באמריקה כולם מתרגשים נורא
מהכריסטמס. אם מישהו שם
ממש ממש מתחשב, אז מדי
פעם זורקים עצם גם לאלה
שחוגגים את חנוכה (גם כן עצם.
אדם סנדלר זה עצם? תנו לי את
בראד פיט!). כך או כך, זו צרות
מוחין. הנה, קחו את עיריית חיפה לדוגמה – עיר שעושה הכל בגדול: במהלך חודש דצמבר מתקיים בחיפה פסטיבל "החג של החגים", חג אחד גדול המאגד בתוכו את הרמדאן, חנוכה והכריסטמס, כדי להראות עד כמה אנו, החיפאים, נאורים ושוחרי דו-קיום. כיוון שההורים שלי רצו לספוג קצת קולטורה, הם הודיעו לי שהם מגיעים לבקר ביום שישי, כדי שיוכלו לטייל בעיר באין מפריע במהלך השישבת. לי לא היתה בעיה עם זה, רק ביקשתי מהם להודיע לי כשהם מגיעים לעיר. הם אמרו שאוקיי. באיזשהו שלב חשדתי שמשהו אינו כשורה והתקשרתי אליהם.
"אוי, בדיוק עכשיו חנינו מול הבית שלך. את יכולה לראות אותנו מהחלון?"
"זו דירה עורפית. גם אם הייתי נמצאת בה, אן סיכוי שהייתי רואה אתכם".
ליתר בטחון נפרדתי בבהילות מג'יי ("ביי ג'יי! היי ברק, ביי ברק!") ונסעתי לכיוונם. אחרי כמה דקות אבא שלי התקשר:
"את גרה בקומה שישית, נכון? כי לא היינו בטוחים וחיפשנו אותך בקומות האחרות. פגשנו כבר את כל השכנים שלך, אבל לא אותך".
"נכון. כבר אמרתי לאמא – זה בגלל שאני לא בבית".
"אה".
אה לא, לא באמת היתה לזה פואנטה. למה, החיים שלכם מורכבים מרצף פואנטות? באמת? וזה לא קצת מעייף?
ג'ק ניקולסון ממשיך להעמיד פנים שהוא מקסים ושרמנטי, כמעט כמו דודו טופז. נראה שיש כמה שקונים את זה, מספיק כדי להקנות לו את המקום הראשון השבוע. 16 מיליון זה אולי לא המון, אבל לא נראה ש-'Something's Gotta Give' ('אין חוקים באהבה', יקראו לזה בעברית) מתלונן על משהו. זו קומדיה רומנטית למבוגרים, וג'ק ניקולסון מגלם בה את הארי לאנגר, איל הון בתחום המוסיקה, המחליף נשים צעירות כמו גרביים. כשהוא שוהה עם החברה התורנית שלו בבית החוף של אמה, הארי נתקף כאבים בחזהו. אמה של החברה (דיאן קיטון), תסריטאית ניו יורקית מצליחה, סועדת אותו ו… הפלא ופלא – הוא מתאהב בה. והוא לא היחיד. גם הרופא המאוד צעיר שלו (קיאנו ריבס) חושק באם.
הביקורות לא מפסיקות להלל את דיאן קיטון, שנוכחותה מוציאה את הטוב בכל אחד מהשחקנים שלצידה, ואף משבחות את הזוג קיטון-ניקולסון, ג'ק ודיאן, על היותם אחד הזוגות הקולנועיים המשכנעים ביותר. מנגד, יש כמה שמעקמים את האף ומתלוננים על התסריט הסיטקומי שרקחה הבמאית-תסריטאית ננסי מאיירס ('אבי הכלה', 'מה נשים רוצות').
זו לא הקומדיה היחידה. מול 'Something's Gotta Give' מתחרים האחים פארלי עם 'Stuck on You' ('תקועים לנצח'). הסרט הנוכחי שלהם מציב את גרג קיניר ואת מאט דיימון כתאומים סיאמים. הם מוצלחים בהכל, והעתיד נראה ורוד, עד שאחד מהם מחליט שהוא רוצה להגשים חלום ולהיות כוכב הוליוודי.
הביקורות, במפתיע, טוענות שזה סרט חמוד, טוב אפילו. זה לא שאין בו בדיחות פארלי נמוכות במיוחד, פשוט יש פחות מהן, ונדמה שהאחים התרככו עם השנים. למרות כל האווירה החיובית, הסרט הגיע למקום השלישי עם 9.4 מיליון דולר – פחות מהמצופה.
מיד מתחת לפארלים, 'Love Don't Cost a Thing', רימייק לקומדיית אייטיז בשם 'Can't Buy Me Love'. איזו סיבה הגיונית יש שהצדיקה רימייק לסרט הזה? אין. הוא אפילו לא הרוויח כל כך הרבה בקופות. אז למה? סתם.
נוסחת הסרט פשוטה מאוד: חנון מצוי מנסה לזכות בליבה של המעודדת מלכת השכבה. אה, כן. והם שחורים. זה לא אמור לשנות לסרט – רק לנתוני הקופות.
הביקורות לא מתלהבות, בלשון המעטה. טוענות שהסרט כל כך ממוצע ובינוני, אפילו יותר מכל מיליוני הסרטים הממוצעים והבינוניים האחרים, וגרוע מזה – הוא נראה מלאכותי להחליא. סרט בלתי זכיר כמו המקור.
אבל ההמונים הולכים לכל מה שמאכילים אותם. וגם לסרט הזה הם הלכו. הוא אמנם הרוויח רק 6 מיליון דולר במהלך הסופ"ש, אבל יש לזכור שיחסית למספר האולמות הלא-מזהיר שהוא הוצג בהם, ויחסית להיותו 'סרט שחורים' – זה די בסדר. סביר כזה. ממוצע.
מחוץ לטבלה, במקום ה-15, נמצאים 'שני הצריחים' (הגרסה המורחבת, והיא הופצה ב-126 קולנועים בלבד) עם 720 אלף דולר. כזכור, בשבוע שעבר יצאה הגרסה המורחבת של 'אחוות הטבעת', והישגיה בקופות הרשימו פחות. אבל מצד שני, אנחנו נמצאים שבוע לפני 'שלום, אדוני המלך', כך שהמתח כמעט בשיאו. מה גם שבניגוד לאחווה, לא כולם הספיקו לקנות את ה-DVD של 'שני הצריחים'.
במקום התשיעי השבוע נמצא 'חתול תעלול', ואם לנחות לרגע בארץ, השבוע הודיעו על תאריך היציאה (בארץ) של הסרט הזה. אלא מה, מסתבר שבכלל לא קוראים לו 'חתול תעלול', כשם הספר, אלא פשוט 'החתול'. המפיצים (גלובוס, במקרה הזה) לא סיפקו סיבה ממש, אבל גרסו שהשינוי הוכתב מלמעלה, והסרט ייקרא בשם המקוצר בכל אירופה. תמוה מאוד, ולא ברור איזו סיבה יש לשינוי הזה פרט להסוואת הקשר בין הסרט לבין סדרת הספרים האהובה (קונספירציות בשקל! איזה כיף!) בכל מקרה, לא נדע כמה הסרט גרוע עד שהפינגווין לא ידגום אותו עבורנו (הא! חשבת שתוכל להפיל דברים כאלה על דגים אדומים? אז עכשיו כשהדג ברח לגליל, אתה תסבול בשביל כולנו).
בסוף השבוע: 'שר הטבעות: שיבת המלך' יוצא, ומי שהולך למרתון של כל הסרטים ראוי שיתכונן למסיבת פיג'מות המונית (רגע, זה יותר טוב מרייב המוני?). חוץ מאייג'נט אלרונד ושאר חברי האחווה, נוכל לחזות בזיו פניה של ג'וליה רוברטס, כמורה המרביצה את התורה הפמיניסטית בראי האומנות בתלמידותיה הצמאות לחתן, ב'חיוך של מונה ליזה'.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסות הסרט בסוף השבוע האחרון בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
איך שסיפרו לי על סרט של האחים פארלי
על תאומים סיאמיים, ישר ראיתי מול העיניים תמונה של שתי אסלות צמודות עם כל הבדיחות שיכולות ללכת עם זה.
היתכן שהאחים (יש קרבה משפחתית לאחים כהן? או לאחים וואשובסקי?) יפתיעו אותנו?
זה סרט שנורא אהבתי. לא הייתי אומר שהוא בלתי זכיר.. להפך. אני עדיין נזכר בו לפעמים. ראיתי אותו לבד בקולנוע כוכב(לא היה לנו אז וידאו).
השם של הסרט החדש נורא דומה לשם של השיר של ג'י לו, My love don't cost a thing. אני מניח שלא היה להם מספיק כסף לשלם בשביל להוסיף את השיר לפסקול, ומזל (בפסקול של הסרט המקורי היה השיר של הביטלס: Money can't buy me love).
אוי אוי איך העברית נדפקה. מתי עוברים לעברית לוגית?
הא? העברית נראית בסדר גמור.
הא? העברית נראית בסדר גמור.
סליחה. התכוונתי לאנגלית. (זה בגלל השעה. אני מה-זה מתוסכל שלא הצלחתי לפתור את מטלה 4א. בגלל זה אני עדיין ער).
(כה"ב)
הסרט המקורי נוצר בעקבות השיר של הביטלס. אפילו יצא לי לצפות בו. בינוני וחסר כל ייחוד.
ככה גם הולכים לעשות עם השיר "סקייטר בוי" של אבריל לוין…
לפי המילים של השיר, ואבריל תככב בו..
אממ לא,באמת יעשו סרט על השיר על בחור עני שמתאהב באישה עשירה ובסוף הוא נהיה כוכב רוק אבל אבריל לא תככב בו ולא נראה לי שאפילו השיר ישמש בתור פסקול.
נסה את גרסת ה-Rutles
הסרט הידוע, "Can't Buy Me Lunch". עדיף בהרבה.
בוא איתי אל הגליל
האם יש כאן רמיזה לכך שלגליל לא הגיע הפלא ושמו קולנוע.
————————————————————
במקרה אני נוסע היום להורים לגליל, לגליל העליון, לאצבע הגליל, לצפורן של האצבע (בערך איפה שיש את הלכלוך מתחת לצפורן) ועד כמה שזכור לי יש שם בתי קולנוע ואפילו האינטרנט המהיר הגיע לשם.
הגיע, בטח שהגיע.
רק אם תסתכל בלוח בתי הקולנוע, לא הגיע אליהם הקונספט "סרטים חדשים".
זה לא ש'סרטים חדשים' לא הגיעו
הקונספט של 'חדשים' שונה מהמקובל (כמו שאומרים בצבא: "אם אתה רוצה לחם מהיום תבוא מחרתיים").
וזה, דרך אגב, נכון.
ההפצה לוקחת זמן.
''החתול''? ''החתול''?!?!
*רץ לבכות בין הסדינים*
ממש רצח תדמיתי.
מישהו יודע מה השם של הסרט rushmore בעברית?זה סרט של wes anderson.
''המרוץ לצמרת של מקס פישר''
המרוץ לצמרת של מקס פישר
כן, באמת
המרוץ לצמרת של מקס פישר
תודה !!!
מארה על ראשכם, אנשים רעים!
———————–
הפינגווין, מכניס טוויסט מפתיע לתסריט שהוא כותב לפי "מיץ פטל".
על הKKK
http://www.corky.net/dyuridy/kuklux.htm
חשבת במקרה
פשוט לא לקרוא את הביקורות שלו?
נו, טוב
לפחות אתם מודים בפה מלא שהמחאה הזאת תופסת מימדים וסגנון של הבורים הוייט-טראשיים.
אח, אין כמו ג'ורג'
הליידי הרשתה לעצמה לתהות בקול, לגבי מה קרה ליצירתיות החריגה שהופגנה בהתעללויות אסטטיות קלות בדמותו של ג'ורג' וושינגטון, עפ"י נושא השבוע.
(טרם הצלחנו לסלוח לו על מה שעשה לאימפריה עם היבשת החדשה שלו. התנהגות בלתי ג'נטלמנית להחריד.)
דיברו על זה כבר פעם
ג'ורג' מתחפש רק כאשר יש סרט שבלט במיוחד. הפעם היו סתם סרטים ממוצעים שלא עשו שום דבר מעניין ולכן ג'ורג' נותר ג'ורג' ממוצע ולא מעניין.
בשבוע הבא… ג'ורג' שולת!11 (זה מה שעושה המלך אחרי שהוא שב, לא?).
למה לא?
המבקרים האמריקאים כבר מכריזים על ההצלחה היחסית של Something's Got to Give כחזרתו (השנתית, כך נדמה) של הצ'יק פליק. הייתי רוצה לראות את ג'ורג' עם ליפסטיק, עגילים ובפאה מזעזעת מהרגיל.
אני דווקא קיוויתי לראות אותו
עם מסכה נוראית של חתול וכובע פסים. כנראה שהייתי צריכה לדאוג שהסרט יהיה קצת יותר רווחי.
ההימורים מתחילים !!
מחר הבכורה בארה"ב של שר הטבעות – שיבת המלך, כמו שאתם יודעים, ועכשיו זה זמן טוב לפתיחת הניחושים וההימורים:
*סופ"ש ראשון – כמה מיליונים ???
87
נראה לי סביר.
75 בסופש
130 ברביעי-ראשון
370-400 סה"כ בארה"ב
מיליארד+ $ הכנסות כוללות בכל העולם
התפתתי להמר על משהו בתחום ה80 מיליון,
אבל השנה האחרונה הביאה עמה לא מעט הוכחות שסרטי המשך שנראים כמו הצלחה בטוחה עלולים להפוך לכשלון חרוץ. אף אחד לא העז לחשוב ש"שודדי הקאריביים: משהו עם פנינה" יצליחו יותר מהמשכוני המטריקס, ש"ע/אלף" יעקוף את 'רבולושנס' ואת "אחי הדב" או אפילו ש"הסמוראי האחרון" יאכזב בגדול.
אי לכך ובהתאם לזאת, אני אלך נגד כל האינסטינקטים שלי + האינטאיצה ואהמר על 50 מיליון סטנדרטי שכזה. נותר לי רק לקוות שאני טועה.
זה לא ממש סרט המשך
זה חלק שלישי של סיפור אחד ולכן צריך להתייחס אליו בהתאם.
את צודקת.
בזמנו "שובו של הג'דיי" שבר את כל השיאים, כי כולם חששו לשלומו של האן סולו הקפוא…
את*ה* צודק. עדי=בן
אני לא חושבת שבאמת הגענו
להסכמה בנושא עד היום, לא? החשדות עדיין שם.
חשבתי שדוקא הגענו להסכמה בנוגע
לעדי לעומת ענין אניטה שבו הדעות – והמדע – עדיין חלוקות.
תמשיכו
אל תתנו לי להפריע.
זה בסדר, לא נתנו.
זה לא ממש סרט המשך
נכון, אבל בכל זאת היה לסרט הקודם מן סיפור עיקרי שנסגר בסופו (המלחמה, כמובן). הסרט השלישי ימשיך בעיקר את הסיפורים שהתחילו ב"אחוות הטבעת" ( המסע של פרודו, המסע של הטבעת, וולדי… ז"א סהורון!). עכשיו כשאני חושב על זה, אין לסרט השני צידוק מבחינה עלילתית, אבל הוא כל-כך מ-ג-נ-י-ב-! אהם, אני סוטה מהנושא.
בכל מקרה, לא דיברתי רק על סרטי המשך. "מטריקס 'רבולושנס"'
היה חלק שני של 'רילודד' ( גם ל'רילודד', דרך אגב, אין צידוק מבחינה עלילתית). בעצם, לקראת הקיץ לא יכולתי לנחש אפילו שסרט שמבוסס על מתקן שעשועים יצליח יותר מ"הענק".
(כן, זו הגזמה פראית, אבל אחרי שראיתי את הסרט..
)
אמרתי כבר קודם
ואני אומר זאת שוב: 66 מיליון.
עדכון מצב:
כל הכרטיסים לסופ"ש בחוף המזרחי נמכרו…!
(יכול להיות גם במערבי, אבל לגבי המזרחי זה בטוח)
איכשהו, לא נראה לי.
איכשהו, נראה לי.
היה לי גם לינק להוסיף, אבל שכחתי…
אתה יכול לסמוך על זה שכל הכרטיסים בחוף המזרחי סולד אאוט.
אם היה לינק, הייתי יכול
לדון בזה יותר ברצינות. מכיוון שאין, אני רק אגיד שוב: לא נראה לי. "החוף המזרחי" הוא אזור עצום ומכיל בסביבות 2000 בתי קולנוע (סתם זרקתי). "סוף השבוע" הוא משך זמן ארוך שמכיל הרבה הקרנות, גם כאלה בשתיים בלילה ובעשר בבוקר. קנית כרטיסים מראש זה משהו שרוב האנשים לא עושים. סולד-אאוט כלל-חופי הוא משהו ששום סרט אי פעם, כולל ספיידרמן, לא התקרב אליו. בקיצור: אולי כל הכרטיסים בניו יורק להקרנות שישי בערב נמכרו מראש, או משהו כזה, אבל "כל החוף המזרחי" – לא נראה לי.
פעם הבאה יהיה לינק
מה שאני כן זוכר מהידיעה שהם התכוונו לבתי הקולנוע המרכזיים והגדולים.
בנוסף, ישנם מקרים שבתי קולנוע מציעים מלאי מוגבל למכירה מראש, ולכן יכול להיווצר מצב של סולד אאוט לפני ממש מכירת כל הכרטיסים.
ואולי, אבל רק אולי, הוא באמת ישבור את השיא של "ספיידרמן".
ההימורים מתחילים !!
השאלה האמיתית היא לא כמה מליוני דולרים ירוויח הסרט (משום שלזה יש תשובה פשוטה: הרבה, הרבה מאוד) אלא שאלה הרת גורל בהרבה:
כמה תגובות יהיו לביקורת עד שאראה את הסרט ואתפנה לקרוא אותה…
כמספר המיליונים...!
אני חושבת שתשעים מליון..
אבל מה מקבל מי שצודק?:)
כאב ראש.
ואת היכולת המופלאה לשרשר.
ספקנות
אין איזו הגבלה טבעית על המספרים? כלומר, אם כל הקולנועים שמציגים הפעם מוכרים כרטיסים בתפוסה מלאה בכל הסופ"ש, זה הסכום המקסימלי שיתקבל, ללא קשר לכמה הסרט מוצלח. אני משוכנעת שיש לכל העניין איזה חסם עליון שניתן לחישוב פשוט.
נ.ב. ורק כדי שלא ייראה כאילו הבריטית היחידה כאן נטולה רוח ספורטיבית: 93. נשמע נחמד.
יש חסם עליון, אבל הוא מאוד מאוד גבוה.
נתייחס לשם הדוגמה לנתונים סולידיים להפליא: סרט שמציג ב-3000 אולמות, 3 ימים, 3 הצגות ביום. נניח גם שמספר הכסאות הממוצע באולם עומד על 300 (סולידי, כבר אמרנו?) ושכרטיס עולה 10 דולר. כלומר, לסרט סולידי יש פוטנציאל להרוויח 81 מיליון.
עכשיו נכניס למשוואה הסולידית את הנתונים של 'שיבת המלך': הוא מציג ב-3,700 קולנועים, כשבכל קולנוע הוא עשוי להציג ביותר מאולם אחד. ביום חמישי (שדווקא לא נחשב בספירת הסופ"ש האמריקאי) ובשישי סביר שיהיו לו 3 הקרנות ביום, אבל בשבת-ראשון מן הסתם יהיו יותר, כי יש גם הקרנות בוקר (בחישוב שלי ספרתי לפי 5 הקרנות בשבת וראשון).
אין לי מושג מה גודל האולמות בארה"ב, אז אתעלם לרגע ממספר המקומות הממוצע לאולם, ואשאיר את החישוב לפי 300 מקומות. את מחיר הכרטיס נשאיר כשהיה (נכון שאפשר לקנות כרטיסים זולים יותר בפרוורים, או אם מדובר בכרטיס-ילד, אבל זה מתקזז עם מספר המקומות באולם). כלומר, על פי הנתונים החדשים האלה (אם מתעלמים לרגע מזה שהסרט יכול להציג ביותר מאולם אחד וסופרים רק לפי קולנועים), 'שר הטבעות' יכול להרוויח בסביבות 144 מיליון דולר במהלך הסופ"ש.
כפי שציינת, יש קומפלקסים
שבהם הסרט מוקרן ביותר מאולם אחד מה שאף יותר ממכפיל את מספר המסכים בהם הסרט מוקרן.
החלו להזיל ריר, משום מה, וסימני $ צצו על עיניהם>
אאז"נ, הארי פוטר הוקרן ב-3600 אולמות ועל גבי כ-8000 מסכים.
יש סיבה טובה להניח שגם "שובו של המלך" מוקרן על גבי מספר דומה של מסכים.
נתון זה מקפיץ את הרף לאזור ה-240 מיליון דולר. <וברגע זה ממש, מנהלי
יש הערכות
של boxofficereport.
בסוף השבוע 72 מיליון וסך הכל לארבעה ימים 120 מיליון.
ידוע כבר שבהצגות חצות הסרט הכניס 8 מיליון.
72? יפה, ההימור שלי גם דומה - 75
נראה מי יהיה צודק.
ניחושים, לא הערכות, בשלב זה.
לא ממש
תוצאות האמת
34 מיליון, זו ההערכה ליום רביעי. זהו יום רביעי המוצלח ביותר בהיסטוריה. מישהו רוצה לעדכן את ההערכה לסוף השבוע?
זה אכן pretty damn huge.
זה אומר שאם הסרט היה יוצא ביום שישי, היה לו צ'אנס לשבור את השיא של ספיידרמן. איזה פספוס.
בוא נראה, חשבון פשוט: ביום הראשון 'שיבת' הכניס פי 1.3 מ'שני הצריחים'. אם אותו היחס יהיה נכון לגבי סוף השבוע, 'שיבת' יעשה בסביבות 80 מיליון.
שמלת הכלה של גנדלף.
ראיתי באתר האגודה את הפוסטר של שרה החדש:
(תסתכלו על הידיים, תסתכלו על הידיים…)
ולא יכולתי שלא לחשוב שזה נראה כמו מחווה לפוסטרים של "קיל ביל"…
אני כבר קניתי את הפוסטר(ים)
החלטתי לשמור את ההתלבטות לבית, והלכתי על מארז 5 פוסטרים ב-59 ש"ח. נאה. ואני רוצה להביע מחאה שאין פוסטר של לגולאס! פויה.
שאלה קצרה...
איזה פוסטרים יש, ומה הגודל שלהם?
עוד שאלה
איפה אפשר לקנות פוסטרים של סרטים בארץ?
נראה לי בקולנוע...
זהו שניסיתי בזמנו להשיג ככה את הפוסטר של ''המסע המופלא''
ללא הצלחה יתרה.
כל בית קולנוע לגופו.
אתמול, למשל, בהיותי בקולנוע מרכז הקונגרסים בחיפה לקראת סגירתו, הם הורידו כמה פוסטרים והסדרן שאל את מנהל המשמרת (או בעל בית הקולנוע) מה לעשות איתם. הוא אמר לו לזרוק אותם החוצה לפח. אז שאלתי אם אני יכולה לקבל אותם במקום שיזרקו, ולקחתי לי אחד – את 'קיל ביל' (מה לעשות, 'המרדף', 'הטירה המכושפת' וחמישה פוסטרים של 'תחת שמי טוסקנה' קרצו לי קצת פחות).
לעומת זאת, יש בתי קולנוע אחרים ששומרים את הפוסטרים, אחרים שזורקים אותם בלי לתת לפשוטי העם אפשרות לפשוט על השלל, וכאלה מש ממש נחמדים שמחלקים פוסטרים חדשים אם מבקשים יפה.
פוסטרים של סרטים?
ב- Tomer's בדיזנגוף סנטר אפשר למצוא לא מעט. כולל כמה פוסטרים מאוד, מאוד גדולים. אם אני לא טועה, החנות נמצאת באזור של הבורגר ראנץ'.
את הגודל לא מדדתי
אבל מדובר באותם פוסטרים שתלויים במסדרונות הקולנוע, אותו גודל (עוד לא פתחתי את שלי, אבל אני חושבת שזה גודל של "גליון" 70X100). אז בין הפוסטרים הסטנדרטים יש גם אחד שבו כתוב שהם נמכרים בקופת הקולנוע, 15 ש"ח לאחד, 59 ש"ח לכל החמישה (יש להם מאגד מוכן מראש). התמונות אותן תמונות, הכתוביות בעברית:
גלנדלף (שווה)
ליב טיילר (מהממת)
פרודו
וגולום
(שני מעוותים, אני לא מאמינה שאני אתלה אותם על קירות חדרי, אבל שיהיה)
והפוסטר של אראגון, שרואים אותו בפורנט עם החרב שחוצה את הפנים שלו (דווקא לא פוסטר כ"כ מוצלח לצערי).
ואיפה לגולאס, איפה, הא?
מצאתי את הפוסטר של אראגון
ב-IMDB נתקלתי בסדרה של פוסטרים יפים בהרבה, תמונה מעובדת שנראית חצי ציור. ואם מישהו מוצא את הפוסטרים האלה בחנות כלשהי בארץ, נא לדווח:
אראגון
ארווין
גנדלף
ואפילו גולום בתמונה מוצלחת:
והנה ה-תמונה שהייתי תולה בחדר אם רק הייתי מוצאת אותה על פוסטר:
(מצטערת על כמות הודעות שר"ה, עוד אין ביקורת מתאימה ואני עדיין קצת אקסטטית מהמרתון… נהניתי הרבה יותר משציפיתי).
כבר יש אחת, עוד מעט היא תעלה.
אה! מצויין
יש לי כ"כ הרבה מה להגיד… אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל.
ואם לכתוב הכל בהודעה אחת או לפצל (לעם/בלי ספויילרים).
מצטרפת למחאה
הנחתי שזה מה שיהיה כששמתי לב שבכל תחנות האוטובוסים ושלטי החוצות נעדרו פניו הנאות…
חוצפה אם תשאלי אותי!!! דווקא לשים את הפנים של פרודו? למה??!
(ואני לא רוצה לשמוע הערות על זה שהוא הדמות הראשית וכל זה כי זה לא תרוץ!)
נכון! למה לתלות על הקיר את פרודו הסובל?
כבר אפשר לקנות פוסטר של "הילד הבוכה" במקום. ואפילו ההבעות שלו אמינות יותר מאלה של אלייז'ה ווד.
וואלה מתאים.
אם יעשו פעם את 'הילד הבוכה – הסרט' צריך ללהק את אלייז'ה ווד.
כל אחד צריך טקס סוף שנה משלו. זה מצביע על איזשהו ייחוד – משהו ששמת לב אליו ואחרים לא. ומכיוון שכך, גם לאיגוד מעצבי השיער ואמני המייק-אפ יש טקס כזה, ואחת לשנה הם בוחרים שחקן או שחקנית יוצאי דופן בתחומים אלו, מישהו/י שהרשים אותם מאוד. וזה הזוכה של השנה: http://www.empireonline.co.uk/news/news.asp?story=5244
והם צודקים!
אין ספק שקייג' זכאי לפרס – לא משנה מה הוא עושה לשיער שלו, זה תמיד רע!
אני הייתי בוחרת בקייט בלאנשט, פשוט זיקית בתחום החלפת השיער (קראתי במקום כלשהו שהיא כבר לא זוכרת את הצבע המקורי שלה…) רק בניגוד לקייג', היא תמיד מצליחה להראות איתו מצויין, וכמעט תמיד כאילו הפעם זה הצבע הטבעי שלה. באופן אישי אני מעדיפה אותה ג'ינג'ית כמו ב'אליזבת'.
אבל חוץ מהחלפת צבע השיער
היא לא עושה איתו הרבה. בד"כ הוא נשאר באותו עיצוב. זה לא שלקייג' היו עיצובים כל כך שונים – הדבר הכי שונה שהוא עשה היה הסלסול המוזר הזה ב'אדפטיישן'. בכל שאר הסרטים זה פשוט פחות או יותר אותו שיער באורכים משתנים.
ולכן: יוענק הפרס לג'וני דפ לאלתר!
כדי להלחם בפיראטים,
החליטו במקסיקו על טקטיקה חדשה: דיוידיאים וקלטות וידאו בהוצאה מיוחדת, שיימכרו במחיר נמוך יותר מהמחיר שדורשים הפיראטים על העותקים הלא חוקיים שלהם: http://www.showbizdata.com/contacts/picknews.cfm?id=34207
(ונשאלת השאלה: הפיראטים לא יכולים להוריד גם הם מחירים?)
הפיראטים מורידים דברים אחרים ללקוחות...
אבל אם המחיר זול, למה לא לקנות מקורי?
בגלל המבחר
בכתבה כתוב שהם הורידו את המחירים של 200 סרטים. *רק* 200 סרטים. מה גם שלא צוין איזה סרטים. משום מה קשה לי להאמין שתוכל למצוא ברשימת ה200 סרטים האלה משהו מעניין.
אותו דבר קיים גם אצלנו. זה לא באמת משהו חדש…
אותו דבר יש גם בארץ. לא נתקלת אף פעם בסופר במארז של שני סרטי דיוידי ב 39 שקל? (או משהו כזה…)
הבעיה היחידה עם הסרטים האלה היא שאלה סרטים רמה ז', שאף אדם שפוי לא היה נוגע בהם עם מקל, גם אם היו משלמים לו 39 שקל.
יש לי הרגשה שאותו דבר כרגע גם במקסיקו…
פירסמו את המועמדים לגלובוס?
כן
(ובשבילך רד פיש – לינק)
רשימת המועמדים בקטגוריות המרכזיות:
http://www.sky.com/skynews/article/0,,30500-1115984,00.html
כן
תודה…
אבל מה עם מועמדויות בקומדיה/מיוזיקל?
'בקשה
http://us.imdb.com/features/rto/2004/goldenglobes
האם יוצא בזמן הקרוב סרט כלשהו שהוא לא קומדיה רומנטית?
(או, מסיבות השמורות עימי, שר הטבעות)
אלוהים, אנחנו מוצפים, לברוח לגבעות כולם!
(הפתן השחור, אם מישהו שואל
)
מחידושי המפיצים:
קרדיטים לשחקנים על דברים שהם אפילו לא יודעים שהם עשו!
עולה עכשיו סרט חדש בשם "מתחתנים עם ההורים" (The In-Laws) בו משחקת לינדסי סלואון. בעיתוני סופה"ש אפשר למצוא שלל מודעות שלו מז'אנר השמות שחקנים + מאיפה אנחנו אמורים להכיר אותם. ובכן, מישהו בחברת ההפצה החליט שלינדסי סלואון שיחקה ב"תעביר את זה הלאה" וב"באפי ציידת הערפדים". הרמתי גבה – אחרי הכל, באפי אני מכירה מצויין ואת לינדסי סלואון לא, מה גם שאת "תעביר את זה הלאה" ראיתי ואני לא זוכרת אותה שם (אבל זה היה מזמן, אז מי יודע). החלטתי לבחון את הנושא ב-IMDb וגם שם לא יודעים מזה כלום. ב"תעביר את זה הלאה" היא לא שיחקה, והקשר הכי קרוב של גב' סלואון לבאפי הוא שהיא שיחקה ב'מעודדות צמודות' שאכן הכיל לא מעט שחקניות שהשתתפו בסדרה בשלב זה או אחר.
אולי הם התכוונו לכתוב סדרה אחרת, נגיד "סברינה המכשפה הצעירה" (לא ראיתי את הסדרה, אבל IMDb טוען כי בה היא דווקא כן השתתפה). יושב האדם שמכין מודעות, משפשף את ראשו וחושב "הם אמרו איזו סדרת נוער פופולרית, רגע, מה זה היה? טוב, נכתוב "באפי", מקסימום יבואו עוד כמה צופים לסרט". אולי אותו אחד גם חשב ש-Bring it On = 'תעביר את זה הלאה'? בחיי שאני לא יודעת.
טרחתי אפילו לעשות חיפוש על שחקניות אחרות בסרט, אולי במקרה התבלבלו והקרדיטים האלה שייכים לאחת מהן, אבל לא (אגב, אחת מהן שיחקה תפקיד אורח בפרק של אנג'ל).
האם זו שיטה חדשה למשוך קהל, או שמישהו שם פשוט מדפיס מודעות ככל העולה על רוחו בלי לטרוח לערוך בדיקה מינימלית לפני כן? בכל מקרה, זה סתם מעצבן ומלמד על זלזול בצופים.
וגם במסך המפוצל
זעמנו על כך (והם עוד, ברוב חוצפתם העיזו לקרוא לסידה "ציידת").
מצד שני יכול להיות שזו מחמאה בשבילנו המעריצים (בחרו בפיקצית באפי, ולא נגיד בסמולוויל).
מתחתנים עם ההורים
באמת היו הרבה מודעות לסרט הזה בעיתוני הסופ"ש והיה קשה להתעלם מהן. שמתי לב שבכלל לא טרחו לציין את השם המקורי של הסרט כפי שמקובל בדר"כ ועל אלברט ברוקס (נדמה לי) ציינו שהוא שיחק בטוראית בנג'מין. שאולי זה נכון, אבל מי שזוכר את הסרט הזה הוא לא בהכרח קהל היעד של 'מתחתנים עם ההורים' (שם מטופש כשלעצמו).
שם היינלייני למהדרין.
מתנה לגולשים
מה ? מתנה משמיים לא בעשיריה ?
אבל חתונה מאוחרת כל כך הצליח ?
אז מה. אני אנצל את הבמה על מנת להזהיר מבושת הקולנוע הישראלי – מתנה משמיים. פשוט לא
בעשיריה של *אמריקה*?
אה, לא, הוא לא. הוא גם לא מוקרן שם.
איתי קרני מתלונן על חוסר דו''חקו ישראלי
(וכמה פיקסלים מתחת לזה, נועה מנהיים מבקשת את 'סנדמן', ואהרון קשלס רוצה סינמטק טוב יותר. גם מעניין).
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2839802,00.html#30037
אחח, איזה כיף שאפשר להגיב פה ולא ב-Ynet
אכן, קיטורים ראויים, אך הסיבה בגללה (בדיוק כמו בסיפור עם מזג האוויר) כולם מדברים עליהם ואף אחד לא עושה שום דבר בנדון היא (בדיוק כמו בסיפור עם מזג האוויר) שפשוט אין מה לעשות בנדון, מבחינה מעשית טהורה.
דוחק"ו ישראלי: ההבדל בין מצעדי מכירות הספרים, התקליטים, או ווטאבר לאלה של הכרטיסים באצרנו הקטנטונת, היא שאצלנו המפיצים מחזיקים אצלם גם את בתי הקולנוע. ולכן, כפי שאי-אפשר לקבל את נתוני מכירת הכרטיסים ישר מהמקור (ז"א – מהמפיצים), אי אפשר לקבל אותם גם מבעלי בתי הקולנוע (ז"א – מהמפיצים). אני מסכים, זה לא מצב תקין בכלל, וכבר פרסמתי כאן הודעות שמוחות על השערוריה הזאת, אבל היעדרו של דוחק"ו ישראלי, עם כל הכבוד, זה ההיבט הכי פחות חמור של התופעה הנ"ל. זה בסך הכל סימפטום – לא, סימפטומצ'יק – למחלה עצמה.
סאנדמן – ממרומי נסיוני הדל כמתרגם (שני ראיונות באנגלית שאותם אני ערכתי) וכקורא סאנדמן (שני האוספים הראשונים), אני מבטיח לך שתרגום של הסדרה הזו לעברית צופן בחובו כאבי ראש אינסופיים לפראייר המסכן שיקח על עצמו את העבודה. וזה עוד לפני שמצאנו הוצאת ספרים שתסכים לבצע את הספוקו הכלכלי שכרוך בהדפסת התרגום הזה בכמויות מסחריות (להזכירך – כל אוסף הוא בין 150-200 עמודים *בצבע*, על נייר איכותי). קומיקס למבוגרים בהוצאה מקומית עדיין לא הוכיח את עצמו כאן כלכלית בשביל להצדיק תרגום כזה.
פרינס צ'ארלס סינמה: מה שקשלס משמיט (או ליתר דיוק, מצניע) בטור שלו הוא העובדה שבלונדון המוסד הזה *מצדיק את עצמו כלכלית*. תאמין לי, אם היה ביקוש לבית קולנוע כזה בארץ, הוא היה קם מזמן. אבל אצלנו, מה לעשות, הצופים לא יזיזו את התחת כדי לראות בקולנוע את מה שהם כבר מקבלים (תמורת לא-מעט כסף) בערוצים השונים בכבלים.
אז בקיצור, אין שום דבר רע בללכת עם הראש בעננים, אבל גם כשעושים את זה רצוי להשאיר את הרגליים על הקרקע.
פרינס צ'רלס
קשלס גם טורח להדגיש שהסינמטקים הישראלים בסה"כ מקרינים את "להיטי החודש האחרון שיצאו לספריות הווידאו", אבל הפרינס צ'ארלס, הפרינס צ'ארלס באמת מקרין סרטי איכות. בעצם, כמו שאפשר לראות באתר של הקולנוע, הסרטים הגדולים של השבועות האחרונים הם "בחורים רעים 2", "סיביסקיט" ו"שודדי הקאריביים".
http://www.princecharleserver1.com/
יווווווווו איזה חמוד החנוכיה בעין!
הסתכלתי לי לעבר הלוגו, מצפה שוב לראות את עינו של סאורון, והנה – הפתעה! נר שני של חנוכה מצפה לי בעינו של הדג! ח-מוווווד!
אכן חמוד
אבל איפה היית שנה שעברה?
יש כמה אפשרויות:
1. או שהייתי פה ולא שמתי לב,
2. או שלא הייתי פה,
3. או שהייתי פה, שמתי לב, התלהבתי ומאז שכחתי הכל.
סאורון?
איך פיספסתי?!
את החנוכיה אני דווקא זוכרת מחנוכה שעבר.
היה גם בשנה שעברה,
ומזל שיש נערה פויקלותרמית שתשמור עדויות: http://www.geocities.com/manorgalit/castume.html
(בשורה הראשונה, מימין)
אההמממ
עכשיו נזכרתי שראיתי את דג הטבעות כבר. עדיין מקסים, יחי הדג המתחפש.
מזל טוב על האייקון
שמופיע בטאבים וב-bookmarks (מי שלא יודע, יש אייקון עם סמל האתר על כל הדפים). כף אני אוכל מיד לדעת איזה טאבים הם של עין הדג.
אולי כדאי לעשות אייקון נפרד לכל חלק בצבעים שונים? סתם רעיון…
פורסמה רשימת המועמדים-למועמדות לפרס האוסקר על האפקטים המיוחדים. מתוך הרשימה הזאת ייבחרו שלושה מועמדים סופיים, ומתוכם ייבחר 'שר הטבעות' לקבל את הפרס.
המועמדים כרגע הם: 'שיבת המלך' כמובן, 'שודדי הקאריביים', 'שליחות קטלנית 3', 'אדון ומפקד', 'פיטר פן', 'אקס-מן 2' ו'הענק' שכנראה נמצא שם על תקן הזאב רווח. ומי לא בא? מטריקס. אף אחד משניהם.
ידוע שלהצבעה בקטגוריה הזאת יש נטיה לא הוגנת לכיוון הסרטים הטובים יותר, להבדיל מהסרטים עם האפקטים הטובים יותר. וברור גם ש'שיבת המלך' ייקח את הפרס בידיים קשורות. אבל לוותר אפילו על המועמדות של 'מטריקס Reloaded'?! אם הבנתי נכון, אלה
שפשוט לא הגישו את המועמדות שלו, אבל לגמרי לא ברור לי למה. תמוה ביותר.
http://www.hollywoodreporter.com/thr/film/brief_display.jsp?vnu_content_id=2056258
השערה
אם זה אכן נכון, אולי וורנר מנסים למזער נזקים תדמיתיים – "לא רק שהמטריקס הוא סרט מטופש, אפילו האפקטים בו לא משהו. הנה, הוא הפסיד לשר הטבעות באוסקר על האפקטים".
אופציה שניה היא שהאחים וושובסקי חותרים לקבל אוסקר אחד, מיוחד וחדשני, על הסרט החשוב ביותר בתולדות הקולנוע, או האנושות בכלל, במקום להסתפק בשרשרת של פרסים קטנים. אהה.
ואם הוא היה עומד מול שר''ה, מי לדעתכם היה זוכה?
ושאלה אחרת, למי לדעתכם מגיע לזכות?
שרה היה זוכה, נקודה.
האם גם *מגיע* לו לזכות, על חשבון 'מטריקס'? אני לא בטוח.
שרה היה זוכה, נקודה. (כה''ב)
אישית העדפתי את האפקטים של שרה. אם לוקחים בחשבון את גולום (למרות שהוא כנראה קטגוריה בפני עצמו, וחוץ מזה, אי אפשר לתת לאנדי סירקיס אוסקר על הדמות, ואז פרס על גולום לאפקטים), ואת הפילים, ואת כמות האנשים שנראית על המסך, זה השאיר אותי נדהמת הרבה יותר ממה שעשו האנשים על הקירות במטריקס. סצינות הקרב פה היו יותר טובות מאשר בשני הצריחים, לטעמי, וזה שהם חידשו לי משהו אחרי הסרט השני אומר הרבה. המטריקס, לעומת זאת, לא השאירו אותי נדהמת עד כדי כך. נכון שהיה מרהיב, אבל לא השאיר אותי פעורת פה.
וזה הכי אובייקטיבית שאני מסוגלת להיות.
לגבי גולום
למען האמת, אני לא יודע איפה אני עומד בסוגיית האוסקר לאנדי סירקיס.
לכאורה, לכולם ברור שהוא "משחק" את גולום. בפועל, זה לא מדויק. הקרדיט על המשחק של גולום צריך ללכת באותה מידה גם לאנימטורים, שעיבדו והקצינו את תנועותיו המקוריות של סירקיס ובהרבה מקרים שינו אותן ללא היכר. שלא לדבר על הבעות הפנים ועל העיניים האקספרסיביות, שהקרדיט עליהן מגיע כמעט לחלוטין לאנימטורים. בסה"כ, התנועות של סירקיס שימשו כלא יותר מ"חומר-גלם" עבור האנימטורים. אני יודע, מראיונות שקראתי עם האנימטורים, שבהרבה מקרים הם אפילו ויתרו על חומר-הגלם הזה ויצרו את האנימציה כולה בעצמם.
כך שבהחלט מגיע (גם) להם אוסקר.
הסיבה היחידה שאני בכ"ז חושב שמגיע לסירקיס (מועמדות ל-) אוסקר, היא שהוא עושה גם את הדיבוב.
אלן דג'נרס, למשל, לא יכולה להיות מועמדת לאוסקר על "מוצאים את נמו", כי היא עשתה רק את הדיבוב, שזה, נאמר, 50% מהדמות. אבל סירקיס עשה גם את הדיבוב (50%) וגם חלק מה"משחק" (נאמר, עוד 25%). כך שהוא בהחלט עשה את "רוב" גולום.
ובל-זאת, לדעתי, אם גולום זוכה באוסקר, אנדי סירקיס והאנימטורים צריכים לעלות לבמה יחדיו.
כלומר הוא שימש כלא יותר מחומר-גולום?
יש לנו גולום במעגל.
היום גולום, מחר פרפר.
זה כבר ממש גולום עצמי.
משחק הלשון הזה הוא כבר כמו גולום בראש.
אין דבר, הכדור הוא עגולום.
אבן נגולום מעל ליבי.
(מטאפורית)
מערכת עין הדג אינה אחראית
לגולום שנשפך על המקלדת.
אם כי הסיכון שבכך כבר מגולום בתוך הפרמיה.
ואת זה גילה כבר כריסטופר גולומבוס.
כל כך צחקתי, עד שהגולומבאגו שלי התחיל שוב.
גולכם מטורפים!
עד עכשיו היית אמור להתרגולום לזה
מי, גרגולום? הוא לא התרגולום לגלום.
אורלנדו לגולום בתפקיד לגולומאס?
האם יש מקום בו מרוכזים כל המועמדים הראשוניים?
כלומר הסרטים "הזכאים למועמדות" לפני בחירת המועמדים הסופיים?
באופן מאורגן - לא,
או לפחות אני לא מכיר. אבל את כל הפרטים בטח אפשר למצוא בין ההודעות לעיתונות של האקדמיה לקראת האוסקר:
http://www.oscars.org/press/pressreleases/2003/index.html
המועמדים הראשוניים?
קח את כל המועמדים, הורד מהם את הזוגיים, אלו שמתחלקים בשלוש וכן הלאה. בסוף יישארו בידייך רק הראשוניים. זה אלגולוריתם פשוט ביותר.
לא עובד.
ראיתי טריילר מדהים אתמול.
טריילר לסרט ששמו the polar express עם טום הנקס. הדמויות נראות מציאותיות אבל הן לא, והם גם דומות לשחקנים שמדובבבים אותן. מישהו יכול להסביר על הסרט הזה משהו?
כן
בגדול, הרעיון הוא לקחת את מקרה אנדי סירקיס / גולום עוד כמה צעדים קדימה.
טום הנקס (המפיק) ורוברט זמקיס (הבמאי) יוצרים משהו שיכול להקרא "סרט מצולם באנימציה" (או משהו כזה).
לצורך הסרט, נסרקה למחשב דמותו של טום הנקס ועובדה כך שתתאים לסגנון הכללי של הסרט (שהוא כמעט-ריאליסטי, אבל עדיין מסוגנן מאוד). גם תנועותיו של הנקס נדגמו (בדומה לאלו של אנדי סירקיס). אבל, בעוד שגולום נראה כמו גולום ורק זז כמו סירקיס, הרי שכאן הדמות גם נראית וגם זזה כמו טום הנקס.
לכאורה, זה נשמע מטומטם. הרי היו יכולים באותה מידה לצלם את טום הנקס ולסגור עניין.
אבל, כמו שניתן לראות מהטריילר, האפקט שזה יוצר הוא מדהים. אני לא יודע עד כמה זה יחזיק בסרט שלם, אבל בטריילר זה בהחלט נראה מעניין.
אגב, מעניין להשוות את זה ליומית של היום:
כתבה מספר 1905
על שרליז ת'רון היפהפיה שמאופרת להראות מכוערת. באותה מידה, הרי, יכלו לקחת מראש שחקנית מכוערת, אבל בשני המקרים, אנחנו מאוד מתרשמים מעצם הגימיק (אם כי, במקרה של "The Polar Express", הגימיק הוא הרבה הרבה יותר מרשים).
הייתי משווה את זה דווקא
ל'סקיי קפטן ועולם המחר'.
גם 'סקיי קפטן' וגם 'פולר אקספרס' הם למעשה סרטים באנימציה ממוחשבת, פרט לדמויות האנושיות בהם. זה ההבדל היחיד: ב'סקיי קפטן' הלכו על הפיתרון ההגיוני, וצילמו את השחקנים (ורק אותם) האמיתיים, כשכל שאר הסרט – התפאורות, הסביבות, החפצים – הוא ממוחשב. ב'פולר אקספרס' החליטו לקפוץ מעל לפופיק וליצור דמויות ממוחשבות שנראות בדיוק כמו השחקנים האמיתיים. זה עולה בערך פי 17, דורש הרבה הרבה יותר מאמץ, ונראה הרבה פחות טוב. אני לא הבנתי מה השוס באפקט הממוחשב שגורם לטום הנקס להראות כמעט בדיוק כמו טום הנקס. הטכנולוגיה היום *עדיין* לא מאפשרת יצירת דמויות אנושיות אמינות לגמרי, ואפילו אם זה כן היה אפשרי – מה הטעם?!
איך שלא תסתכל על זה...
זה חתיכת שוס.
אם זה טוב או רע, ואם זה יחזיר את ההשקעה – נחיה ונראה.
כבר חיינו וראינו.
קראו לזה אז 'פיינל פנטסי'. זה לא עבד.
אולי הפעם יהיה גם תסריט?
אני מבין
אז אם ניסינו פעם אחת ולא הצלחנו, לא ננסה יותר לעולם?
הגיון מעניין יש לך אתה…
תשמע, *אני* לא הייתי מנסה
אבל לא בגלל שכבר ניסו ולא הצליחו, אלא משום שהרעיון נשמע לי מיותר, כמו שכבר נימקתי בהודעה הקודמת. אני מאחל לרוברט זמקיס הרבה מזל טוב והצלחה עם הסרט שלו, ומהמר עליו כעל אחת האכזבות הקופתיות הגדולות של שנת 2004.
גם לי זה נשמע מיותר.
עד שראיתי את הטריילר.
ואז, מה אומר, התחלתי לפקפק.
יש כאן בהחלט אפשרויות מרתקות, מבחינת מה שהאנימציה מאפשרת ליצור, שאף סרט מצולם לא יוכל לשחזר. בעיקר באספקטים הסגנוניים, אבל לא רק.
מה שבטוח:
אם התסריט יהיה טוב, והאנימציה לא תהיה גרועה, זה בהחלט עשוי להפוך ללהיט היסטרי. אף אחד (גם אתה) לא יחליט שהוא לא הולך כי "הרעיון נשמע מיותר".
זהו בדיוק
שהטריילר לא היה מאוד מרשים, בעיני. בעיני הלא מקצועיות לא ראיתי בטריילר שיפור מאז 'פיינל פנטסי' ועד היום.
*לינק, לטובת מי שקורא את הדיון ועדיין לא יודע על מה אנחנו מדברים:
http://www.apple.com/trailers/wb/the_polar_express/
לינק ישיר
http://a772.g.akamai.net/5/772/51/e4500befe7d7d0/1a1a1aaa2198c627970773d80669d84574a8d80d3cb12453c02589f25382f668c9329e0375e8178ef01f93fb60bf2f9e0a6bdd3ca11989fb60d346/the_polar_express_m480.mov
(22 מ"ב).
דעתי (המקצועית?) שונה
א. האנימציה נראית הרבה יותר טוב. הוא נראה חי, בניגוד לדמויות בפ"פ. זה עוד לא זה במאה אחוז, אבל זה הרבה יותר קרוב.
ב. גם באספקטים האחרים, התלת נראה יותר טוב. החל מתאורה וטקסטורות וכלה בבדים המתנופפים.
ג. בניגוד לפ"פ, אין פה נסיון לריאליזם מוחלט. יש סגנון של המציאות. במקום להסתפק ב-90% ריאליזם כמו בפ"פ, הוסיפו כמה עשרות אחוזים של סגנון. התוצאה, לטעמי, מעניינת הרבה יותר מסתם ריאליזם.
ד. העיצוב הרבה יותר מרשים. מעבר לריאליזם, זה נראה *יפה*.
אני רוצה להזכיר לך...
שב"פיינל פנטזי" היו:
1. במאי שלא ביים מעולם (לפני הסרט הוא עבד רק על קטעי אנימציה במשחקי מחשב!)
2. שחקנים גרועים (כלומר, כאחה שהיו יכולים לשחק טוב, אבל בסרט הספציפי הזה, שיחקו מתחת לכל ביקורת).
3. תסריט נוראי.
4. חברת הפקה שעשתה רק משחקי מחשב, ושבתור סרט ראשון קפצה *טיפה* יותר מדי גבוה (בערך 167 מליון יותר מדי גבוה, לפי תקציב ההפקה).
5. הפקה יפנית. עם כל מה שקשור בחוסר ההתאמה של התרבות היפנית לקהל האמריקאי (ולא, ההצלחה היחסית של "נמר דרקון" היא לא שום קנה מידה בהקשר הזה").
ל"פולאר אקספרס", לעומת זאת, יש:
1. רוברט זמקיס. לאיש יש *קצת* יכולות ו*קצת* נסיון בשילוב אנימציה ושחקנים ("רוג'ר ראביט" אומר לך משהו?)
2. טום הנקס. עוד מישהו עם טיפ-טיפה נסיון בעניין הזה של אנימציה (וודי מ"צעצוע של סיפור" 1 ו-2).
3. הפקה אמריקאית.
לא שכל אלה מהווים ערובה למשהו, אבל כשלון בסדר-גודל של פיינל פנטזי לא יהיה פה.
בהחלט לא
יש בסרט את טום הנקס, והעובדה הזאת לבדה מבטיחה הצלחה ברמה מסוימת. בגלל זה כתבתי "אכזבה" ולא "כשלון" – כמו שהמשכי המטריקס לא היו כשלונות כלכליים, אלא רק אכזבות.
כל מה שאמרת על 'פיינל פנטסי' נכון (חוץ מזה שלביים "רק" קטעי אנימציה במשחק וידאו ו"לא לביים מעולם" זה לא אותו הדבר). אבל בלי קשר: מה שהכשלון של 'פיינל פנטסי' הוכיח זה שגימיקים טכנולוגיים לא מעניינים את הקהל, רק את הגיקים, והם קהל יעד קטן מדי. אנשים רוצים לראות את טום הנקס, לא איזו בובה עם שפם שדומה לו, וזה שהבובה הזאת היא פריצת דרך טכנולוגית לא מעניין (כמעט) אף אחד.
בהחלט לא
א. גם אני ביימתי קטעי אנימציה למשחק מחשב. זה לא דומה. האיש *לא* במאי.
ב. המטריקסים היו אכזבה בעיקר בגלל תסריט דבילי. התסריט הוא האלמנט הכי חשוב בסרט (בהנחה שהמשחק סביר והאלמנטים הטכניים ברמה מספקת).
ג. אנשים בהחלט נמשכים לחידושים טכנולוגיים. כל שוברי הקופות מהעת האחרונה מצליחים בעיקר בגלל שהם מרשימים ויזואלית, וכוללים אלפי אפקטים ממוחשבים. גם סרטי פיקסאר מושכים, בין היתר, בגלל האספקט הזה (השערות של סאלי, הים של נמו, ובכלל כל העסק עם התלת-מימד).
ד. כל מי שהראיתי לא את הטריילר (גם לא אנימטורים) התרשם עמוקות. בהנחה שהסרט לא יקבל ביקורות קוטלות לחלוטין, אנשים יבואו בגלל הסקרנות, החדשנות וההתלהבות.
ה. רוצה להמר?
אני הולך על פתיחה סולידית של 70 מליון, וסה"כ 250+ מהקרנות בארה"ב.
לא טיפה מוקדם להימורים?
פתיחה: 44 מיליון, הכנסות כוללות בארה"ב: 151 מיליון.
בסרטי פיקסר
האספקט הטכני הוא מה שמושך מיעוט (מה שנקרא "גרעין") של חובבי אנימציה תלת-מימדית שלמעשה שמים לב לזה. מה שמושך את רוב האנשים הם ההומור והעלילה שפיקסר יודעים לשזור היטב בסרטיהם.
ועדיין
אנשים מתלהבים לא רק מהעלילה אלא גם מהויז'ואל. הם לא צריכים לדעת שהסרט נעשה בתלת-מימד והם לא חייבים לקרוא כתבות על הטכנולוגיה, אבל חלק ניכר מהסיבה שבגללה הם באו לסרט ונהנו ממנו נובע מהיכולות המדהימות של פיקסאר, שקשורות לא רק לתוכן אלא גם ל"קנקן" עצמו.
באותה מידה, צופי שר-הטבעות מתלהבים מהקרבות, לא בהכרח בגלל השימוש באנימציה או בתלת-מימד (הם יכולים אפילו לא להכיר את שני המושגים האלה) אלא בגלל התוצר הויז'ואלי השלם.
אגב, דווקא במקרה פולאר אקספרס, אפשר לצפות שמאמצי השיווק בהחלט ינגנו על הנושא של חידוש טכנולוגי ותקדים היסטורי, ואנחנו נראה גם את הנקס וזמקיס מדברים עליו בראיונות קידום-מכירות.
סביר שמאחר ומדובר בכ"ז בחידוש אמיתי עבור רוב הקהל (אלו שלא ראו את פ"פ, וגם אלו שכן), תהיה לזה הרבה משמעות.
כמו, נגיד, במקרה של "פארק היורה".
אני עדיין לא מסכים איתך.
אנשים הלכו ל'פארק היורה' כדי לראות דינוזאורים. לא היה אכפת להם איך עשו את הדינוזאורים.
אנשים הלכו ל'שר הטבעות' כדי לראות את הקרבות. לא היה אכפת להם איך עשו אותם.
אנשים ילכו ל'פולר אקספרס' כדי לראות… רכבת?
אני עדיין לא מסכים איתך.
אנשים הלכו ל"פארק היורה" כי מה שהם ראו בטריילר הרשים אותם. זה היה משהו שהם לא ראו מעולם. חידוש. מראה מדהים. אימאג' חזק. ויזואליה מרשימה. אפקטים מהממים. אנימציה ריאליסטית. תקרא לזה איך שתרצה, זו היתה הסיבה.
דינוזאורים היו כבר קודם, הם פשוט מעולם לא נראו טוב כ"כ.
כנ"ל הקרבות בשרה. אנשים לא התלהבו מהטכנולוגיה, אלא מהעובדה שזה נראה מדהים. אבל זה נראה מדהים בגלל שזה נעשה בטכנולוגיה מתקדמת.
כנ"ל פולאר אקספקרס. אנשים ילכו לזה כי הם יראו את הטריילר וזה יראה להם מדהים (וכי טום הנקס משחק שם).
אני שוב אומר שהכל יפול ויקום על התסריט (וכמובן, על הבימוי, המשחק וכל השאר), אבל בהנחה שמדובר בסרט טוב בפרמטרים האלה (וזה משהו שאני מוכן להמר עליו בעיקר בגלל הנוכחות של הנקס וזמקיס), זה יהיה להיט.
יש לי שאלה שלא קשורה
חשבתי לעצמי,מה עושים סרטים לצופים.
אני מתכוונת לסרטים המבוססים על ארועים שהתרחשו במציאות.
מלחמות,ארועים מרכזיים בחיי אומות ועוד.
ומאידך-משחקי ספורט כמו כדורגל ופוטבול.
כאשר את צופה בסרט בעל מאפיין דמיוני,ספור תלוש מהמציאות שהתרחשה הכל בסדר.
אבל מה על סרט המבוסס על מקרים שאכן התרחשו?
אם את פוגשת לראשונה במקרה הזה,במלחמה הזו-האם בעצם את מעצבת את הידע ההיסטורי שלך בעזרת הסרט הזה?
וכך לגבי ענפי ספורט שאין לך מושג וגם לא יכול להיות לך מושג לעולם?
ולמול זה,מה קורה כאשר את רואה סרט שמספר על קרב שאת בעצמך השתתפת?
האם הסרט יכול לשנות את תפיסתך את המציאות כפי שהיא התרחשה במציאות?
האם העובדה שהבמאי/ת או התסריטאי/ת החליטו להבליט משו אחד על חשבון משו אחר יכול לפגוע במהימנות של המאורע?
בקיצור-האם הסרט יכול להיות מציאות למי שלא היה באותו אירוע/מלחמה?
והאם זה טוב?
למשל,רק למשל,כאשר עושים סרט על מלחמת יום כיפור-האם דור שלם של צעירים שלא היה בזמן המאורעות שהתרחשו באותו הזמן יהיה דור שלמד על המלחמה ההיא וגיבש את דעותיו לגביה בעקבות הסרט?
והאם זה מתאר את כוחו של הסרט?
האם עובדת היות הקולנוע מתעד מציאות קיימת או בלתי קיימת יכולה להפוך לעובדה האמיתית-כאשר הזכרונות של אלה שהיו שם אז מטשטשים וכל מה שנשאר זה הסרט הזה?
מעניין לא?
ולגבי הספורט-האם אוכל לשכנע את דודתי שמשחק פוטבול זה משחק מאוד משעמם רוב הזמן למרות שהיא ראתה סרט על פוטבול שהכניס בה ממש רצון עז לצפות במשחק הזה?
תגובותכן/ם תבורכנה
חג-שמח
פוטבול זה יופי של ספורט
אינטיליגנטי וקשוח בו זמנית, מתוחכם ופראי, מוח וכוח, דברים שאין במידה כזו בשום ספורט אחר…
וגם הוא מצטלם מצויין בסרטים
דבר ראשון, מזל טוב על האותיות הסופיות.
דבר שני, לא הבנתי את ההודעה שלך כל כך. כשסיימתי לקרוא אותה יצאתי באותה הרגשה שיצאתי מהסרט מטריקס, אולי תנסי לעשות על הודעתך סרט?
באופן מאוד כללי השאלה היתה
עד כמה סרטים משפיעים עליך.
פרטנית – אם סרט יכול לשכנע אותך לשנות את דעתך ב-180 מעלות לגבי משהו (ארוע היסטורי שחווית, או דעתך על סוג ספורט כלשהו).
מקרה שקרה באמת
קחי לדוגמא את הסרט "הגשר על נהר קוואי" (מכיל
לסרט).
הסרט לכאורה מבוסס על מקרה הסטורי.
אכן היה גשר, הוא אכן עבר מעל נהר הקוואי, הוא אכן נבנה ע"י שבויים בריטים ואכן פיקד עליהם מפקד בעל אותו השם (שכרגע אני לא זוכר אותו). בזה נגמר הדמיון.
הגשר בסרט מושמד ע"י פעולת קומנדו.
הגשר במציאות הושמד ע"י הפצצה מהאוויר.
אבל זה ניטפוק יחסית לדבר הבא:
בסרט המפקד הבריטי (שהיה קיים במציאות והוצג בשמו האמיתי) הוצג כמשת"פ של היפנים (ואם אני זוכר נכון, בסרט סיכל בריחה של שבויים ע"י הלשנה ואפילו ניסה למנוע את פיצוץ הגשר ע"י הקומנדו הבריטי).
במציאות אותו המפקד התמיד בהתנגדותו ליפנים ואף עזר לכמה וכמה מפקודיו לברוח (בעוד הוא עצמו נשאר מאחור).
לפי עדויות הוא היה בחור טוב וגיבור לא קטן, אבל הסרט חיסל את התדמית שלו באופן טוטאלי.
כמעט אף אחד לא התעניין מה קרה באמת, רוב האנשים שראו את הסרט התייחסו אליו כאל משת"פ.
אז לשאלתך, כן, סרטים שלכאורה מבוססים על סיפור (במקרה הזה, מור"ק) אמיתי יכולים לעוות אותו בצורה כזו שכל קשר בינו לבין המציאות הוא מקרי בהחלט.
כיום יש סרטי מלחמה שנעשים עפ"י מחקר הסטורי זה או אחר.
על "להציל את טוראי ראיין" עבד הסטוריון בשם סטיבן אמברוז שנחשב למומחה בתחום (כל הספרים שראיתי שהוא כתב נכתבו על הפלישה לנורמנדי).
הסרט "חיילים היינו" נכתב עפ"י הזכרונות של המג"ד ולפי מה ששמעתי, הסרט נשאר מאוד נאמן לכתוב (אאל"ט למג"ד הייתה זכות וטו על התסריט והביצוע).
גם "בלאק הוק דאון" נעשה על פי ספר שפורסם על אותו הקרב (שנושא את אותו השם).
הסרט הישראלי "תאום כוונות" גם הוא נעשה על פי ספר שנושא את אותו השם (ראיתי רק את חלקו, כך שאני לא יכול להגיד יותר מידי על הסרט הנ"ל).
כך שיש סרטי מלחמה שיכולים להחשב אמינים פחות או יותר.
אבל גם לסרטי המלחמה האלה צריך להתייחס בערבון מוגבל.
"להציל את טוראי ראיין", לדוגמא, מציג חלק מאוד מאוד קטן של הפלישה לנורמנדיה.
הסרט מתחיל בשעה 11 ומשהו כשהגל הראשון הגיע בסביבות 6 בבוקר. הסרט מתמקד בחוף אומהה (שהיה הקטלני מבין החופים) שהיה חוף אליו לא הגיעו טנקים ובערך כל מה שיכול היה להתפקשש התפקשש. היו עוד 4 (וחצי) חופים אחרים אליהם פלשו בנות הברית וכולם נכבשו בקלות רבה הרבה יותר מאשר חוף אומהה.
כך שכל סרט מלחמה שתראי, אלא אם כן ילך אחרי הקונספט של "24" ויראה את כל הקרב מתחילתו עד סופו דקה אחרי דקה (ושאחריו יבוא סרט המתאר את הקרב מהצד הלוחם השני), יעוות בצורה זו או אחרת את המציאות.
לכן, אגב, ממש לא כדאי להסתמך על סרטי קולנוע כשבאים ללמוד הסטוריה.
זה רק אני או שאין את מרץ 2004 ב"לא סופי"?
במקום, אנחנו מקבלים את פברואר, שניים במחיר של אחד.
חוץ מזה, החנוכיה מאוד נחמדה.
אני באמת שמח לראות
שיש מי שבודק את 'לא סופי' מדי פעם. התקלה קרתה בעדכון האחרון, לפני פחות משעתיים. בכל אופן, מרץ 2004 הוחזר למקומו הנכון.
תרגומון ממחזר
שהוא סיפר ללונג ג'ון
לא ידעת ש-2004 היא שנה מעוברת? פברואר א' ופברואר ב'…
איזה מעתיקנים התנועה הקיבוצית
עשו קון בעין החורש!