בפלנטה קטנה בקצה הלא-אופנתי של הסליל המערבי של הגלקסיה, נוהג הזן השליט, שמוצאו מקופים, לשעשע את עצמו בצפייה בתמונות נעות המלוות בצלילים ומכונות "קולנוע". לצאצאי הקופים הצופים בסרטי קולנוע, יש בעיה. הם מתקשים לנחש האם סרט שטרם צפו בו, הוא סרט איכותי, וכדאי לראותו. פתרונות רבים הוצעו לבעיה זו, אולם רבים מהם עוסקים בתנועותיהן של פיסות נייר קטנות וירוקות. דבר מוזר כשלעצמו, שכן תנועותיהן של פיסות הנייר הקטנות והירוקות אינן נקבעות דווקא על ידי איכות הסרטים. לעיתים הן נקבעות על ידי איכותם הירודה של סרטים אחרים. לעיתים הן נקבעות על ידי נוכחותו בסרט של צאצא-קופים מהולל כלשהו, שהופיע כבר בסרטים מוצלחים רבים. ולעיתים, תנועת פיסות הנייר נקבעת על ידי ציפייה לסרט, משום שהוא מבוסס על ספר (עיסת עץ גרוסה לגיליונות ומוכתמת בכתמים, המשמשת להעברת רעיונות), שרבים מאותם צאצאי-קופים אהבו מאוד. מאוד. מאוד. אהבו כל כך, שכשיוצא 'מדריך הטרמפיסט לגלקסיה', הסרט, חייבים לעקוב אחרי תנועותיהן של פיסות הנייר הקטנות והירוקות בארה"ב.
ובכן: 'המדריך', הסרט על הרפתקאותיו של הבריטי ארתור דנט ברחבי הגלקסיה לאחר שכדור הארץ הושמד לצורך בניית מחלף על-חללי, התברג למקום הראשון בסוף השבוע. אלה חדשות טובות למעריציו של דאגלס אדאמס זצ"ל. מצד שני, ההכנסות היו בערך 21 מיליון דולר, שזה דומה מאוד להכנסות הסרטים שבמקום הראשון בשבוע שעבר, בזה שלפניו ובזה שלפניהם, כלומר, לא תופעה סוחפת המונים, אלא סתם עוד מקום ראשון. מצד שלישי, מדובר בסרט שאינו פונה בהכרח לקהל הרחב, ולא מופיעים בו כוכבים גדולים. המבחן האמיתי של הסרט יהיה, כמובן, בתשובה לשאלה כמה מאותם מיליונים שראו אותו הלכו לקולנוע עם מגבות, ולכן הם טיפוסים ייחודיים ומעוררי הערכה. בהיעדר סטטיסטיקה מוצקה על נתון חמקמק זה, ניתן יהיה ללמוד מעט על הסרט באמצעות מבחן חלופי – הירידה בהכנסותיו בסופ"ש הבא.
בחזית המבקרים, מבחן משמעותי נוסף, לא הושגה מסקנה חד משמעית. הסרט הוציא מרוב המבקרים תגובות מורכבות: מעטים מאוד אהבו אותו בלי הסתייגויות או קיללו אותו בפה מלא. המבקרים שאהבו את הסרט אומרים שהוא איננו יצירת מופת, אבל הוא מצליח לא לאכזב, ושזה הרבה, בהתחשב בציפיות העצומות. הם חושבים שהוא משמר את רוח ההומור הבריטי הייחודי וההזוי של המקור – וקוראים לו מוטרף, ססגוני, אבסורדי, חידתי. לעומתם, המבקרים שלא אהבו את הסרט טוענים שהוא לא תופס את הצופה, שהוא חסר תנופה, נראה כמו סדרת מערכונים תלושים, ומיועד רק למעריצי אדאמס המושבעים. כותבי ביקורות בלתי-החלטיות ומבלבלות אלה, תומרנו לכך מן הסתם כדי לבחון את תגובותיהם העצבניות של מעריצי "המדריך", במסגרת ניסוי פסיכולוגי מעודן ואכזרי שעורכת על האנושות כנופיית עכברים לבנים היפר-אינטלגינטיים ממימד אחר.
ומה עוד קרה בסוף השבוע הזה, חוץ מ'מדריך הטרמפיסט לגלקסיה'? היה עוד סרט שהיה אמור לפתוח את הקיץ ברעש גדול, אבל בסופו של דבר כמעט שאף אחד לא הרגיש בו: סרט ההמשך של 'xXx', בכיכובו של… וין דיזל! כלומר, ב'xXx' המקורי כיכב וין דיזל; בסרט ההמשך הוא נעדר. דיזל דחה את ההצעה המפתה לעשות את סרט ההמשך, וב-'xXx2' ממלא אייס קיוב את מקומו בתור הפושע שהופך לסוכן ממשלתי קו?לי, ויוצא למלחמה נגד שר ההגנה ווילם דפו, שמתכנן הפיכה צבאית בארה"ב. יוזמי הסרט חשבו שזה יספיק להביא את ההמונים הנבערים לבתי הקולנוע, וטעו טעות יקרה מאוד: תקציב הסרט מוערך ב-118 מיליון דולר. הכנסותיו השבוע היו פחות מ-13 מיליון. מי שכבר ראה את הסרט (שעלה בארץ במקביל להקרנתו בארה"ב – מי צריך את 'עיר החטאים' כשיש את זה?) מבין בדיוק למה.
'מזימות זרות', המקום הראשון של השבוע שעבר, הכניס השבוע 14 מיליון, תוך ירידה חיננית וקטנה ברווחיו, וסיים את השבוע במקום השני בטבלת הרווחים. השתלם לניקול ללמוד לדבר ממבו-ג'מבית לכבוד התפקיד. במקום הרביעי והחמישי עומדים 'אימת עמיתיויל' ו'סהרה', שניהם השיגו כבר סכומים כוללים דומים מאוד – 55 מיליון, פלוס מינוס – אבל בעוד מפיקיו של 'עמיתיויל' (שהופק ב-19 מיליון בלבד) חוגגים על השמפניה, 'סהרה' רק ממשיך לזחול באופן הירואי לכיוון היעד – לכסות חצי מההשקעה בו.
צופים חדי עין בוודאי שמו לב שמשהו חסר בתמונה הזאת: להיט. חודש מאי התחיל, מה שבדרך כלל מסמן את תחילת תקופת הקיץ ההיסטרית, אבל הטבלה מתנהלת בעצלתיים, בדיוק כמו בכל חודשי החורף הארוכים שמאחורינו. נו טוב, ננסה שוב בשבוע הבא: אורלנדו בלום המאמי ינסה לכבוש שוב את לב הבנות עם 'ממלכת גן עדן', האפוס ההיסטורי החדש של רידלי סקוט; וכוכבת תכניות הריאליטי וקלטות הסקס פריס הילטון תנסה לעשות את צעדיה הראשונים בתור שחקנית קולנוע ברימייק האימה 'בית השעווה'.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
2. The Interpreter 13.8 (43.2)
כבר עכשיו, מי שמחפש בגוגל את הצירוף
של "סרט" ו-"XXX" מקבל את עין הדג במקום השני. האם הדוחק"ו הזה יוכל להקפיץ עוד את האתר בדירוג הגוגל?
תראו מה זה
לא רק שהקולנוע האמריקאי נמצא בבעיות מבחינת ניפוק סרטים טובים שישארו איתנו לשנים רבות הוא גם מתקשה להביא סרט שובר קופות שאינו מיועד לילדים.
זו בדיוק התחרות שפחדו ממה ל"סרניטי"? חא אני אומר.
א) דוח"קו משעשע.
ב) כצופה של XXX2 אני יכול להבין את הכנסותיו הנמוכות: סרט נטול תסריט כמעט לגמרי אך מלא באפקטים וקטעי אקשן. מסתבר שזה לא מספיק להיות שובר קופות. מי היה מאמין לזה בימינו?
ג)בהתחשב בהכנסות סרט שוין דיזל עשה במקום XXX2 לא בטוח שהוא עשה עסקה רעה כל-כך.
הבעיה היא לא שהוא נטול תסריט.
הבעיה היא הדיאלוגים המחורבנים שלו, וה"פעלולים" הגרועים. אבל היי, מישהו שם חשב שזה מספיק טוב כשובר קופות, ואיך אומרים – יש רק דרך אחת לברר. אז הוא בירר.
דחה או התמקח?
קראתי איפשהו שדיזל לא התנגד עקרונית להשתתף בסרט ההמשך, אלא רק ביקש יותר מדי כסף.
ולראיה, אני מוסיף, "גבר מי שמטפלת".
לבקשת סכום כסף מופרך זו דרך מנומסת לדחות.
אלא שלפעמים השיטה הזו לא עובדת
או לא מנומסת
כשהייתי בכיתה ה' הספר שלי ביקש מאה שקל עבור קיצור שיער לאחותי הקטנה. אני חושב שהוא נעלב, כי אני עצמי עברתי לספר אחר. מה לעשות שהוא היה ספר גרוע. מכל מקום, לא חזרתי אליו שוב מעולם.
ביקורת על מדריך הטרמפיסט
SFX זה מגזין מד"ב בריטי, ואני מנויה אליו, והוא לא אהב את הסרט (2.5 כוכבים). מה עושים עכשיו?
אני בכל מקרה אראה את הסרט, אבל אני נוטה לסמוך על SFX בענייני סרטים…
http://www.futurenet.com/sfx/features/default.asp?pagetypeid=2&articleid=35404&subsectionid=1201
אם זה עוזר, אני לא מסכימה עם הבחור בכלל בכלל.
בכלל. אין לי מושג מאיפה הוא השיג את כמויות המרמור האלה.
הרבה מהטענות שלו דווקא לעניין,
לפחות עד הקטע שבו הוא מתלונן ששינו את הסוף, רק שהסוף שהוא חושב עליו הוא הסוף של הספר השני, לא הראשון. בתור מעריץ כל כך גדול של הספרים, הוא היה צריך לשים לב להבדל.
הוא צודק בזה שזה לא דומה לספר, זה הכל.
זה לא "ירוד" ולא "חיקוי עלוב" ובטח שלא "בגידה". זה פשוט משהו אחר. מכיוון שגם הספר לא דומה לתסכית (כך מספרים לי), ומכיוון שסרט שיותר נאמן לספר לא היה יוצא טוב לדעתי, אני חושבת שזו היתה החלטה אמיצה ונבונה מצד היוצרים.
הרבה מהטענות שלו דווקא לעניין,
אוקי, אז שאני אבין אחת ולתמיד- הסרט הוא רק על הספר הראשון, כן? כלומר, זה הגיוני- אחרי הכל קוראים לסרט המדריך, ושאר הספרים לא נקראים ככה. אבל פשוט שמעתי כל מיני דיבורים על זה שזה כמה שספרים ביחד. בדיוק התחלתי לקרוא את הספר, ויש לי עוד טיפה יותר משבוע, אז אני חושש שאם זה על כמה ספרים אני אצטרך להרחיב את זה לכל 4 הספרים. נא שמישו יאשר את ההשערה שלי.
הסרט מבוסס, בגדול, על הספר הראשון.
אבל הוא מכיל אלמנטים משאר הספרים, והרבה דברים שלא היו באף אחד מהספרים בכלל.
וחוץ מזה, לקרוא את הספר במיוחד לפני הסרט זה פשוט רעיון גרוע. זה לא יגרוום לך להינות יותר מהסרט אלא רק להיפך.
לא, הסרט הוא ספוילר לספר.
אני לא רואה בזה בעיה – אלה ספרים שנקראים מהר. (אני קראתי את הראשון תוך יום, ואת השני למחרת.)
בכללי, קריאה של הספר לפני הסרט מגבירה את ההנאה כשהעיבוד מוצלח, ומקטינה אותה כשהעיבוד חלש. כיוון שהביקורות על הסרט הנוכחי מתפלגות לשבחים וקללות בכמויות שוות, תצטרך לעשות הימור.
מצד אחד, זה יהיה נהדר לראות על המסך הגדול את כל האירועים הזכורים מהספר, מה גם שיש הזדמנות לדמיין את הסיפור בדרך שלך.
מצד שני, לעלילה יש חשיבות משנית בספרים, לכן בהחלט אפשר להנות מהם גם אחרי צפייה בסרט.
לא ספוילר לספר.
ספוילר לבדיחות, שעם כל ההומור בענייני "הם נתנו את השורה של רון להרמיוני", עובדות הרבה יותר טוב בספר, ואם תכיר את הגרסה הכתובה לפני שתראה את הסרט, אני בטוח שתהיה לפחות בדיחה אחת שתקלוט שסורסה. כבר עדיף לקרוא את הספר אחרי.
(וזה היה ספוילר לביקורת שכנראה אני כבר לא אכתוב)
כי זה הופך את הצפיה בסרט
להשוואה: פה שינו, פה לא שינו, אוי, את זה הורידו, אוי, את זה השאירו, ומאיפה זה בא בכלל.
מצד שני, הסרט מלא וגדוש ברמזים ומחוות לכל ארבעת הספרים, לתסכיתים ולסדרת הטלויזיה, שכמובן צריך להכיר בשביל להבין. אבל לזה תמיד אפשר לחזור אחר כך, ב-DVD או משהו.
כי זה הופך את הצפיה בסרט
אני אגיד את זה: זו לא תהיה הפעם הראשונה שאני אקרא ספר ואז אראה את הסרט. אני רגיל להשוואה הזאת של שם היה ככה ופה זה אחרת. זה לא ממש משנה לי. העניין בשבילי הוא שאם אני רואה את הסרט, ואז קורא את הספר, אין ממש מקום לדמיון שלי. אני כפוף למה שראיתי על המסך, ואני פחות מסוגל לדמיין את הספר איך כפי שאני רוצה, ולא כמה שמציגים לי על המסך.
אני מבינה שאתם בהכחשה, אבל יש חמישה ספרים
התעלמות מהספר החמישי לא תעלים אותו.
הוא לא עד כדי כך גרוע שזה יצדיק מחיקתו מעל דפי ההיסטוריה.
אוך. כן.
ואני לא בהכחשה, אני ממעריצי הספר החמישי.
והסוף של הספר הוא בכלל לא הסוף של התסכיתים!
הרדיו שולתתתתתתת!1
אהמ. כן, גם אני שמעתי שמועות שהסרט לא עוקב אחרי הספר אחד לאחד, אבל בכל זאת, אדאמס יצר את המדריך מחדש בכל פורמט אליו הגיע (ויעיד חוסר התגובה שובר הלב של משחק המחשב כשניסיתי לכתוב "בולדוזר" ולראות אם הוא יגיד לי "צהוב"). לא שלא יצבטו לי בלב שינויים, אבל היי, זה הסרט של המדריך, חיכינו לו כל כך הרבה זמן…
והסוף של הספר הוא בכלל לא הסוף של התסכיתים!
עצם העובדה שמוסיפים שם דמות שלא קיימת בספרים ואת אחת הדמויות עושים שחורה(לא אציין איזו, כדי לא לספיילר), כבר מוכיחה שהסרט לא בדיוק מציית לספרים.
איך ספוילר אם זה מופיע בטריילר, איך?
בטריילר? זה ברשימת השחקנים.
שלא להזכיר את הדקות הראשונות של הסרט.
בטריילר? זה ברשימת השחקנים.
פעם קודמת, כשציינתי פרט כללי בעלילת סרט שלא קשור לעלילה ולא מגלה כלום, הייתה התנפלות המונית ודרשו לציין "ספויילר" להבא, כשמציינים גם פרטים כלליים של הסרט, אז לא רציתי להסתכן.
זה ספוילר שולי.
יש כמה פנאטים שלא רוצים לדעת כלום על סרטים שהם מתכוונים לראות עד לדרגה של לא לצפות בטריילר. אבל זה כבר בעיה שלנו.
אני יודעת.
מה שניסיתי להגיד זה שאולי הסרט לא עוקב אחרי הספרים, אבל גם הספרים לא עוקבים ממש אחרי התסכיתים (להלן המקור), ואפילו נתנו את השורה של רון להרמיוני…אמ, את השורה של ארתור לפורד, התכוונתי.
כלומר, בקיצור, לא צריך להתקטנן, ואני אומרת את זה בתור מעריצה גדולה של קטנוניות למיניה.
אני אוהב מאוד את SFX (קונה בכל פעם שיש לי הדמנות), אבל-
אני מצטער, למבקר המקושר אין שום יכולת להעביר ביקורת על הסרט, והוא עצמו מודה בזה. כשאחד המשפטים הראשונים בביקורת שלך הוא הודאה בעובדה שאתה לא יודע אם אתה צוחק מהבדיחות או מהעובדה שאתה זוכר אותן ממקום אחר, אתה מודה שהשיפוט שלך לגבי הסרט לוקה בחסר[1].
מעבר לזה, נראה לי שהמבקר שופט את הסרט מול אידיאל שלא קיים. ל-"מדריך" כמו שהוא עצמו מציין, היתה יותר מגרסה אחת, הגרסאות היו שונות זו מזו (אדאמס מתייחס לנושא באחת ההקדמות שלו), והוא נכשל כמעט לחלוטין בלהסביר למה הגרסה הנוכחית פחות טובה מהאחרות (יש לו לפחות טיעון אחד ברמת "השורה של רון הלכה להרמיוני").
וישנה גם ההתרפקות הנוסטגית שלו על הגרסה הטלוויזיונית, שאותה לא ראיתי, אבל שמעתי עליה דברים איומים ונוראים.
אני לא אומר שלסרט אין בעיות – יש לו, לא מעט מהן, אבל הן לא באות, לדעתי, מהמקום שהמבקר מדבר עליו. אני אפרט בתגובה שלי לביקורת על הסרט[2].
[1] תהיה לי, אני מניח, בעיה דומה אם אדרש לכתוב ביקורת על "עיר החטאים" – אני מכיר את הקומיקס כל-כך טוב, שיהיה לי בלתי אפשרי להמנע מהשוואות מולו במהלך הצפייה.
[2] אגב, עורכים יקרים – יש צפי להעלאת הביקורת?
ביקורת תעלה
לא לפני היום שבו הסרט עולה לאקרנים (12.5), ואני מקווה שגם לא אחרי. אם כי עדיין לא ידוע מי יכתוב אותה.
אוף איתכם.
ביקורת תעלה
אז אני לא כותבת ביקורות, אבל כן הייתי אחת מההמונים שהלכו לראות את המדריך בסוף השבוע. בתור שפן נסיונות לקחתי איתי מישהו שלא קרא את הספרים (בניגוד אליי, שבגיל מסויים – לפני הרבה הרבה שנים – הם היו התנ"ך שלי), ושנינו נהנינו, למרות שאני כל הזמן אמרתי "היי, אבל זה בכלל מהספר השני".
אם יש לכם הזדמנות לראות את הסרט, לא הייתי מוותרת.
אה, והכי כיף: למרות שהלכנו להצגה ראשונה בשבת בערב, באולם לא היו ילדים או בני-נוער בכלל, רק המון אנשים בגילנו – שאני מניחה שכמוני גדלו על הספרים ולא יכלו לחכות לסרט.
ביקורת תעלה
למה לא אחרי?
כי מוטב מוקדם, לא?
אני לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שסרט כל כך בריטי באופיו
התברג בראש הרשימה. כמובן שסרטי הארי פוטר ורוב הקומדיות הרומנטיות של יו גרנט, כבר הפכו ליותר אמריקאיות מאמריקאיות. לכן (אם אני זוכר נכון) הסרט הקודם שהתברג לעשירייה היה SHAWN OF THE DEAD המשעשע….
מעניין
מה הם נתוני הקופות בבריטניה?
מעריציו האדוקים של דאגלאס אדאמס?
כמה טוב לדעת שיצרו בשבילי סרט…
טוב, אולי לא *רק* בשבילי. בכל זאת, זה היה שווה את זה, ולו למען פירפורי העונג שגרם כל רפרנס למדריך בדוחק"ו, ויחי העכרור – היו רבים כאלה.
תודה.
הוא אולי מת, אבל יחי דאגלס אדאמס!
יצאו מהדו''ח
למצוא את ארץ לעולם לא, 22 שבועות, 51M$
A Series of Unfortunate Events, 19 שבועות 118M$
המסכה חוזרת, 10 שבועות, 17M$
B קול, 8 שבועות, 55M$
ל-tgm, ובכלל
מחקתי את הביקורת שהתפרסמה כאן על 'מדריך הטרמפיסט', מכיוון שאנחנו מתנגדים לפרסום ספוילרים לסרטים לפני שהם יוצאים לאקרנים ולקהל הרחב יש לפחות הזדמנות לצפות בהם.
מישהו יודע באיזה בתי קולנוע הבכורות?
רשת רב חן
פלוס, אני מניח, סינמה סיטי וקולנועים של רשתות מתחרות בהיעדר אולם רב חן באזור.
קצת
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3081261,00.html
It's not like I really had hope, but I just saw 'Hitch hikers guide' and I was really disappointed. I don't really expect movies that are based on books to replicate the book, I know it's impossible and I am willing to appreciate a movie for its own merit. However, this movie didn't just miserably fail to capture the spirit of the books, it was also bad. Really bad. It answered all the criteria of a mediocre third level comedy. It didn't display a reliable plot, it wasn't funny, and the directing was just ineffective, for a lack of a better word. When you have a bunch of people in Vogon costumes standing on a lawn, they look like a bunch of people in Vogon costumes standing on a lawn.
https://tickets.rav-hen.co.il
מי שלא יכול לחכות: יש הקרנה כבר ברביעי ה-18/5 בחצות.
עברית קשה שפה?
מדוע נקרא הסרט "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" (סתמי, נושא, שייכות) ולא "*ה*מדריך *ל*טרמפיסט *ב*גלקסיה" (נושא, שייכות, מיקום).
והאם העילגות מושרשת כה עמוק במקומותינו עד שגם דגים חדי עין אינם שמים לכך לב ופשוט "שוחים עם הזרם"? לכם פתרונים.
כי ככה תרגמו את שם הספר
וזה השם בו הכותר מוכר בארץ מזה למעלה מעשרים שנה?
בושה וחרפה וכלימה, תתביישו.
קודם כל, ככה אנחנו קוראים לסרט מכיוון שזה שמו, וזה שמו מכיוון שזה שמו של הספר, שתורגם לפני כ-20 שנה. אם בא לך להתווכח עם מי שאחראי למחדל, מכונת זמן תעזור.
חוץ מזה, תואר בלשון אין לי, אבל מבין שתי האפשרויות, "המדריך לטרמפיסט בגלקסיה" היא זו שנשמעת לי עילגת. שם הספר במקור הוא The Hitchhiker's Guide to the Galaxy (מדריך *ה*טרמפיסט *ל*גלקסיה) ולא The Guide for the Hitchhiker in the Galaxy.
ההסבר האפשרי:
מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, נכתב על ידי אנשים שהם טרמפיסטים, כמו פורד. הוא גם מדריך לטרמפיסטים בגלקסיה, אבל הוא המדריך שהטרמפיסטים כותבים. בגלקסיה. (?)
לא, הוא המדריך *של* הטרמפיסט.
"מדריך הטרמפיסט" כמו "בית הספר".
"מדריך לגלקסיה" כמו "מדריך לאירופה" (ולא "מדריך באירופה").
שוב, אני לא מוסמך בנושא, אבל לי זה נשמע הגיוני.
המדריך לטרמפיסט בגלקסיה
על משקל "המדיך למטייל בהודו". נראה לי ממש הגיוני.
רק שמטייל וטרמפיסט הם לא אותה מילה,
לא באותה משמעות או באותו תפקיד במשפט.
מדריך הטרמפיסט הוא המדריך של הטרמפיסט.
המדריך למטייל הוא מדריך שנועד למטייל, או תייר.
על פי ההגיון הזה
אתה בוודאי תעדיף את הספר: "מדריך התייר לרומא" על פני "המדריך לתייר ברומא". זאת כמובן רק אם יהיה לך את שמו המקורי של הספר באיטלקית ותוכל להוכיח באותות ובמופתים שדווקא התרגום העילג מבין השניים הוא העדיף.
הנחתי את התיק שלי.
בעצם
הרי זה רק הגיוני שלגלקסיה (יהיה בספרייתה את) מדריך הטרמפיסט.
או משהו כזה.
לפני שנדבר על לשון, בוא/י נדבר על צורת דיון.
קודם קול, עם אני ידבר בצורה כזה, ייה אפשר לקרוא לי 'עילג'. מכיוון שלא במקרה כזה אנחנו עוסקים, אלא בשתי אפשרויות ששתיהן (למיטב הבנתי) קבילות (גם אם אחת מהן נכונה *יותר*) בוא/י נשים את העילגות בצד.
שנית, אם התיק שלך כבד, תניח/י אותו – אבל בזה שחזרת שוב בדיוק על מה שאמרת קודם ועל המילה "עילג" לא הוכחת הרבה.
לפני שנדבר על לשון, בוא/י נדבר על צורת דיון.
לא אתה הוא העילג כי אם המתרגמים על כן אל לך למהר ולהעלב (ומיותר אף יותר מצדך יהיה להעלב בשמם של המתרגמים) . העובדה שהתרגום הנו קרוב יותר לתרגום הישיר של הסרט\\ספר אינה מוכיחה כאמור דבר וזאת מהסיבה הפשוטה שבשפות שונות מבנה המשפט הוא שונה.
השאלה אם כן היא כמובן "באיזה מדריך מדובר?", מקריאה בספר מתברר שזהו מדריך שקהל היעד שלו הנם טרמפיסטים ברחבי הגלקסיה. הוא מספק להם מידע על ערים, פאבים, מסיבות, חופי ים, מגבות וכיוב'.
מכיוון שכך אין מנוס מלתרגם את שמו של הספר פשוט ל: "לוני פלנט יקום".
מקובל עלי.
(לונלי)
פרשנות משלי:
מדריך לטרמפיסט בגלקסיה: אתה טרמפיסט בגלקסיה. או ברומא. אתה תייר מושתן כמו כל תייר אחר. ויש לך מדריך בזמן הטיול, למקום הספציפי. בין אם זה ברומא, בפריז או באמריקה.
מדריך הטרמפיסט לגלקסיה: מדריך ששייך לטרמפיסט, ויעזור לו בטרם ייצא לטייל בגלקסיה רחוקה רחוקה, וגדולה גדולה. הוא נותן לך הרגשה שהוא שם רק בשבילך, ומבין רק אותך (כמו שקורה באחד מהספרים. נדמה לי באחרון).
או משהו.
בעצם, אם כבר הסכמתם ביניכם,
אין סיבה שאדחוף את האף שלי למסיבה לא לי. ממילא עדיף שלא אחפש הסחות דעת מהעבודה.
מסיבה מטורפת, האפטר פארטי בוואלה!
איך בדיוק '*ל*טרמפיסט' מהווה שייכות?
אני חושבת שהתרגום מאנגלית הוא מדוייק, אבל גם אם לא, אם כולנו נתחיל לתת לסרטים שמות משלנו, יהיה מאוד קשה לתקשר. ולכן אנחנו משתמשים, בדרך כלל, בשמות כפי שתורגמו, גם במקרים מזעזעים באמת (2 מהיר, 2 עצבני, או אבודים בטוקיו, או בשמה האנגלי Translation). אם באמת רצית להזדעדע ממשהו, יש כל כך הרבה אפשרויות, באמת שאין סיבה להיטפל למדריך.
איך בדיוק '*ל*טרמפיסט' מהווה שייכות?
כמו "קן לציפור" לביאליק.
האות 'ל' יכולה לציין גם שייכות.
בנוגע לנוסח הנכון של התרגום אין לי ברירה אלא להסכים עם סופרנובה ולטעון ש"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" הוא תרגום שאולי אינו שגוי לחלוטין, אבל הוא בהחלט לא מדויק.
ובדיוק בגלל שלא מדובר בסרט (או בספר) מזן 2מהיר 2עצבני (שאני חושב שהיה תרגום מאוד משעשע – אם כי ביזארי קמעה.) יש צורך להקפיד על הניואנסים.
זאת אומרת – תרגום רע לשם של סרט, ניחא. ממילא כבר אף אחד לא מצפה לכלום מאותם חדלי אישים. אני מאמין שכשמתרגמים שם של ספר צריך להעלות קצת את הסטנדרטים.
שירה זה משהו אחר
יש מגבלות אחרות ולכן אפשר לקבל דברים אחרים. בנוסף, שימוש ב"ל" כשייכות הוא ארכאי, ולא מובן מאליו. למה שהמתרגמים של הספר יעדיפו תרגום ארכאי ופחות מדוייק על התרגום הנוכחי?
שירה זה משהו אחר
כשנתתי את "קן לציפור" כדוגמה לא התכוונתי להדגיש את ה 'ל' במילה לציפור. כוונתי הייתה שנהוג (בעיקר ע"י מורות לספרות – מנסיוני האישי) לייחס יצירה מסוימת ליוצר ע"י שימוש ב'ל' השייכות.
מספר דוגמאות : "אבא גוריו" לבאלזאק. "על העבודה" ל- א.ד. גורדון וכן הלאה וכן הלאה.
למה שהמתרגמים יעדיפו תרגום ארכאי ופחות מדוייק ?
לטעמי האישי "המדריך לטרמפיסט בגלקסיה" (לא במשמעות המדריך שחובר ע"י הטרמפיסט – אלא המדריך לשימוש הטרמפיסט) הוא התרגום המדויק יותר. ןהוא בטח שלא ארכאי.
אז אני אשאל שוב למה שההמתרגמים יעדיפו את התרגום הפחות מדויק, התרגום הנוכחי ?
משתי סיבות:
1) מתרגמי סרטים, ובעיקר שמות של סרטים, הם לא בדיוק הדובדבן שבקצפת מתרגמי ארצנו.
2) כי ככה הספר מוכר בעברית. זאת, אגב, סיבה מאוד לגיטימית, כי גם בארץ יש לספר מעריצים רבים מאוד.
עד כמה ששמתי לב בעת הצפיה
המתרגם (או אולי מתרגמת?) לא נצמדו לתרגום העברי של הספרים במהלך הסרט עצמו.
זה לא כזה אסון (כמו שציינתי פה כבר פעם – ישנו חוסר-אחידות די בולט בתרגום בין הספרים השונים בסדרה).
כמו למשל
שאחד הציטוטים הכי חשובים והכי מוכרים בספר, אם לא זה המוכר ביותר, הוא מה שכתוב במדריך על כדור הארץ. ב-4 הספרים הראשונים נאמר "בלתי מזיק ברובו". אבל השם של הספר החמישי, שנקרא על שם הציטוט הזה, היה "לא מזיק ברובו". זה היה פשוט צורם.
משתי סיבות:
כל מה שכתבתי היה בקשר לתרגום שם הספר. ברור שגם אם היו מתרגמים את שם הספר (לפני 20 שנה?) ל "מגבת קטלנית" וכך היו כולם בארץ מכירים אותו, היו צריכים מפיצי הסרט לשמור על אותו השם.
הטענות שהעליתי היו בקשר לתרגום שם הספר מלכתחילה.
אז למה אתה שואל מדוע שהם יעדיפו את התרגום הנוכחי?
הרי אם מדובר בספר, אין "תרגום נוכחי".
אז למה אתה שואל מדוע שהם יעדיפו את התרגום הנוכחי?
אררררגגגג…
שוב. התכוונתי לתרגום שם הספר.
זה רק אני או שהדיון הזה עקר להחריד ?
זה לא רק אתה.
באמת שהדיון הזה מיצה את עצמו, ואני לא רואה טעם להמשיך בו.
משתי סיבות:
1. מתרגמי הסרטים הם לא אלו שמתרגמים את שמות הסרטים. מי שאחראי לשמות (המתורגמים או המומצאים מחדש) הם המפיצים.
2. לא ראיתי את הסרט, אבל אם אני לא טועה תרגם אותו המתרגם הקבוע של פורום פילם, ישראל אובל, שהוא דווקא כן אחד מבכירי המתרגמים בארץ ומתרגם אחוז ניכר מהסרטים בארץ, כמו גם הצגות, אופרות ועוד.
אכן, ישראל אובל,
שעיקר מאמציו ניכרים בשיר הפתיחה, שם ניסה לשמור על החריזה (אם כי לעיתים, במחיר איבוד המשקל).
עברית קשה שפה?
כמו שאמרו לפני: התרגום הינו ישיר מאנגלית. הוא התרגום הנכון והמוכר.
לגבי ה"עילגות".. הפוסל וכו'.
http://www.douglasadams.com/dna/pedants.html
מנהלות אולפן – IN
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=10&itemNo=573109
מישהו יודע
איך נקרא באנגלית סרט המלחמה המדהים ששודר הערב בהוט פריים "אחים לקרב" ?
נמצאה האבדה
לכל המעוניין:
http://www.imdb.com/title/tt0386064/
מתברר שהסרט הזה הוא הסרט הקוריאני המצליח ביותר בכל הזמנים (בקוריאה לפחות).
שאלה בנוגע לסטטיסטיקות
אני זקוקה למידע ונתונים בנוגע לכמויות הסרטים שיובאו והוקרנו בארץ החל מקום המדינה ואז ימינו.
בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש מידע בנוגע רק להחל מ-1980.
אודה מאוד לכל עזרה שתתקבל.
אין לי שמץ של מושג
אבל מסקרן אותי לדעת, מה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אומרת בקשר לנתונים מאז 1980?
אין לי שמץ של מושג
אם אני לא טועה אתה יכול למצוא את זה ברשת די בקלות…
כשהייתי בתיכון הייתי צריכה לעשות יחידה באקסל והעבודה שעשיתי התבססה על הנתונים האלה. אמנם זה היה לפני שנים, אבל אני בטוחה שזה עדיין קיים אי שם בסייבר ספייס.
ועכשיו שאני חושבת על זה, בעבודה היו לי נתונים גם לעשורים קודמים לשנות השמונים, אז כל מה שצריך לעשות זה לגגל היטב.
האמת שלא יותר מדי
בעיקר נתונים על כמות הסרטים שיוצרו ויובאו, כמה מכל מדינה וכמה צונזרו.
באופן מוזר לגמרי, מסתבר שייבאו ויצרו יותר סרטים בשנות ה80 (בתקופה מקבילה מבחינת זמן) מאשר מ-2000 עד 2003.
לא מוזר לגמרי.
פעם קולנוע היה אפיק הבילוי העיקרי. כיום כבר יש לא מעט חלופות.
יש לך לינק לנתונים?
או קופי ופייסט של נתונים? נגיד, מספר הסרטים שיובאו ושיוצרו ל/בארץ בכל שנה?
הנה
הנתונים מהשנתון הסטטיסטי האחרון:
http://www1.cbs.gov.il/shnaton55/st09_06.pdf
בין שנת 2000 לשנת 2003 יוצרו בארץ 791 סרטים. בין 1980 ל-1984 יוצרו בארץ 1217 סרטים. הממוצע לשנה ירד מ-217 ל-197. לעומת זאת, הממוצע בין 1990 ל-1994 היה 195, כך שאין שינוי משמעותי.
אגב, אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – מחורבן ככל שיהיה – הוא מקור נהדר לנתונים לגבי כל תחום שהוא, מבלי לשלם אגורה שחוקה.
תודה!
(הוקרנו, לא יוצרו. רובם לא מקומיים).
שום דבר בטבלה הזאת לא נורא מפתיע, אבל עדיין זה מעניין. למשל, אני יודע שהצנזורה היום הרבה פחות פעילה מפעם. בחמש השנים האחרונות נפסל להקרנה רק סרט אחד. בכל זאת מפתיע אותי לראות שבין 1980-1984 נפסלו לא פחות מ-22 סרטים. מעניין איזה סרטים אלה היו, ולמה.
אוי, סליחה
סיכמתי את הטור העליון במקום את הישראלי. כמה דבילי מצדי – 200 סרטים מייצור מקומי בשנה, באמת…
עוד נתונים מעניינים
דווקא בעבר הגיעו לארץ יותר סרטים ברוסית.
פעם היה כאן שוק לסרטים אוסטרליים.
פעם סרטים מצריים של שישי בצהריים הוקרנו גם בבתי הקולנוע.
יש מצב לארגן יומית רטרואקטיבית למען 22 הסרטים המצונזרים משנות השמונים כדי שנוכל להתווכח על חופש הביטוי הרטרואקיטיבי?
וגם
תעשיית הסרטים המזרח-רחוקית הגדולה והמעניינת כמעט ולא מיוצגת בארץ. מוזר, הייתי בטוח שמגיעים משם הרבה יותר סרטים. יכול להיות שלאורך שנת 2002 לא הוקרן בארץ אפילו סרט אחד יפני, סיני או הונג-קונגי?!
סרטים מהמזרח, שבכורתם בארץ הייתה ב-2002
חתונת מונסון (הודו)
וואסאבי (יפן)
דמעות הנמר השחור (תאילנד)
סמסרה (טיבט)
חיים פשוטים (קוריאה)
'וואסאבי' הוא לא סרט יפני
אלא צרפתי. ובין הסרטים האחרים באמת אין אף סרט סיני, יפני או הונג-קונגי.
'וואסאבי' הוא גם וגם
נראה לי ששנינו צודקים והוא כנראה נספר תחת "יוצרו בשיתוף מספר ארצות".
בתכלס, יש הרבה יותר
סרטים שיוצרו בשיתוף מספר ארצות (על פי הגדרת ימד"ב, לפחות) ממה שהלשכה סופרת. כנראה שלגבי רובם יש איזו "מדינה ראשית". לגבי 'וואסאבי', אם זכור לי נכון הוא הרבה יותר צרפתי מיפני. הוא מתרחש ביפן, אבל בתור מדינה זרה, וכולם בו מדברים צרפתית משום מה, גם היפנים.
פספסתי משהו?
איזו שפה אמורים לדבר ביפן? או שגם אתה אחד מאותם אנשים אקסצנטרים שטוענים שבארצות שונות מדברים כל מיני שפות מקומיות? האם לא למדנו כלום מהקולנוע?…
ביפן לא מדברים אנגלית?
מחפש את ישראל אובל מתרגם הסרטים
מחפש את ישראל אובל מתרגם הסרטים
אם אתה רואה כתבה זו שלח לי דואר
או אם מישהו מכיר את כתובת הדוא"ל שלו שישלח לי במייל
תודה
מחפש את ישראל אובל מתרגם הסרטים
בחיפוש מהיר בגוגל מצאתי הודעה ישנה שלו בפורום עם המייל
אבל אם זה לא עובד לך נסה בפורום פילם שעובדים איתו בקביעות או אצל סינמטיפ (נדמה לי שהוא מועסק אצלם).
ויום יבוא אאתר את מחתרת המתרגמים,
אותה אחת ששמה לה ליעד להחליף כל fuck ב"קיבינימאט".
''קיבינימאט'' זה תרגום מצוין
בחלק מהמקרים. למשל, את הפסוק הידוע "פאק, קיבלתי הוגו" לא הייתי מתרגם "זין, קיבלתי הוגו", ו"לעזאזל" זה שימושי, אבל נשחק בסופו של דבר, והרבה יותר כיף להגיד "קיבינימאט".
יצא לי לבחון פעם עם חברה את הדרך הטובה ביותר לתרגם "פאק". אחרי הרבה מאד התחבטויות, הגענו למסקנה ש"שיט" יכול להיות תרגום הולם.
________
העלמה עפרונית, מאד מקווה שלא יירד שלג בירושלים בסופש.
שיט הוא ממש לא תרגום הולם.
את מחליפה מילה אנגלית אחת במילה אנגלית אחרת. למרות שהמילה שיט השתרשה בשפת הדיבור, היא עדיין לא בעברית, והיא נראית נורא בתוך כתובית. אמנם גם קיבינימאט לא מילה בעברית, אבל היא פחות מפריעה.
>אנחת ייאוש<
חשבתי שהאירוניה שבעניין הייתה ברורה.
האירוניה נעלמה מעיני לחלוטין. סליחה.
מה זה הוגו?
האוסקר של ספרות המדע הבידיוני.
"פאק, קיבלתי הוגו" היה נאום הזכיה של ניל גיימן. אוקיי, לא *כל* הנאום.
ממש לא.
המשמעות האמיתית של "קיבינימאט" היא משהו עם לזיין ואת אמא שלך (מאט, אמא שלך, איבי – שורש של ז.י.ן ברוסית ו/או שאר השפות הסלאביות). אם כבר, זה יותר קרוב ל"מאדרפאקר".
לחלוטין הוצא מהקשרו…
משעשע, כי מזכיר לי כמה מלים בסלנג הישראלי מגיעות בכלל מספרדית, כמו "קלבסה" (דלעת בספרדית, ג'ינג'י בעברית עתיקה). "פלאוורה" (מלה בספרדית, דאווין בעברית) והאהובה עלי מכולן, שכן זה ההוצא מהקשרו הכי מוזר אי-אבר, (או שמא האהוב, שכן מדובר בביטוי): פרה פרה.
ואגב, פה יכול להיות שזו רק השערה שלי, אבל אני בספק.
"פרה פרה".
חשבתם פעם מה הקשר לפרות? איך הגיעו לזה? מה זה קשור בכלל?
ובכן, "אספרה" (הייתי מנקדת, אבל אני לא סגורה על איזה מספר מסמל את הסגול) בספרדית זה "חכה". דוברי ספרדית רבים משום מה חוזרים על המלה פעמיים, ולא מסתפקים באמירתה פעם אחת בלבד. בלשון המתגלגלת שלהם, במיוחד אם המבטא הוא ארגנטינאי, זה נשמע כמו "פרה פרה", שמשמעותו בשתי השפות היא "חכה, קצת סבלנות".
אותי זה מצחיק.
ממש לא (כה''ב)
המשמעות האמיתית של "חבל"ז" היא "חבל על הזמן, מיותר בתכלית". ועדיין המשמעות השגורה של הביטוי בסלנג העכשווי היא "מצויין, משהו שאסור לפספס". שפה היא דבר מאוד דינמי. וכך גם "קיבינימאט" בעברית מתאים יותר כתרגום ל"פאק" מאשר ל"מאדרפאקר".
ולגבי "פרה פרה", הגרסה שאני מכיר למקור הביטוי היא בדיחה גסה
על שני פרים שבוחנים עדר של פרות ותוהים איך לז–ן אותן, ובסופו של דבר מחליטים לעשות זאת "פרה פרה".
המורה העתיקה שלי לחשבון
תמיד אמרה "להרוג את התורכי אחד אחד". ייתכן והיא שרתה בפלמ"ח.
ויש שאומרים גם ''תורכי תורכי''
ויש איזה שיר עתיק ממש שבו מדברים על
"להרוג טורקי ולנוח".
נרא לי שהשילוב של זה עם פרה פרה הוליד את טורקי טורקי.
ובכן,
א. זה לא אותו דבר, מפני שבעוד חבל"ז הם ר"ת של צירופי מלים בעברית, קיבינימאט הוא לא. קיבינימאט עצמו הוא צירוף מלים בשפה זרה, כך שבתכל'ס, זה כמו לתרגם את "פאק" ל"שיט", או למעשה, לא לתרגם את "פאק" בכלל.
העובדה שהוא שגור בשפה ומספיק אנשים טועים לחשוב שהמשמעות היא "לעזאזל" לא אומרת שזה התרגום הנכון. אם כבר, לעזאזל יהיה תרגום הולם.
ב. לפי מה שאני מכירה (אבל כמו שציינת, שפה זה עניין דינמי, ועברית סלנגית של ישראלים בניו יורק לא בהכרח עוברת את אותם עדכונים ותהליכים כמו עברית בישראל) חבל"ז, כמו סוף, או סוף הדרך, או בן זונה, הן מלים עם משמעות כפולה. יכול להיות טוב, ויכול להיות רע. הדבר היחיד שמאחד אותם הוא שבין אם טוב או רע, זה "הכי" שיכול להיות.
שנאמר "אוי נו, חבל"ז מזמ"ז. הסרט הזה כל כך גרוע שעדיף לך ללכת לאכול עם חמותך" או לחלופין, "איך הלך במבחנים?" -"חבל"ז. מזל שיש לי מועד ב"'.
אשר לעניין הפרות, נשמע לי תלוש שהבדיחה היא המקור לביטוי שגור. יותר הגיוני לי שהיא הומצאה בעקבות הביטוי דווקא.
וזה אכן "נהרוג תורכי וננוח". לפחות במקור.
או כמו שאמר דני סנדרסון:
"הביטוי 'נהרוג תורכי וננוח' נשמע לי תמיד קצת מופרך. אני לא רואה את עצמי נח אחרי רצח."
(הציטוט, כמובן, עבר את מסננת הסניליות שלי, ולכן אינו נפלא כפי שהיה במקור. אדם נהדר, סנדרסון. גם הספר, 'תאמינו לי', הוא נהדר)
קיבינימאט
תתרגמי אותי איך שבא לך.
פספסתי את הפואנטה שלך
מה שקצת מעיב על יכולת התרגום שלי.
מה ההפך ממניח רעפים נוצרי?
מערבבת-טיח מוסלמית? אז בכל מקרה: ב'שליחות קטלנית', בגירסה שמשודרת בערוצי הסרטים של הוט (תירגם: יניב אידלשטיין), שרה קונור יוצאת מהדירה ונתקלת במפתיע במאט, החבר של השותפה שלה. היא נבהלת לרגע, ואז אומרת "Damnit, Matt!".
התרגום (ונשבע שאני לא ממציא את זה):
"קיביני, מאט!"
בתור בדיחה מקורית של המתרגם/קריצה לצופים, זה די טוב.
אם כבר שוורצנגר...
זכור לי שבילדותי צפיתי בערוץ 2 החדש ב"סרט יום שישי" זכרון גורלי.
שיעשע אותי אז במיוחד שאת הקללה asshole תירגמו שם כחריין.
מודה באשמה
לא עמדתי בפיתוי.
משעשע, תודו.
אם זו אמורה להיות שורה בעלת אוריינטציה קומית – וואלה, אחלה יציאה, לך על זה, כל הכבוד.
אבל אנחנו מדברים על "שליחות קטלנית".
או בקיצור, יניב – כצופה ששונא שתרגומים לא הולמים מוציאים אותו מהאווירה של הסרט, אני חייב להמליץ: אם אתה רוצה ליצור דברים חדשים – לך תהיה תסריטאי. כל עוד אתה מתרגם, תיצמד לטקסט.
בשליחות קטלנית אין הומור?
טוב, מזמן לא ראיתי את הסרט, וכשאני רואה אותו, אני רואה אותו בלי תרגום, אז אני לא זוכרת בוודאות ולא יכולה לשפוט נקודתית. אבל אני די בטוחה שיש בו הומור פה ושם.
כמתרגמת (ספרות, לא קולנוע, אבל בכל זאת) אני יכולה לומר שתרגום אינו בהכרח העתקה של אחד-לאחד מהמקור. למשל, לפעמים מוותרים על בדיחה במקום אחד (כי היא לא ניתנת לתרגום) אבל מכניסים אחרת למקום אחר. כל עוד נשמר האיזון המקורי, ולא מכניסים, נניח, בדיחות בקטע שצריך להיות רציני, אין עם זה בעיה, להפך.
השאיפה בתרגום היא תמיד לתת לקהל את החוויה הקרובה ביותר לזו שמקבל דובר שפת המקור. אז אם אתה מקבל בתרגום מינון של הומור שפחות-או-יותר דומה למינון ההומור שיש במקור, ופחות-או-יותר באותם מקומות, המתרגם עשה את מלאכתו נאמנה גם אם לא מדובר בנאמנות מילולית של אחד-לאחד.
ויום יבוא אאתר את מחתרת המתרגמים,
הזכרת לי את סרט שראיתי לפני כ15 שנה ובו המונח הציורי holy shit תורגם ל"חזיז ורעם".
ויום יבוא אאתר את מחתרת המתרגמים,
עד היום חרוטה לי בזכרון שורה מ"גברים קטנים", בה מישהו מנסה להמציא קללה, ומחליט על "ברק ברווזים!".
ומישהו שהכרתי הציע פעם להחליף כל "Motherfucker" ב"אדיפוס". הוא אכן ניסה את זה במשך כמה שנים, וזה כמעט-כמעט תפס בחבר'ה, אבל בסוף הוכתר העניין כפלצני מידי.