במקור: Cabaret
במאי: בוב פוסי
תסריטאית: ג'יי פרסון אלן
מבוסס על מחזמר מאת: ג'ו מסטרוף
שמבוסס על ספר מאת: כריסטופר אישרווד
שחקנים: לייזה מינלי, מייקל יורק, הלמוט גריים, ג'ואל גריי, פריץ וופר, מריסה ברנסון
המסך חשוך, ולא שומעים כלום. לא שזה מפתיע – הטלוויזיה כבויה. אני מכניסה את הקלטת (החבוטה והשרוטה) לוידאו, מדליקה את הטלוויזיה (החבוטה והשרוטה גם היא), ועדיין המסך חשוך ולא שומעים כלום.
כך נפתח הסרט 'קברט', ולא רק אצל אנשים עם טלוויזיה חבוטה ושרוטה. מסך חשוך, דממה, ואז מתחילים הקרדיטים.
משהו מתחיל להופיע בהדרגה, משהו שמאד קשה לנו להבין מה הוא. מראות מעוותים, צלילים מעומעמים. בהדרגה זה מתחיל – לא בדיוק להתבהר, אבל אנחנו כן מתחילים להבין מה זה. מראה מעוותת בקברט, שבה משתקף חלק מהקהל הנכבד שבא לחזות במופע, מופע שיכניס מעט דקאדנס לחיי היומיום המהוגנים שלו. ולא, הקהל הזה הוא לא אוסף חנונים שבאו לצפות ב-'מופע הקולנוע של רוקי' – הקהל הזה הוא אוסף של גרמנים מכובדים מכל שכבות החברה (זה לא סותר – כל הגרמנים מכובדים) שבאו לצפות במופע הקברט של מועדון "קיט קט".
Fremde, Etranger, stranger.
Glucklich zu sehen, je suis enchante,
Happy to see you, bliebe, reste, stay.
ברלין של שנת 1931 היא עיר מכניסת אורחים. היא מסבירה פניה לזרים שבוחרים לשהות בה, כמו בריאן רוברטס (מייקל יורק, הלא הוא "בזיל אקספוזישן" מסרטי אוסטין פאוורס), דוקטורנט בריטי צעיר בעל נימוסים קפדניים ונאותים ביותר. בחיפושיו אחר מקום מגורים זול ונוח, הוא מוצא דירה בבית אשר בו שוכנת גם סאלי בואולז (לייזה מינלי שגם קיבלה אוסקר על תפקידה זה, באיפור מחריד במיוחד שלא עושה כל חסד עם פניה ה, אמ, מיוחדים). סאלי היא זמרת קברט בוהמיינית ודקדנטית, שמתפרנסת מהופעותיה במועדון "קיט קט", אך למעשה חולמת להיות כוכבת קולנוע, ותמיד מחכה לרגע שבו יגיע למועדון מפיק הסרטים המפורסם שיגלה אותה. בדרך למטרה זו, היא שוכבת עם כל מה שזז, מתוך תקווה שהדבר הזז הבא יהיה זה שאכן יסדר לה את התפקיד הנכסף.
It was a fine affair but now it's over!
And though I used to care, I need the open air,
You're better off without me, Mein Herr!
ה"קיט קט" אכן נראה כמו מקום הולם לחיפוש כזה. מבקרים בו אורחים מכל קצווי החברה הגרמנית והזרה, ובכלל זה גם עשירי הארץ, מפיקי סרטים ושאר ירקות. סאלי בואולז מפגינה את מיטב קסמיה ואת יכולת שירתה אל מול המנחה הדקדנטי לא פחות ובעל המיניות המפוקפקת, ג'ואל גריי (גם הוא זכה באוסקר על תפקידו זה, ובצדק. מי שרוצה לראות למה מגיע לו אוסקר, שיראה אותו ב'רמו' מחליף את עורו והופך למורה אומנויות לחימה קוריאני זקן). ביחד עם שאר צוות הקיט קט – נערות קברט, נערת גומי, דראג קווין משכנע ביותר, איש שמנגן על משור, וכדומה – הם מבדרים את כל אורחי המועדון, וכולם מוזמנים. טוב, כולם חוץ מאנשי המפלגה הנאצית, שאיש אינו מתייחס אליהם ברצינות. אלה נזרקים החוצה בבעיטה כשהם מנסים לקבץ נדבות במועדון למען המפלגה. אך שינויים מתרחשים בהדרגה, אותם שינויים שאנו מכירים היטב מההיסטוריה.
Your children have waited to see
The morning will come
When the world is mine
Tomorrow belongs to me
'קברט' מציג את סיפור האהבה המלבלב, והבעייתי לעיתים, בין סאלי בואולז לבין בריאן רוברטס – סיפור היודע עליות ומורדות בגלל הניגוד העז באופיים של שני הצעירים הללו, ומסתבך עוד יותר כשמופיע בן אצולה עשיר ואלגנטי – מקסימיליאן פון הוינה – המתיידד עם סאלי ומרעיף עליה ממתנותיו, ומתעקש להתיידד גם עם בריאן. בריאן, שחי משיעורים פרטיים באנגלית ומתרגום פורנוגרפיה גרמנית זולה לאנגלית, מתקשה להתמודד עם נוכחותו של הברון ועם הניגוד העז בינו לבין חייהם העלובים שלו ושל סאלי.
The world go round, the world go round
Money makes the world go round
It makes the world go round
הסרט 'קברט' מבוסס על מחזמר בשם זה, שהציג שנים רבות ובשפות רבות על במות ברחבי העולם – גם לארץ הקודש הוא הגיע יותר מפעם אחת. הוא זכה באוסקר על פס הקול המשובח שלו, העתיר שירים קליטים נאמנים לסגנון הקברט, שאתם בוודאי מכירים, אם לא באנגלית – בעברית. אך מעבר להיותו מחזמר משובח, וסיפור אהבה מפותל, 'קברט' הוא גם דרמה חברתית, סיפורם של השינויים המאיימים שחלו בגרמניה בתקופת עליית המפלגה הנאצית. הדרמה הזו רקומה לכל אורך הסרט, נרמזת באמצעות סיפור האהבה של שני תלמידיו של בריאן – פריץ ונדל הפרוטסטנטי השואף להיות ג'יגולו ולמצוא כלה עשירה, ונטליה לאנדאוור, בת למשפחת עשירים יהודיה, וכן בתמונות מחיי היום-יום שעוברים גיבורי הסרט, ובהשתקפותם של חיי היום-יום – בקברט.
ניסיתי, בחיי שניסיתי בכל כוחי למצוא מגרעת בסרט הזה, כדי שלא יגידו שאני כותבת על הסרט האהוב עלי ביותר, ושהמשחק מכור מראש. למרבה צערי, המגרעת היחידה שהצלחתי למצוא היא שקלטת הוידאו של הסרט שברשותי כבר שרוטה עד לבלי היכר כמעט. וכך, עם כל צפייה נוספת אני צופה בתמונה מעוותת מעט יותר של התמונה המעוותת שמציג הקברט על החיים עצמם. לפיכך, מי שמרגיש דחף להרעיף עלי מתנות (אפילו אם הוא לא ברון משועמם) יכול להתחיל בעותק DVD חדש של הסרט. אני מבטיחה לקבל אותו בתודה.
Come hear the music play,
Life is a cabaret old chum
Come to the cabaret.
- בוב פוסי
- לייזה מינלי – אתר מעריצים
- מייקל יורק – אתר רשמי
- המיוזיקל גרסת ניו-יורק
- השיקאגו קברט
- איגוד אמני הקברט
- מופעי/אמני קברט – מתי ואיפה?
- מועדון הקיט קאט
- קיט קאט
- נאצים בעידן החדש
- נאצים אונליין
- פרוייקט חשיפת קבוצות נאציות
קבר''ט!
קצין בריטי רטוב!
חלומו הרטוב של כל קולנוען באשר הוא!
גברים בגופיות, נשים בבגדי גוף, סליזינס בברלין, אח הימים הטובים!
גבורסטאג קליידונג!
ובנימה רצינית יותר, גם סרט השואה 'עקומים' מציג יופי את ברלין הדקדנטית של הטרום נאציזם.
שיהיה לכם טוב.
לי היתה בעיה עם אחד הקטעים
השיר Bye Bye Mine Lieben Herr . בפעם הראשונה שראיתי אותו , למרות שנהניתי מהשיר, האווירה הדקדנטית-גרמנית-פרוטונאצית עשתה לי בחילה. התביישתי בעצמי שהוא גם גרם לי עונג מסויים. זה היה ממש מקרה של עונג אסור ומלא רגשות אשמה.
הדבר העצוב זה שבפעמים הבאות הלכתי והתרגלתי , הרגשת הרתיעה הלכה ונעלמה. ואני לא אוהב את התהליך הזה. הייתי שמח אם הרגישות היתה נשארת.
מצטער אם זה נשמע קצת מבולבל ואולי יותר-מדי "רציני" לעומת שאר הדיון, אבל מאד רציתי לחלוק את הסיפור. אני בטוח שלאנשים שונים יהיו מוסרי-השכל שונים מאד ממנו.
– אסף
אני חושבת שלא תהיה לך בעייה
מזה שתחושת הרתיעה שלך מ*שיר* הולכת ופוחתת.
משום מה, אני מאמינה שאת תחושת הרתיעה שלך ממעשי זוועה אמיתיים (ולא, שיר, לא משנה כמה הוא גרוע, פשיסטי או נאצי, לא נכנס אצלי לקטגוריה) יהיה קצת יותר קשה לשכך.
אם להקצין את זה, יש אנשים שיש להם פֶטיש למדים נאציים וכדומה. האנשים האלה בדרך כלל נוטים לסלוד מאלימות, ולא היו נסחפים גם להתנהגות כזו. תחשוב, למשל, על ספרי "סטאלאג" שהיו כל כך פופולריים בארץ לפני שנים רבות, והתחילו מספרים ארוטיים שהיו מבוססים על מחנות מעצר/שבויים נאציים (אחר כך הז'אנר התפתח והכליל גם רשעים אחרים). נו, זה הפך אנשים למפלצות?
לי היתה בעיה עם אחד הקטעים
זה מזכיר לי קטע בספר 'אלמוות'. אגנס מעוניינת להשמיע קטע מוזיקה בלוויה של אבא שלה, אך פוחדת לפרוץ בבכי. אז לפני הלווייה, היא משמיעה את השיר שוב ושוב ושוב ושוב רק לעצמה, עד שהוא כבר לא עושה לה כלום.
אני מניחה שככה זה היה גם אצלך – האסוציאציות הראשוניות של השיר, שעוררו בך בחילה, התנדפו כי התרגלת אליהן. נשאר שיר נחמד עם מוזיקה חביבה.
עשית לי חשק עז לצפות בסרט שוב
אני לא זוכרת ממנו הרבה, ראיתי אותו פעם אחת בטלויזיה וזה היה ממש מזמן.
אני זוכרת שכשהייתי ב"משואה" (סמינר בנושא שואה בתל יצחק) רצו להראות לנו סרט בערב הראשון והבחירה היתה בין "קברט" ל"עגבניות ירוקות מטוגנות". למרות שלא ראיתי את השני, רציתי מאד לראות שוב את הראשון (שכבר אז עברו כמה שנים מאז צפיתי בו ולא זכרתי ממנו הרבה). למרות טענותי שהוא מתקשר יפה לנושא הסמינר ומדובר בסרט מצויין, הייתי במיעוט, ובלחץ הרוב ראינו את העגבניות (חביב אך לא מלהיב. לא יודעת למה ואיך הוא הצליח כ"כ).
אני זוכרת חלק מהשירים, קצת מהסרט, וקצת מהתקופה בה העלו אותו בארץ (עם משה בקר ומיקי קם), ומעבר לכך הדבר היחיד שאני זוכרת מהסרט זה איזשהו קטע שהיא נכנסת ממנו להריון ובסוף גם עושה הפלה, אאל"ט – סוף . וזה הכל…
לפחות עכשיו נפתרה לי תעלומה אחת: אני יודעת מאיפה בזיל היה כ"כ מוכר לי! הנה, למרות כל השנים, אני מסוגלת לדמיין את פניו (הצעירים יותר) צועדים ליד לייזה מינלי ליד גדת הנהר (או משהו כזה). אם אפשר לארגן איזושהי הקרנה ולהזמין אותי, אני מאד אשמח .
אני דווקא
הכרתי אותו לראשונה ב-"Logan's Run", שהיה בין סרטי המד"ב הראשונים שראיתי.
אני זוכר שלאחר מכן ביליתי זמן רב בנסיון להבין איך העולם שלו ושל מס"ב מתחברים, כי עוד לא הבנתי ממש את כל העניין של מד"ב.
והנה סתם אנקדוטא קטנה:
גם מייקל יורק מ"קברט" וגם כריס אודונל מ"עגבניות" שיחקו את תפקידו של ד'ארטניאן ב"שלושת המוסקטרים".
סוף אנקדוטא.
תיבת בנדורה
לגמרי.
אם כבר דיברת על העגבניות, אז יהיה נחמד לדעת אם זה סרט שואה, ואם לא אז על מה הוא, באיזה משפט וחצי. הבורות אוכלת אותי בכל פה.
תודה.
אז זהו, שלא.
"עגבניות ירוקות ומטוגנות" הוא סרט על עקרת בית מדוכאת ומשועממת (קתי בייטס), שפוגשת בבית אבות זקנה מקסימה (ג'סיקה טנדי), שמספרת לה סיפור מצמרר על שתי קרובות משפחה שלה בדרום ארה"ב בשנות ה- 20. דרך הסיפור הזה, עקרת הבית לומדת כמה דברים על אסרטיביות ועל חברות.
בניגוד ל- triliane, אני דווקא מאוד אוהבת את הסרט (ראיתי אותו פעמים אין ספור בטלוויזיה), ואני ממליצה עליו בחום (זהירות, קיטש).
מעניין
זה גם בדיוק הקטע היחיד מהסרט שאני הצלחתי לזכור.
אם ככה אז תזכירי לי
באיזה יום ששי נשלוף את הדיוידי ונצפה?
– אסף
אם מישהו במקרה פספס
את זה מהביקורת, אני רוצה לציין שאני נורא אוהבת את הסרט הזה.
זהו, פרקתי זאת מעל לבי.
מילים
מישהו יודע אולי איפה אפשר למצוא את המילים של השירים מהסרט (באנגלית)?
מילים
http://libretto.musicals.ru/text.php?textid=57&language=1
ברלין הרקובה של שנות ה30 היתה לסבתי מה שאמסטרדם של שנות ה90 עבורי. היא( סבתי) מעידה שהיצוג בסרט אמין מאד מאד ואל אף הזכרונות המרים, זהו הסרט הכי אהוב עליה
מה שמראה דבר אחד:
לכל דור יש את הדקדנס שלו. עכשיו תעזבו אותי בשקט ותנו לי לגלוש כל היום!
אוקיי
סיקרנת אותי מספיק בשביל לטרוח ולהשיג את הסרט.
[ספויילר פוטציאלי]
אבל… סיפור אהבה? הייתי משוכנע שהדמות של אקספוזישן היא הומואית… או שהוטעתי?
[רות סוף]
(משאירה את זה כספוילר פוטנציאלי)
הוא, איך לומר בעדינות, לא בטוח בעצמו.
זה אכן ספוילר, לעניות דעתי
ולכן הקפדתי מאד לא לכלול כל התייחסות לסוגיה הזאת בביקורת עצמה.
נו, מצד שני,
לייזה מינלי. אין הרבה שאלות בנושא.
לא, לא.
אני התייחסתי רק לאזכור הסוגייה בביקורת, כלומר לשאלה המקורית של בן. סבורתני שלהציג אותו כך בביקורת היה בגדר ספוילר פראי.
אה. אוקיי. נכון.
פעם,
כשעוד לא הייתה לי דעה משלי, אמא הביאה את הקלטת הביתה ואמרה שזה, זה הסרט הטוב בכל הזמנים. ואני, רכה בשנותיי (רק בת 10) הסכמתי איתה, מה לעשות? אמא תמיד צודקת. עד היום האסוציאציה הראשונה שלי עם הסרט היא המילה 'מעולה'. ראיתי את הסרט מאז, אבל הרושם ההוא טבוע בי… באמת שאי אפשר לומר שהסרט הזה הוא משהו חוץ מסרט ממש טוב…
סרט מבריק
עכשיו,כשכולם נמצאים בהייפ של שיקאגו חשוב גם לזכור את קברט :) למרות שאני מעריץ גדול של שיקאגו אין ספק שקברט עולה עליו בהמון מידות,במיוחד בתסריט. רק מוזר לי שכולם באוסקר דיברו על כך שהמיוזיקל האחרון מאז שיקאגו שזכה באוסקר היה דווקאר אוליבר בעוד שקברט זכה אחריו…..
'קברט' לא זכה באוסקר
כלומר, הוא זכה בכמה פרסים משניים, אבל לא בפרס הסרט הטוב ביותר.
'קברט' לא זכה באוסקר
הזכיה של ליזה מינלי הוא פרס משני? בכל מקרה,הבנתי שהכוונה היא לכך שהוא לא זכה בפרס הסרט הטוב של השנה,תודה על ההבהרה ^^
הוא גם זכה בבימוי. לא משני בכלל
הוא משני לפרס הסרט.
נטפקנים.
בקשה
אנא!מישהו יודע את המילים בעברית של השיר הראשי קברט מתוך המחזמר "קברט"?
ד ח ו ף!!! תודה מראש. דינה.
הרי לך:
למה לשבת בבית לבד,
החצוצרה קוראת –
כל החיים הם קברט,
בואו לקברט.
מה את סורגת, מספיק כבר לקרוא,
זמן לבלות כעת –
כל החיים הם קברט,
בואו לקברט.
אל היינות, המנגינות,
אל חגיגה שלא נגמרת – הכנסו אדון וגברת.
למה לשמוע על סוף העולם,
לצחוק זה ודאי לא חטא –
כל החיים הם קברט,
הם לא יותר מקברט,
כן, החיים הם קברט –
בואו לקברט.
המילים על פי קובץ mp3 שיש לי, לא יודעת מי המבצעת ומי המתרגם – תוכלי לחפש את המידע הזה בגוגל אם הוא חיוני לך (למשל, לחפש אם יצא בעברית אלבום של המחזמר, דבר שאני די בטוחה בו).
אהוד מנור.
יש עוד?
יש לך עוד צילים לשירים מקברט? למעשה אני מחפשת את המילים בעברית Bye Bye Mine Lieben Herr
אפשר גם עזרה קטנה..?
אני בחיפושים אחרי גרסא עברית של וילקומן. גם מילים וגם השיר עצמו.
:)
שאל בתפוז
יש שם גם פורום וגם קומונה המוקדשים למחזות זמר. את הביצוע העברי אין לי (ביצועים עבריים למחזות זמר הם די נדירים וקשים להשגה), הדבר היחיד שיש לי זה הבית הראשון בשיר, אני חושבת שהתרגום הוא של אהוד מנור. בהצלחה!
כיוון הקריאה הוא מימין לשמאל:
Willkommen, מי שבא, welcome!
Fremde, זר יקר, stranger.
Je suis enchante, Gluklich zu sehen, יופי שבאת,
bliebe, שב קצת, stay.
Willkommen, מי שבא, welcome
au Cabaret, to Cabaret, לקברט
קצת פספסתם
אם מה שמשך אתכם בסרט הזה הם סיפורי האהבה אז טיפה פיספסתם. הרעיון המרכזי בסרט הוא עליית הנאצים והדגשה עד כמה ברלין של 1931 היא לא גרמניה ה"אמיתית". הסצינה עם השיר tomorrow belongs to me היא בעצם מהות כל הסרט. בהתחלה רק נער קטן שר ואז כל הגרמנים ה"אמיתיים" מכל שכבות החברה מצטרפים אליו
קצת פספסת
אם זה כל מה שקלטת בביקורת.
נסה לקרוא אותה שוב.
משהו שתמיד הפריע לי
כתב כאן אחד המגיבים שהשיר "ביי ביי מיין ליבה הייר" הוא שיר פרוטו-נאצי וזוהי טעות חמורה. השיר הזה הוא כמובן שיר שהושר באותם מועדוני קברט שלעגו לנאצים ובמיוחד לאג'נדה האנטישמית שלהם. מי שצפה בתוכנית המיוחדת על קברט ששודרה בחודש יוני השנה בערוץ 8 גם יודע שלשיר היפה הזה יש כנראה גם שורשים יהודיים.
המחזמר יותר טוב מהסרט, אגב, וגם ההיבטים הלהט"ביים מודגשים בו בצורה הרבה יותר בולטת ולחיוב, אגב הדיון האחרון (כותב המחזה היה הומו מוצהר.) צפיתי במחזמר בלונדון ולידי ישבו גם זוג גרמנים קשישים, חוויה מיוחדת במינה.