ג'וני אינגליש

במקור: Johnny English
במאי: פיטר יואיט
תסריט: וויליאם דייויס,
ניל פרביס, רוברט ווייד

שחקנים: רואן אטקינסון,
נטלי אימברוליה, ג'ון

מלקוביץ'

מאת: מפקדת אלמקטעד"א.
אל: סוכן חשאי GRAS, אפס-אפס-שלמקו.

"סוכן חשאי יקר: מוטלת עליך משימה סודית, משימה חשובה מאין כמוה, משימה שעצם קיומה נחוץ לשמירת השלטון התקין של האקדמיה בתקופה הקרובה שבה אלמנטים מרכזיים בתוכו יהיו בלתי זמינים. עליך לראות סרט ולכתוב עליו ביקורת."

מאת: סוכן אפס-אפס-שלמקו
אל: מפקדת אלמקטעד"א, אגף מה יש.

"מצטער, היו בעיות. הטרמפ שלי איבד את הדרך, היו פקקים, החניה הייתה רחוקה מהמעליות, וכשהגענו לקופות באיחור של עשרים דקות לא היה כרטיס לשום סרט חוץ מל'ג'וני אינגליש'. וגם ככה, נכנסנו בדיוק כשנגמרו הקרדיטים. וגם קיבלתי שיחה באמצע הסרט, אבל מכשיר הקשר שניפקתם לי היה על רטט, אז לא היו צלצולים מעצבנים באולם."

ג'וני אינגליש הוא סוכן חשאי בשירות הוד מלכותה, שהופיע בפרסומות לטלפון לפני שמישהו חשב להפוך אותו לסרט. בזמן כותרות הפתיחה הוא עוסק בעבודה משרדית מסוג זה או אחר, אבל הכל משתנה כאשר הסרט מתחיל: עקב חיסולם בטרם עת של כל שאר הסוכנים החשאיים, ג'וני מיודענו הופך לסוכן החשאי הבכיר ביותר בשירות הוד מלכותה, ומקבל את התיק החשוב ביותר ברשימה: לשמור על תכשיטי הכתר המלכותיים, התכשיטים שעצם החזקתם יכולה להפוך אותך למלך.

אבל מה, יש סיבה מאד טובה שג'וני לא הלך בדרכם של כל הסוכנים האחרים: הוא סוכן חשאי לא יוצלח – אין מילים, אפילו לא ביידיש, כדי לתאר את השלימזליות שלו. בתיאוריה, הוא יודע את כל מה שיש לדעת על איך להיות סוכן חשאי. באופן מעשי, כל מה שהוא נוגע בו מתפקשש. תכשיטי הכתר נגנבים, השומר שלהם מוכה באופן קשה (על ידי ג'וני בעצמו), והחשודים נמלטים. למזלו של ג'וני, יש לו עוזר חשאי, שמסתכל עליו בעיניים מעריצות ומצליח לתקן חלק משביל הנזקים שג'וני משאיר אחריו. באופן אפור ולא מתבלט, העוזר הזה הוא הדמות הטובה ביותר בסרט. כדי להוסיף קצת טעם, ויש גם סוכנת חשאית שנראית כמו זמרת פופ (נטלי אימברוליה), ומהווה את הדמות המוכשרת ביותר בשירותי הביון. אז ג'וני מצליח לא להיות מועף מכל המדרגות (אלא אם יש שם קליפת בננה), ואפילו ממשיך לחקור את גניבת התכשיטים. האם ייתכן שהכל מתוכנן על ידי פסקל סוואג', איש עסקים צרפתי (ג'ון מלקוביץ', במבטא צרפתי כל כך גרוע שלא משאיר שום ספק בכך שהוא גרוע בכוונה), בעל שאיפות כמוסות להיות ארנסט בלופלד הבא ושליט העולם? או שמא מדובר בקנוניה של תסריטאי הוליוודי כדי להראות שגם הומור בריטי יכול להיות רע?

למרות נוכחותו של רואן אטקינסון, ולמרות שזה מתבקש, 'ג'וני אינגליש' הוא לא פארודיה על סרטי מרגלים. הוא קומדיית ריגול רצינית למחצה, שאמורה להצחיק מכיוון שגיבורה הוא מרגל לא יוצלח (בכל זאת, רואן אטקינסון). אבל לצערם של הצופים, גם מי שעשה את הסרט אינו מוצלח ביותר בתפקידו. ימיו הטובים ביותר של רואן אטקינסון היו, לדעתי, בתור מר בין חסר הטקסטים, ולדעת אנשים אחרים, בתור הפתן השחור, שהיה מלווה בטקסטים מעולים. בתור ג'וני אינגליש, הטקסטים שבפיו הם בינוניים ביותר, ואתם יכולים לנחש איפה זה משאיר אותו.

זה לא שהסרט לא מצחיק. לפחות, אני חושב שהוא מצחיק – אולם הקולנוע היה מלא בצחוקים. אבל אותי הוא לא הצחיק. היו אמנם כמה סצינות של קומדיה פיזית, מהסוג שהיתה בשפע במר בין, והן היו מצחיקות, אבל הן היו מעטות מדי. שאר הסצינות הטובות סבלו מאפקט 'זולנדר'. כלומר, כולן כבר הוצגו בטריילר, אולי פרט למרדף מכוניות אחד בלתי שגרתי. כל שאר ההומור בסרט היה צפוי. וכשאני אומר צפוי, אני מתכוון לכך: אני רואה הכנה לבדיחה. אני אומר לשותפי לצפייה: "עכשיו הולך לקרות ככה וככה". על המסך קורה ככה וככה. רוצים דוגמה? בבקשה: הסוכן חסר היכולת שלנו עומד לקראת צניחה ומתפאר שהוא לא צריך מפה. הוא צונח לכיוון צמד בניינים תאומים. הוא נוחת על הבניין הלא נכון. מישהו מופתע? אני לא. אבל אנשים באולם צחקו מההפתעה.

מה שהיה הכי גרוע מבחינתי הוא שבכלל לא היה צריך את רואן אטקינסון בשביל הסרט הזה – אי אפשר היה לזהות בסרט את ההומור שלו (או הומור בריטי בכלל), פרט, אולי, לרגעים הנדירים בהם הוא חזר להומור פיזי. ומכיוון שכך – לחובבים שלו אין כל כך מה לעשות בסרט.

ל'ג'וני אינגליש' היו כל הנתונים להפוך לקומדיה טובה: זה התחיל ברשימת השחקנים – רואן אטקינסון, כמעט כמעט הלץ המבדח ביותר, ובגיבויו של ג'ון מלקוביץ, שחקן כל כך טוב שהוא יכול לשחק גרוע בכוונה; זה המשיך בבדיחות שהיו יכולות להיות טובות אילו היו קצרות ולעניין, אלא שהן התחילו הרבה לפני הטווח האפקטיבי, ונמשכו הרבה אחריו, עד שנעשו צפויות מראש ולעוסות. וזה הסתיים בדמות הראשית הבלתי אמינה – מרגל מעולה או לא יוצלח היסטרי, תלוי בסצינה. תוסיפו לזה עלילה מלאה חורים (כן, אפילו יותר מכמות החורים שאפשר לצפות שתהיה לקומדיה דבילית נטולת עלילה), ומה שמתקבל זה סרט שנראה כמו משהו שמחשב היה כותב אם היו נותנים לו לכתוב קומדיה: קצת מפה, קצת משם, הכנס מצב בסיסי פה, הוצא התפתחות מתבקשת משם. הכל נעשה באופן אוטומטי ומפורק לגורמים.

תחליטו בעצמכם אם אתם מוכנים ללכת לסרט שמחשב כתב.