תעשיית סרטי האנימציה
המסורתית בארה"ב נמצאת
במשבר – ההכנסות מסרטי
האנימציה התלת-מימדית
משאירות אותם הרחק מאחור,
מתבוססים באבק. סרטי
האנימציה התלת-מימדית באורך
מלא עשו לאנימציה את מה שפיתגורס עשה למשולש: הגדירו לה זווית קיומית מחודשת. השילוב בין הפלא הטכנולוגי האחרון על המסך לתסריטים חכמים ובימוי רגיש, הפך את הסרטים האלה למסחטה של כסף. אנשים שלא הלכו לראות בקולנוע שום דבר שהתואר "אנימציה" נלווה אליו מאז שהיו בני 8, נהרו אליו כדי לראות את 'צעצוע של סיפור' על שני חלקיו, 'עבודת נמלים', 'באג לייף', 'שרק', 'מפלצות בע"מ' ו-'עידן הקרח'. צופים מבוגרים כבר לא הרגישו צורך לקחת את הילדים שלהם כאליבי לצפייה בסרטי אנימציה. הסרטים האלה הפכו לדבר הכי קול שרץ כרגע על מסכי הקולנוע הקרובים למקום מגוריכם, וגם על אלה שרחוקים ממנו.
כמובן, לא תמיד זה עובד. קחו את הרעיון של סרט אנימציה תלת מימדי, הוציאו ממנו את הרגישות והכשרון שאפיינו את הסרטים שהוזכרו קודם, הוסיפו לו טונה של יומרה חסרת כיסוי ממשי – וגמרתם עם נפילות קולנועיות כמו 'דינוזאור' או 'פיינל פנטסי'. אבל המאזן, כרגע, בהחלט עומד לטובת אותם סרטים, מה שבהחלט מצדיק מבט אופטימי על כמה מסרטי האנימציה הממוחשבת הבאים עלינו לטובה.
האתגר של פיקסאר
אם יש אדם שבשבילו המציאו את המושג "צדק פואטי", זה כנראה ג'ון לסיטר. לסיטר החל את דרכו כאנימטור זוטר בחברת דיסני, אי-שם בשנות השמונים. הוא הועף בבעיטה מהאולפן הנ"ל בעקבות קיצוצים בתקציב, ביחד עם עוד כמה אנשים שהמנהלים החליטו שאין להם מספיק כישרון (לאחד מהם, אגב, קראו טים ברטון). לסיטר התאושש מהמכה הזאת, בנה אולפן מפואר לאנימציה ממוחשבת בשם "פיקסאר" ואז חזר לדיסני – הפעם מעמדה של כוח, שאיפשרה לו להפיק את הלהיט 'צעצוע של סיפור'. השאר, כמו שאומרים, הוא היסטוריה. עכשיו, כשלסיטר שוקל ברצינות לעזוב את דיסני ולעוף סולו, דיסני יורדים על הברכיים, בוכים ומתחננים שלא ילך.
בשניים מהסרטים אותם מתכננים פיקסאר לשנים הקרובות, עדיין במסגרת הדיל שלהם עם דיסני, לסיטר ישחק תפקיד פחות מרכזי. הסרטים האלה יבוימו על ידי שני במאים אחרים של האולפן. את השלישי הוא עצמו יביים.
Finding Nemo: מאז ומתמיד ידעו פיקסאר שאין דבר שקשה יותר להנפיש בצורה אמינה מאשר דמויות אנושיות. בחיפוש הבלתי נגמר אחר רעיונות לסרטים שיערבו מינימום בני אדם, היה זה רק מתבקש שהם יגיעו בסופו של דבר לעשיית סרט על דגים. העלילה עוסקת בדג שנסחף ממלכת האלמוגים הקטנה בה הוא גר, אל הים הגדול, נשבה על ידי צוללן, ואביו יוצא לחפש אותו. זו תהיה הופעת הסולו הראשונה של אנדרו סטאנטון כבמאי של סרט באורך מלא הוא כבר ביים את 'באג לייף' לצדו של לסיטר, והיה שותף לכתיבת התסריטים של כל סרטי האולפן, כך שנראה שהסרט הזה נמצא בידיים טובות. הטריילר של הסרט נראה, כצפוי, מקסים עד כאב. בין השמות הידועים במדובבי הסרט: אלן דג'נרס, ויליאם דפו וג'פרי ראש. הסרט יוצא בסוף מאי 2003.
The Incredibles: הסרט הזה הוא כנראה התותח הכי רציני של פיקסאר, וגם הפרויקט הכי שאפתני ומסובך שהם יעמדו בפניו בשנים הקרובות. הסרט הוא קומדיה על משפחה לא-מתפקדת של סופר גיבורים, המנסים לנהל חיים שלווים בפרברי עיר גדולה, אבל נאלצים לצאת להציל את העולם. האתגר הגדול שעומד בפני האולפן בבואם לעבוד על הסרט הזה הוא העובדה שבניגוד לסרטים הקודמים שלהם, כאן כל הדמויות הראשיות הן בעצם דמויות אנושיות (טוב, סופר-אנושיות, אבל העיקרון זהה). על הסרט הזה עובד בראד בירד, מותיקי 'משפחת סימפסון' והבמאי של 'ענק הברזל', כך שהציפיות מהסרט זה גם הן בשמיים. למעשה, השמועות גורסות כי אנשים בפיקסאר הולכים מכות כדי להיות חברים בצוות שעובד עליו. הסרט עתיד לצאת ב-2004.
Cars: בסרט שיבשר על החזרה של לסיטר לבימוי, לא יהיו לצופים בעיות של סיספונד דמויות אנושיות. במקום זאת הם יצטרכו לסספנד מכוניות אנושיות – אתם יודעים, מהסוג שמדבר (מה, אין לכם כזאת בבית?). הפרטים על העלילה והדמויות עדיין לוטים בערפל, מלבד העובדה שהמכוניות יהיו כנראה מדגמים "קלאסיים" (מה שזה לא אומר) ושהן יצאו להרפתקה לאורכו של כביש 66 המפורסם (יש כביש כזה בארה"ב, מסתבר, והוא מאוד מפורסם, משום-מה). הסרט הזה יצא למסכים בסביבות 2005.
דרימוורקס במעלה ההר
אחרי שג'פרי קצנברג, מבכירי דיסני, עזב את הבית הנ"ל והלך להקים את דרימוורקס, הוא הזדרז לחתום על עסקת הפצה עם סטודיו האנימציה התלת-מימדית Pacific Data Images, להפיק במהירות וביעילות את 'עבודת נמלים', להפיק באותה יעילות (אם כי במהירות פחותה) את 'שרק' ולפתע מצאו את עצמם דיסני ופיקסאר עם תחרות רצינית. אחרי ההצלחה הגדולה של 'שרק', התיישבו החבר'ה בדרימוורקס לעבוד על עוד כמה סרטים שייקח להם לא מעט זמן להוציא – אבל מהתיאור, לפחות, הם נשמעים שווים בהחלט.
שרק 2: כשמשהו מצליח, ממשיכים אותו. וכך אנו צפויים לסרט המשך ל-'שרק' בטון עלילתי שונה מעט – פחות 'היפה והחיה' ויותר 'פגוש את ההורים'. מדובר בהורים של פיונה, הנסיכה מהסרט הראשון, שהיא ובעלה שרק (יחד עם החמור) מגיעים לארוחת ערב אצלם. ההורים חוטפים שוק מהבעל החדש ומהלוק החדש של הבת שלהם. מייק מאיירס, קמרון דיאז ואדי מרפי יחזרו לתפקידיהם מהסרט הראשון, ג'ון קליז ידובב את קולו של אביה של פיונה, ושמועות בלתי מבוססות מדברות גם על שובו של ג'ון לית'גו בתור הלורד פארקווד. יהיה שמייח. הסרט צפוי לצאת בקיץ 2004.
Sharkslayer: זה נהיה כבר דבר שבשגרה: פיקסאר מוציאים את 'באג לייף', דרימוורקס מקדימים אותם עם 'עבודת נמלים'. 'דרימוורקס' עושים את 'שרק', סרט על מפלצת אחת, פיקסאר עושים את 'מפלצות בע"מ', סרט על הרבה מפלצות. פיקסאר עושים סרט על דגים – ודרימוורקס מראים להם מאיפה הדג משתין, ועושים גם הם סרט על אותו נושא. רק מה, הפעם לא תהיה תחרות ישירה בין השניים, כי הם יוצאים בהפרש של כמעט שנתיים. חוץ מזה, הסרט של דרימוורקס נשמע ה-ר-ב-ה יותר מגניב. הכריש שהוא הבן של ראש המאפיה התת-מימית נהרג, והאשמה נופלת על דג-רקק שנאלץ להתחזות למחסל תת-מימי הידוע כ-"קוטל הכרישים", כדי לא ללכת לישון עם הדגים. עיון קצר בקרדיטים של הסרט הזה מספיק כדי להזיל ריר: בין המדובבים אפשר למצוא את וויל סמית', ג'יימס גנדולפיני (נו באמת, מאפיה או לא מאפיה?), רנה זלווגר, אנג'לינה ג'ולי ומרטין סקורסזה (!). את התסריט כתב מייקל וילסון ('עידן הקרח') וזה יהיה סרט האנימציה הראשון אותו מפיקים דרימוורקס בכוחות עצמם, בלי עזרתם של PDI. הסרט צפוי לצאת בחורף 2004.
Madagascar: טוב, אחרי 'סוס פרא' אפשר לקבוע בוודאות שלג'פרי קצנברג יש משהו פרוידיאני עם חיות שבורחות מהשבי. אני לא אתפלא אם יתברר שההורים שלו נעלו אותו בחדר למשך הרבה זמן כשהוא היה ילד. בכל מקרה, הסרט הזה עוסק בקבוצת חיות, שפעילי זכויות בעלי חיים מיליטנטיים במיוחד שחררו מגן החיות בניו-יורק. אותן חיות מוצאות את עצמן באי מדגסקר, שם הם נאלצות להסתגל לחיים בטבע הפראי אחרי שנים של חיים בשבי. לסרט אמור להיות מראה הרבה יותר קריקטורי מהסרטים האחרים שנעשו עד היום באנימציה ממוחשבת. ג'ייסון אלכסנדר, בן סטילר וכריס רוק מדובבים, וכרגע מחפשים בנרות מישהי שתדובב את התפקיד הנשי הראשי בסרט – היפופוטמית מזמרת! – לאחר שמדונה וג'ניפר לופז סרבו לתפקיד. הסרט צפוי לצאת בקיץ 2005.
וכל השאר
דרימוורקס ופיקסאר היו לבד בזירה, לזמן מה, אבל לא עבר הרבה זמן לפני שאולפנים נוספים החליטו לקפוץ על עגלת האנימציה הממוחשבת. מי שהכי הצליחו, בינתיים, היו 'פוקס', עם 'עידן הקרח' המקסים, ולכן ראוי לפתוח את הרשימה הסוגרת הזו איתם.
רובוטים: אחת הטענות הכי קשות שהופנו כלפי כריס וודג', במאי 'עידן הקרח', היא שהדמויות האנושיות בסרט ההוא נראו רובוטיות ולא משכנעות. האיש כנראה הפנים את הלקח, ובסרטו הבא, לפי השמועות, לא נראה בני אדם בכלל. מה כן נראה שם? רובוטים! רק רובוטים! הרבה רובוטים! הסרט מתרחש בעולם שכל תושביו הם רובוטים (כאילו, Duh), ולמרות זאת וודג' מתעקש שהסרט הוא בכלל לא סרט מדע בדיוני. הסרט מתבסס על העיצובים של ויליאם ג'וייס, סופר ומאייר מצליח של ספרי ילדים, שעיצב גם את 'באג לייף', והוא אמור לצאת ב-2004, ולאחר מכן וודג' יפנה כנראה לבימוי 'עידן הקרח 2'.
Astro Boy: גם הסרט הזה, הפקה אמריקאית המבוססת על סדרת קומיקס של "אלוהי המאנגה" אוסמו טזוקה, עוסק ברובוטים. העלילה עוסקת בילד-רובוט שנוצר על ידי מדען גאון והופך למעין סופרמן שמציל את העולם על בסיס קבוע, והייתי מפרט עליה הרבה יותר, אם לא היתה כבר כתבה שלמה שלי על הנושא באתר האגודה הישראלית למד"ב ופנטסיה (אחלה כתבה, אגב, ואני דוחה בבוז כל טענה על חוסר אובייקטיביות שלי בנושא). לא מעט שמות גדולים קשורים לפרויקט, בין השאר התסריטאי טוד אלקוט ('עבודת נמלים') וחברת האפקטים הדיגיטליים Imageworks (שעשו את הסרט הקצר והדגול 'The Chubb Chubbs', שהיה צמוד ל-'גברים בשחור 2'). אבל…
הסרט מבוים על ידי אריק לייטון, שעשה את 'דינוזאור' האיום והנורא, שם שצלו הכבד מעיב על כל השמות שהוזכרו קודם. הסרט מתוכנן לצאת ב-2004.
Curious George: וכמו כולם, גם אולפני יוניברסל החליטו לנסות את מזלם בשדות הדיגיטליים, עם הסרט הזה, עיבוד לסדרת ספרי ילדים מצליחה. סיפורו של קוף סקרן, וידידו – האיש המסתורי בכובע הצהוב. את הגירסה הממוחשבת ל'קופיקו' מביים דייויד סילברמן, שהביא את ידידיו משכבר הימים רון ביארד ודן גרסון כדי לשכתב את התסריט. למה זה חשוב? כולם עבדו ביחד על הלהיט 'מפלצות בע"מ'. הסרט מתוכנן לצאת ב-2005.
ועדיין לא דיברנו על סרטי אנימציה תלת מימדית המופקים בשאר העולם ומאיימים בפלישה לארה"ב, אבל זה כבר נושא לכתבה אחרת. גם בלעדיהם, נראה שלחובבי אנימציה תלת-מימדית לא יהיה משעמם בשנים הקרובות.
רוב הסרטים
נשמעים מאוד משעממים.
חוץ משרק 2 שנשמע די מקורי לסרט אנימציה.
אבל שני סרטים על דגים וסרט על מכוניות? לא יודע, נשמע די עלוב.
שני סרטים על נמלים ואחד על יצורים מעידן הקרח?
לא נשמע משו
נכון מאוד
לא נשמע משהו וכך גם היתה התוצאה.
להיפך.
הסרטים נשמעים מענינים למעט שרק 2, הן בגלל תוכנו והן בגלל שקודמו היה אכזבה.
לשפה האנושית יש תפקידים מסויימים.
יש כאלו, כמו רובין וויליאמס, שיטענו שהשפה נועדה כדי לחזר אחרי בחורות. אני לא חולק. סביר והגיוני. אבל יש לשפה תפקיד חשוב יותר – תקשורת. העברת מסרים רעיוניים מאדם אחד למשנהו.
לרוע המזל, את המשפט הבודד שכתבת, לא הצלחתי להבין. מוכן לספק תרגום?
ואני לא הבנתי את פשר השאלה.
לדעתי, דבריי ברורים מספיק, גם אם הדעה המובעת בהם אינה בקונצנזוס.
מי אמר אינה בקונצנזוס?
אני מסכימה בדיוק עם דעתך, ואף אנסח אותה מחדש למען קיפוד.
עדי אשכנזי חשב שההמשך לשרק הוא הסרט היחיד שנשמע מעניין בכתבה. אני (ו-Hound) חושבים שדווקא 'שרק' הוא הסרט היחיד ש*לא* נשמע מעניין, גם בגלל התקציר ('פגוש את ההורים'? Enough said), וגם משום שהסרט הראשון היה אכזבה.
אתה הבנת את זה, ברוך?
קונצנזוס?
המילה "קונצנזוס" אומרת שכולם מסכימים עם דעה אחת ואני לא חושב שיש הסכמה כללית ששרק היה אכזבה.
עכשיו שאני חושב על זה אני מאוד מקווה שהפגישה עם ההורים של פיונה תהווה רק את נקודת הפתיחה של הסרט ולא תהיה העלילה המרכזית.
"אתה הבנת את זה ברוך" זה כמו קאפיש?
זה מה שאמרתי.
הקונצנזוס הוא ששרק הוא סרט טוב.
כן.
קונצנזוס?
אתה לא מכיר את הגשש החיור?
אין מה לדבר, הולך ופוחת הדור.
(תיכף אקסמנית תשאל מה זה הגשש החיור.)
גם אני לא ''מכירה'' אותם
כלומר, אף פעם לא ראיתי/שמעתי מערכון מלא של הגשש.
אבל זה לא מונע ממני להכיר משפטים מפורסמים שלהם ואף לצטטם ("העולם מצחיק, אז צוחקים!").
בדיוק כמו שאני מצטטת משפטים מסרטים שלא ראיתי ("זו תחילתה של ידידות מופלאה"), מכירה שמות של דמויות מספרים שלא קראתי (הומברט הומברט) וכן הלאה וכן הלאה. זו מחלה שלי.
הגששים יעשו מערכון שלהם
ב"יום טוב", יום חמישי בערוץ 2.
אני מעדיפה להשאיר אותם ברוחי
(או משהו כזה.)
את רצינית?
שום מערכון שלם?
כך הולכת ונעלמת הקלאסיקה הישראלית והופכת להיות לא מוכרת לדור הצעיר.
מי הומברט הומברט?
הומברט הומברט (יש פה הד?)
הוא גיבור ספרו השערורייתי של ולאדימיר נאבוקוב "לוליטה", העוקב אחר מערכת היחסים החולנית הנרקמת בין הומברט, גבר אירופאי בשנות הארבעים לחייו, ובין לוליטה, ילדה אמריקאית בת 12, שהייתה יכולה להיות הבת שלו, ולמעשה, גם הופכת לכזו בשלב מסויים.
הספר נחשב, ובצדק, ליצירת מופת נשגבת. סגנון הכתיבה המתפתל והמתחכם של נאבוקוב גורם לכל ספר שנכתב לפניו (ואחריו) להיראות אפור, משעמם ונטול יצירתיות. והתרגום שלו לעברית הוא כנראה אחת מעבודות התרגום המורכבות והטובות ביותר שנעשו.
הספר עובד לסרט פעמיים, פעם אחת ע"י סטנלי קיובריק בשנות החמישים (הגרוע שבסרטיו, לטעמי), ופעם שנייה ע"י אדריאן ליין בשנות התשעים (לא ראיתי, אך עוד לא שמעתי ביקורת חיובית אחת).
קראת פעם את ''טיל אולנשפיגל''
בתרגומו המופלא של שלונסקי?
עד היום לא ראיתי משהו דומה לזה בעברית.
(ועד היום מציקה לי השאלה האם יש איזשהו קשר בין עולם המונחים של שלונסקי למקור. מישהו קורא פלמית?)
אז הנה
הגרסה של ליין ממש לא רעה. כמובן לא מתקרבת לספר, אבל האלמנט שהמבקרים (לפחות אלה שאני קראתי) לא התלהבו ממנו ואני כן, זה הריכוך של הסאטירה והכנסה של נוסטלגיה לסיפור. העלילה בכל זאת, מתרחשת אי שם בסוף שנות ה-40 או מתישהו, בעידן תמים ונפלא, אז הנה הסרט מראה לנו בדיוק למה אנחנו מתגעגעים, בצורה מאוד מינורית ויחסית עדינה.
אגב, ראית את "סולם יעקוב" של ליין?
סליחה, כנראה שיש לי בעיות ראייה,
לרגע חשבתי שכתבת "עידן תמים ונפלא" בהודעה שעוסקת בלוליטה.
אתה מדבר כאילו אתה רואה
שני קטבים אפשריים בתגובות לספר הזה – או שאני שונאת את הספר וטוענת שהוא מבהיל ופורנוגרפי, ואז אני ריאקציונרית מגעילה, או שאני ממש בסבבה עם כל מה שקורה בעלילה? אז סלח לי, זה לא ככה. לא, אני לא חושבת שקריאה ב"לוליטה" אמורה לעשות למישהו התקף לב היום. אבל כן, מערכת היחסים שמתוארת בו היא דבר *רע* ו*חולה* עבור שני הצדדים ואני לא חושבת שחמישים השנים שעברו מאז שהספר נכתב משנות את העובדה הזו, שהיא אולי הדבר היחיד שהספר מעביר בצורה חד-משמעית.
חוץ מזה, לא על זה דיברתי. יש עולם שלם בספר (לא ממש זוכרת את הסרט) מסביב להומברט ולוליטה. אז אולי אי אפשר להגיד שהספר מעביר ביקורת על החברה האמריקאית בנקודות אלה ואלה, כי הרי מתחת לכל מסר בספר יש מסר מנוגד והכל תלוי עד איפה אתה מוכן לחפור, אבל הוא *בטח* שלא מצייר איזה פלזנטוויל מתוק שצריך היום לעורר נוסטלגיה. החברה האמריקאית שמתוארת בספר הזה חולה ומסוכנת, והיא מסתירה את זה מתחת למעטה עבה של צביעות ושטחיות וצרכנות אובססיבית (לא שאירופאים מוצגים שם יותר טוב).
אוקיי
אבל אני בסך הכל אמרתי שנבוקוב כתב בשנות ה-40 וה-50 סאטירה על החברה של אותם השנים והראה אותה בתור, בואי נגיד, טעונת שיפור. מצד שני, הוליווד עסוקה כבר שלושים שנה בנוסטלגיה אינטנסיבית לבדיוק אותה התקופה, כאשר היא מגדירה אותה כתקופה יותר תמימה ופחות מורכבת ומבלבלת, בלי כל הקונפליקטים שנחתו על העולם המערבי מאז שנות ה-60. בסך הכל כתבתי שליין יוצר מתח מאוד מעניין בין שתי התפיסות האלה. מה יש להבין פה?
סבבה - רק שזה לא מה שכתבת.
הגבתי למה שכתבת וכנראה לא למה שהתכוונת.
לא. בעוונותי לא ראיתי אף סרט שלו
לא ביג דיל
סתם אחד מהסרטים שהכי השפיעו על מראה ותוכן הסרטים, שלא לדבר על הקליפים, של אמצע-סוף שנות ה-90. אבל יכול להיות שזה כבר לא ממש נכון, לא ראיתי אותו כבר כמה שנים.
דווקא ראיתי חלק ממערכון שלהם,
באמת!
זה שאני לא זוכרת כלום, זה כבר דבר אחר… =\
להיפך.
שרק? אכזבה? מה הקשר בין שתי המילים האלה? אני אפילו לא יכול להגיד את שתיהם באותו משפט!שרק הוא בלי להגזים, אחד מסרטי האנימציה הטובים ביותר!!!
אחלה כתבה
מאוד נהניתי לקרוא. רק חבל שיקח לסרטים האלה כל-כך הרבה זמן להגיע לקולנוע..
לפי דעתי הכי יפה
זה הרעיון של דיסנ.. אהה סליחה, פיקסאר (!) על הסופר גיבורים (איך יתרגמו את זה? המופלאים? המדהימים? הבלתי יאומנים?). רעיון מקורי משעשע ושאפשר לעשות איתו הרבה צחוקים. הסרטים של דרימוורקס גם נשמעים טובים מאוד (שרק והשני שלא קראתי את השם שלו, זה עם הכריש) אבל כאילו העלילה שלהם בכלל לא מתאימה לסרטי ילדים שהם קהל היעד העיקרי של האולפנים האלו. כאילו?… מאפיונרים? מישהו מת? עכשיו כולם צריכים לירות בכולם? אבל אני אלך לראות את זה רק בגלל אנג'לינה.
הסרט על המכוניות של פיקסאר נשמע לי מוזר, ושרק 2 נשמע מאוד נחמד רק לא יודע איך הם יעשו את זה. בטח פארודיה על פגוש את ההורים.
וזהו!
למה אתה מניח מראש שקהל היעד הוא ילדים?
כי...
אם הילדים הם קהל היעד העיקרי שלהם ואם הם יצליחו לעניין את הילדים מספיק אז הילדים ילכו לסרט, ייקחו איתם את ההורים וככה הם ירוויחו הרבה יותר כסף, לא?
_________________________________________________________________
נ.ב:
קיבלתם את ההודעה שלי עם הביקורת או לשלוח שוב?
לפי ההגיון הזה
כל סרט/בלוקבאסטר שיוצא צריך להיות סרט ילדים.
כמו שיש קומיקסים למבוגרים (ואני לא מדברת על פורנו, אלא על קומיקסים עם רעיונות "כבדים"), ככה יכולים להיות גם סרטי אנימציה שמיועדים מראש לקהל מבוגר, כך שמראש נדע שאין בהם בדיחות פיפי-קקה מפגרות.
_____
לא, לא קיבלנו. שלח שוב, בבקשה.
ככה זה סרטים כמו סאות' פארק.
אני משער (*משער*, כלומר לא בטוח) שהסרטים שמוצאים דיסני הם יותר לילדים מאשר למבוגרים.
אבל את יודעת מה? נזכרתי בסרט כזה שהיה פעם על משפחת סופר גיבורים שחורה שמנסה לנהל חיים רגילים. סרט לא מצוייר. כנראה שהם מנסים לעשות אותו הדבר רק בתלת מימד.
הסרט הזה
עם משפחת הסופר הירוז השחורה היה ממש ממש ממש מחורבן, אני ממש מקווה שזה יצא יותר טוב, לא חסרות פארודיות סופר הירוז מוצלחות לבסס עליהן סרט.
הטיק למשל.
(ואני לא מדבר על הסדרת לייב אקשן המחורבנת שהיתה בערוץ 3 עם פאדי, אני מדבר על הסדרה המצוירת שיש בפוקס קידס (אני יודע שיש גם קומיקס אבל לא הזדמן לי לקרוא אותו)).
למעשה...
… הסידרה ה"חיה" קצרת הימים הייתה מאוד מבדרת, פשוט היא הייתה שונה מאוד מהמצויירת באופי והתקציב המוגבל לא מאפשר סצנות פסיכיות-דימיוניות כמו באנימציה/קומיקס (ענקים אוכלי כוכבים, אנשי לבה, נמלים ענקיות…).
אהבתי את הסידרה, באמת חבל על הביטול המוקדם.
שככת?
שככת את הסרט במבי?
מישהוא אמר הטיק?
הרעיון של גיבורי על בלתי מתפקדים הוא רעיון שרץ לאחרונה לא רע,ולדעתי תמיד כיף לראות זאת.
(הצמד אולי הכי בלתי מתפקד אבל הכי מצחיק בקומיקס הוא:בלאטמן וקרוניק).
הרעיון הזה נהיה נדוש
עוד לפני שיצא סרט אחד כזה (ודווקא יצאו כבר כמה, רק שאף אחד לא שם לב). סופר-גיבורים הם מטרות קלות מדי.
למי שלא ברור מי הם הצ'אבצ'אבים
מדובר בסרט קצר ומונפש, שהוקרן במקומות רבים לפני 'גב"ש 2'.
לדעתי, הסרט הקצרהיה טוב בהרבה מהפיאסקו הארוך.
אם מזדמן הדויד של גברים בשחור 2 אליכם הביתה, אל תחזירו אותו לפני שתאתרו את הצ'אבצ'אבים (השמועה אומרת שהם מוסתרים היטב), ותצפו בהם.
מה לא לעשות? לא להכנס לאתר הרשמי של הצ'אבצ'אבים. הם טורחים משום מה לספיילר לא מעט. מיותר. חבל.
ובקריאה המסורתית אסיים – "לא להכנס לאתר הרשמי של הצ'אבצ'אבים!"
איך למצוא את הצ'אבצ'אבים
בדיסק מס' 1 של ה"הוצאה המיוחדת" של גב"ש 2 (לא יודע אם קיימת גם הוצאה לא-מיוחדת), בוחרים בתפריט הראשי תפריט שנקרא 'Frank's Favorites' שמכיל רובו ככולו טריילרים לסרטים אחרים ומשחקי מחשב. בין כל הטריילרים נמצא גם הלינק לצ'אבצ'אבים (בלי שום אינדיקציה לכך שמדובר בסרט מלא, ולא בטריילר).
בספריית הוידאו הקרובה למקום מגורי
יש רק את ההוצאה המקומית (ז"א, ישראלית) של הדיסק. מישהו יודע עם הסרטון הזה נמצא עליו?
כן, ההוצאה שראיתי היא הישראלית.
משום מה כמעט כל הסרטים
מזכירים סדרות מערוץ הופ, ובמקרה הטוב ערוץ 6…
ואחרי זה אתה מנסה להגיד שגם מבוגרים הולכים לראות אותם?
יגידו לך 'פיקסאר',
לא תרוצי לראות?
אני לא ''אומר'' כלום. יש לי הוכחות כתובות
כאן, למשל:
כתבה מספר 817
תרשו לי לרגע לדבר בשבחה של האנימציה הקלאסית
גם אני, כמו כולם, מאוד נהניתי ב"שרק" ו"במפלצות בע"מ", ואין ספק שיש קסם מיוחד באנימציה תלת- מימדית.
אך מה לעשות, ובעיניי סרטי האנימציה המסורתיים עולים עליהם בעשרות מונים.
האנימציה המסורתית היא בעצם מה שאנשים חושבים עליהם כשהמילה "אנימציה" מוזכרת.
אותם סרטי דיסני מופלאים, או סרטוני הלוני טונס וכדו'- הם הם הסיבה שאני כ"כ אוהב את הז'אנר הזה, ולא אותם סרטים ממוחשבים ושופעי אפקטים.
רז מציין את העובדה שאנשים שלא הלכו לסרט מצוייר מאז היותם ילדים, נוהרים לבתי הקולנוע לראות סרטי אנימציה ממוחשבת.
לדעתי, מדובר בטרנד. אולי טרנד שיחזיק מעמד שנים רבות, אך עדיין טרנד.
כל "אנשי הסינמטק" שהסתכלו מלמעלה בזלזול על אנשים שהלכו לסרטי דיסני, פתאום עומדים בתור לראות את "שרק" ודומיו- פשוט כי עכשיו זה "אין".
אלו אנשים שנמצאים במרדף מתמיד אחר ה"דבר הבא" בתעשית הקולנוע, וכנראה שהחידוש שבאנימציה ממוחשבת- אחרי שאנימציה מסורתית קיימת כבר מעל שישים שנה- גורם להם לרצות לראות על מה המהומה.
שלא תבינו לא נכון- אני לא פוסל את סרטי האנימציה התלת- מימדית- כאמור, מאוד נהניתי מאלו שראיתי- אבל הם פשוט לא גורמים לי את אותו העונג שגורמים לי סרטי אנימציה מסורתית. הציפייה ל"כוכב המטמון", למשל, הרבה יותר מרגשת אותי מהציפייה לסרט על המכוניות בכביש 66, נניח.
אני מניח שהרבה לא יסכימו איתי, ויגידו שאני תקוע בעבר ומסרב לצעוד קדימה, אבל מה לעשות- זו דעתי.
היי-היי-היי, בוא נעמיד כאן דברים על דיוקם:
לי בוודאי אין שום דבר כנגד אנימציה מסורתית. במאי האנימציה הכי גדול עלי-אדמות, לטעמי, עובד עם אנימציה מסורתית, ורק איתה.
אבל אני לא חושב שאתה צודק כשאתה מכנה את האת"מ (אנימציה תלת-מימדית) "טרנד". העובדה ש-"שרק", "צעצוע של סיפור" ושות' משכו כל כך הרבה קהל היא לא רק שהם נראו קוליים, היא גם (ובעיקר) בגלל התוכן. כמו שציינתי בכתבה, אם הגורם הדומיננטי במשוואה היה סטייל, "דינוזאור" ו-"פיינל פנטסי" (שני סרטים שבעת צאתם היו שיא השכלול במונחי את"מ) היו הופכים ללהיטים היסטריים. למה זה לא קרה? כי מבחינת התוכן הם היו קקה. העובדה שהסרטים הנדונים בכתבה הזאת עשויים באת"מ היא לא המטרה – היא האמצעי.
למה מבחינת תוכן סרטי האט"מ בארה"ב עולים על הסרטים באנימציה מסורתית? לא יודע. אולי לפיקסאר יש תסריטאים טובים ולדיסני לא.
קודם כל, אל תיבהל
"דינוזאור" ו"פיינל פנטסי", הם כנראה היוצאים מהכלל שמעידים על הכלל. חשוב גם לזכור ש"דינוזאור" (ונדמה לי שגם "פיינל פנטסי"), נעשה לפני שרק, שהציב סטנדרטים חדשים מבחינה אומנותית ותוכנית, ופתח את התחרות הגדולה בין האולפנים. (בעיקר כי, לטס פייס איט, "עבודת נמלים" זה לא ממש זה).
מובן שהתוכן משחק תפקיד מרכזי וחשוב, אבל עדיין- חלק ניכר מההכנסות הגבוהות נובע מהחידוש שבעניין- מהעובדה שבכל סרט מבטיחים לנו ש"דבר כזה עוד לא ראיתם".
גם המזל משחק כאן תפקיד- דיסני עלו עם "מלך האריות", וגרפו הון, ואז נפלו על רצף של שטויות כמו "הגיבן מנוטרדם" או "מולאן" שדפק להם את השוונג.
במקביל הם (כלומר לא ממש הם, אלא פיקסאר") יצאו עם "צעצוע של סיפור", והאנשים שהיו מאוכזבים מהסרטים ה"מסורתיים" (הבנתי שילדים ממש שנאו את "הגיבן"), עברו לקולנוע הסמוך לראות את החידוש (אני מדבר בהשאלה. מן הסתם לא מדובר *בדיוק* באותה תקופה).
לכן, אני נשאר בדעתי שאכן מדובר בטרנד. כאמור, לא טרנד שעומד להיעלם בשנה שנתיים הקרובות, אבל אם עוד חמש עשרה שנה מישהו ימציא, נניח, סרט אינטראקטיבי שיעבוד בצורה משכנעת, אני סבור שאנשים ינטשו את סרטי האת"מ ויעברו לטרנד הבא.
לגמרי לא.
מסע הפרסום של 'פיינל פנטסי' נשען כמעט כולו על "דבר כזה עוד לא ראיתם!". במסע הפרסום של 'שרק' לא היתה שום התייחסות לנושא בכלל. 'פיינל פנטסי' נכשל, 'שרק' הצליח, ואני לא מכיר הרבה אנשים שהלכו ל'שרק' בגלל החידושים הטכנולוגיים. בכל מקרה, לקרוא לסרטי אנימציה תלת מימדית "טרנד" זה בדיוק כמו לקרוא לסרטים בצבע "טרנד", ואני לא מתכוון להביע בכך שום זלזול באנימציה שטוחה או בסרטים בשחור לבן. זה לא טרנד, זאת פשוט התקדמות טכנולוגית. סרטי אנימצית דו-מימד טובים עדיים יכולים להצליח, כמו שסרטים בשחור לבן ('האיש שלא היה שם') עדיין יכולים להצליח, אבל כמגמה כללית, האנימציה הדו-מימדית היא זן נכחד.
מספיק לבדוק את כותרת המשנה
של הכתבה הזאת- http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/13072001/ART164469.html
(תרגום לכתבה מניוזוויק),
כדי להבין שגם החידושים הטכנולוגיים שיחקו תפקיד חשוב במסע הפרסום של שרק.
ציטוטים נבחרים: "שרק הוא הדבר הכי טוב שקרה הקיץ…לתחום האנימציה."
"… המילה האחרונה בתחום האנימציה הממוחשבת, המאפשרת יצירת הבעות פנים אותנטיות להפליא…"
"לכל אחת מהדמויות המובילות בשרק יש כ- 900 שרירים שניתנים להנעה… שיערה הגולש של פיונה מורכב מיותר ממיליון פוליגוניים דיגיטליים…" וכו'.
נכון, גם הסיפור עצמו תופש משקל רב בכתבה, אבל בפירוש טענתי שגם לתוכן יש תפקיד מרכזי.
ההשוואה לסרטים בצבע נראית לי קצת מוגזמת.
המעבר לסרטים צבעוניים שינה את פני הקולנוע. המעבר לאנימציה ממוחשבת, במקרה הטוב, שיפר את הטכנולוגיה של ענף מסוים, ז'אנר מסוים, בתחום הקולנוע.
טרנד הוא אומנם בהגדרתו "אופנה חולפת", אך אין להסיק מכך שתמיד מדובר על פרק זמן קצר.
טרנד, לפי איך שאני מבין את הביטוי, יכול להימשך גם שנים על גבי שנים.
ובכלל- הטרנד אינו נעוץ בהמצאת האת"מ, אלא בגישה של האנשים אליה, וזו נקודה שיש לשים אליה לב.
אבל הציטוטים שהבאת
תופסים מקום זניח לחלוטין בכתבה עצמה. להוציא את כותרת המשנה, שאינה מתייחסת בכלל לחידושים טכנולוגיים (הכתרת סרט בתור "הדבר הכי טוב שקרה" וגו', אינה מתייחסת לטכנולוגיה, בהכרח). ואני זוכר את מערכת יחסי הציבור של "שרק" – בשום שלב, לא במודעות, לא בטיזר, לא בטריילר, לא הוזכר בשום מקום שמדובר בפלא הטכנולוגי האחרון. נראה לי שכל הקטע הזה נכנס לכתבה בזכות הסקרנות של העיתונאי, לא ביוזמת אנשי האולפן.
מערכת היחצ"נות של "פיינל פנטסי" בפירוש הדגישה את העובדה שמדובר בפלא דיגיטלי (לא מפתיע – לא היה שום דבר אחר להתגאות בו בסרט הזה). והסרט היה פלופ.
וההשוואה בין המעבר משחור-לבן לצבע היא, דרך אגב, מדוייקת להפליא (כל הכבוד, דג, אני לא חשבתי על זה): צבע הוא משהו שהיה קיים בקולנוע משלב די מוקדם. הסיבה שלא השתמשו בו במשך הרבה זמן היא שזה היה יקר. רק כשהעלות של הסרטה בצבע ירדה למחוזות הסבירים, התחילו להשתמש בה יותר, עד שהיא דחקה לחלוטין את רגליו של הצילום בשחור-לבן. אותו הדבר בדיוק קורא עכשיו עם האנימציה המסורתית והממוחשבת.
המעבר לצבע שינה את הקולנוע
באיחור של כמה עשרות שנים. הניסויים בצבע התחילה בשנות ה-20, הסרטים הראשונים התחילו לצאת בשנות ה-30. מתי כל העולם עבר לצבע בלבד? אמצע-סוף שנות ה-60. ולמה המעבר? לא בגלל שהסרטים בשחור-לבן הצליחו פחות בקולנוע בשנות השישים, אלא בגלל שהיתה בעיה למכור אותם אח"כ לטלוויזיה, שבאותם שנים התגאתה במעבר לצבע ולא הסכימה לחזור אחורה. יעני סיבה עקיפה לגמרי.
אז כן, במשך שלושים שנה הצבע נשמר במיוחד עבור סרטי בידור "לא רציניים", בזמן שכל השאר צולם בשחור-לבן.
בעצם, כשאני חשב על זה, אין לזה ממש קשר למה שכתבת. סתם טריוויה.
נכון ולא מדוייק
לשום תהליך היסטורי, ועוד כזה שמושפע מכל כך הרבה גורמים כלכליים, חברתיים, תרבותיים וטכנולוגיים, אין סיבה אחת חד משמעית.
מה שציינת בהחלט היה חלק מהעניין. אבל רק חלק.
ראשית, על כל חידוש טכנולוגי בתולדות הקולנוע, בייחוד בראשיתו, קמו מתנגדים. צ'אפלין בכבודו ובעצמו התנגד להמצאת הקולנוע המדבר, בטענה שקולנוע זה מדיום אילם (ולשמחתנו זה הוליד כמה רגעים נפלאים בסרטים שלו, בהם הוא צוחק על סרטים מדברים).
רבים התנגדו לצבע בטענה שהקולנוע הצבעוני מטשטש את הגבול בין הבדייה הקולנועית ובין המציאות, ושיש בכך משום חילול הקודש (!) או סתם סכנה, דבר שאגב, התברר מאז כנכון, אבל את זה כבר נשאיר לדיון פוסטמודרני במיוחד בהזדמנות אחרת.
הצבע בסופו של דבר כן הפך למיינסטרים בין השאר כי יוצרים רבים רצו להפיק את המיטב מהמדיום. כמו כן, הקהל התרגל לראות "מציאות" משקיפה אליו ממסך הברזל, וגילה שזה לא נורא כל כך.
קשה לנו להבין ממרומי שנת 2002 את האיום שבצפייה בפיסת מציאות שמעולם לא התקיימה משקיפה אליך. אולי הדבר הכי דומה שאנחנו נוכל לחוות בימי חיינו הוא סרט עם דה נירו בו לא צולם ולו פריים בודד של השחקן, שאפילו לא תרם את קולו – הכל פרי עבודת מחשב. או זה, או קולנוע תלת מימדי אמיתי, כזה שמסתובב אצלך בסלון. או קולנוע שמשדר ישירות לקרנית ולתוך האוזן הפנימית. אוי, זה רעיון לא רע.
—-
בהערת שוליים אציין שקיים חומר תיעודי מתקופת מלחמת העולם השנייה, אשר צולם בצבע במחנות ההשמדה ע"י צבא ארה"ב. בטח טווידלדי ושאר אנשים מלומדים יוכלו להרחיב על כך יותר ממני, אבל לפי מה שהבנתי החומר נאסר לפרסום במשך שנים, ושוחרר רק בשנים האחרונות.
כולנו גדלנו עם זכרון קולקטיבי של שואה בשחור לבן. חברה שלי שראתה חלק מהצילומים הללו בטלוויזיה אמרה שהזעזוע היה קשה לתיאור, ושחלק ניכר מכך היה בגלל הצבע, שהזכיר שהכל התרחש במציאות, ולא רק בייצוג קולנועי שלה בשחור לבן.
מי היוצרים?
שרצו והפיקו את המיטב? רוב הסרטים שיוצאים לא משתמשים בצבע בשום צורה או לשום מטרה אקספרסיבית. וכך גם היה בשנות ה-60, כאשר כולם עברו כמו עדר לצבע, כדי שימשיכו לממן ולהפיץ את הסרטים שלהם.
ברצינות, אפשר לראות חלק מהסרטים החדשים והישנים בשחור לבן, וזה יעשה להם רק טוב. יצא לי לראות ככה את "ברטון פינק" ו"כלבי אשמורת", כשהטלוויזיה שלי לא עבדה, והסרטים נראו יפים מתמיד. יש אפילו תיאוריה שהסרטים של ג'ים ג'ארמוש בשחור לבן שיטתית יותר טובים מאלה שהוא מצלם בצבע, אבל זה שוב טריוויה, וגם לא ראיתי את "Down by Law".
מי היוצרים?
כולם, עדר – לא קונה. אולי כמאפיין כללי זה נכון. אבל זה מאפיין כללי של הבמאים שכיום אנו כבר לא שומעים את שמם, כי חזון אומנותי לא היה להם. מי שחיפשו אחר דרכים לחדש בקולנוע הם אלה שסרטיהם הפכו לאבני דרך בתולדות הקולנוע.
ביקשת דוגמה – קח את "ורטיגו" של היצ'קוק. 1957 אם אני זוכר נכון. בצבע, ועוד איזה צבע. רק מי שראה את הגרסה המשופצת בקולנוע יכול להבין את העוצמה של הצבעים בסרט הזה, את המשחקים המבריקים שהיצ'קוק עושה שם עם צבעים ירוקים ואדומים.
ויש גם דוגמאות מוקדמות יותר, אלא שהתקופה ההיא זה לא ממש תחום ההתמחות שלי.
והטענה שלך על שימוש בצבעים היא, עם כל הכבוד, קשקוש. שוב, הרוב המכריע של הבמאים בקולנוע המסחרי מורכב מאנשים חסרי חזון, ואף אחד לא ישנן בעוד 20 שנה את שמו של פיל אלדן רובינסון (ואתה בטח שואל את עצמך כבר עכשיו מי זה לעזאזל, ובצדק). אבל הסרטים החשובים, שנשארים כמה דקות ועשורים אחרי שהם נעשים, הם פעמים רבות אלה שכן עושים שימוש נבון ומיוחד במדיום, כולל בצבעים.
מי היוצרים?
"ורטיגו" היא אכן דוגמא נהדרת לשימוש בצבע, אבל בכלל לא קשורה כי הסרט נעשה לפני המעבר העדרי. (וכן, ראיתי אותו בקולנוע, יותר נכון בסינמטק, שלושה פעמים, אי שם ב-1999) שנתיים אחרי "ורטיגו" היצ'קוק עשה את "פסיכו" בשחור-לבן, כי זה מה שהתאים לאופי הסרט. כמה שנים אחרי זה הוא כבר לא יכול היה לחזור לשחור-לבן כי זה היה אאוט. לדעתי "פרנזי" ו"היורשת" היו נראים הרבה יותר טוב בשחור-לבן, ואולי "המסך הקרוע" היה נראה פחות נוראי. הטענה שלי היא שזה שכל סרט בשלושים השנים האחרונות הוא צבעוני בדיפולט, היא צעד אחורה. הכוונה היא *לא* שכל הסרטים שצולמו אי פעם הם חסרי חשיבות. הכוונה היא שאם צילום בשחור לבן לא היה כל כך לא אופנתי, היינו זוכים לרנסאנס של אומנות כמעט נכחדת.
וכן, אני מכיר את פיל אנדרסון, גם בלי לבדוק בימד"ב, אבל עשיתי את זה רק בשביל להיות בטוח. למרות שזה שלא ראיתי את "שדה החלומות" הוא חור ענק בהשכלה שלי, כן ראיתי את "סניקרס", פאר היצירה.
לא שטויות
היצ'קוק עצמו אישר שהוא השתמש בסירופ שוקולד לסצנה הזו כי דם מלאכותי היה בהיר מדי. מצד שני, היצ'קוק היה אמן בגימיקים ושיווק עצמי, כך שיכול להיות שהוא סתם "שיחק עם האמת" כדי לעורר יותר התעניינות (כאילו הייתה חסרה) בסרט.
גם מזימות בין לאומיות שיצא ב1959 יצא בצבע
רצף שטויות כמו מולאן?!?
ברצועת הבמאי בדויד של "שרק", אגב, מוזכר איך היו צריכים אפילו לפשט כמה תמונות בסרט (להפוך צבעים ליותר בוהקים, דמויות ליותר קריקטוריות…), על מנת שלא יראו מציאויתיות מידי והסרט ישמור על האופי האגדתי שלו. זו נראית לי ההוכחה שהסרט אכן משתמש בטכנולוגיה ככלי ולא כאנטרקציה.
זה כבר מעלה שאלה אחרת: האם עדיפה הגישה המינימליסטית של דרימוורקס, המשתמשים בטכנולוגיה רק עד הרמה שצריכים אותה (למרות שהטכנולוגיה שברשותם נמצאת בפירוש כמה רמות מעל פיקסר), או שמא את השיטה של דיסני ושות', המנסים כל הזמן לקדם את הטכנולוגיה ולשבור כמה שיותר מחסומים.
אם תשתלט השיטה הראשונה, אנו עלולים להגיע למצב של דריכה במקום בתחום האנימציה, במקרה שיוחלט כי הטכנולוגיה הנוכחית מספקת. אם נבחר בשיטה השנייה לאומת זאת, אנו עלולים לקבל עוד "דינוזאור"ים בהם הויזואליות תופשת את מקום העלילה.
באשר ל"פיינל פנטסי", נראה שאני היחיד בעולם שהצליח להנות ממנו. אבל ממש להנות (אפילו אחרי צפייה שנייה). דוקא מבחינת העלילה היה לו הרבה יותר מה להציע מהרבה סרטים אחרים שצצים בזמן האחרון.
אבל אני אשב בשקט וארגיש מיוחד.
שטויות כמו מולאן?!
היי, לך שטוף את הפה במים וסבון!
מולאן היה לדעתי הסרט המצוייר הכי טוב של דיסני אחרי אלדין (אני לא התלהבתי במיוחד מ"מלך האריות") והוא אחד משלושת סרטי דיסני האוהבים עלי ביותר.
יכול להיות שלא אהבת אותו, אבל רבים אחרים כן, ויש הבדל בין להביע דעה אישית מאשר לטעון באופן גורף שזה "סרט שטותי שדפק להם את השוונג" כשלמעשה מדובר בסרט מוצלח, מצליח ואהוב על רבים.
אגב, אני באופן אישי אהבתי את "עבודת נמלים", בטח שהרבה יותר משרק (אני במיעוט שלא הבין על מה המהומה).
נכון.
שרק היה חרא של סרט ועבודת נמלים אחלה סרט.
נימוק והרחבה – כתבה מספר 866
היי-היי-היי, בוא נעמיד כאן דברים על דיוקם:
נכון. בצפייה ראשונה חשבתי דברים דומים על מאטריקס אבל אחרי אכילה מרובה (ולא הכי טעימה) של הרבה חקיינים וצפייה מחודשת גיליתי שבמאטריקס יש יותר מסתם אפקטים יפים.
אתה מוכן לפרט
למה בתגובה שלי התייחסת? אם אתה מתכוון ל-"פיינל פנטסי", הרי שלסרט הזה לא נוצרו חיקויים (וגם לא יהיו, תודה לאל) ונזדמן לי לצפות בו בצפייה שניה – והריני לבשר שהוא נראה עוד פחות מרשים מבצפיה הראשונה.
מה זאת אומרת ''לא נוצרו חיקויים''?
לא ראית את מתקפת המשובטים?
לא, יש לך טעות
השחקנים ב-"מתקפת המשובטים" אמנם דפקו הופעה מחורבנת לפחות כמו הדמויות ב-"פיינל פנטסי", אבל בניגוד לדמויות ב-"פיינל פנטסי" אני מבטיח לך שכל השחקנים ב-"מתקפת המשובטים" (חוץ מג'אר-ג'אר ויודה) היו בשר ודם. קשה להאמין, אבל…
כנראה משיקולים מסחריים בלבד
מן הסתם בפרק השלישי כולם חוץ מנטלי פורטמן יהיו CGI.
אמן
אם אני חושב על זה
מה עם הסרטים שמאטריקס עצמו חיקה, יעני "עיר אפלה" של אלכס פרויאס. האם הוא סרט יותר או פחות טוב ממאטריקס כי הוא היה שם ראשון?
'מטריקס' לא חיקה את 'עיר אפילה'
כי הם צולמו באותו זמן. וגם משום שהם לא דומים.
אם כבר, בוא נדייק.
אוקיי – הם לא צולמו באותו זמן.
על פי ימד"ב, 'עיר אפלה' יצא ב-20 בפברואר 98, וצילומי 'מטריקס' התחילו במרץ אותה שנה. זה לא הופך את הטענה ש'מטריקס' "גנבו" מ'עיר אפילה' לפחות מגוחכת, אלא אם כן אתה טוען שהם קיבלו תקציב ועשו את כל הפרה-פרודקשן בלי שום תסריט או אפילו רעיון לסרט, ואז, שבועיים לפני תחילת הצילומים, ראו את 'עיר אפלה' וכתבו את התסריט על פיו.
בין הסרטים אין דמיון של ממש, מלבד ברמה העלילתית הכי בסיסית שהזכרת.
עכשיו, אני לא טוען ש'מטריקס' הוא סרט מקורי לגמרי. הוא ממש לא, אפשר לזהות בו השפעות ואפילו ציטוטים מפה ועד הודעה חדשה, אבל נמאס לי לשמוע את הטענה המגוחכת כאילו 'עיר אפלה' הוא "המקור" למטריקס.
כמו שציינתי
אי שם בסוף הפסקה הראשונה, "עיר אפלה" הושלם *לגמרי*, כולל עריכה ו*פוסט-פרודעקשן* ב-1997. זה קצת לפני אמצע 1998. אין סיכוי שהאחים ווצ'אוסקי ראו אותו באיזה פריוויו? או הציצו בתסריט, שמן הסתם הסתובב בהוליווד במשך שנים?
וגם, סתם טריוויה, רק עכשיו שמתי לב לעובדה הזאת על "עיר אפלה":
http://us.imdb.com/Trivia?0118929
גנבים שפלים.
אם להסתמך על פרט הטריוויה הזה
אני מבין ששר הטבעות מעתיק מ"ז'ק קוסטו מטייל בניו-זילנד" כי מופיעים בשניהם אותם סטים?
קשה לי להאמין שמכל הסרטים מאטריקס מעתיק דווקא מעיר אפלה. אין ספק שחלקים מהסרט מבוססים על רעיונות שהופיעו בסרטים רבים קודם לכן. הרעיון עצמו מזכיר ספרים כמו פרנקנשטיין ו-1984. לא נראה לי שיש קשר לעיר אפלה מלבד דמיון ברעיון הכללי.
דווקא את הקשר בין
"פרנקנשטיין" המקורי ובין "פרנקנשטיין הצעיר" קל לי יותר לקבל מאשר את הקשר בין עיר אפילה, ובין המטריצה.
אני מסכים שיש תימות משותפות בין הסרטים (או לפחות היו אותן בעיר אפילה, עד הנקודה בה נרדמתי. מאז אני מבטיח לעצמי לנסות שוב, פחות עייף). אולי יותר מן המשותף מאשר סתם שני סרטי מדע בדיוני אקראיים. אבל ההבדלים גדולים מספיק, והסמיכות בזמן, כפי שציין הדג, לא מאפשרת יותר מאשר השראה שטחית. התסריט של המטריצה היה מוכן מספיק זמן קודם, וכל כמה שהזכרון שלי מעיר אפילה מטושטש, חזותית היה הבדל, גם אם חלק מהסטים היו משותפים. סגנונית? שונה לחלוטין. המטריקס אינו יותר מסרט פעולה, עם ניחוחות פילוסופיים.
נראה לי סביר יותר להניח שיוצרי שני הסרטים הושפעו באופן דומה ממקורות קודמים.
לבסוף, ראיתי.
לא, אני לא רואה קשר בין השניים. מקורות השפעה דומים כן. מוצר סופי? שונה לחלוטין.
וקושיה, שהספקתי כבר להעלות במקום אחר, אבל גם כאן, בכולזות.
האם הרופא שתום העין הוא מקביל כזה או אחר של האל אודין?
איך פרנקנשטיין ו-1984?
פרנקנשטיין: יש ללא ספק השפעה כלשהי (גם אם לא מילה במילה) של הספר על מאטריקס ועל עוד מאות סרטים. כל העניין של אדם שמאבד שליטה על יצירתו ומשלם על כך מחיר כבד הופיע בהרבה סרטים.
1984: גם במאטריקס אין שום קונספירציה סודית וגם אם אתה מתעקש, היא מתגלה אחרי פחות מעשרים דקות. שוב, לא דיברתי על השפעה ישירה על עלילת הסרט, אלא על הרעיון הכללי.
כשזה מגיע לעיר אפלה, הוא הושפע הרבה יותר מ-1984 מאשר מפרנקנשטיין.
סרטים? לא יודע.
ספרים וסיפורים קצרים? הרבה יותר מדי.
אני לא ממש קורא מד"ב ופנטזיה, אבל אני יודע שהרעיונות האלה היו מאוד פופולריים בספרות בשנות ה-50 וה-60. מה שלא מסביר למה הם עשו קאמבק ענק דווקא עכשיו, ודווקא בתור סרטי אקשן (מאטריקס ודו"ח מיוחד, להבדיל מעיר אפלה). רעיונות מהפכניים בני ארבעים שנה לא מוכרים עם הם לא עטופים באמצעים ויזואליים לקוחים מהפלייסטיישן? גם לא זכור לי ש"זכרון גורלי", שהכיל הרבה מאותם אלמנטים, וגם דיי הצליח בזמנו, הפך לכזה אירוע פולחן או השריץ חיקויים. וזה היה בסך הכל לפני עשר שנים.
זה בגלל
השילוב הבלתי אפשרי בין פק"ד לוורהובן. שוורצנגר דווקא הולך טוב עם השאלות האלה- עובדה שהוא עשה את "אחרון גיבורי הפעולה"…
אני מאשים את הרוחניות שעלתה לקראת סוף האלף בהעלאת הרעיונות של "המציאות היא לא המציאות" בשנים האחרונות.
ומה עם קצת תלת מימד ישראלי?
אם כבר מדברים על אולפנים ולא על חברות הפצה
כדאי להזכיר את "בלו סקי" (BLUE SKY) כיוצרי "עידן הקרח" ו"רובוטים", הבא עלינו לטובה.
תהיתי באמת כמה זמן ייקח עד שתגיעו לכתבה הזו.
וחבל שלא הזכירו את סרטי ההמשך לקרלו שוניל.
חוזרים לאט לאט למוטב :)
ואגב בחירות…
האם לדעתך הגיע הזמן להוציא מהבוידעם את סרטון התעמולה של קרלו, ולהריץ אותו לכנסת?
אכן. קרלו לכנסת.
גם ימין וגם שמאל –
קרלו ימימאל!
זאת רק אני..
או שהקריאה "בימבה חוזרת!" נפלטה גם לכם במהלך קריאת הכתבה?
בינבה.
טוב, נמאס לי
מהיום, קוראים למכונית ביצבה וזהו! נגמרו הויכוחים, נגמרו התמונות המפלילות, נגמרו המים החמים. מהיום, אין בינבה או בימבה, רק ביצבה.
סליחה?
היה ויכוח. אילו זה היה אחד מהויכוחים שממשיכים לנצח בלי שאף צד יוכל להוכיח את צדקתו (האם יש אלוהים?) הייתי יכול להבין שאתה מעדיף להמנע מכל הויכוח, וזהו.
אבל זה לא מה שקרה. היה ויכוח, וצד אחד ניצח בויכוח. יש הוכחות חותכות וחד משמעיות ותשובה נכונה אחת: למכונית קוראים בינבה. אתה עדיין מעדיף "להמנע מהויכוח", רק משום שיש אנשים שממשיכים לטעות?
חותכות?
הוצאת לי את הקישור מהפה
(אז מה אם התמונה נראית מזוייפת?) ביצבה היא תעלומה.
אפילו בפעם הראשונה הבדיחה הזו לא היתה מצחיקה במיוחד
אז בפעם הלא-יודעת-כמה…
ההוכחות קבעו חד משמעית: בינבה. נקודה.
לא קוראים לה
אני לא ''נמנע מהויכוח''
אני מציע פתרון אלטרנטיבי שיהיה מקובל על כולם (או לפחות עלי). אני תמיד שמעתי "בימבה", אבל התמונה בא נכתב "בינבה" נראית לי יותר אמיתית. בחרתי בדרך הדיפלומטית (תרגום: כן, אני נמנע מויכוח).
אני לא ''נמנע מהויכוח''
התמונה בה כתוב "בימבה" היא מזוייפת ופורסמה לשם ההומור בלבד.
חייב להיות קטנוני, מה?
אל תגידו לי שאני היחידה ששמחה על הפקת סרט אנימציה מסדרת הספרים הזאת שתורגמה לעברית כ"חוני הסקרן".
טוב מה אכפת לי, העיקר שאני שמחה!
לא יודע אם אני שמח
אני לא בטוח שיש לי דיעה בנושא. כשכתבתי את הכתבה אכן שברתי את הראש בנסיון לגלות מאיפה מוכרת לי התמונה מהספרים שראיתי באיזה אתר, עד שנזכרתי שקראתי איזה ספר או שניים מהסדרה בילדותי וראיתי איזה פרק או שניים מסדרת האנימציה שהופקה על פיה.
אבל אני לא זוכר שום דבר מהספרים או מסדרת הטלוויזיה, כך שאין לי מושג אם העובדה שעושים עכשיו סרט היא טובה או רעה. מה שכן – הצוות שעומד מאחורי הסרט נשמע מבטיח.
אהה... סליחה רז,
אבל סרט האנימציה הכי מצליח בכל הזמנים הוא סרט המצוייר באנימציה מסורתית, ואחריו בא סרט בתלת מימד ואחריו עוד פעם סרט באנימציה מסורתית, ככה שאני חושב שסרטים באנימציה מסורתית שעשויים טוב יכולים לפגוע בתלת מימד בצורה טובה.
הסרט באנימציה המרוויח ביותר הוא מלך האריות שהרוויח 772 מליון, אחריו מיפלע שהרוויח 529 ואחריו אלאדין שגרף 502 מליון.
לא קשור.
רז דיבר על כל ההיסטוריה של הקולנוע, אלא על המגמה בשנים האחרונות. בשלוש השנים האחרונות כל סרטי האנימציה המצליחים ביותר (מפלצות בע"מ, שרק, עידן הקרח) הם סרטי אנימצית תלת-מימד. ושוב (בפעם המיליון): זה לא אומר שסרטי אנימציה מסורתית טובים לא יכולים להצליח, אבל האנימציה הממוחשבת בבירור הופכת למיינסטרים.
אולי
אבל אני חושב פשוט שבשנים האחרונות החברות משקיעות יותר זמן לסרטי תלת מימד מאשר לסרט אנימציה מסורתית.
אם ההשקעה של הסרטים ההם הייתה הולכת לסרטים אחרים אני חושב שהם היו מצליחים טוב מאוד.
למשל מיפלע ושרק בוודאי לא היו מצליחים כל כך טוב אם הם היו סרטים באנימציה מסורתית, אבל עידן הקרח למשל היה יכול להצליח טוב מאוד. העלילה והדמויות ואיך שהם יצאו בסוף לא דרשו את רמת הטכנולוגיה של אנימציה תלת מימדית. בעידן הקרח אפילו השיער לא התנונע לממוטה אז בכלל.
ומה בדיוק הקשר
בין מה שכתבת כאן ומה שאני כתבתי בכתבה?
אין קשר.
אתה מדבר על היסטוריה. אני מדבר על מה שקורא כאן ועכשיו. "מלך האריות" יצא ב-94, כאשר לא היתה תחרות בין אנימציה מסורתית לממוחשבת (ה-"תחרות" הזאת, אם אפשר לקרוא לה ככה, התחילה רשמית כש-"צעצוע של סיפור" יצא שנה אחר כך). סרטים באנימציה מסורתית שיצאו מאז מסתובבים באיזור ההכנסות של 100 מיליון דולר, עם נטיה לכיוון ה-150, כאשר סרטי אנימציה ממוחשבת נעים באזור שבין ה-150 ל-200 מיליון (הנתונים האלה מתייחסים להפצה בארה"ב בלבד. כמובן שעם מחשבים הכנסות עולמיות המספרים עולים – אבל הפרופורציה נשארת זהה). זה לא תהליך שקרה בבת-אחת, הוא התפתח לאט-לאט, אבל זה *בפירוש* המצב היום. ואם אתה צריך עוד הוכחה – מחלקת האנימציה המסורתית של דיסני נמצאת על סף פשיטת רגל (למרות ההצלחה של "לילו וסטיץ"' – שנבעה בעיקר מהעובדה שהם השקיעו בסרט הזה פחות כסף מכרגיל), מחלקת האנימציה המסורתית של דרימוורקס גם לא עושה סימנים טובים מדי, ב-"פוקס" ו-"וורנר" סגרו את הבאסטה מזמן.
מה שאני עומד לכתוב לא כל כך קשור
לאנשים שבאים לראות את הסרטים, אלא לחברות עצמן. על סרטים באנימציה מסורתית מוציאים פחות כסף. אני יודע שזה לא קשור כל כך לכתבה, אבל עדיין כמה עולה לעשות סרט באנימציה מסורתית לגבי סרט באנימציה ממוחשבת?
(סקרנות בלבד)
נתונים מהשנתיים האחרונות:
בסדר עולה:
לילו וסטיץ' עלה כ-80 מיליון דולר נטו.
אטלנטיס כ-90 מיליון.
"כוכב המטמון כ-100 מיליון.
לכל אחד מאלה תוסיף כ-40 מיליון דולר הוצאות פרסום ושיווק *ראשוניות* (פרסום ושיווק, כידוע, נמשכים גם אחרי שהסרט יצא. ההוצאה הזו זזה לכיוון ה-50 מיליון ככל שהזמן עובר).
אטלנטיס לא החזיר את ההשקעה נטו מבחינת מכירת כרטיסים. על ההשקעה ברוטו (ביחד עם הוצאות פרסום ושיווק) אין אפילו על מה לדבר. אני משער שביחד עם מכירת הזכויות על מוצרים נלווים, והכנסות מחוץ לארה"ב, הסרט הצליח לכסות את ההשקעה בסופו של דבר – אבל זה לא מה שמעודד הפקה של סרטים נוספים.
"כוכב המטמון" נראה כמו סרט שלא יצליח להחזיר את ההשקעה בכלל – עם או בלי הכנסות חיצוניות.
"לילו וסטיץ"' הכניס כסף, אבל כמה? אם מורידים את ההשקעה ברוטו, נגיע לרווחים שמתקרבים – בקושי – לאיזור ה-30 מיליון. שוב, ההכנסות הסופיות יהיו גדולות יותר, בזכות הכנסות חיצוניות – אבל זה לא נקרא הצלחה, זה נקרא להחזיק את הראש מעל המים. בשביל להחזיק את הראש מעל המים, אתה לא מחזיק אולפן ומייצר סרטים.
ולסרטי האת"מ:
ההפקה של "שרק" עלתה רק *60 מיליון דולר* נטו. פחות מ-"לילו וסטיץ"', הסרט הכי זול באנימציה מסורתית שדיסני הוציאו בשנים האחרונות. וההכנסות? בלי שום פרופורציה. גם כאן, כמובן, מביאים בחשבון את ההוצאות על פרסום ושיווק -אין לי נתונים על זה, אבל בוא נניח שגם כאן מדובר באותו סכום, 40 מיליון דולר. אבל גם אם מורידים את הברוטו, הרווח הנקי מ-"שרק" הוא עדיין למעלה מ-150 מיליון דולר. *ממכירת כרטיסים בלבד*. רק בארה"ב.
השווה להכנסות של "לילו וסטיץ"'. עכשיו המצב ברור יותר?
הלאה. "עידן הקרח" עלה בערך אותו כסף כמו "שרק". הרוויח פחות כסף, בהחלט, אבל עדיין – רווחים ממכירת כרטיסים, בארה"ב בלבד, לאחר הורדת הברוטו הם באיזור ה-80 מיליון דולר. מרשים מאוד, בוודאי בהשוואה לסרטי אנימציה מסורתית.
"מפלצות בע"מ" הוא סרט שכבר עלה הרבה יותר כסף – 110 מיליון דולר נטו. עדיין, גם אם מדברים על הוצאות ברוטו, הסרט החזיר את ההשקעה בו עם תוספת נאה. ממכירת כרטיסים בלבד.
כך שמבחינת מה שהצופים הולכים לראות – אנימציה מסורתית זה Out.
לגבי למה משקיעים יותר כסף (חוץ מהמקרה של "מפלצות") בסרטי אנימציה מסורתית – לא יודע. אני מתאר לעצמי שהחומרה הנדרשת בשביל סרטי את"מ היא יקרה יותר, ומן הסתם דורשת שדרוג מתמיד, אבל אשמח אם מישהו יאיר את עיני בנושא (גרגמל?). אבל קראתי איפשהו שהצוות שעובד על סרטי את"מ הוא קטן יותר באופן משמעותי מזה שעובד על סרטי אנימציה מסורתית (גם בזה אני לא בטוח) וכשיש לך פחות אנשים שעובדים על סרט – אתה משלם פחות כסף.
אם זה ככה
אז אני לא מאשים בכלל את חברות האנימציה. אבל מה? הם יכולים לנסות לא להוציא סרט אנימציה במשך שנתיים שלוש ולעבוד בכל הזמן הזה על סרט באנימציה טוב. מה זה טוב? מעולה! וככה האנשים יתלהבו ויבואו לראות את הסרט כי ייתלהבו מזה שסוף סוף הוציאו סרט באנימציה מסורתית וגם שהוא טוב והוא יכסה את ההשקעות שלו!
אתה רק מתעלם מפרט קטן.
לקהל לא אכפת אם מדובר באנימצייה ממוחשבת או "מסורתית" (שבימינו גם היא ממוחשבת).
ואם לקהל לא אכפת, למה שלאולפנים יהיה?
לא הבנתי,
מאיזו בחינה לא אכפת לו?
לא אכפת לו מאיך שהיא מצויירת? שרק העלילה תהיה טובה?
לא אכפת לו אם האנימציה המסורתית תרד?
לא ב
מישהו אמר משהו על ''רק עלילה''?
חלק מההנאה בסרטים היא בהחלט הנאה אסתטית,, וזה עוד מבלי להכנס למישורים עמוקים יותר של אופני הנאה מסרט.
למרבית האנשים לא אכפת אם האנימציה המסורתית תגווע. כלומר, יתכן ואפילו הם יאמרו אחרת, אבל כאשר תוצב בינהם הבחירה בין שני סרטים, אחד בתלת מימד, ואחד לא, יהיו שירתעו מהאנימציה המסורתית, בתואנה שהיא ילדותית.
מותן של צורות אומנות מטריד אנשים מועטים ביותר, בעיקר מאחר ואם יותר אנשים היו מוטרדים, צורות האומנות לא היו מתות מלכתחילה.
אם האנימציה המסורתית
תמות אני אהיה הראשון שיספיד אותה. כל כך חבל…
ואני אנקום את מותה
נראה אם תעז
תיגע בשערה משערות ראשם של אנשי פיקסאר, ויש לך עסק איתי.
דרך אגב,
לדיסני, מסתבר, יש תכנית גיבוי ליום שבו "פיקסאר" יעזבו אותם. הם חתמו על עסקה עם האנשים שעשו את "לילו וסטיץ"' ופרשו מדיסני כדי להקים סטודיו משלהם. דיסני יפיצו את הסרטים שמופקים בסטודיו הנ"ל.
אני רואה שזה הופך לשיטה אצלם – להפיץ את הסחורה של אנשים שפעם עבדו אצלם…
אבל מה עם
את"מ? הרי גילינו שאלה מכניסים מלא כסף, אז למה דיסני לא חותמים או מקימים צוות לאת"מ.
חוץ מזה אני לא מבין למה כולכם קוטלים את דינוזאור, לפי דעתי הוא סרט מצויין.
אל תדאג, הנקמה לא תהיה בפיקסאר
גם אנשי דרימוורקס עוד יכולים לישון בשקט. לגבי פוקס, לעומת זאת…
השאלה היא
כמה זמן עבדו בכדי להנפיש את השערות של אנשי פיקסאר וכמה זמן יצטרכו לעבוד בכדי לפגוע בשערה אחת מראשם?
מה הנקמה?
תוציא סרט על אתר "עין הדג", שיגרוף מליונים ואת כל הכספים תתרום ליצירת סרטי אנימציה מסורתית?
יותר גרוע
אני אצבע אותם במשחת נעליים.
בוהא-הא-הא-הא-הא-הא-הא
אותי זה מטריד. מאד!
אני בהחלט מעדיפה את האנימציה המסורתית על הממוחשבת והתלת מימדית.
נכון, התלת-מימדית יפה, אבל האנשים בה נראים בדר"כ בובתיים, ואין בה את ה"רגש", העדינות והרומנטיות שיש באנימציה המסורתית, בפרט זו שמצויירת ביד…
אם היא תמות, אני אהיה בין הראשונים לבכות את מותה, ואף אצטרף למסע הנקמה של הפינגווין ושות'. איפה אנחנו מתחילים?
שלב ראשון, אולפני פוקס
איך הם מעיזים להוציא סרט נדוש כמו עידן הקרח ועוד כתחרות למפלצות בע"מ.
איתך במאבקך הצודק.
כמה הערות על הכנסות ורווחים
למיטב ידיעתי, לא כל ההכנסות חוזרות לאולפן, אאל"ט זה מתחלק בין האולפנים לבתי הקולנוע כאשר היחס הוא 55-45 לטובת האולפנים. כלומר סרט שהכניס 100 מיליון דולר – 55 מיליון חוזרים לאולפן. בבתי קולנוע שמחוץ לארה"ב הנתח יורד לאזור השליש. כלומר רק 33 מיליון דולר חוזרים לאולפן על כל 100 מיליון דולר הכנסות. וזה כמובן לפני שהאולפן מתחיל לשלם אחוזים למפיקים / כוכבי הסרט וכד'.
ההוצאה ההממוצעת על שיווק הינה, לפי הבוקס אופיס מוג'ו, 31 מיליון דולר כאשר בלוקבאסטרים למיניהם מתוקצבים ב-50 מיליון ולפעמים אף יותר.
אם "שרק" הכניס 250 מיליון דולר אז 125 מיליון חזרו לאולפן. מינוס 100 מיליון דולר השקעה (הפקה+פרסום) נגלה שהרווח הנקי הינו 25 מיליון דולר בלבד. אולם אין לשכוח הכנסות נוספות ורווחיות (עקב השקעה קטנה יחסית) מקלטות וידאו ו-DVD שיכולות לעיתים אף להשתות להכנסות ממכירות כרטיסי קולנוע, מכירת זכויות שידור לרשתות טלוויזיה (בארה"ב לבדה, שהיא השוק הגדול ביותר בעולם לתוכן, מקובל לשלם בין 10 ל-15 אחוזים מהכנסות הסרט בקולנוע על זכויות שידור בטלויזיה. כלומר רשת טלויזיה אמריקאית שתרכוש את "שרק" לשידור אצלה תשלשל לקופתה של לפחות 25 מיליון דולר) ועוד.
יש לזכור ש רואה בסרטים מעין השקעה לעתיד. הרי החברה מוציאה את סרטי האנימציה שלה לסבב נוסף בקולנוע (ואח"כ שוב וידאו ו-DVD) כל עשר שנים. היא משקיעה סכום קטן כל פעם, בעיקר בשיווק והדפסת עותקים חדשים, והפוטנציאל לרווח גדול יותר.
יכול להיות שאתה צודק
אבל זה לא משנה מהותית את מה שאמרתי. נהפוך הוא – זה הופך את "אטלנטיס", "כוכב המטמון" ואפילו "לילו וסטיץ"' (שהרווח שלו ממכירת כרטיסים עבור דיסני לא מכסה אפילו את הנטו) לקטסטרופה בכל הנוגע להכנסות מבתי הקולנוע.
לעומת זאת, "שרק", כמו שאתה הדגמת *כן* מראה רווח גם אחרי שהורדנו את הברוטו.
הנתונים שלי, אגב, לגבי השקעה בפרסום ויחסי ציבור הגיעו ישירות ממוג'ו, והם עומדים על 40 מיליון דולר (להוציא את "שרק" שלגביו לא היו נתונים, ו-"מפלצות בע"מ", שעלות השיווק שלו היתה גבוהה יותר – 50 מיליון).
לגבי ה-"השקעה לעתיד" – אתה נותן לדיסני יותר מדי קרדיט. הסבלנות של האנשים שם שואפת לאפס. הצעד הראשון שלהם אחרי "אטלנטיס" היה לפטר חצי מהעובדים במחלקת האנימציה המסורתית שלהם, ואחרי שהם הזדרזו להכריז על "כוכב המטמון" בתור כישלון, נראה שהמחלקה הזו בצרות צרורות. הוצאה מחודשת של הסרטים הנ"ל בעוד עשור לא תעזור לאנשי מחלקת האנימציה המסורתית של האולפן בהווה.
שאלה
ממה נובע ההבדל העצום בתקציב של "שרק" ו"מפלצות בע"מ"?
(60 מיליון מול 110 מיליון)
לג'ון גודמן שילמו לפי קילו
ד"א, למה אף אחד לא מזכיר פה את הסרט של "סאות פארק"? עלה 20 מיליון, הרוויח 50+ מיליון, אחלה עלילה.
אתה רוצה להגיד
ש'סאות' פארק' עלה פחות מ'מפלצות בע"מ'?!?!
(על מה הם הוציאו 20 מיליון? סנדוויצ'ים?)
על הסצינה שבריאן בויטאנו נלחם במלך הרובוטים הרשע בעתיד
כאמור
האנימציה הממוחשבת עולה יותר מהרגילה, ו"סאות פארק", תאמינו או לא, ממוחשב עד לטיפת הקני האחרונה.
האנימציה הממוחשבת ב'סאות פארק'
לא עולה יותר מאנימציה רגילה. זה שהאנימציה המאוד-מאוד פשוטה ב'סאות פארק' נעשתה במחשב ולא ביד רק הפך אותה לזולה יותר. אם מישהו לקח מהם 20 מיליון על זה, הם יצאו מה זה פראיירים. את אותו הדבר אפשר לעשות עם תכנת פלאש קרוקה.
יכול להיות שרוב הכסף בוזבז
על עורכי דין ותשלום פיצויים לקנדה.
!גראמבל! גם בני זונות, וגם רוצים שישלמו להם על זה
ראית את הסרט?
נשארת 10 דקות?
אתה יכול לעשות את *זה* בפלאש?!
ובכלל, סרט גדול… :)
נכון
צחוקים אדירים.לא יכולתי להחזיק את עצמי מרוב צחוק, וחוץ מזה האנימציה אומנם נראית פשוטה, אך אם תסתכל טוב, אף אחד לא יכול לעשות סרט אנימציה כזאת פשוטה ולהעביר בדיוק את מה שהוא רצה כמו שהם העבירו בסאות' פארק.
ואני, כהרגלי בסרטים שמשעממים אותי, נרדמתי.
זה שאתה מוצא בסרט מסר מיוחד כלשהו אותו לדעתך הם העבירו בעזרת האנימציה הפשוטה, לא הופך את האנימציה עצמה ליותר מסובכת.
אפשר לצייר
סאות' פארק בפלאש, כפי שמראה בהומור הסרטון הבא (מה קורה כשפוקימון וסאות' פארק נפגשים):
http://www20.brinkster.com/mrmister/Parkemon.js
(נא לשמור תחת הסיומת exe. מה לעשות שאף אתר אחסון לא מסכים להעלות אליו קבצים כאלה.)
פיתוח כלים.
האם חישובים אלו כוללים את העלויות של פיתוח הכלים?
בעוד באנימציה מסורתית, אני מניח, פשוט קונים דפים, עטים טושים וכו' ומתחילים לצייר, אאל"ט אף אחד מהסרטים שהזכרת לא משתמש בתוכנות קנייניות (אני יודע בוודאות שפיקסאר ודרימוורקס מפתחים את התוכנות שלהם).
האם עלות הפיתוח הנ"ל נכנסה לחישובי העלות?
אני מניח שכן
גם פיתוח כלים דורש כסף – מי שמפתח אותם מן הסתם גם גובה שכר בעבור שירותיו.
קצת סדר
הסכומים הדרושים להפקתו של פיצ'ר אנימציה תלויים בכל-כך הרבה גורמים, עד שאין חשיבות ממשית לטכניקה. בין אם מדובר על דו או על תלת, ההוצאה על האנימציה עצמה מהווה רק חלק קטן מאוד (מקסימים רבע) מהתקציב הכולל.
השאר הולך למדובבים, לתסריטאים, לבימאי, למפיק, לציוד, למחקר ופיתוח, להפצה ופרסום ועוד ועוד ועוד.
כמו בכל עסק, עלות הסרט תלויה גם במקצועיות ההפקה, בכמות הטעויות שנעשו במהלכה, באפקטיביות הכללית של המערכת וכו'.
ניקח למשל את "מפלצות בע"מ" היקר מול "עידן הקרח" הזול:
סרט אנימציה עם כוכבים גדולים (עיין ערך ג'ון גודמן) יעלה יותר מסרט אנימציה עם שחקנים פחות יקרים (ע"ע ריי רומאנו). בנוסף, ההפקה של פיקסאר הרבה יותר איכותית והרבה יותר יקרה – וגם הנוכחות של דיסני (עם כמה וכמה בעלי-תפקידים עם משכורת שמנה) עולה לא מעט. ואל תשכחו שעידן הקרח הוא הסרט הראשון של בלו-סקיי, שבנסיונם לפרוץ קדימה הורידו מן-הסתם את העלויות. תנו להם עוד שניים-שלושה להיטים וגם הם יתחילו לדבר בסכומים של פיקסאר.
וזה משאיר נעלם אחד: "שרק".
60 מליון דולר בסה"כ. הכיצד?
ובכן, כאן עולה השאלה איך באמת מחשבים עלות של סרט. למשל: האם הציוד (מחשבים, תוכנות…) נכנס לחישוב? אחרי הכל, הציוד ישאר גם אחרי הסרט…
האם פיתוחים טכנולוגיים מיוחדים (R&D) כלולים בעלויות? מה עם עלות ההשכרה של ה-facilities (ובעיקר עלות אחזקתו של אולפן שלם)?
מסתבר שאין ממש חוקים ברורים בתחום, מה שמאפשר לכל אולפן להציג את הסכומים שנוחים לו. אם דרימוורקס רצו להציג את שרק כסרט "זול" (כחלק מהמאבק מול אימפריית הרשע הבזבזנית והמסואבת של פיקסאר) – אין בעיה להשמיט את כל ההוצאות הנלוות ולהציג רק את עלות ההפקה נטו.
זו אגב לא השערה פרטית שלי, אלא שמועה מבוססת בתעשיה. הטענה הרווחת היא ש"שרק" עלה למעשה מעל מאה מיליון (כנראה 120).
עוד שמועה מבוססת מדברת על כך שדרימוורקס לא עמדו בלחץ העצום של ההפקה, ונאלצו להיעזר בשירותיהם של ILM במרבית הסצנות בסרט. לפי אותה שמועה, ההסכם בין האולפנים הבטיח סודיות מוחלטת בנושא זה, מה שמסביר למה העניין (כמעט) לא דלף.
בכל מקרה, אם השמועה הזו נכונה, מדובר מן הסתם על עוד כמה (עשרות) מליונים לא מדווחים.
בנושא הצוות – אין הבדל גדול בין גודלו של צוות אנימטורים בדו או בתלת.
אמנם בתלת המחשב עושה חלק מהעבודה, ובכך נחסכים כמה וכמה עובדים (ציירי in-between, צובעים, אמני clean-up וכו'), אבל כמות העבודה בתלת גדולה הרבה יותר (מידול, טקסטורות, בניית שלדים עם עצמות ושרירים, ועוד עבודות טכניות שונות ומשונות). חוץ מזה יש צורך במתכנתים, טכנאים ואדמינסטרטורים למיניהם, מה שמשווה פחות-או-יותר את מספר העובדים לאלה שקיימים בסרטי דו-מימד.
נו, ולאחר שהמומחה אמר את דברו
לא נותר לי אלא להסיר את הכוסע בפניו ולהגיד תודה
מה אתה מסיר!?
את הכובע, הכובע
ה-ב' התחלפה ב-ס'. לא יכול להיות שאני אעשה את אותה שגיאה גם סהודעה הזאת, נכון?
כיף לקרוא. תבוא כל יום!
תודג!
אגב, חשוב לציין:
מאוד יתכן שכל השמועות שציינתי לגבי שרק הן בדיוק זה: שמועות. אני אמנם מתקשה להאמין שסרט כ"כ מושקע הופק בעלות כ"כ נמוכה (וכמוני חושבים מרבית המעורבים בתחום), אבל לכו תדעו, יתכן שההפקה היתה מאוד הדוקה ואפקטיבית, ודרימוורקס הצליחו איכשהו לבצע את הבלתי-יאמן.
ואולי לא…
אגב 2,
"מפלצות בע"מ" היה יקר בין היתר כי הסרט עבר הרבה מאוד שינויים עד שהוחלט על כיוון ברור. בגרסאות הראשונות, המפלצות היו יותר ראליסטיות ומאוד מפחידות. בעבות הקרנות מבחן, החליטו בפיקסאר לחזור לחלוטין על עקבותיהם ולהתחיל מחדש עם מפלצות "חמודות" במקום מפלצות מטילות-אימה.
אגב 3,
ב"לילו וסטיץ"' נעשו לראשונה בדיסני ויתורים מרחיקי-לכת במטרה לחסוך בעלויות. למשל – שמלתה של לילו כללה בגרסאות המקוריות דוגמה מודפסת מורכבת למדיי, שהצורך לצייר אותה פריים-פריים היה מאריך מאוד את משך ההפקה. בדיסני החליטו לוותר, ולהשאיר את השמלה חלקה. זו כמובן רק דוגמה אחת – דיסני ככל-הנראה ויתרו בהרבה מקומות נוספים ובכך הצליחו להוזיל משמעותית את עלות הסרט.
אגב 4,
"כוכב המטמון" לעומת זאת היה הפקה יקרה מאוד בעיקר כי דיסני ניסו ליצור סרט חדשני עם שילוב שלא נראה עד היום בין דו לתלת (אפילו לא ב"ספיריט"). למשל: דמותו של לונג-ג'ון היא שילוב של דו ותלת. וזה בפני עצמו, תאמינו לי, סיוט הפקתי שאין כמותו. הנסיון הזה, כך-נראה, נכשל לחלוטין, והוא עלול להביא סופית ורשמית לקיצה של מחלקת האנימציה המפוארת של דיסני.
אגב 5,
כתבה קצת ישנה בנושא דומה ניתן למצוא באתר אסיפא ישראל, כאן:
http://asifa.net/israel/2001.html
וכדאי לעיין גם בידיעונים (במיוחד זה של חודש יוני, הכולל סקירה של סרטי האנימציה העתידים לצאת), כאן:
http://asifa.net/israel/newsletter.html
אם נדייק
אני לא יודע אם הנסיון של דיסני ליצור לונג-ג'ון שהוא גם דו וגם תלת-מימדי נכשל לחלוטין. שמעתי עליו דווקא לא מעט מחמאות. הסרט עצמו, לעומת זאת, בהחלט נכשל ועל זה אומרים – הניתוח הצליח, אבל החולה…
ובענייני לינקים, עדכון חשוב מאין כמותו באתר שלי:
http://www.geocities.com/trvlfd/
אבל אלה מכם שרוצים לדלג על כל הסמול-טוק יכולים לגשת ישר ללב העניין:
http://www.geocities.com/trvlfd/howl.html
"מה יהיה" סטייל עין הדג, על סרט האנימציה הכי חשוב של השנים הקרובות (לא תלת-מימדי), באחריות.
אני מאוכזב.
כלומר, אני בטוח שהסרט יהיה נהדר, אבל אני חיכיתי לראות את הסרט על הזחל ומסעו האפי מעץ אחד לשני!
גם הסרט הזה יהיה, בסופו של דבר (אני מניח)
היי, ל-"מונונוקי" לקח משהו כמו 17 שנה בין הסקיצות הראשונות שלו ועד לרגע שהוא הגיע למסכים. וההמתנה השתלמה בהחלט…
החולה מת (דיסני, לא האגם)
מאחר שהסקירה שלי דיברה רק על נתונים כלכליים, בוודאי שהתכוונתי לכך ש"כוכב המטמון" נכשל מסחרית. בשום אופן לא אמנותית.
אם לשפוט מהטריילר, לי אישית הוא נראה מהמם (ואפילו מעניין).
אגב 6
בהמשך לדיון התקציבי, חשוב לציין את רווחיותם ההולכת וגוברת של כותרי ה-DVD, ובמיוחד כאלו של סרטי אנימציה. אם אני לא טועה, גם שרק וגם מפלצות הרוויחו ממכירות DVD יותר מרווחי ההקרנה בקולנוע (כלומר מעל 300 מליון כ"א).
מה שאני זוכר בבטחון מלא הוא שביום יציאת ה-DVD של מפלצות, הרווחים ממכירותיו היו גדולים מרווחי יום ההקרנה הראשון בקולנוע (אתם יודעים, זה שעליו מדווח בהתרגשות בדוחק"ו).
נו, ובזאת סיכמת בקצרה את מה שלמדתי
בשני הסמסטרים האחרונים באיזה 4 קורסים – חשבונאות פיננסית (או: איך להציג את הנתונים לטובת החברה שלך, ככה שגם הפסדים יראו כרווחים, ואחרי שתקבל דיבידנדים תוכל לפרוש) וחשבונאות ניהולית (או: איך ומה להעמיס על העלויות העקיפות, ככה שבסוף יצא שהרווחנו) .
ורק משהו אחד שלא הבנתי: מהם אמני clean up ומה תפקידם באנימציה?
אמני clean-up
אחרי שהאנימטורים מציירים את הפריימים בעפרון, עם המון מחיקות ועם קווים מהוססים קמעה, מישהו צריך לעבור על הקווים בטוש שחור ובקו נחוש וברור.
אלה אמני ה-clean up.
ואם יורשה לי לציין,
עבודה משעממת מעצבנת ומפחידה, כי אם אתה טועה אז צריכים לצייר את הציור מההתחלה. אבל אני חושב שהיום יש לזה תוכנות מחשב לא?
לא
וואי איזה מכה!
אין תוכנת מחשב
וזאת כדי שתהיה לך האפשרות לצור בדיוק את הפריים ש*אתה* (או הבמאי) מעוניין בו. חשוב לציין – האנימטור ( או האין-ביטווינר) מצייר סקיצה מלאת קוים וקישקושים. העבודה של אמן הקלין-אפ לא פשוטה: עליו לשבת מול העיצובים של הדמות אותה הוא צריך לצייר, להפעיל שיקול דעת איזה קו נכון, איזה נחוץ ואיזה מיותר.
לאחר מכן עליו לצייר בקו בוטח את הדמות ע"פ הקווים המציינים בעיקר את תנועת הדמות, שקיבל מהאנימטור, ובמקביל להיות עקבי מול העיצובים ולבדוק שהפרופורציות בקוים שהוא בוחר בהן נכונות.
אני חייבת לציין שאני אישית לא חושבת שהעבודה הזו משעממת מעצבנת ומפחידה. להיפך – אני חושבת שזה סוג של תראפיה. אבל אני גם מאוד נהנית לצייר.
אבל חשוב לציין שלא לכל אחד יש את האופי לעשות קלין-אפ, יש אנימטורים שמתעצבנים מזה. בגלל זה יש כל כך הרבה תפקידים, וכל אחד עושה מה שמתאים לו.
ואגב לא תמיד צריך להתחיל את הציור מהתחלה ממספר סיבות:
א. יש שעובדים עם טוש שחור אבל נהוג גם לעבוד עם עפרון (בלחיצה חזקה) כך שקל יותר לצייר
ב. עובדים בשכבות- יש אמן קלין אפ שיצייר את קו המתאר, יש שיצייר את הטקסטורות השונות (כמו העיגולים על גבו של צ'סטר צ'יטה של צ'יטוס) וכו'…
ג. בשביל זה המציאו טיפקס :)
אמן clenup?
מה לא שמעת?
היום כל חוטב עצים ושואב מים הוא טכנאי אנרגיית עץ ומנהל מחלקת הידרופוניה.
אני לא חושבת שאם תשאל מישהו מה הוא עושה הוא יגיד לך "אני קלין-אפ ארטיסט" הוא בטח יגיד אנימטור. (כל עוד אנימטורים אחרים לא שומעים, אחרת עוד יהיו כאן מכות!)
נראה לי ש
דווקא האנימציה ה קצת יותר מסורתית הולכת להיות הדבר הבא.
אני אומר את זה כי הדבר הכי חזק כרגע במשחקי מחשב הוא Cell-Shading , שזה מין כזה אפקט שגורם לאנימציה תלת מימדית להיראות הרבה יותר :
*דו מימדית
* חלקה
* מדהימה ביופיה (לדעתי לפחות, אתם יודעים)
ואני חושב שאם יש כבר את הטכנולוגיה ( משתמשים בה ברוב משחקי במחשב שכרגע בפיתוח) אז אין סיבה שמישהו לא יקח אותה ויעשה סרט באמת חדשני במחינת האנימציה שלו.
אפילו אם זה יקח עוד זמן….
אכן סרטים רבים נראים כאילו צויירו באנימציה מסורתית
אבל הם רק נראים. עדיין זה נחשב תלת… :)
המגמה שאתה מדבר עליה היא לא רק נחלת משחקי מחשב. רוב האנימציות לסדרות ילדים נעשות בשיטה הזו בשנים האחרונות, ואף אחד כמעט לא יודע שבעצם זה לא מצוייר (אמנם ברוב הסדרות האנימציה דיי מזעזעת, אבל זה כבר נושא אחר). יש המון הפקות (טובות) שבוחרות בקו הזה, אבל הם לא מבליטים את זה.
בכל מקרה, אני לא חושבת שהאנימציה הקלאסית תעלם (אני יודעת על הפקות 2D שיוצאות לדרך בימים אלה ממש). מצד שני, לא חסרות נגיעות 3D: לרוב המצויירים יש רקעים תלת מימדיים.
אז אמנם האולפנים הגדולים נוטשים את העפרונות והמכחולים ועוברים לאנימציה ממוחשבת, אבל מצד שני- אני צופה פריחה של אנימציה קלאסית (אמיתית)דווקא אצל יוצרים עצמאיים.
והרי החדשות ועיקרן תחילה:
ידיעה ב-Scifi-Wire מדווחת כי בנוסף לסרטים עליהם דווח פה, פיקסאר כבר עובדים על הסרט שלהם המיועד לצאת ב-2006. עדיין אין שם לסרט, עדיין לא ברור אם יופק בתוך או מחוץ לעסקה של דיסני עם פיקסאר, עדיין לא ידוע מי יהיה הבמאי. מה כן ידוע? שהוא יעסוק במעלליו של עכבר בתוך מסעדת יוקרה.
http://www.scifi.com/scifiwire/art-main.html?2003-01/22/10.30.film
ולא, לבחורה שכותבת את התסריט אמנם קוראים קאתי גרינברג, אבל אין שום קרבה משפחתית בינה וביני.
סליחה על בורותי,
אבל עדיין לא הבנתי, האם דיסני לא עושים כלום כדי לעזור לפיקסאר ביצירותיהם? האם דיסני לא מספקים להם אנימטורים? או שהם רק יושבים בצד וכשהסרט יוצא הם סופרים את הכסף?
משהו שאני באמת מקווה לקבל עליו תשובה.
דיסני בהחלט עוזרים לפיקסאר
הם נותנים לפיקסאר כסף. עם הכסף הזה פיקסאר משלמים לאנשים שלהם שעושים את הסרטים שלהם. דיסני עוזרים לפיקסאר בעוד דרך – הפצה ויחסי ציבור. הם אלה ששולחים את הסרט לבתי הקולנוע, מפרסמים אותו וכו'.
אם פיקסאר עוזבים את דיסני, הם יכולים להתחבר עם סטודיו גדול אחר או אפילו לנסות בעצמם – לגייס כסף, להפיץ לבד, לשווק לבד.
דיסני לא ניסו לעשות שום סרט אחר
באנימציה תלת מימדית חוץ מדינוזאורים, נכון?
אבל אם מסתכלים על זה ככה, אז אני חושב שדיסני יכולים לנסות להיכנס לעולם הזה בעצמם כי האנימציה הייתה שם מדהימה, והדינוזאורים נראו באמת אמיתיים. אני אומנם אהבתי את הסרט, אבל רוב האנשים לא, אבל אם דיסני ינסו למצוא משהו עלילה יותר נורמלית אני חושב שהם יצליחו גם בלי פיקסאר.
וכמה מהרווחים דיסני לוקחים לעצמם, ולמה מלתחתחילה הצטרפו פיקסאר לדיסני?
נ.ב:
איפה אפשר ללמוד כיצד ליצור אנימציה תלת מימדית?
שמעתי שדיסני באמת מתכוונים
להמשיך בכיוון התלת-מימדי. לגבי כמה מהכסף הולך לדיסני וכמה לפיקסאר – לא יודע. ממה ששמעתי המו"מ הנוכחי בין לסיטר ולפיקסאר עוסק בזה בדיוק (ז"א: אם דיסני ישלמו לפיקסאר *יותר* כסף מהעסקה הנוכחית שלהם, הם ישארו עם דיסני). ולגבי למה פיקסאר פנו לדיסני אין דה פירסט פלייס – שוב, הם היו צריכים מימון, שיווק, הפצה, ובזמנו (כשאף אחד עוד לא שמע על סרטי אנימציה תלת-מימדית באורך מלא), אני מניח שהיה קל יותר לגייס אולפן גדול לטפל בדברים האלה, מאשר לגייס משקיעים ולנסות להרים את הפרוייקט לבד.
ועל השאלה איפה אפשר ללמוד וכו' – דומני כי מבקרים פה מדי פעם אנשים שיכולים לענות לך על זה. גרגמל? טיפטיפ?
אבל גרגמל כבר לא גולש פה.....
גולש, גולש...
לא מגיב באותה תדירות, אבל קורא (כמעט) הכל.
בקשר ללימודים, תפנה אלי במייל.
פניתי אליך במייל ולא החזרת לי תשובה!
למה?
לא קיבלתי...
נסה לכאן:
התמונה הראשונה מ-Sharkslayer...
היא, לצערי, מכוערת פחד. אני באמת מקווה שזה רק איור קונספט, ושהדמויות ישתנו עד לסרט עצמו.
http://www.usatoday.com/life/movies/news/2003-01-26-sharkslayer_x.htm
התמונה הראשונה מ-Sharkslayer...
זה אמור להיות מתאבן? כי זה מזכיר משחק מחשב מלפני מספר שנים.
איו.
התמונה הזו מככבת גם
בפוסטר הפרומו של הסרט:
http://cgi.ebay.com/ws/eBayISAPI.dll?ViewItem&item=3319185963&category=18820
(צריך לדרת קצת למטה)
כמובן, עד שהסרט יצא יעבור עוד הרבה זמן, כך ששום דבר לא סופי).
ובחזית החדשות האחרות: טיזר קצרצר ל-Incredibles יוקרן (בארה"ב לפחות), ביחד עם "למצוא את נימו".
זה רק איור קונספט
לא, זה לא
הדמויות ב'תפוס ת'כריש' באמת היו מכוערות פחד.
לא, זה לא
נכון שהדמיות בכלל לא נראות כמו דגים וחלקן די מכוערות (כמו המדוזות למשל) .אבל בתמונה החדשה הם יותר חמודים מהאיור הקונספט הראשון
הפוסטר של שרק 2...
http://www.goldmanland.com/viewtopic.php?topic=2550&forum=3
בעעחס.
מצד שני, מדבבים נהדרים.
איך פריקוול,
ובסרט הראשון שלושתם נפגשו לראשונה?
איך פריקוול, ובסרט השני היא מביאה אותו להורים שלה?
מצטער לאכזב
אבל, אם זה לא היה ברור למישהו, זה לא הפוסטר של 'שרק 2' אלא סתם אילתור שמישהו יצר מכמה מתמונות הפרומו של הסרט הראשון. אני מבטיח שהפוסטר הרשמי של הסרט לא יהיה מעוצב *כל כך* גרוע.
עדיין, אם לזייף אז כמו שצריך
למה אין לספרה 2 אוזני ?
הספרה 2 היא דווקא החלק הכי מקצועי
בכל העסק. עשו אותה לגמרי לא רע.
אבל האוזניים, האוזניים!
שאלה מצוינת, מסתבר.
הפוסטר-טיזר (הרשמי) הראשון של 'שרק 2':
אני דווקא חשבתי
שהוא עשוי טוב. כאילו, הוא לא מושלם, אבל בסהכ זה די אמין. היידים של שרק מפריעות ויש משהו נורא לא נעים לעין במקום שבו יש מפגש בין הספרות לדמויות, אבל זה בגלל שלא עבדו טוב עם ההצללה. סהכ יצא די טוב.
הפוסטר של שרק 2...
• ג'ולי אנדרוז?! ג'ון קליז?!?! רופרט אוורט?!?!?! וואו! איזו נבחרת בריטית חלומית… אוקי, אני אלך לראות את הסרט (למרות התלהבותי הנמוכה למדי מהראשון).
• מזוייף או לא – איפה ג'ון לית'גו? לא יפה.
• בתאריך יציאת הסרט יחגוג פולי (סר פול מקרטני בשבילכם) 61 שנים. אגב, זה גם התאריך של מיכל ינאי (נולדה בדיוק 30 שנה אחריו! שונאת אותה).
עדכון קצרצר
מהסרטים המופיעים פה בכתבה – Curious George לא יקרה, לפחות לא במתכונת התלת-מימדית. האופן נבהל מכמות הכסף הדרושה לפרויקט שכזה, והוא יפיק את הסרט כנראה בהנפשה מסורתית דו-מימדית.
"רובוטים", לעומת זאת, נמצא כרגע בהילוך הפקתי גבוה, ולאחרונה התפרסם ראיון עם הבמאי כריס וודג' לגביו. מהתיאור שלו, הסר נשמע חביב ביותר, ואת הראיון מלווה תמונה הנראית אף היא חביבה להפליא (מזכירה קצת את בן מ-"כוכב המטמון"):
http://www.usatoday.com/life/movies/news/2003-06-09-robots_x.htm
כתבה מעניינת על סוף הדרך של האנימציה המסורתית בדיסני
אפשר לקרוא כאן:
http://www.mouseplanet.com/david/dk030814.htm
מה?
מה הקשר בין נמו להאג-לייף???
אותו אולפן ואותו במאי.