שלום, שלום.
כמה טוב לראות אתכם שוב!
לא תאמינו מה שהלך פה.
כלומר, בטח שתאמינו. למה לא.
החתולים – שהאביב חירפן אותם
לגמרי – מעצבים מחדש את הדירה
ומזיזים רהיטים ממקום למקום,
הג'ירפה מסרבת להתמודד עם ערימות הכלים בכיור (ועושה דברים הרבה יותר גרועים במקום), סרין מתזזת בין חבריה הנופשים בבתי חולים (יד שבורה, ציסטה – you name it) ורק הדג מסתובב ער בלילות ומיילל אל הירח. ולא שיש לו ברירה – רעיו למילואים הם ארגנטינאי, אתיופי והודי. תודו שזה נשמע כמו התחלה של בדיחה.
השבוע הדוחק"ו רועש וגועש, אך בעיקר מצייץ (לירח) "Ee!".
כן, כן. 'עידן הקרח' יצא השבוע למסכים בארה"ב (ואצלנו הגיח לטרום-בכורה) וכבש בסערה את המקום הראשון. ולא סתם בסערה: 46.3 מיליון דולר הרוויח הסרט הזה, מה שמהווה גם את שיא הרווחים לסופ"ש הראשון בחודש מרץ (איזו הגדרה ארוכה בשביל לתאר 40 ומשהו מיליון דולר). לולא הייתי מביטה בלוח השנה הייתי עשויה לחשוב שאנחנו נמצאים בקיץ (אפרופו עונות, הבן של טל כהן עונה לשם סתיו והיום הוא נפרד לשלום מחלקים נבחרים באיברים אסטרטגיים בגופו. להורים שלום).
וזה לא ש'עידן הקרח' כזה סרט ענק. חמוד – כן, אבל לא ענק מהליגה של 'שרק' (42 מיליון דולר בסופ"ש הראשון), או 'מפלצות בע"מ' (63 מיליון). הוא פשוט שווק טוב, והגיע עם הטריילר הנחשק של 'מלחמת הכוכבים – פרק 2' (כמו 'פוקימון 3' בשעתו, שהגיע עם הטריילר של 'הארי פוטר', עד שעלה חשש כי הצופים מגיעים לקולנוע רק במטרה לצפות בטריילר).
'עידן הקרח' מספר על מסעה של חבורת רעים לא שגרתית (ממותה, עצלן, ונמר-שנחרבות) המוצאים תינוק ומחליטים להחזיר אותו לבעליו (כלומר: לבני האדם), כשמידי פעם מסתובב להם גם איזה Scrat (סנאי קדום? משהו כזה) גרגרן בין הרגליים. הסרט הופק על ידי חברת Blue Sky Studios (שעשו גם את 'טיטאן A.!Ee'). האנימציה אמנם לא מי-יודע-מה, אבל הם נורא השתדלו, אז לא מגיע להם איזה "Ee!" לעידוד?
"קצת" מאחורי 'עידן הקרח' נמצא הסרט החדש השני שיצא השבוע: Resident Evil', המבוסס על משחק מחשב באותו שם. בסרט אקשן זה, נאלצות מישל רודריגז ('אגרוף של אישה', 'מהיר ועצבני') ומילה ג'ובוביץ' ('האלמנט החמישי') לחדור למעבדה ולהלחם במחשב-על שיצא מכלל שליטה, ובכמה מאות מדענים שקרתה להם תאונה מחרידה, אך הם בעצם לא כל כך מתים כמו שכולם חשבו. הסרט דורג "R", מה שכנראה מנע מקהל היעד העיקרי שלו לראותו, והרוויח 17.7 מיליון דולר.
וחוץ מזה, יצא השבוע גם 'Showtime' (אמרתי שיהיה רועש וגועש, לא?), קומדיה הצוחקת על סרטי שוטרים, ובה רוברט דה-נירו ואדי מרפי מגלמים צמד שוטרים (שונים מאוד איש מרעהו, אלא מה) שצוותו יחדיו במסגרת תוכנית טלוויזיה מז'אנר ה-Real TV, המראה את פעילות השוטרים בזמן אמת. הביקורות טוענות בעדינות שלסרט "יש את הרגעים שלו", אבל באופן כללי הוא מומלץ רק למי שאוהב סרטים דומים.
נו, ועם שבוע כזה, לא פלא ש'מכונת הזמן' נדחק למקום הרביעי, כשהוא רושם ירידה חדה של למעלה מ-50% ברווחיו.
שאר הסרטים נדחקו מקום אחד למטה בסדר מופתי. ממש כאילו היו חיילים (הא! ראיתם איך הצלחתי להשחיל שם של סרט מהדוחק"ו?), כשיוצאי הדופן היחידים הם 'Big Fat Liar', 'Dragonfly' ו'שרה"ט' (שוב?!) שעפו (you fools) החוצה, ו'נפלאות התבונה' שנשאר בערך איפה שהיה לפני כן.
בשבוע הבא – קסם, צחוקים ומרחץ דמים בנשימה אחת. 'Ee.T!' חוזר למסכים בהוצאה מחודשת, 'Sorority Boys' ישעשעונו בעוד-סרט-
על-בנים-שצריכים-להתחפש-לבנות, ו'בלייד 2' ינסה לטבוח במדורגים במעלה הטבלה, ואם לא זה – אז לפחות לעזור למישל ומילה.
הרשימה המלאה: הסכומים מייצגים הערכה על הכנסת הסרט בסוף השבוע האחרון בארה"ב, במיליוני דולרים; המספרים בסוגריים מקפצים אנה ואנה ועושים "Ee!".
אהרו''כ
שר"ה שוב יוצא בחוץ.
דוחק"ו נהדר לשבוע סרטים נהדר אתם באמת בטוחים שאנחנו במרץ?
גם עידן הקרח ,גם סרט של מילה לילו,וגם רוברט דנירו?
התחרטתי
אני כבר לא כל כך רוצה ללכת ל"עידן הקרח". לא יודעת, תחושה כזאת שהסרט לא יהיה טוב כמו הטריילרים שלו, ושאחרי ההתלהבות ממפלצות בע"מ אני צריכה קצת רגיעה.
חוץ מזה, אני צריכה קצת חופש ולישון.
אני תוהה, מישהו פה מתכנן באמת ללכת לראות את אי.טי בקולנוע (בהנחה שכבר ראיתם אותו פעם)? זה נראה לי מיותר.
אני
כמובן שאראה את אי טי בקולנוע.
אחרי הכל זה הסרט המשמעותי הראשון שראיתי בקולנוע ונראה לי שזאת תהיה חויה ממש מרגשת לראות את הסרט שוב על מסך ענק.
גם אני!
Ea T! סרט נפלא ואין סיכוי שלא אראה אותו כשיגיע לקולנוע.
יש לי הרגשה רעה בקשר לזה:
נוסטלגיה היא דבר מסוכן. היא פועלת כל עוד היא לא ממומשת. סתם כדי להדגים (אם כי גם במציאות זה כך), היה פעם פרק בדאמה וגרג, שבו דארמה מצאה את ערמה של כל הדברים שלה מהילדות. פתאום אניית שודדי הים הייתה סתם נעל ספורט ישנה.
אישית, נחשפתי לET בגיל מאוחר מידי, והוא רע. רע מאוד. ואם למישהו היה קצת חזון, היה אפשר למנוע את "המלאכים של צ'רלי" כבר אז – הכתובת הייתה על הקיר!
אז אם אתם הולכים להזכר בילדות בקולנוע, תזכרו שאתם עלולים לגלות דברים לא נעימים על הילדות שלכם…
הא! אני אמנם ראיתי את איטי
בפעם הראשונה בילדותי הרחוקה, אך אין זה אומר שלא צפיתי בו מספר פעמים מאז, בוידאו.
ועדיין הוא מצליח לעניין ולרגש אותי (ואין ספק שהמוזיקה של וויליאמס עוזרת).
בדיוק מה שאני חושב
אין שום בעיה
ראיתי את אי.טי בילדותי, וראיתי אותו גם אחרי זה והפעם האחרונה שראיתי אותו היתה לפני כשלוש שנים, כשאני כבר בן 20 ומשהו, ואני מצהיר פה שהוא לא איבד מאום מכוחו. אבל אין ספק שציניקנים לא יאהבו אותו כי הוא ייראה להם סנטימנטלי. נכון, הוא כזה, אבל הוא מרגש ולא קיטשי, ויש הבדל גדול מאוד.
נכון, לפעמים המראה הוורודה של הנוסטלגיה מעוותת דברים, אבל לא במקרה הזה.
יש לי הרגשה רעה בקשר לזה:
אין שום סיבה אמיתית לא לאהוב דברים ילדותיים. יש לשים לב להבדל בין דברים ילדותיים לבין דברים מטומטמים, המטשטש עתה לעיתים קרובות אם כל הזבל שמשודר לילדים כמו פאוור רנג'רס. ההוביט עדין גורם לי הנאה מרובה, כמו גם המצויר D&D כאשר אני מצליח לתפוס אותו על המסך, ואני מצטער שלא משדרים מחדש את אבירי האור הקסום. מולאן ומפלצות בע"מ נראים מצוין למרות שלא ראיתי אותם בתור ילד.
כאשר דבר מהילדות נראה לך פתאום כנעל ישנה ולא ספינת שודדים, והוביט כסתם שמן נמוך אם רגליים שעירות, זה אומר שעיבדת את היכולת לדמיין, וזה עצוב ללא קשר לגיל.
אתה בטוח שאם היית
אם היית היום בגיל שבו ראית את D&D המצויר,רובוטריקים,מקרון1
גם אז פאור רנגרס היה נראה לך מטומטם?
נסה לצפות היום במקרון 1 בפוקס קידס ונסה לחשוב כאחד שרואה זאת לראשונה בגיל כל כך מאוחר,אולי גם זה היה נראה לך מטומטם (רובוט שכל הפרק חוטף ואז במכה אחת בסוף הפרק מחסל את האויבים).
דווקא את D&D ראיתי
בגיל מאוחר יחסית, ומצאתי את זה סדרה מתוקה להפליא.
גם אני ראיתי! וזו אחת הסדרות
שזכורות לי במיוחד לטובה מצעירותי. אבל מכיוון שהיא משודרת רק בדיגטלים (נכון?) לא נראה לי שתהיה לי הזדמנות לצפות בזה שוב. פוקס קידס האלה ממש מציאה גם D&D, גם סקובי דו, ממש גן עדן למצוירים!
סקובי זה בקרטון נטוורקס
עולמו של לואי אבל זה עוד סידרת אוצר של פוקס קידס
אתה בטוח שאם היית
אני לא חיבבתי מעולם את מקרון1. את שאר הסדרות שהקרת ראיתי לאחרונה ואני חושב שהן מצוינות.
הפאוור רנג'רס היא סידרה חד-גונית, חסרה עלילה, ותוחבת עקרונות בצורה מזייפת המזכירה את ה Brady Bunch. אין בה שום דבר טוב, ואין לי ספק שלא הייתי בין מעריציה.
סיפור ילדים טוב לעולם איני מעבד את קסמו, הספר מאוגלי של קיפלינג הוא דוגמה מצוינת לכך. הארי פוטר, שאותה קראתי לאחרונה הוא דוגמה נפלאה נוספת. אני אף לא טורח להזכיר את שר הטבעות אותו קראתי כל שנה מאז גיל 11.
אני מתכוון לראות את ET ומשוכנה שזה סרט נפלא, למרות השנים. כמו שמישהו אמר פה, רגשות הם לוו דווקא קיטש, וET הוא סרט מרגש בנוסף לכל ואין כל פסול בכך.
זה לא מדוייק
ספרי ילדים שקראתי בילדות אני נהנית לקרוא גם כיום, אבל זה לא נכון אבסולוטית, ויש דברים שכיום נראים לי טפשיים, או שברור לי שאם לא הייתי נחשפת אליהם בילדות לא הייתי טורחת לקרוא כיום, ובוודאי שלא הייתי נהנית מהם.
זה לא עצוב ולא אומר שאיבדתי את היכולת להנות מדברים לילדים – זה סתם בולשיט. כמבוגר אתה יותר בררני, וספר/סרט/סדרה לילדים שאתה מסוגל לאהוב מהפעם הראשונה גם כמבוגר, לא בהכרח קוסמת למישהו אחר. טעם, אתה יודע.
אני למשל ניסיתי לקרוא את ההוביט כבר בגיל 17 ולא הצלחתי – הוא היה ילדותי ומשעמם. כנ"ל הארי פוטר שניסיתי לקרוא בשנה האחרונה יותר מפעם אחת – זה פשוט לא מושך אותי! been there, done that – ראיתי את זה, קראתי דברים דומים, וחלקם היו טובים בהרבה! אז אני אמורה להתלהב מהארי פוטר? לא חושבת. הוא לא "קוסם" לי… . הסרט, אגב, היה חמוד למדי (אבל לא הרבה יותר מזה).
ככה זה עם הרבה דברים אחרים – מה שנראה לך חדשני וקסום כילד, יכול לאבד את האפקטיביות כמבוגר, כי כבר הספקת להחשף למשהו אחר שהיה מספיק דומה.
אני נהנית מסרטים של דיסני, גם כאלה שלא ראיתי כילדה, אני יכולה להנות מסדרה מצויירת אם היא עשויה טוב… ואני יכולה לקרוא ספר ילדים ולהנות ממנו. אבל כיום אני יותר "בררנית" ומכיר יותר דברים, ולכן לא כל מה שאני אראה/אקרא יקסים אותי כמו שהוא יקסים ילדים.
עינת
מדוייק בהחלת
אין שום הבדל בין סיפור ילדים טוב לבין סיפור "מבוגרים" טוב חוץ מדבר אחד: כל סיפור "מבוגר" מסתכם בסיפור אהבה. לא משנה מה אבל סיפור אהבה שיגרתי יהיה אחת הנקודות החשובות בספור.
אל תגידי לי שכדי ליהנות היום מהספר "אי המטמון" שאותו קראתי לראשונה בגיל 9 אני צריך להיות טיפש במיוחד או משהו כזה. אין שום סיבה שבעולם שסיפור ילדים יהיה פחות מתוחכם מסיפור "מבוגר" חוץ מזה שהעלילה בו צריכה להיות מקורית והוא לא יכול להסתפק בעוד "סיפור אהבה מרגש". אין זה אומר שכל סיפורי הילדים טובים, זה אומר שהטובים שבניהם הם יצירות מופת לכל גיל.
אם את חושבת שההוביט והארי פוטר הם ספרי ילדים משעממים אז זה באמת עצוב.
לא, זה אומר שהטעם שלה שונה.
לא כולם חייבים לאהוב את ההוביט, או הארי פוטר.
גם אם אנשים אהבו ספרים אלה כילדים, וכהתבגרו הפסיקו לאהוב, זה הגיוני.
אנחנו מתבגרים, אנחנו משתנים, אנחנו כבר לא אוהבים אותם דברים כילדים, מסיבות שונות (נחשפנו לדברים אחרים, טעמנו השתנה, הדברים שאהבנו כילדים כבר לא מורכבים מספיק בשבילנו, כבר לא מעוררים ומגרים אותנו יותר- בלי פירושים מניים).
זה כמו להגיד שאם בתור מבוגר אתה משתעמם ממשחק קלאס או גומי, שבכיתה ב' נראה לך סוער, זה עצוב.
אולי. אבל שני ספרי הקריאה
שקראתי הכי הרבה פעמים הם "שלושים וחמישה במאי" ו"ההוביט". כל אחד כמה עשרות פעמים. ולא שחסרות לי יצירות המופת למבוגרים בארסנל (עגנון, קפקא, דוד שחר, יעקב שבתאי, וכו'…) אבל יש איזהשהו קסם בספרי ילדים, שלעיתים קרובות מדי קשה למצוא בספרים שנועדו למבוגרים. אולי זה בגלל שספרי מבוגרים שנחשבים ספרות "טובה" הם בדרך-כלל פסימיים בהרבה (עם היוצא דופן של סיפורי הילדים של שלום עליכם), ולסיפורי ילדים יש עוד לגיטימציה להיות אופטימיים (שימו לב לזה גם בסרטים: בכמה סרטים "איכותיים" שראיתם בזמן האחרון יש סוף טוב?) ואולי מסיבות אחרות.
יכול להיות גם שעל אף שכבר חלף עלי איזה חצי יובל על פני האדמה, עוד לא התבגרתי; אבל מי באמת רוצה להתבגר?
לא אני.
אריך קסטנר אמר פעם שסופר ילדים טוב הוא זה שלא שכח מה פירוש להיות ילד.
מהזוית שלי, אני מעדיף שיהיה בי לפחות קצת מהילד. אולי גם בגלל זה אני אוהב ספרי ילדים.
אז מה?
את "35 במאי" אני אוהבת עד היום. את ההוביט יכול להיות שלא הייתי אוהבת גם בגיל צעיר.
כמו שאקסמנית כתבה (בצדק רב!) לא משנה אם זה ספר מופת או לא, גם כילדה לא אהבתי את *כל* מה שקראתי, וזה לא השתנה כשהתבגרתי – נהפוכו, עם השנים אני יותר סלקטיבית ופחות מתלהבת מדברים דומים (פשוט כי אלמנט החדשנות יורד עם הזמן והחשיפה ליותר דברים).
אני מ-א-ד אוהבת ספרי ילדים ומאד אוהבת סופים טובים. אני זאת שכתבה כאן כבר כמה פעמים שאני מצדיקה את דיסני ששינו את הסוף של "בת הים הקטנה" סיפור שגרם לי למרר בבכי כשקראתי אותו כילדה (אנדרסן וה"סו קולד אגדות ילדים" שלו).
אבל, בתור ילד אתה שם לב לדברים אחרים. לפני כמה שנים נתקלתי ב"צומת ספרים" בספר ילדים שאהבתי מאד כילדה, וכיוון שהוא עלה איזה 10 ש"ח מיהרתי לרכוש אותו (אח, הנוסטלגיה!). העלילה נשארה דומה למה שזכרתי, אבל פתאום גיליתי עד כמה היא פשטנית, שהיא לא כה חכמה כמו שזכרתי והכתיבה עצמה (השפה/התרגום) לא טובה במיוחד. כילדה זה לא הפריע לי כלל, ולא מנע ממני לאהוב את הספר הזה ולזכור אותו כל השנים האלה. בעינים בוגרות יותר, הבעיות האלה צצו.
מנגד, יש ספרים שאהבתי בילדות ואני עדיין אוהבת גם כיום, חלקם פחות וחלקם יותר. חלקם נשארו חוויה קסומה שמרגשת אותי כל פעם מחדש, ואת חלקם ייתכן מאד שאני אוהבת רק בגלל שהם מחזירים אותי לפעם הראשונה שקראתי אותם, אבל אם הייתי קוראת אותם כיום לראשונה זה "לא היה זה". יכול מאד להיות.
אני לא רואה איך מכל מיני מקרים שונים אפשר לעשות הכללה ולהגיד (עלי למשל) שאני "כבר לא מסוגלת להנות מספרי ילדים" או כל מיני הכרזות מטופשות כאלה.
זה לא עצוב, זה סתם עניין של טעם, וטעם יכול להשתנות עם השנים. אם היה מאכל שלא אהבתי בילדות והיום אני מאד אוהבת אני לא מרגישה שזו החמצה, וההיפך – אם היה מאכל שאהבתי בילדות וכיום הפסקתי לאהוב זה גם לא נורא בכלל.
אני לא אוהבת עגבניות מאז ומעולם, ואני גם לא ממש מתלהבת מהארי פוטר. לא תצליחו לשכנע אותי שזו החמצה נוראית שאני לא אוהבת עגבניות. זה הטעם שלי, אני שלמה איתו, וכיוון שאני לא אוהבת את זה, אני לא מפסידה כ-ל-ו-ם.
עינת
למה זה עצוב?
בגלל שאלה ספרי *ילדים* שאני לא אוהבת? ואם אלה היו ספרי מבוגרים? גם אז הייתי חייבת לאהוב אותם רק כי *אתה* אוהב אותם וחושב שהם נפלאים?
אני יכולה להבין למה הארי פוטר קוסם לילדים – אני יכולה לפרק לך את הנוסחה לחלקים ולהצביע בדיוק מה קורץ בו לילדים של היום – החל מהעלילה וכלה בשפה וב"הומור" שלו. אבל זו שפה שמתחנפת לילדים בני 10, בעיני היא סתם מעיקה.
מה אני אגיד לך? אם הארי פוטר היה הספר הראשון שהייתי קוראת על ילד שמגלה שהוא קוסם, אולי הייתי מתלהבת. אבל מה? כבר קראתי דברים דומים, גם בתור ילדה, והם אפילו היו טובים ממנו. אז ממה אני אמורה להתלהב?
הארי פוטר ספציפית, מזכיר לי במיוחד סדרת ספרים שקראתי כילדה, "הקוסם מארץ ים" קוראים לה. זו סדרת ספרים שאני אוהבת עד עצם היום. למה?
כי למרות שאלה ספרי ילדים, הם לא מתיילדים ומתחנפים כמו הארי פוטר.
שמעתי שהספרים הבאים בסדרה מוצלחים יותר, אני לא יודעת – ניסיתי לקרוא רק את הראשון, וכל פעם נשברתי מחדש. זה פשוט לא מרתק – כל פסקה שם נראית לי כאילו כבר קראתי אותה פעם במקום אחר. אני פשוט לא מוצאת את עצמי מסתקרנת לדעת איך מתקדמת העלילה… בעיני הוא לא יותר מכפית סוכר דביקה שמישהו מאכיל אותי ישר לגרון. איכס.
עינת
די בטוחה
אני לא מסכימה. אין סיבה לכרוך ביחד סדרת טלוויזיה וסרטי קולנוע, ולזרוק את המונח "ילדים" בלי אבחנה. נכון, לא הצלחתי לראות פרק שלם של מקרון אחד (ניסיתי, בחיי), אבל אני מתגעגעת לרובוטריקים. אי.טי היה סרט מצוין. הוא ריגש והצחיק, ולא הרגשתי את המניפולציות הידועות של שפילברג, כולל בפעם האחרונה שראיתי אותו (לפני שלוש-ארבע שנים).
אני חושבת שאין דבר כזה "סרטי ילדים", אלא סרטים עם תוכן וסרטים בלי תוכן. כאשר יש פחות תוכן לסרט, נוח יותר להפנות אותו ל"ילדים", ללא קשר למה שרואים שם. כמות המכות והרציחות שמתרחשות בפרק אחד של "הסיירים-בעלי-הכוח" עולה בהרבה על מה שרואים בפרק אחד של "רצח מאדום לשחור", ובכל זאת מאשרים את הסדרה המטופשת הזו להקרנה. למה? כי אין בה תוכן, ואפשר להפנות אותה לילדים.
אני ושותפים
אני ושותפים שלי רואים עד היום את הרובוטריקים ולפעמים אני צופה גם במקרון (אין כמו מוזיקה שלא קשורה לקטע)
אבל כשמנסים לצפות בפוקימון ,הזוועה הזוועה,אני לא מאלה שטוענים שבעבר הכל היה יותר טוב אבל אני כן מאלה שאוהבים נוסטלגיה ומאמינים שנוסטלגיה משפיעה על הרגשתך כלפי סרט או סידרה.
הסיבה שנתתי דוגמא של סדרות ילדים זה שאותן אני זוכר יותר טוב מסרטים שראיתי שהייתי קטן.
אבירי האור הקסום
גם אני זכרתי את הסדרה הזאת כסדרה גאונית ומדהימה. לא מזמן חבר שלי גילה בארון שלו כמה קסטות וידאו ישנות (מקוריות) של הסדרה. מיד רצנו לטלויזיה, העפנו את כל החברים שראו סרט והתחלנו לצפות בסדרה. אחרי חצי דקה בערך כל החברים שלנו שלא הכירו את הסדרה התחילו לקלל אותנו, חצי דקה אחרי זה הם כבר איימו במכות, ולאחר חמש דקות בערך איבדו כל עניין וכמעט נרדמו. הדבר הכי עצוב בסיפור הזה הוא שאחרי כמה דקות שצפינו בסדרה, והתלהבנו מהזכרונות, התחלנו באמת להסתכל על מה שקורה על המסך וזה היה נראה מאד טיפשי וגרוע.
אין לזה שום קשר לחוסר יכולת לדמיין או כל דבר אחר. אני מאד אוהב סיפורי\סרטי ילדים. את ההוביט קראתי לראשונה לפני קצת יותר מחצי שנה (גיל 17) ומאד נהנתי.
אין מה לעשות נגד זה. כשאנחנו ילדים אנחנו הרבה פעמים מתלהבים מדברים טיפשיים. קורה…
אבירי האור הקסום
רשף כשף משמיים גוף שלם חצה לשניים!
זה עניין של טעם, וכפי שאמרתי כנראה שאיבדת חלק מטעמך למצוירים. לדעתי זה עצוב.
אני ראיתי את אבירי האור לפני זמן לא רב בערוץ אירופאי כלשהו, ואהבתי כל רגע, למרות שלא הבנתי את השפה.
אתר ישראלי של אבירי האור הקסום
http://www.geocities.com/olivne/main.html
תהנה…
אתר ישראלי של אבירי האור הקסום
וואו!!!
תודה! באמת תודה!
אז אם אני מתכננת...
לראות את שניהם יום אחרי יום אני אמורה ללכת קודם לעידן הקרח, נכון?
כי הצפיה שלי במפלצות נדחתה להשבוע כי החברה שהייתה אמורה לבוא איתי הייתה מרותקת. ואת עידן הקרח אני רואה השבוע עם אח שלי, שיכנעתי אותו ללכת לגרסה האנגלית.
טוב כדי לא להתאכזב נלך לעידן הקרח ביוטם חמישי ולמפלצות בשישי. צפו אחר כך לתגובות על שני הסרטים.
שאלה מיותרת,
אין שום ספק שאת אי.טי שווה לחזור ולראות על מסך גדול, אחד הסרטים הקסומים, המרגשים, המלהיבים והמופלאים בהיסטוריה של הקולנוע.
אם אתה אומר.
משום מה לא שכנעת אותי למה הוא סרט כזה טוב, לא פה ולא בהודעה הקודמת שלך.
אני אולי ציניקנית והוא אולי נראה לי סנטימנטלי מדי, אבל זה לא אומר שלא נהניתי כשראיתי אותו (פעם ראשונה, לפני שנה או שנתיים). אני פשוט לא רואה טעם ללכת לראות אותו בקולנוע דווקא.
איך אני אמור לשכנע אותך?
הרי כבר ראית אותו, ולא מזמן,
השתתפתי פעם בשיעור בבית ספר לקולנוע על פסקולים,במהלכו למדנו על ג'ון וויליאמס ועל הפסקול לאי.טי, שמכיל שבע תמות שונות (מאוד נדיר), ראינו סצנות מהסרט ובשלב מסוים הסרט פשוט המשיך והדיון על המוסיקה נפסק, פשוט ישבנו וראינו את הסרט כי לא יכולנו להפסיק אותו (כולל המורה, שניסה נואשות להעביר את החומר). בשבילי זו הוכחה לקסמו של סרט. מצד שני, אני יודע שרוב חובבי אי.טי גדלו עליו וראו אתו פעם ראשונה בילדותם, בהחלט ייתכן שצפייה בגיל מבוגר יותר מהווה חוויה אחרת.
לפעמים ככל שמנסים לשכנע מישהו אחר בדעתך, גורמים לו להתחפר יותר בדעתו.
אז אני יותר אוהב אותו, ואת פחות, וזוהי דרכו של עולם, ולא לכולם יש אותו טעם, ואני פשוט מסרב לנתח את אי.טי לגורמים, זה פשוט לא מגיע לו, כל היופי הוא שהוא סרט שעומד כל כך יפה בפני עצמו.
(ראו למעלה בהודעה מה קורה כשמנסים ללמוד אותו בכיתה).
לפחות אתה בן אדם רציונלי
בהודעה הקודמת כתבת שאי.טי. הוא אחד הסרטים "הקסומים, המרגשים, המלהיבים והמופלאים בהיסטוריה של הקולנוע."
פחדתי שכשאני אכתוב שהוא לא משהו תתנפל עלי ותגיד שזה סרט מצוין ושאם אני לא מבינה את זה אני מטומטמת (כמו שיש נטייה לאנשים מסויימים לעשות כאן לפעמים), ובמקום זה קיבלת את העובדה שדעתי שונה משלך ולא בטוח שהיא תשתנה. (מצד שני, גם לא נראה לי שאני אתחפר יותר בדעתי בגלל מה שתגיד). כנראה שזה באמת עניין של גיל.
ועוד משהו, גם אני השתתפתי השנה בהרצאה על פסקולים בקולנוע (במסגרת פסטיבל דימונה), וכמובן שדיברו שם על ג'ון ויליאמס, וכמובן שהמרצה הילל אותו, אבל הוא בחר להראות לנו דווקא קטעים מפארק היורה, שגם בו יש תמות שונות (לכל דמות). כנראה שזה באמת עניין של ג'ון ויליאמס.
עד כמה שאני יודע,
לרוב מלחיני הסרטים הגדולים יש תמות ביצירות שלהם, אבל שבע תמות בפסקול אחד זה דבר שלא קורה הרבה, דבר שכזה הופך את הפסקול לעשיר במיוחד, ואין ספק שהפסקול של אי.טי הוא לבטח אחד הטובים של וויליאמס ואחד הטובים בכלל.
עד כמה שאני זוכר יש שם תמות לאליוט, למבוגרים הרעים, לחייזרים, למעוף האופניים ועוד ועוד.
ועכשיו, מישהו חייב לשאול...
מה זה תמות?
לא שזה מעניין אותי או שאני מצהיר שאני לא יודע, אבל הסבר צריך להיות…
מישהו חייב לענות...
תמה- נושא מרכזי ביצירה, שבה לידי ביטוי באמצעים אומנותיים כאלה או אחרים. (נכון? נכון שאני צודקת? אני זוכרת משהו כזה מאבא גוריו: "התמה המרכזית באבא גוריו, יחסי אבות-ילדים באה לידי ביטוי במספר אופנים בסיפור, והראשון שבהם באקספוזיציה- בטפט [!] על קיר האכסניה…" אני יכולה להמשיך ככה שעות… )
בסקר קטן שערכתי פעם
לא מצאתי אף אחד שאוהב את ET בבגרותו וגם לא ראה אותו בילדותו (נכון שהסקר היה קטן, מצומצם ולא בהכרח מייצג, ועדיין). כנראה שהוא קוסם לילדים, והקסם נשאר עבור מי שחווה אותו לראשונה בגיל הנכון. מנסיוני האישי, צפיה ראשונה בגיל 22 (ועוד בוידאו בבית) לא השאירה אצלי שום קסם או התלהבות אלא רק אכזבה – הסרט היה ילדותי וקיטשי לי מדי ולא הבנתי על מה ולמה כולם הלתהבו ממנו.
עינת
(אנחה)
טוב, לא נתחיל להתווכח שוב פעם, נכון?
אני ממש לא מתווכחת
ציינתי זאת בתור עובדה ותו לא. אם הייתי יכולה, הייתי עושה סקר רציני ומקיף בנושא – התוצאות מאד מסקרנות אותי.
עינת
אני מסכים איתך
אלו בדיוק המחשבות שעברו לי בראש. רוב אלה שראו את הסרט בילדותם ימשיכו להנות ממנו ולהתעלם מהעובדה שהוא קיטשי להחריד. לעומתם, מי שראה את הסרט לראשונה בבגרותו, לא יוכל להבין על מה כל המהומה. טוב לדעת שאני לא היחיד שחושב ככה.
למזלי אני ראיתי את הסרט בתור ילד קטן, וגדלתי עם אח שהיה מטורף על הסרט, ושונא את גאנדי עד היום בגלל שהוא גנב לו את האוסקר.
יכול להיות שזה נובע
מהעובדה שבזמנו אי-טי היה יחסית חדשני (ההתייחסות האנושית החביבה לחייזר, לא כאל מפלצת אלא כאל משהו דומה לבן אנוש). אחר כך כבר היו עוד הרבה סרטים כאלה (החייזר האנושי, הרובוט האנושי, הכלב האנושי, הגבר האנושי… אה, אופס, לא קשור), ולצופה בן ימינו זה נהיה קצת שחוק. אי אפשר לשחזר את הקסם הראשוני שבהזדהות עם החייזר כשהיא באה לך פחות או יותר בהפתעה.
לא סתם קארלו רמבאלדי זכה להערכה כל כך גבוהה על מערכת ה"שרירים" שהוא בנה לבובה ושאיפשרו לה להציג קשת הבעות כל כך מגוונת.
מתוך מילון אוקספורד
"קיטש: דבר זול וראוותני, אמנות או עיצוב וולגריים או יומרניים."
רק כדי שכולם ידעו למה אתה בדיוק מתכוון כשהם יראו את הסרט.
מישהו כבר ציין שאתה נודניק?
(ואם אתה לא בטוח למה הכוונה, לך תבדוק במילון אוקספורד.)
קודם כל, לא
דבר שני, אני בדרך כלל לא חוטא בטרחנות, אבל לא הצלחתי להתאפק.
(לא עבדתי קשה בשביל זה, המילון בדיוק היה לידי, היה מדובר במשהו ספונטני).
וחוץ מזה, אסור לדבר/להתווכח/לדון כאן על סרטים? חשבתי שבשביל זה המקום הזה קיים.
האנימציה אמנם לא מי יודע מה?!
תגידי, אנחנו ראינו את אותו הסרט?
זה הסרט עם האנימציה הכי טובה שראיתי בחיים, לא רק בתלת, אלא בכלל.
נכון, האינדיאנים לא נראים משהו. אבל סיד (העצלן) מונפש בצורה פשוט מדהימה ומהווה מעתה את מודל ההשראה העיקרי שלי ביצירת אנימציה בתלת-מימד, סקראט הוא התגלמות הקומיק-רליף המושלם, הממותה נפלאה ביכולת ההבעה שלה והנמר הוא אדפטציה מושלמת של הסגנון הדיסני הקלאסי לתלת-מימד.
אז נכון, הסרט עצמו לא משהו, החיבור בין סיפור המסע הלא-ממש-מקורי לקטעים הקומיים (המשובחים בפני עצמם) לא ממש עובד, וריי רומנו בתפקיד הממותה מעצבן כהרגלו, אבל לרדת ככה על האנימציה?
האנימציה?!
האנימציה אכן לא מי יודע מה!
הדמויות נראות כאילו הרגע יצאו מתוכנת 3 מימדים, ורוב הזמן הן זזות בהתאם. תסתכל בהתחלה על הקרנפים, או על שאר החיות – הכל ממוחשב מידי, הכל נורא נוקשה. נורא Simsי.
גם על נמר השנחרבות יש לי טענות (ואותו הכי אהבתי. חוץ מהסקראט, כלומר): הוא ושאר הנמרים לא זזים כמו נמרים. כל התנועות נורא חדות וקטועות.
ועל הרקעים אני בכלל לא מעיזה להגיד מילה: הם שטוחים וריקניים והקרקע נראית אחידה לגמרי – כמו רצפה.
אאאאאארררררג!!!
טוב, כנראה שבאמת ראית סרט אחר.
או שאולי ראית את זה ב-RIP?
ראיתי את זה בקולנוע,
וזה היה אותו סרט. אתה פשוט משוחד מראש לטובת כל מה שעשוי כ-3D (הייתי עוד מוסיפה שלכן אתה לא מדד, אבל אז כבר בטח תבוא עד חיפה כדי לחנוק אותי. בעצם אני אגיד את זה. זה יחסוך לי את שטיפת הכלים), ולכן אתה לא מדד!
הנה אני בא
הלו!
אני לא משוחד לטובת תלת-מימד, וגם אם כן, אין לי שום סיבה לאהוב את אייס-אייג' יותר מאת שרק, מפלצות או פנטזיה סופית.
אני פשוט חושב שמבין כל סרטי התלת שנעשו עד היום, אייס-אייג' הוא זה שהלך הכי רחוק והצליח הכי טוב ליצור "אנימציה". המרכאות נועדו כדי להפריד בין המושג "תלת-מימד", שמציין בעיקר יכולות טכנולוגיות, לבין היכולת הקסומה הזו לגרום לדברים שלא-באמת-קיימים להתנהג, להביע, לרגש, לשעשע וכו'. בקיצור, ליצור אנימציה.
עכשיו, לענייננו:
נכון, במפלצות (שהוא סרט הרבה יותר טוב אגב), הכל יותר צבעוני, בשרק (גם הוא יותר טוב) הדמויות יותר אנושיות ובפנטזיה-סופית (אהם, לא) המידול יותר ראליסטי, אבל בכל מה שנוגע לאנימציה פרופר, אף אחד מהסרטים האלה לא הצליח ליצור את מה שיש בכמויות אדירות באייס-אייג'.
אני לא אזרוק כאן מלים גדולות וניתוחים שמשווים את הסגנון של Bluesky לזה של גאון האנימציה טקס אייברי (טוב, רק קצת), מספיק להסתכל בהבעות הפנים של סיד ובשפת הגוף שלו כדי להבין.
את ראית פעם משהו כזה בתלת-מימד? האנימציה שם עשויה לפי כל הכללים של אנימציית דו, רק יותר טוב!
והתנועה של הנמר – מקוטעת את אומרת?! היא חלקה ומקסימה וחתולית כמו שדיסני היו רוצים לעשות!
האמת, אני באמת לא מאמין שזה מה שיש לך להגיד: "אתה משוחד מראש לטובת כל מה שעשוי כתלת-מימד" – אפשר לחשוב שכבר ניהלנו 80 שיחות בנושא. לידיעתך, ואת מוזמנת לבדוק, זו הפעם הראשונה שאני מתבטא כאן במשהו שקשור ישירות לאנימציה (תקראי לזה יציאה מהארון). ומיד אני נפסל כ"לא מדד"?! על סמך מה לעזעזל, חסימל ומרגולת?
אאארגגג! (שוב)
ואף מילה על סקראט…
...לעשות פה מסיבה
(מה, לא?)
הבעות הפנים של הסקראט הן ששבו אותי. הרעדות האלה בעיניים, האף המרחרח (למה לדייגו לא זז האף כשהוא רחרח?).
אבל כשאני משווה את זה להבעות הפנים של מייק ווזאבסקי למשל, אז 'מפלצות' לוקח. כי ב'מפלצות' יש לכולם הבעות פנים ושפת גוף. ב'עידן הקרח' זה קורה רק לפעמים.
תראה, אני יכולה להמשיך להתווכח איתך עד אין סוף ולנסות לשכנע אותך למה 'עידן הקרח' אכזב, אבל יש לי אחריות מסוימת כעורכת האתר, שזה אומר שאני כמובן מעדיפה לחכת עד שתעלה כתבה על הסרט ואז נוכל להמשיך להתכתש כרצוננו, ולצרף תומכים כל אחד למחנהו שלו.
תתקעו בחצוצרה
מוסכם!
גם אני חשבתי שהדיון קצת מוקדם, ויכול לחכות לביקורת (יש כבר? כי אם לא…)
בלי קשר, אני עדיין מחכה להתנצלות. מה זאת אומרת "אתה לא מדד"?!
כי... כי... כי...
אוף. משום מה זכרתי שזו לא הפעם הראשונה שהתלהבת נורא ממשהו שנעשה באנימציה (ושלדעתי היה לא מלהיב), וכדי להוכיח טענתי זו עברתי על *כל* ההודעות שלך באתר מאז ועד היום.
לא מצאתי.
כנראה בלבלתי אותך עם מישהו אחר.
סליחה.
כי... כי... כי...
אני מוכרחה לומר שאני מסכימה עם גרגמל, ולמעשה הזדעקתי קשות כשראיתי את מה שכתבת על האנימציה. אם יש משהו שאפשר לומר על הסרט הזה, ובאמת… לא כל כך הרבה, זה שהאנימציה יפיפיה. לטעמי הנמר זז בצורה מעוררת התפעלות, הסנאי, או איזו חיה שהוא לא מתיימר להיות, הוא מה שהביא אותי לצפות לסרט הזה, ואם להיות ספציפית יותר- האנימציה המרחרחת והתנועות המהירות. לא רואים דברים כאלה כל יום.
יכול להיות שמפלצות מגובש יותר, בעל תסריט יותר.. בעל תסריט. האנימציה יפיפיה וכובשת, כן. אבל אני עדיין לא משווה ביניהם כיוון שמדובר על שני כיוונים שונים לגמרי, כשעידן הקרח נוטה דווקא ליותר ריאליזם, ואני חושבת שהם עשו עבודה נפלאה באיזון שבין ריאליזם למשהו מסוגנן יותר, חוץ מבני האדם כמובן, שאנחנו מוציאים אותם לגמרי מהמשוואה.
לסיכום – האנימציה בקרחון מצויינת, וסצינת הדודואים שולתת!!!1
מה תעשי עכשיו, תבדקי גם את כל ההודעות שלי?
'עידן הקרח' ריאליסטי?
כלומר, אם במציאות שני קרחוני ענק יסגרו עלי – גם אני אוכל להוציא את ראשי החוצה בקול פקיקה? ואם ממותה תדרוך עלי – עוד יש לי תקווה? סבבה.
נוטה! נוטה לריאליסטי!
ובייחוד כשהקרחון עומד מול מפלצות. מפלצות יותר חמודי-מאמי. גם הילדה "האמיתית" בובתית. עידן הקרח מעוצב באופן גרוטסקי, אך עדיין יש נסיון לריאליזם. חלק מאותו נסיון אמנם לא הצליח, כמו העבודה על האנימציה של בני האדם. התנועה של הנמר טובה מאוד לטעמי, גם בו וגם בשאר החיות היה ללא ספק נסיון לבנות תנועה נכונה של חיות. יש בהחלט הגזמות, כמו עיניים מתפקעות, אבל באופן כללי, ובייחוד בהשוואה למפלצות, מדובר על נסיון, לא לצור פנטזיה קסומה, אלא סרט מסע, מלא קונפליקטים (עם גיחות הומוריסטיות מפעם לפעם).
ים קלים מאד לעידן הקרח
צודק. העלילה של הסרט לא מוצלחת אבל זה בכלל לא משנה. הסרט מצויין, כולו מורכב מבדיחות קטנות וטיפשיות (הומור נונסאנס מצויין) ולפעמים גם הומור קצת יותר מתוחכם (way to go tiger). זה נראה כאילו התסריטאים ישבו וכתבו הרבה בדיחות ואח"כ הוסיפו עלילה כדי לקשר את הבדיחות. (מאד אהבתי את בדיחת הfly you fools.)
בקשר לאנימציה, אני מאד אהבתי אותה. הבני אדם נראים נורא, וצריך היה להקטין את הסצנות שלהם, אבל חוץ מזה ומהפרווה שנראית גרוע אחרי שרואים את מפלצות, האנימציה הייתה מאד מוצלחת לדעתי. הקרחונים היו יפים, תמונות המעבר (ברח לי השם של זה) היו חביבות והחיות הלכו בצורה חלקה ויפה. הקטע שהכי אהבתי באנימציה היה בזיכרון של הממותה. זה היה מאד יפה לדעתי איך ששינו את סוג האנימציה לקטע הזה.
טוב, זה מתחיל להיות ארוך מדיי, מתי הביקורת יוצאת?
אני באמת לא רוצה לדבר
לפני שתהיה הביקורת, אבל רק דבר אחד אני אומר: אז השערות של החיות לא זזות אחת-אחת, אלא רק בזוגות, וגם זה רק כשיש רוח. ובבמבי הם כן זזו בנפרד?
אני אסביר את עצמי
כמו שכבר אמרתי לך אתמול אחרי הסרט, אני מסכים איתך שסרט שנעשה במחשב לא חייב להיות תלת מימדי עם אפקטים מיוחדים ועוד אלפי תוספות. אני מאד מרוצה מהאנימציה בעידן הקרח. במהלך הסרט זה בכלל לא הפריע לי שהשערות לא זזות ושהגרפיקה היא לא שיא החדשנות. להפך, שמחתי על כך. כשמנסים לעשות את הכל הכי טוב שאפשר תמיד מפשלים וזה נראה בקטעים מסויימים מגוחך. בסרט הזה, השתמשו באנימציה מוכרת ויפה שגורמת להכל להראות ממש ממש טוב.
כל זה נכון לגבי כל הסצנות בסרט חוץ מבני האדם. למה לעאזאל דווקא בבני אדם (אנימציה כל כך מסובכת) הם היו צריכים לנסות לעשות את זה יותר ריאליסטי ומיוחד? זה מעצבן(!), אני אישית בעד אנימציית אנשים פשוטה ויפה כמו באלאדין לדוגמא.
מה? בבמבי השערות לא זזו בנפרד? לא השתמשו שם בשבע מיליון, שמונה מאות שלושים וארבע אלף, מאתיים תשעים ושלוש שערות על גופה של במבי הקטנה? אני פשוט לא מאמין.
דרך אגב, "שמי הוא תומר ואף פעם לא ראיתי במבי". אהההה… זה היה טוב להוריד את זה מהלב. אומרים שצעד הראשון להחלמה זה הודאה בבעיה.
מזל שלא רואים את בני האדם רוב
הסרט, והתינוק (מישהו אמר בו?) לא נורא.
וכמו שנאמר:
את רוצה ביקורת? תכתוב אחת.
גם אני אהבתי את האנימציה בקטע ההוא של הזיכרון אבל זה קצת קיטשי, כצפוי.
האם ממותות נראות כמו שטיחים?
תסתכל דקה על השם שלי
עכשיו, מה נראה לך? אני בן או בת?
עכשיו, תסתכל דקה על ההודעה שלך. פנית אליי גם בלשון זכר (תכתוב) וגם בלשון נקבה (את).
ועכשיו לנושא אחר. השאלה הייתה מופנה לעורכים של האתר (מן הסתם) מכיוון שאני די בטוח שכבר יש ביקורת בהכנה על הסרט הזה. אני אהיה מאד מופתע אם אני אגלה שעדיין אף אחד לא כתב ביקורת לסרט שכך כך הרבה זמן חיכינו לו. אם באמת אין ביקורת בהכנה, אני מוכן *לנסות* לכתוב ביקורת, אבל בשביל זה אני צריך את תשובת העורכים על האם יש ביקורת בתנור.
ממותות נראות כמו שטיחים? לא יודע, עדיין לא פגשתי בממותה אבל על פי הממותה החמודה בסרט (שברח לי שמה ברגע זה) הם בכלל לא דומות לשטיחים אבל יש להן משהו מוזר שנראה כמו מטאטא ישן על הראש.
אז החטאתי ה' אחת. תירו בי עכשיו.
הממותה נראית כמו שטיח ישן עם מטאטא בקצה.
כפי שאתה רואה למטה
אין עדיין ביקורת בטוסטר אובן. לך על זה, אנונימוס. כבר הרבה זמן לא הצטרף כותב חדש לגלריית המבקרים של עין הדג (פרט להילה, בת 12, קרית ביאליק, כמובן)
ועל זה כבר נאמר:
הייתי כותב ביקורת אלמלא הייתי בטוח שאם הטרום בכורה הייתה ביום שישי כבר יש ביקורת בשלבי עריכה מתקדמים. העובדה שכבר יש מאחורי חצי תריסר ביקורות שכתבתי ובסוף פרסמו ביקורת של מישהו אחר לא מפריעה לי לכתוב עוד, אבל גם אני יודע מתי הקרב אבוד.
בינתיים עוד אין ביקורת.
לי אין ממש מה להגיד על הסרט, ואחרים – נו, אם הם לא שלחו ביקורת, כנראה גם להם אין מה להגיד.
האמת שגם לי אין מה להגיד.
התחלתי לכתוב ביקורת ונגמר לי מה להגיד אחרי 300 מילים. באמת אין הרבה מה לחדש אחרי הניתוח שנעשה כאן בדוחק"ו, ומלבד זאת לונג ג'ון הצליחה לתמצת את עלילת הסרט בדיוק מופלא…
האמת שגם לי אין מה להגיד.
(כותרת הושארה בכוונה)
פעם ראשונה גם אני ניסיתי את כוחי ונתקעתי אחרי איזה 100-200 מילים לא מצחיקות במיוחד.
גם אני ניסיתי
לא יודע כמה מילים יצאו לי. לא יודע אם יצא מצחיק. לא יודע אם יצא מעניין. כתבתי מה שחשבתי (לצערי, חלק מזה כבר אמרתי פה ביומית אז זה נראה כמו סיכום מחדש של היומית) ושלחתי לעורכים. נחכה ונראה.
יש לי פסקה ראשונה מצחיקה
והשתמשתי הרבה במילה "סקראט", אבל חוץ מזה- נאדה. אני מוכן לפרסם מה שיש לי עד עכשיו, אם מישהו רוצה…
אני מצפה בכליון עיניים
לפרסום הביקורת על 'עידן הקרח', כדי שאוכל לכתוב כמה נהניתי בו. (רמז: הרבה.)
גם אני
נהניתי מאד מעידן הקרח. הבעיה היא רק זאת- אני לא יכול לכתוב ביקורת בלי להרגיש שסתם ניפחתי (ומנסיון- כאשר אני משקיע בלנפח, בד"כ לא יוצא טוב), ולמרות שיש לי מה להגיד- זה לא נראה טוב כחלק מהביקורת. הרי ניתוחים בנוגע לאנימציה כבר היו.
אז מה?
כשאתה כותב ביקורת אתה לא צריך לעשות חשבון למה כבר דוסקס כאן בפתילים אחרים – הביקורת אמורה לעמוד בפני עצמה, לא להתכתב עם תגובות שכבר היו כאן… יש אנשים שלא קוראים הכל, או קוראים רק את הכתבות, אתה יודע.
תכתוב כל מה שנראה לך רלוונטי לסרט, בלי התחשבנויות מהסוג הנ"ל.
עינת
האמת, שגם לי זה קרה, אמנם מזמן
לא נהנתי כמו בעידן הקרח, אפילו יותר מבמפלצות! אבל קשה לי לכתוב על זה, כשמה שיצא בנתיים זה הרבה שבחים ו…זהו. אז בנתיים ויתרתי.
אולי הפעם נוותר על ביקורת ונקפוץ
ישר לתגובות? אולי שהביקורת תהיה אוסף של התגובות שאנשים כתבו על הסרט?
שלחתי ללונג ג'ון ביקורת אתמול,
לא יודעת אם לונג תאהב אותה מספיק כדי לפרסם, אבל הנה, עשיתי מעשה. :)
ואני כבר חשבתי שלונג תהיה חייבת לפרסם את הביקורת שלי. עכשיו שיש לה אפשרויות בחירה, היא יכולה להחליט שהביקורת שלי לא מפסיק טובה.
נו טוב, נאלץ לחכות. מעניין אם עדיין יהיה לאנשים מה לכתוב על הסרט אחרי שהביקורת תתפרסם. אנחנו מדברים עליו יותר מדיי כבר. אני מציע שמעכשיו אף אחד לא יכתוב יותר דעות/מחשבות/רעיונות/שטויות/שאר ירקות על הסרט.
טעות.
ב*שום* מקרה העורכים לא היו חייבים לפרסם את הביקורת שלך, גם אם היא הייתה היחידה שהייתה נשלחת בנוגע לסרט הזה. אם הביקורת שלך לא הייתה מספיק טובה לדעתם, הם היו מעדיפים לא לפרסם אותה בכלל.
למה להיות קטנוניים?
או במילים אחרות: החצי הראשון של ההודעה שלי נאמר ב
סקופ!
אחד מיוצרי הסרט סיפר באחד הפורומים לאנימציה, שסקראט, הסנאי האהוב על כולנו, נועד להיות רק בתחילת הסרט (מה שהופיע בטריילר), אבל כיוון שכולם כל כך אהבו אותו, החליטו להשתמש בו לעוד כמה סצינות. רק שתדעו.
בדיוק הערב ראיתי את הטריילרים של
Resident Evil ושל "בלייד 2". את האחרון לא הבנתי כי לא ראיתי את "בלייד 1", אז אין לי מושג מה בדיוק הלך שם. את הראשון לא הבנתי כי הוא עשה עלי רושם של סרט מופרך, מטופש ומיותר לחלוטין.
הנה עוד שני סרטים שאני לא אראה (וודאי שלא בקולנוע).
אגב, הוקרן גם הטריילר החדש ל"סטאר וורז" וכולם נורא התלהבו, חוץ ממני, בערך. כשאנשים שאלו בפליאה "מתי כבר הספקת לראות אותו?" אני מיהרתי להשוויץ ב"עין הדג" – תמיד עם האצבע על הדופק. היפ היפ הוריי!
את "עידן הקרח" אני מניחה שאראה בקולנוע, יש סיכוי שאפילו השבוע.
בערוץ 2 כבר רצות פרסומות ל-ET המחודש, אז נראה לי שהוא יוצא גם אצלינו יחד עם כל העולם (למה זה קורה כ"כ מעט, וכשזה סוף סוף קורה, למה דווקא לסרט שכולם כבר מכירים?). לא יודעת אם אני אשקיע בו כסף – כרטיסי הקולנוע יקרים מתמיד, ואני לא התלהבתי מהסרט בפעם וחצי שראיתי אותו בוידאו (זה קרה, לראשונה, רק לפני כשנתיים… כן כן. אני חוששת שהבעיה היא שלא ראיתי אותו כילדה והקסם אבד לנצח).
עינת
גם אני הייתי שם...
וכולם אמרו לי שאני משוגע שאני זוכר את כל הטריילר בעל-פה….
אתמול, בפגישה הראשונה של התא הטכניוני למד"ב (פוסט-זרבוב), עשו לנו כמה הקרנות טריילרים… אז מלבד מלחמת השיבוטות (שהיה מדהים כמו בכל פעם מחדש), ראינו את רשע מקומי (ואני מצהיר כאן ועכשיו- אם היה סרט שמגיע לו לקבל את השם 'הנוסע השמיני 2 ב", זה הוא), בלייד 2 (שנראה סרט כיפי וחסר הגיון, כמו שצריך ךהיות), ואת סקובי-דובי-דו, שהראה שכלב מדבר בCGI נראה מטופש ולא אנושי בדיוק כמו כלב מדבר באנימציה של האנה-ברברה.
טוב, מלבד זה גם שמענו הרצאה מעניינת והיה חידון טריוויה הומוריסטי (טוב, החידון היה רציני, אבל כשהמשתתפים הראשונים הם שלמקו, הבדיחה וEeפסלון, הכל הופך להומוריסטי).
היי, אפילו אני עניתי נכון
על כמה שאלות, יותר ממה שאני ציפיתי אפילו!
'הנוסע השמיני 2 ב'
כשהזכרתי פעם לרד את 'Resident Evil' זו בדיוק היתה התגובה שלו. מוזר (או שלא).
ובצדק.
הנה התקציר של הסרט, מתורגם מימד"ב. תגידו לי אתם אם זה לא רימייק של הנוסע השמיני 2:
יחידה צבאית מיוחדת נלחמת במחשב על שיצא משליטה ובמאות מדענים אשר עברו מוטציה ליצורים אוכלי-בשר לאחר תאונת מעבדה. (אבל האם קוראים להם איגור? הא?)
ובצדק.
עברו מוטציה והפכו ליצורים אוכלי בשר?! זה אומר שבמצב טבעי כל המדענים הם צמחונים?
הא ודא...
שלמקו חביבי,
לא מזמן נזכרתי מאיפה אני מכיר אותך מלבד שראיתי את פרצופך פה ושם בטכניון – בשבועות הראשונים של הסמסטר הקודם היינו ביחד בקורס לאידיש אבל אני לא זוכר אם היית גם בקורס מד"ב בקולנוע (ואם לא – לך ותהנה למרות המרצה ה-מממ… מאותגרת שפיותית משהו…).
תשמע
אתה לא צריך להמליץ לי ללכת למדע בדיוני בקולנוע. אתה צריך לסדר לי את המערכת ככה שלא יפלו לי קורסי חובה עליו כל סמסטר.
להמליץ?!
אצלי התקבל הרושם שהוא עשה בדיוק את ההיפך…
לא ניסיתי ללכת אליו באופן אישי אחרי ששמועות חוזרות ונשנות ממקורות שונים בשנים שונות חזרו וטענו, שלמרות השם המפתה, זה קורס רע למדי וממש לא שווה.
עינת
כמו שרשמתי
בהודאה שנימחקה :אל תיקח את הקורס שום סרט לא שווה את הסבל של לצפות במרצה הזאת.
לא זאת ועוד אלא שראית את כל הסרטים:
ווינג קומנדר,בבילון חמש IN THE BEGINING
הסרט היחידי שהיא הביאה כשעוד היה חדש זה הסרט הנהדר הקומה ה13
בקר טוב! יופי של דוח''קו
אני מתחילה לחבב כתבות דוחק"ו אפילו יותר מכתבות אמת…
רק יש לי מחאה אחת: הסקרט גרגרן?! גרגרן?! הוא לא אוכל כלום כל הסרט. אני הייתי מתארת אותו כ"נאמן". ואולי הוא פשוט בשלב ההתפחותי הזה בו צריך "אובייקט מעבר" (אצל ילדים דובי, ואצל סנאים קדומים – בלוט).
גרגרנות
מה שמזכיר לי את התמיהה הנצחית: ממה לעזאזל הקויוטי מרואד ראנר מתקיים? הוא לא אמור היה למות מרעב כבר לפני שנים?
גרגרנות
בכל דקת מסך הבחור מתפוצץ, מתרסק, מתפצפץ, נדרס, נשחט, נזרק, נופל, ובכלליות קורים לו כל מיני דברים לא נעימים – מספר פעמים! – וזה שהוא לא מת *מרעב* זה מה שמפריע לך?!
גרגרנות
פוליטיקה, פוליטיקה, אבל אוכל ?!
טריילרים
תגדידו רגע
דיברתם כל כך הרבה על טריילרים בדו"ח ובתגובות מה שכמובן מוביל לשאלה המתבקשת:
היה כבר סקר על הטריילר הכי טוב פעם?
זה די קשה לדעתי כי באמת יש הרבה מאוד טובים אבל כמובן "אתם יכולים לנסות"…
תנסה פה.
כתבה מספר 850
ולא כל כך
מי שיהיה היום בחיפה בלב המפרץ ויעמוד לפני בית הקולנוע בסביבות 21:30 יראה קבוצה קטנה של אנשים שנכנסים לראות Ice Age. אותו מישהו שימצא שם באותו זמן מוזמן להצטרף לאותה קבוצה בצפייה משותפת.
תזמו ן מושלם, או שלא.
גם מחר בשעות אלו תהיה חבורה של אנשים שהולכת לעידן הקרח בלב המפרץ.
מתי תהיה ביקורת?
כדי לדעת אם תהיה קבוצת אנשים ליד קולנוע "רב חן" בתלפיות?
תזמו ן מושלם, או שלא.
אם ירצה השם (וסדרן הרכב של הקיבוץ) אני אהיה חלק מהקבוצה הנ"ל. הענין הוא שבעיתון, משום מה, כתוב שבלב המפרץ ההצגה הכי מאוחרת היא ב-15:00.
מה קורה עם זה??
הבט שנית.
אתה בטח מסתכל על ההקרנות בעברית.
לא.
חד משמעית. 24 שעות של היום, מדור קולנוע, חיפה לב המפרץ, עידן הקרח באנגלית, השעה הכי מאוחרת היא 3 אחה"צ. אפילו ההצגה האחרונה בעברית היא ב-17:00. אז או שזה פאק של העיתון, או שאנחנו הולכים לראות את קרוסרודס.
מה יש לך נגד הסרט של בריטני?
ראיתי אותו עם חברות והיה איתנו גם עוד מישהו שלא אוהב את בריטני ואפילו הוא אמר שהיה טוב.
או שזה האלטר?
אני כבר לא בטוח…
מה? לא הבנתי מי זה האלטר?
אפיונים של הילה
למרות שהיא לא ,בת 12, קריית ביאליק, הילה אלמוג, בהנחה שאינה פיקציה או אלטר, מפגינה בהחלט אפיונים דומים:
א. היא אהבה את הסרט של בריטני ספירס.
ב. הדוא"ל שלה, הוא הילה המלכה@הוטמייל. או ששם המשפחה שלה זה "המלכה" (מה שלא סביר, היות והיא קוראת לעצמה הילה אלמוג) או ש….
ובכל אופן – או שזו באמת הילה (,בת 12, קריית ביאליק) או שזה אלטר מפותח ומושקע ביותר.
מה?!?
שמישהו יסביר לי על מה אתם מדברים?!?!?
וואו. היא אמיתית.
אלוהים,
אני חושב שזה היה מנצח בתחרות "הטוויסט הטוב ביותר"…
אני בטוח
שהיה טוב. לא רק זה, גם שמעתי שיש כבר כאלה המגדירים את קרוסרודס כסרט בקליבר של האזרח קיין אם לא מעבר לו.
עם כל הכבוד לקרוסרודס
ולאזרח קיין, הם לא מעפ"ג.
http://www.liquidgeneration.com/poptoons/britney_breasts.asp – The Mystery of Britney Spears' Breasts
כולל תמונות מקרוסרודס ואולי קצת
פשוט מצוין!
אין מילים בפי, חבל שלא רואים פרקים כאלה באקס פיילז.
קטע גדול
כבר מזמן הייתה לנו שיחה על הנושא הזה באתר והדג נתן לינק לקטע הזה.
אכן, נכון.
זה היה בסקר של "מי יותר חתיך" (לפני חודש וחצי), אבל לא נכנסתי ללינק ההוא אז.
כתבה מספר 784
נו, מה אפשר להגיד?
האנימציה לא מדהימה ולא פורצת גבולות אבל עדיין יפה מאוד. השלג נראה טוב מאוד בהתחשב בזה שהוא כל הזמן נערם אז בטח שהוא יערם ישר. לא כל כך אהבתי את אפקט החפירה בשלג, בעיקר עם המקל של בני האדם, שנראה לא אמין אבל זאת התלונה היחידה שיש לי לגביו.
סרט מצחיק ביותר (הומור שחור, כמובן) ובסוף קצת קיטש כמו שצריך. אישית הכי אהבתי את מוזיאון הקרח והגלישה במערה ואת מופע האקסטרים ספורט של סיד ("Back Scratcher!" "Loop to loop!").
קצר מדי ודורש המשך.
אתה מדבר על הסרט או
על בריטני ספירס ;)
הא?
זה בסדר. עוד לפני שהסרט יצא
למסכים כבר התחילו לתכננן לו את סרט ההמשך.
עוף חמוץ סיני.
שלומות,
אני זקוקה לעזרתכם.
אני צריכה מקורות מידע (ספרים/אתרים/ווטאבר), עדיף בעברית, על איך סרטים בשואה, שלא דווקא היו קשורים אליה, הושפעו ממנה, ואיך התעמולה הנאצית השפיע על קולנוע בשואה בכלל.
תודה מראש!
_______________________________________
סלאשים הם אויבי האנושות….
בונים פה לידי.
בונים. בתים. נס-ציונה בהתהוותה, אין מה לעשות. אבל למה, לעזאזל, *חייבים* לקטוע לנו את זרם החשמל? כי נחשול המתח הזה כנראה שרף לי את ספק הכוח. ואני לא אוהב שספקי כוח נשרפים. בעיקר כשאני באמצע כתיבת הודעה. הו, לא!
טוב, אחרי שהוצאתי את זה החוצה, לשאלתך:
כיתה ט', נכון?
אם את לומדת היסטוריה עם הספר "מסע אל העבר: המאה ה-20" את בוודאי יודעת שבסוף כך יחידת לימוד יש פינת "מהפכת התקשורת", שבה מרחיבים על הצד התקשורתי של המאה.
לבטח תוכלי למצוא שם קצת ("קצת" פירושו עמוד) חומר על הנושא שאת מחפשת.
ואם זה לא מספק אותך, תוכלי לחפש באתרים של מט"ח, המו"ל של הספר הנ"ל (כמה ר"ת!):
http://www.cet.ac.il
או באתר של סנונית:
http://www.snunit.k12.il
חה.
אם אתה מתכוון לשורה וחצי על הסרט אולימפדיה, אז אתה צודק לחלוטין. אבל אני זקוקה למידע על סרטים שלא נעשו במטרה לשבח את המשטר הנאצי, אבל הושפעו ממנו (סרטים בהם סתם יש דמות שולית של יהודי רע… וכו' וכו').
שירים יפניים זה רע. בעיקר עם הם של סליירס. רע. זלגדיס. רע.
אאל''ט
היהודי זיס
היהודי הנצחי
(לפחות לפי כל הסמינרים-קדם-פולין שעברתי, אלו הם השמות. בוודאות יש יותר, אני ממש לא זוכרת.)
בספר "מגלות לקוממיות" (ספר ארכאי ועתיק משהו, מצד שני, ההיסטוריה לא מתעדכנת {מממ… טוב, אני בוחרת שלא לפתוח על זה דיון } והוא הרבה יותר ממוקד מאשר הספרים החדשים.) מפורט גם כן על סרטים כאלו ואחרים שהשפיעו על התרבות הנאצית. וכמובן- הסרטים של לני רי——שלטט (תהרגו אותי, אני לא מצליחה לזכור מה השם המדוייק שלה)
לני ריפנשטאל
http://www.haayal.co.il/story.php3?id=423
וגם
כתבה מספר 746
חשבתי שהיא מחפשת
סרטים שלא נעשו על מנת להלל את המשטר הנאצי.
לני כיוצרת של היטלר בהחלט יצרה על מנת להלל.
לא הבנתי מה בדיוק את צריכה.
סרטים עלילתיים שנוצרו לאחר מלחה"ע ה-2, והושפעו מסרטי התעמולה הנאציים מבחינה תכנית (עלילתית)? אני בספק אם ישנם כאלה.
מה שבטוח יש, זה סרטים שהושפעו מבחינה ויזואלית (טכניקות צילום, עיצוב פריים, עריכה וכו'), שכן התעמולה הנאצית, ובפרט לני ריפנשטאל, חידשו הרבה בשטח הזה.
הייתי זקוקה בשביל עבודה
לביה"ס, והתכוונתי יותר לחקור על איך יוצרי הסרטים שמו בדמויות שוליות את היהודי הרע, או הגרמניה הבלונדינית היפיפיה מפותה ע" מישהו רע, שדומה בדיוק להגדרה של יהודי, וכו'…
אבל אנ יכנראה אאלץ להחליף שאלת חקר, כי על זה פשוט אין חומר…
אם כך, אין לך מה לחפש אצל הנאצים
העניין היה קיים כבר מאות שנים. זוהי האנטישמיות המוכרת והאהובה על כולנו.
בונים פה לידי.
גם אתה גר בשכונה הזאת, שבאופן אירוני דווקא היא מנותקת מהחשמל בממוצע 4 פעמים ביום, במיוחד בבוקר באמצע השבוע כך שהשעון המעורר יתאפס?
ושלא לדבר על השוחות שחפרו לנו בכביש (שדווקא די מאזנות את הבמפרים).
וכדי שלא יהיה לחלוטין, מישהו יכול לתת לי טיפים איך משכנעים מישהי ש"מפלצות בע"מ" זה לא סרט לילדים (לא רק, בכולופן)?
ארר...
מראים לה את הטריילר?
תאריכי יציאה
למה מפלצות יצא בארה"ב ב2 לנובמבר, והגיע לישראל רק ב21 בפברואר (כמעט 4 חודשים!), ואילו עידן הקרח מגיע לישראל תוך 9 ימים?
תאריכי יציאה
כי לאמריקאים היה הפעם השכל לשחרר את הסרט בדיוק בזמן לחופשת פסח של ילדי ישראל, וכך הם הפנימו את הלקח ממפלצות שיצא הרבה לפני פורים.
זה בין השאר קשור לחגי ישראל
אם תשים לב, 'מפלצות' הגיע לארץ בפורים. 'עידן הקרח' נופל על פסח, מתי שלכל הילדים יש חופש מביה"ס ויש להם מלא זמן ללכת עם ההורים לקולנוע.
סרט מהמם
סרט זה הולך לשבור קופות אנשים
יודע מה יכול להיות נחמד?
אם תספר לנו גם על איזה סרט אתה מדבר.
אייס איג'? איטי?
קצת סבלנות
תחכה עוד כמה שבועות, תקרא טוב טוב את כל הדוחקואים שיפורסמו, תבדוק איזה סרט הרוויח הכי הרבה כסף ואז תבין על איזה סרט הוא דיבר.
קצת סבלנות
אולי זה יהיה הסרט שלא יסבול מקללת ה60% בהכנסות.
או שבעצם זה היה 50%
זה היה 50. אבל 60 זה יותר גרוע
אאוריקה!
הוא דיבר על אייס אייג'!
אמרתי לך שעם קצת סבלנות
אתה תמצא את התשובה
הרגע ראיתי CUBE סרט אדיר
אם יש לכם איזושהי פיסת מידע עליו אני אשמח לשמוע…
זאוטיסט
'קיוב'
ביקורת: כתבה מספר 40
'קיוב 2' (ידיעה קצת ישנה): כתבה מספר 378
תודה על הלינקים…
אבל איך לא אהבתם?
בקלות!
זה טעות לחשוב או להגיד
ש"לא אהבנו". אני אהבתי ואני יודע שיש פה עוד כמה שכן אהבו את הקוביה. היה ויכוח דיי ער לגבי האיכות של הסרט הזה ונראה שפשוט המתנגדים צעקו יותר חזק.
כי הם חסרי טעם.
ברכות לגונקל
(הוא זכה באוסקר??)
לפני מספר ימים
היה פרס התיאטרון הישראלי. אני חושב שאני יכול להשלים את התמונה לבד.
ברכות
אם נכון אז מזל''ט
וכמובן
נאום?
(הסטופר מוכן)
לא הצלחתי למצוא רשימת זוכים
אבל כאן:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=143408&contrassID=2&subContrassID=7&sbSubContrassID=0
אפשר לקרוא על המועמדים (וידידנו ביניהם, בקטגוריית 'השחקן המבטיח')
אם זה באמת נכון,
אז באמת מזל"ט, ושהיה לך בעתיד.
(אתה יודע כמה זמן לקח לי להבין בקון מאיפה אתה מוכר לי?! לעזאזל, חצי מהקון אני רק בוהה בך!).
היית צריכה לשאול אותי
זיהיתי מיידית, דווקא לפי הקול… ואז הסתובבתי והופתעתי לגלות שצדקתי. .
(גם אותי לא הכינו לסלבריטיז בקון )
עינת
ברכות וכל הכבוד
היפ היפ הוריי, האח הידד ושאר ים…
לשנה הבאה ב (ותשתדל לא להפוך ל כשתהיה גדול :-)
קולהכבוד, באמת.
אבל רגע, מה גונקל בדיוק מבטיח?
ברכות לגונקל
אני גם אצטרף לברכות! ושהיה לך הרבה ושלא תהפוך ל.
כל הכבוד על
קבל ח"ח וכל שאר הברכות שאנשים יתנו לך.
ועכשיו אם לא אכפת לכם, תעזרו לפחות משכילים מאיתנו בנושאי תאטרון. מי? מה? למה? כיצד? איך? מתי? איפה?
כנ''ל
גם בקשר לברכות וגם בקשר לשאלה
ברכות גונקל!
איך אומר יוסי אלפי
"וואלה, שחקן מבטיח!"
כל הכבוד!
מה שהם אמרו.
תודה לכולם!
מה תודה? תתפשט!
בכל אופן, אם אף-אחד אחר לא ענה לי אז אולי אתה תענה. מי אתה? במה זכית? מה קורה כאן?
התשובה
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?item…
זהו שוב אותו קישור מלמעלה. (שים לב לקטגורית השחקן מבטיח).
תודה אבל
כבר ניסיתי להכנס ללינק הזה, ומשום מה הדפדפן שלי (גם אקספלורר וגם מוזילה) לא מוכן לטעון לי את הטקסט (אני רואה רק את המסגרת של האתר, בלי הכתבה עצמה).
גם לי יש אותה בעיה.
מישהו פשוט יכול לספק הסבר?
(או לאיך פותרים את הבעיה או פשוט לענות במקום לתת לינק)
אוקיי, פעם אחרונה.
עפר סקר המכונה גונקל זכה בפרס 'השחקן המבטיח' בטקס פרס התיאטרון השנה, על הופעתו בהצגה 'מכתב לנועה'.
כולנו שמחים בשמחתו.
זהו.
אתה נשמע עצבני
זה לא שכבר כתבו את מה שאמרת מאתיים ארבעים ותשע פעם. הבנתי כבר שהוא זכה בפרס השחקן המבטיח. מה לעשות, אני לא צופה תיאטרון קבוע ולא היה לי מושג מה שמו האמיתי ועל איזה הצגה הוא זכה, אז רציתי קצת פרטים.
לא צריך לצעוק…
תודה ד"א.
צעקתי?
(מסתכל על ההודעה האחרונה שלו)
כתבתי באותיות גדולות?
שמתי סימני קריאה?
לא.
להבהרת המסר: אינני עצבני או כעוס ואת ההודעה לעיל כתבתי כשירות לציבור.
לא צעקת
תודה רבה לך. לא יודע למה, אבל כשקראתי את ההודעה שלך זה היה נשמע כאילו אמרת את זה בעצבים. טעות שלי… סורי…
וואו. וואו וואו וואו!
כל ה-כ-ב-ו-ד, גונקל!
בתור שחקנית חובבת עם שאיפות לעתיד, אני יכולה להגיד רק…
וואו.
תגיד, איפה למדת? (ברצינות לחלוטין, בלי אף טיפת |ציניות|, אני עסוקה בלהרשם לשלל בחינות משחק עכשיו)
אני מקווה לא להתפדח
(כלומר – לא לטעות בכתובת).
אתמול (11/5), הלכנו לראות את "מכתב לנועה" בתיאטרון י-ם. יצאנו עם דמעות בעיניים – באמת. היה מדהים!
סיפור המאבק
בצעד קל נכנסו שני היריבים לזירה,
ומייד היה ברור לכולם –
על הקרב להסתיים כאן, לטוב או לרע,
זהות המנצח לא תשאר בגדר נעלם.
זעמה של ממ"א היה חסר גבולות,
מעל חצי שנה של מתמשכים היא החזיקה בכל יד.
ומולה עמד יריבה שבע העלילות,
חמוש בכח רצונו בלבד.
את רוב שעות הפנאי הוא ניצל,
כל מרצו הוא הקדיש למשימה –
פתרון לוגי ופשוט עלה במוחו השפל, ובכך בא הסוף לאימה.
או בקיצור – הצלחתי סוף סוף לחסל את כל המתמשכים שלי. הקדשתי לעניין את רוב שלושת השבועות האחרונים, מאחר והייתי צריך להשלים למעלה משנה של כתבות, סקרים, יומיות ומה לא.
התלבטתי איך לטפל בכל הכמות הזו, מאחר ומדובר על כמה אלפי תגובות המחולקות ע"פ כמה מאות ידיעות, ובסוף החלטתי ללכת בדרך הכי ישירה (אם כי בדיעבד לא הכי קלה) – להכנס לינק אחרי לינק, מזהה ידיעה אחרי מזהה ידיעה, עד שאני אשלים את הכל.
והנה, הפרוייקט הושלם. ממ"א שוכבת בפישוק איברים על מפתן הדלת, ולא נותר לי אלא לצחוק צחוק משוחרר של הקלה.
באותה הזדמנות הייתי רוצה להפנות שאלה אל העורכים – נתקלתי בכל מיני מזהי ידיעה ריקים. מה הסיבה לתופעה?
לנוחיותכם, הנה המזהים החסרים:
1,3-21,191,210,216,217,250,296,313,337,420-422,518,615,839.
אני מקדיש את המבצע לאנילג'נה, שתהתה מה אני עושה ביומיות שוממות (כתבה מספר 607
ולסיכום – אני יודע שלרובכם יש עדיין מתמשכים, ושזה יכול להיות מעצבן כשמישהו מנופף מולכם בעובדה שהוא הצליח לחסל את ממ"א בעוד אתם מנהלים קרבות בלימה מולה, אבל חשבתי שאם אני הצלחתי לבצע את הפרוייקט הזה (עד כמה מטורף שהוא אכן היה), גם אתם יכולים.
(בטון מלא פאתוס) ועכשיו, כל מי שמוכן לצאת למשימה הזו – שיצעד צעד אחד קדימה!
אביר נערץ, נתיניך הנאמנים מודים
לך, על הכחדת המפלצת האימתנית.
הם גם מבקשים לציין, שאתה מטורף לגמרי. הרישום השיטתי שעשית – גוואלד. ישנת בכלל בשבוע האחרון?
אני שומרת את הממ''א שלי
על אש קטנה – אני פשוט לא מייצרת לי מתמשכים שהתרחשו לפי זמני (והרבה קרה באתר עין הדג לפני זמני כמה שעצוב להכיר בכך…) אבל באמת – כל הכבוד. המלצות מיוחדות?
אגב, מה שאני אומרת זה שאני משתמשת במושג ממ"א בצורה קצת שונה משלך. ממ"א זה רק מה שכבר ביקרת בו, לא כל מה שיש באתר מאז ועד היום…
זו ההגדרה הרשמית של ממ''א
(ומכאן "מתמשכים"). מה שלא נכנסת אליו לפני בואך לאתר לא נחשב ממ"א. אך, אצלי יומיות או כתבות שפורסמו אחרי שהגעתי כן נחשבות כממ"א למרות זאת, ותאורטית תגובות חדשות על כתבות שלא ראיתי מעולם (ניתן לזהות כאלה באמצעות דו"ח מודמים)….
אש קטנה? שתצלה...
אני הגעתי לעין הדג באמצע נובמבר בעקבות כתבה ברייטינג. הכנסתי את האתר לבוקמארקס, והתחלתי לבקר בו מדי כמה ימים.
באופן רשמי, רק באמצע ינואר החלטתי שאני אוהב את האתר מספיק כדי לתת פרטים מזהים עליי, ופתחתי לעצמי התאמה אישית.
לפני כמעט ארבעה שבועות השתחררתי מצה"ל, מה שהשאיר לי הרבה זמן פנוי. החלטתי לעשות לעצמי פרוייקט אישי ולהשלים כל מיני דברים שהיו חסרים לי – ביטויים (כמו "יפה אפסילון אחת קודם"), גלגולי ניקים (שיריקה שהפכה ל"Starblower), ועוד.
התייסתי למושג ממ"א בתור כל מה שמופיע ב http://www.fisheye.co.il/newstorylist.php3?force_skin=haayal
, אפילו אם מדובר בכתבות שלא נכנסתי אליהן.
אבל אני חייב להודות שנהניתי מאוד, למרות שהיו כמה יומיות לא רלוונטיות פה ושם או דברים שפחות מעניינים אותי – אבל צלחתי את כל הכתבות, ובשתי מילים: "מומלץ!".
רגע, תן לי להבין – עברת על כל המספרים שיש בstory ID (מ-02 עד 858) וקראת את כל הכתבות האפשריות?? בוא'נה, אתה משועמם… אבל בדרך טובה! או שלא…
אגב, זה לא מעצבן אותי כשמישהו "מנופף מולי בעובדה שהוא הצליח לחסל את ממ"א", פשוט כי ממ"א שלי הרבה יותר קלה משלך – היא קיימת רק בכתבות אליהן נכנסתי, וזה בטח אפילו לא חצי ממה שיש באתר. מה שפספסתי פספסתי, ואני לא מתכוונת לחזור לזה בזמן הקרוב.
במחשבה שניה, עכשיו בכל זאת פסח…
כיפאק-היי!
כל יום הוא קרבות בלימה מול ממ"א. בינתיים יש ביננו סטטוס קוו, אבל יחד עם המצות בא הפסח, רחוק מהמחשב… I shall overcome!
זה בטח לקח לך שעות על גבי שעות על גבי ימים.
חשבתי על לעשות את זה פעם אבל מהר מאד גיליתי שזה ייקח לי יותר זמן ממה שיש לי (בית ספר, מבחנים, בגרויות, שינה, אוכל ושאר דברים לא חשובים).
מצד שני, פסח עכשיו ויש די הרבה זמן בלי מבחנים.
מצד שלישי, עוד כמה חודשים צבא ואז גם ככה אני אאלץ לעזוב את האתר.
מצד רביעי, אולי אני אהיה ג'ובניק ואחזור הבייתה (ולאתר) כל יום.
מצד חמישי, למישהו באמת אכפת מכל ההתלבטוית שלי?
מצד שישי, אני אכתוב גם אם לא אכפת לכם.
מצד שביעי, אני סוטה מהנושא.
סחטיין על השיר, לקח לי זמן להבין מה אתה בכלל רוצה, ולרגע או שתיים חשבתי שהשתגעת לגמרי. בעצם אולי באמת השתגעת.
אני באמ היחידה שאין לה בעיה עם
ממ"א? ודאגתי להכנס לכול הכתבות באתר וגם לכול הסקרים והדוחות(למרות שלא לכול היומיות). זה לא אומר שאני אמורה להתיאש?
אולי עוזר שאני פותחת תמיד שני חלונות במקביל כדי לקרוא מתמשכים.
גם אני פותח שני חלונות במקביל
או חלון 'עין הדג' וחלון שני עם אתר האגודה למד"ב ו/או האייל הקורא. טל כהן מחזיק אותי בצבת.
והאמת שאני מאמין שקראתי את רוב הכתבות באתר, גם אלו שלפני זמני, אך לא את כולן.
מדי פעם, אחרי חיסול ממ"א, אני אוהב להיכנס לכתבה שמעולם לא קראתי – רק בשיל האנכרוניזם.
בסוף הן תיגמרנה.
חבל.
כנ''ל, כנ''ל
גמני פותח מספר חלונות (בדרך כלל שניים שלושה של עינהדג ועוד אחד או שניים של האגודה/פורומי מד"ב).
אבל אני הייתי כאן מההתחלה, אז כבר אין לי כתבות שלא נכנסתי אליהן. כך שבדרך כלל אין לי בעיה מיוחדת עם ממ"א, אני מחסל אותה על בסיס יומיומי כמעט.
אבל פסח מתקרב, ואיתו שבוע עמוס ונטול אינטרנט כמעט: לילהסדר, סופש באפי ואז כנס פנטסיקון.
אני מתחיל לחשוש….
איזה קטע, גם אני עושה את זה.
(ל"ת)
חיבור מהיר ארבעה מחשבים
ולפעמים עזרה של שותפים עזרו לי להביס את ממ"א למרות קריסת המחשב הראשי.
(ועדיין כל יום היא חוזרת בכוחות מחודשים).
תחוסל ממ"א לאלתר.
*עוצמת את העיניים
ומצביעה על עצמה*
ואני מאמינה שבנוסף, קראתי לא פחות מ98% מהתגובות שהתפרסמו אי פעם באתר.
שקט, אנ ייודעת כבר בעצמי שאני חולה.
כנ''ל,
ואם להאמין לדג הקורא, אין כתבה בדג בה לא הצבתי את רגלי.
אבל לי יש תירוץ, אני נמצא כאן כבר המון המון זמן! פעם באמת היה אפשר לחסל את כל המתמשכים בלילה אחד, ברצינות! למה אתם מסתכלים עלי ככה?
היו כמה כתבות ששימשו ניסוי,
וחלק נמחקו מסיבות אחרות. מה שחסר – זה מה שנמחק.
תודה על ההסבר.
אני שוקל להעלב – אף אחד לא שם לב לאקרוסטיכון שבשיר?
נונין, דווקא ממך ציפיתי ליותר.
אקרוסטיכון
בועזז מוחא כף! איך לא שמתי לב קודם?!
אקרוסטיכון...
תודה!
לו היית מספר לי מזה
"אקרוסטיכון", הייתי שוקל להתלהב מזה…
תיקח את האות הראשונה
בכל שורה בשיר.
אוף,חשוב ודחוף
באפריל הזה כבכל אפריל מתקיים יורי נייט (לילו של יורי),שלא כמו בדרך כלל השנה חוגגים זאת בארץ וגם בטכניון ,בחגיגות בטכניון אמורים להיות מוקרנים שני סרטים,בעקבות בעיות של זכויות הקרנה נותרנו עם שישה סרטים לבחור בינהם אנא פונים לכותבי האתר הזה לבחור שניים מתוכם והרשימה היא:
אנא בכל לשון שבקשה תבחרו היום כי מחר אנו צריכים להודיע.
לדעתי.
באלמנט החמישי.
בתור הסרט השני אני מהמרת על סטרגייט אבל לא באותה רמת חשיבות כמו האלמנט
אוף,חשוב ודחוף
כסטודנט בטכניון, עם אינטרס ברור בנושא (בהנחה שתקרינו את זה כשאני יכול להגיע, עוכרי ישראל שכמותכם!):
B5, כי לא ראיתי כבר כמה זמן..
5th Element כנ"ל.
(קונספירציה של 5? לא…)
אגב, מי זה יורי? (גגרין?)
אכן. וזה יהיה ב-12 לאפריל
(שזה יום שישי).
גל גם אתה יכול להשפיע...
אנא תעביר גם את בחירתך (או כאן או ישירות לאחד הנפשות הפועלות על הערב :אני ודניאל)
אם כך
אין לי אינטרס, הא?
אני באופן אישי הייתי מעדיף את הפיילוט של B5, ואולי את האלמנט החמישי בשביל הוויזואליה. את ספייס קאובויז וקונטקט יש לי בדויד, אם אתם צריכים (למרות שבהכירי את המדיניות של הטכניון, זה בכל מקרה אסור).
אחרת אלא הסרטים
המדיניות היא כזו ,רק מה שיש לאוזן השלישית,ורק מה שיש להם זכויות הקרנה פומבית.
וכמובן השאלה היא
האם גם הסרטים חייבים להיות מהאוזן השלישית, או שמספיק שהם *יכולים* להיות מהאוזן השלישית? יכול לעזור לתקציב, סרטים לקבל ממקור חיצוני בחינם…
הבחירה שלי
לא ראיתי ספייס קאובוייס ו- b5.
הייתי בוחר את קונטקט ואת mars attacks. את "סטארגייט" ו"האלמנט" ראינו כבר יותר מדי פעמיים.
האפשרות להשפיע היא
עד היום ב 20:00 אז בבקשה תגובות.
ראיתי שלושה מהסרטים הנ''ל:
"קשישים בחלל" (זה לא היה השם המתורגם? ), קונטקט וה"אלמנט".
את האלמנט החמישי ראיתי מספיק פעמים, והוא לא כזה להיט בעיני. בהחלט אפשר לוותר.
קונטקט הוא סרט מרהיב והכי מתאים מבין כולם, אבל הוא ארוך למדי (כשעתיים וחצי) ודיי כבד (בניגוד לשאר ההצעות שהן הרבה יותר קלילות וקומיות לרוב). לי אישית אין בעיה עם זה, אני מ-א-ד אוהבת את הסרט.
בבילון – לא לא לא. מעולם לא ראיתי את הסדרה ואני לא רואה את עצמי מתחילה לצפות בה. זה יהיה נחמד למעריצים, אבל מה עם השאר?
עדיף להקרין סרט שעומד בפני עצמו ומאפשר לכל אחד להתחבר אליו, מאשר חלק מסדרה (שיקרוץ רק למי שמכיר, ויבאס את מי שלא מכיר ואין לו איך לראות את ההמשך).
"קשישים בחלל" היה סרט חביב למדי, אבל אני לא יודעת אם בא לי לראות אותו שוב (מצד שני, אין התנגדות מיוחדת).
את ה"מתקפה על מאדים" ואת סטארגייט לא ראיתי ואני בהחלט אשמח לראות (אני חושבת).
עינת
12.04.02
לילו של יורי החגיגה בטכניון
תתחיל בקולנוע הלר בבית הסטודנט ולהלן הלו"ז
20:00 :האלמנט החמישי
23:00 :ארוע חגיגי בפאב פלורנטין הנמצא ממול הקולנוע.
00:00 :ספייס קאובויז.
לפרטים נוספים ניתן לפנות אליי.
לפרטים על לילו של יורי בעולם:
נראה לי שאוותר על האלמנט
סרט מאוס שכבר מהפעם הראשונה לא מאד התלהבתי ממנו (ומהפעמים הבאות עוד הרבה פחות).
יהיו רק סרטים שכבר ראיתי… חבל . קיוויתי להזדמנות להשלים חורים (מישהו אמר סטארגייט?).
עינת
תנסי לעקוב אחרי ערוצי סינמה
הם מקרינים את סטרגייט מדי פעם.
תודה, אבל אנחנו לא מנויים עליהם
(ובכל מקרה, הכבלים זה בבית, ואני רוב הזמן בחיפה).
מעולה!
כלומר, אני בכלל לא ארגיש אשם כשאעוף משם בסביבות חצות!
(שהרי אי אפשר לפספס את הסרט המדכא של הלילה של קשת, סאמו וסצנות הקונג-פו המיותרות, ואת ג'ק, כמובן.)
לעניות דעתי,
מכל הרשימה שהוצעה האפשרות המתאימה ביותר היא האלמנט החמישי. סרט מאד כיפי, קליל ומהנה, שהולך נהדר בהקרנות מיוחדות.
אני מאד אוהבת את מארס אטאקס, אבל זה סרט שיש לגביו חילוקי דעות מאד קשים – יש המון אנשים שמ-מ-ש לא אוהבים אותו. אז לדעתי, זו לא בחירה טובה.
לגבי בבילון 5 אני מסכימה לגבי מה שנאמר כאן קודם – טוב לאוהדים, לא בהכרח לכל העולם. הוא לא מספיק טוב כדי לעמוד בפני עצמו.
סטארגייט זו גם אפשרות מגניבה (ואני מזמן חושקת בהזדמנות לראות אותו במסך גדול, לא שזה רלוונטי).
את ספייס קאובויז לא ראיתי, וקונטקט לדעתי כבד מדי בשביל אירוע כזה, וגם נדמה לי שסובל מחוסר קונצנזוס קשה.
משהו על אי טי ועל הקופות
לפי הדירוג של כל הזמנים, אי טי אמור להכניס רק 35 מיליון דולר בכדי לעלות למקום השלישי ולעקוף את אימת הפאנטום.
נראה לי שזה יקח לו בערך שבוע.
השאלה האמיתית היא
האם ומתי יעבור אי טי בחזרה את שר הטבעות.
מכונת הזמן
אם כבר הוזכר הסרט שנדחק בצדק ששמו מכונת הזמן, הרשו לי לציין שהוא לדעתי מהווה אכזבה טוטאלית.
לא שציפיתי ליותר מידי, בסך הכל היה די ברור שהוא לא יהיה סרט מדהים.
למרות זאת הלכתי והתאכזבתי.
האפקטים אכן היו מרשימים
אך הרעיונות סותרים כל הגיון ומדע מעשי.
אני אסכם זאת כך: סרט מטופש שעשוי בצורה מעניינת. כך גם אני וגם חברי לסרט סיכמנו שניתן להגדירו.
לא מומלץ לקולנוע אך בהחלט לווידאו
או DVD.
אפקטים מעולים
אפקטים מעולים המתאימים לקולנוע,רעיונות מופרכים ואידון הספר באמת קימיים,אבל בהחלט סרט ללכת עם מספיק אנשים (המחכים לג'רמי),
סרט חביב בהחלט (עם פסקול מאד מעצבן-אני חושב שמוזיקה אחת נמצאת בחצי מהסרט).
אפקטים מעולים
אכן אפקטים מרשימים, על זה שנינו הסכמנו שנינו.
אבל היו יותר מדי קטעים צפויים,אתה לא חושב?!!
למרות שהיו התפתחויות מרשימות מבחינת הסרט בחלק מן השלבים, שאותם לא אפרט למען אלה המעוניינים לצפות בסרט.
אבל אתה לא מסכים איתי שיש כאן חזרה על מוטיבים מסרטים אחרים? היו שם מה דברים שהזכירו לי כמה סרטים מוכרים אחרים שיצאו לא מזמן, ואולי זה היה מיותר.
כן היו מוטיבים ויחסית לסרט
שמבוסס (באופן חופשי) על ספר מאד ישן.
כן היו מוטיבים ויחסית לסרט
מה שנכון נכון.
אבל לגבי המוסיקה, לא החלטתי
לא שמתי לב לזה אז כניראה שזה לא היה כל כך מורגש.
בכל זאת הסרט היה מעניין, זה כן ומי שלא יגיע עם יותר מדי ציפיות, יהנה.