האי הכי גרוע לבילוי של סופשבוע רגוע:
18 | האי של ד"ר נו, ד"ר נו |
90 | אי הילדים, בעל זבוב |
85 | אי הדינוזאורים, פארק היורה |
25 | סיהייבן, המופע של טרומן |
22 | אייל דה מורטה, שודדי הקאריבים |
25 | האי, איילנד |
11 | האי של סינדרום, משפחת סופר על |
11 | האי של ד"ר טוטנקופף, סקיי קפטן |
25 | אי המבחנים, ציידי המחשבות |
134 | האי האבוד, קינג קונג |
מספר מצביעים: 446
אייל דה מורטה, כמובן.
1. כי כל מה שקשור ב"שודדי הקאריביים" מקבל אוטומטית תווית של מגניב לאללה בימינו.
2. איזה כיף לבטא את השם הזה, נכון?
זהירות ל"מופע של טרומן" –
ה"אי" ב'מופע של טרומן' הוא דווקא אחלה מקום לגור בו. איך אמר פעם מישהו, Ignorence is a bliss.
ספוילר ל''המופע''
אני לא בטוח שהכוונה היתה "להיות" טרומן בכבודו ובעצמו. אני חושב שהכוונה היתה להיות שחקן חסר חיים שעובד 24 שעות ביממה, שכל מה שהוא עושה כתוב בתסריט. מאוד מדכא נפשית.
סוף ספוילר, תחילת ספוילר ל-"עיר אפלה"
ואם אנחנו כבר שם (Ignorance) מה עם "עיר אפלה"? תחשבו על זה – כל הזמן חושך, משנים לכם את המחשבות כל חצות, ואתם אפילו לא יודעים את זה. ואם ראיתם את כל הסרט, אז אני חושב שאתם מבינים למה אפשר להגדיר את המקום כ-"אי".
''בילוי של סופשבוע רגוע'' לא אמור לכלול עבודה
בדיוק מה שאני חשבתי
שום דבר רע לא יכול לקרות ולהרוס את הסוף שבוע. נשמע דווקא די טוב.
הצבעתי לאי האבוד...
לא אכפת לי מכל הדינוזאורים ובכלל קינג קונג עצמו, עצם זה שיש סיכוי שתיקן בגודל של כלב יתקרב אליי הייתי מוותר על חופשה באי, בכלל גם כל הטיפוסים שם דיי חיוורים ומופרעים, פרמיטיבים יותר מאנשיי ממזרח אירופה…
הצבעתי לאי האבוד...
"פרמיטיבים יותר מאנשיי ממזרח אירופה"?
מאיפה את שואב את המידע שלך מהסרט Borat?
גם שם זה לא היה מצחיק במיוחד.
כשדובר על קזחים מתוסכלים שיתנקשו בחיי ברון כהן,
דובר על אנשים כאלה?
האי של ד''ר מורו.
כי הוא הכי מטריד, והוא עלה לי בראש ברגע שקראתי את שאלת הסקר. אני משהה את ההצבעה שלי עד שאוכל לשקול ברצינות איים אחרים.
את מדברת על הסרט 'האי של ד''ר מורו'?
הוא לא בסקר כי זה סרוט מ-1996 עם ציון של 3.9 בימד"ב, שאני לא מכיר אף אחד שראה אותו.
או על הגרסה המוקדמת יותר?
את הספר קראתי, במקרה, לפני כמה שבועות, ולמרות שהוא התיישבן, הוא עדיין לא רע.
אין לי מושג על איזו גרסה אני מדברת.
נתקלתי בה מזמן איזה לילה אחד. ייתכן שהיה שם את ואל קילמר, וייתכן שאני מתבלבלת. אבל אני זוכרת שהוא הטריד אותי מאוד.
(כמובן, אחרי 5 שעות של הקרקס המעופף, כדאי לפקפק בכל מה שאני חושבת שאולי אני יודעת…)
5 שעות של הקרקס המעופף עוזרות לך להדחיק?
5 שעות של הקרקס המעופף דופקות את המוח.
אבל אם כבר לדפוק את המוח, אני לא מאמינה שקיימת דרך טובה יותר (למרות שאני מודה שמתוך אהבה רבה למוחי האהוב, מאז ומתמיד ניסיתי לשמר אותו, אז אולי אני לא המקור הכי מהימן).
אין לי מושג על איזו גרסה אני מדברת.
אז כן, זו הגרסא מ-96. זכור לי שראיתי את זה עוד בקולנוע בזמנו, כשהייתי ילדונת שמחפשת סרטי אימה. לא זכור לי שהוא היה *כזה* גרוע, ועובדה שהוא באמת השם הראשון שחיפשתי כשקראתי את שאלת הסקר.
אין לי מושג על איזו גרסה אני מדברת.
ראיתי אותו, זה סרט נורא מוזר ודי גרוע.
ההרגשה שלי הוא שהוא נאמן מדי למקור (אותו לא ראיתי) ולכן מרגיש כל כך מיושן ומרושל.
מסתבר שאתה דווקא מכיר כמה
אבל אני לא חולק על הציון בימד"ב.
איה ?
בכל מקרה, בחרתי באי של "פארק היורה". הסרטים כשלעצמם הם לא משהו, אבל המראה של זוג טירנוזאורים קורעים לשניים אדם בעודו חי נחרט לעד בזכרוני. אני לא נוסע לאי הזה בחיים.
השבוע בפינת החלום הביזארי: חלמתי שתולעים שחורות יוצאות מצמחי המאדים שרד ולונג מגדלים אצלם במרפסת והופכות את כל באי הקון לדמויות במשחק תפקידים. גם לירון מבית הספר היתה שם (הממ… לירון… אם לא היה לך ואקום בראש יתכן שאפילו הייתי נמשך אליך).
שאני אבין משהו
איך סיהייבן נמצאת באותה קטגוריה עם איים שיש בהם זומביים, דינוזאורים, חרקי ענק (+ עטלפים בגודל מתאים), קניבלים, נשק יום הדין ומתקנים שכל מטרתם לחסל סוכני בולשת על סמך האופי של כל אחד מהם?
יש אנשים שעושים אודישנים בשביל איום כזה
חוץ מזה, אם אני לא מודע לכך, זה לא יכול להפריע לי, אלא אם כן אני פרנואיד. מצד שני, סביר להניח שאשים לב לקוף אדם בגובה עשרה מטרים שזורק שם דינוזאורים.
סיהייבן לא מסוכן כל כך פיסית,
אבל הרעיון להיות חלק מהונאה ענקית כזו בכל זאת מעורר בי אי נוחות חזקה.
ואי עם ילדים, שכחת את הזוועות האלה.
ועוד איזה ילדים....
הצבעתי לבעל זבוב כי (?) התמונה של ראשו של הילד החזרזירי מתגלגל בחול תישאר חקוקה בזכרוני לנצח. אני אפילו לא בטוחה שזה היה הראש שלו ולא של מישהו אחר (בכל זאת ראיתי את הסרט בכיתה ה'), אבל הצפייה בסרט בהחלט היתה טראומטית.
לגבי המופע של טרומן – אם כבר להיתקע באי עם ג'ים קארי, עדיף שזה יהיה בסרט הזה ולא בסרטיו הכביכול מצחיקים.
לגבי ד"ר נו – מה כבר יכול להיות כ"כ מסוכן באי הזה אם בחורות תמימות מסתובבות בו בביקיני לבן?
מה עם האי מאפוקליפסה עכשיו?
עוד איים שאפשר היה להכניס לסקר:
אי החלומות האבודים, ספיי קידס 2
האי של אלקטרז, הפריצה לאלקטרז
נארוז איילנד, באטמן מתחיל
אי הילדים של בעל זבוב
כי אין דבר יותר נורא מתסריט מעצבן שגורם לך לרצות להטיח את ראשך בכיסא ולקוות שהסיוט הזה כבר יגמר (וחוץ מזה, יומרות אמנותיות בעלות נטייה להתפלסף על טיבו של האדם הן לעיתים מציקות יותר מחרקי ענק).
"לא רק אנגליה היא אי, כל אנגלי הוא אי בפני עצמו"
איזה בעל זבוב?
משנות התשעים או השישים?
אני מניח שמהתשעים,
כי את ההוא משנות התשעים אני דווקא זוכר בתור סרט מצויין, שממש יכול לעמוד מול הספר עצמו.
ועכשיו אנחנו צריכים לנחש איזה מה''מהתשעים'' הוא השגוי?
אין כמו הסחות דעת שהורסות לך את ההודעה.
אהבתי את הסרט משנות השישים, מאוד.
את הסרט משנות התשעים בכלל לא ראיתי, אבל אם להסתמך על האיכות של 'בעל זבוב' המקורי, אז דווקא הסרט החדש יותר הוא באיכות נמוכה יותר.
אני ראיתי את הסרט של שנות התשעים,
ומאז אני מפחד לראות אותו שוב. הרושם שהוא השאיר עלי, בתור ילד בכיתה ח' שלא קרא עדיין את המקור,
היה עצום.
אז הוא אכן טוב?
חשבתי לראות אותו, כי התמונות הבודדות שראיתי נראו כאילו הצילום נותן פרספקטיבה מאוד מעניינת לכל העניין (ומי שקרא את המקור יבין עד כדי כמה הויזואליות יכולה להשפיע בסרט), אבל לא מצאתי אותו בשום מקום – ואי הפופולריות לסרט יחסית חדש שכזה אכן יכול להיות מפורש כסרט לא ממש טוב, וחששתי שאין בסרט הזה יותר מויזואליות מרשימה ואפס התייחסות למסר עצמו של המקור.
אבל אם זה אכן אחד מאותם סרטים שמשאירים כזה רושם שקשה לצפות בהם בשנית, נדמה לי שאולי כדאי לי לחפש עמוק יותר.
מצד שני, כמובן (ומה שנכתב בהמשך הוא הבחנה בודדה לפי מה שאני רואה בחיי היומיום, אינני מכיר אותך ואין לי שום כוונה להעליב אותך או להטיל ספק בדעתך), אתה ציינת שהיית בכיתה ח' באותו זמן. אודה שאני עצמי בכיתה ח', ואם כי נראה לי שאני יודע יותר מדי על קולנוע ממה שאני אמור לדעת, בני גילי, כשזה מגיע לקולנוע, הם חסרי דעה שהוליווד מאכילה אותם בכפית והסרט האהוב עליהם הוא 'מוזיקל בית ספר' (הבאזז של הסרט עוד לא הגיע לישראל? כי אם לא, תהנו מהזמן שעוד נשאר לכם בלי פאקצות וילדים דביקים שרים בכל רם את שירי הסרט ברחוב).
אלוהים, זה רק אני או שהגזמתי?
קראתי עגנון בכיתה א'
וק. צטניק בכיתה ה'.
תחליט לבד.
אז אתה לא מתגעגע להיות ההוא שיכול להטיף על כולם על הוליווד שוטפת להם את המוח באותם ימים?
הוא לא רע
ואני משום מה הייתי תחת הרושם שהוא חלק מתכנית הלימודים בארץ.
יצא לי לראות אותו יותר מפעם אחת בשיעורי חברה בבתי הספר בהם למדתי.
ייתכן והשורה הבאה היא :
מה שכן, לא זכור לי מהסרט שום ראש מתגלגל. אני זוכרת שפיגי חוטף סלע בראש, וזה מספיק מזעזע.
אלוהים אדירים!
באילו בתי ספר למדת?
גם אני ראיתי את הסרט בתור ילדה, באדיבות מסגרת חינוכית שהיא לא בי"ס, ועד היום אני בטראומה.
מילא שכל שנה הראו לנו בבי"ס את "הנחשול" לקראת יום השואה, הוא הרבה פחות מחריד בעיני, ומבחינה חזותית לא רואים בו רבע מהגועל נפש שיש ב"בעל זבוב".
צריך לפטר אנשי חינוך שמראים לילדים זוועות כאלה.
אלוהים אדירים!
או. דווקא את הנחשול לא ראיתי (אבל קראתי) למרות ששמעתי שכביכול מראים אותו בבתי הספר לכולם.
לא נראה לי כזה חריג שהראו את בעל זבוב בבתי ספר, למרות כל ה"זעזוע". קודם כל מדובר בסרט שהמשתתפים בו הם ילדים, כך שלפי ההגיון הישראלי זה כבר אוטומטית אומר שמדובר בסרט לילדים. תוסיפי לכך את זה שיש פה מסר חינוכי כלשהו ותקבלי את התשובה.
בכל אופן, צריך לזכור שיש בתי ספר שבהם מלמדים בכלל את הספר, מה שמעיד על כך שהתכנים בכל מקרה לא נתפשים בעיני משרד החינוך לקשים מדי עבור ילדים.
גם אותנו לימדו את הספר
וזה לא אותו הדבר. קודם כל, זה היה בתיכון, ודבר שני, בספר את קוראת על דברים מחרידים אבל לא *רואה* אותם במו עינייך. תחשבי על סרט כלשהו שהפחיד אותך, האם קריאת הסיפור עליו הוא היה מבוסס היתה מביאה לאותו אפקט?
הרבה יותר גרוע.
בסרט מראים לך גרסה אחת. בדמיון, אתה יכול להריץ אינספור גרסאות, כל אחת יותר מבעיתה מהשניה.
בספר הרבה יותר קל להתנתק ולחזור למציאות.
לעזוב - כן. להתנתק - לא ממש.
מעט מאוד סרטים רדפו אותי אחרי שסיימתי לראות אותם כמו ספרים אחרי, ותוך כדי, תהליך הקריאה.
לא נראה לי שבאמת ניתן לקבוע אבסולוטית שספרים יוצרים רגש כלשהו בצורה פחותה מסרטים, או להיפך. זה תלוי בנטייה של כל אחד. אצלי, סרטים יוצרים ניתוק עמוק יותר מהמציאות (חוויה טוטאלית, אחרי הכל, וזו הסיבה שאני מעדיף לראות סרטים בקולנוע), אבל האפקט שלהם לטווח ארוך, ועוצמת הרגשות שהם מחוללים, לרוב מועט מזה של ספרים.
כעיקרון אני מסכימה איתך,
ההשפעה של ספרים לטווח ארוך אכן יותר חזקה, אבל יש מקרים יוצאי דופן. אצלי יוצא הדופן הוא סרטים מפחידים שנחשפתי אליהם בגיל צעיר ובלי הכנה מראש, ול"בעל זבוב" יש מקום של כבוד ברשימה.
לגבי זה - גם אני מסכים איתך
גם אותי הסרט יותר זיעזע מהספר, ונראה לי שנחשפתי לשניהם בגיל פחות או יותר זהה. אבל, כמובן, לדברים שאתה נחשף אליהם כילד יש השפעה שונה לחלוטין אליך (ובקידום עצמי חסר בושה, ראי הביקורת שלי ל'פוסידון' לפרטים).
סיהייבן.
אתה הולך ברחוב, ועיניים כל הזמן צופות בך. בלי שום רגע של פרטיות כל החיים שלך נקבעים ע"י שיקולי רייטניג והומוגניה. שלא לדבר על זה שכשאתה הולך ברחוב יכול ליפול עליך בלי הזהרה זרקור ענקי. זה מפחיד, מאוד מפחיד, ולא נעים בכלל.
סיהייבן.
סיהייבן.
…ועוד אדם עם יומרות שולט עליך! אבל היי, זה בדיוק 'הריאליטי' ותראה מה אנשים עושים בשביל זה.
אין כמו 'בעל זבוב'. אין שום טיפת רחמים. או העמדת פנים של 'אנחנו החברים הכי טובים שלך'. רדיפת כבוד טהורה.
אמנם
לא ראיתי את הסרט של "בעל זבוב" ובבורותי אפילו לא ידעתי שהיה קיים אחד כזה.
אבל קראתי את הספר, ואני חייב להגיד שילדים אלימים עם נטיות פסיכוזיות בהחלט מפחידים אותי.
אחד הסקרים הקשים.
קודם, סימנתי את האיים שראיתי: אי הילדים, אי הדינוזאורים, סיהייבן, אייל דה מורטה, האי, האי של סינדרום, והאי האבוד.
את סיהייבן הוצאתי מייד, כי זה דווקא אחלה מקום – כמובן, חייך הם שקר, אבל מה שאתה לא יודע לא מזיק לך, לא? לאחר מכן הוצאתי את האי של סינדרום. בסך הכל, אפשר לעשות ממנו מקום די ידידותי לתיירים, והצעצועים של סינדרום שמורים למשפחת סופר-על, אז אין ממש סכנה. אח"כ
מחקתי מהרשימה את אייל דה מורטה, כי בלי הקללה, זה כבר לא כל כך מאיים. ובסופו של דבר גם הייתי חייב למחוק את האי בה' הידיעה, כי הוא לא באמת קיים, וזה די לא פייר להחשיב אותו, כי בסופו של דבר כולם ימותו שם.
השלושה שנשארו היו אי הילדים, האי האבוד ואי הדינוזאורים. אי הדינוזאורים עוד מלא בכל מיני בניינים נטושים כדי להתחבא בהם, יש כמה חומות שנשארו וגדרות. האי האבוד פתוח לגמרי, וחוץ מזה, יש לו גם קוף ענק וחרקים מאיימים ביותר.
וההחלטה הייתה בין אי הילדים והאי האבוד. 'בעל זבוב' הוא ספר וסרט גאוני, וחבל שלא הצבעתי לו (אני די שונא את 'קינג קונג' החדש), אבל ההחלטה הייתה בין אי של ילדים סדיסטים (והחיה, כמובן) לאי מלא בדינוזאורים, גורילה גדולה אחת, וחרקים שלא הייתה רוצה לראות על הראש שלך.
ככה שבלית ברירה, ולמרות שלא באמת רציתי להצביע למה שברור שיהיה הרוב, הצבעתי לאי האבוד.
מה עם ''אבודים''?
אבודים זו סדרת טלוויזיה ולכן בטח לא נכללת בסדקר. אך גם אני חשבתי על אפשרות זו כי קריםי עוד יותר מלהיות על אי כשאתה יודע שמסביבך יש דברים מפחידים הוא היות באי כשאתה לא יודע שמסביבך יש דברים מפחידים… או לא יודע מה הם…
עוד אי גרוע למדי
בסרט Battle Royale היפני, קבוצה של תלמידי תיכון נחטפת לאי בודד, וחבריה מוצאים את עצמם לוקחים חלק ב"משחק" חולני לחלוטין – כל אחד מצויד בנשק כזה או אחר ונשלח לשטח. המטרה שלהם היא להרוג זה את זה, כשרק האחרון שישרוד זוכה לחיות.
עוד אי גרוע למדי
בדיוק עמדתי לכתוב תגובה שמזכירה את הסרט הזה (מזל שקראתי את כל התגובות בעמוד, במקום להתעצל).
אם האי הזה היה ברשימה- הייתי בוחר בו, ללא ספק.
אפשר לומר שהסרט הזה מתחיל (מבחינה נפשית של גיבוריו) איפה ש"בעל זבוב" נגמר.
אה, כן, ויש להם נשקים חצי-אוטומטים.
אכן אי איום לשהות בו
(גם בלי הילדים – הוא מלא מלכודות), אלא שהוא לא הוצג בקולנועים בארץ, ולכן לא נכלל בסקר.
א''שא הסרט הסתמי והזניח
הבריחה מאבסולום?
לא הייתי רוצה להיות של אבודים
למה לא בעצם?
לא נראה לי שחסר להם משהו, וכל אי לא שלם בלי אוונג'לין לילי בלבוש צמוד.
האי של סינדרום נקרא Nomanisan