 |
||
| אם החמצתם את הטריילר הפיראטי של '300', אל ייאוש – הטריילר הרשמי, והמרהיב לא פחות, הגיע עכשיו לרשת. כמו 'עיר החטאים', גם הסרט הזה נראה כמו עיבוד נאמן ביותר למקור לקומיקס של פרנק מילר – ויוכיחו ההשוואות הויזואליות. |
05.10.2006
|
|
יומית
אם החמצתם את הטריילר הפיראטי של '300', אל ייאוש – הטריילר הרשמי, והמרהיב לא פחות, הגיע עכשיו לרשת. כמו 'עיר החטאים', גם הסרט הזה נראה כמו עיבוד נאמן ביותר למקור לקומיקס של פרנק מילר – ויוכיחו ההשוואות הויזואליות.
אם החמצתם את הטריילר הפיראטי של '300', אל ייאוש – הטריילר הרשמי, והמרהיב לא פחות, הגיע עכשיו לרשת. כמו 'עיר החטאים', גם הסרט הזה נראה כמו עיבוד נאמן ביותר למקור לקומיקס של פרנק מילר – ויוכיחו ההשוואות הויזואליות.
למה הסרט יצא רק בעוד שנה?
מה בדיוק אמור לקחת כל כך הרבה זמן? תמיד מפרסמים את הטריילר כל כך מוקדם?
9 למרס זה פחות משנה.
והקרנפים נראים מעולה (אוליפנטים 2.0?).
הטריילר הפיראטי היה יותר טוב.
בכל מקרה, ממה שניתן לראות כרגע, זה יהיה סרט מצוין. יתכן שאפילו אטרח לנסוע עד למקום ישוב שיש בו בית קולנוע כדי לצפות בו.
ההשוואות הוויזואליות מסבירות
*למה* הטריילר *כל כך* מלא ב*צעקות*.
פרנק מילר הוא כנראה חובב bold לא קטן. אולי הוא קורא הרבה בדבקה.
משפט סרט האקשן הכי מגניב מזה זמן מה
ומה שמצחיק זה שהמשפט הזה הוא בן 2500 שנה
הוא מצוטט (בין אם כציטוט אמיתי ובין אם כמומצא) ב-"היסטוריה" של הרודוטוס, המתארת את המלחמה בין היוונים והפרסים.
אהבתי במיוחד את האגביות שבו נאמרת התגובה.
בעיקר בהשוואה לפאתוס של האיום. זה בהחלט יוצא מוצלח.
הטריילר, טוב, מבטיח למדי, אבל קטעי הנשים השטניות/מפתות, שימוש היתר בזהב (שמודגש על ידי גוון זהוב של האור וכו'), ושאר סימנים מדאיגים שהסרט לוקח את עצמו מאוד, מאוד ברצינות, מרמזים על האפשרות שהתוצר הסופי עלול לצאת מגוחך-משהו. סייגתי את עצמי מספיק?… כן, נראה לי שכן.
אגב, זו רק אני, או שבגרסת הקומיקס לבעיטה יש לבועט שתי רגליים ימניות? בהיתי בה דקות ארוכות, ומשהו בפיזיולוגיה שם ממש לא בסדר…
קטעי הנשים -
גם אני בהתחלה לא הבנתי כל כך את מיקומם והקשרם, אבל אחרי צפיה מרוכזת בריקוד עם העשן הגעתי למסקנה שיכול להיות שמדובר בסצנת חיזוי עתידות באורקל.
מצד שני, יכול להיות שלא וזו סתם איזו רקדנית אפקטים קדומה.
המטרה של הקטעים פחת משנה.
מה שמשנה הוא העיצוב שלהם. והוא מזעזע (גם ברמת הקלישאות שהוא מגיע אליהן, וגם ברמת הפמיניזם נטו – הדמויות הנשיות מבליחות לשניות מעטות בטריילר, וההבלחה הזו היא תמיד מינית, כשחלקן אף שטניות).
אני דווקא חושבת שהטריילר מבהיר נהדר את חלוקת התפקידים הרצויה:
הגברים – נלחמים
הנשים – מתגפפות עם גברים/נשים אחרות
המצביא – צורח
(אה, כן,
)
''רקדנית אפקטים קדומה'',
אכן, אין כמו ה-CGI מהמאה החמישית לפני הספירה, כדי לשאת את האדם המודרני אל ימים עברו, על מלוא הדרם הנשכח.
אז למה ההתלהבות מהסרט?
מה ההבדל בינו ובין האפוסים האחרים, חוץ מזה שהסרט הזה מדורג R? אז יופי, יהיה דם, נער שמחטיף אגרופים בלסת לנער אחר, וגם קרנף גדול.
אני לא רואה שהוא מחדש משהו.
אז למה ההתלהבות מהסרט?
כי הוא נראה מדהים! ואולי אין פה שום דבר חדש(חוץ מהביסוס על קרב אמיתי ומדהים ועל המשחק המרשים והצילום ההזוי והמדהים ועל ביסוס קומיקס של פרנק מילר והאלימות הלא מאופקת וצילומים מדהימים ושגיבורי הסרט נראים פסיכופטים כמעט ואיך בכלל שהוא מעביר את הסיפור ורקע שהוא מסך ירוק וכל זה בסרט היסטורי שלא נראה כמותו מעולם)הוא עשה את זה הסרט הטוב ביותר שאפשר לעשות ונראה הסרט ההיסטורי הטוב ביותר מאז גלדיאטור
אלוהים, זה נראה כל כך גרוע
תסריט מפגר, סלואו מושן לרוב, ואסתטיקה של וידאו קליפ גרוע שעלה יותר מדי.
ואת זה אומר מי שהכינוי שלו הוא ''דאריל''.
מישהו בכלל עוד זוכר את הסרט הזה?
אני נושאת איתי את השאלה עוד מהיומית הקודמת:
מה פה CGI ומה אמיתי? כי יש דברים שנראים לי אמיתיים, ויש שנראים ממוחשבים, ואני לא יודעת מה אמור להיות. כל הסרט אמור להיות ממוחשב, או שאני סתם לא רואה טוב?
העשייה היא בסגנון ''עיר החטאים''.
ז"א שהלוקיישן העיקרי הוא במה עם רקע ירוק. אפשר להתרשם מהעשיה בproduction blog שרץ כבר מספר חודשים:http://300themovie.warnerbros.com/
ילדים חמודים, מצאו את העלילה וצבעו אותה באדום,
כי אני לא מצאתי כזאת. אני לא מכירה את הסיפור של ספרטה, והטריילר בכלל לא מציג אותו. אני יודעת שהסרט בוודאי יציג את הרקע ההיסטורי אבל העובדה שבטריילר אין כזה מעיד הרבה על כוונות הסרט. עכשיו, או שהסרט יהיה מדהים, מגניב, שנון ואסתטי או שהוא יהיה טרגדיה יוונית – עמוס, פלצני, אלים-כנופיות-ניו-יורק-י. אני יותר נוטה לכיוון השני.
לסיכום, הטריילר נראה כמו קליפ של להקת דת' מטאל שבדית מאשר טריילר של סרט אפי עם נגיעות פוסטמודרניסטיות (פויה, אתם מריחים את הפלצנות?).
מצאתי!!! היא נמצאת ב''איה פלוטו?''
מצדי שהעלילה תסתכם בנפיחה של ש.ג. ספרטני משועמם – כמו שהטריילר נראה אני הולך לישון באולם הקולנוע כדי להיות הראשון שרואה את זה.
נראה לי שהולך להיות סרט מ-ר-ה-י-ב, ואני בטוח שגם מחפשי העלילה למיניהם לא ירשו לעצמם להפסיד את הסרט הזה.
יש סרטים שחייבים לראות ולו בשל האסתטיקה שלהם (וכל זה מנקודת הנחה שבאמת אין עלילה, כן?).
חוץ מזה, הסגנון של מילר נראה לי אידיאלי לסרט על מיתוס יווני עתיק – הוא נותן לעלילות היווניות הגדולות מהחיים את הצבעוניות (במובן העושר והחידוש הויזואלי, לא בהכרח מספר הצבעים) הראויה לו. האגדות הגדולות חוזרות להיות אגדות, ולא סיפורי מסע עייפים בצבע בז'.
ולפי הטריילר וההשוואות שהובאו כאן נראה לי שהבמאי מצליח להעביר יפה את השראתו של מילר.
לי זה מספיק.
אבל אחרי רבע שעה אתה תתרגל למראה שלו!
טוב, בוא ננסח את זה ככה: היית יושב לדייט שעתיים וחצי עם בחורה מהממת ביופיה ושכל של ציפור?
כן...?
באותה מידה היית יכולה לשאול בחור האם כוח המשיכה פועל עליו.
די, אתם מגזימים!
אמנם כיף להביט שעתיים וחצי בבחורה או גבר יפים, אבל ברגע שאתם נדרשים לנהל שיחה והאורגניזם מתברר כאהבל בור ועם הארץ, אתה רוצה להגיד לי שאתה עדיין תימשך אליה במישור החיצוני והאינטקטואלי?!
אם כן, אני עוברת לנשים.
לא.
אבל השאלה היתה בנוגע למוכנות לשבת איתה בדייט שעתיים וחצי. אף אחד לא שאל אם הדייט הזה יהיה מוצלח.
מש''א
אבל זה בהשוואה לצפייה בת שעתיים וחצי
בסרט. מובן מאליו שמדובר פה בהנאה ממנו (ומכאן נגזר שגם ממנה).
תבחרי את התשובה העדיפה עלייך:
1. אם בשעתיים וחצי האלה היא תלבש תלבושת מינימלית עשויה מעור נמר וקישוטי זהב, תעשה קסמים, תציג מלחמות קדומות, תדחף מלך אפריקני (נניח) לתהום ללא תחתית, תרחף באוויר עם חנית, תצעק "ספאאאארטה!" (ותקבל פידבק נלהב מכל יושבי בית הקפה מסביב), תילחם בזאב ערבות (נניח) עם רומח מאולתר, וגם יהיה איזשהו קישור נרטיבי בין כל החלקים האלה (בנוסף לקישור הטבעי של יופיה המהמם.)?
אז כן, זה יכול להיות דייט מעניין. למרות שסביר שלא אנסה להגיע איתה למיטה.
2. בקולנוע הסגנון (הצורה) יכול להפוך לעיתים קרובות גם לתוכן. כמו ב"עיר החטאים", שהעלילה שלו שיעממה אותי אבל העיצוב שלו השאיר אותי כל הסרט עם פה פעור, הריגוש מסרט יכול לנבוע מגורמים שונים. יש סרטים (כמו "300", למשל) שאני מצפה מהם רק לריגוש, ולא לגירוי אינטלקטואלי.
3. …יש, כמובן, גם נשים כאלו, ואם היא תהיה מהממת מספיק, ייתכן בהחלט שאהיה מוכן לסבול שעתיים וחצי במטרה לגעת, בסופו של דבר, ביופי הזה.
4. וכל זה בהנחה שאכן אין עלילה, כן?
טוב, מאמינה לך.
אבל התשובה הראשונה לא מקובלת עליי (לא ולא!), כי גם ב"מלחמות גן עדן", "אלכסנדר", "המלך ארתור" ו"טרויה" (נגיד) יש סלואו מושנים של אנשים שמרחפים עם חניתות וחרבות, לבושים בבגדי עור מינימליים ומציגים ממלכות קדומות – לכולם יש עלילה ליניארית שקל לעקוב אחריה ובחלקם יש את אורלנדו בלום. האם זה אומר שאלה סרטים טובים? לא. בתקופה שלנו הרבה יותר קל ליצור סרטים אסתטיים, לכן חשיבות מראהו של סרט מתגמדת בעיניי.
אני די מסכימה איתך בקשר לעיר החטאים *מעקמת את הפה*. למרות שסבלתי מהגרוטסק, הסגנון הויזואלי באמת מדהים ואם יש משהו שהשאיר אותי ערה לאורך כל הסרט – זה המראה. אבל בסה"כ, לדעתי זה סרט גרוע (אבל מה אני מבינה בדיאלוגים מטומטמים ואלימות מוגזמת, הרי אני אישה).
טוב, המשפט האחרון היה מאוד פולני.
אני לא הייתי מוכנה לשבת בדייט עם בחור שווה שמתרוצץ ממקום למקום ומתרברב בחנית שלו, אבל בסה"כ זו העדפה אישית.
(וכל זה בהנחה שלסרט אין עלילה, כן)
לא אמרתי שזה הולך להיות סרט טוב
מהסיבה הפשוטה שאין לי שום דרך לדעת את זה.
מה שכן אני יכול להסיק מהטריילר, זה שזה הולך להיות סרט מאוד אסתטי ומסוגנן (או כמו שכתבתי בתגובה אלייך, "מ-ר-ה-י-ב").
ומפני שבסרטים רבים התוכן הופך להיות משני לצורה, לא חשבתי ש"עיר החטאים" היה גרוע, אלא דווקא מעניין – מפני שהוא היה מאוד מושך ויזואלית, ולמרות שסבלתי מחוסר התוכן.
והמשפט השלישי שלי לא נראה לי פולני דווקא, אלא די אידיוטי, והאמת? גם אני לא הייתי יושב עם מישהי מהממת עם שכל של ציפור במשך שלוש שעות רק בשביל סקס. זה פשוט נראה לי באותו רגע, ועל רקע התגובות המיידיות אלייך, הדבר הנכון שגבר צריך להגיד. (עוד עלולים לחשוב שאני מתיימר לטעון שגם כוח המשיכה לא פועל עליי).
המשפט ''לא הייתי מוכנה לשבת בדייט עם בחור שווה שמתרברב בחנית שלו''
נכנס מיד לפנתיאון האישי שלי.
באמת שלא שמתי לב. אבל במקרה השני כן הייתי יושבת איתו לדייט
(אל תספר לדז'ה וו).
לא ראיתי כלום.
רגע, באמת היה קרב כזה?
רגע, באמת היה קרב כזה?
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%91_%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%90%D7%99
באמת היה קרב כזה.
אבל לפי וויקי והמקורות היו שם 304 ספרטנים ולא 300.
נו, 300 חפ''שים
+ 3 מ"פים וליאונידס המג"ד.
לפי הצעקות
הוא נשמע יותר כמו הרס"ר
אפ שלי הייתם בגבעה! מי שלא חוזר תוך 300 שניות נשאר שבת!
מעניין אם הם בעצם נשארו שם שבת
זה נותן משמעות חדשה למושג "מספרי מוות"
הסרט הזה באמת מצער אותי
האמת היא שלקומיקס אין מי יודע מה עלילה, מה שטוב בו זה הארט המהמם, למרות שכבר ראיתי כמה קטעים מסצנות שלא מופיעות בקומיקס ולכן אפשר להניח שעבדו על הסיפור (לא יודע עדיין עם לטובה או רעה) אבל זה נראה כמו קרב אחד ענקי. כשלעצמו זה יכול להיות נהדר, אבל מכל הצעקות ומשפטי הקיטש (במיוחד המשפט האחרון) אני מפחד שיהפכו את זה לסרט 'מוסרי' והרואי קיטשי.
בקשר למחשוב, אני אישית עדיין יכול ברוב המקרים להבדיל בין מה שממוחשב למה שלא, אבל אני מפחד שמהר מאוד זה כבר לא יהיה קיים, לא בהכרח בגלל שהטכנולוגיה הממוחשבת תתקדם עד כדי כך שהיא תראה אמיתית, אלא הסרטים יראו כולם ממוחשבים. אני לא יודע עם אני לבד אבל קשה לי מאוד ליהנות מסרט שרובו ממוחשב, זה פשוט לא אותה ההרגשה. זה כמו לצלם על MINI-DV ולנסות להעביר את זה כאילו צילמת בפילם, זה פשוט לא אותו הדבר.
ואגב לפי ההיסטוריה (וחשוב להדגיש שכבר קרה שגילו שמשהו שחשבו שהוא אמיתי התגלה כאגדה) כן היה קרב כזה, אבל המון פרטים בסרט ממוצאים.
אנשים!
אין טעם לשפוט את הסרט לפני צאתו, אי אפשר לדעת איך "עבדו" על העלילה.
ולדעתי הוא נראה מדהים מהטריילר אבל הכל יכול להיות עדיין. אני לא שולל ולא חושב שום דבר מיוחד על הסרט.
אני רק יודע שאני אלך לראות אותו אבל אין לי מושג איך הוא יהיה.
אני איתך
כשראיתי את הטריילר נורא התלהבתי, אבל אז ראיתי את התגובות של כולם ביומית והתבאסתי, חשבתי שמשהו לא בסדר איתי.
שמח לראות שאני לא היחיד.
אל תהיה עצוב
מעניין שדווקא ההרגשה שלי היא ההיפך – שהרבה מאוד אנשים מתרגשים מהסרט.
מתי הסרט יוצא בארץ, אגב?
הוא לא מוזכר עדיין בתאריכון של האתר.
ולדעתי הסרט הולך לצאת ב9 למרץ, והטריילר הפך את סדר התאריך והחודש, כמו שנהוג בארה"ב.
מתי הסרט יוצא בארץ, אגב?
זה באמת המקרה עם הפיכת הסדר.
לגבי ה-Feature5 (באתר של הטריילר)
דווקא היה נחמד לראות ולשמוע על האנשים האחראים לסצינות האקשן והקרבות, על הרעיונות שלהם ומהיכן הם הגיעו..
מתאם הפעלולים דאמון קארו הוא מדריך באקדמיה של דן אינוסנטו (שהיה אחד מהתלמידים הראשיים של ברוס לי), וכפי שנאמר, מתמצא היטב באמנויות לחימה כגון ג'יט קון דו (אמנות הלחימה שאביה הוא ברוס לי) וקאלי (אמנות לחימה פיליפינית שמתעסקת בעיקר בלחימה עם מקלות וסכינים).
לטענת הבמאי, אין תיעודים הסטוריים מפורטים של צורת הלחימה ואסטרטגיות קרביות שהיו באותה תקופה, מה שנתן חופש יצירתי לדאמון קארו להכניס את הידע שלו ולצקת תבניות לחימה שאולי הגיעו מאוחר יותר הסטורית וממקומות אחרים בעולם, אך עדיין נראים כמתאימים טקטית עבור הלוחמים וכלי הנשק שלהם באותה תקופה עליה מדבר הסרט.
הו, כן.
ככה, אני אומר, כ-כ-ה, עושים טריילר.
הו, כן.
הטריילר באמת מגניב, אבל כך גם הטריילר של טרויה – ותראה לאן הגענו. רק שזה לא יהיה טרויה 2
אני מוחה.
הטריילר של 300 הרבה יותר טוב מהטריילר של טרויה. וטרויה לא היה גרוע, הוא היה נחמד.
מה שמבדיל בין 300 לשאר האפוסים זה ש-300 הוא סוריאליסטי ומשלב אלמנטים של מיתולוגיה בסיפור אמיתי.
ההבדל האמיתי הוא פרנק מילר
שנותן לאפוס היסטורי מראה חדש.
ההבדל הוא
שטרויה לא לקח את עצמו בכזו רצינות ופומפוזיות (או לפחות כך היה נדמה). אפשר היה להנות מהכיף הכללי בלי להיטרד יותר מדי מהפשע-כנגד-ההיסטוריה שנעשה על המסך.
כמה מקורי.
אין ספק שהצגת הספרטנים כלוחמי חופש היא מהלך מבריק בנועזותו. מעניין אם הסרט יזכיר בדרך אגב את העובדה שהספרטנים שיעבדו, לא אוכלוסייה אחת, אלא *שתי* אוכלוסיות שונות של יוונים, השתלטו על אדמותיהם, גזלו את התוצרת החקלאית שלהם, טבחו בהם באופן ספורדי ודיכאו את ההתקוממויות שלהם ביד חזקה ובזרוע נטויה.
מעבר לכך, חשיבותו של הקרב בתרמופוליי נפלה מחשיבותו של הקרב בסלמיס, שהיה בכלל קרב ימי, בהנהגת האתונאים, ושם נשבר כוחם של הפרסים. תרמופוליי הוא סוג של מצדה הירואי, אבל לא מכריע. מיתוס, בקיצור.
על כל פנים, עם כול הכבוד שיש לי לערכים האסתטיים הגבוהים של מילר, ההיקסמות שלו מכוח גברי מחוספס ודובי מתחילה להימאס עליי. זה עוד היה נסבל ב"עיר החטאים", אבל ברגע שעבודתו הכתובה הופכת לספקטקל עם טעם לוואי חזק של פשיזם, אולי עדיף שיפסיקו לתרגם את העבודה לקולנוע, או שאדון מילר יתחיל ליצור gay porn, ז'אנר שתפור למידותיו האסתטיות ולטעמו התרבותי.
מש''א
ההתלהבות מחובבי בריונות כמו מילר, רוגריגז וטרנטינו נראית לי באמת מיותרת. הרבה זמן אני מרגיש שהם פשוט לא במקום הנכון.
לשלוח אותם לעשות פורנו לגברים נשמע לי כמו פתרון מבריק.
ועכשיו שאני חושב על זה, זה היה נחמד אם במאים מפורסמים היו מנסים לביים גם סרטי פורנו מדי פעם. מה דעתכם על פורנו בבימויו של וודי אלן?
פורנו בבימוי וודי אלן?
אוי ויי.
הגיבור יהיה אינטלקטואל ניו-יורקי מתוסבך, וכל פעם ברגע האמת יתברר שהוא גם אימפוטנט, מה שייתן הזדמנות לחצי-שעה של התחבטויות, ולא התחבטויות בין הסדינים חלילה.
סצינת סקס, מריבה.
הזכרה שהגיבור יהודי. סצינת סקס. הגיבור נפרד ממי שניהל יחסים איתו. הוא חוזר אליה עם סוף פתוח. סצינת סקס.
לא מתעלה על פורנו בבימויו של מל גיבסון
לא מסכים
בשבילי, אלימות בפורנו זה turn off רציני.
ואנטישמיות לא?
זה דווקא יכול לצאת מצחיק
אם זה יהיה סרט שמבוסס על סטאלג או משהו כזה….
הבעיה היא
שאתה יכול להצביע על כל תרבות במהלך ההסטוריה ולהציג אותה כמשעבדת, כובשת, גוזלת וכו'. אף אחד הוא לא חתלתול תמים וצמרירי , לא אז ולא היום. זה עוד יותר נכון לגבי החוקים של העולם העתיק, בו מי שהיה חזק היה כובש, ומי שהיה חלש היה נכבש. נשמע כוחני אבל ככה זה היה.
אז כשלאף אחד מהצדדים אין יתרון מוסרי, מתחילים להסתכל על התמונה הגדולה: התועלת שצמחה לאנושות מכל אחד מהם. בכזו פרפקטיבה המצב די ברור – למרות שהדמוקרטיה היתה זרה לאורח החיים הספרטני (שלא לדבר על זכויות אדם) בעצם התגייסותם למען שאר יוון הם סייעו להציל ידע ורעיונות חשובים לאין שיעור, או לתת להם זמן להתפתח. קשה לתאר איך היתה נראית ההסטוריה של העולם כולו אילו תרבותה של יוון העתיקה היתה מושמדת, אם לא היו קמים אפלטון ואריסטו, פריקלס ואלכסנדר, היפוקרטס וכו'.
שאלה מעניינת (אותי לפחות) היא איך לסווג את הסרט הזה – האם זהו סרט הסטורי או סרט קומיקס? את השיפוט הסופי אני שומר ליום בו אראה את הסרט עצמו, אבל לפי מה שראיתי בטריילר קשה לי לקרוא לו סרט הסטורי – סרט הסטורי (או תקופתי) לדעתי חייב לפחות לנסות לשחזר את העבר במידה מסויימת של נאמנות, ואת זה אני פשוט לא רואה כאן. מה שאני כן רואה זה נסיון להיות נאמן עד כמה שניתן לקומיקס, ולכן בסופו של דבר כנראה שהוא שייך לקטגוריה השניה.
הבעיה היא דווקא
שנכון, גם האתונאים הדמוקרטים כבשו, שיעבדו וכו', אבל להציג את הספרטנים שצדו הילוטים כספורט לשעות הפנאי וכאימון בקייטנות נוער שוחר קרבות, להציג אותם בתור "לוחמי החופש" היווניים זה קצת, אה… מגוחך. כל האתוס הספרטני היה מושתת לא רק על שיעבוד של עמים אחרים אלא גם על שיעבודו של הפרט לטובת חברת הלוחמים. החופש כעקרון היה מהם והלאה.
אלא אם כן יש כאן איזו רמיזה פוליטית משעשעת (ואת זה נגלה במרץ), אני תומכת בהצעות הקונסטרוקטיביות של נמרוד.
העניין הוא שנכון לעכשיו
אני בהחלט מקבלת את העדות שלך בענין הקומיקס, אותו לא קראתי. בכל הקשור לסרט, אני מפנה אותך לטריילר הפיראטי.
ליאונידס (בסצנת קפ"ק): "… עידן חדש החל… עידן של חופש.. וכולם ידעו כי הספרטנים הגנו עליו עד נשמת אפם האחרונה!".
בכל הקשור לשיפוט מוסרי וחלוקה לטובים ורעים, היא באמת לא חד משמעית (ממה שנראה בטריילר). אלא שלא ברור לי אם מדובר כאן בהסתייגות משיטות החינוך הספרטניות או הערצה לתוצריהן ולאתוס הספרטני בכלל.
נדע יותר במרץ.
ניחוש פרוע - הערצה.
כעקרון אי אפשר לדעת באמת, אבל ממה שהבנתי מהטריילר, הסגידה לאלימות משותפת לספרטנים וליוצרי הסרט. אם נוסיף לזה את העובדה שהבמאי זה אותו אחד מ'שחר המתים' (שאמנם לא יצא לי ממש לראות, אבל נראה לי שיש לי מושג כללי לגבי מה שקורה שם), ושפרנק מילר אחראי על 'עיר החטאים', די ברור לאן העסק הולך.
'עיר החטאים' הוא בפני עצמו מפגן הערצה לאתוס הספרטני.
כעקרון מה שאתה אומר נכון,
אבל ספרטה ספציפית היא מעט יוצאת דופן. לכל תרבות יש צדדים אפלים, אבל ספרטה הייתה קיצונית במיליטריזם הבוטה והאכזרי שלה.
באמת קשה לתאר מה היה קורה אם הספרטנים לא היו מסייעים לכלל היוונים להדוף את ההתקפות של הפרסים, אבל זה נובע מהעובדה הפשוטה שזה לא מה שהתרחש. אם הפרסים היו מנצחים אי אפשר לדעת מה היה קורה. מי אמר שכזה תסריט היה מוחה את זכר תרבות יוון?
אם נלך כמה שנים קדימה, הספרטנים הביסו את אתונה במלחמות הפלפונזיות, אותה אתונה שהצמיחה את אפלטון, אריסטו ופריקלס שעליהם דיברת. זו הייתה מלחמה בין מיליטריזם לחופש, בין חברה שקידשה את הכוח לחברה שקידשה את היופי. הספרטנים ניצחו בשדה הקרב, אבל איזו תרבות היא ששרדה? אנחנו צאצאיה התרבותיים של אתונה, בתור מי שחיים בחברה דמוקרטית שמעלה על נס את האמנות, הלמידה והאסתטיקה. ממשיכי דרכה הבולטים ביותר של ספרטה בעת האחרונה היו הפשיסטים באיטליה, והם נעלמו כגוף מדיני מהנוף התרבותי שלנו.
בקונטקסט הזה נראה לי לא נכון להציג את ספרטה כמגינת התרבות האתונאית (שעליה בעצם דיברת), או לקבוע שניצחון במלחמה לבדו די בו כדי למחות ערכים של תרבות.
המלחמות הפלופונזיות לא התרחשו בין רומא לקרתגו?
אתונה וספרטה.
http://en.wikipedia.org/wiki/Peloponnesian_War
אוי, נכון.
חשבתי על המלחמות הפוניות.
תודה שהעמדת אותי על טעותי.
אני לא מבין מה אתה מתלונן.
בממוצע כל לוחמי חופש במאה האחרונה עשו אותו דבר.
כשהמחזמר החדש ''פול פוט ג'ורג' ורינגו''
בבימוי של באז לורמן ובכיכובו של יו ג'קמן ישבור קופות, אז אפשר יהיה להגיד שאני נטפל לספרטה. בינתיים הוליווד מעדיפה את אפוסי המלחמה שלה על טהרת התרבות האירופאית.
נחכה ונראה...
אולי זה, לפי מה שכתוב.
http://new.haaretz.co.il/hasite/spages/764928.html?more=1
וכמובן, שאם תלך לספרות, לתיאטרון (איך קראו למחזמר הטרי הזה בלונדון?) ולפילוסופיה, תמצא הרבה מאוד האדרה של כל מיני עושי זוועות מתרבויות לא מערביות, משאקה זולו הפסיכופת, ועד אותו אחד ששיר על שמו זכה באירוויזיון.
''הרבה'' הוא מושג מאוד סובייקטיבי,
במיוחד אם אתה משווה את העשייה הפוסט-קולוניאלית של חמישים השנה האחרונות עם 500 שנה של אימפריאליזם מערבי, והמהדרין יוסיפו 3,000 שנה של תרבות גריקו-יודו-נוצרית.
זו ביקורת אירופוצנטרית לגמרי,
שמתעלמת לחלוטין מהקולוניאליזם הלא-מערבי שהתרחש בחלקים נרחבים של העולם, ולעיתים אפילו עד לא מזמן (והמהדרין יאמרו, עד אמצע המאה התשיעית אפילו באירופה), ומהעוולות הלא-מערביות שמתרחשות אפילו בחמישים השנה האחרונות.
לא התעלמתי מעוולות לא-אירופאיות,
אלא ציינתי שרק בחמישים השנה האחרונות, עם תהליך הדה-קולוניזציה, העוולות הללו זוכות להאדרה שיטתית ותיאורטית ב*מערב*.
תיאור שלילי, שיטתי ומגובה בתיאוריה, לעומת זאת, קיים בתרבויות המערביות קצת יותר זמן, ומכיוון שהחל מהמאה ה-19, לכול היותר, האימפריות המערביות השיגו הגמוניה תרבותית גלובלית, דהיינו שליטה טובה יותר בהפצת דימויים של המזרח והמערב, התיאור המתנשא של המזרח והדרום חדר גם לתרבויות לא אירופאיות במובהק. נדמה שעדיין רוב האירופאים והצפון-אמריקנים מעדיפים את הגירסא של בוש על פני זו של סעיד.
רוב ה*אירופאים* מעדיפים את הגרסה של בוש?
אגב, אם תעיין ב'אוריינטליזם', תראה שסעיד מצדיק בו ומהלל-בעצם את הקולוניאליזם המוסלמי\\ערבי במאות הראשונות של האסלאם…
שוב, אני לא טוען שסעיד, או כול הוגה
פוסט-קולוניאלי אחר הם מאורות זכים של אמת (למרות שלטעמי גיאטרי ספיבק והומי באבא מספקים גירסאות מעודנות ומתוכחמות יותר של האנגסט הסעידי). אלא שההכרה במגבלות ההגות הפוסט-קולוניאלית (שעל פי כמה מבקרים של הפוסט למיניו מתרכזת כול כולה ב"אוריינטליזם") אינה שקולה לטענה שהסיפור ה"מזרחי" זהה בכוחו לסיפור ה"מערבי", כי זה לא המקרה.
לגבי האירופאים – אני מומחה קטן מאוד לנושא, אבל נדמה שיותר ויותר אייטמים על מפלגות לאומניות אירופאיות חודרים לתקשורת הישראלית. אם אכן ישנה עלייה בפופלאריות של הימין הקסנופובי היא כנראה קשורה להגירה המסיבית מהעולם השלישי לאירופה. כך שגם אם האירופאים מתעבים את בוש האיש, חלק גדול מהם מסכין עם תפיסת העולם שלו.
כשאני קורא את זה שוב,
אני שם לב שיש העברה של הדיון: ההתחלה היא בשאלת 'לוחמי החופש' האם יש האדרה של עוולות, ואז עוברים לשאלה *כמה* ולדיון באידיאולוגיה קולוניאלית*. אבל לא זו הייתה השאלה בהתחלה, אלא הנקודה שהספרטנים מוצגים כלוחמי חופש.
ואמנם, אם נדחוק אותם למסגרת הפוסט-קולוניאלית, אזי הספרטנים – עיר-מדינה בעלת השפעה לוקאלית בלבד – נלחמו נגד צבא קולוניאלי של מעצמת -על, שהונהגה בידי רודן אכזרי ביותר.
הספרטנים בעיני היו זבל של תרבות (הוי, איזה מושג לא פוסט-קולוניאלי! אבל מותר לי, כי כידוע מותר לומר מילים רעות על תרבויות מערביות). אבל אין שום יסוד להניח שהצד השני היה יותר צדיק או צודק. גם מבחינת יחסי כוח, הספרטנים היו הצד החלש. לפי כל שיטת ניתוח פוסט-קולוניאלית, היו שרים שירי הלל לספרטה אם היא הייתה עיר פרסית שמתנגדת לאלכסנדר מוקדון, למשל, ורואים בה משהו כמו 'מטרימה של מאבקי שחרור' (רק עם יותר מילים לועזיות).
אז או שנחליט שמילר מעוות היסטוריה עתיקה (די קשה; זה לא כאילו שאפשר ממש לסמוך על הרודוטוס או כל מישהו אחר מאותה תקופה. אפשר לומר שהוא ממציא משהו על בסיס מקור היסטורי שמהימנותו מוטלת בספק – למשל, הציטוט המפורסם מדיאוניקס איש ספרטה – וכמה מקורות ארכיאולוגיים שלא מלמדים הרבה מדי), אבל אין לזה קשר לקולוניאליזם ופוסט-קולוניאליזם (למעשה, די להפך), או שיסתבר לנו שהספרטנים, למרות מגרעותיהם ותרבותם האכזרית, הם אכן לוחמי החופש בסיפור הזה…
*ייאמר כי לו לא היה למערב במאות השנים האחרונות יתרון טכנולוגי מוחץ ושיטת לחימה שאיפשרה לו להכריע לרוב אויב לא מערבי חמוש באותם כלי נשק, הדימויים שלו על תרבויות לא-מערביות לא היו מתפשטים יותר מהדימויים של אותן תרבויות על תרבויות שאינן הן.
א' וב'.
א. הספרטנים הם לא לוחמי חופש ולו משום שהם לא נכבשו על-ידי הפרסים. אפשר לתאר את שתי הפלישות של הפרסים כמאבק בין שתי חברות קולוניאליסטיות על הגמוניה אזורית. בכול מקרה, התפקיד של ספרטה בהדיפת שתי הפלישות היה משני: בקרב מרתון היא בכלל לא השתתפה (לפי גרסא אחת בגלל פסטיבל דתי, לפי גירסא שנייה אירונית יותר בגלל שהיא הייתה עסוקה בשבירת התקוממות של הלוטים) וקרב סלמיס היה קרב אתונאי מעיקרו. מעבר לכך, כישלון שתי הפלישות הפרסיות מעיד על כך שלא מדובר כאן בסיפור של "דוד וגוליית" על אף היתרון המספרי העצום של הפרסים.
ב. אני לא בטוח כמה הוגים פוסט-קולוניאליים היו חותמים על הגירסא שלך לפוסט-קולוניאליזם. פ"ק אין פירושו היפוך סימטרי של החלוקה הערכית בין המזרח למערב, כלומר אין כאן טענה גורפת שהמזרח הוא במהותו טוב והמערב במהותו רע. אם ישנו איזה הוגה שטוען כך, הרי הטענה שלו קורסת מייד, משום ששורשי התיאורה הפ"ק נעוצים במערב. מה שהפ"ק מנסה לעשות, הוא להראות שהידע הקיים במערב לגבי המזרח (ולהיפך) איננו ידע אובייקטיבי ושהוא בלתי ניתן להפרדה מיחסי-הכוח הפוליטיים היומיומיים בין "מערביים" ו"מזרחיים". לא ניתן להסיק מהקביעה הזו ש*כול* הידע על המזרח שגוי או שהוא לא יותר מתעמולה אימפריאליסטית. ובכלל, הנטייה היום היא להראות עד כמה מושגים כוללניים וטהורים כמו "מזרח" ו"מערב" לא מסוגלים לתאר את המציאות במלוא מורכבותה. היום מושג המפתח הוא היברידיות או שעטנז, שחותר להראות כי זהות היא לא מוצר מוגמר ואוטרקי אלא ערב-רב של טלאים תרבותיים.
אז כל המלחמות באפריקה נגד הפולש הלבן
בטרם כבש הכל, לא היו מלחמות אנטי-קולוניאליסטיות? או שמא מלחמות הזולו בין אימפריית הזולו לבריטים הן "מאבק בין שתי חברות קולוניאליסטיות על הגמוניה אזורית"?
החכמתי.
ב. הצהרות לחוד, והרוח הנושבת מן הדברים לחוד. שלא לדבר על הוגי שחור\לבן כמו פאנון ובמידה מסויימת גם סארטר ביחס לפ"ק, או פוקו עצמו וחומייני. לגבי המשפטים האחרונים שלך – אני מסכים.
אם הזולו
היו מקימים קולוניות בספרד, ואז הבריטים היו כובשים את הקולוניות הללו, והקולוניות של הזולו היו מתמרדות ושולחות בקשת עזרה ללובנגולו, ולובנגולו היה שולח ספינות כדי לעזור לקולוניות שלו ובדרך היה מחריב את ה'פמילייה סגראדה' בברצלונה והבריטים היו מתרגזים ומחליטים לפלוש לאפריקה, או שאחד מהנסיכים שלובנגולו הדיח היה משכנע אותם לפלוש לאפריקה לכדי להשיב לו את כסו, אז אפשר היה להשוות בין המקרים.
אני לא הייתי ממהר להשוות בין הקולוניאליזם של הפרסים והיוונים במאה החמישית לפני הספירה לזה של האירופאים במאה הי"ט לספירה.
לגבי פאנון, סארטר ופוקו: כולם כבר מתים, והדברים האחרונים שאמרו ביחס לקולוניאליזם נאמרו לפני שלושים שנה ויותר. אם אתה מרגיש שהרוח עדיין נושבת אצל הוגים בני זמננו, אנא צטט.
שכחת הבדל מהותי נוסף:
לשאקה קראו שאקה, ואילו את ספרטה הנהיג ליאונידס!
במחילה, אני חושב שיש פה התעסקות בפרטים קטנים: שאקה היה אימפריאליסט יבשתי, בריטניה – בין יבשתית. לגבי הנכבשים, ההבדל היה ששאקה היה אכזרי יותר.
בכל אופן, כיוון שכמדומני דווקא היה נדמה לי שמה שהרגיז אותי בהתחלה היה הנסיון להחיל קריטריונים של ימינו על ספרטה, אני בהחלט מקבל בברכה את אמירתך שאין מה להשוות.
באשר להוגים מודרניים יותר – אני מניח שחומסקי וציטוטיו על פול פוט ואחרים מוכרים לך. במידה מסויימת גם סעיד, שהקפיד לא לכתוב כמעט כלום מאז שקיבל קביעות, אבל אמר דברים הרבה, גם הוא לקה בהערצת רודנים. ויש גם אחרים: אם כבר הזכרת את ג'ון, פול פוט, ג'ורג' ורינגו, לחביבנו ז'יז'ק באמת יש מה לומר בנושא:
"ישנו כאן רצון לבצע "קפיצת אמונה" ולצאת אל מחוץ למעגל הגלובלי, רצון שבוטא באופן קיצוני ומבהיל בתקרית הידועה ממלחמת וייטנאם: לאחר שהצבא האמריקני כבש כפר מקומי, הרופאים שלו הזריקו לילדים חיסון בזרועם השמאלית כדי להדגים את האכפתיות ההומניטרית שלהם; וכאשר, יום לאחר מכן, הוייטקונג כבשו מחדש את הכפר, הם כרתו את ידם השמאלית של כל הילדים שחוסנו למרות שקשה לראות במעשה זה מופת לחיקוי, צריך לעודד את הכוונה הבסיסית שעמדה ביסודו – הדחייה המוחלטת של האויב בדיוק בהיבט האכפתי וההומניטרי שלו, ללא התחשבות במחיר. באופן דומה, כאשר 'הנתיב הזוהר' כבשו כפר, הם לא התמקדו בחיסולם של החיילים או של השוטרים שהוצבו שם, אלא ביועצים החקלאיים ובעובדי הבריאות של האו"ם ושל ארצות?הברית, אשר ניסו לעזור לאיכרים המקומיים: לאחר שהרצו להם במשך שעות, ואז הכריחו אותם להודות בשיתוף פעולה גלוי עם האימפריאליזם, הוציאו אותם להורג בירייה. ברוטלי ככל שהיה הליך זה, הוא עוגן בתובנה חודרת: הם, לא המשטרה או הצבא, היו הסכנה האמיתית, הם היו האויב בהתגלותו הבוגדנית ביותר, משום שהם "שיקרו בחזות של אמת" – ככל שהם היו "נאיביים" יותר (הם "באמת" רצו לעזור לאיכרים), כך הם שימשו יותר ככלי בידי ארצות?הברית. רק מהלומה כזו נגד האויב במיטבו, בנקודה שבה האויב "באמת עוזר לנו", מפגינה אוטונומיה וריבונות מהפכנית אמיתית" (תודה לאסף שגיב על התרגום).
כלל גדול יהא נקוט בידך: אם מישהו אומר "כמובן אי אפשר לעודד", אבל כותב מילות עידוד – אתה יודע איפה נמצאת הסימפטיה שלו. ובדומה לזה, למשל, אתה יכול לבדוק את מידת הסימפטיה לפי מידת ההגזמה בפרטים: אם הוגה מסויים מתעלם מטבח המוני שקבוצה מסויימת ('מוכפפת' כביכול) מבצעת אבל מנפח כל הרג קטן שקבוצה 'שליטה' כביכול מבצעת, אפשר *בקלות* לדעת איפה הסימפטיה שלו נמצאת.
והנה דוגמה טריה: מחמוד ממדני.
לפי בכל עוולה שעשו מוסלמים למוסלמים אחרים – ה-CIA אשם.
מה שמטריד אותי בטריילר של ''300''
הוא לא אנאכרוניזם, אלא האדרה של חברה מיליטנטית וקסנופובית ושל פולחן המוות שלה (פולחן שאסף שגיב, על אף הביקורת שלו על תאוות-המהפכה של ז'יז'ק, הקדיש לו מאמר-מערכת אוהד). אין כאן שיפוט של ספרטה, אלא שיפוט של מילר וסניידר.
לגבי חומסקי וז'יז'ק: מקבל, למרות שלא הייתי מגדיר אותם כהוגים פ"ק. עכשיו, האם לאור ההתבטאויות האחרונות של אפי איתם ואיווט ליברמן אני צריך להסיק שהציונות היא גזענות?
אני מקווה שאתה לא רומז
שחומסקי וז'יז'ק נמצאים על אותה סקאלה.
ז'יז'ק, בניגוד לחומסקי, אמר אי אלו דברי טעם בימי חייו, ואף הציע רעיונות מקוריים ולא ממוחזרים.
רק חסר לנו שחומסקי יופיע בתוך הלוגו….
לא אני איחדתי את חומסקי וז'יז'ק
אלא טווידלדי. בכול מקרה, לדעתי הראשון הוא קונספירטור, והאחרון דווקאיסט, שעסוק בעיקר בלהיות ילד רע. הוא אולי פרשן סרטים מבריק אבל תיאורטיקן חברתי מחורבן.
אני לא מוטרד מזה.
למה?
בגלל שאני לא שם קצוץ על פרנק מילר. מדובר בלי ספק, לפי הטריילר, בסרט שאין לי שום חשק לשלם כסף כדי לראות אותו. אני לא חושב שהתייחסות לספרטה תהיה ממש רלבנטית היום, זה יותר יהיה לדעתי סרט אקשן-אלימות בוטה עם תלבושות תקופתיות (נניח), והערך האידיאולוגי שלו יהיה אפס לטעמי.
באשר לסיום, לא לחינם הזכרתי גם את מהדני. לו יש קתדרה בקולומביה והוא פ"ק למהדרין מן המהדרין. ומה אתה צריך להסיק לגבי ליברמן ואיתם? שיש ציונים, אם תרצה. בשביל 'הציונות', יש תמיד את אילן פפה שישמח לעשות את העבודה.
ממדני.
ועושה רושם שביחס לדעתנו על כתבי מילר יש הסכמה.
איך ''300'' שונה מה''נפילה''?
ומי זה מהדני?
למשל, אני מניח, בזה שאין ניאו-ספרטנים.
מחמוד ממדני (לא מהדני, טעות שלי) הוא פרופ' בקולומביה, שנחשב לפ"ק חשוב בארה"ב. יצירתו החשובה ביותר בנתיים היא הספר שלו על רואנדה בו הוא טוען שהטבח נגרם כתוצאה מחלוקה מלאכותית להוטו וטוטסי בידי השלטונות הקולוניאליים. זו בערך גם גישתו לכל עוול שמישהו לא-מערבי עשה: האחריות נופלת על משהו מערבי. זה גם פוגם קצת בתיזה שלו, שיש בה אמת אם כי כנראה שהמציאות קצת מורכבת יותר.
והנפילה מציע ניאו-נאציזם?
איך בדיוק? מה שהנפילה עושה הוא רהבילטציה של הצבא הגרמני שהגן על ברלין. וזה דומה למה ש"300", כנראה, עושה לצבא הספרטני.
אוף, נו.
אני חושב שברור לך ההבדל מבחינת החברה החיה היום בין הנאצים לבין הספרטנים, המקדונים, הפרסים והקרתגים.
תהיה קטנונית:
האם לדעתך כשלונו של גוליית בקרב מול דוד מעיד על כך שגם במקרה ההיסטורי ההוא לא היה מדובר בסיפור של "דוד וגוליית"?
אם דוד וגוליית היו נלחמים פעמיים,
ובשתי הפעמים דוד היה מנצח, היה מקום לפקפק בגולייתיותו של גוליית ובדודיותו של דוד. למרבה המזל, דוד מנע מאיתנו את האפשרות לשחוט גם את הפרה הקדושה הזו בכך שהוא כרת את ראשו של גוליית ומנע ממנו להשתתף בקרבות נוספים.
אה, משוחט מוסמך כמוך ציפיתי להסתפק בפעם אחת.
אני לא מתכוון לאכזב אותך:
http://taupress.tau.ac.il/index.php?cat=3&name=mikra&state=1&book=1030&nav=1
נו, זה אוסף דברי כפירה מוכר.
אבל גם אם הוא טוען שדוד לא היה קיים, הוא לא טוען, חלילה, שגולית היה החלש מהשניים.
אבל אין חדש תחת השמש. פתאום נזכרתי בקטע סאטירי משובח של קישון* בשם "רחמנות לגולית", ואכן בו הוא מפרט בדיוק מדוע לא היה לו לסג"מ גולית האומלל, מסורבל המידות, הכורע תחת משקלם של שריון, קובע, כידון וחרב עשויים נחושת, כל סיכוי לעמוד מול מתקפת הפתע של צייד האריות הנודע והאכזר דוד, שנהנה מניידות בזכות גופו המוצק אך הקומפקטי ונשקו הקל.
*בערך פעם ביומים עולה לי איזה ציטוט של קישון ששייך בדיוק לנושא התורן, אבל אני מתאפק, לבל אוכתם שוב באשמת קישונאות אובססיבית. נשברתי.
למה להימנע?
קישון הוא לישראל מה שהסימפסונס הם לארצות הברית:
מקור לא אכזב לציטטות שמכסות כל תחום ועניין.
לוחמי חופש
יכול להיות שיש כאן פשוט אי בהירות של המושג. למה כל אחד מכם מתכוון כשהוא אומר "לוחמי חופש"? קבוצה הנלחמת למען עצמאותה, הסוברניות שלה מול פולש זר (חזק יותר או שווה כוחות, לא משנה כרגע), או קבוצה הנלחמת בשם אידאלים של חופש, הכוללים גם עצמאות וסוברניות אבל גם אידאלים של חירות הפרט, דמוקרטיה וכו'?
כי את הספרטנים ניתן לתאר כמי ש(גם) נלחמו בהפולש הפרסי, אבל כאמור, מכל בדל מקור אפשרי על החברה שניהלו, "חופש" וערכים של חופש פשוט נגדו את כל מה שהאמינו בו. ולא רק, או אפילו בעיקר, ביחס שלהם לעמים המשועבדים על ידם אלא קודם כל ביחס לעצמם.
(בניגוד אגב לאתונאים, עם הגישה העוד יותר מעניינת – דמוקרטיה באתונה, שיעבוד נמרץ של כל מי שמחוצה לה).
יפה דרשת.
עכשיו נשאלת השאלה: האם ניתן לכנות מדינה שפירושו של החופש שלה הוא המשך שלילת החופש של עמים אחרים, שוחרת-חופש?
אוי לא
אתה אמרת בקול את הלחש המעיר מרבצם את כל השדים של הפוסט-קולוניאליזם, פוסטמודרניזם ופוסט-טראומה-רלטיווית, אם לא הנג-אובר מערבי אימפריאלי של ממש!
אבל אם כבר נכנסנו לאזור הדימדומים הזה, אסתכן בשלילת כרטיס החבר שלי באיגוד יפי הנפש ואענה כן. ולו רק בגלל שניתן להתווכח בלי סוף על מהי "שלילת החופש של עמים אחרים". חירות מדינית? תרבותית? לינגוויסטית? כלכלית? האם האו"ם, נאמר, הוא כוח שוחר חופש? במקרים מסויימים (לא מספיק, לצערי), הוא מעורב בשלילת החירות של מדינות לבצע טבח נמרץ במיעוטים שלהן. הכל יכול להיות גם ענין של נקודת השקפה. אין ספק שצפ' קוריאה משוכנעת שיפן פוגעת בחירות שלה ולפיכך היא אינה שוחרת-חופש.
אם נחזור לענין ספרטה, מה שעקץ אותי בתיאור של הספרטנים כלוחמי חופש הוא לא רק העובדה שהם *לא* נלחמו עבור חירותה של "יוון" – רעיון מופשט שבני התקופה ממש לא ראו כמונו; ו*לא* נלחמו עבור ערכיה של "יוון" – כי היו לערים השונות בה הרבה רעיונות סותרים לגבי מהם הערכים האלה – אלא בעיקר העובדה שהחברה הספרטנית מושתתת על שלילת החופש. האישי, החברתי, המדיני. שלילה מוחלטת של האוטונומיות של הפרט על חייו, מעשיו, והבחירות שלו. על פי כל הידוע לנו, ליאונידס לא היה בכלל מסוגל לשאת נאום מהסוג של "אנו נלחמים על חופש". סביר יותר להניח שהוא עודד את אנשיו בנאום על עליונות הספרטנים (ולא "התרבות היוונית") על אויביהם, ובעיקר פורט על תחושת החובה שלהם להקריב עצמם עבור שרידתה של ספרטה ואורח החיים הספרטני. זה, ולא שום ערך אחר, יכול היה להמריץ את הלוחמים שלו לקרב.
כשיצא "טרויה" נהניתי מהביקורת העצמית האמריקאית שבו – על האתוס הדמוקרטי שמכור למלחמות רחוקות, בעיקר כאלו שנחיצותן מוטלת בספק. הסרט יצא לא הרבה אחרי המלחמה בעירק וביטא ביקורת מרומזת. נראה לי (וזה רק ניחוש, על סמך הטריילר) שהרוח הנושבת מ"300", אחרי יישור קו הוליוודי עם הממשל הנוכחי ומלחמתו בטרור, היא הרבה פחות משעשעת וכוללת פחות ביקורת עצמית. מה גם שבשם המסר (שהודבק בכוח לספרטנים) של מלחמה על ה"חופש" נקבל שיר הלל לנפש הספרטנית, החינוך הנוקשה וכו'. מה לא עושים למען החופש.
(אגב, אפשרי מאד שזו סתם היסחפות של מי שמנסה להתחמק מכל חובותיה האקדמיים, בכל מחיר. גם מחיר החופש).
האם את חושבת שיש שאלה לגבי
שלילת החופש של הלאקונים והמסנים?
בהחלט לא
אבל באותה מידה של צדק יהיה מי שיגיד לך שגם האתונאים לא היו צדיקים, והפרסים בכלל, והאימפריה האנגלית מה נסגר אתה, וכאמור כל הדיון שרץ פה במקביל על אשמת המערב ואשמת הנכבשים, חירות וכיבושים וכו' וכו'. כל קבוצה יכולה להיות מואשמת בכיבוש בשלב כלשהו. כל מה שאני אומרת הוא שלא זו הסיבה לגחך על הצגת הספרטנים כלוחמי חופש.
נראה מאיים
הטריילר נראה מדהים, אהבתי מאד את שחר המתם ואני שמח שזה סרטו הבא של הבמאי.
גם אהבתי את עיר החטאים, ולכן הציפיות עולות. הסרט נראה מדהים ויזואלית, שר הטבעות פוגש את עיר החטאים הוא שילוב שרבים חיכו לו. אך העלילה נראית מעט רופפת, הדמות הראשית נראית כמו איזה פשיסט חולה נפש שכל מה שהוא עושה זה לצעוק }"ספרטה!…משהו!!"
לכן הציפיות גבוהות מאד, אבל לאור טרויה,( שהוכיח לאן טריילר יכול להוביל) ולאור העלילה המעט אגרסיבית, אני בכל זאת עם הסתיגויות.
אבל מעל הכל, הרבה זמן לא נהנתי כל כך מטריילר
ואם כבר, הבמאי זאק סניידר דיבר לאחרונה גם על התוכניות לסרט על פי
Watchmen בבימויו (בהנחה שהניסיון הזה, בניגוד למיליון שבאו לפניו, אכן יצא אל הפועל):
http://www.empireonline.com/news/story.asp?NID=19672
רשמתי לפני, במאי #277 בדלת המסתובבת הנצחית:
זאק "זומבי ספרטני" סניידר.
http://www.youtube.com/watch?v=oWh94mcFecY
כרגע ראיתי את גרסת ה-HD, ויש לי רק דבר אחד להגיד:
אני עובר לגור בתוך הסרט הזה.
גם אני!
ושיהיה מעניין, בוא נמציא משחק תפקידים!
מי אתה רוצה להיות? לאונידס או סרקס?
אני אתן לך את זכות הבחירה.
גם אני יכול?
אני רוצה להיות הטורקי החביב שמזהיר אותם מהחצים שיחשיכו את השמיים.
פרסי ולא טורקי, ולא סתם פרסי, אלא אחשוורוש.
כן, ההוא ממגילת אסתר (מתברר שהוא עשה עוד דברים בחיים, חוץ מהאירוע עם אסתר ומרדכי).
אם יש לו שפם טורקי, והוא מדבר כמו טורקי
אז הוא בטח ברווז! או טורקי!
אבל נלך בדרך שלך. אחת שתיים שלוש – אני אחשוורוש!
כן, אבל בזמן שבו הסרט מתרחש העם הטורקי עוד לא היה קיים.
יש דרך אחת לדעת
אם אחרי שהורגים אותו, הספרטנים הולכים לנוח, כנראה שהוא טורקי.