זכר כאן
ואני קיבלתי לביאה, loreana
1700 לביאות מתוך 57000 דמונים עד עכשיו, מכובד.
אני קיבלתי ברדלס שלג בשם thaleron
שהוא אחד מתוך 2715 כמותו, באוכלוסיה של 65786 דמונים.
בנוסף קיבלתי ניתוח אישיות חביב וחצי מדויק, שטוען מצד אחד שאני צנועה וביישנית (פחח) ומצד שני שאני מנהיגה ונוהגת לבלות, מה שדי מדויק. לא רע יחסית לסקר אינטרנטי טיפשי, ואני גם ממש אוהבת ברדלסי-שלג.
עכבישה זו תשובה יותר מקורית? לפחות זה פחות פופולרי
זה מה הותאם לי (ועדיף להתעלם מניתוח האישיות המעמיק ומבדיחות נדושות על איש העכביש)
עכביש זה עדיין לא נוטריה, או תרנגול הודו, או חילזון (גארי!).
עכביש נחשב חיה מרשימה. עובדה שעוד שלושה ימים יוצא סרט בשם "ספיידרמן 3". לעומת זאת אף אחד לא עושה את "סניילמן 3" בגלל הצלחה עולמית של "סניילמן" 1 ו-2.
הכירו את סרג'יוס הרקון [דביבון?]
הדמון שלי. נו, לפחות לא קיבלתי בואש.
אגב, הידעתם כי יש רק 790 דמוני דביבון, מתוך 61532? אני מרגישה מיוחדת.
[מצד שני, ניתוח ההתנהגות טען שאני גם צנועה וגם אחראית, מה שלא נכון ולא נכון.]
לי כתוב שאני גם פסיבי וגם אסרטיבי
ולי, כאמור, שאני מנהיגה ומבודדת.
אבל זה נחמד שאני מקשיבה לעצמי כשאני אומרת לעצמי מה לעשות.
קיבלתי שימפנזה!
שקוראים לה מיירה! יש רק 864 שימפנזות, אני כזה מיוחד.
אם כי הפרופיל שהם קבעו לי לא יכל להיות רחוק יותר מהמציאות.
(גמני) קיבלתי שימפנזה!
אורפון או משהו כזה…
ודווקא הייתי בטוחה שאני אקבל
גיבון בשם Xanthia
מצד אחד, יש רק 1041 כאלה מתוך 57267 דמונים. מצד שני, מעולם לא הרגשתי גיבוני במיוחד.
נחמד..פרפר בשם לאונידס
האם ספרטההה! רודפת אותי?
598 מתוך 60819 זה עוד יותר נחמד, והתכונות בכלל יוצאות מהכלל (צנועה אך גאה, אחראית ופקחית, מדהימה אך נפלאה).
הוצמדה לי איזו שועלה בשם יוטרופיה
יש 2000 שועלים מתוך 61268 דימונים (משום מה, הקריין מבטא את ה-AE כ-E). זה בעיקר אומר שהרבה אנשים מבזבזים את הזמן שלהם מול הדברים האלה.
ככה מבטאים AE באנגלית.
למשל, המילה vaginae, צורת הרבים של vagina, מבוטאת "וג'ייני". המילים האלה הן ממקור לטיני, ובלטינית AE אומרים "איי" (עם קמץ, כמו "איי, כואב לי").
אלה היו 15 שניות על הגייה ואברי מין נשיים.
קיבלתי דביבון, אחד מ971
קוראים לו מורצ'יסטה והוא עוד נקבה!
(אני כזה לוזר)
קיבלתי כאב ראש!
הוא מתאפיין בדקירות חדות ברקות ובסחרחורת קלה! נראה לי שאני היחיד פה שקיבל את זה! ישששש!
וואי... איזה זכרונות...
צפיתי בסרט הזה כאשר הייתי בערך בן 7.
כל מה שאני זוכר זה שאהבתי אותו ושזה היה סרט מוזר למדי.
אומנם הסצינות מוגזמות, אבל אפשר להתעלם מכך. פשוט להתתענג על המקוריות של הסרט.
הבלון האדום - מה, ולמה??
צפיתי בסרט בהיותי פעוט בשנים ומה שאני זוכר היטב עד היום שהוא גרם לי להתייפחות עמוקה וגדולה עד כדי כך שאימי עמדה חסרת אונים ונבוכה בניסיונה להרגיע אותי.
ואני נכנסתי לדיכאון עמוק כשצפיתי בזה בגיל 6...
ואני נכנסתי לדיכאון עמוק כשצפיתי בזה בגיל 6...
מקווה שהתגברת עליו מאז.
כן - התגברתי.
אלא אם כן מזכירים לי את הסרט…
כן - התגברתי.
אנשים ערלי-לב לעולם לא יבינו את שכמותנו.
אנשים לעולם לא יבינו את המשפט שכתבת.
הפוסל, במומו פוסל.
קצת אוף - ''שמש'' (Sunshine)
חזרתי עכשיו מהסרט הזה, ואני אתחיל בשאלה – תאריך היציאה שלו באמריקה נדחה?
אני רואה עכשיו שהוא מתוכנן רק לספטמבר, אבל הייתי בטוח שהוא היה אמור לצאת עוד קודם.
כך או כך, ראו זאת כאזהרה: סרט גרוע. מזעזע. זוועה. לא ללכת בחיים ולשמור על מרחק ברדיוס של ק"מ לפחות.
לא ציפיתי לארמגדון, אבל גם לא למשהו (אני אפילו לא אקרא לזה סרט) שיגרום לאלכסנדר להיראות כיצירת מופת.
ראו הוזהרתם.