דו"ח קופות שבורות – 24.10.2004

עכשיו הכל ברור: סמארה היא אחותו של א. בטיק!לארוז שלוש שנים לתוך קופסה זה חתיכת פרויקט. ועוד מעט, אחרי שאסיים לכתוב את הדו"חקו הזה, אנתק את המחשב מהחשמל ואארוז גם אותו בקפידה. אבל עזבו, אני לא מתכוונת לספר לכם על ייסורי המעבר. זה מעייף כל כך, ואני רצוצה ממילא.

במשך שנים היה נדמה שהמושג "אימה" היה מקביל לחלוטין, בעיני האמריקאים לפחות, ל"גועל". לכן לא פלא שלפני שנתיים, 'הצלצול', שהביא עימו אימה כהלכתה, פתח את הקופות בצורה כה מעוררת רחמים (15 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון). מאז, כמובן, דברים השתנו. 'הצלצול' הלך והתחזק, הפך לסוג של קאלט (וסיים את מסעו בקופות עם מעל ל-100 מיליון דולר), והאמריקאים גילו את יפן.

פתאום, כל במאי שרוצה להרגיש חשוב, חובק איזה עיבוד מקומי לסרט אימה יפני. קחו לדוגמה את טקאשי שימיזו – בשנת 2000 הוא ביים שני סרטי וידאו בשם 'Ju-On'. לפני שנה הוא ביים שני סרטים נוספים באותה הסדרה, שיצאו כבר לקולנוע. גם זה לא הספיק לו, ועכשיו הוא יצר עיבוד נוסף לאותו הסרט -הפעם בהפקה אמריקאית – שהוא בעצם סוג של המשך לסדרת הסרטים המקורית.

'The Grudge' מכיר לנו את קארן (שרה מישל גלר, שעד כה, סרטים לא היו הצד החזק שלה), המגיעה לטוקיו במסגרת תוכנית לחילופי סטודנטים. בשלב כלשהו של העלילה, היא נקלעת לבית עליו הוטלה קללה: כל מי שנכנס לבית – נשמתו מושחתת, והוא נידון למות בהתקף זעם בלתי נשלט. כל מוות כזה הוא מידבק, ועובר הלאה, לאדם הבא שנכנס לבית.

בשלב זה מתגלעים חילוקי דעות בין המבקרים לקהל הצופים. הצופים נוהרים, המבקרים מתלהבים הרבה פחות. לטענתם, זו בסך הכל הצגה טיפה שונה לנושא הבית רדוף הרוחות – משהו שעובד טוב יותר כצ'יזבט מול המדורה, מאשר כסרט באורך מלא. עוד הם יצאו כנגד הפלאשבקים המבלבלים, שהסרט מלא בהם. מה שכן, גם הזעופים ביותר מביניהם מסכימים שרגעי אימה יש בשפע, עד כדי עור ברווז כמעט תמידי.

בקופות, כאמור, 'The Grudge' עושה חיים, ומפיץ את מגפת הזעם שלו לכל עבר. סוף השבוע הראשון שלו הביא לו רווח של 40 מיליון דולר. למי מכם שרגיל בהלכות דו"חקו ושוברי קופות, הנתון הזה לא נראה מעורר השתאות במיוחד. אחרי הכל, 40 מיליון זה בקושי מחיר פתיחה לסרט שרוצה להיות משהו, בטח ובטח כשמדובר בסרט אימה, בשבוע שלפני ההאלווין. אלא ש-'The Grudge' הופק בתקציב של 10 מיליון דולר, ואפילו שועלי קופות אופטימיים לא ציפו ממנו לעשות יותר מ-20 מיליון דולר. אותם אנליסטים טוענים עכשיו כי ל-'The Grudge' חסר את אלמנט ה"מפה לאוזן" שהפך את 'הצלצול' לכזו הצלחה, וחוזים לו – למרות הפתיחה המרשימה – נפילה מהירה וזועמת מהטבלה.

We’ll fast forward כמה מקומות למטה. חג המולד הגיע השנה מוקדם במיוחד: אמנם השיטה ההוליוודית המקובלת היא להוציא את סרטי-הכריסטמס חודש מראש, בתקווה שהם ישרדו בקולנוע עד חג המולד עצמו, אבל להוציא סרט כריסטמס באמצע אוקטובר?! זה קצת מוגזם. ובכל זאת, בן אפלק, ג'יימס גנדולפיני וכריסטינה אפלגייט מנסים השבוע להצחיק מישהו ב-'Surviving Christmas', בו אפלק מחליט, בהתקף נוסטלגיה, כי ברצונו לחגוג את חג המולד בבית ילדותו. רק מה, בית ילדותו לא נשאר שומם, ועתה מתגוררת בו משפחה. אפלק מציע להם תמריץ כספי, תמורת בילוי חג משותף. בחלק הקומי של הסרט, בן אפלק מנסה להיות בן סטילר ואדם סנדלר ביחד, והופך לאורח ניג'ס במיוחד, המריץ את המשפחה מקניון לקניון, לשופינג מטורף. המבקרים ההמומים סופקים כפיים בייאוש לנוכח תהומות ההשפלה אליהם מוכן לצלול האיש שלבש שווארמה, והקהל נעדר בהמוניו (4.5 מיליון דולר בלבד, והמקום השביעי).

אגב, אם להאמין לימד"ב, יש סיבה טובה מאד לכישלון – הביקורתי והקופתי – של הסרט: הצילומים החלו מבלי שהתסריט היה גמור, ולמעשה, מרבית הסרט הוא אלתור של השחקנים ושל הבמאי (שגם רבו אחד עם השני מה כן צריך להיות בסרט ומה לא).

'דרום אמריקה באופנוע' יצא השבוע מהטבלה, ואת תפקידו כסרט המצליח של השבוע בהפצה מוגבלת מחליפה הקומדיה 'I Heart Huckabees' של הבמאי דייויד או. ראסל ('שלושה מלכים'). הסרט יצא ב-800 קולנועים, והקופה הרושמת שלו מנתה שלושה מיליון דולר במהלך סוף השבוע האחרון. לא משהו להתגאות בו, אבל גם לא בן אפלק. אז מה זה כן? קומדיה קיומית. ומה זה קומדיה קיומית? אוה, פה אנחנו נכנסים לסלע המחלוקת בין המבקרים השונים לבין עצמם, ובין הצופים לבין עצמם. בואו נתחיל דווקא במיש-מש של העלילה.

הזוג ויויאן את ברנרד (לילי טומלין ודסטין הופמן) הם חוקרים קיומיים. הם עוזרים לאנשים ששוכרים את שירותיהם, להבין מה טורד את מנוחתם ולפתור את הבעיות הקיומיות שמפריעות להם. כך למשל, הם עוזרים לאלברט (ג'ייסון שוורצמן, הוא מקס פישר) להתעמת עם בראד (ג'וד לאו), שמאיים על קידומו בחברת 'האקביס'. בראד שוכר גם הוא את שירותיהם של הזוג, וחופר עמוק לתוך נפשו כדי לברר מה באמת הוא רוצה מדון (נעמי ווטס), דוגמנית הבית של האקביס, שהיא גם החברה שלו. באיזשהו שלב נכנס לסיפור גם מארק וולברג הכבאי.

כולם מסכימים שמדובר בקומדיה פסיכית. רק מה, יש כאלה שאוהבים אותה, ויש כאלה שלא. אם לנסות לנתח, אלו שמנסים לנתח את הסרט ולהבין על מה הוא לעזאזל (או אילו תובנות קיומיות כבר יש בו) – מרגישים שרימו אותם. אלו שמרשים לסרט המטורלל לסחוף אותם – יוצאים וחצי תאוותם בידם (גם הם לא מבינים על מה הסרט לעזאזל, אבל בסופו של דבר זה לא אכפת להם במיוחד).

ובשאר הטבלה: 'תפוס ת'כריש' פינה אמנם את המקום הראשון אחרי שלושה שבועות, אבל הוא עדיין, בלי שום תחרות, הסרט המצליח ביותר בטבלה, עם הכנסות כוללות של 137 מיליון דולר עד כה. ג'יי-לו יכולה לצחוק מלמעלה על האקס בן: 'הנרקוד?' בכיכובה שומר על יציבות תמוהה, ועולה מהמקום הרביעי בשבוע שעבר לשלישי – לעומת 'צוות אמריקה' (בעצם השם העברי הוא 'יחידה מובחרת', אבל זו לא סיבה להשתמש בו אם לא חייבים), שהידרדר באופן מצער למקום החמישי.

השבוע הבא עומד להיות תמציתי: שלושה סרטים, לשלושתם שמות בני הברה אחת. ב-'Ray', ג'יימי פוקס ('הנוסע') ינסה לשכנע אותנו שהוא ריי צ'ארלס. לעומתו, 'Saw', מותחן אימה, ינסה לקאמבק את קארי אלווס (הו, ווסטלי!) ולעמת אותו מול גופה ורוצח סדרתי. ובהפצה מוגבלת, ניקול קידמן יוצאת עם הדרמה 'Birth', בה ילד קטן טוען שהוא בעלה המת (תנוח דעתכם – הוא לא הגופה מ-'Saw').


הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.

1. The Grudge – 40.0 (40.0)
2. Shark Tale – 14.3 (137.0)
3. Shall We Dance? – 8.6 (24.4)
4. Friday Night Lights – 6.7 (24.4)
5. Team America: World Police – 6.6 (22.3)
6. Ladder 49 – 5.4 (61.5)
7. Surviving Christmas – 4.5 (4.5)
8. Taxi – 4.2 (29.9)
9. The Forgotten – 3.4 (62.0)
10. I Heart Huckabee's – 3.0 (5.9)