דו"ח קופות שבורות -11.1.2004

מאת
לונג ג'ון
– פורסם ב 13 בינואר 2004Posted in: חדשות

"לונג, מה יהיה?",
שלח לי ברק אייסיקיו
בהול. "בכל מקום אפשרי
מספיילרים לכם את
הדוחק"ו של היום!".
"קשה. קשה. אולי נעשה
לכולם 'דווקא' ונכתוב
דוחק"ו על משהו אחר? עזוב את מה שכולם אומרים – אצלנו יהיה סרט אחר במקום הראשון!", הצעתי לו. ויודעים מה? זה עבד. מסתבר שרק צריך לחכות קצת – ותוצאות האמת כבר מספקות מהפך, שלא לדבר על סקופ. וזה אפילו דורש פחות עבודה מלנסות להתאפק מול הקופאית ולבקש "משלוח", לא "משלוחה" (רק זה היה חסר לי!).

במקום הראשון השבוע, כרגיל, יושב בגאון 'שיבת המלך'. או אולי לא הייתי צריכה להגיד "כרגיל" – זה כבר לא כל כך ברור מאליו. עם הגיעם של נתוני הקופות הראשונים (נתוני האמת של שישי ושבת וההערכות לנתוני יום ראשון), נראה היה ש'סיפורי דגים' ידיח את המלך מכסאו, ויוביל את בני האדם לעבר עידן חדש. או משהו.
אבל האמריקאים, אומה שמתגאה בהחלטות הדמוקרטיות שהיא מקבלת, החליטו, בצורה דמוקרטית להפליא, להמליך על עצמם מלך. שוב.
לאחר ירידה של 50% מרווחי השבוע שעבר, מוצא את עצמו 'שר הטבעות: שיבת המלך', בפעם הרביעית ברציפות במקום הראשון, כשבכיסו 14.2 מיליון דולר ורווחים כוללים בסך 312 מיליון. בכך הוא עקף את 'שודדי הקאריביים: קללת הפנינה השחורה' (305 מיליון), ורק עוד מיליון דולר מפרידים בינו לבין 'אחוות הטבעת'. כדי לגעת מקרוב בשיאן ההכנסות לשנת 2003 (או בסרט השני בסדרת 'שרה"ט', 'שני הצריחים'), יצטרך המלך השב לאסוף עוד 27 מיליון דולר לפחות. קשה, קשה, אבל בהחלט לא בלתי אפשרי.

במקום השני, מושפע כנראה מהאחים כהן שהחליטו לנסות את כוחם בז'אנר "בנאלי" שאיים למחוק כל סימן היכר שלהם, נמצא טים ברטון עם 'סיפורי דגים', שזה לו השבוע החמישי בבתי הקולנוע, אבל עד עכשיו הפצתו היתה מוגבלת מכדי להכניס אותו למקום משמעותי בעשיריה. עלילת הסרט מזכירה את אחד הפרקים של 'סיפורי עמים', בו מספר הסיפורים מספר לצופים על קורותיו ביום אחד מסוים: אד בלום הזקן (אלברט פיני), נזכר בסיפורים מעברו. את אד בלום הצעיר מגלם אוון מק'גרגור. הביקורות מופתעות: ברטון, שסרטיו ידועים באווירה האפלה והמאיימת שלהם, יצר סרט בהיר, עם המון כתמי צבע עליזים. ולמרות השינוי הקיצוני של האווירה, המבקרים אוהבים. ברטון, הם אומרים, זנח את הציניות המרוחקת וכבר לא מפחד להתעסק עם רגשות של אנשים, כאלה שממש עשויים להסתובב במציאות שלנו. שלא תחשבו שזה רומז לסרט רגיל – זה סרט מוזר, מזהירים המבקרים. מוזר מאוד, אפילו. ואנשים שמעדיפים סרטים קונבנציונליים עשויים לחוש קוצר רוח כלפי הסרט הזה. אבל הוא שווה את המאמץ, גם בגלל הסרט, וגם בגלל אלברט פיני ואוון מק'גרגור הנפלאים. אלינו יגיעו הדגים ב-26 לפברואר.

במקום השלישי, עם ירידה של 47% (שזה סביר, בהתחשב בנסיבות), נמצא הסרט ההוא עם סטיב מרטין ושנים-עשר הילדים שלו.לא הייתי טורחת להזכיר אותו אלמלא הוא עבר את קו ה-100 מיליון, ובכך רשם שיא קטן לשנת 2003: במהלך השנה עברו 26 סרטים את מחסום ה-100 המכובד, והטבלה לא נסגרת ב-26 הנועזים הללו. ישנם עוד כמה סרטים נוספים מ-2003, שהכנסות של 100 מיליון דולר הן רק עניין של זמן עבורם.

החורף שלאחר הכריסטמס, וחודש ינואר בפרט, ידוע לשמצה כתקופה שבה יוצאים סרטים גרועים, שלאיש אין חפץ בהם. רובם לא ממש מחורבנים ללא תקנה, רק מפוספסים. ינואר הוא החודש לסרטים שבשלב התסריט נדמה שהיה להם פוטנציאל, אלא שבמעבר לסרט מצולם משהו התפקשש עד ליצירת סרט שמתחנן שהאולפן ייתן לו זריקת הרדמה כאקט הומני. האולפנים תאבי הבצע שולחים את הסרטים הללו לזירת ההתאבדות של ינואר, משם ייעלמו במהרה כשיתברר, כצפוי, שאף אחד לא באמת מתעניין בהם.

שני סרטים כאלו יצאו השבוע למסכים: 'Chasing Liberty', בכיכובה של מנדי מור, ו-'My Baby's Daddy' (שבמקור בכלל נקרא
'My Baby's Momma'). למרות ש'האבא/האמא של התינוק שלי' נחשב למחורבן יותר מבין שני הסרטים (הוא אפילו לא הוקרן למבקרים), הוא הרוויח יותר מהסרט של מור.

'My Baby's Daddy' מספר על שלושה רווקים הוללים, שיום אחד, מגלים במפתיע שהחברות של שלושתם נכנסו להריון באותו זמן בדיוק! עכשיו הם עוברים תהליך משעשע ומרגש (נו, מה) בו הם לומדים על עצמם, על אהבות ועל קהל שמפטיר "ווטאבר". אחד המבקרים פישט את העניינים: "יש כמה סצינות בסרט שמצביעות בבירור על כך שזה לא כשרון שמדבר מהמקלדת של התסריטאי. זה קוקאין".

גם אצל מנדי מור המצב לא טוב. אף אחד לא ציפה לגדולות ונצורות מ-'Chasing Liberty', ובכל זאת הסרט אכזב. מור היא בתו של נשיא ארצות הברית, וככזו, סדר היום שלה מתוכנן לפרטי פרטים, מסוקר ללא הרף בידי החדשות, והיא לא הולכת לשום מקום בלי מאבטחים. כל מה שהיא רוצה זה להיות חופשיה. ולכן, במהלך נסיעה דיפלומטית לאירופה, היא בורחת, ופוגשת בחור עמו היא מטיילת באירופה, ומתאהבת בו. אך אויה! מה יהיה כשתחזור הביתה, לאביה הנשיא הכל יכול? והו, איך תספר לבחור מיהי, כשזה עלול לגרום לו לעזוב אותה ולרסק את ליבה הקט, הרועד ביפחות מרטיטות קרביים?
חבל, אומרות הביקורות. מנדי מור ('סיפור אהבה בלתי נשכח') לא שחקנית דגולה במיוחד ועיקר הכוח שלה נעוץ בדמויות חזקות ובעלות נוכחות. אלא שהתסריטאי צייר אותה הפעם כעלמה במצוקה, ולכן גם הסרט עצמו נכנס למצוקה. הסרט היה עשוי להיות סביל בעיני קהל היעד המדויק שלו, ממשיכות הביקורות, אבל אפילו נערות פתיות לא תצלחנה לסספנד את הסרט כראוי, ועל כן הן תגלנה שהוא לא אוורירי וכיפי, אלא מנסה להרוויח על גבן כסף.

בשבוע הבא יגיעו 'Teacher's Pet' המצויר, 'טורק' (הסרט הזה עם האופנועים), ו-'Along Came Polly' (עוד קומדיה עם בן סטילר).

הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסות הסרט בסוף השבוע האחרון בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.

1. The Lord of the Rings: Return of the King – 14.2 (312.3)
2. Big Fish – 13.8 (23.4)
3. Cheaper by the Dozen – 11.7 (101.1)
4. Cold Mountain – 7.9 (55.3)
5. Something's Gotta Give – 7.7 (92.5)
6. My Baby's Daddy – 7.5 (7.5)
7. Chasing Liberty – 6.1 (6.1)
8. Paycheck – 5.1 (46.4)
9. The Last Samurai – 4.5 (97.2)
10. Mona Lisa Smile – 4.4 (56.9)
תגיות: