הסרט הישראלי הטוב ביותר לשנת תשס"ד:
87 | האסונות של נינה |
56 | מסעות ג'יימס בארץ הקודש |
81 | ללכת על המים |
113 | סוף העולם שמאלה |
27 | אהבה קולומביאנית |
59 | האושפיזין |
34 | מדורת השבט |
מספר מצביעים: 457
87 | האסונות של נינה |
56 | מסעות ג'יימס בארץ הקודש |
81 | ללכת על המים |
113 | סוף העולם שמאלה |
27 | אהבה קולומביאנית |
59 | האושפיזין |
34 | מדורת השבט |
אהרו''כ!
אם ככה רושמים את הראשי תיבות! אבל זה לא משנה כי אני הראשונה שמגיבה. איזה כיף! לא יכולתי להצביע כי הסרט היחיד שראיתי ברשימה הוא סוף העולם שמאלה והוא… נחמד, אבל לא מספיק אז עד שאני אשלים את הקילומטראז' בסרטים ישראלים אני נמנעת. אבל מה זה לעומת להיות הראשונה שמגיבה. יש!!! (קצת התלהבתי…)
סטטיסטיקה קטנה
המועמדים בסקר הם הסרטים שקיבלו את מרבית הקולות בסקר המקדים, בו התבקשו הגולשים לבחור עד שלושה סרטים מבין 19 הסרטים הישראליים שהוקרנו בהקרנות מסחריות השנה.
בסקר המקדים נספרו 186 קולות. שבעת המועמדים שנכללים בסקר הסופי הם אלה שקיבלו יותר מ-10 קולות כל אחד (חלקם – הרבה יותר). מבין הסרטים האחרים, שניים – 'חיים זה חיים' ו'תני סימן חיים' – לא קיבלו קולות בכלל (החיים קשים), וארבעה אחרים – 'תגובה מאוחרת', 'עלילה', 'משהו מתוק' ו'לא בת 17' – קיבלו רק כל אחד קול אחד (ולהיפך). הסרטים שהיו קרובים (יחסית) להיכנס לרשימה הסופית הם 'הבשורה על פי אלוהים' עם 5 קולות, ו'צעד קטן' ו'מתנה משמים' עם 4 קולות כל אחד.
אהרו''כ
"האסונות של נינה" היה היחידי שראיתי אז הצבעתי לו. אפילו שלראות את יורם חטב מגולח למשעי היה מוזר. אני אישית רוצה מאוד לראות את "אושפיזין" ואת "מסעות ג'יימס בארץ הקודש", אבל אושפיזין רק יצא לקולנוע ולא הספקתי ולאבא שלי יש התנגדות לא מוסברת לסרטים ישראליים, אז הוא לא רוצה להביא את ג'יימס.
בכל מקרה, האסונות הוא סרט חביב ביותר.
איינקה מוני
ראיתי את כל הסרטים פרט לאהבה קולומביאנית ולכן אין כמוני. בנוסף ראיתי את לא בת 17, מתנה משמיים (שניהם לא טובים). לכו לקולנוע ישראלי – הוא מעולה, אבל הכי טוב מדורת השבט. הכי טוב מאז כנפיים שבורות
מסעות נינה על המים
גם אני לא משהו.
ראיתי רק שלושה מתוכם, הצבעתי לג'יימס. נינה מעט אכזב אותי (אבל בטח רק בגלל שראיתי את זה מאוחר ואחרי שהעלו לי את הציפיות באופן מוגזם) ללכת על המים אהבתי מאוד, אבל ריגש אותי פחות ממסעות ג'יימס.
האמת, עם כל הדיבורים על השנה הדגולה שהיתה לקולנוע הישראלי,
בסך הכל, אני לא מתלהב. "סוף העולם שמאלה" ו-"ללכת על המים" היו נחמדים, אך מפוספסים. את "מדורת השבט" די לא אהבתי, ומבחינתי "האסונות של נינה" בכלל שייך לשנה שעברה.
מה שמשאיר אותי עם שני סרטים טובים שראיתי השנה – "האושפיזין" ו-"מסעות ג'יימס". מה 'ני יגיד לכם – שנה שעברה היתה מעניינת לא פחות.
איך "אהבה קולומביאנית"? (ולמה אין עליו ביקורת?)
מסביב אני שומע חוות דעת די סותרות עליו, אם כי נוטות קצת לשלילה. אני מניח אבל שאם אנשים הצביעו לו כאן, זה אומר שאהבו אותו, לא?
פאשלה שלי,
שאין ביקורת על 'אהבה קולומביאנית'. התכוונתי לכתוב עליו, אבל לא הספקתי. אולי אני עוד אכתוב.
סרט נחמד בהחלט, קולומביאנית. לא סרט שיזכה בשום אוסקר או "אוסקר", אבל גם לא מנסה. נגדיר את זה ככה – כמו סרט בורקס, אבל מצחיק.
ומה זאת אומרת, 'נינה' שייך לשנה שעברה? הוא לא נכלל בסקר של שנה שעברה, לכן הוא נכלל בסקר של השנה הנוכחית (ואם אני לא טועה הוא יצא לאקרנים אחרי ראש השנה תשס"ד, אבל אל תתפוס אותי במילה). להגדרות התמוהות של האקדמיה בנוגע למהותו של המושג "שנה" אין שום קשר לכאן.
וכל עוד יהיו מועמדים ל'אופיר'
סרטים שלא יצאו להקרנות בארץ, הפרס ימשיך להיות התבוססות בבוץ של חבורה סגורה.
אהבה קולומביאנית
אם אתה נמצא בתקופה של חתונות (של חברים או של עצמך), הסרט הזה יקרע אותך מצחוק.
גם אם לא, הוא יצחיק אותך לא רע.
צריך להיות מוכנים לסלוח על הצגה מפלה של מרוקאים (למרות שגם הפולנים יוצאים נורא), אבל הכותב אמר שזה בכלל על המשפחה שלו, וזה הכל אמיתי, אז אי אפשר להאשים אותו שהוא גזען אשכנזי מניאק.
צריך קצת לסלוח לבדיחות שהן כל כך ממוחזרות, שאתה פשוט לא מאמין שבאמת זו אותה הבדיחה שאתה צופה בה, ולא הולך עוד מעט להגיע טוויסט פארודי על אותה בדיחה.
הסרט גם די מרגש, אם אתה מוכן לתת לו. קל להיות ציניים כלפיו, אבל אפשר גם לא. המסר שלו הוא לא המסר של כל סרט חתונות. זה לא סתם קומדיה רומנטית, וגם לא ממש סרט בורקס.
הייתי מתה לערוך את התסריט הזה, כי אפשר היה כל כך בקלות לשפר אותו בהמון. ואם תעלה ביקורת, אני אסביר גם איך. אבל בעיקרון, זה סרט נחמד לאללה. נורא כיף.
גו ג'יימס!
ראיתי רק שלושה סרטים – "סוף העולם שמאלה", ששנאתי ברמות שבדרך-כלל רק סרטים בבימוי מנחם גולן מצליחים להוציא ממני; "האסונות של נינה", שסבל מליהוק ראשי בעייתי מאוד ומתסריט לא לגמרי ממוקד, אבל היה חביב; ו"מסעות ג'יימס בארץ הקודש", שהוא סרט יוצא מהכלל כמעט מכל בחינה שהיא, ואחד הסרטים הישראלים הטובים ביותר שראיתי אי-פעם.
אין תחרות בכלל.
יאדה על זה!
?
אבוי לי
לא ראיתי אפילו סרט אחד מן הרשימה. ואני עוד מרשה לקרוא לעצמי ישראלית גאה. בושה וחרפה עלי ועל משפחתי. אני הולכת ללבוש על עצמי שקית זבל (כמו בסיפור הזה על הנסיכה והדרקון) ולהתגלגל באדמה. כי זה מה שמגיע לי על שאני לא תומכת בקולנוע הישראלי.
זאת היתה השנה הטובה ביותר לקולנוע הישראלי, ואני בטוחה שהסרטים האלו מעולים.
נו, אז מה.
אני לא ראיתי אף אחד מהסרטים, ואני ישראלי גאה. לא סותר.
נו, אז מה
אז אני מרגישה כאילו אני בוגדת בתעשיית הקולנוע במדינה.
אני עדיין לא יכולה להפוך לחלק ממנה, אבל יום אחד אני בהחלט ארצה, והעדפה של סרטים אמריקאיים על קולנוע ישראלי משובח גורם לי לעשות שני דברים שאני לא רוצה:
א. להפסיד סרט טוב רק בגלל הסוג שלו.
ב. לתמוך באמריקאים יותר משצריך.
איזה מרוץ!
ארבעה סרטים מתחרים כרגע צמוד צמוד על המקום הראשון – בניגוד לסקר החד-צדדי של השנה שעברה. עוד עדות לשמלק"י (שנה מצוינת לקולנוע הישראלי) שהיתה.
לא ראיתי אף אחד
(ואין לי כוונה לראות)
למרות האופוריה והסופרלטיבים שנשפכים מכל פסקה ושורה בכל מקום על התקדמות הקולנוע הישראלי אני עדיין לא מסוגל לצפות ביצירה טלויזיונית או קולנועית מקומית מבלי לחוש בזבוז זמן. הם פשוט לא לרמתי (עד כמה שזה נשמע שחצני וסנובי ואף פרדוקסי… זאת דעתי). אולי שנה הבאה.
לא שלי יש את הזכות לדבר (ס'תכל שתי הודעות לפניך)
אבל אתה לא חושב שכדאי לפחות לתת צ'אנס?
אני מביט בטריילר...
ומשתדל לא למצמץ הרבה.
טוב.
זה היה קשה ממש!
לרגע הרגשתי כמי שהעולם הוא מעמסה על כתפיו (אטלס? פרסידנט בוש?), ולא ידעתי במי לבחור.
אני גאה לומר שראיתי כמעט את כל הסרטים ברשימה, ושהבחירה ב'ללכת על המים' הינה הבחירה הרשמית שלי.
ההתלבטות הייתה כמובן בין הסרט המקסים מקסים מקסים הזה ל'אסונות של נינה', סרט מקסים לא פחות, ובכל זאת, ללכת על המים ניצח (מבחינתי לפחות).
סרט מוצלח מאד, מרתק, ואחד הסרטים המהנים שיצא לי לצפות בהם השנה.
ללכת על המים
ראיתי את כל הסרטים ברשימה, ובחרתי להצביע ב"ללכת על המים" שדי אהבתי.
בנוסף אליו, גם "מדורת השבט" ו"האסונות של נינה" נחמדים.
אף אחד מהרשימה לא ממש הפיל אותי מהברכיים.
חבל שהסקר לא נעשה מאוחר בשבוע אחד, כי אתמול ראיתי את "אור" – הישראלי החדש של קרן ידעיה, הוא באמת סרט מדהים ויוצא מן הכלל. ללא ספק הייתי מצביע לו בתור סרט השנה, ומבחינתי, הסרט הישראלי הטוב שראיתי. בכלל.
(זו לא הגזמה, פשוט עד עכשיו אף סרט ישראלי לא ממש עשה לי את זה, "הכוכבים של שלומי" ו"ללכת על המים" היו הבאים בתור, אבל במררחק נאה).
בקיצור, סרט מרגש ומדהים. תראו.
האין זה אירוני
שביום שישי חברים שלי במקום לשלם 100 ש"ח על ההופעה של הארנבות, הלכו לראות את הסרט הזה, והגיעו לאותה המסקנה שאף אני הגעתי אליה, שזהו הסרט הישראלי הטוב ביותר השנה.
(סוף העולם שמאלה כמובן)
הקולנוע הישראלי
הקולנוע הישראל פשוט טוב, אין במה להתבייש. אתמול ראיתי את אהבה קולומביאנית ואור, שני סרטים טובים מאוד (אור יותר), לא בושה לבקש איזה אוסקר (אחרי הכל העם היהודי סבל כל כך הרבה, מה זהב בשבילם איזה אוסקר קטן)
קולנוע מול טלוויזיה
מעניין שהשנה הייתה מהטובות ביותר לקולנוע הישראלי, ומהגרועות ביותר לטלוויזיה הישראלית.
להוציא "מעורב ירושלמי" בערוץ 10, שלא ראיתי לצערי אבל זוכה לים של שבחים, והעונה האחרונה של "שבתות וחגים", שבכל מקרה עוד כאן מכוח המומנטום, קשה לי לחשוב על משהו טוב אחד שניפקה לנו הטלוויזיה השנה.
זה לא שלא היו לנו הפקות מקור, אבל כולן טלנובלות או תוכניות ריאליטי. עלוב ביותר.
אתמול בערב ראיתי שוב את שני הפרקים הראשונים של "פלורנטין". אולי לא מדובר בסדרה גאונית, אבל רוח הרעננות והיצירה שנשבה ממנה (כמעט כל השחקנים היו לא ממש מוכרים, למשל), שלא לדבר על ההקפדה על הפרטים הקטנים, דיכאו אותי עד עפר. צריך ללכת כמעט עשור אחורה בשביל להיזכר שפעם הלוגו של טלעד הבטיח טלוויזיה טובה ומקורית, ולעתים מזומנות גם קיים.
פרנקו וספקטור
היא עוד הפקת מקור שחלק טוענים שהיא טובה
http://www.tve.co.il/story.asp?id=1760
מה שכן, אני מסכים לגמרי עם הדברים שאמרת על "פלורנטין" (ואף עשית לי חשק ללכת הביתה ולהכניס את הקלטת), ומוסיף גם את "הפוך" לרשימת ה"דברים שהיו כאן לפני (קרוב ל)עשור והבטיחו הרבה".
הו, הימים הטובים בהם עוד צפיתי בתכניות הישראליות...
איפה ה"הפוכים" כשצריך אותם?
אגב – האם הסדרה הזאת היא למעשה מטאפורה לכוס קפה???
ללכת על המים
ללכת על המים הוא היחידי שרציתי לראות == שיווק
כרגע, סוף העולם שמאלה מוביל
זה רק מוכיח כמה העם מנותק מהאקדמיה.
האמת?
נראה לי שזה מוכיח רק כמה אנשים באמת ראו את הסרט הזה. בתגובה לביקורת על הסרט תמהתי על זה שהיא גייסה כל כך מעט תגובות, ובינהן, מעט מאוד אנשים באמת התלהבו מהסרט. איפה כל ה-300 אלף שראו אותו? אז הנה הם.
התגובות המעטות
היו בגלל שהביקורת היתה מצויינת והיא קלעה לדעת רוב הצופים.
לא היה לי מה להוסיף על מה שהיה כתוב בביקורת ולכן לא ממש הגבתי.
כרגע, סוף העולם שמאלה מוביל
כמה האקדמיה מנותקת מהעם….לא להפך
לא, לא
האקדמיה לא ראתה לנכון להעניק לסוף העולם שמאלה מועמדות לסרט הטוב ביותר. מכיוון שהוא זכה בסקר, זה מוכיח עד כמה העם אינו מיישר קו עם טעם האקדמיה ומעדיף להצטייר כחדשני ולא מרובע, מאשר להתמודד עם העובדה שחברי האקדמיה לא הצביעו ברגליים.
או במילים אחרות, בדיחה.
לא, לא
סוף העולם שמאלה הוא סרט חדשני? אמנם לא ראיתי אותו אבל לי הוא נראה כעוד סרט שמאלצי בנוסח סינמה פרדיסו ושאר סרטי הנוסטלגיה והכפר/עיירה הקטנים המתקתקים. זו גם הסיבה שלא צפיתי בו בקולנוע.
באמת?
אם תשווה את היחס בין מספר האנשים שראו כל סרט לבין מספר הקולות שקיבל, 'מסעות ג'יימס בארץ הקודש' זוכה בגדול, ו'סוף העולם שמאלה' נמצא (אם אני לא טועה) במקום האחרון.
לא הסכמנו כבר שגם אתה מנותק מהעם?
כל הסרטים שבא לי לראות עכשיו בקולנוע, הם ישראלים
יחי השנ המצויינת לקולנוע הישראלי.
יחי השדרוג בשיווק וביחסי הציבורשל התעשייה.
איפה הביקורת על סרטים ישראלים?
ראיתי אמש את מדורת השבט, ונהניתי מאוד. למרות שהסרט אינו מושלם, יש בו נקודות נהדרות: משחק נפלא של כל השחקנים, ושחזור תקופתי נהדר (חוץ מפאשלה אחת – לא היו טלפונים ציבוריים עם לחצנים בשנת 81, אלא היתה חוגה…).
חזרתי הביתה בתחושה שבא לי לקרוא ביקורות נוספות על הסרט, ולנתח אותו, ולצערי מצאתי שאין באתר ביקורת על הסרט.
קדימה לעבודה!
בעיקרון אתה צודק, אבל
'מדורת השבט' הוא סרט, לא סרטים. יש לנו הרבה ביקורות על סרטים ישראליים (ועוד נוספות בדרך). על זה, במקרה, לא.
יש כבר מישהו שכותב על ''אור''?
קיפוד טען שהוא עובד על זה
ואז נעלם לעבר השקיעה.
הוא גם טען שהביקורת שלו תהיה קוטלת, ואני כבר מכין חרבות לתגובה שלי (אהבתי מאוד את הסרט).
זו לא אשמת הקיפוד
עורכי האתר מתזזים בשבוע האחרון ברחבי הארץ בניסיון למצוא מקום לגור, ולא היה להם (אוקיי, לנו) זמן אפילו לקרוא תגובות באתר, שלא לדבר על לערוך כתבות או לכתוב את כתבת היומולדת החגיגית שתוכננה ולהודות לגולשים כראוי על המתנה שקיבלנו. אני מתנצל.
הסרט העצוב ביותר...
אז ראשית אפתח במחמאה גדולה לקולנוע הישראלי שמידי שנה רק הופך אותנו הצופים "הישראלים" ליותר ויור גאים על היצירות והשחקנים הנפלאים שיש בתוכנו…
אז ראיתי מספר סרטים ישראליים השנה, ואם תשאלו אותי דווקא השנה גם העדפתי אותם" הכוכבים של שלומי היה סרט נחמד ,וסוף העולם שמלה היה הסרט המועדף עלי שבאמת הראה מציאות של חיי יום יום כמו שהיו בעבר, ונתן נקודת מבט על מספר תרבויות וההבטים השונים,אבל… אתמול ראיתי את הסרט כנפיים שבורות אז מבחינת עשייה הוא מצויין, וגם מבחינת שחקנים ועלילה אבל בהחלט הסרט הכי עצוב שראיתי עד היום. לא יכלתי להפסיק לבכות הרגש והקשר העמוק בין בני המשפחה והתמודדות שמכל כיוון לקתה בכשלון, על ההשפעה הרבה שיש לילדים מן האירועים שלעיתים אנו אפילו לא מעליםעל דעתינו שזה כך ,אפילו הסוף לא נתן בי שום אופטימיות.
אז….
לחזור ולראות אותו נראה לי שפשוט לא יהיה מסוגלת אבל להמליץ אני ממליצה…
פצצה מתקתקת
הסרט הטוב ביותר לשנה הבאה ממתין לתיקצוב, זכרו את השם "פצצה מתקתקת" (זוכה פרט התסריט הטוב ביותר בפסטיבל ראש פינה04).
דבר ראשון: להחליף את השם.
היום במקרה יצא לי להגיד למישהי
שהיא ממש פצצה, מתקתקת דברים כמו שצריך. רק אחרי כמה שניות קלטתי בכלל שאמרתי את זה. פאדיחו'…