תנו לו כבר אוסקר!
שחקנים ובמאים אלה היו מועמדים לאוסקר, אך לא זכו מעולם.
306  |
מרטין סקורסזה |
38  |
פיטר אוטול |
| 62 |
קייט ווינסלט |
| 9 |
פיטר וויר |
| 31 |
אד האריס |
| 30 |
רידלי סקוט |
| 43 |
דייויד לינץ' |
| 21 |
ג'וליאן מור |
| 35 |
טום קרוז |
| 8 |
אנט בנינג |
מספר מצביעים: 583
כמו שהרוב יעשו, אני מניח, הצבעתי לסקורסזה
בימאי שברקורד שלו יש סרטים כמו "השור הזועם" ו-"נהג מונית", מגיע לו אוסקר. עד כדי כך פשוט.
וכרגע נשים בצד את כל השאלות של מה בדיוק מייצג אוסקר ולמה זה חשוב ומי-זו-בכלל-האקדמיה-הזו. נכון, לסקורסזה מובטח מקום בנצח עם אוסקר או בלעדיו, ועדיין – פשוט תנו לו…
נכון שסקורסזה הוא במאי חשוב,
אבל מכיון ש"השתולים" הוא ממש לא הסרט הטוב ביותר שלו (ולדעתי הוא גם לא סרט משהו בלי קשר), לא הצבעתי לו. אם "השתולים" יזכה במה שלא זכה לו "נהג מונית", זה יהיה ממש לא הוגן.
הצבעתי ללינץ', מהסיבה הפשוטה שהוא גאון.
נימוק בעייתי משהו, לא?
כלומר, כדי שסקורסזה יהיה ראוי לאוסקר הוא צריך לעשות משהו שמתעלה על "נהג מונית"? שמעי – לא שהייתי מתנגד לעוד יצירת מופת כזו, אבל זו דרישה קצת לא הוגנת (עד כמה שזה מצחיק להשתמש במונח הזה). האקדמיה פישלה, ואז פישלה שוב, ואז שוב פעם, כשהיא מצליחה בכל פעם לפספס את העובדה שיש מולה יצירות מופת. הפרס שסקורסזה יקבל (בתקווה), יהיה בדיוק פיצוי על כל הפעמים הקודמות. אפשר לקרוא לזה "אוסקר על מפעל חיים שמוענק תחת הכותרת של סרט אחר". ל-"השתולים" אין שום קשר לאוסקר הזה.
אבל זאת בדיוק הבעיה כאן,
שפרס הבמאי הטוב ביותר הוא *לא* פרס על מפעל חיים. "השתולים" הוא הסרט הכי פחות טוב של סקורסזה שיצא לי לראות (לא ראיתי את "כנופיות ניו יורק" ו"הטייס"), והבימוי שלו ממש ממש לא משהו.
בקיצור – בהחלט מגיע לסקורסזה פרס, אבל בהחלט לא על "השתולים". אם הוא יקבל השנה את הפרס, זה יהיה כל כך ברור שאין לזה שום קשר לסרט עצמו, שזה יהיה פשוט מביך.
יאללה !!!
השתולים זה סרט טוב !
מבין הבמאים שמועמדים השנה הבימוי שלו הכי טוב .. אז אל תשחק אותה…
למרות שאני חושב שהגרסה המקורית ההונג קונגית הרבה יותר טובה .. זה סרט טוב מאוד שתופס את התזה של סקורסזה לאורך הקריירה שלו ומכניס אותה למאה ה-21 .
זה מזכיר לי סיפור על ג'וזף הלר:
פעם שאלו אותו בריאיון למה הוא לא הצליח לכתוב ספר שיתעלה על "מלכוד 22", אז הוא ענה: "למה, אתה מכיר מישהו אחר שהצליח?"
רק שתדע לך...
שסקרוזה הכלל לא היה מועמד לבמאי הטוב ביותר באוסקר ל"נהג מונית"
פיטר או פיטר
אמיד אהבתי את פיטר אוטול
והאמת הסיבה שבגללה לא הצבעתי לו זה בגלל שאני דביל.
איך שהוא פספסתי אותו..
טוב נו, סקורסזה גם טוב
פיטר וויר כמובן.
אחד מחמשת הבמאים הטובים ביקום.
הא?
אתה מוכן להרחיב על ההערה האחרונה? לדעתי וויר עשה סרט אחד טוב בחיים שלו ("המופע של טרומן"), והרבה סרטים משעממים מאוד (ע"ע אדון ומפקד). אז אנא, הרחב.
מדובר בעיניי
בבמאי הקונבנציונלי הטוב בעולם.
"העד" "אדון ומפקד" שעליו הרחבתי בביקורת כאן בעין הדג, ובעיקר "ללא פחד" הם שלושה סרטים מאד קונבנציונלים אבל פשוט אדירים. בעיניי, סצינת הסיום של "ללא פחד" היא מהגדולות שאי פעם נעשו, ולבטח המרגשת שבהם. "המופע של טרומן" גם הוא מופתי.
מלבדם, ראיתי גם עוד שני סרטים שלו. את "ללכת שבי אחריו" דווקא פחות אהבתי באופן מפתיע, אבל "פיקניק בגב ההר" היה מינורי וקסום בדרכו, גם אם מאד לא קונבנציונלי, אלא יותר אווירתי.
הוא בעיקרון, אחד הבמאים היחידים בעולם שאני אלך לכל סרט שהם יעשו.
מש''א.
לדעתי, פיטר וויר לא מסוגל פיזית לביים סרט רע, וההחלטה של של ג'וני דפ להעיף אותו מ"שאנטאראם" שקולה בטיפשותה רק להחלטתו להופיע ב"תיבה של איש מת".
פיטר אוטול
כי מגיע לו רק בגלל איך שהוא נראה פעם וכי לפי איך שהוא נראה היום, אין לו עוד הרבה שנים איתנו.
מרטין סקורסזה לעומתו שופע מרץ ובריאות ויש לו עוד זמן.
אני מקווה שמרטין לא יזכה
אמנם הוא ביים מספר סרטים ראויים, אך לא מגיע לו לזכות על הסרטים האחרונים שלו.
בשנים האחרונות יש האומרים שצריך לתת לזה או לאחר לזכות בגלל מה שהם עשו בעבר. אני אומר, בשביל זה יש פרס על מפעל חיים.
עכשיו לתת אוסקר לבמאי שלא מגיע לו, מחר לבחור ראש ממשלה רמטכ"ל.
פתק לבן.
בלתי אפשרי להצביע בסקר, כי לדעתי, כולם ברשימה הזאת, חוץ מאחד, ראויים לקבל את הפסלון. מה לעשות שהאקדמיה תמיד מתעלמת מאנשים מסויימים, והבחירה בסקר הנוכחי קשה מאוד לטעמי.
אני מאמין שאנט בנינג, ג'וליאן מור ופיטר אוטול, ראויים לפרס, אבל אני פשוט לא ראיתי מספיק סרטים שלהם בשביל לברר זאת בוודאות, למרות שהתפקידים שהם לוקחים על עצמם בסרטים, מצדיקים לבדם זכיה לדעתי.
סקורסזה – כל כך ברור שהמון אנשים יבחרו בו, רק בשביל שיפסיק לחלטר ויחזור לעשות סרטים טובים. מבחינתי, הקריירה של סקורסזה מתחלקת לשני חלקים: החלק של לפני "כנופיות ניו יורק", והחלק שאחרי "כנופיות ניו יורק". מאז הסרט המזעזע הזה סקורסזה משפיל את עצמו עד כדי עבודה עם ליאונרדו דיקפריו, בשביל לקבל אוסקר, והגיע הזמן שהוא כבר יקבל אותו ויחזור לעשות סרטים מהנשמה. עדיף שהשנה הוא יזכה, לפחות עם אחד הסרטים היותר טובים שלו מהשנים האחרונות, לפני שהוא יחליט לחלטר שוב.
קייט וינסלט – האמת, אני לא משתגע עליה במיוחד. זה לא שהיא שחקנית גרועה, אלא שפשוט לא ראיתי אותה אף פעם עושה תפקיד עם בשר. כל הזמן דרמות תקופתיות וסרטים ותפקידים סתמיים. התפקיד שלה ב"שמש נצחית" היה נהדר ולא שגרתי, ועליו היא הייתה בהחלט ראויה לקבל אוסקר, ושמעתי שב"ילדים קטנים" היא מצויינת גם כן. נו, רק בשביל "שמש", האישה ראויה לאוסקר.
פיטר וויר – מעניין. אף פעם לא ידעתי שוויר היה מועמד כל כך הרבה פעמים, ומעולם לא זכה. מוזר. בכל אופן, בהחלט במאי מקורי ומשובח, ובמאי שראוי לאוסקר מכל בחינה שהיא. "המופע של טרומן" היה סרט נפלא ו"ללא פחד", סרטו הטוב ביותר, היה לא פחות מגאוני. בינו לבין סקורסזה, אני מאמין שסקורסזה טוב יותר, אבל וויר הוא במאי נפלא ומקורי, וגם הוא בהחלט ראוי לאוסקר.
אד האריס – כבר הרבה זמן לא ראיתי אותו בתפקיד אופי אמיתי ומעניין. אבל על האישיות שהוא נתן למנהל התוכניות המרגש מ"המופע של טרומן" ועל הרגש שהוא הכניס בדמותו של ג'קסון פולוק ב"פולוק", הוא בהחלט ראוי לאוסקר.
רידלי סקוט – במאי יעיל, חד ומשובח, הכישרוני מבין האחים סקוט, שנעלם בנסיבות מסתוריות אחרי "גלדיאטור" והפך לשכיר הוליוודי ממוסחר. אני עדיין מאמין שרידלי לא איבד את זה, שגם בסרטים הגרועים שלו הכישרון שלו מורגש, והבימוי שלו יעיל וקולע. עבור "בלייד ראנר", ועבור כל הסרטים הטובים האחרים שביים, אני בטוח למגיע לו אוסקר.
לינץ' – מגיע לו, אין שום ספק, אבל לדעתי, זה יראה קצת מוזר. הסרטים של לינץ' מעולם לא היו סרטי אוסקר, למרות שחלקם היו מרתקים. ללינץ' מגיע אוסקר, אבל אני פשוט לא יכול לדמיין אותו זוכה בו על סרטים כמו "ראש מחק" או "מלהולנד דרייב", או על עוד כמה מהסרטים האוונגרדיים שלו. הוא במאי נפלא, אבל אוסקר? לא יודע.
טום קרוז – אפס אפס אפס. ב"מגנוליה" הוא עוד היה בסדר. ב"ג'רי מגוויאר" הוא לא הרס (אולי בגלל שהתפקיד היה של צעיר שחצן…) אבל בכל שאר הסרטים – קרש. האדם היחיד בכל הרשימה הזו, שאני לא חושב שהוא ראוי לזכייה באוסקר משום בחינה שהיא. שחקן כל כך חסר הבעה, עם כישרון משחק כל כך מינימאלי, שניצל כל הזמן ע"י בחאים טובים אבל עדיין נשאר חרא. אני בדרך כלל מנסה לאהוב אותו, ובסרטים מסויימים גם כמעט מצליח, אבל מה לעשות. טום קרוז הוא קקה שחקן, ואני אומר אומר את ברוח מאוד טובה ומתחשבת.
בהכרעת שובר שיוויון, הייתי אומר שסקורסזה ראוי יותר מכולם, אבל ממש בקצת. כולם ברשימה, חוץ מטום קרוז, ראוי לפרס האוסקר לדעתי, ואם לא השנה, אפשר תמיד לנסות שנה הבאה.
טום קרוז נתן כמה וכמה תפקידים מצוינים
ב"מגנוליה" הוא הרבה יותר מאשר רק בסדר. וב"ג'רי מגוואייר", ב"הנוסע", ובעיקר ב"בחורים טובים" הוא נותן תפקידים אדירים.
אתה מגדיר את ספילברג בכל הרצינות
כבמאי קיטשי ובנאלי?
לדעתי שיתוף הפעולה שלו עם טום קרוז הפיק כבר סרט אחד נהדר (דו"ח מיוחד) ואחד שגם אם לא היה יצירת מופת עדיין היה יעיל מאוד: יומיים אחרי שראיתי את מלחמת העולמות שמעתי צפירת משאית שהקפיצה אותי שני מטר באוויר מרוב בהלה. לא לכל סרט יש השפעה כזו.
טום קרוז? ראית 'עיניים פתוחות לרווחה'?
טום קרוז אולי לא זכור לי במיוחד מתפקידים אחרים, כנראה בגלל שהוא באמת קרש – אבל עם הבמאים הנכונים, תראה לאן הוא יכול להגיע. כל צעד, חיוך, מצמוץ ומבט של קרוז ב'עיניים פתוחות לרווחה' היה פשוט מושלם. משחק גיאוני, העביר כל כך טוב את הסיטואציה שלו.
רק כדי לדעת אם אתה באמת מדבר אליו גם מתוך זה – ראית את הסרט? קל לי להאמין, עם קובריק, שזה פשוט הבמאי שהשפיע עליו – אבל הוא יכול להיות הרבה יותר מ"קקה שחקן".
את האמת, יכול להיות שאתה צודק, כי את ''עיניים'' לא ראיתי.
כשחושבים על זה, קרוז תמיד התעלה על עצמו כשהוא היה תחת במאים מנוסים וטובים: "מגנוליה" של פת"א (שהוא מבחינתי תפקידו הטוב ביותר), "הנוסע" של מייקל מאן (שעד שנורטון הזכיר אותו כמה תגובות למעלה לא זכרתי אותו כמעט, אבל גם שם הוא היה בהחלט בסדר), וכמובן "מלחמת העולמות" של שפילברג (ששם הוא לא ממש הבריק, אבל הוא בהחלט הצליח להעביר את הפאסיביות של הדמות בצורה טובה).
וכנראה שכל הדברים נכונים גם על "עיניים עצומות לרווחה" של קיובריק.
את האמת, יכול להיות שאתה צודק, כי את ''עיניים'' לא ראיתי.
שכחת את "איש הגשם". הוא עשה שם תפקיד הרבה יותר קשה ומסובך מזה של דסטין הופמן.
באמת?
למרות שאני מעריך מאד את המשחק של טום קרוז ב"איש הגשם", אני חושב שקצת יותר מסובך לשחק אוטיסט מאשר את אחיו, מתוסבך ככל שיהיה.
אני מבינה את הכוונה של יעל.
כדי לגלם אוטיסט דסטין הופמן היה צריך לאמץ לעצמו מספר שטיקים – קצת לגמגם, קצת לעשות העוויות, קצת לפתח אובססיות של הדמות עליהן הוא יכול לחזור שוב ושוב (לא רק סדרת הטלוויזיה שהוא מכור לה, אלא גם, למשל, טיקים בעין, תנודות ראש וכו'). זה משחק חיצוני יותר מאשר לנסות להעביר תחושות פנימיות ומחשבות של דמות "רגילה", שאין לה תירוץ לכל אלה (למעט אם מדובר ברוברטו בניני, וגם אז, למרות שהוא עושה את זה, זה לא אומר שיש לו תירוץ או שהדמות משכנעת).
*כמובן, 'עיניים עצומות לרווחה'.
ואם כבר, אני באמת לא מבין את אלה שאומרים שהסרט לא ברמה של קובריק או סתם לא משהו. סרט גאוני של ממש, יכול בקלות להיות יותר טוב מסרטים שחלק מחשיבים לגאוניות אצלו ('מטאל ג'אקט'), ואפילו העדפתי אותו קצת יותר מ'ד"ר סטריינג'לאב' (כן, באמת).
למה?
אתם גורמים לי לשמוח על כך שמעולם לא ראיתי את "נהג מונית" מתחילתו ועד סופו…
הכי טוב זה כשאין למה להשוות. "השתולים" הוא סרט מצוין. למה להגיד "השפיל את עצמו עד כדי עבודה עם ליאונרדו דיקפריו"? ליאונרדו דיקפריו הוא שחקן מצוין, גם ב"השתולים" וגם בכלל. יש לי חשד שמי שלא אוהב אותו נתון תחת ההשפעה של "מי שנראה טוב לא יכול להיות שחקן טוב". ולא היא.
בקיצור – הלוואי ופחות אנשים היו רואים את "נהג מונית", כדי שיוכלו לשפוט במחשבה צלולה.
הבעיה שלי עם לני
זה לא שהוא יפה, אלא שהוא פשוט תמיד תקוע עם אותה הבעה מיוסרת, גם ב"השתולים" וב"כנופיות ניו-יורק" ובהרבה סרטים אחרים שלו. מעולם לא ראיתי בו שחקן אמיתי, לא בגלל שהוא יפה עיניים, אלא בגלל שמצאתי אותו כשחקן חסר הבעה לחלוטין. לא ראיתי אותו בהרבה סרטים שהוא השתתף בהם, אז אני לא ממש יכול לשפוט את כל הפימוגרפיה שלו (אה, ואני מוכן להודות שב"החוף" הוא היה מצויין, אבל כל השאר – ריק).
אז כדאי שתראה
את "תפוס אותי עם תוכל". שם ההבעה שלו היא רחוקה מלהיות עצובה.
באופן כללי כדאי לראות את 'תפוס אותי אם תוכל'
לדעתי, הסרט הטוב והשלם ביותר של שפילברג בשנים האחרונות (למרות שאפילו הוא סובל מבעיית הסוף הנמרח).
איך לא ראית...
את "מה עובר על גילברט"?
לדעתי, התפקיד הכי טוב של ליאונרדו מאז ומעולם. ואם ראית – אני לא יודעת איך אמרת את מה שאמרת.
אל תתנו לסקורסזה לזכות
כל פעם שהוא לא זוכה הוא מנסה להצדיק את זכאותו לפסלון ומוציא סרטים טובים.
ומי זה הפיטר הזה? (וויר, לא אוטול)
זאת כמעט שאלה רטורית, לא?
אסור לתת לסקורסזה אוסקר
אם לא נתתם לו אחרי החבר'ה הטובים, לא אחרי נהג מונית וגם לא אחרי השור הזועם..אז תתנו לו אחרי השתולים?
אם כל הכבוד לשתולים הוא לא מגיע לקרקעית של הסרטים הנ"ל…זה יהיה עלבון למרטין סקורסזה ובכלל לסרטים שהוא עשה.
היו צריכים לחשוב על זה לפני 10 שנים לא עכשיו.
וחוץ מזה שאלחנדרו גונזלס או איך שלא קוראים לו, הבמאי של בבל ביים סרט יותר טוב השנה.
ומגיע לו לזכות יותר, אפילו שמרטין במאי הרבה יותר טוב ומוערך.
זה בדיוק מה שאני חושב.
האקדמיה רוצה מאוד לתת לסקורסזה את הפרס, אבל על זה? היא כבר לא נתנה לו על 'טקסי דרייבר' ו'החבר'ה הטובים' – סרטים שלא ראיתי, למרבה חור ההשכלה, ואני ממהר לחפש, אבל אני יודע מספיק עליהם כדי לדעת עד כמה טובים הם – אולי מתוך כבוד, עדיף שלא יתנו לו אוסקר וזהו.
ומצד שני, אולי הזקן סתם רוצה אוסקר. שיתנו לו וזהו.
זה כבוד לא לזכות
כל הגדולים לא קיבלו…קובריק,היצ'קוק והרשימה עוד ארוכה…הוא יכול לקחת את זה כמחמאה.
זאת כבר ממש קונספירציה:
גאונים של ממש שלא זוכרים באוסקר. איפה הרשימה באמת?
זה כולל גם סרטים, רק תחשבו על זה: 'הקשר הצרפתי' זכה בפרס הסרט הטוב ביותר ב-1972, ו'התפוז המכני' יצא כולה מועמד (אני יכול להבין מילא את ההיעדרות של '2001', בהיותו לא מספיק הוליוודי). אף אחד לא מכיר את 'ג'יגי', זוכה אוסקר 1959, איפה ש'ורטיגו' אפילו לא ראה מועמדות. ובאמת, עם כל הכבוד ל'רוקי', 'נהג מונית' היה צריך יותר ממועמדות, והיו צריכים לתת לסקורסזה את האוסקר וזהו כבר ב-'77.
על ג'יג'י
אוי- סרט משנת 1959! ועוד שרים בו! פלא שכל "אוהבי הקולנוע" חובבי קובריק ולינץ' לא ראו אותו?
הסרט מצויין לז'אנר. היום הז'אנר נחשב מיושן ולכן לא רואים אותו. אבל מכאן ועד להגיד שהוא לא ראוי לאוסקר הדרך עוד ארוכה
זה כבוד לא לזכות
מצד שני – קוסריק זכה באוסקר על אפקטים והיצ'קוק על מפעל חיים.
זה כבוד לא לזכות?
אולי הוא קיבל פרס על מפעל חיים, אבל מה שיותר זכור מזה, זו העובדה שהוא אמר ביובש "תודה לכם", וכך יצר וחתם את נאום האוסקר הקצר ביותר אי פעם.
בטח שזה מרמר אותו לקבל פרס מפעל חיים ואפילו לא פעם אחת פרס על בימוי. זה כמו פרס ניחומים שהופך את פרס "מפעל החיים" לפרס שהמשמעות שלו היא "בזבוז החיים"; כלומר: השקעת את החיים שלך בזה אבל אתה גרוע ולא מגיע לך פרס על שום סרט.
נכון, אני מקצין פה מאוד, אבל אני משער שכך היצ'קוק הרגיש.
ועוד במאים (ארופאים) שלא זכו באוסקר, ושלדעתי לפחות לחלקם כן הגיע לזכות:
אבל גאנס (הגלגל, נפולאון, סוף העולם, ועוד…)
פריץ לאנג (מטרופוליס, מרגלים, M, גם תלינים מתים, ועוד…)
ז'אן לוק-גודאר (Breathless, הבוז, אלפאויל…)
וגם וים ונדרס, ולפגנג פטרסן, ארנסט לוביטש, קישלובסקי, אנטוניוני ובטח כמה עוד שאני לא זוכר כרגע…
אני חושבת שאתה *מאוד* מקצין.
הגיוני שזה מאכזב לא לזכות באוסקר, שהוא פרס שמעיד באיזשהו מקום על ההכרה בפועלו של האדם. הגיוני מאוד שזה מתסכל לקבל פרס אנמי כמו מפעל חיים ולא פרס "אמיתי" כמו בימוי.
אבל, מכאן ועד להסיק שבמאי חשב שהחליטו הוא גרוע, שהוא בזבז את החיים שלו ושלא מעריכים אותו בכלל, זו באמת היסחפות.
שאנחנו בקראקוב
לביים סרטים טוב מאוד, ואחר כך אפילו לא מלה טובה אחת. זה בסדר. אני אשב לי פה בחושך ואצעק "קאט" לעצמי.
*מחיאות כפיים סוערות*
בכל זאת
לא "גרוע" אלא "בינוני", זה עדין משפיל.
לא רק שזה עדיין משפיל,
זה הרבה יותר משפיל.
במילים אחרות
איך שלא אומרים את זה, זה עדיין רע…
ומצד שני
רוברט אלטמן אמר שזה מרגיש הרבה יותר נכון לקבל פרס על כל הסרטים ביחד ולא על סרט ספציפי, נכון שזו הייתה סוג של עקיצה לאקדמיה, אבל יש בזה משהו.
ובהקשר לעוד אמירה של אלטמן על הוליוד: "הם עושים נעלים ואני עושה כפפות" (לא נראה לי שזה מדויק, אבל בערך), כלומר, יש סוגי סרטים שהם פשוט לא מתאימים להוליווד ולכן לא יזכו בפרס האוסקר או הבמאי, מקסימום בפרס התסריט או הסרט הזר. עם כל האהבה שליל גודאר ואנטויוני, קשה לי לראות סרטים בסגנון שלהם זוכים באוסקר, הם שונים מדי. אבל מפעל חיים הם בהחלט יכולים לקבל (ואנטויוני גם קיבל).
הסיבה שלוביטש לא רק שלא זכה באוסקר אלא גם בקושי היה מועמד לא מובנת לי. אפשר לתרץ את זה שהוא עשה רק קומדיות בעידן הסרט המדבר, אבל באותם שנים "זה קרה לילה אחד " זכה.
יש לך נקודה טובה...
בקשר לאנטוניוני וגודאר אתה צודק, פשוט אין סיכוי שהם יזכו. מצד שני, חלק מאלה שהזכרתי לעיל, אפילו פרס על מפעל חיים לא קיבלו.
מסקנה: השם "פרסי האוסקר" מתאים יותר מ-"פרסי האקדמיה…", שנותן לזה נופך יותר גלובלי ואומנותי. בכל מקרה, זה המצב עד שישנו את השם ל-"Hollywood Film Awards"…
ומה הקשר בין קובריק לאפקטים?
'בארי לינדון' זכה בארבע אוסקרים, פרס הסרט או הבמאי לא ביניהם. האוסקר לא היה של קובריק, אלא לאנשים שעבדו בסרט – ביניהם, פרס התפאורה והתלבושות הטובות ביותר היו שתיים מהזכיות.
ועם כל הכבוד לאפקטים של '2001', שלא היו נראים מאולצים אפילו היום ויכולים לעמוד יופי ליד הCGIים המכוערים שמשמשים אפקטים בסרטים מסויימים, אני לא חושב שלקובריק יש יותר מדי קשר אליהם. אולי ל- יש מצב, אני לא בטוח – אחראי האפקטים המיוחדים.
הוא זכה על האפקטים הויזואלים הכי טובים
ב"2001" לא רק שיש לו קשר אליהם, הוא היחיד שזכה עבורם באוסקר.
וואלה, לא ידעתי.
אם כך, אני מצטער.
רידלי סקוט
וזה בגלל שאותו הכי אהבתי מכל האנשים שמופיעים ברשימה. אמנם מאוד לא אהבתי את תלמה ולואיז ואת ג'י איי ג'יין, ויש הרבה סרטים שלו שאין סיכוי שאני אראה (חניבעל, גלדיאטור, בלק הוק דאון, שנה מופלאה).
אבל אני תמיד אזכור לו את בלייד ראנר ואת אנשי המזימות, שאהבתי עד מאוד. וכל הכבוד לו שהוא מצליח לעשות סרטים כל כך שונים ובכל זאת כל כך טובים.
(מצטער, ג'וליאן מור, אמנם את ג'ינג'ית מתוקה, אבל לא יצא לי לראות סרט שלך שאהבתי)
את 'השעות' ראית?
לא.
אחרי שקראתי קצת את "אל המגדלור", הבנתי שכדאי לי להתרחק מכל דבר שקשור לוירג'יניה וולף המטורפת.
באמת?
אחרי שקראתי את 'אל המגדלור', הבנתי שכדאי לי לקרוא כל דבר שקשור לווירג'יניה וולף המטורפת. כמובן שמאז עברו איזה שלוש שנים ועוד לא התקדמתי הרבה, אבל זה on my to do list.
וחוץ מ'השעות', שעליו ג'וליאן מור הייתה הרבה יותר ראויה לאוסקר מאשר ניקול קידמן, יש גם את 'לילות בוגי' ו'מגנוליה', שגם בהם היא עושה עבודה לא רעה בכלל.
ודרך אגב, לפי ימד"ב, היא הייתה מועמדת לארבעה אוסקרים ולא לשלושה, כמו שכתוב בסקר, אם כי שניים מהם ('רחוק מגן עדן' ו'השעות') היו באותה שנה, 2003, שזה כבר מרשים בפני עצמו.
בקיצור, הצביעו מור!
באמת?
גם בתמונות קצרות היא היתה מצוינת, ונשארה אחת הדמויות שהכי נחרטו בזכרוני מהסרט (למרות שעכשיו כשאני חושבת על זה, פתאום צפות לי בראש עוד סצנות עם שחקנים אחרים, שעשו גם הם עבודה נפלאה…).
ראיתי את הסרט פעם אחת בקולנוע לפני די הרבה שנים, אז זה נראה לי אמת מידה טובה לשפוט איכות.
מה שהוביל לאחד הקטעים
הכי מצחיקים (אותי, לפחות) בסאטרדיי נייט לייב.
לו הייתי יודעת כיצד – הייתי מחפשת את הקטע הזה ברשת, אבל אני לא. מספיק לומר: כריס קטן כגולום, האוסקר בתפקיד הטבעת, ואז פיצול האישיות של גולום מנסה להחליט אם למור מגיע אוסקר על שחקנית משנה, או על שחקנית ראשית דווקא.
ענק.
אד האריס.
השחקן הכי מעניין בזירה בתקופה האחרונה (אם כי מזמן לא ראיתי אותו בתפקיד מהותי), והכי זיקית (הצלחתי לפספס את זהותו המון פעמים בתפקידים משניים, למרות שתמיד אהבתי את הדמויות).
כדי שיפסיקו כבר 'לדבר על זה'
- סקורסזה
לפני שייאלץ לעלות על הבמה עם חיתול - אוטול.
צר לי .
אבל לא ירדתי לסוף דעתך.
לא הרבה הצליחו לרדת לשם, ואלו שהיו אומרים שלא מעניין שם במיוחד.
שתי התגובות שלך – אני לא יודע אם בכוונה או לא – נראות כמו סיסמת בחירות. אז ניסיתי להמשיך את המגמה.
ההא, שוב אתה!
איזה מזל שאינני מופיעה בשמי המלא אחרת אם ארצה לרוץ לרשות העיר, יהיה לך 'חומר' עלי.
בוא נסכם שאני פשוט מוכשרת….
אהההםםם... אהם.
קייט ווינסלט.
לא זכתה באוסקר על הטיטניק?
אה אופס
רק מועמדת.
פיטר אוטול הוא מעין אהבה משפחתית, וקייט וינסלט מאד מאד מוכשרת...
אבל הצבעתי ללינץ' בסוף, כי, טוב, זה לינץ'. אני חושבת שדינגו ניסחה את זה מצוין למעלה כשאמרה שהוא גאון.
לינץ', בלי תחרות
כרגע נראה כאילו סקורסזה סובל מהעוול המתמשך ביותר, אבל זה בעיקר משום שכבר כמה שנים הוא עוסק ביצירת סרטי אוסקרים קלאסיים, כלומר, סרטים לא משהו. בפרספקטיבה היסטורית – שכמו תמיד תיקח מן הסתם את השוליים הדחויים ותאמץ אותם אל הקאנון – לינץ' ייספר באותה נשימה עם היצ'קוק ואלטמן וקובריק (ואולי-אולי גם גיליאם) ברשימת אבני הדרך הגדולות שהאקדמיה התעלמה מהן באדיקות. במחשבה שניה – אולי עדיף שלא ייתנו לו אוסקר. קצת קטן עליו, המה שמו.
אז אתה אומר
שהבמאי שעשה את "נהג מונית", "השור הזועם", רחובות זועמים", "עידן התמימות" ו-"החבר'ה הטובים" לא ייזכר ככזה?
לא הגיוני לי, במיוחד לאור העבודה שכל הסרטים האלה נחשבים כבר שנים לכמה מהסרטים החשובים והגדולים ביותר בתולדות הקולנוע.
** יצוין שבאופן אישי, אני לא סובל את סקורסזה ואת רוב סרטיו, ומעדיף את לינץ' עשרות מונים.
לדעתי
שסקורסזה עשה את סרטיו הגדולים, הם היו אלימים מדי/ראליסטים מדי עבור האוסקר, בשנים האחרונות הוא התעדן ולכן יכול לקבל את הפרס. לינץ' לא מראה סימנים של התעדנות (למעט "סיפור פשוט")ולכן האקדמיה תמשיך להעניק לו מועמדויות בלבד.
אז אתה אומר
אני לא בטוח איפה סקורסזה ימוקם בשרשרת המזון של הבמאים בעוד 30-40 שנה. אני כן בטוח שאני אוהב אותו הרבה פחות מלינץ, גם במיטבו, ועל אחת כמו וכמה, שכל זכייה שלו באוסקר על סרט מהשנים האחרונות (נניח, "השתולים") תצוין בפרספקטיבה הסטורית כמו הזכיה של "רבקה" באוסקר: "סרטו היחיד שזכה באוסקר הוא דווקא 'השתולים' הזניח יחסית".
אם להיות הוגן
אני בכלל לא חושב שהאוסקר הוא משמעותי במובן ההיסטורי. בעצם, אתקן ואומר שכמעט ולא.
אתה מדבר בעצמך על רבקה (שהוא באמת סרט בינוני מאד), ובאותה מידה אני מניח שאם סקורסזה יזכה או לא, ועל מה – אין לכך כל משמעות.
למעשה, לפעמים יש לזה אפילו משמעות הפוכה. קשה לי להאמין שלטיטניק היו כל כך הרבה מתנגדים, לו הוא לא היה זוכה ב-11 אוסקרים (למרות שלגביו יש גם את הפונקציה הכלכלית יוצאת הדופן).
כללו של דבר. אני חושב (ושוב, גם אני לא אוהב את סקורסזה) שהאיטלקי ידורג גבוה מאד במדרג במאי כל הזמנים, מהסיבה הפשוטה שכבר היום הוא מדורג ככזה ועל סרטים שהוא עשה משנות השבעים.
אני גם חושב שלינץ' ידורג נמוך יותר, וזאת משום שאפילו "איש הפיל" או "ראש מחק" נחשבים היום, שנים אחרי לסרטים פחות חשובים מאשר רוב סרטיו המוזכרים של סקורסזה.
אני גם חושב שאף אוסקר לא יכול לשנות את זה, משום שלאף אוסקר אין כח כזה.
השאלה שצריכה להישאל, היא מה אם כן, כן קובע את "שרשרת המזון" ובמקרה הזה, אני חושב שהתשובה תהיה מורכבת הרבה יותר.
לגבי ההשוואה -
לינץ' נמצא בשיא כוחו כיוצר, לטעמי, בשני העשורים האחרונים (מ"טווין פיקס" ואילך), כך שההשוואה בין סקורסזה המוקדם ולינץ' המוקדם כאבן בוחן לחשיבות ההיסטורית לא עובדת בעיני. מעבר לזה, אתה צודק – כרגע סקורסזה נחשב לאחד מגדולי הבמאים אי פעם ולינץ' הוא במאי חשוב אמנם, אבל פחות משתלב בנארטיב המקובל של תיאור ההתפתחות ההיסטורית של הקולנוע. אני טוען שבשנים הקרובות יצוצו יותר ויותר במאים שימנו את לינץ' בין ההשפעות המרכזיות עליהם, ויותר ויותר מבקרים שגדלו על היצירות העכשוויות שלו, ויהפכו אותו לאחד מחשובי הבמאים בכל פרמטר.
על מה אתה מבסס את ההנחה הזו?
קשה לי לחשוב אפילו על במאי אחד כיום שלינץ' ממש השפיע עליו. זה כנראה כי המוח שלי לא מתפקד כרגע, אז תרגיש חופשי לתקן אותי – אבל נדמה לי שההשפעה שלו על במאים אחרים די זניחה.
במאי אחד-
גאי מאדין, אבל הוא מוכר למעט מאוד אנשים (גם לי רק בקושי, אבל ממה שראיתי אכן יש השפעה)
פחות על במאים שמושפעים ממנו כיום
(למרות שמאדין אכן מושפע ממנו, וגם מומלץ בחום על סמך האחד שראיתי), ויותר על השייכות של לינץ' למה שאני מדמיין כסוג של צייטגייסט של העתיד הקרוב, וגם על העובדה שאת הקולנוע הכי טוב שלו, כפי שכבר ציינתי, הוא יוצר בעיני בשנים האחרונות. חוץ מזה, היי, מה אתה רוצה, אני אוהב את הבחור ומקווה בשבילו וכל זה.
במאמר מוסגר – מעטים האנשים שיערערו על חשיבותה של "טווין פיקס" בהסטוריה של הטלוויזיה. ביחד עם "הבלש המזמר", זו היצירה המכוננת של המדיום כאומנות גבוהה.
גם אני במקווים
אבל נדמה לי שלינץ' הוא אחת מאותן סטיות מרנינות של ההיסטוריה, לא יותר (ובוודאי לא פחות).
טווין פיקס אכן השפיעה רבות, אבל לא באלמנטים הלינצ'יים שבה, לצערי.
פתאום חשבתי על השפעה אחת: 'הקרניבל'
נכון שהסדרה הלכה רחוק פחות מלינץ' עם הסוריאליזם, אבל עדיין היו בה אלמנטים ברורים של הטירוף האסתטי שמאפיין אותו.
למשל, הגמד שלו.
באופן מפתיע, לא ממש.
הוא דווקא אחת הדמויות הכי פחות ביזאריות בסדרה. חשבתי יותר על הקרון של ההנהלה, על כל סצנות החלומות והפלאש-בקים, ועל הסצנות (המזעזעות) בבית של סבתא סקאדר.
לעומת זאת
תוך לא הרבה זמן "קטיפה כחולה" יחשב לקאלסיקה שכל חובב קולנוע חייב להכיר, אם זה לא המצב כבר עכשיו.
לא יודעת לפי מה סרט מוכרז
כ"קלאסיקה שכל חובב קולנוע חייב להכיר", אבל לפי טעמי, דעתי ואוצר המילים שלי, גם כביש אבוד, לב פראי ומלהולנד דרייב (וכמובן טווין פיקס) הם קלאסיקות.
אני חושב שזה נכון
ההרגשה שלי היא כי "קטיפה כחולה" הוא הלינץ' הקולנועי היחיד שזכה להיכנס לפנתיאון כבר עכשיו.
אני בסך הכל מנסה להעריך דעות של אחרים כפי שאני מבין אותן בפרספקטיבה חיצונית. בעיניי, אין ספק שמלהולנד דרייב וכביש אבוד עולים על קטיפה כחולה, ואין ספק שלינץ' עולה על סקורסזה.
ההגדרה שלי לקטיפה כחולה:
"הסרט הכי טוב שאני לעולם, אבל לעולם, לא אראה שוב". הוא חולק את התואר עם יצירות מופת אחרות (למשל התפוז המכני), מזעזע וחולני ברמות מטורפות, והדביק אותי לשיר קטיפה כחולה, שמעביר בי מאז צמרמורות שלא ייאמנו.
ההגדרה שלי לקטיפה כחולה:
ראיתי את הסרט במסגרת הרצאה שנקראה "האסתטיקה של הדוחה בקולנוע" (תודו שזה שם מגניב שפשוט אי אפשר לעמוד בפניו).
אני זוכרת שהיו כמה קטעים מזעזעים וחולניים, אבל לא ממש מה קרה בסרט. נשאר לי גם זיכרון של צילום יוצא דופן וחושני, שדווקא די עושה לי חשק לראות שוב. מקוה לא להתחרט על זה.
ההגדרה שלי לקטיפה כחולה:
סרט מעצבן מאוד,גם דוחה וגם חסר עלילה(ומקלאכלן אחד מהשחקנים הגרועים ביותר שראיתי) נקודת האור היחידה היא באמת השיר.
ההגדרה שלי לקטיפה כחולה:
הסרט שעליו כתבתי את העבודה המסכמת שלי ללימודי קולנוע בתיכון. זה היה בהשוואה ללב פראי. זה קרה בכלל כי לא נתנו לי לכתוב על טווין פיקס בטענה שזה לא קולנוע. קטנוניות!
(אוף. תיכון היה כ"כ מזמן, אני כ"כ זקנה).
ואחד מן הסימנים שסרט הופך לסרט חשוב
הוא כניסתו לאקדמיה. "קיטפה כחולה" מרבה לככב בהרצאות וסרטים.
מה כה מזוויע בתפוז המכני?
צפיתי בו כבר 13 פעמים, יצירת מופת מרתקת.
אז כן, הוא אלים, מאוד. ויש בו לא מעט תכנים קיצוניים למדי. אבל הוא בסה"כ גרסה מעודנת של הספר (הכה קשה לקריאה).
לי אישית עוד לא יצא לראות סרט שאהבתי ושאיני מסוגל לצפות בו שנית, הסרט היחיד שאיכשהו מתקרב לזה הוא "רקוויאם לחלום", וגם זה שנוי במחלוקת עצמית.
מה כה מזוויע בתפוז המכני?
התפוז המכני מאוד קשה לצפייה עבור אנשים רבים (ביניהם אני), וזאת למרות שהוא יצירת מופת מדהימה ומרתקת וכו'.
חוץ מזה, הוא הרג לי את החמישית של בטהובן לנצח.
התשיעית, לא?
ובאופן אישי, מה שלי הרס את התשיעית זה דווקא Rejected.
אני לא חושב שאני מסוגל להקשיב לה בלי למלמל "My spoon is too big".
התשיעית, התשיעית
החמישית נהרסה על ידי שימוש יתר בהמון סרטים אחרים.
התשיעית, התשיעית
אופס..
תמיד הייתי גרועה במספרים.
ודרך אגב, גם סונטת אור ירח
נרצחה בכמה וכמה סרטים (זכור לי שהיא כיכבה בסצינת מפתח ב"מיזרי", אבל אין לי עוד דוגמאות כרגע).
והמינואט נרצח ב'הופ קטנטנים'.
כל מי שלא שמע היפ-הופ-באך, לא שמע זוועה מימיו.
אוי לא!
מילא לרצוח את בטהובן או מוצרט, אבל באך! למה?!
אני מקווה שהשלב הבא הוא לא היפ-הופ-ורדי, או היפ-הופ-ויואלדי…
אני לא אומרת שלא אהבתי את התפוז המכני.
גם הוא וגם קטיפה כחולה נפלאים בעיני. אבל אני לא מזוכיסטית, ולא נראה לי שאשב לראות שוב סרטים שעוררו בי חלחלה ומועקה בצורה כזו, למרות היותם יצירות מופת.
הוא לא מעודן יותר מהספר.
זאת אומרת, מבחינת השפה, וודאי שכן. מבחינת האלימות, לא זכור לי שריככו את הספר אפילו קצת.
אה ו
לרגע לא כשלתי במידה כה מחפירה בהבנת הנקרא שחשבתי שלא אהבת אותו. אני בסה"כ מציין שהמקרה של לאהוב סרט ולא להיות מסוגל לצפות בו כלל בשנית זר לי.
המממ, נשמע הגיוני.
אבל נדמה לי שאלו מגבלות חוקיות יותר מכל דבר – שים לב שכמעט ולא הושמטו סצנות. אבל, כמובן, זה לא גורע מטענתך (אולי רק מרכך מעט את עוצמתה).
אגב, חשבתי שהטריק עם השפה בספר – חוץ מהיותו גאוני בפני עצמו – הוא גם מבריק בגלל שהוא מכניס את הקורא הרבה יותר עמוק לעולמה של הדמות (גם בגלל שאתה מתחיל לדבר את השפה שלו, וגם בגלל שהקריאה מואטת). לכן גם אני הזדעזתי מהספר יותר מהסרט: הוא יותר אינטימי.
אגב, קראת אותו באנגלית?
האמת היא שאני אפילו לא יודע אם הוא תורגם – אבל גם אם כן, אני בספק אם התרגום הצליח לתפוס את רוח המקור; זה פשוט אחד מאותם הספרים שבלתי אפשרי לתרגם ('לוליטה' הוא דוגמא טובה נוספת).
בוודאי.
בגיל 14?!
טוב, אני אפסיק כאן לפני שהעורכים ימלקו את ראשי.
כן P=
מה כל-כך מוזר בכך?
כלומר, כן, השפה קשה למדי. אבל אני מניח שהיא קשה בגילי הנוכחי כמו שהיא הייתה קשה בגיל 14. אם זהו עניין של "ספר באנגלית" אז את צעדיי המהוססים וההתחלתיים בספרים באורך מלא הכתובים באנגלית עשיתי בכיתה ח' עם עותק של Needful Things שהמורה שלי לאנגלית השאילה לי, כמובן שמעולם לא החזרתי לו אותה.
טום קרוז- תנו לו כבר אוסקר
ושיעזוב אותנו בשקט.
אבל הצבעתי לסקורוזה
יכול להיות שזה הסקר שבו המנצח ינצח בהפרש הכי גדול?
אחרי שלושה סקרים מאוד-מאוד צמודים, למה לא.
אני חושב שאני מדבר בשם כולם
כשאני אומר שהסרט הטוב ביותר של לוק בסון הוא לאון.
אני חושב שטעית בסקר