נתחיל מהסוף: בשבוע הבא ייצא בארה"ב 'ספיידרמן 2', שהוא הסרט בעל הסיכויים הטובים ביותר לשבור את שיא הפתיחה הגדולה ביותר מאז, אה, 'ספיידרמן'. אולי הוא יצליח, אולי לא, אבל למען האמת, זה לא כל כך משנה. סרט הרבה יותר קטן, עם סכום הרבה יותר קטן, קבע השבוע כמה תקדימים היסטוריים שלידם השאלה האם 'ספיידרמן 2' יעשה יותר או פחות מ-115 מיליון נראית שולית.
'פרנהייט 9/11', החדש של מייקל מור, הביא השבוע שתי תגליות גדולות. הראשונה היא זו: סרטים תיעודיים יכולים לעשות כסף.
עד ממש לא מזמן, סרטים תיעודיים היו הדבר הזה שאף אחד לא ממש מסתכל עליו. הם בדרך כלל משודרים בטלוויזיה בשעות מאוחרות, עבור אנשים משועממים שאין להם כבלים; את כל האנשים שממש הולכים לקולנוע כדי לצפות שם בסרטים תיעודיים אפשר היה בקלות להכניס לחדר אחד, לא גדול, רצוי עם קירות מרופדים. אבל בשנים האחרונות משהו השתנה. קשה להסביר למה, אבל סרטים כמו 'לתפוס את הפרידמנים', 'ציפורים נודדות', או 'Spellbound' פתאום עשו כסף. לא סכומים רציניים – מיליון דולר פה ושם. כמה יחידי סגולה ('Super Size Me', 'Tupac: Resurrection') אפילו השתחלו מדי פעם לטבלת עשרת הגדולים השבועית, כשהיא לא היתה צפופה מדי. ועדיין, הרעיון שסרט תיעודי יכול להגיע למקום הראשון נשמע דמיוני. אבל זה בדיוק מה שקרה השבוע: 'פרנהייט 9/11' הגיע למקום הראשון, עם 24 מיליון דולר.
להגיד ש'פרנהייט 9/11' הוא הסרט התיעודי המצליח ביותר אי פעם יהיה סוג של אנדרסטייטמנט. בשיא הקודם החזיק הסרט הקודם של מור, 'באולינג לקולומביין', שהשיג 21 מיליון דולר בתשעה חודשים ארוכים של הקרנות, כולל אוסקר באמצע. 'פרנהייט 9/11' עקף אותו תוך שלושה ימים. הסרט הוקרן בסוף השבוע ב-858 בתי קולנוע ברחבי ארה"ב, וגם אם זאת ההפצה הרחבה ביותר אי פעם עבור סרט תיעודי, זה עדיין מעט יחסית לרוב סרטי הקיץ (להזכירכם, 'שרק 2' הוקרן במעל 4,000 קולנועים). זה אומר שהאולמות שבהם הסרט הוקרן היו מפוצצים; זה גם אומר שלא כל מי שרצה לראות את הסרט השבוע היה יכול לעשות זאת, וסוף השבוע הראשון המוצלח יבטיח שבשבועות הבאים הפצת הסרט עוד תתרחב.
פורמלית, 'פרנהייט 9/11' הוא "מבט על מדיניות החוץ של ארה"ב בתקופה שלאחר ה-11 בספטמבר", אבל כולם מכירים אותו בתור הסרט שיורד על בוש. מייקל מור חושף קשרים בין משפחתו של ג'ורג' בוש לזו של בין-לאדן, מדגים באותות ובמופתים עד כמה ג'ורג' אידיוט, ובכלל, אומר דברים נגד המשטר, שבמדינות מתוקנות היו גורמים לו להיעלם בנסיבות מסתוריות כבר מזמן. הסרט זכה בפסטיבל קאן, וגם המבקרים בארה"ב מריעים לו ברובם, אם כי מחקר סטטיסטי בוודאי ימצא קשר ישיר בין תגובתו של כל מבקר לסרט לבין דעותיו הפוליטיות של אותו מבקר.
התגלית השניה של השבוע היא שלדו"חקו יכולה להיות משמעות פוליטית ישירה. עם כל הכבוד לביקורת הסמויה על בוש ב'היום שאחרי מחר', אני בספק אם דבליו הבן קרא את חדשות הקולנוע ביום שאחרי שהסרט יצא. השבוע, אני מבטיח לכם, הוא קרא את טבלת ההכנסות בעיון (או שמישהו הסביר לו), והוא לא אהב את מה שהוא קרא. 24 מיליון דולר, במחיר ממוצע של 7 דולר לכרטיס, זה 3.4 מיליון אמריקאים ששילמו ממיטב כספם כדי לראות איך עושים צחוק מהנשיא שלהם. אפילו מינה צמח תגיד שזה לא מעודד.
במורד הטבלה נמצאים כמה סרטים שניסו לתפוס כמה ג'ובות בשבוע שלפני 'ספיידרמן', ולא הבינו מאיפה צץ המייקל מור הזה, שפתאום תפס להם את כל תשומת הלב (שלא לדבר על כמות המילים בדו"חקו). במקום השני נמצא 'White Chicks', בכיכובם של שניים מהאחים וויאנס, אלה שעשו את 'מת לצעוק', ובבימויו של אח וויאנס אחר (אני לא בטוח כמה אחים וויאנס יש. בערך 40, אני חושב). בסרט הזה, שני סוכני FBI (הוויאנסים) מקבלים משימה סמויה שמחייבת אותם להתחפש, כמה מקורי, לנשים. אבל לא סתם, אלא לנשים לבנות. נשמע מצחיק, נכון? המבקרים, כמובן, קטלו. אבל הקהל דווקא בא – 20 מיליון דולר זה, אחרי הכל, יותר ממה שסטיבן ספילברג וטום הנקס עשו בשבוע שעבר. ולא, אני לא אשכח להם את זה.
עוד סרט שהצליח מעל למצופה הוא 'The Notebook' ('היומן'), שהגיע למקום הרביעי עם 13 מיליון דולר. טוב, זה לא המון, אבל המרשים בזה הוא שהסרט הגיע לסכום הזה לא בזכות שום כוכב מפורסם שמשתתף בו (אין כאלה) או במאי מפורסם (גם אין), והוא אפילו לא עושה צחוק משום נשיא. 'היומן' מבוסס על ספר רב-מכר של ניקולס ספארקס, וכנראה שלספר היו מספיק מעריצים (ובעיקר מעריצות) כדי למשוך לקולנוע קהל לא מבוטל של דייטים – לא בדיוק ג'יי.קיי. רולינג, אבל בכל זאת לא רע. הסרט הוא צ'יק-פליק אופייני ויעיל: הוא אוהב אותה והיא אותו, אבל הוא הולך למלחמה, והיא נישאת לאחר, והוא חוזר והאהבה מנצחת, או שלא. הכינו את הממחטות.
אל המקום התשיעי, עם שישה מיליון דולר, נכנס 'שני אחים', סרט עם שם מטומטם להפליא. כשיש לך סרט על טיגריסים ואתה רוצה למשוך אליו קהל, אתה צריך פשוט לקרוא לו 'לב הטיגריס' או 'אחוות הנמרים', שיהיה ברור על מה מדובר. אבל לא, היו חייבים לקרוא לו 'שני אחים', ולגרום לו להישמע כמו דרמה רגישה על יריבות במשפחה באנגליה של המהפכה התעשייתית. בכל אופן, הסרט עוקב אחרי שני יצורים גדולים ממשפחת החתוליים, מהילדות שלהם בג'ונגל (כשהם היו עדיין נורא חמודים וכדרוריים ופרוותיים) ועד שהם הפכו ליצורים גדולים ומפחידים, כשבדרך הם כמובן נפגשים עם האדם האכזר. את הסרט ביים ז'אן ז'אק אנו, שלפני 15 שנה זכה לתהילה מסוימת עם סרט דומה ('הדוב'). למרבה ההפתעה, נראה שהמבקרים אוהבים את הסרט יותר מהקהל, שיוצא מההקרנות ממורמר ורוטן על ניצול חיות ועל סצינות שאינן מתאימות לילדים.
רוב הסרטים הותיקים בטבלה השבוע נהנו מירידות מתונות יחסית. הכנסותיו של 'Dodgeball' ירדו ב-37% מהשבוע שעבר, מה שכנראה אומר שהקהל באמת אוהב את הסרט, ולא הלך אליו בשבוע שעבר כי לא היה לו שום דבר אחר לעשות. 'הטרמינל' אמנם התחיל ברגל שמאל, אבל הוכיח שעדיין מוקדם להספיד את ספילברג, וירד רק ב-31%. אבל השיא שייך ל'שרק 2': אחרי שישה שבועות, וכשהוא נמצא כבר במרחק של כמה סנטימטרים מקו 400 המיליון, יש לו עוד את החוצפה לרדת ב-27% בלבד, ולהוסיף עוד 10 מיליון לאוסף הענק של דיוקנאות ג'ורג' וושינגטון שלו. אה, ובסוף השבוע הזה הוא סוף סוף יגיע גם אלינו.
בולטים בהיעדרם: 'רידיק', שעזב את העשירייה אחרי קריירה קצרה וכושלת, 'מסביב לעולם ב-80 יום' שהחזיק מעמד רק שבוע בודד (וגם זה בקושי), ושניים מהסרטים היותר גדולים של הקיץ – 'היום שאחרי מחר' שפרש עם 176 מיליון דולר בכיס, ו'טרויה' עם 130. בשבוע הבא, כאמור, ספיידרמן חוזר. שיאים יישברו. או שלא. 215 פרסומות (יו-הו-הו, ובקבוק של רום!) וחזרנו.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
פעם היה כל כך קל
לנחש את הקופות
וכל אחד היה מהמר על ספיידי שבשבוע הבא יביא אותה בחאזוק, אבל אני כבר מפחד לדבר…
זה עצוב?
שיוצא לי לקרוא את הדוחק"ו דקה אחרי שהוא פורסם??
זה עצוב?
לא, זה עצוב שהוא מפורסם ב-2:54 בבוקר. בואו נתרום כולנו ביד רחבה לעורכי האתר, וכך נוכל למנוע הישנות תקריות טרגיות כאלה. די לניצול, די לקיפוח, גם עורכים צריכים לנוח!
הודעה זו נכתבה בחסות שפם.
ופרנהייט
חשוב לציין, יגיע אלינו בחמישי הבא, אלא אם כן הוא יעלם באופן מסתורי בדרך לארץ.
ובאולינג לקולומביין ישודר ביס פלוס
ביום חמישי, 15/7/2004 ב-20:30.
נו, אמרתי או לא אמרתי?
פרנהייט 9/11 הוא הסרט עם ההייפ הכי גדול מאז הסרט ההוא על הצלוב… נדמה לי שזאת תהיה הפעם הראשונה שסרט קולנוע ישפיע על תוצאות הבחירות בארה"ב בצורה משמעותית כל כך. כיפאק היי למייקל מור!
נו, אמרתי או לא אמרתי?
עצוב (לי), יותר מכל דבר אחר, ההייפ שמייקל מור מצליח ליצור.
די חבל לעלות לתודעה הציבורית נושאים כל כך חשובים בצורה כל כך פופוליסטית וטיפשית.
עדיין לא היה לי הכבוד לצפות ב"פרנהייט 9/11", אבל אם יש לו דמיון לאחיו "בולינג לקולמביין"- אז אוריד את הדגל למחצית התורן כבר עכשיו.
סליחה?
פופוליסטי- אולי, למרות שאני יכול להתווכח גם על זה.
טיפשי? זאת באמת הגזמה. הדבר היחיד שאי אפשר להגיד על מייקל מור, ואפילו מתנגדיו לא אומרים, זה שהוא טיפש. מניפולטיבי- אולי, שקרן- תלוי את מי אתה שואל, אבל טיפש?
כולי הסכמה
מייקל מור אינו טיפש כלל. הדרך בה הוא מציג "מידע" היא-היא טיפשית. אתה יודע מה, "טיפשית" זה הרגע נלקח בחזרה.
הדרך בה מר. מור מציג תמונת מצב היא אנדרסטייטמנט למניפולציה והטייה. הדבר טוב ויפה כאשר לצופים ישנו ידע מספיק מלא כדי להבין את ההטייה (ולעתים רחוקות יש לצופים תמונת מצב רחבה זו). במציאות, הרי שגם המתעניינים בפוליטיקה, הם לעתים רחוקות מומחים ולאו דווקא בנושא ספציפי זה.
לא היה כדאי שאנשים יגיעו למסקנותיהם תוך כדי בחינת תמונת-עולם קצת פחות מוטה וקצת יותר מלאה?
כמה חבל, שסוגייה בה אעמוד לצדו של מייקל מור, כמו גאן קנטרול, מוצגת באופן כל כך פתטי.
מש''א
אני לא ראיתי אף סרט של מייקל מור, אבל קראתי את "stupid white men". באותן טקטיקות נמוכות ודמגוגיות, תוך החלפת "ג'ורג' בוש" ב"יונקים ימיים", אפשר היה למכור לציבור הרחב באותה קלות גם מסע רצח המוני של דולפינים.
מש''א
מעולם לא הייתי מהתומכים במצעם הפוליטי של הדולפינים. הביאו את העצומה ואחתום! ;-)
נעלב בשמם של אחרים
להגיד על the notebook שאין בו אף אחד מפורסם זה קצת מעליב. כי בכל זאת משחקים שם ג'יימס גארנר (ספייס קאובויס, הבריחה הגדולה), וג'ינה רולנדס (מונית לילה וכל סרט של ג'ון קאסטבאס) וביים ניק קאסטבאס שהוא הבן שלה ושל ג'ון שהוא גם בעלה). אז נכון, הם לא ג'ניפר גארנר וגם לא אמינם, אבל בשביל הרבה אמריקאים הם השחקנים בה' הידיעה, כי הם שיחקו בהמון סרטים קטנים. ואנשים שרואים סרטים כאלה הם גם כן קהל, מסתבר.
ועוד משהו
לא, ג'יימס גארנר הוא לא אבא של ג'ניפר גארנר. יצא לי בטעות.
ולא רק הם
גם ג'ואן אלן, ורייצ'ל מק'אדאמס, שהיא אמנם לא שחקנית מפורסמת אבל בקרוב כנראה תהיה (היא מופיעה גם ב'ילדות רעות', ומצוינת שם).
העניין הוא שלכל השמות האלה ביחד אין רבע מהמשיכה הקופתית של שם אחד כמו, נגיד, ג'וליה רוברטס או טום הנקס. 'היומן' לא הצליח בזכות השחקנים שלו, וזאת דווקא נקודה לטובתו.
אתה בטוח שאתה רוצה
לתת את טום הנקס כדוגמא?
כן, בכוונה.
שכחתם
את ריאן גוסלינג המוכשר הלא הוא בחור הישיבה הנאצי-סקינהד מ"המאמין" (The Believer)(סרט מצוין אגב, כדאי לראות). הכימיה המצויינת שיש בינו לבין מק'אדמס ב"יומן" היא עוד נקודה לטובתו: כי הרי יש המון סרטים בהם השחקן והשחקנית הראשיים שניהם מאוד מוערכים וטובים אבל הכימיה ביניהם שואפת לרמת האפס ואילו כאן יש שני שחקנים צעירים וחדשים יחסית שמצליחים לספק את הסחורה. לסיכום, צ'יק-פליק או לא, אני שמעתי על הסרט הזה רק דברים טובים, כך שאני כבר מאוד מצפה לחודש אוגוסט כשהוא יגיע סוף סוף גם אלינו.
אחרוג ממנהגי ואגיב כאן
אני לא אוהבת צ'יק פליקס אלא אם הם בעלי הומור עצמי (לא רק בלונדינית, למשל) ומתעבת למדי דרמות סוחטות דמעות.
ובכל זאת, חברה סחבה אותי לסרט הזה ואני יכולה להגיד לכם שזה די בזבוז של סיפור לעוס, על ההופעות הכי מדהימות שיצא לי לראות בקולנוע, לפחות כאוסף של הופעות מרשימות. משחק מדויק ונפלא כל כך יצא לי לראות לאחרונה רק ביצירת המופת של HBO מלאכים באמריקה.
הסיפור עצמו לעוס למדי, אבל המשחק כל כך כל כך שווה את זה, והכימיה בין גוסלינג למקאדאמס היא נפלאה ומרטיטת לבבות. גם הבימוי מוצלח ביותר, ותצוין לטובה סצינת המקלחת מאוד מאוד יוצאת הדופן בסרט, כמו גם סצינת הסקס השונה מאוד.
למי שמסוגל לסבול סיפורי אהבה בשביל הערך המוסף – שווה ללכת.
וניטפוק – הוא לא יוצא למלחמה והיא מתחתנת עם אחר, הוא יוצא למלחמה בגלל שהיא עזבה אותו, והיא מתארשת לאחר. אולי תתחתן – אולי לא.
והערת אגב, לא יודעת למה אני יוצאת שגרירה של רצון טוב לסרט הזה. אולי בגלל ההופעות הכל כך מרגשות.
ועוד משהו על פרנהייט
חלוקת ההצבעות ב-IMDB פשוט מרתקת:
מתוך 8566 קולות (נכון לרגע זה), 5287 נתנו לסרט את הציון 10, ו-1525 נתנו לו את הציון 1. ציונים בין לבין כמעט ולא נמצאים. עוד ניתן לראות שאמריקאים נתנו לו את הציון הממוצע 7.5 לעומת לא-אמריקאים שנתנו לו 8.7. ללא ספק ההצבעה מתחלקת בין אלו שחושבים שמייקל מור הוא המשיח לבין אלו שחושבים שצריך לכלוא אותו בגוואנטאנאמו, וספק אם חצי מהם באמת ראו את הסרט…
ובטח AS WE SPEAK
שרק 2 עובר את 400 מיליון הדולר, ובכך הוא הסרט שהגיע הכי מהר ל400 מיליון דולר, לטיטניק וספיידרמן זה לקח 66 יום, לשרק 2 41-42 יום! כבוד.
(גם ל300 הוא הגיע הכי מהר).
כמה חבל יהיה אם השיאים הטריים האלה, ישברו על ידי האויב האדום-כחול, שבא בשנית.
אחוות הנמרים
רק לי זה נשמע כמו שם של קומדי'ה משעשעת אך דבילית?
נו, אחת כזאת…עם קובה גודינג ג'וניור? תפתחו את זה, אני נטולת השראה…
(:
טיטניק
איך לכל ארוחות הסרט הזה הוא הסרט הכי מצליח אי פעם ועוד בהפרש ניכר?
יש מישהו שחושב שטיטניק זה הסרט הכי טוב שהוא ראה? יש מישהו שחושב בכלל שטיטניק זה יותר מסרט סביר?
ולמרות הכל ואף על פי כן, איך הוא הגיע לסכום כל כך מדהים?
בקלות
ליאונרדו די קפריו, שיר נושא של סלין דיון והמוח הגברי, שחושב שאולי כך יצליח להשיג משהו מהדייט שלו.
אבל נדמה לי שכבר מזמן טיטניק לא בראש הרשימה. ספיידרמן ושרק לא עקפו אותו?
'טיטניק' עדיין חזק בראש.
עם כל ההארי פוטרים והספיידרמנים והשר הטבעותים שיצאו מאז, הם בקושי הגיעו לחצי מרמת ההכנסות שלו. אף סרט עדיין לא התקרב להוריד אותו מראש הרשימה. כנראה שההצלחה שלו היא תופעה של פעם בדור.
אולי
פשוט לא הייתה לו שום תחרות? יצאו בתקופתו סרטים שווים?
המממ...
*הכי טוב שיש
*ויל האנטינג
*מחר לנצח
*צעקה 2
המממ...
הממ…כשטיטאניק יצא, היו דווקא סרטים לא רעים בכלל, אבל משום מה טיטאניק הצליח להשאר על מסכי הקולנוע בלוס אנג'לס למשל (שם סרטים מתחלפים תוך שבוע שבועיים, *אולי* שלושה – אם הם ממש טובים) במשך כמעט חצי שנה(!) וזה נחשב לממש שערורייתי.
אז יש להביא בחשבון שלא רק פקטור ה'לאונרדו דה-קרפיון' שיחק פה, גם היה לסרט מספיק זמן לסחוט עוד כסף.
אבל הוא הציג שם יותר כי היה לו ביקוש היסטרי.
ליהוק מצוין, משחק נסבל
זו לא סתירה?
לא
כי ליהוק מצוין לוקח בחשבון גם את השמות של השחקנים ולא רק את רמת המשחק שלהם.
בכל מקרה, יאדה לאדם קלין אורון על טיטניק. גם כשראיתי אותו לא חשבתי שמדובר בסרט גדול, אבל אני בהחלט מאמין שההשמצה הגורפת אליה הוא זוכה נובעת בעיקר מסוג של ארוגנטיות וזלזול במה שהוא מייצג. מין פסאודו אינטלגנציה של כל מיני ילדות בנות 15 שבטוחות שלהגיד שטיטניק היה מחורבן, גורם לי לחשוב שיש להם טעם טוב בקולנוע.
אז לא, טיטניק היה סרט עשוי בקפידה, מעניין לכל אורכו, ומרגש גם אם קיטשי (not that theres anything wrong with that) ובהחלט סרט שהעביר שלוש שעות בכיף, ועם הרגשה דומיננטית של משהו גדול מהחיים.
ליהוק מצוין, משחק נסבל
חוץ ממה שנורטון אמר (יאדה right back at you), דהינו פוטנציאל מכירה (וצריך לזכור שהקרפיון נהיה כוכב אמיתי רק אחרי הסרט), זו לא סתירה כי דה-קפריו אולי לא שחקן מבריק, אבל הוא פשוט נולד לתפקיד הזה. במלים אחרות, ליהוק זאת עבודה ממש קשה, ולא מדובר רק במציאת שחקנים טובים, אלא שחקנים שמתאימים לדמויות ושגם מתאימים לשחקנים האחרים ולדמויות האחרות שהם מגלמים.
טיטניק
גם לדעתי מדובר בסרט טוב, עתיר קיטש, אבל עדיין טוב. מדובר בהפקה מרשימה, וחייבים לתת את הקרדיט לג'יימס קמרון שהצליח לבצע את הפרוייקט למרות מכשולים רבים שעמדו בדרכו.
הסרט היה גם אמור לצאת בקיץ 1997 אבל הוא התעכב, מה שרק גרם לגל השמועות הזדוני שאמר שהסרט הולך להיות כישלון צורב ואולפני פוקס הולכים להפסיד מאות מיליוני דולרים. כשהסרט יצא לבסוף, בדצמבר 1997, לא ציפו בכלל שהוא יחזיר את ההשקעה האדירה. אבל המציאות הוכיחה אחרת.
הסרט שהה 15 שבועות במקום הראשון ברשימת שוברי הקופות ורק "אבודים בחלל" הצליח להדיח אותו.
טיטניק
"אבודים בחלל" הגיע למקום הראשון? ברצינות? הסרט הנורא הזה? אחת האכזבות הגדולות שלי – גם קונספט נהדר, גם כמה הברקות ליהוק (אוקיי, וכמה ליהוקים נוראים), גם אפקטים לא רעים… אבל התסריט, אלוהים אדירים, התסריט! כזה מצבור של זבל וקיטש אפשר למצוא רק מאחורי הקצביה השכונתית בוורשה.
אם אתה שואל ברצינות
התשובה בגוף השאלה.
אחת האכזבות הגדולות, כלומר ציפו לגדולות, כלומר הגיוני שבסופש הראשון יהיו הכנסות גבוהות
בשבוע הראשון לפחות
הוא היה במקום הראשון.
ותלונות על התסריט של "אבודים בחלל" נא להפנות לאמע"ג – אגודת מתעבי עקיבא גולדסמן.
טיטניק
ביל פקסטון? איפה? אתה לא מתכוון במקרה לבילי זיין?
טיטניק
כלל וכלל לא – בילי זיין הוא לא מצחיק (חוץ מבסרט הדבילי הזה שהוא לובש מסכה, נו, הדחקתי את שמו), סתם דרמטי מדי. ביל פקסטון הוא החוקר שמגלה את מיקום הטיטניק. תפקיד זערורי.
וואלה
אבל הוא לא קרוב בגרוש ללהיות מצחיק.
פרנהייט
ההצגה של 11 בלילה בשבת היתה מפוצצת עד אפס מקום, באחד מהאולמות הגדולים בעיר, למרות שבאותו הקומפלקס היו הקרנות של הסרט גם ב-11:30 וב-11:50. למעשה הגענו לקולנוע בחמש אחה"צ, אבל ההקרנה המוקדמת ביותר שהיו לה כרטיסים היתה ב-11. ושמועות עוד טוענות שקולנועים מסויימים בעיר (ניו-יורק) הוסיפו הקרנה בשלוש בבוקר.
והסרט, מה? טוב, אני לא חובבת גדולה של מייקל מור ו"קולומביין" הרגיז אותי מהרבה בחינות, אז מן הסתם אני גם לא מאלה שנעתקה נשמתם מ"פרנהייט". אך למרות כל הבעייתיות שבו (וודאי תהיה ביקורת מסודרת בדג לכשייצא הסרט בארץ, ולכן לא אקלקל), כמובן שנהניתי – בעיקר כי הוא שם ביחד הרבה דברים שקרו לאורך 4 שנים ושכבר הספקנו לשכוח.
מי מתכונן להגיע לי-ם בימים שני הקרוב או חמישי להקרנות של פסטיבל הקולנוע?
השאלה בעיקר מדברת על יום שני
7 דולר לכרטיס קולנוע???
אמנם עברו כ-4 שנים מאז דרתי לי בלב המעצמה הקפיטליסטית, אולם אני בספק שהמחירים עלו כ"כ.
בזמני, הייתי מבקר רבות בקומפלקס בתי-קולנוע שם וכרטיס קולנוע עלה כ-4.5 דולר.
ובנוסף, וזה היה החלק היפה, לא היו בודקים כרטיסים בכניסה לאולמות, אלא רק בכניסה לקומפלקס (למעט מיקרים מיוחדים כגון הקרנות בכורה). אני זוכר שהדבר נראה לי תמוה. הרי ברור שהרבה אנשים ינצלו את המצב להתפלחויות שונות, ודיברתי על כך עם אחד העובדים שם. הוא הסביר לי שהמודל העיסקי של הקומפלקס נשען בעיקר על המזנון, ולכן שווה לבעל העסק שצופים ישארו לסרט נוסף, גם אם לא שילמו עליו, בהנחה כי במהלך שהותם הארוכה בקומפלקס ירצו לאכול ולשתות.
לסיכום, יותר אנשים ראו את פרנהייט מהחישוב הנ"ל, ולסינמה סיטי יש דבר או שניים ללמוד.
זה זול
זה ממוצע שכולל הקרנות יומיות במדינות ה"באמצע".
בניו יורק וקליפרניה סרט עולה 10 דולר, ואין דבר כזה הצגה יומית. לא במחיר מוזל לפחות.
זה זול
אז מזלי שהתגוררתי בדרום, חסכתי לי הון
בתור ישראלי
אתה צריך לדעת שא. יש התפלחות.
וב. יש דרך להשיג כרטיסים מוזלים בכל מיני אמעים.
למשל, דרך העבודה.
5 דולר לסרט באמצע השבוע (וזה למעשה 5 דולר בעבור אחד או שניים) ו-7 דולר בסוף השבוע.
עניין ההתפלחויות
בהחלט קיים, אבל מבחינה דוחקואית, הדבר שהוא (כנראה) הכי משפיע עליו הוא סרטים המדורגים R. לילדים מתחת לגיל 17 אסור לקנות לבד כרטיסים לסרטי R? אין בעיה, קונים כרטיס לאיזה סרט ילדים, אבל הולכים לסרט שרוצים. ממילא אף אחד לא בודק. קשה לדעת עד כמה התופעה משמעותית, אבל יכול להיות שיש סרטי R ש"הפסידו" מיליונים לא מעטים בגלל זה.
סליחה על הבורות, מה זה סרטי R
שיטת הדירוג האמריקנית
שפורטה במקומות אחרים. סרטי R הם סרטים בעלי ריכוז גבוה למדי (על פי אמות המידה האמריקאיות, המעוותות לעתים קרובות) של אלימות ו/או מין, ולכן, פורמלית, אסור לצעירים מגיל 17 לנכוח בסרט לבד (אם הם באים עם ההורים, או עם חבר בן 18, זה בסדר).
אנחנו ממש לא מדברים כאן על פורנו או על סרטי גועל קשים – 'מטריקס', 'גלדיאטור' ו'אישה יפה' הם כולם סרטי R.
צ''ל
…אסור לצעירים עד גיל 17 לנכוח…
כן.
(גם לנבוח אסור להם).
אשה יפה דורג כ-R?!
כבר כמעט באתי לנטפק שזו בטח טעות והוא דורג כ-PG-13 או משהו דומה אבל לא, הימדב מאשר, דירוג R. 'פגרים.
הרב המוחץ של הישראלים
מתפלח לסרטים. אתה יודע כמה ישראלים יש בניו יורק לבדה?
שלא לדבר על דיילים. הם כולם מתפלחים לסרטים. משלמים על אחד, ורואים שניים שלושה בכיף. ובקיץ יש 6 טיסות ביום הנה. וגם האמריקאים עושים זאת, כמה מפתיע.
באמת הופתעתי לגלות את זה.
אבל בשורה התחתונה, זה לא משנה כמה אנשים ראו את הסרט, אלא כמה שילמו עליו כרטיס. ובמקרה הזה – ההתפלחויות ממילא לא נחשבות.
במקרה של סרטי ה-R זו באמת בעיה.
הרוב המוחץ של הישראלים?
עם האבטחה שיש היום בכל קולנוע והסדרנים שבודקים אחד-אחד, רוב הישראלים צריכים להיות שקופים ובעלי רגלי הוביט כדי להתפלח.
היא התכוונה נראה לי
לישראלים *ב*ארה"ב.
בהנחה שהיא דיברה על דיילים
על 6 טיסות ביום ועל אמריקאים, גם לי נראה שלזה היא התכוונה.
מרלון ברנדו נפטר
זה לא ייאומן, בשבוע שבועיים האחרונים פשוט יש מוות המוני של אנשים מפורסמים. נעמי שמר, אריק לביא ועכשיו מרלון ברנדו… קונספירציה?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2941176,00.html
קונספירציה? כן.
מעבירים את כולם לכוכב לאמנויות ע"ש עולם התרבות והבידור.
כבר ציינו שמפורסמים מתים בנאגלות
כנראה שהם פשוט מקנאים זה בזה. אם רייגן יכול ונעמי שמר יכולה, למה ברנדו לא יכול? מה, הוא לא מספיק גדול בשביל לנצל את המומנטום?
טוב, אני מתחיל להיסחף.
תחרות סיפורי קונספירציה
לקראת צאת סירטו החדש של מייקל מור פרנהייט 11/9 תתקיים תחרות סיפורי קונספירציה. הפרס הראשון: מנוי לקולנוע לב, בין הפרסים האחרים: מארזי DVD וכו'.
את הסיפורים ניתן לפרסם בכתובת הבאה:
http://forums.nrg.co.il/index.php?act=forum&do=forum&forum=8
פרטים על התחרות אפשר למצוא ב:
http://www.nrg.co.il/online/25/ART/749/122.html
ניפגש שם ובהצלחה,
זיק
פרנהייט מינוס 100 אולי
הוא מאכזב מייקל. מה קרה לבולדוזר החביב הזה שהצליח לנער לנו את החיים והמסך? אולי הסבך המשפטי הכרוך בהקרנת הסרט, אולי ההתעסקות והנגיעה במוסד הנשיאות הבלתי נגיע בעליל בארה"ב, והכול לנוכח העובדה המצערת שיותר מתשעים אחוז מהסרט הוא ארכיון צרוף ללא נוכחותו הדובית היעילה. בקיצור אכזבה רבתי רבותי.