החביב עליכם מבין כל סרטיו של לוק בסון:
7  |
הקרב האחרון |
| 3 |
רכבת תחתית |
| 27 |
הכחול הגדול |
| 31 |
ניקיטה |
| 7 |
אטלנטיס |
242  |
לאון |
| 229 |
האלמנט החמישי |
| 7 |
ז'אן ד'ארק |
| 3 |
אנג'ל – A |
| 24 |
ארתור והמינימונים |
מספר מצביעים: 580
החביב עליכם מבין כל סרטיו של לוק בסון
– פורסם ב 20 בינואר 2007Posted in: סקרים
אטלנטיס זה ההוא של דיסני?
לא.
אם אי פעם היה סקר שכולו מאבק בין שני סרטים אז זה הסקר
לפחות לא כמו הסקרים של סרט אחד (שר"ה בדרך כלל)
אהה, וכמובן שלאון
התלבטתי בין האלמנט החמישי לליאון
בחרתי בליאון. זה הפך אותו למוביל (של אותו הרגע)
התלבטתי בין האלמנט החמישי לליאון
כנ"ל
זה מהסקרים שמזכירים לי שבהשכלה שלי יש יותר חורים מהשכלה
היחיד שראיתי הוא 'האלמנט'. ואני רוצה כבר הרבה זמן לראות כמה מהאחרים, בעיקר את את 'ליאון' ו'ניקיטה'.
זה מהסקרים שמזכירים לי שבהשכלה שלי יש יותר חורים מהשכלה
לא סתם השארתי את הכותרת, ראיתי מהרשימה רק את 'ליאון',
וקטעים מסרטים אחרים שלו.
ולדעתי הסרטים שלו ריקניים וסתמיים והוא לא פחות מעוד סתם במאי שמעורך יתר על המידה.
אמנם אני מבין את ההייפ סביב ליאון שהוא קאלט בלתי מעורער אף על פי שלא סבלתי את הסיום שלו.
ולכן נמנעתי מהצבעה..
א. בשביל זה הומצא המונח 'כה''ב'
ב. איך אתה יודע ש"הסרטים שלו ריקניים וסתמיים והוא לא פחות מעוד סתם במאי שמעורך יתר על המידה" אם ראית רק סרט אחד שלו?
סרט אחד..
ושאריות דיי גדולות למען האמת מסרטים אחרים, אפילו ניסיתי מספר פעמים לראות את האלמנט..
טיפ ממני
לעולם על תשפוט סרט אם לא ראית את כולו, מתחילתו ועד סופו. קטעים בתפזורת, לדעתי, אף פעם לא אומרים הרבה על הסרט.
ובכלל,
לראות קטעים בתפזורת זה רעיון גרוע.זה גורם לכך שאם לא תראה אח"כ את הסרט במלואו תגבש עליו דעה לא מבוססת, ואם כן תראה אותו אח"כ במלואו, הצפייה הקודמת בקטעים אקראיים תהרוס לך*. חברה טובה שלי, למשל, צופה מזה מספר שבועות בקטעים אקראיים מ'מחול הפגיונות' (שמשודר ביס בתדירות מאוד גבוהה). היא כבר יודעת מה הסוף אבל לא מה מניע את העלילה.
*כל זה לא תקף לגבי סרטים שהתחלת לראות והפסקת באמצע כי הם שיעממו אותך.
יש בסרט הזה משהו שמניע את העלילה?
בטוח יש משהו...
מלחמה? אהבה כנגד כל הסיכויים? קונג-פו? במבוק?
טוב, אני אשנה את הניסוח של תגובתי הקודמת: הבחורה הנ"ל לא צפתה במספיק דקות רצופות מהסרט על מנת לדעת אם יש או אין בו משהו שמניע את העלילה, אבל במסגרת הדקות שהיא כן צפתה בהם נכללו חלק גדול מהטוויסטים.
הופה, הופה!
פנימיה!
הנוסטלגיה מנצחת
ניקיטה, שגם בצפייה חוזרת לפני שנה-שנתיים, עדיין היה טוב.
הנוסטלגיה מנצחת (כה''ב)
ולכן – הכחול הגדול.
ניקיטה זה סרט מצוין
הרבה יותר מהאלמנט. אבל הצבעתי לאלמנט, כי הוא הסרט החביב עלי יותר.
סרט שכיף לראות, בלי שמץ של מחויבות אינטלקטואלית או כל דבר אחר.
הוא סתם טיפשי עם פיצוצים ומילה גובוביץ' ולכן אנחנו אוהבים אותו.
'אנחנו' ?!
'אנחנו', הציבור שמצביע לאלמנט החמישי.
אני לא יודע, אולי מישהו הצביע לו כי הוא חושב שזה סרט שמבטא אלגוריה לרוע האנושי. אבל משום מה, זה נראה לי קלוש.
במידה ושם הסקר היה
"מהוא הסרט הטיפשי ביותר של לוק באסון, שלא מחייב שום מאמץ אינטלקטואלי (עם פיצוצים ומילה ג'ובוביץ')"
גם אני הייתי מצביע ל'אלמנט', טוב לדעת שיש לנו הסכמה על משהו.
לא יהיה במקום אם אני אצביע
מכיוון שראיתי רק את האלמנט וליאון. אבל אני כל כך אוהב את ליאון, ומכל כך הרבה סיבות (הוא שותה חלב!), שקשה לי נורא מלעצור בעדי..
מש''א.
גם אצלי המצב דומה, אבל אני לא אוהב את ליאון בגלל שהוא שותה חלב, אלא בגלל שבמשך כל הסרט הוא נראה פגיע ומסכן, אבל כשצריך להיות אגרסיבי, הוא בהחלט אגרסיבי.
אני לא אוהב אותו רק מהסיבה שהוא שותה חלב
אני פשוט חושב שהוא דמות כל כך מעניינת וטובה, וכל הסרט בעיניי נפלא.
אמנם הסרט דילג לו מקלישאה לאחת אחרת בחן..
אבל לאף אחד לא צרם הסוף?!?
שהיה כל כך דבילי בעיניי..
אגב, עוד לא הבנתי אם בסון מביים עם מין קריצה של מודעות עצמית לסרטיו או שהוא מביים אותם ברצינות יתרה..
חוץ מזה, אני חושב שעוד לא מגיע לו סקר..
לצערי את חמשת הראשונים בכלל לא ראיתי. ובכל זאת:
ליאון- סרט מצוין מכל בחינה והבחירה שלי.
האלמנט החמישי- אחלה סרט אקשן אבל לא יותר. מוערך יתר על המידה לדעתי.
ז'אן דארק- אפוס מקורי ושונה מהכלל. הייתי בוחר בו אם לא ליאון.
אנג'ל A- סרט טוב אבל לא מספיק מעניין בהתחלה כדי לתת לו ציון מצטיין.
ארתור והמינימונים- הסרט לא נראה לי מעניין בכלל ולכן כנראה אני לא אצפה בו.
למען האמת ראיתי רק שלושה.
את ניקיטה לא ממש אהבתי. אולי בגלל שאהבתי את העונות הראשונות של הסדרה, והגעתי לסרט אחר כך, והוא די איכזב אותי. נא לא לצלוב אותי, במטוטא.
את לאון ואת האלמנט החמישי אהבתי, מאוד. אני מודה שהאלמנט החמישי הוא סרט מוצלח פחות, עם יותר אלמנטים של טראש, ולאון הוא סרט שלם ומוצלח יותר, אבל… מצד שני, את האלמנט החמישי אני יכולה לראות שוב ושוב, בעוד שלאון היה כיף לשתי צפיות ולא מעורר בי צורך עז לצפייה שלישית. אז הצבעתי לאלמנט, אולי הסרט המוצלח פחות מבין השלושה שראיתי. אבל האהוב עלי. אוה, לעזאזל, עכשיו אני איאלץ להיכנס לויכוחי איכות אובייקטיבית, סובייקטיבית, הנאה כמגדירת איכות וכו' עם עצמי. מצד שני, אני גם אחסוך את הויכוחים האלה מהאתר, מה שכבר מעניק לי את העליונות המוסרית והיכולת לסלוח לעצמי לא משנה מה תהיה התוצאה…
אוף, זה סקר ממש מסובך.
סיבות שונות, בחירה דומה.
את האלמנט אהבתי, אבל מלאון נהנתי יותר – והתחרות, מבחינתי, הייתה בינו לבין 'הכחול הגדול', סרט טוב ושלם יותר, אבל פחות כיף.
צ''ל: ''סיבות דומות, בחירה שונה'', כמובן.
מש''א
האלמנט, ולו בגלל הפאן הטראשי
(...גם משום שהוא יותר FUN, וגם בשל הפן הטראשי)
לדעתי הצבעה ללאון מעידה על חוסר בגרות מסוים
והנה פירוט: כשהייתי נער אני וחבריי מאוד מאוד אהבנו את הסרט, ואני זוכר שאבי התחלחל ממנו, וכעת גם אני מוצא אותו דוחה מוסרית.
אגב, הצבעתי לליאון, כי זה הטוב מבין הסרטים ברשימה.
אאוץ'.
לעוד מישהו חוץ ממני הנסיון להבין את הלוגיקה כאן עשה כאב ראש?
בין הכותרת, הפסקה הראשונה והמשפט המסכם איבדת אותי בין 3 ל-4 פעמים. אולי אפשר את זה שוב, לאט?
אאוץ'.
כנראה שלא התנסחתי כהלכה.
הסרט "לאון" הוא מאוד בעייתי מבחינה מוסרית. כשהייתי ילד לא שמתי לב לזה, עכשיו כמבוגר יחסית אני לא חש שום סימפטיה לדמות של לאון, שהוא לא טוב בעיניי מדמותו של הרע, לילדה אני די אדיש, אולי בגלל שהסרט נורא מיופיף ובכלל היפיוף הזה של ההרג מעצבן אותי.
אם היינו מתחילים לשפוט סרטים בצורה כזאת
אז איפה היינו עם:
שדרות סנסט
ספרות זולה
כלבי אשמורת
קיל ביל
רוצחים מלידה (בקיצר, כל סרטי טרנטינו)
הבלתי נסלח
החברה הטובים
בעבור חופן דולרים
הטוב הרע והמכוער
סרניטי
אחי איפה אתה
בוני וקלייד
התפוז המכני
אמריקן פסיכו
לאייר קייק
ראיון עם ערפד
גוסט דוג
ראסטי ג'יימס
ןאני יכול להמשיך ללא קץ..
היינו מתווכחים, כמובן. זה איפה.
קצת קשה לי להבין מה 'ראיון עם הערפד', ובעיקר 'סרניטי' עושים פה.
אגב, Layer Cake שווה משהו?
בהחלט לא.
יש כמה רגעים יפים, דניאל קרייג וסוף שאולי היה שומט לי את הלסת לו הוא היה מוצמד לסרט טוב יותר. אבל בגדול, זה סתם עוד חיקוי טרנטינו דהוי ומנייריסטי שמוציא שם רע למקור.
היינו מתווכחים, כמובן. זה איפה.
אי אפשר להתעלם מזה שבראיון עם ערפד הגיבור שותה דם של בני אדם, לא משנה כמה זה מענה אותו
בסרניטי הם גנבים\\מבריחים. זה חלק מהרעיון. נכון, יותר רואים את זה בסדרה, אבל בכל זאת.
אני מוכן להודות שזו דוגמה חלשה…
לאייר קייק כייפי, נחמד. קצת בריטי להעברת הזמן, אבל הוא לא לוק סטוק ולא שהוא לא מנסה.
אחרי שתראה אני מוכן גם להגיד מה מעצבן אותי בסוף :)
אופס, זה אני בהודעה הקודמת...
שחכתי לשנות את זה במקום ציבורי…
אבל זה כן משנה.
הרי העיסוק הוא בסרטים שמציגים באור חיובי משהו שנתפס, בנסיבות רגילות, כלא-מוסרי. ב'ראיון עם הערפד' הבחירה של ערפדים להרוג בני-אדם מוצגת באור שהוא אך ורק שלילי (גם עם ארוטי).
לגבי 'סרניטי', הדוגמא לא רלוונטית כי הם לא מבריחים בחברה *שלנו*: שלטון החוק מוצג כמשוקץ לחלוטין בסרט הזה. זה קצת כמו להגיד שוינסטון ב-1984 לא היה צריך להתעקש ש-2+2=4 כי זו עמדה המנוגדת לעמדת המשטר, ובכך הוא הופך לפורע חוק.
אבל, כמובן, כל אלו ניטפוקים ובאופן כללי הטיעון שלך עומד.
אני מוכן לקבל את ההסתייגויות שלך
בהחלט כן.
מכל חיקויי טרנטינו-גאי ריצ'י, זה אחד המוצלחים.
קרייג מגניב, הסוף חביב, הקצב מלהיב.
כמובן, מומלץ (כמו תמיד) להגיש בלי ציפיות.
אם היינו מתחילים לשפוט סרטים בצורה כזאת
אה…
כן, כל סרט ראוי לדיון מוסרי. המתייחס לא רק לתסריט אלא גם לאמצעי המבע הקולנועיים של האלימות.
חלק מהם עוברים, חלק לא, וזה לא קשור בכלל לאיכות שלהם.
אם היינו מתחילים לשפוט סרטים בצורה כזאת
אני לא בטוח שהבנתי את התגובה שלך…
אתה אומר שהדרך בה הראו את הרציחות בליאון היא יפה וסטרילית? זאת הבעיה?
אם זה מה שהתכוונת אז ברוך הבא למלחמת הכוכבים ולכרכרת הדואר
"תסתכלו איזה יופי הם מתים! אני אוהב את זה!" (נחמן אינבר 2006)
אם היינו מתחילים לשפוט סרטים בצורה כזאת
הבעיה שלי עם לאון זה שעושים הצדקה להרג, ממש כמו בסרטי "משאלת מוות" לסוגם. וכל השמאלץ בסרט מפריע להבחין בכך.
בברכה, טוקבקיסט אובר רייטד
אני מבין מה אתה אומר
אבל יש הבדל בין סרטי "משאלת מוות" לליאון.
אני מוכן להסכים שבליאון הופכים את ההתנקשויות ("רגילות" ללא הצדקה של נקמה) למשהו לגיטימי, אבל זה נמצא בצורה יותר גרועה גם בסרטים אחרים (הרשימה שלי או כל סרטי טרנטינו כי זה יותר קצר).
בסרט רוצחים מלידה זה חלק גדול מהעניין.
מה גבול המוסריות שלך זו שאלה אחרת, כי אם אתה מסתכל על זה בצורה כזאת, אז יש אנשים שיגידו שהר ברוקבק זה סרט בעיתי מוסרית כי יש בו קבלת הומוסקסואליים.
אנחנו כצופים, כשאנחנו צופים בסרט, אנחנו נמצאים בעולם המוסרי של הסרט. שהוא מוגדר ע"י הגיבור. המוסר של ליאון הוא שמי שאומרים לו להרוג הוא מישהו שמגיע לו למות, אבל לא הורגים נשים וילדים, כי זה לא מוסרי.
בעולם של סרטי "משאלת מוות" זה מוסרי להרוג מישהו כי הוא היה קשור להרג של אישתך/ילדיך/כלבך/חתולך/דג הזהב שלך.
אלה היו 60 שניות על מוסר יחסי בסרטים.
אני רק הערה קטנה
ב"רוצחים מלידה" כל העניין הוא חוסר הלגיטימציה להרג, והקרקס התקשורתי שאולי מעניק את הלגיטימציה בצורה מעוותת.
לא בדיוק
הסרט אכן מדבר על הלגיטימציה שעושה התקשורת לרוצחים ועל הפיכתם לסלבריטאים, אבל אני בטוח
שאני לא היחיד שהיה שמח כשהם ברחו בסוף ושהיו להם ילדים.
ההזדהות עם הדמויות של הרוצחים זהה ואפילו יותר מכוונת מאשר בליאון.
לא בדיוק
כלומר עד סוף הסרט הצופה נותן לגיטימציה לזוג רוצחים דרך הזדהות איתם במהלך צפייה בהם דרך עדשת המצלמה. בדיוק מה שאמרתי.
ילדים?!
ילדים?!
תתקן אותי אם אני לא זוכר נכון (ראיתי את הסרט לפני מספר שני), אבל אם אני זוכר נכון בשוט האחרון הם נוסעים ברכב עם הילדים שלהם.
הזכרה לעצמי:
לראות שוב את 'האלמנט החמישי', הפעם לא בספרדית, כדי להבין מה כל כך טוב בו ומה לא הופך אותו לסתם סרט אינפנטיל, טיפשי ובנאלי.
למה טקסי לא מופיע כאן?
מתפלאת על מספר הנקודות הזעום שקיבל ניקיטה
הראשון של בסון שראיתי והטוב שבסרטיו.
לוק בסון, באופן כללי, לדעתי, הוא דרעק.
כשהייתי קטן אהבתי את הסרטים שלו אבל בצפייה שניה, כולם פוזה של מגניבות.
שאלה למתקדמים: איך 'הקרב האחרון' ו'רכבת תחתית'?
את שניהם טרם ראיתי, ואני תוהה אם כדאי לי לטרוח.
ראיתי רק את SUBWAY
ולדעתי, אם תראה אותו כסיפור על איש תמים שחי בעולם ילדותי משלו – תהנה מאוד.
אל תצפה לקומדיה, למרות ההומור הרב, זה לא.
אני אהבתי מאוד
האלמנט החמישי
הוא פשוט חבילה מלוקקת של שטויות, ולכאורה היה צריך להיקרא סרט "של" ג'אן פול גוטייה (שעשה את הדבר המוצלח היחיד בסרט – ובעל הדגש הרב ביותר – התלבושות) ולא של בסון.
בראיונות על הסרט רואים איך שגארי אולדמן ממש מתבייש להודות שהוא משחק שם. ופנינה אמיתית – בראיון אחר על הסרט באה שורת המחץ של בסון "איף יו אר גיי… אההה… גאי".
ליאון קיבל את הקול שלי (רנו הנפלא) וניקיטה החביב מושפל ע"י כל, וחבל.
הרשה לי לשלול את דבריך
אתה פשוט טועה.
הרשה לי לשלול את דבריך
אני משער שיכולתי לומר שאני פשוט צודק.
מה מצאת באלמנט חוץ מאשר תצוגת אופנה מהממת של גוטייה?
נ.ב. השיר של הדיווה – פספוס איום.
אני מבינה את דעתך על הסרט ה''אלמנט החמישי''
ואף מקבלת אותה.
אבל לומר ששיר האופרה של הדיווה הוא פספוס איום, זו לא קצת הגזמה?
הרי זו הייתה אחת מהסצינות הכי טובות שהיו בסרט (לדעתי, כמובן) שילוב מצוין של טראנס ואופרה.
אני מבינה את דעתך על הסרט ה''אלמנט החמישי''
אכן, על זה אני מדבר, השילוב בין הסגנונות המוזיקליים היה נחמד ופספוס גדול (כמו כל הסרט), הרעיון – טוב
הביצוע – בינוני
דווקא לדעתי, הסצינה הייתה
אחת הטובות בסרט, והיא גם הזכירה לי את הסצינה baptism and murder מהסנדק,(כתבתי את זה נכון?) מה שהוסיף לחוויה.
האלמנט החמישי
מסכים בכל מילה לגבי האלמנט החמישי. בזמנו התקשיתי להבין איך הקישקוש הבינוני הזה זכה לכזאת הערכה. איפה המקוריות, איפה?
במיוחד זכור לרע כריס טאקר בתפקיד איום ונורא – הוא לא סותם את הפה לרגע.
אמת ויציב
לאחר שראיתי סוף סוף את הסרט בגרסתו המקורית, אני חייב להגיד שבאין-עלילה של גרסת הגובלין יש יותר הגיון מאשר בגיבוב השטויות והסצנות, המסודרות ככל הנראה בסדר אקראי לחלוטין, של המקור.
חבל , באמת חבל
גם ניקיטה וגם הכחול הגדול
שני סרטים כלכך טובים
ליאון והאלמנט לא כלכך הרבה יותר טובים משני האחרים
וזה לא שהם משאירים יותר רושם על הצופה
קשה להסביר
בדבר אחד, לפחות, יש לך טעות:
לפי הסקר, אין ספק שעל מרבית הצופים שמבקרים באתר הזה 'לאון' ו'האלמנט החמישי' השאירו הרבה יותר רושם מאשר 'ניקיטה' ו'הכחול הגדול'.
אני מנחש שרבים מהמצביעים פה ראו את 'לאון' ואת 'האלמנט החמישי',
ולא ראו את 'הכחול הגדול' או את 'ניקיטה'. (זה לפחות המצב אצל אובייקט המחקר הזמין ביותר שלי, והיחיד בינתיים.)
אם זה נכון, קשה להאשים את שני האחרונים בכך שלא הותירו עליהם הרבה רושם.
טעות
אני ראיתי את כל הארבעה ועדיין זכורים לי ביותר האלמנט ולאון … ברור שגם ניקיטה והכחול הגדול מצויינים אבל עדיין לאון הוא מספר אחד בשבילי .
מש''א
אבל אוביקט המחקר שלך אינו אובייקטיבי, יפה תואר או זקן כמו זה שלי
ואני ראיתי את ארבעתם, ועדיין 'לאון' קיבל אצלי את המקום הראשון והמאבק על המקום השני צמוד מאוד ('הכחול הגדול' טוב בהרבה; 'האלמנט החמישי' הוא stupid pleasure טהור).
הכחול הגדול שיעמם אותי
ונראה לי כסרט ארוך חסר עלילה או מסר ועמוס מניירות רייקות.
אבל זה רק אני…
אני מסכים איתך לגבי עלילה, אבל מסר?
לסרט יש מסר (או שניים: בענייני תחרויות ובעיקר בענייני קשר לטבע) מעניין ומועבר היטב, כפי שמדגימה סצנת הסיום המבריקה.
העדר העלילה לא הפריע לי, כי אפיון הדמויות היה מצוין והאווירה נהדרת – שלא לדבר על האסתטיקה.
אם היה מסר הוא החליק לי
בין ארוך מדי לארוך מדי מדי.
ז'אן רנו היה הדמות היחידה שזכורה לי.
הדמות הראשית הייתה משמימה ורובוטית והאישה היתה פלקטים סטריאוטיפית.
אווירה לא עושה סרט לטעמי. היא חשובה, אבל היא חסרת תועלת ללא עלילה או הומור ללא הפסקה או דרמתיות או אימה או משהו. רגש כלשהו שממשיך במהלך הסרט! (וכן, רנו מצחיק קצת פה ושם, אבל זה לא מספיק)
הוא אמנם לא זקן כמו שלך,
אבל מאז שבוע שעבר הוא מרגיש ביתר שאת שהוא זקן מדי.
פוסט-מזל טוב!
אף פעם לא מאוחר בשביל קצת
הו, כמה חסר טקט מצידכם.
הו, כמה חסר טקט מצידכם.
בן כמה אתה, 96?
אתה *באמת* רוצה הרצאת יומולדת שמח?
כי אני כאן.
יש בזה משהו.
אבל לא, אני לא באמת כזה מדוכא. אני סתם נהנה לקטר.
מאוחר מדי.
אתה פשוט חולב עוד קצת
? 
האלמנט החמישי.
סרט שכל כך כיף לצפות בו שזה פשוט תופעה חד מפעית. ראיתי אותו כבר לפחות 12 פעם, ואני כל פעם נהנה מכל רגע מחדש, למרות שאני זוכר קטעים שלמים בעל פה.
האלמנט החמישי.
כמו דג זהב על הרכבת הרים בלונה פארק.
האלמנט החמישי.
לא הבנתי.
קודם כל -
יש לך איזו תוכנה שעושה את זה, או שזה הכל מקורי?
שנית – לא השקעתי בזה יותר מדי מחשבה, אבל נראה לי שיש פה רפרנס לזה שלדג זהב יש זכרון, איך נאמר, לא כמו של פיל, ולכן מבחינתו, כל סיבוב שלו על רכבת ההרים הוא כמו הפעם הראשונה.
שועלי כל העולם - התאחדו והשליכו את הכלבים שלכם!
או במילים אחרות, לא, לא צריך תוכנה כדי להיות אהבל.
ההסבר שלך בנוגע לסוגיית הדג הזהב נשמע טוב, אני הולך עם זה. תודה.
קודם כל -
לא הבנת את הפואנטה, אני מכיר כל קטע, אבל הסרט כל כך טוב שלא נמאס לי לראות.
קודם כל - זו לא הייתה תגובה אליך.
התגובה המקורית שלי שורשרה לתגובה של העכרור, שנמחקה מאז, והפכה את השרשור הזה למעט חסר טעם.
ובכל זאת – לא ניסיתי להסביר את הפואנטה שלך, אלא את זו של בריזאו, ככה שאם יש לך טענות בקשר לדימויך כדג זהב, נא להפנות אותן אליו.
גרמתי לתיקו!
אני מרגישה רבת חשיבות.
מש''א
אני חושב שתעשיית הקולנוע מפיקה 90% זבל
אז איך היא מתקיימת?
אה, בגלל של90% מהצרכנים יש טעם מזובל בקולנוע!
ואם כן אין לי סיבה להתלונן על התחרות הצמודה בין סרט טוב לסרט מעפן שמשאיר מאחור טובים ממנו.
הבהרה:
אני לא טוען שהטעם שלי יותר קרוב לשלמות וליופי המוחלט בשעה שטעמם של ה90% רחוק ממנו, זה רק שנראה לי כך.
90% מכל דבר זה זבל. חוק סטרג'ן.
זה דווקא מעניין
90% הם זבל יחסי. אדם ממוצע יהנה מ10% מהסרטים שמיוצרים ויתן לשאר את ההגדרה זבל.
לכן, הסיכוי שסקריאבין אומר שלאון זבל והאלמנט מצויין שווה לסיכוי שהוא אומר שהאלמנט זבל וליאון מצויין.
האלמנט זבל, לאון טוב
והסיכוי שאני צודק באופן אבסולוטי שווה לאפשרות שאני טועה.
ושוב, לי נראה שאני צודק.
ייתכן ואיצלב פעם או פעמיים על השאלה הבאה,
אבל "אנג'ל-A" לא אמור להיות סרט ממש ממש טוב?
זאת אומרת, העיתונות חיסלה אותו, אבל הטריילר ממש תפס אותי ומעולם לא זכיתי לראות את הסרט עצמו.
סתם טריילר מוצלח או שהעיתונות כרגיל הגזימה?
סתם טריילר מוצלח
לרעיון יש המון פוטנציאל, אבל הביצוע בקושי מחזיק חצי סרט. בשלב מסוים, זה פשוט מפסיק לעניין.
'אנג'ל A'
סרט ממש אבל ממש גרוע. אני חלק מהעיתונות? כי אם כן, אז דעתי לא נחשבת.
יש פה סטירה על המצב של עין הדג?
איזה מצב?
נראה לי שהוא התכוון
לכמה טענות שהועלו לאחרונה, לפיהן האתר השתנצקליין (איך מטים את המילה הזו לעזאזל?) קמעא.
הכל באהבה
אה, אבל רד לא הזכיר איזו עיתונות הוא.
יכול להיות שהוא בדיוק חבש את כובע המבקר של טיים אאוט.
אבל אז הוא היה משנה לדורון פישלר.
העבודה באה עם כובע?
יש אנשים שפשוט יש להם יותר מדי מזל.
אני לובש גלימה בעבודה!
אבל אף אחד לא רואה אותה
אני אישית מאד נהניתי.
אפילו חיבבתי את הסוף הקיטשי עד מאד.
העמותה למען ליאון קוראת להציל את 'ליאון' מה'אלמנט החמישי'.
פועלי האלמנט החמישי - התאחדו!
איחוד אנשי ניקיטה
החרימו את הסקר!
צוללנים, התאחדו!
כדי להסביר לי מה הקטע שלכם עם הסרט הכחול הגדול!
כשאני רץ לנשיאות, תזכירי לי לגייס אותך כמנהלת קמפיין.
הוכחת שאת יעילה להפליא בגיוס אנשים.
אני תמיד אומרת שיש לי כישורים שעדיין לא התגלו.
וסוף סוף יש גם מישהו שמאמין לי.