כבר שנה-שנתיים שאתה לא יכול לקרוא לעצמך אולפן רציני (או טוסטר) בהוליווד, אם אין לך חטיבה לאנימציה ממוחשבת. גם אולפנים שמעולם לא עסקו באנימציה אוספים אליהם פתאום כמה אנימטורים פליטי דיסני, ומכריזים על פרוייקט שאפתני שייצא ב-2006 או 2007. עכשיו גם ברור למה.
סרטי אנימציה ממוחשבת עושים ים כסף. זה אמנם לא נכון ב-100% מהמקרים (בכל זאת, 'פיינל פנטסי') אבל זה נכון כמעט תמיד. 'מוצאים את נמו' היה כמעט הסרט המצליח ביותר של השנה שעברה. 'שרק 2' הוא הסרט המצליח ביותר של השנה הנוכחית ואחד המצליחים ביותר בכל הזמנים. ועכשיו, 'תפוס ת'כריש' מוכיח שסרטי אנימציה ממוחשבת אפילו לא צריכים להיות טובים במיוחד כדי להצליח. לדעת כמעט כולם, 'תפוס ת'כריש' (שנקרא במקור 'Sharkslayer', עד שהחליטו בדרימוורקס שזה שם אלים מדי בשביל סרט ילדים) הוא לא סרט מי יודע מה. לא רק ארמדילו, בביקורת שלו, אומר את זה – את דעתם של רוב מבקרי ארה"ב על הסרט ניתן לסכם בשלוש מילים: 'נמו' זה לא.
אבל עם כל הבינוניות שלו, הסרט הכניס בסוף השבוע הראשון שלו בארה"ב 47.6 מיליון דולר. הפתיחה הזאת אמנם רחוקה מאלה של 'נמו' (92 מיליון), 'שרק 2' (108 מיליון) או אפילו 'מפלצות בע"מ' (62 מיליון), אבל זה עדיין סכום נכבד ביותר, וכמעט הפתיחה הגדולה ביותר אי פעם לחודש אוקטובר. אפשר לנחש ש'תפוס ת'כריש' לא יציב תחרות ל'שרק 2' – או ל'משפחת סופר-על' של פיקסאר, שייצא בעוד חודש – על תואר סרט האנימציה המצליח של כל הזמנים. אבל את תקציב ההפקה שלו, 75 מיליון דולר, הוא יחזיר בקלי קלות, עם רווחים נאים. אפילו קללת אנג'לינה ג'ולי לא יכלה לסרט הזה – בפעם הראשונה מזה שנים, אנג'לינה הצליחה סוף סוף לקחת חלק בסרט לא כושל. וזה, אחרי הכל, מה שהאולפנים מחפשים, ועם נתונים כאלה, מה הפלא שכולם רוצים גם.
'תפוס ת'כריש' הוקרן אצלנו יום תמים לפני הקרנתו בארה"ב, וגם הסרט שבמקום השני לא יתאחר בהרבה, ויגיע אלינו כבר בסוף השבוע הקרוב. זהו 'Ladder 49', שהוא בעברית 'תחנה 49', והוא סרט על גיבורי-על אמיתיים המהלכים בינינו: מכבי האש, יחזק אותם האל וישמור עליהם מכל משמר, טפו טפו טפו. אחרי הפיגוע במגדלי התאומים, אמריקה מאוהבת בכבאים (ובצדק, חייבים לומר), ו'תחנה 49' הוא ביטוי לאהבה הזאת. הסרט עוקב, בפלאשבקים, אחרי קריירת הכבאות של חואקין פניקס, מהשרפה הראשונה ועד לעיטור העוז. מלווה אותו בדרכו ג'ון טרוולטה כמפקד התחנה. הכבאים בסרט הם גיבורים ללא חת, אמיצים, יפים, נועזים ושומרים על סדר וניקיון, לכן אין פלא שהסרט הוא משעמם. הגאווה הפטריוטית (או סתם פירומאניה) מצד ההמונים הביאה לו פתיחה של 22 מיליון דולר.
המקום הראשון של השבוע שעבר, 'הנשכחים' (שגם הוא יגיע אלינו ממש בקרוב) פינה מקום וירד למקום השלישי, אבל בניגוד לרוב סרטי ספטמבר הוא לא עשה זאת תוך התרסקות רבתי אלא בירידה מתונה יחסית של 43% בהכנסותיו. 'סקיי קפטן', למרבה הצער, ממשיך לצנוח ומייסד את עצמו ככישלון מסחרי.
כל הסרטים שבין המקום החמישי לעשירי הכניסו השבוע בין 2 ל-2.5 מיליון דולר, סכום פעוט שבתקופות עמוסות יותר של השנה לא היה מכניס אותם אפילו לעשיריה. כיוון שהימים הם ימים קשים, הרף הנמוך של הכניסה לעשיריה מאפשר גם קוריוזים כמו הסרט שבמקום השביעי: 'Woman, Thou Art Loosed'. הסרט הוא פרוייקט אישי של אחד ט.ד. ג'ייקס, שבחייו האזרחיים הוא מטיף וכותב ספרים על איך לחיות טוב יותר בעזרת ג'יזוס קרייסט. ההטפות והספרים הפכו אותו לאדם מאוד עשיר, וכמו מל גיבסון בשעתו, הוא החליט לממן סרט שישמש כהטפה אורקולית משוכללת. 'אישה, משוחררת הינך' נעשה במימונו וגם בהשתתפותו, בתפקיד עצמו, ומשלב קטעי נאומים שלו, מלווה במקהלה, כמובן (Can I get an A-men?). חוץ מזה יש בסרט גם איזו עלילה, על אישה נידונה למוות שמשחזרת את חייה הקשים. האנשים שהלכו ל'אישה, משוחררת הינך' שייכים לאותו מגזר שמילא את האולמות של 'הפסיון של ישו', אבל ג'ייקס, עם כל הכבוד, הוא לא מל גיבסון, והאישה המשוחררת ההיא היא לא ישו, והסרט אפילו לא טורח אפילו להיות אנטישמי בשביל יחסי הציבור. לכן במקום מאות המיליונים של 'הפסיון' הוא הצליח להגיע רק ל-2.3 מיליון, לא רע בשביל הפצה מוגבלת. הללויה!
שום דבר גדול באמת לא צפוי בקולנוע עד ל'משפחת סופר-על', אבל לפחות ספטמבר מאחורינו. בשבוע הבא יוצאת הגרסה האמריקאית ל'טקסי', עם קווין לאטיפה בתפקיד הטוסטר. עוד נשזוף עינינו ב-'Raise Your Voice', רומנטיקה מוזיקלית עם הילארי דאף, ובדרמת הפוטבול 'Friday Night Lights'.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
מה הסיפור הזה עם טוסטרים?
קודם בביקורת על הכרישים, עכשיו כאן.
האם טוסטר הוא קמע הדג החדש, או מה?
אולי זה טיזר לאיזה קון?
מחפשים כבר עכשיו טוסטרים ואנשים שיכינו טוסטים?
לא יודע,
לי זה מזכיר תמיד את השומר מסך המיטולוגי של WIN95 עם הטוסטרים המעופפים.
פחות עופתופיקי: האם המצב של סקיי קפטן אומר שלא ינסו שוב סרט שכולו מסך ירוק-כחול לפחות עד "פרק 7" של לוקאס?
יכול להיות,
אבל אני בנאדם עם הרבה אמונה חסרת ביסוס וחושב שזה אומר שבפעם הבאה ישחררו אותו בתאריך נורמלי.
אם אתה כבר כאן
קבל ח.ח. על הביקורת על פיירפליי !
קודם שנעבור דירה, אחר כך נחשוב על קון.
הטוסטרים סתם קשורים לעורכת כלשהי שניסתה להשאיר את עצמה ערה רק עוד קצת.
אבל אם יש שני סרטים של ג'ולי בטבלה
ואחד מהם נכשל והשני מצליח, האם הפרדוקס הזה לא עשוי לזעזע את את האנרגיות הקוסמיות של היקום ולהביא לחורבן?
ובלי קשר לנושא!
היי אני חדש פה ואני מאוד נהנה לקרוא את הביקורות פה גם אם אני לא ממש מבין בסופן אם הסרט טוב או לא
ואני נהנה לקרוא את התגובות שלכם!
אז מקווה שתקבבלו אותי פה..
קללה על סולם 49
שבמשך יממה לפחות התעלק על מבקרים נרגשים בפנתיאון בימד"ב בעזרת באנר טפילי וגס רוח, ולוואי ותבוא שריפה במהרה ותכלה את בתיהם ונכסיהם של המפיצים. ושמא יש להאשים את ימד"ב במחדל הנ"ל, ובכך לחלל את הקודש?
מה?
פרסומות מעצבנות יש הרבה, איזה מין באנר זה היה?
מה?
הטריילר שלהם התלבש על המסך בכל פעם שהגיעו מבקרים (לא רק אני, זהו מדגם מייצג של 2 אנשים). ישנם באנרים אחרים סולידיים יותר באתר, לא בחלון גדול ותוקפני כמו שהיה ל"סולם".
מה?
אכן פרסומת אגרסיבית במיוחד (אפשר להעלות את המדגם ל-3 אנשים). אם עד עכשיו אפשר עוד היה להדחיק את הפרסומות ולכבות אותן מיד כשהן נדלקות, הדבר הזה השאיר אותי המום לגמרי לכמה שניות. עד כמה שאני אוהב כבאים, את הסרט הזה אני אראה לכל היותר במחשב.
4 אנשים וקללה גם על וואלה והוטמייל.
חמישה אנשים.
באמת לא הבנתי למה נדבק לי טריילר למסך.
תודה לכולכם על האמפתיה
זה לא סולם
זו תחנה
*%^#@!
"כן, לעזאזל, זה רק ש… אמרתי לעצמי לא להגיד פופ אלכסנדר[1] ולהשמע כמו מטומטמת, והנה אני אומרת את זה." (מרי, שנב"צ)
תרגום מילולי נפשע שאין לו כפרה. עמכם הסליחה.
[1] ולחלופין: סולם.
מישהו מוכן להסביר לי
מה כל כך טוב בנימו?
סתם סרט.
ממש סתם סרט.
זו האנימציה שעושה לכם את זה? כי אנימציה טובה בלי סיפור טוב זה לא כזה שוס לדעתי.
ואני באמת אשמח להסבר.
אני חושב שאפשר למצוא
הסבר בביקורת של הסרט: כתבה מספר 1632
וכשאתה אומר ''חושב'' אתה מתכוון ל''מניח''?
כי אם קראת את הביקורת (ו/או אתה זוכר מה כתוב בה) – היא לא ממש מפרגנת לסרט.
היא מתחילה מ"פיקסאר עוד לא אכזבו אותי. עד עכשיו" וממשיכה עם "זה סרט פסדר. אם יש לכם זמן מת להעביר זה לא אסון. שלא כמו אישה חתול."
ממש לא שופך אור על למה מצדיק להלל ולשבח את הסרט הבלתי מוצלח הזה.
אין לי מושג מאיפה ציטטת (בלי ו', אני לומד מהר)
את המשפט על 'אישה-חתול', ואני גם לא ממש יודע איך להסביר למה אני כל-כך אוהב את 'מוצאים את נמו', אבל אני מוכן לנסות:
'מוצאים את נמו' הוא סרט מצחיק! לא "מבדר", לא "משעשע קלות", אפילו לא סתם "מצחיק"- מצחיק! כל-כך כל-כך מצחיק(!). מצחיק עד כדי כך שכל שאר הבעיות שלו ( קיטש מדי פעם, סצינות שחוזרות על עצמם, סוף צפוי מראש…) פשוט לא מזיזות לי. ואמרתי כבר שהוא מצחיק?
והאנימציה בסרט הזה הייתה פשוט מרנינה. מפלצות בע"מ נראה כמו יו-גי-הו לעומתו.
לומד מהר אינדיד.
בכולופן, אלו לא "ציטוטים" כמו שהם "ציטוטים חופשיים". פשוט BS כתב את הביקורת לשני הסרטים, ומה שאני לקחתי מהן היה "אשה חתול – סרט סתם, שהוא סבל לצפייה" (הוא גם כתב את הביקורת לג'ילי. מקריות? I think not!), ו"נימו – סתם סרט, אבל זה עדיין מצחיק. אל תבואו עם ציפיות, יהיה בסדר."
המוח שלי עובד בצורה מוזרה כזאת, לפחות החלק שאחראי על האסוציאציות שלו.
זו בעיה, אבל לא בסדר גודל ממאיר.
ונימו לא הצחיק אותי.
דורי עשתה לי נעים בבטן, וגרמה לי בעיקר לחייך, מדי פעם לצחוק.
הקטע עם הכריש הצמחוני גם גרר איזה צחקוקון, אבל העלילה… דאמט.
זה כמו שרק 2, רק אני לא יודעת מה גרוע יותר.
בשרק 2 הרגשתי כמו הברבי מהפספוסים של צעצוע של סיפור 2 – כאב לי הפה מרב לחייך ולצחוק.
אבל יצאתי מהסרט הזה בהרגשה של "נו, ו?"
לא היתה שום עלילה.
כנ"ל בנימו.
עלילה אולי היתה, אבל היא היתה מעפנה, משעממת ומופרכת למדי.
בעסה.
בשבילי לפחות.
ועדיין אני לא מבינה איך מגיע לסרט הזה לקבל תואר כבוד ולהיכנס לפנתאון.
זה דבר אחד לאהוב משהו (אני את ליגלי בלונד למשל) ואחר לגמרי להכניס אותו לפנתאון (הוא לא שייך לשם. אלא אם זה פנתאון הבלונדיניות, ועדיין – לא).
אני מניח שהתכוונתי לתגובות בדף של הביקורת, לאו דווקא לביקורת עצמה (שכמו שזכרתי, לא היה שלילית).
האמת שלא הרבה
הכל יחסי. לטעמי, יחסית ל'מפלצות בע"מ' למשל, נמו הוא לא מי יודע מה. אבל יחסית ל'תפוס ת'כריש' הוא יצירת מופת. דורי אחת לסרט שווה יותר מכל הוויל סמיתים והאנג'לינה ג'ולות בעולם.
העניין הוא,
ש"באופן יחסי" לא מצדיק "נמו זה לא" (אגב, למה אין י'? מבטאים את זה נימו…).
כשאני ראיתי את נימו, נחלתי אכזבה רבתי.
ציפיתי למשהו בקנה המידה של מלך האריות או צעצוע של סיפור 2, וממש לא קיבלתי nothing of that sort.
כן, דורי היתה אחלה, אבל דורי אחת לא מחזיקה סרט.
עם כל הכבוד, ויש כבוד.
זה פשוט מהסרטים האלה
זה מאוד חשוב עם מי את רואה את הסרט. לי זה בלט מאוד בשרק – בפעם הראשונה שראיתי את זה בקולנוע, הקהל היה "חם" ופשוט התגלגלתי מצחוק. בפעם השניה ראיתי את זה בסביבה יותר קטנה ובאווירה "קרה" יותר, כשכולם מכירים כבר את הבדיחות – אז הסרט לא העלה אצלי אפילו חיוך. זה תלוי באווירה שמסביב.
ב"נמו" נורא נהנתי. אומנם הקונצפט לא יחודי, אבל הסרט עשוי טוב מאוד והוא מהנה וקולח, והאווירה בקולנוע הייתה טובה, אז פשוט רעדתי מרוב צחוק. אבל אם האווירה הייתה אחרת, בטח הייתי נהנת הרבה פחות.
שרק מפוצץ אותי מצחוק כל פעם
ועל העניין הזה של "תלוי מי הקהל" עליתי עת הוקרן בקולנוע בו עבדתי הסרט "הפנטזיה של האל".
כשזה היה קהל טוב – הסרט היה פשוט מצחיק בהגזמה.
כשהקהל היה פולני – הסרט נראה מטופש עד מזוויע.
איכשהו, ריבוי הקהלים הטובים בסרט הזה, הביא אותי למצב שאני זוכרת לסרט הזה חסד, ולא מתעבת אותו כשאר האדם.
אבל…
לא יודעת.
נימו היה בנאלי.
מטופש.
עם קטע פותח יותר מפחיד ואימתני מזה בו לבמבי – אמא של במבי מתה סוף .
הסרט הזה לא נתן לי כלום מלבד את אלן דג'נרס המלכה במיטבה, ואיזה כריש צמחוני ששעשע אותי לכמה דקות.
ככה לא בונים סרט.
ולסרט כזה לא מגיע להיכנס לפנתאון סרטי האנימציה.
עם כל הכבוד, והפעם אין כל כך, אם להיות כנה.
ובשולי החדשות
• אם בשבוע שעבר הרמתי גבה על 'דרא"מ באופנוע' שעשה יותר מ-50K$ בכל אחד מ-3 האולמות שהוקרן בהם, הגיע I Huckabees והגביה את הרף אל עבר $73K בכל אחד מ-4 האולמות שלו. יפה.
• לאחר 20 שבועות בטבלה, נפרדנו (אנחנו. כלומר אני ו-my fellow Americans…) מ'לאכול בגדול', עם 11.5M$. עוד פרשו: 3 בפארק (4 שבועות, 12.8M$), יו-גי-הו (7 שבועות, 19.7M$).
• האם טוסטר זה ה החדש?
ובשולי החדשות
אני לא בטוח שאני כבר מוכן להפטר מה הישן.
סקר מהיר
מה בא לי לראות עכשיו?
"מועדון קרב"
"ברוכים הבאים לבית הבובות"
"רציחות פשוטות"
הראשון זוכה ומקבל… טוב, נסדר את זה אחרי שאני אראה את הסרט
מהיר זה לא יהיה
לראות אותם פעם ראשונה או שנייה?
ברוכים הבאים לבית הבובות אם את בעניין של לחשוב על נעורים מבוזבזים\לרחם\לשמוח לאיד\לצחוק.
מועדון קרב אם את בעניין של מגניבות של לפני כמה שנים (ואם לא ראית אף פעם אז ברור)
רציחות פשוטות צריך מוזה. זה איטי קצת.
בקיצור- אם לא ראית אפחד מהם, אז אני אומרת מועדון קרב.
ראיתי. את כולם. בסביבות ה 5-10 פעמים.
אז אפקט ההפתעה קצת נמוג. אבל תודה. נראה לי בכל מקרה שאני אראה "מועדון קרב". בשביל הנוסטלגיה.
מצטער, הייתי חייב
יום אחד יוציאו חוק נגד הציטוט הזה
שלא תבינו לא נכון, מועדון קרב הוא אחד הסרטים האהובים עלי וגם אני אוהב לשלוף ציטוטים מסרטים באופן ספונטני. זה פשוט מתחיל להיות מאוס שבכל פעם שמזכירים את פייטקלאב, מישהו חייב לקפוץ עם המשפט הזה.
מצטער, גם אני הייתי חייב.
בהצלחה עם באפי.
הא?
מה שמצחיק הוא שבמקרה הזה אני הסוג הבזוי ביותר של מצטט-
בכלל לא ראיתי את הסרט. פשוט, עברתי התניה למשפט הזה על ידי אחותי. למיטב זכרוני, תקופה מסוימת היא השתמשה בו באופן חופשי כדי לסיים כל שיחה בינינו שלא מצאה חן בעיניה, ככה:
-לא כדאי לאכול במקום אחר?
-את מתכוונת להחזיר לי את הקסטה שהשאלתי לך?
-אני לא יכול לנשום, את יושבת לי על הסרעפת!
מה שמצחיק הוא שבמקרה הזה אני הסוג הבזוי ביותר של מצטט-
קודם כל
דבר שני – אם אתה לא ראית פייט קלאב, אז הכלל הראשון הוא ללכת לראות פייט קלאב. אתה מוזמן לבוא לצפות אם תרצה, רק תשלים את החסר, כי כדאי שתדע גם מהו הכלל השני של פייט קלאב לפני שאתה יורה חוקים וציטטות למיניהם
אגב – בסוף לא ראיתי את הסרט בכלל. אמא תפסה לי את הטלויזיה והיא, באופן מפתיע ומוזר ביותר, לא סובלת את הסרט הזה.
זה יום עצוב, כשהורה אכזר מונע מצאצא לצרוך אלימות מבדרת ואיכותית
מה?
יהיי, אני לא היחידה שלא הבינה
זה רפרנס לסיינפלד
מאיזה פרק?
כמו שאמר ברק,
זה סוג של רפרנס לסיינפלד.
כמו שלאחותו של הקוסם יש דרך משלה לסיים שיחות, זו הדרך שלי ושל חבר "עין הדג" מסויים לסיים נושאי שיחה, לאחרונה.
-"אתה טיפש"
-"קניתי את כל טרילוגיית ניו-ג'רזי"
-"אתה יודע, סופרמן מת."
וכן הלאה.
לצערי, הבחור המדובר התגייס לפני כמה ימים, מה שאומר שהרפרנס הזה נאבד לחלוטין.
נו, שוין.
הוא לא אבד
הוא רק חי על שלוש סוללות.
אני חושבת שאני אאמץ את השיטה המעניינת הזאת.
אבל קודם כל, לראות את הסרט.
הרבה יותר נחמד כשיודעים על מה מדברים.
או לא מדברים במקרה הזה.
נו…הבנתם.
(:
סתם נתון
אגב, הסרט על צ'ה גווארה במקום ה-15: $1.1m כאשר הוא מוקרן ב-67 בתי קולנוע בלבד. סקיי קפטן, לעומת זאת, הרוויח 3.3 מיליון דולר והוקרן ב-2721 בתי קולנוע.
אור
כרגע ראיתי את הסרט, ומאחר שאין עדיין ביקורת, אומר בשתי מלים שמדובר בסרט מצוין, אחד הטובים שראיתי, ושיש לי עכשיו מועקה עצומה בבטן. אני מקווה שזה מספיק כדי לעזור לאנשים להחליט אם ואיך ללכת.
אור
ומאחר ועדיין אין ביקורת, אומר אני שהסרט מחורבן. אולי בהמשך הלילה אכמור כבר לכתוב את הביקורת הארורה.
וואלה?
טוב, אז תכתוב, תשלח לעורכים, ונתווכח מרות בדף של הסרט.
כרגע חוויתי אכזבה מרה
ראיתי כמה דקות מ"הארי פוטר וחדר הסודות" בכבלים, הסרט נגמר, ופתאום שמתי לב שבערוץ אחר בכבלים התחיל הסרט "הדוויג והשארית העצבנית".
מיהרתי לזפזף לשם כדי לראות את הספין-אוף של הארי פוטר, בכיכובה של התנשמת הדוויג, ואז הסתבר לי מהכיתובית שמדובר ב"סיפורו של הדוויג, פליט ממזרח גרמניה שעבר ניתוח לשינוי מין, והפך לזמרת אמריקנית החולמת להיות כוכבת רוק נערצת".
באסה!
היי, זה אני בגלגול הקודם!
כן, סתם בדקתי את האופציה הזאת של פוסטים אקראיים, ולא יכלתי להתעלם כשראיתי את זה. פיצ'ר חביב, חביב ביותר. מצאתי מה לעשות בשעות הפנאי – לנבור בדפי האתר מ 2004.
תרגישו חופשי לחזור לשגרה המשעממת שלכם עכשיו.
אזהרה
במקום למחוק אנצל את ההודעה הזו כדי להזכיר, אם אין לכם משהו רלוונטי לפוסט, אל תכתבו את זה כאן.
לעומת זאת, אם יש לכם משהו להגיד בקשר לנושא הפוסט, אתם יותר ממוזמנים לפרסמו גם בכתבות ישנות.
ואני לא יודע אם ניסית להצחיק או לא, אבל אל תבלבל אנשים ותגרום להם לחשוב שדניס ואתה הם אותו מגיב. יש לו היסטוריה מכובדת כאן.
כן, אבל...
"הדוויג והשארית העצבנית" הוא סרט נהדר, מעין "מופע הקולנוע של רוקי" על אסיד, חצוף, מצחיק וכיפי. חבל שלא נשארת לצפות!
האכזבה מזה שהוא טרנסקסואל ולא ינשוף הייתה קשה מדי
הרגת אותי…
חבל באמת שלא נשארת לראות למרות הטראומה. זה סרט מקסים.
האירוניה
כתבה מספר 2335
הזהירו שיהיה פיגוע
ובסוף היה פיגוע.
איפה האירוניה?
אני יודע שאני בטח מציין את המובן מאליו, אבל
עוד מישהו שם לב לדמיון בין זה
לזה
http://disney.go.com/disneypictures/diaries2/poster/pd2_poster.pdf
או שזה רק הדמיון שלי?
משעשע.
לינק קומוניקטיבי יותר לפוסטר השני:
http://www.impawards.com/2004/princess_diaries_two_royal_engagement_ver2.html
אם כבר מדברים
אחרי שראיתי את הפוסטר הזה
http://cinema.castlerock.it/poster.php/id=144
חשבתי שהוא דומה מאוד לזה
http://www.movieposter.com/cgi-bin/mpw8/viewPIDn.pl?pid=MPW-4595&title=HOLES
אחרי שחיפשתי אותם עכשיו הבנתי שזה בעצם *בדיוק* אותו פוסטר רק שחלק מהילדים היו צריכים לחזור הביתה לאכול.
'בורות' סרט לא רע בכלל, אגב.
חעחע! לנצח יהיה צרוב במוחי הפוסטר הגנגסטרי והקשוח של יומני הנסיכה.
אם כבר מדברים
גם הספרים עצמם די דומים. גם מבחינת העלילה, אבל בעיקר בז'אנר שלהם (ספרי הרפתקאות לילדים). רק ש"בורות" אמריקאי, ו"אני לא פוחד" לא, וזה קצת משנה.
לא הייתי שמה לב
אבל בעיני גם אין הרבה דמיון… אני משוכנעת שיש עוד פוסטרים עם אותה העמדה, שהיא סה"כ פוזה קלאסית של "ירושה" (הורה וילד, אדם סמכותי ובן טיפוחיו וכו') ואף אחד מהמעצבים לא המציא אותה.
אתם משוגעים.
המון המון תודה!
בהחלט.
אין בעד מה. מגיע לכם.
מה שהוא אמר.
אפשר הסבר?
או שזה משהו פרטי כזה?
משהו פרטי, ועוד איך,
של כלל גולשי עין הדג (או לפחות, למי שיש מביניהם התאמה אישית).
תמיד ידעתי
שזה שוויץתרתי על להשתמש בהתאמנה האישית לשלי יתנקם בי יום אחד…
טוב נו, בוא נראה אם אני אצליח למצוא את הקוד שלי…
אוקיי, עכשיו נכנסתי להתאמה האישית
ואני עדיין לא מבין…
הו, לא,
זה לא יעזור. הדבר כבר נעשה.
אני חושב שאם תעיינו ביומית של ה-13 באוקטובר של שנה שעברה תבינו על מה מדובר, ואם לא – חכו לדוחק"ו של היום.
אוף
חבל…
מה שכן, מעכשיו אני הולך להשתמש בהתאמה האישית שלי…
(ובהצלחה בפסיכומטרי)
אז מה... יאדה?