בסוף השבוע נחגג חג הפסחא, ובזמן שאנחנו אכלנו להנאתנו מציות טבולות בדם של ילדים נוצרים קטנים, הנוצרים ציינו את שמחתם על שיבתו לחיים של ג'יזוס קרייסט. מציות הם לא אוכלים, מן הסתם, ולכן בחרו הנוצרים להביע את שמחתם באמצעות אכילת ארנבי שוקולד, צביעת ביצים ושירת שירי חג, כמו למשל השיר "חג הפסחא חג הפסחא", שהמילים שלו הולכות ככה: "חג הפסחא חג הפסחא, איזה אחלה חג / בואו נשיר ונרקוד, הגיע חג הפסחא".
עכשיו, כל העניין הזה היה בדרך כלל מעניין לי את הזרת השמאלית. ממתי אני מתעניין בחגיהם של הנוצרים, ימ"ש? הרי במשך שנים חשבתי שלוח השנה הנוצרי מכיל רק חג אחד, כריסטמס, שמתרחש שש עשרה פעמים בשנה בממוצע (אבל תמיד יורד בו שלג). ואפילו אם הייתי פתאום מתעניין בלוח השנה הגריגוראני, מה אכפת לי מפסחא דווקא? זה חג כל כך לא שווה שהוא אפילו לא משפיע על לוח שוברי הקופות בארה"ב. כלומר, בדרך כלל.
השנה חג הפסחא דווקא נשא משמעות קופתית, וזו היתה, כמובן, אשמתו של מל גיבסון. בזכות החג הזה, 'הפסיון של ישו' נמצא השבוע שוב במקום הראשון. ולפני שאתם רצים לבדוק בדו"חקו של השבוע שעבר, כן, הוא היה אז במקום החמישי. ולא, קפיצה מהמקום החמישי לראשון זאת בהחלט לא התנהגות נורמלית של סרט, בעיקר לא בשבוע השביעי שלו. מסתבר שחברי מועדון המעריצים המאסיבי של ישו החליטו שהתאריך החגיגי הוא זמן מצוין לצאת ולצפות בו שוב מת בייסורים. כתוצאה מכך, במקום שהכנסותיו של הסרט יירדו בכ-40% מהשבוע שעבר, כמקובל, הם עלו בכ-40%, ל-15 מיליון דולר. אחרי הקפיצה הזאת, הכנסותיו הכוללות של ישו מגיעות השבוע ל-353 מיליון דולר, וקו ה-400 כבר לא נראה כל כך רחוק.
וזה לא שלא היו לישו מתחרים השבוע. חמישה סרטים חדשים יצאו לקולנועים בהפצה רחבה, אבל אף אחד מהם לא הצליח להשיג יותר מ-10 מיליון דולר – מצב עניינים די אומלל.
מה שהיה אמור להיות הסרט הבולט של השבוע הוא 'אלאמו', סרט היסטורי גדול שמתעד מיתוס אמריקני ידוע – סיפורם של מלחמת מעטים מול רבים במצודת האלאמו שבטקסס, בשנת 1836. יש בסרט קרבות, היסטוריה, פטריוטיות, דגלי אמריקה וכל מה שצריך, ובנוסף לכך גם את דניס קווייד ובילי בוב ת'ורנטון; הוא הופק בתקציב שמתקרב ל-100 מיליון דולר, והיה אמור לצאת לקראת סוף השנה שעברה ולהיות אחד מהמתחרים על האוסקר. לאחר שתגובות המבקרים והקהל בהקרנות מוקדמות היו רחוקות מלהיות נלהבות, האולפן ויתר על המרוץ לאוסקר ודחה את הפצת הסרט לתקופה שבה הוא היה עשוי לעשות קצת יותר רעש. זה לא עבד. מקום רביעי והכנסות סופ"ש ראשון של טיפה מעל 9 מיליון זה, איך לומר, קצת מעט.
וכאילו רק כדי להשפיל את 'אלאמו' עוד יותר, הסרט שנמצא מעליו ברשימה – בהפרש זעום – הוא סרט בלתי חשוב בעליל, שמוקרן בחצי ממספר בתי הקולנוע להם זכה 'אלאמו', והופק בשמינית התקציב. זהו 'החופשה של משפחת ג'ונסון', קומדית-שחורים בהנהגתו של סדריק הבדרן, שאותו אנחנו מכירים כבלש הפרטי מ'אכזריות בלתי נסבלת' ("Im Gonna nail your ass") והקהל של הסרט הזה מכיר ככוכב 'מספרה' ו'מספרה 2'. במה שהוא התנהלות די סטנדרטית בעניין סוג הסרטים הזה, המבקרים תיעבו, הקהל (השחור, יש להניח) נהר, ונתן לסרט את ממוצע ההכנסות-פר-מסך הגבוה ביותר השבוע.
שלושת הסרטים החדשים הנוספים עשו כל אחד 6 מיליון וקצת, והם מדשדשים בקושי בקצה התחתון של העשיריה. הסרט שבמקום השמיני נושא את השם המטומטם ביותר לסרט מאז '2 מהיר 2 עצבני': 'The Whole Ten Yards'. מדובר בסרט המשך ל-The Whole Nine Yards' (אצלנו זה היה 'ללכת על הכל'), ביטוי אנגלי תמוה שכזה, ויוצרי הסרט לא חשבו הרבה, ופשוט הגדילו את המספר. למה הדבר דומה? ניקח לצורך הדוגמה סרט ישראלי שנקרא לו 'שומר עלייך בשבע עיניים' (אותו יביים ימין מסיקה, אם אתם ממש מתעקשים). סרט ההמשך, לו היה נעשה, היה מקבל את השם 'שומר עלייך בשמונה עיניים'. מין תיחכום שכזה.
'ללכת על הכל 2' מספר את המשך קורותיהם של שני השכנים, רופא השיניים (מתיו פרי) והמאפיונר (ברוס וויליס), כשהמאפיה ההונגרית חוטפת את אישתו של רופא השיניים (נטשה הסטרידג', לא פחות). אחידות דעים כזאת בקרב המבקרים לא ראינו מזמן: הסרט גרוע ממש כמו השם שלו. בניגוד לסרט המקורי, הוא לא מצחיק, לא מעניין, ואמנדה פיט (שהיתה גם בסרט הראשון) נשארת לבושה לכל ארכו. נקסט.
'Ella Enchanted' בכיכובה של אן הת'אוויי ('יומני הנסיכה'), כוכבת הנוער הלוהטת של היום (או אולי של לפני שבועיים, קשה לעקוב) היא קומדית אגדות, משהו שבין 'הנסיכה הקסומה' לבין 'שרק'. בממלכה קסומה של טירות, נסיכים, מפלצות וכו' חיה אלה, שנמצאת תחת כישוף שגורם לה לציית לכל הוראה, בקשה או פקודה – רעיון שהיה יכול בקלות לדרדר את הסרט לז'אנר שונה לחלוטין אם כולם בארץ האגדות לא היו תמימים כל כך. יש בסיפור גם נסיך, מכשף רשע, עוגים (יאפ), אלפים (אכן) וקטעי קונג-פו קומיים (זה מקורי). המבקרים אוהבים את הת'אוויי, אבל את הסרט קצת פחות.
ובמקום העשירי נמצא The Girl Next Door', שהיה יכול להיקרא בעברית פשוט 'השכנה ממול', אבל לצערנו הרב, יהיה 'איזה מין שכנה'. כן, זה עצוב, אבל אפשר לפחות להתנחם בעובדה שהפעם, בניגוד למקרה הטראגי ההוא עם השוטרת, לפחות יש הצדקה כלשהי להכנסת המילה "מין" לשם: אותה שכנה ממול (אלישה קאת'ברט, הידועה בכינוי "האהבלה מ-24") היא כוכבת פורנו, שבה מתאהב טינאייג'ר תמים. זה נשמע בדיוק כמו סוג הסרטים שאליהם ינהרו בני נוער בעוד המבקרים עומדים בצד ועושים פרצוף של "פיכס", אבל משום מה זה בדיוק להיפך – הסרט זוכה ליחס חיובי למדי מהביקורות, בעוד הסיכוי שלו להפוך לשובר קופות לאחר שנכנס למקום העשירי הוא לא ממש גדול.
השבוע הבא הוא שבוע טוב לנקמות. הכלה חוזרת לסיים את העבודה שהתחילה, בחלקו השני של 'להרוג את ביל', בעוד תומאס ג'יין יוצא לנקום בג'ון טרוולטה שחיסל את משפחתו ב'המעניש'.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך סוף השבוע האחרון בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
אהרו''כ
ומזל"ט גדול על המעבר לעברית לא ויזואלית…
ואפשר לדעת, אגב, מה המצב של ג'רזי גירל, הן מבחינת הכנסות, והן מבחינת היחס בין ההכנסות לתקציב (כישלון מוחץ/תואם את הציפיות/ הפתיע לטובה?)
לא משהו.
'ג'רזי גירל' עזב את הטבלה אחרי שבועיים, ויש לו כרגע 20.8 מיליון דולר (כנגד תקציב מדווח של 35 מיליון). בכל מקרה, זה לא הרבה; איך זה תואם את הציפיות, תלוי כמובן בציפיות שלך. לפני שנה ומשהו, כשבן וג'ן היו הדבר החם ביותר, אפשר היה לצפות מסרט בהשתתפותם להרבה יותר ('דרדוויל' עשה 40 מיליון בשבוע הראשון בלבד – והוא סרט עלוב). בתקופת 'ג'יגלי' היה נדמה שלשחרר סרט עם בן ו/או ג'ן שקול לביצוע חרקירי פומבי, ועדיף פשוט לדלג על זה ולחסוך לכל המעורבים בעניין השפלה.
מצד שלישי, הסרטים של קוין סמית מעולם לא היו שוברי קופות ('דוגמה' ו'ג'יי ובוב מכים שנית', הסרטים המצליחים ביותר שלו עד היום, עשו כולה 30 מיליון כל אחד), ותמיד הצליחו יותר אחר כך בוידאו. מהבחינה הזאת אפשר לומר ש'ג'רזי גירל' פשוט מתנהג בינתיים כמו כל סרט סמית ממוצע.
כמו סרט קווין סמית' ממוצא
רק שהתקציב שלו גדול ב 75% מהסרט היקר ביותר שלו עד כה…
טוב נו, לפחות מבחינה קופתית הוא לא ג'יגלי או mallrats…
(אגב, למקרה שהשתמע מהמשפט הקודם שלי שאני משווה את ג'יגלי ל mallrats מאיזושהיא בחינה שאינה הצלחה קופתית, אני מצטער על כך… זאת ממש לא הייתה הכוונה שלי…)
לוגי!
זה אומר שאם אני אכתוב טקסט אנגלי באמצע שורה עברית אז It won't get screwed up when the line breaks?
כן!
השכנה ממול
האמת היא של-א.ד.מטלון יש תירוץ סביר לדעתי: סרטי שני גנבו להם את השם –
http://www.lev.co.il/LevProject/ArchivFilm.asp?Pcp=163
(ולמקרה שמישהו תוהה, אם סרטי שני היו עושים את העבודה שלהם כמו שצריך, אז Le Bison (et sa voisine Dorine) היה מתורגם ל-לה-ביזון (והשכנה שלו דורין) – מה שנקרא ביזיון…).
זה לא משנה
ראיתי פעם שני סרטים אם אותו שם
הבעיה היא שאני לא מצליח להיזכר בשם כרגע…
זה לא משנה
1988 – יחסים מסוכנים – Dangerous Liaisons
2001 – יחסים מסוכנים – Tangled
1997 – אלים ומפלצות – Affliction
1998 – אלים ומפלצות – Gods and Monsters
1993 – אמת או חובה – Ready or Not
1996 – אמת או חובה – Truth or Dare
1986 – בחורים רעים – Bad Guys
1995 – בחורים רעים – Bad Boys
1980 – דחף מסוכן – The Return
1988 – דחף מסוכן – An Affair in Mind
1994 – הורג אותי ברכות – The Soft Kill
2002 – הורג אותי ברכות – Killing Me Softly
ויש עוד כמה עשרות…
אלים ומפלצות - Affliction!?
סליחה, לא. ממש לא. Affliction נקרא בעברית פשוט 'פגיעה'. אפילו עם היצירתיות המפורסמת של מתרגמי השמות, הם לא חשבו על תרגום *כל כך* משונה.
ולמרות שזה נכון שקרו מקרים שבהם לשני סרטים ניתן אותו שם, ברוב הדוגמאות שנתת אחד מבין זוג הסרטים הוא סרט שלא הוקרן בקולנוע בארץ אלא הופץ בוידאו/טלויזיה בלבד (ברצינות, מישהו כאן שמע על The Soft Kill או Tangled?). לסרטים שמוקרנים *בקולנוע* המפיצים באמת משתדלים לא לתת שמות כפולים.
כאוס זה סיפור שונה
גם זה של האחים טביאני וגם זה של קולין סריאו הופיעו בארץ בתחת אותו שם (וגם השם המקורי שלהם זהה). אולי המפיצים היו צריכים לקרא לסרט של קולין 'כאוס 2'.
כמו שאמרתי, יש מקרים כאלה.
אבל הם נדירים. ובמקרה של 'כאוס', עברו 18 שנה בין סרט אחד לשני, כך שהסיכוי שמישהו יתבלבל בינהם הוא קטן (ואם נכנסים לממלכת הניטפוק, השם העברי המלא של הסרט של האחים טיבאני הוא 'כאוס: סיפורים סיציליאניים').
עוד דוגמה לשם כפול
השבוע יוצא לאקרנים בארץ הסרט 'חשיפה' עם היידן כריסטיאנסן (במקור, 'Shattered Glass' או 'שבורית זכוכה'). סרט באותו שם, עם דמי מור ומייקל דגלאס יצא ב-94 (במקור, 'Disclosure'). לא סביר שמישהו יתבלבל בינהם.
יותר סביר
שאף אחד לא יזכור את הדבר האיום והנורא ההוא עם דמי מור ומייקל דאגלס.
עובדה שזכרת שהוא היה איום.
ידעתי שזה יגיע
אז אני אכתוב את הסוגריים שרציתי לכתוב בתגובה הראשונה:
(או שיזכרו אותו לרעה).
אני אהבתי את הסרט, דווקא.
אז זהו ש...
Affliction הופץ כ-אלים ומפלצות בקולנוע. עד שהוא הופץ לוידאו כבר יצא אלים ומפלצות השני (Gods and Monsters) ולכן בהפצה לוידאו תיקנו את שמו ל-פגיעה.
ראיתי את Affliction בסינמטק
וממש לא זכור לי שהיה לו שם כזה.
האמת...
עכשיו אני רואה שרוב הסרטים שציינת יצאו בהפרש של שמונה שנים, ככה שהבלבול קטן. אה, ונזכרתי בסרטים שדיברתי עליהם: הפטריוט (אחד עם מל גיבסון והשני עם סטיבן סיגל)
אן הת'אווי היא כוכבת הנוער הלוהטת של היום?
טוב לדעת, כי אני,לפחות, לא שמעתי עליה מעולם (גם לא לפני שבועיים).ובכלל, היות ויצא לי לקרוא בדו"חקואים כאלה ואחרים על סרטים בכיכובה של אלילת נוער כזו או אחרת בפעם הראשונה ו/או היחידה, אני תוהה לעצמי על פי איזה מדד אתם בודקים אם איזו נערה בת 16 היא מושא להערצה והאם גם אני יכול להכנס לקטגוריה הזו.
אז כן, אפשר להגיד שלמחוצ'קני ארצות הברית יש עולם שונה של סלבריטיס. אפשר גם לפטור אותי בזה שאני אפילו לא יודע אם עדיין גזעי לומר "מקובל". אבל עדיין עניין "הכוכבת הלוהטת" הזה נראה לי משונה.
אני רק יודע שמעולם לא היה גזעי לומר ''גזעי''
בכלל, מה רע במגניב?
צ'מע, אחשלי
בוא'נה, הסברתי לך כבר דוגרי שאני לא מבין בסלנג הבנזונה הזה. אבל אפילו איזו פרחה אחושרמוטה אמרה לי לפני איזה פאקינג חודש שאני "מזה לא גזעי". אז מה 'ני יגיד 'ך? יכול להיות שזה בקאמבק פצצות.
'עין הדג' חבל"ז! מזמ"ז! גשג"ש! נגמ"ש! זמב"ח!
התגובה שלך משהו סוף
אויה!
ג'ון סטיימוס נפרד מאישתו!
http://192.118.70.150/ts.cgi?u=http://news.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&path=214&id=530028
אתם יודעים מה זה אומר?
אני צריך לעשות עצירה בהוליווד בטיול שלי ל-Homeland.
בא לי שנרוץ עירומים בשדה חמניות!!!
אבל מה יהא על התאומים?
זה הולך כנגד כל מה שקרה בשמונה העונות הקודמות!
לא מסספנד.
הביטוי בא מחיל האויר המלכותי בזמן מלחצת העולם השנייה. אורך התחמושת המשורשרת במקלעים הייתה 9 יארד וכאשר מישהו/י רצו לחסל מטרה הם נתנו לו את כל 9 היארדים של התחמושת.
זה גם מה שאני שמעתי.
ביטויים הם דבר מוזר. אולי בעוד 50 שנה ייצא הסרט 'ערום בשדה חמניות', וסרט ההמשך, 'עדיין ערום בשדה חמניות'.
ואחריו הקרוס-אובר
"ערום בשדה חמניות באורך 9 יארד".
זה גם מה שאני שמעתי.
הייתי במוזאון RAF ושם ראיתי ושמעתי את הסיפור והמטוסים עצמם.
זה לא קשור לפוטבול?
פעם חיפשתי את זה.
ההסברים שאני מצאתי:
1. זה היה אורכן של שרשראות הכדורים במטוסי הצי האמריקאי במלחמת העולם השניה. טייס שנלחם עד שנגמרה לו התחמושת הלך את כל תשעת היארדים.
2. חליפה יוקרתית נתפרת מתשעה יארדים של בד. מי שמשקיע בחליפה, הולך את כל תשעת היארדים.
3. אמממ, עוד משהו בקשר לחליפה, כבר שכחתי.
וזה מוכרח להיות נכון – זה היה כתוב באינטרנט!
ומשהו ספורטיבי לא היה?
לי משום מה תקוע בראש שזה קשור לפוטבול. משהו עם לעבור את כל הקווים על המגרש, כלומר הניקוד הכי גבוה חוץ מטאץ'-דאון. או משהו (אני לא באמת מבין בזה).
לחלוטין לא נשמע לי הגיוני
אין שום דבר (שאני מכיר בפוטבול) שקשור לתשעה יארד.
יש משהו עם עשרה יארד, שצריך לעבור בשלושה ניסיונות עשרה יארד בכל פעם בדרך לטאץ' דאון, אבל אין שום היגיון בביטוי שמדבר על תשעה יארד ושקשור בצורה זו או אחרת בפוטבול.
מה שכן, אם אני לא טועה, היה סרט בשם הזה, והוא עסק בפוטבול. משהו עם אל פאצ'ינו, אולי.
ובמחשבה שניה, אם היה סרט שנקרא ככה, אולי הביטוי המקורי כן לקוח איכשהו מעולם הפוטבול. לך תדע.
לסרט הפוטבול עם אל פצ'ינו
וקמרון דיאז, של אוליבר סטון. קראו any given sunday או בתרגומו הקלוקל – יום ראשון הגדול.
אין לי מושג
למה היה נדמה לי שקראו לו בשם אחר. בכל אופן – כפי שחשבתי מלכתחילה, הביטוי כנראה לא לקוח מעולם הפוטבול.
שאלה. איך יקרא הסרט של אן התוואי
והאם כבר נקבע לו תאריך יציאה בארץ?
(מה, אלפים ועוגים באותו סרט? זה לא עלול ליצור ציפיות גבוהות מדי?)
היי, את כבר צריכה לדעת
שאם זה לא מופיע ב'לא סופי', התשובה היא "אנחנו לא יודעים".
http://www.fisheye.co.il/static/future.html
(שם אפשרי: "אלה אלה, תגידו לי מה קורה לה").
מה לגבי ''אלה מעין''?
אני יודעת שצריך לבדוק בלא סופי
אבל מכייון שלא ידעתי איך קוראים לסרט בעברית לא ידעתי איך לבדוק בלא סופי.
באנגלית.
שם אלטרנטיבי
קורא לה, אלה
כתבה מעניינת ב''קפטן''
גיא הופמן מדווח מכנס עם ג'ק וולנטי, העומד בראש ה – MPAA ואחראי לחלק נכבד ממלחמת החורמה שארגוני זכויות היוצרים מנהלים כנגד המשתמשים.
http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=0&itemNo=414859
לא יותר מדי אינפורמטיבי
כפי שכותב הכתבה מציין במפורש, ג'ק וולנטי הוא לא ממש האיש להפנות אליו שאלות (או אצבע מאשימה) בנושא, כי הוא לא ממש שולט בחומר.
זאת ועוד, למרות שעל פי הכתבה וולנטי היה אחראי ללא-מעט מפגעים דביליים ולא-אפקטיביים (שיטת האזורים, למשל) הוא *כן* היה אחראי לכמה עדכונים חשובים בחוק. מה שהכותב מכנה שם בבוז "חוק מיקי מאוס" מראה שלאותו כותב אין מושג מהחיים שלו, או שהוא מיתמם סתם. אותו חוק אכן נחקק כדי לעגן בזכויות יוצרים את הסרט Steamboat Willie, הסרט הראשון בו הופיע מיקי-מאוס – זאת מהסיבה הפשוטה, שאם הסרט הזה היה הופך לנחלת הציבור, מיקי מאוס היה מקבל את אותו סטטוס בעקבותיו. האבדן של Stemboat Willie אולי לא היה גורם לכזו טראומה בקטלוג של האולפן, אבל הנזק הכספי שהוא היה סופג בעקבות האבדן של מיקי-מאוס היה כנראה כמה מיליארדים טובים (הרבה יותר ממה שהכותב מכנה, בדמגוגיה שאין-כמותה "10 אחוז מהרווחים"). מה לעשות – יש חוקים מרגיזים שיש מאחוריהם היגיון.
לא יותר מדי אינפורמטיבי
גיא הופמן דווקא כן מתמצא בחומר, למיטב התרשמותי. ההגיון מאחורי חוק מיקי מאוס (שאומנם נהגה בעקבות מיקי, אך מטרתו הייתה כמובן גורפת הרבה יותר) הוא פשוט: יש לנו כסף, ויש לנו אפשרות להבטיח שמחר יהיה לנו יותר כסף.
חוקי זכויות היוצרים המקוריים נהגו ונחקקו מתוך תפיסה שנשכחה עם השנים: להבטיח את המשך התקדמותו היצירתית של המין האנושי באמצעות הבטחת הכנסה ליוצרים בזמן חייהם. כלומר, העניין הכספי הוא רק אמצעי, לא מטרה. בדיוק בגלל זה ההגנה על קניין רוחני הותנתה במספר נקוב של שנים, כדי להבטיח מחד הכנסה ליוצר ומשפחתו, ומאידך את הפקעת הקניין לרשות הציבור בבוא הזמן, מאחר והתרבות האנושית שייכת לאנושות כולה, ולא לאיזה קפיטליסט ציניקן שיושב בראש פירמידה של כסף. תפיסה שאבד עליה הקלח קצת בימים ציניים אלו, אני יודע. אך עדיין, היא זו שנמצאת במרכז חוק זכויות היוצרים.
מיקי מאוס צריך היה לעבור לרשות הציבור, וזה נמנע הודות לכספים ובחישה בקלחת, ולא הודות לשום דבר אחר, ועל כן הזלזול של הופמן מוצדק ביותר.
כמו כן, חובה להפנות אל וולנטי אצבע מאשימה דווקא בגלל שהוא אינו מתמצא: אם הוא לא יודע על מה הוא מדבר ורק מצטט ניירות עמדה מנוסחים מראש – אין לו זכות מוסרית ומקצועית להוביל את המהלכים שהוא הוביל בשנים האחרונות. האיש הזה הצטרף מבחינתי לרשימה ארוכה של פושעי תרבות (למרות ביטול "קוד ההפקה" של הייז, שנזקף לזכותו).
לא. ההיגיון מאחורי פרשת מיקי-מאוס, כפי שהסברתי, הוא שונה לגמרי.
"מיקי מאוס", במקרה הנדון לפנינו, הוא סוג של פירמידה: דמות שהופיעה בסרט כלשהו לפני כך-וכך עשרות שנים, ומאז היא המשיכה להיבנות בתחומים כאלה ואחרים של המדיה. ברגע שאתה הופך את הסרט המקורי ההוא לנחלת הציבור, אתה הופך את *כל* מה שבא אחריו ומערב את אותה דמות (שחלק גדול ממנו עדיין מוגן, על פי אותו חוק), לנחלת הציבור. התדרדרות במדרון התלול הזה, בטווח הרחוק, *תפגע* ביוצרים, לא תשרת אותם.
האם, למשל, על פי אותו היגיון, כל סרט שנעשה על פי יצירת ספרות שהיא רכוש-ציבורי הופך להיות רכוש הציבור? באם התשובה לשאלה הזאת היא "כן", אתה יכול להגיד יפה שלום לכל עיבוד קולנועי של יצירה כזאת (מדיקנס ועד התנ"ך). שלא לדבר על הסדק המתרחב-והולך שאתה יוצר בכל הנוגע ליצירות שנעשו בהשראת יצירות אחרות – וכאן אתה פותח קופת-שרצים של ממש ("מלחמת הכוכבים" נעשה בהשראת קורוסוואה, לכן הזכויות עליו שייכות לקורוסוואה. אבל רגע! קורוסוואה עצמו ביים סרטים בהשראת שייקספיר. לכן היצירות שלו הן נחלת הציבור. מסקנה: "מלחמת הכוכבים" הוא נחלת הציבור! זו הקצנה, אבל הרעיון זהה).
כסף? בוודאי שמדובר גם בכסף. קולנוע תמיד היה כסף קודם ואומנות אחר-כך – מעצם העובדה שלבימוי סרט קולנוע ממוצע אתה זקוק ללא-מעט אנשים, וצריך גם לשלם להם על זה. או כמו שאמרה פעם אשה מבריקה מאוד בשם הלן מק'ארת'י:
"הסרט הזול היחיד בעולם הוא זה שאתה עושה אצלך בבית עם מצלמת וידאו – וזה רק בגלל שאתה לא גובה מאף אחד כסף על הזמן שהשקעת."
לא. ההיגיון מאחורי פרשת מיקי-מאוס, כפי שהסברתי, הוא שונה לגמרי.
העברת Steamboat Willie לרשות הכלל יעביר גם את מיקי-מאוס לרשות הכלל, אבל לא יצירות מאוחרות יותר של דיסני, בין אם הן מבוססות על מיקי-מאוס ובין אם לאו. אפשר יהיה להמשיך למכור את מאבקיהם של המצויירים של דונאלד ומיקי לכל צרכן ללא חשש אובדן שליטה, ואם תשים את "פנטסיה" בקאזה עדיין יפרצו אנשי הזרוע הצבאית של ה-MPAA את דלתך באישון הלילה, בדיוק כמו עכשיו. מה שכן, גם אנחנו נוכל לההפיק סרטים בכיכובו של מיקי-מאוס בלי לשלם לדיסני על עצם השימוש בדמות. זה הכל.
אבל השאלה כמה אחוזים מהווים הרווחים המגיעים מהבעלות על הזכויות על הדמות של מיקי-מאוס בעצם לא רלבנטית. יש חוק. החוק מסדיר זכויות יוצרים. להגיד "אני רוצה לשנות את החוק כדי להרוויח/לא להפסיד כסף" זה לא לגיטימי. המטרה של חוקים היא לא לתמוך ברווחים של חברת דיסני אלא לתמוך בחברה. ואם דיסני לא מסוגלים להרוויח מספיק טוב במסגרת החוק הקיים הם מוזמנים לנסות קצת יותר, או לחילופין להציע סיבה טובה למה שינוי החוק ייתמוך גם בצרכנים.
מדרון?
רז, המדרון הזה הוא המצאה פרנואידית ודמגוגית של אנשים ציניים במיוחד. האמת שתואמת יותר את החוק הקיים מוסברת יפה בהודעה של עדי סתיו. גם ניניי-ניניו של וולט דיסני קשישא ז"ל לא יצטרכו לדאוג לפרנסה, ועל כן, אם כבר לערוך תיקון בחוק, צריך היה להפקיע את מיקי מאוס מרשות דיסני לפני הזמן.
(בדיוק כפי שצריך היה להפקיע את סטאר וורז מידיו השמנוניות של לוקאס… :-) )
תראה, עד כמה שהאנשים עם הכסף הם רשעים וכו'
מהיכרות עם האנשים בצד השני, תומכים נלהבים של ביטול זכויות היוצרים (ובד"כ גם מורידים סדרתיים באינטרנט), אני יכול לבשר לך שגם הם לא בדיוק נמנים על הל"ו.
בנוגע ללוקאס – אתה צודק, אם כי בדיון ההיסטורי באותה יומית היסטורית ציינתי שללוקאס, למרבה הצער, יש זכות לעשות מה בראש שלו עם הסרטים הנ"ל. כמאמר הפתגם הידוע: האיש אידיוט, אבל אין חוק נגד זה.
כהערת שוליים ודוגמא לעניין פה: למרות שאני בהחט מתכוון להחרים את גרסאות ה-DVD של "מלחמת הכוכבים" במהדורה בה הם עתידים לצאת, אין לי שום כוונה לקנות בוטלג שלהם עם הגרסאות המקוריות. אני לא מתכוון להגיב על מעשה הנבלה של לוקאס עם מעשה נבלה מצדי.
על נבלות וטרפות
טיעון "אלו שבצד השני", על אף שהוא נכון בחלקו, הוא אינו רלוונטי. חוק זה חוק, אתיקה זו אתיקה, ולא משנה מי קורא לאכוף אותם. קח את מקרה לארי פלינט ("האיש והסקנדל", הו כן) – פורנוגרף בזוי שנזקף לזכותו (לפחות עפ"י הסרט של מילוש פורמן) נצחון חוקי ואתי.
לגבי לוקאס – אני מסכים. האיש אדיוט אבל אין חוק נגד זה. ופה בדיוק המקרה של דיסני צורם: *יש* חוק נגד זה. והדיסנים אמרו לעצמם – למה לאכוף כשאפשר לעקוף?
אבל
אם אתה מגדיר אתי כחוקי (ואין לי כח להתווכח על הנקודה הזאת, אני יוצא מתוך נקודת הנחה שאתה צודק).
אז כשדיסני מצליחים לעקוף את החוק, מה שהם עושים הוא בעצם חוקי, וממילא אתי.
תקן אותי אם אני טועה.
איפה בדיוק נתתי הגדרה כזו?
להפך – כתבתי על אתיקה ועל חוק לחוד. ועוד לא עירבתי מוסר בעניין.
)
(וטיפ – אף פעם אל תצא מנקודת הנחה שמישהו צודק
הטענה הדמגוגית
שכל המתנגדים לזכויות יוצרים עוברים עליהן, אינה ראויה להתייחסיות, אך בכל זאת, חסידי התכנה החופשית מתנגדים למתכונת הנוכחית של זכויות יוצרים, אך בכל זאת לא עוברים על החוק.
לגבי הכינוי "מעשה נבלה", כאן אתה מאבד את ההבחנה בין חוקי לבין מוסרי. להעתיק שיר, סרט, או תכנה מוגנים זה לא חוקי – נכון. אך עדיין זה לא הופך להיות לא מוסרי. כמו שאנשים מתנגדים לפינוי התנלחויות או (לחילופין) לשרות בשטחים, כך גם אפשר להתנגד לחוק הלא-צודק של זכויות יוצרים.
מדוע החוק אינו צודק? משום שבמקום להשיג את מטרתו המקורית, שהיא עידוד יצירה מקורית ע"י מתן זכויות אקסקלוסיביות לזמן מוגבל, החוק מתקדם יותר ויותר למודל של זכויות לא-מוגבלות בזמן אשר מבטלות למעשה את נחלת הכלל (public domain).
למידע נוסף אני ממליץ על מאמרו של ריצ'רד סטולמן בכתובת http://www.gnu.org/philosophy/misinterpreting-copyright.html
אה, סליחה. אני עשיתי פה אבחנה *ברורה* בין חוק ומוסר.
וציינתי שמה שעושה לוקאס הוא לא מוסרי, אבל למרבה הצער חוקי לחלוטין, לטעמי, כמובן, אם לא לטעמו של לוקאס.
וזה ההבדל הגדול – חוק הוא עניין מוחלט. כל הקטע של "מהותו של החוק", "הכוונה של המחוקק" וכו' – זה פרשנות. *זה* מוסר. מוסר הוא עניין *יחסי* לגמרי.
והמוסר היחסי שלי טוען, שבדיוק כמו שללוקאס אסור לעשות, מוסרית, את מה שהוא עושה, לי אסור לשבור את הכלים ולקנות בוטלגים כדי "להראות לו". מסחינתי זה לא מוסרי, הרבה לפני שזה לא חוקי.
הכלח, דן
"אבד עליו הכלח".
קלח זה של תירס.
חי חי
שניה לפני אישור ההודעה שמתי לב שכתבתי "אבד עליו הקרח", ומיהרתי לתקן. כנראה שמיהרתי מידי.
חוץ מזה, מה רע בתירס?
חומר למחשבה לגבי זכויות יוצרים
http://www.gnu.org/philosophy/misinterpreting-copyright.html
מאמר לא רע
מתחיל טוב ומפתח את אותה נקודה שציינתי, לגבי עיוות התפיסה המקורית של זכויות היוצרים. בהמשך הוא קצת נעשה מתלהם וקיצוני, ומאבד את הטון המלומד האובייקטיבי שהיה לו בהתחלה. אך עדיין שווה קריאה.
טוב, אני זז
בין יום ד' לה' הנוכחי, 15 באפריל לפנות בוקר, אשתי ואני ממריאים לטיול של ארבעה וחצי חודשים בארה"ב (ההכנות גרמו שלא ראיתי הרבה סרטים בזמן האחרון), לפני שאחזור, אמשיך לכתוב ביקורות סרטים כרגיל ואתחיל דוקטורט.
אמנם לכתוב אני לא אוכל (מה לעשות, אין וורד עברי בקפה אינטרנט אמריקאי מצוי), אבל לקרוא ודאי אמשיך כשיהיה לי זמן, ממ"א לא מחכה לי.
להתראות לכולם!
אויה!
מה נעשה בלעדיך? מי יכתוב לנו ביקורות על סרטים היסטוריים?
נו טוב. מקווה שתהנו כראוי ותשובו בריאים ושפויים. להתראות!
אבל מי יכתוב לנו על ''האלאמו'' ועל ''טרויה''?
על 'אלאמו'? השתגעת?
חוצמזה, אני תמיד יכול לכתוב באנגלית ואתה תתרגם, לא?
דרך צלחה!
ואל תשכח ליהנות!
תהנה! תחסר לנו.
מזל טוב! זאת אומרת, בהצלחה!
מצטער, אני לא ממש מוצלח בברכות. אה, כן, נזכרתי: תהנו!
ניסחת את זה הרבה יותר טוב ממני.
ואם יורשה לי להוסיף, באם בכל זאת תמצא את הזמן הפנוי לכתוב – תוכל להשתמש, אני מקווה, במקלדת וירטואלית עברית שיש ב'תרגומון' (http://www.targumon.co.il) וכן באתר של יובל רבינוביץ' (http://www26.brinkster.com/yovalr/vkeyboard.htm).
מקלדת וירטואלית
אני באמת צריך להוסיף אותה כדי שתהיה זמינה גם בפורום אצלי ולא רק בחיפוש במהדורה האנגלית.
http://www16.brinkster.com/targumon/eng/seek.asp
מה שנחמד בה לדעתי זה שהיא מגיבה גם למקלדת ולא רק לעכבר, כלומר נוחה למי שמקליד בצורה עיוורת: נסו למשל להדליק את ה-CAPS LOCK ואז להקליד כאילו באנגלית – זה בכל מקרה יצא בעברית.
תודה רבה!
אני בהחלט מניח שהמקלדת הזו תעזור לי. כל זמן שהיא משתלטת על הקלט\פלט…
תעשו הרבה כיף!
ואממממ..תהנו ותשמרו על עצמיכם! (לאן הגעתי, אני נשמעת כמו הסבתא הפולנייה שלי.)
ועל תשכחו לשתות הרבה מים!
טוב, יאללה ביי,
ושתהנו ושתכייפו ושלא תשכח גם לראות סרטים. במיוחד את הפסיון!
עם ישראל חי!
תעשיית הקולנוע הישראלי הפורחת והמשגשגת ממשיכה להנפיק פנינים קולנועיות פעם אחר פעם.
לא רק שמתוכנן עוד סיקוול לסאגה המבריקה 'אסקימו לימון', שיעקוב אחר חייהם של בנצי, מומו וצחי נוי:
http://e.walla.co.il/?w=/200/528501
מסתבר שתצא גרסת פיצ'ר גם לסדרת המופת 'מיכאלה'. שתהיה, כצפוי, קומדיה רומנטית:
http://e.walla.co.il/?w=/214/530423
שריינו כרטיסים מראש.
יו, אני רץ לקנות נעלי ריקוד
נעלי ריקוד? פספסתי משהו?
זו כמובן מחווה ליצירה המפורסמת
"'אסקימו לימון: החגיגה נמשכת' זכה לחמישים אלף צופים במהלך סוף השבוע הראשון שלו, ואנשים קמו ורקדו ספונטנית בבתי הקולנוע', אחת היצירות היותר הזויות של מחלקת היחצ"נות של גולן גלובוס.
גלובוס גרופ, כמובן
לא גולן-גלובוס. מפליא איך שהמח שלי נשאר תקוע בשנות השמונים.
בהתחשב בעובדה
שגלובוס-גרופ מכינים עוד סרט בסדרת "אסקימו לימון", לא רק אתה תקוע אי שם באייטיז…
פאק!
עכשיו לך תוכיח שהיומית של היום *לא* מושפעת מההודעה הזאת אלא נכתבה לפניה. המף.
בוודאי שבני הנוער לא נוהרים ל'נערה ממול'
הוא מדורג R
וזה מונע מהם להציג תעודות זהות מזויפות כי...?
נו. גם 'מטריקס' והמשכיו,
וגם 'הפסיון' מדורגים R. זה לא הפריע להם לעשות עשרות מיליונים בסופ"ש ראשון.
אני באמת לא מבין את הכשלון
של "הנערה ממול", אבל אם תבדוק את סרטי "אמריקן פאי", כולם הצליחו יפה מאוד בקופות, וגם הם היו מדורגים R.
מעניין מה קרה, אולי זאת תקופת מבחנים או משהו?
עוד תרגומים
SOME LIKE IT HOT – חמים וטעים.
THE TRUE ABOUT CAT'S AND DOGS – על גברים נשים וחיות אחרות.
כן.
מה?
האם זה סופי שקוין סמית הולך לעשות גירסא חדשה ל"גרין הורנט", או שזה רק בשלבי פרה-פרודקשן?
http://newsaskew.com/greenhornet/
פרה, פרה
אבל נראה רציני.
המבוסס על סידרה צרפתית מצליחה בשם "Le Manège Enchanté", שהגיעה גם לאנגליה – שם נקראה "The Magic Roundabout" – אמור לצאת בסוף השנה.
אין לי שום מושג מהי הסידרה המקורית, אבל כל העסק נשמע נחמד.
http://magicroundabout.com/NewCharacters.asp
קוראים לזה ''סיבוב קסום''
בערוץ קארטון נטוורק בארץ.
אם כבר הזכרנו
מישהו מוכן להסביר לי למה הסדרה הזו משודרת אחרי חצות (שעון גריניץ')? ממה שראיתי, קהל היעד שלה אמור לישון בשעה כזו.
על מה אתה מדבר?
אני חושב שקהל היעד העיקרי של התוכנית הזאת הוא סטלנים ומסוממים, ואז חצות זה קצת מוקדם בשבילם. אתה ראית את התוכנית הזאת פעם?! יש שם קרוסלה! וכלב שעיר! תמיד שאני חוזר מאיזה בילוי ואני מזפזפ בין הערוצים, אני נופל על התוכנית הזאת שמוציאה ממני פרצי צחוק בלתי נשלטים.
התפקיד של הקרוסלה השתנה עם השנים
פעם זו הייתה הסדרה שקטעה את הרצף בין הכלב השמן מנדוזה ופופאי. היום זו הסדרה שצריך לחכות שתגמר, עד שיתחיל ספייסד אאוט (שמאוחר יותר התברר לי שמשודרת גם בערוץ 6).
רק תרשה לי לומר
(:
אם היתה לי טלוויזיה
הייתי יודע.