במקור: Hellboy
במאי: גיירמו דל טורו
תסריט: גיירמו דל טורו, פיטר בריגס
על פי הקומיקס מאת מייק מיגנולה
שחקנים: רון פרלמן, רופרט אוואנס, ג'ון הרט, סלמה בלייר, ג'פרי טמבור
השנה היא אלף תשע-מאות שלושים ומשהו. הנאצים, מבואסים מהעובדה שאינדיאנה ג'ונס מנע מהם מלהגיע אל התיבה (האבודה), מחליטים לנקוט נתיב אחר בדרך אל הניצחון. הם ישלמו לבחור עם זקן מצחיק העונה לשם רספוטין, והוא יזמן עבורם כמה מפלצות שישמידו את העולם. קונספט מבריק. באמת. תחשבו על זה: מפלצות גדולות, עולם הרוס – הנצחון הוא שלנו. א-הא.
כמובן, האמריקאים הנועזים, המבטיחים את שלום העולם החופשי, לא יכולים כך סתם לעמוד מנגד. הם שולחים מחלקה של חיילים, חמושה בנשק הסודי האולטימטיבי – חנון מומחה לתופעות על-טבעיות. החיילים נועזים בנועזותם, והזימון של אותן ישויות ממימד X נכשל – כפי שבוודאי שמתם לב, כיוון שהעולם עדיין עומד על תילו. אלא שמשהו בכל זאת מצליח לעבור.
אותו משהו הוא שד קטן ואדום, שהחיילים האמריקאים, במפגן מרשים של חוסר תבונה, מעניקים לו את השם המבריק "הלבוי". ילד-גיהינום. עם כזה אינטלקט, מוזר איך הם הצליחו לנצח במלחמה. החנון המומחה לתופעות על טבעיות מאמץ את השדון, והנ"ל גדל להיות שד גדול ואדום, הנלחם למען עקרונות האמת, הצדק ודרך החיים האמריקאית.
אם עד עכשיו נשמע כאילו לא הייתי מרוצה מהסרט, זה רק משום שהתייחסתי בעיקר לעלילה. היא מטופשת להחריד, כצפוי מסרט פעולה אמריקאי תקני. אנשים טובים הם האמריקאים, את הסרטים שלהם הם עושים כך שאפילו ביג טום מדרום קרוליינה (הגרסה שלהם למסעודה משדרות) יוכל להבין.
למרבה המזל, עלילה זה לא הכל. אם מתעלמים מהסיפור הבנאלי, אנחנו נשארים כאן עם רצף מרשים של סצינות פעולה משובחות, המבוימות ביד בוטחת. מה שהמבקרים בחו"ל נוטים לכנות "רכבת הרים של אדרנלין". לא בדקתי, אבל אני יכול להמר שאת הביטוי הספציפי הזה נמצא לפחות ב-45.8 ביקורות שונות על הסרט. וגם אם מדי פעם הצופה שראה יותר מדי סרטים יוכל להבחין בשימוש במסכים כחולים ברקע, מרבית הסצינות נעות מהר מספיק מכדי שבאמת יהיה אכפת.
במהלך רוב הסרט, הלבוי (רון פרלמן, שחוץ מאמו הורתו, אנשים היו מעדיפים שיישאר כבר מתחת לאיפור ולא יראה את פרצופו האמיתי), נאמן לתפקידו כמגן האמת והצדק, עסוק להנאתנו בשיטוח אויביו. אבל זה לא כל מה שהוא עושה. כי בניגוד לשאר הסרט, הלבוי עצמו הוא דמות נהדרת ורבת בשר וממדים, מתחת לשכבות האיפור המסתירות אותו. הוא אוהב חתולים, הוא נוהג לשייף את קרני השד שלו, והוא מאוד אוהב את ליז (סלמה בלייר), שותפתו לצוות שיטוח המפלצות. רואים, הכל נגמר ומתחיל באהבה. וחוץ מזה, הוא לוקח את תפקידו כגיבור-בודד ברצינות כל כך קלינט איסטוודית, עד שזו מעניקה לתפקיד אספקט הומוריסטי מצד אחד, והילה רומנטיקנית מצד שני. וחוץ מזה, הוא ממש מגניב. הוא גדול! הוא אדום! ולא, הוא לא עשוי באנימציה ממוחשבת.
וטוב שכך. אחת מהטובות בהחלטותיו של גיירמו דל טורו בבואו לביים סרט על מפלצת אדומה זעופת מזג היתה לוותר על המחשב, ולהסתפק בשכבות של איפור בעבור הגיבור (אם כי לשאר התפלצים בסרט לא יזיק קרם נגד פיקסליזציה). בסרטים שאמורים להיראות כאילו הם מצולמים, גיבור דיגיטלי לא עובד. ראינו זאת היטב ב'הענק', למשל, ובחלקים ניכרים מ'ספיידר- מן'.
משום מה, אחד הדברים העיקריים שהיו חסרים לי בסרט (לבד מזוטות כמו הגיון בעלילה, כמובן), היה לראות את ליז, ההיא שהלבוי מאוהב בה, משתמשת בכשרון הייחודי שלה. הבחורה היא מצית אנושי, והיא פשוט לא משתמשת בזה מספיק. בלי הייחוד הזה, היא נשארת פשוט אותה פוסטמה מעצבנת שהיתה ב'אגדות וסיפורים' וב'הכי מתוק שיש'. לא אהבתי אותה אז, ואני לא אוהב אותה עכשיו. קשה לי להבין מה הלבוי מוצא בה. עם שרירים משתרגים כמו שלו, אני בטוח שהוא יכול לחטוף כל בחורה מהרחוב. לפחות היתה מפוצצת יותר דברים…
אבל בסך הכל, 'הלבוי' הוא דוגמה מצוינת לסרט קיץ מהנה שהוא אמנם מטופש, אבל לא מכאיב במוח כ'ואן הלסינג' בשעתו. אם מתעלמים מקטעים מתים פה ושם, ונסיונות הגותיים קצרים ("מה הופך אדם לאדם?"), הרי שאנו נשארים עם אקשן משובח. ומזגן, כמובן. אולי אתם עדיין לא מעריכים את זה, אבל בקרוב נחזור לעונה שסרטים נבחרים בה רק על פי איכות המזגן שלהם. אל תתנו לקיץ לתפוס אתכם לא מוכנים.
נ.ב.
אי אפשר להתייחס לסרט מבלי לציין לחיוב את הדמות השולית אך החשובה של אחת, הצועקת בתחנת רכבת תחתית "החתולים שלי! החתולים שלי!". כמה רגש, כמה כשרון, כמה יכולת הבעה. בראוו!
(דן ברזל, את התשלום על הפסקה הזאת נא העבר לחשבון הבנק שהוסכם.)
- האתר הרשמי
- אתר ישראלי
- הקומיקס – האתר הרשמי
- הקומיקס – אתר החברה
- רון פרלמן
- ג'ון הרט
- נאצים והעולם שמעבר
- הלבוי – אתר מעריצים
אני מחפש את התגובות האחרות ולא מוצא
האם אני הראשון או שמישהו אכף אותי בזמן שאני כותב את זה? נגלה מיד.
בכל מקרה, ביקורת מגניבה לסרט קומיקס מצויין, אי שם למעלה אם XMEN2 לטעמי.
מי זאת שצועקת חתולים?
-האשף הדגול
הדיסגרפיה
"אכף" = "עקף"
חוץ מזה ש,כמובן,
אין שום קשר בין דיסגרפיה לשגיאות כתיב או לכתיבה מקוונת כלשהי,שהרי מדובר בליקוי שמפריע לאסתטיות ולמהירות של *הכתיבה ביד*.
חוץ מזה ש,כמובן,
זה לא נכון. הטעויות דומות. אני שוכח אותיות, מתבלבל בסדרן ועושה שגיעות כתיב מגוכחות אם אני לשניה אני מרוכז לא בכתיבה הטכנית אלא ברעיון שאותו אני מנסה להביא, ז"א לא חושב על כל אות ואות אלא על המשפט, וזה לא משנה אם הטכניקה היא כתב או הקלדה.
-האשף הדגול
האישה שצועקת חתולים
היא אנדראה סטיוארט, שנרשמה בדברי ימי הקולנוע כשדובבה בטריילר של יצירת המופת 'ישישה שוחה' את כל התפקידים.
באמת מוזר שזה לא מופיע בימד''ב
אישה שמוציאה אש מהידיים...
אני רוצה להצהיר על אחת ממשאלות ליבי הכמוסות- סרט המבוסס על סדרת האנימציה העתיקה שליוותה את ספיידרמן, אייסמן, וזאתי שמוציאה אש מהידיים (כל קשר בינה לבין הדמות בסרט מקרי בהחלט), במלחמתם נגד נבלים שונים מעולם מארוול.
זה יכול להיות סרט באמת באמת ענק…
לצערנו הרב
ספיידר-מן שייך לסוני, ואייסמן לפוקס, ודרכיהם לעולם לא ייפגשו.
את פיירסטאר, לעומת זאת, טרם הספיק לתפוס אף אולפן.
אגב, גם בלעדיה, כמות חובבי האש בסרטי קומיקס אינה זניחה – מעבר להלבוי ואקס-מן, גם ב"ארבעת המופלאים" ו"אלקטרה" הולכים להופיע כאלה.
זה לא בדיוק מקורי לעולם הקומיקסים, זה מילה שפירושה אש ומשתמשים בה בהמון מקומות בהקשר של חיבה לאש. במיוחד בעקבות השימוש של זה במושג הפסיכולוגי פירומניה.
-האשף הדגול
PS יש מישהו מתקשוב שאתה רואה מדי פעם כדי שאוכל להעביר לך את ENDER's GAME שלך?
אסף לא אמר שהכינוי מקורי,
הוא אמר שיש כל כך הרבה דוגמאות של אנשים כאלו שיש להם כבר שם חיבה.
גיליתי במקרה שהיתה תשובה...
אמרתי Pyre ולא Pyro . אבל בדיקה מראה שייתכן כי זו טעות.
תזכירלי – ENDER עדין אצלך? צור קשר…
ככל שידוע לי הקרדיט ל
firestarter מגיע לסטיבן קינג, עוד מסוף שנות השבעים.
השם דומה אך לא בדיוק
לדמות הקומיקס קוראים FireStar .
אןכ סטר מנעין
נלחם, לא נחלם (בעמוד הראשי).
המממ, דווקא ביקורת מדכאת – בדיוק סיימתי לקרוא את הספר האחרון בסדרה, ולמרות שאכן עלילה היא לא הצד החזק של מיגנולה (למרות שבדרך כלל דווקא יש בה הגיון פנימי), העיצוב, האנימציה והדיאולוגים שלו מבריקים כל-כך שממש אי-אפשר לשים לב לכך. בסרט נראה שכל מה שמחפה על עלילה קלושה הוא אפקטים.
נו, טוב.
האפקטים פשוט סטנדרטיים,
אבל הם עובדים. עדיף אפקטים סטנדרטיים עובדים ואפקטים מיוחדים שלא עובדים. כל עוד לא מסתמכים על האפקטים בלבד, כמובן. הלבוי לא מסתמך עליהם, הם פשוט שם, כמו הפנים של רון פרלמן.
מה שכן, בקולנוע עם מערכת סאונד טובה יש לסרט כמה אפקטים קוליים מוצלחים במיוחד.
אתה יכול להיות קצת יותר אופטימי
הסרט משובץ במספיק אזכורים ואלמנטים מהקומיקס, שלמרות שהסרט לא משתווה לקומיקס, לא יכולתי שלא לחייך לכל אורכו. זה פשוט כיף לראות את האהבה של גיירמו לדמות ולקומיקס ואת הרצון שלו לעשות איתם צדק. לכן גם השינויים שנעשו לגבי חלק מהדמויות, לא ממש קלקלו לי את ההנאה.
מהבחינה הזו 'הלבוי' – יותר משאר עיבודי הקומיקס של העת האחרונה – באמת נועד למעריצים שמכירים את הדמויות והסיפורים קודם לכן.
וכמה הערות אחרות:
• זאת היד של הלבוי? זאת היד של הלבוי:
http://www.sideshowtoy.com/cgi-bin/category.cgi?category=hellboy_props&item=8910
ואם כבר יש יד, אז יש עם מה לאחוז את השומרוני הטוב:
http://www.sideshowtoy.com/cgi-bin/category.cgi?category=hellboy_props&item=8911
• הבעיה הגדולה עם העלילה היא שעד שלב די מאוחר לא ממש ברור מה הנבל הראשי רוצה, ולכן תחושת הדאגה לדמויות וגודל האתגר הניצב בפניהן מתפקשש. ד"א, רספוטין לא כל כך רצה לעזור לנאצים כמו שהוא ניצל אותם למטרותיו הוא.
• אם אתם כבר רואים את הסרט אז חכו עד לסוף הכתוביות. יש עוד קטע קטנטן ושמשעשע.
פיסת טריוויה נחמדה בקשר ליד של הלבוי
היישר מימד"ב: בקומיקס, יד האבן של הלבוי היא יד ימין, אבל מכיוון שקשה לעשות משהו עם היד הזאת, התכנית היתה להחליף בסרט, לקול צווחות המחאה של המעריצים, את יד האבן ליד שמאל. אלא שאז התברר שרון פרלמן, שמראש היה הבחירה הברורה והראשונה לתפקיד הלבוי, הוא שמאלי. מה ששוב מוכיח שהוא נולד לתפקיד.
לגבי רון פרלמן
אין מה לעשות, אבל פרלמן הוא ה*שחקן* לדמות של המפלצת בעלת לב הזהב. כשהייתי ילד רציתי לגדול ולהיות וינסנט (טוב, אז גם לינדה המילטון היתה חלק מהסיבה, אבל עדיין).
אח לינדה לינדה
היא הופיעה לפני כמה חודשים בראיון אצל גרהאם נורטון.
ההמילטון בת 47, ועדיין סקסית להדהים, מקסימה ומוכשרת, ומשתוללת עם סיפורים משפילים על ג'יימס קאמרון וארנולד שוורצנגר…
אכן, יש לדעת על מי לפנטז בצעירותך כדי שהפנטזיה תישאר רלבנטית גם בבגרות. :)
עוד סרט קומיקס מפוספס.
את "הלבוי" ראיתי בארה"ב, עם ציפיות לא נמוכות, בעקבות טריילר מצויין, וסדרת הקומיקס עליה מבוסס הסרט.
טל פרידמן העביר יפה את התחושה איתה יצאתי מהסרט.
אחרי "אקס-מן" מאוד קשה לי לקבל עוד סרט קומיקס סטנדרטי, עם אפקטים בנאליים, עלילה טפשית ובלי שום אמירה.
אפקטים בנאליים, אמרתי? רד טען בביקורת כבדרך-אגב שהרבה דמויות סובלות מיתר פיקסליזציה. לי, באופן אישי, זה הפריע הרבה יותר. עבודת ה-CGI שעשו על סמאל והלבוי הצעיר פשוט זועקת מהמסך, והופכת אותו לדמות ממשחק מחשב. כבר ראינו את גולום על המסך הגדול, אז למה סמאל נראה כאילו הוא נוצר לפני 3 שנים?
אגב, גם האפקטים המצולמים הפריעו לי בעין בלא מעט פעמים. כמעט בכל רגע בו מישהו נזרק על קיר, תקרה או כל דבר אחר שיבלום את תנועתו, היה קשה מאוד להתעלם מהעובדה שמשכו אותו לשם חבלים.
ומשהו אחרון, שאני לא יודע אם שמתי לב אליו בגלל שיעורי האנטומיה מהסמסטר האחרון, או כי אני סתם נטפקן – השרירים של הלבוי לא זזים! הוא מרים משקולות, הוא מזנק, הוא נלחם, והכל בלי חולצה, ובלי כיווץ קטן של שרירי החזה. לי זה גרם כל הזמן לחשוב על רון פרלמן המסכן שמתחת לחליפה האדומה, ולהפוך את הלבוי לבלתי סספינד לחלוטין.
לצערי, לא העלילה (הטפשית, כמו שאמרתי) ולא הדמויות (הפלקטיות. למעט זו של סלמה בלייר. היא סתם מעצבנת) הצליחו למשוך את תשומת לבי מהאפקטים. לא, אין לי שום דבר נגד סרטי אפקטים, אבל לפחות שיעשו אותם טוב.
מה שהוא אמר.
עוד סרט קומיקס מפוספס.
ראיתי עכשיו את הלבוי ב-DVD, והלבוי הילד הזכיר לי שתי טיפות מים את בלארפ מ"אבודים בחלל". וגם שם השתמשו בממתק בשביל לפתות את היצור, בסצנה זהה כמעט לחלוטין.
מילא זה, אבל נראה שהאנימציה הייתה בערך אותה רמה…
את איש הדג דווקא אהבתי. למישהו יש פרטים נוספים עליו? (לא קראתי את הקומיקס)
אברהם ספיאן
Sapien הוא באמת דמות חביבה – הוא אפילו קיבל קומיקס משלו (שלא קראתי). אבל אברהם של הסרט די שונה מהקומיקס – הוא הרבה יותר מתפלסף והרבה פחות קשוח; זה שבקומיקס שתקן למדי, מהורהר למדי, וחבר טוב מאוד של הלבוי. לגבי פרטים נוספים עליו – מאיפה הגיע וכדומה – בקומיקס לא מספקים יותר אינפורמציה מזאת שיש בסרט (שהוא נמצא באגף סגור של פנימייה ליתומים, בתוך צנצנת עם כיתוב Icthyo Sapien, והתאריך בו נרצח אברהם לינקולן).
אברהם ספיאן (כה''ב)
אדם, אני מבין שלא קראת את BPRD: A Plague of Frogs? אז אולי כדאי שתקרא כי מתחילים לחשוף שם את האוריג'ין של ספיאן, והסיפור צפוי להמשיך בסדרה BPRD: The Dead.
אברהם ספיאן (כה''ב)
אני לא קורא חוברות קומיקס – זאת התמכרות שאין לי כרגע אנרגיה או כסף להשקיע בה (למרות הרצון) – רק אוספים שאני קונה פעם או פעמיים בשנה (בביקור באירופה אם יוצא, ובהזמנות בדואר אם לא).
מה האינפורמציה שמופיעה שם, אם אפשר לשאול?
עוד קפטן אמריקה?
עדיין יש לי טראומה בגלל הדבר הזה שהתבסס על הקפטן וששום דבר בו לא טוב.
לפי הביקורת של הלבוי הסיפור אותו סיפור :גיבור ואוייבו משנות ה_30 חוזרים לסיבוב נוסף ואחרון. מישהו שראה יכול לאשר או לשלול ? (כמובן בלי לספיילר !)
"נערה עם חתולים 1: הלבוי" היה ממש מאכזב. כפי שכבר נכתב, אם כבר סרט אקשן אווילי, אז לפחות שהאקשן האווילי יהיה טוב. והוא לא. חלק גדול מהאפקטים מזעזע (הלבוי התינוק נראה כמו דמות מ"שרק", כשרספוטין יוצר את סמאל מגרגירים קטנים זה נראה כמו סרטי stop-motion של שוואנקמאייר. אולי צ'כיה השפיעה על דל-טורו קצת יותר מידי), והחלק שנראה טוב נראה כמו במיליון סרטים אחרים, משעמם ונטול השראה. והיה שם חלק שהזכיר את הקווסט Monkey Island 2 בצורה מעוררת חשד ממש.
מה שכן אהבתי אלו הם הנסיונות הקטנים לתת להלבוי מימד אנושי, אלא שהצדדים האלו באישיותו לא התחברו עם הצדדים ההירואיים יותר שלו, וזה נראה קצת מאולץ בסופו של דבר.
אגב, בנוסף לאנדריאה my kittens סטוארט, בסרט מככבים גם עוגיות שוקולד-צ'יפס (בסצינה עם הילד על הגג) שהוכנו ע"י הולי וויאנט (הידועה גם כ – hollywyant.com ולפעמים גם כהולי Ynet), שלמרות שאינה רשומה בימד"ב, בסרט ניתן לה קרדיט כ"עוזרת למר דל טורו". לדעתי העוגיות שאנדריאה מכינה הרבה יותר טובות (אולי אני אביא קצת לקון).
עוד מישהו שם לב שבתרגום שם הבמאי נכתב כ"גיליירמו דל טורו"? אוי לבושה.
היא חברה טובה שלך או משהו?
נדמה לי שהיא הייתה השותפה שלו בתקופה שהוא חשב שטום ווייטס הוא רון פרלמן, או משהו.
עלילות דן ברזל, טום ווייטס והלבוי
כתבה מספר 1393
אלה כן ספוילרים.
אלה אולי לא הפתעות עלילתיות מדרגה ראשונה, אבל הדברים האלה מתרחשים בשלב מתקדם בסרט ולכן הם כן ספוילרים. מי שכותב תקצירים למגזין 'קולנוע פלוס' הוא פשוט כתב של קבוצת 'הארץ', שלוקח את החומר הפרסומי ועושה ממנו משהו. בד"כ הוא עושה את זה טוב, אבל מדי פעם מתפלקים לו ספוילרים או סתם פריטי מידע לא מדויקים (ובטח שהוא לא סמכות לדברים האלה. אני מנחשת שהוא לא רואה את הסרטים שהוא כותב עליהם בטרם הכתיבה, כך שאין לו דרך לדעת מה ספוילר ומה לא). ועל אתר 'סרט' אני בכלל לא רוצה לדבר. הם לא דוגמה לשומדבר.
אז מה כבר קורה בסרט עד שמתרחשים ה''ספוילרים'' האלה?
(וכמה זמן נמשך ה"לפני שישים שנה?")
תודה.
לא משוויץ, מה פתאום להשוויץ?
אתה יודע, זה שהוא מבטיח, לא אומר שהוא גם יקיים.
לא הבנתי
על אלו תרחישים מאוחרים אתה מדבר?
הפיתרון היחיד
הוא שגירסת הדי.וי.די שאני ראיתי שונה מהותית מהגירסא הקולנועית שאתה ראית (אני משער).
ומכיוון שזה לא הגיוני, ניתן להניח, ש – או שאני לא שמתי לב, או שאתה לא זוכר.
דייויד הייד פירס
ידעתי שאני מזהה את הקול, אבל לא ראיתי בקרדיטים (או בתוכנית ב-E!)
מישהו יודע למה אין לו קרדיט בסרט?
האם הצליח הלבוי להיות יותר מעוד סרט קומיקס מלא אקשן וגיבורים?
התשובה- ממש לא (וחבל,כי היה לו פוטנציאל להיות כזה).
בוא נגיד שרעיון מרכזי (או רקע לעלילה) הוא לא הצד החזק של הלבוי. כל הקישורים לנאצים ולמאגיה שחורה מעט ילדותיים, אבל דווקא בנקודה זו הסרט עושה עבודה סבירה בהחלט, עם הקדמה מעניינת. מצד שני, הלבוי הוא אחד הגיבורים היותר מגוונים יחסית, שמשלב הרבה הומור וקלילות בהצלחה רבה.
פה נסתיימו הנקודות החיוביות בסרט, ומשלב זה כמעט כל אספקט בסרט מבוצע רע:
חוסר סימטריה בגיבורים טובים מול רעים- פשוט אין גיבורים טובים חוץ מהלבוי. הבחורה לא עושה כלום כל הסרט, ודווקא דמותו המעניינת של אייב סאפייאן היא על תקן חוקר ולא לוחם.
אין קונטרה למגוון הגיבורים הרעים. כמו כן, סוף חלול וצפוי, קרבות לא מרשימים, חוסר סצינות מותחות, שבלוניות כללית בזרימת הארועים, וכו' וכו'…
הלבוי, לא קרוב באיכותו לסדרת אקס-מן או באטמן, אלא יותר משתייך לסרטי קומיקס סתמיים כמו דרדוויל או ספיידרמן.
אם קצת היו משקיעים בתסריט ולא רק באיפור, היה יכול להיות פה סרט אקשן מבדר ומעניין- אך יצא סרט שפשוט לא שווה צפייה (לדעתי). גם לא בחודשי הקיץ.
''ילדותיים''? הייתי יכול להסכים, אלמלא
בעיה קטנה. הנאצים באמת היו מעורבים באוקולטיזם. הם באמת שלחו משלחות לאיתור שרידי עתיקים שיעזרו להם לנצח במלחמה.
אם כבר, למה כל יצור מרושע חייב להיות שלוף מתוך המיתוסים של לאבקראפט?
תיקון ניסוח.
הסיפורים על מעורבות הנאצים בתנועות אוקאלטיות לא התחיל כאן. הסיפורים מסתובבים כבר הרבה שנים, ולמיטב ידיעתי, יש בהם יותר משמץ של אמת. אבל כמו בכל תחום פרינג'י שכזה, מן הסתם הסיפורים מנופחים עד מאוד.
כי הלבוי חי ביקום לאבקראפטיאני.
חביב פלוס
כחובב נלהב של הקומיקסים, ציפיתי מאוד לסרט הזה. לא מאוד התאכזבתי, לא במיוחד התאהבתי. התחושה היא שמדובר בסרט די בינוני, בסך הכל. די נאמן למקור (למרות שאווירת העצב שמחלחלת בסרט נעדרת לחלוטין מהקומיקס), די חביב, די יפה, לא מבריק. כמה הערות:
– השינוי הגדול ביותר מהמקור הוא הנבל הנאצי עם הסכינים. הדמות הזאת פשוט לא מופיעה בקומיקס (זאת אומרת, יש דמות שנראית בערך ככה ועם אותו השם, אבל שם הדמיון נגמר) – ולפי דעתי, היא פשוט הדמות הטובה ביותר בסרט. מפחיד, אסתטי, מסוכן.
– רספוטין הוא הפספוס הגדול של הסרט. מדובר, אחרי הכל, בקוסם עם כריזמה של שבתאי צבי ביום טוב (או ישו ביום ממש, ממש רע) – ושמו שחקן שהוא אולי נחשי לעיתים, אבל אין לו ממש כריזמה. אם אין לרספוטין כריזמה, הוא לא שווה כלום – והדמות הזאת באמת לא שווה הרבה.
– נראה לי שהבעיה העיקרית של דל טורו (שקיימת גם ב"מימיק") היא הקושי שלו בבניית קלימקסים – אולי בגלל רצף בלתי פוסק של אקשן, ואולי בגלל שהקרבות הגדולים באמת נטולי זום ונמשכים 30 שניות, אבל משהו לא דופק.
אגב, רד ולונג, למסד הנתונים שלכם: ברב חן ירושלים יש דולבי דיגיטל גם באולם 4, ולא רק באולם 2 (אולם 4 קטן בהרבה, אבל הצליל עדיין נהדר).
אה, בנוסף לכך,
שמתם לב שהיא גם לא הזדקנה בכלל אחרי 60 שנה?
נזיר חסין אש
מזכיר קצת את
רד איש
אוי, זה חתיכת סרט אידיוטי. כמה אידיוטי? מפה———————————–> עד לפה. ככה אידיוטי. ולא שסבלתי או משהו, דווקא נהנתי מאוד ( מה יש לכם נגד סצינות האקשן? אני חשבתי הם היו משובחות למדיי).
רק שאלה אחת, שהטרידה אותי לאורך שתי הדקות הראשונות של הסרט: בתחילת הסרט מספרים לנו שפרופסור ברום הוא מומחה לתורת הנסתר ושהוא מיעץ לנשיא ארצות הברית, נכון? מבן-אדם כזה הייתי מצפה להיות מומחה בכל מה שנוגע ליצורים שטניים, זוחלים, מתפוצצים או צווחים. אבל כשהם רואים את הלבוי לראשונה כל המידע החדש שהוא יכול לספק לנו הוא "זה לא קוף- הוא אדום!". יופי פרופסור, עזרת לנו מאוד.
רד איש
דווקא לא ממש הטריד אותי – הוא הגיב יפה מאוד לסיטואציה ולא נבהל, בגלל שהוא מכיר יוצרים מוזרים.
משהו כמו הלבוי הוא אף פעם לא ראה קודם (טוב, אולי אני נשען כאן על מידע מהקומיקס), ככה שהרבה יותר אינפורמציה מזה (בטח במבט חטוף) הוא לא יכל לספק.
אגב, מאוד מאוד אהבתי את המשחק של ברום הצעיר.
שאלה לעורכי האתר
יותר נכון, הערה: כשאתם מפרסמים ביקורת שבה אחת ההמלצות לסרט היא המזגן, זה גורם לאנשים להתייחס בזלזול לכל הביקורת (גם אם זה נאמר בצחוק או כדי להבהיר נקודה, כמו שאני מניח).
לא חבל להרוס ביקורת שלמה בגלל משפט אחד?
מה בדיוק נהרס כאן?
מה בדיוק נהרס כאן?
ההתיחסות הרצינית שלי לביקורת. קראתי את הביקורת כי רציתי לדעת אם שווה לי ללכת לסרט. כשהבנתי שאחת הסיבות שממולץ ללכת לסרט היא המזגן כל היתרונות והחסרונות נהרסו.
מה זאת אומרת כל היתרונות והחסרונות נהרסו?
הכותב אומר שלפי דעתו כיף ללכת לסרטים בקיץ כי יש שם מזגן. אולי המזגן בסרט הזה אף שיפר את חווית הצפייה ולכן הוא נהנה בה יותר. תגיד, ניסית פעם לראות סרט בימים הכי חמים בשנה בלי מזגן? תאמין לי שאני ניסיתי וזאת חוויה שאני לא אחזור עליה בהקדם אם בכלל.
תיקח את ההמלצה הזאת בתור בדיחה ותתייחס לדברים שיותר משמעותיים *לגביך*!
לקחתי את זה בתור בדיחה
אבל עדיין אם אני ארצה להיות בחדר עם מזגן אני אראה טלויזיה בבית. גם יותר זול וגם אפשר לכוון את הטמפרטורה הנכונה.
אבל לא לכולם יש מזגן בבית.
ועכשיו הספין-אוף
בעקבות התשבוחות שקצרה הנערה עם החתולים בביקורת בעין הדג, החליטו האולפנים לתת לה סרט משלה, שיעקוב אחר אותו יום גורלי בו היא וחתוליה פגשו בהלבוי.
חבר חדש בגלריית ''סרטי עין הדג''!
עזרה בבקשה!
אני מחפשת בנרות את הסדרה "היפה והחיה" עם פרלמן והמילטון (לצערי אין עוד DVD) בקלטות לוידאו בארץ (חיפשתי גם ב"אוזן השלישית")
מה לעשות?? – אני ממש, אבל ממש רוצה להשיג אותן!
לפחות חלק מהפרקים ניתן
להשיג בebay. חיפוש של:
הביא מספר תוצאות במחירים סבירים.
תודה :)
הסרט הלבוי נראה (לי לפחות) כמו שילוב של צבי הנינג'ה-הדור הבא ואקס-מן. וזה רק לטובה. אני לא חובבת ז'אנר ה-סי-פי\אקשן, ומתנגדת להריסת הקומיקסים הרווחת בימינו. אבל, תודות לסרטים כמו קונסטנטין והלבוי, אנחנו רואים שאפשר גם אחרת. יש עתיד להצלת הז'אנר הספציפי הזה. כמו שקיימים בעולם סרטי סי-פי\אקשן גרועים, יש גם סרטי סי-פי\אקשן כיפיים וזורמים, בלי לעשות הרבה רעש וצילצולים. הם פשוט קיימים. להישאר ולבדר. אף דמות בהלבוי לא ממש עיצבנה אותי, חוץ מהמנהל, שגם בסוף מתחבב עלי איכשהו. המסר קצר ולעניין, וזה טוב. האפקטים אולי לא מרשימים, אבל בסרטים מהסוג הזה, לי, באופן אישי, חשוב יותר הסגנון, ולא העיקרון. העיצוב היה טוב. הטקסט היה ממש מצחיק, ולא קיצ'י או חנוני. גם כשהוא היה צפוי זה היה במקום. הכל היה במקום. חוץ מההיגיון. ואח, זה כיף…
נ.ב – הלבוי 2,.. בדרך…
בשונה מקיפוד ומרוב המגיבים פה, אהבתי את הסרט מאד.
העלילה דווקא לא נראתה לי מטופשת מדי. אמנם, הסוף צפוי למדי, אך לדעתי הוא התאים לסרט.
מה שדווקא כן הפריע לי בסרט הם סלמה בלייר ורספוטין.
קודם כל, מה לעזאזל סלמה בלייר עושה בסרט הזה? לא, אני רציני, כי למה שהיא עושה על המסך אי אפשר בשום אופן לקרוא "משחק". היא נראית בסרט הזה כאילו היא באה לצילומים מסוממת, ודל טורו חבט בה בעזרת מקל כדי שהיא תגיד את השורות שלה. פשוט איום ונורא.
המבטא של רספוטין היה ממש מעצבן. לא יודע מה זאת צורת הדיבור האדיוטית שהשחקן ששיחק אותו סיגל לעצמו, אבל כל קשר בין הצורה שבה הוא דיבר בסרט לבין מבטא רוסי מקרי לחלוטין.
צורת הדיבור האידיוטית הזו
נקראת בשפה המקצועית בשם "מבטא צ'כי". השחקן שמגלם את רספוטין, קרל רוד?ן, הוא מבכירי שחקני הקולנוע הצ'כיים (ומוכר גם למי שלא ראה סרט צ'כי מימיו מ"15 דקות" עם רוברט דה-נירו).
וואלה?
מוזר. מהסרטים הצ'כיים שאני ראיתי, קיבלתי את הרושם שהמבטא שלהם שונה לחלוטין מהמבטא של קארל קרונן ב"הלבוי". אבל אתה יודע יותר טוב.