 |
||
| בג"ץ החליט: למועצה לצנזורה אין זכות לאסור את הקרנת 'ג'נין ג'נין'. ומכאן כמובן עולה השאלה: אז מה היא כן יכולה לעשות? ויש מי שעונה: שום דבר, ובאמת הגיע הזמן כבר לבטל אותה (באיחור של כמה עשרות שנים). |
12.11.2003
|
|
יומית
בג"ץ החליט: למועצה לצנזורה אין זכות
לאסור את הקרנת 'ג'נין ג'נין'. ומכאן
כמובן עולה השאלה: אז מה היא כן
יכולה לעשות? ויש מי שעונה: שום דבר,
ובאמת הגיע הזמן כבר לבטל אותה
(באיחור של כמה עשרות שנים).
בג"ץ החליט: למועצה לצנזורה אין זכותלאסור את הקרנת 'ג'נין ג'נין'. ומכאן
כמובן עולה השאלה: אז מה היא כן
יכולה לעשות? ויש מי שעונה: שום דבר,
ובאמת הגיע הזמן כבר לבטל אותה
(באיחור של כמה עשרות שנים).
ולדעתי, הלא-פופולרית, מן הסתם
דווקא יש מקום לצנזורה.
בקביעת איזה סרטים יותרו לאיזה גילאים, כך שלא תותר כניסת אנשים רכים בשנים לסרטים עם תכנים מיניים ואלימים.
הכל במידה.
הדעה שלך פופולרית בהחלט
בסקר שנערך באתר תמכו 81% מהמשתתפים בהגבלות גיל כלשהן.
כתבה מספר 1196
הצנזורה כפי שהיא קיימת היום מפיקה הגבלות גיל באופן שרירותי (יש מסמך שמתאר את העקרונות המנחים אותם בנושא? מישהו יכול להסביר למה סרט מסוים קיבל הגבלת גיל ואחר לא, פרט לכך שזה מה שבא למי שישב בוועדה באותו יום?) ולא אפקטיבי.
מאוד לא ברור
קשה לי להבין למה, זה לגמרי לא פרקטי. קודם כל, כי ממילא ילדים ילכו לראות מה שבא להם. אף אחד לא עצר אותי מלראות את סליבר בקולנוע, למרות שזה הוגבל מגיל שמונה-עשרה. אני לא יודע אם זה חוק שהציבור לא יכול לעמוד בו, אבל זה בוודאי חוק שהציבור לא עומד בו. למעשה, בזה שמגבילים סרט מגיל מסויים, רק גורמים לילדים לרצות לראות אותו יותר.
(לאפרים קישון יש סאטירה נהדרת, שבה הוא מדגים שהדרך הטובה ביותר להפיץ ידיעה, היא לאסור את פרסומה, לאסוף בחזרה את כל העותקים של העיתון שפרסם אותה, לסגור את המערכת שלו, ולעצור את עורך העיתון לזמן בלתי מוגבל).
שנית, כל מי שאי פעם ראה מבט או ערב חדש, או קרא עיתון יומי, מצא שם דברים הרבה יותר גרועים מבכל סרט ממוצע. הלינקים ביומית הזאת מפנים ל-YNET. פעם קראתי שם כתבה על ילדה אחת, שההורים שלה מכרו אותה לזנות. המדינה שלחה את שניהם לכלא, ואותה למוסד לנערות במצוקה. המוסד הזה היה כל-כך נהדר, שהיא התאבדה בו. בתגובה, ההורים שלה תבעו את המדינה, וזכו בפיצויים של שישים אלף שקל. להלוויה שלה הגיעו כל בני המשפחה, כולם ממוסדות כליאה/טיפוליים שונים.
הכתבה הזאת, שקראתי אותה לפני למעלה משנתיים, נחקקה לי בראש, ותסלחו לי על הציטוט מריטה, כמו כתובת מלח על ידי. אני לא חושב שמישהו היה רוצה שהילד שלו יקרא אותה. ובאמת יש תוכנות שמגבילות אתרים לפי גיל, אבל אני משוכנע שאתרי חדשות לא נחסמים לילדים. להפך, מעודדים אותם לקרוא, להתעניין במה שקורה סביבם. זה נחשב סימן לאינטליגנציה, לא?
_____________________________
נ"ב: בכל הקשור לצנזורה, ולחוסר המשמעות שלה, אני מאוד ממליץ על סרטם של טריי פארקר ומאט סטון, "South Park: Bigger, Longer & Uncut". הסרט הוגבל בבריטניה מגיל 15, אז אני מבקש מהילדים שם להתעלם מהנ"ב הזה. לעומת זאת בשבדיה הוא הוגבל רק מגיל 7, אז נראה לי שכל מי שקורא את זה כבר יכול לצפות בסרט.
בני זונות
לך נתנו לראות "סליבר", לי לא נתנו לראות "קראש". ראיתי שלא הולך, בסוף נכנסתי לראות את "לארי פלינט – האיש והסקנדל". עכשיו כבר אין לי חוש אירוני מפותח כזה. עד ש"קראש" הגיע לסינמטק כבר הייתי בגיל המתאים, אבל בסינמטק הם גם לא בודקים.
הנ''ב משעשע מעוד זוית
אם מתחשבים בזה שאחד הנושאים של הסרט המדובר הוא צנזורה שרירותית וחסרת משמעות (ואפילו בשם הסרט, שמשום מה הייתי בטוחה שזה "לא מצונזר" ולא "לא חתוך" בסוף, אבל המשמעות זהה).
בכל מקרה, הקנדים אשמים.
שם הסרט
הוא משחק מילים, שמתייחס לאורכו וטיבו של הסרט, אך בקלות יכול היה לתאר גם איבר מסויים בגוף הגברי
.
תוספתן מודלק?
זה יש גם לנשים, לא?
כן, אבל
אני התכוונתי שהוא גם מציין את העיסוק של הסרט בצנזורה.
מישהו כתב פעם
"הנושא הזה כבר עלה לדיון (יותר מפעם אחת), נטחן וירד. ההחלטה החדשה של ביהמ"ש העליון שווה איזכור בתגובות ליומית שעסקה בנושא, אבל לא נראה לי שהיא מספקת נושא חדש לדיון."
אז אני מבין שלונג ג'ון בחרה את היומית?
היומית היא לא על הקרנת הסרט
אלא על ביטול המועצה לצנזורה.
למען ההיסטוריה
(יש לי לפעמים הרגשה של דז'ה-וו, וזה לא בגלל שראיתי את מטריקס אתמול)
היומית על פסילת "ג'נין ג'נין":
כתבה מספר 1285
ותחילת פתיל על אישור הסרט והצעת החוק לביטול הצנזורה:
כתבה מספר 1285