מבין זוכי האוסקר בעשר השנים האחרונות, למי הכי מגיע?
המועמדים בסקר הם הזוכים בפרס 'הסרט הטוב ביותר' בין השנים 1992-2001.
67  |
שתיקת הכבשים |
| 29 |
בלתי נסלח |
| 58 |
רשימת שינדלר |
89  |
פורסט גאמפ |
| 24 |
לב אמיץ |
| 7 |
הפצוע האנגלי |
| 15 |
טיטאניק |
| 11 |
שייקספיר מאוהב |
| 61 |
אמריקן ביוטי |
| 12 |
גלדיאטור |
מספר מצביעים: 373
סקר טוב בהחלט. הבחירה בהחלט לא
קלה, שתיקת הכבשים היה טוב אבל לא הכי, אמריקן ביוטי הוא סרט מצוין כמו גם פורסט גאמפ. בשלב זה אני לא מצביע אבל נראה לי שבסופו של דבר אני ילך על "חומות של תקווה", והוא גם ההימור שלי על המנצח בסקר.
אופס!
חומות של תקווה כמובן לא מעומד, התכוונתי לרשימת שינדלר.
חומות של תקווה
הייתי מצביעה לו בלי שום התלבטות אם הוא היה ברשימה הזו… מישהו יכול להזכיר לי מי גנב את האוסקר באותה שנה מהסרט הנהדר הזה?
בהיעדרו הצבעתי לרשימת שינדלר וזנחתי בכאב לב הרבה אחרים… סקר קשה!
פורסט גאמפ.
מה לעשות, אף אחד לא מתעלה עליו.
פרט, אולי, לשתיקת הקבצים(*)
שזו היתה הבחירה שלי
_________________________
(*) זה לא רגיל שסרט מחשבים זוכה באוסקר. מה? לא סרט מחשבים? כבשים? מה כבשים?
חומות של תקווה
הסרט ש"גנב" לחומות של תקווה את האוסקר היה כמובן רשימת שינדלר – שמטעמים אמנותיים רבים וטעמים סנטימנטליים רבים עוד יותר הוא הזוכה המוצדק ביותר העשור, ולו רק משום שגבר על "חומות".
אדרבא...
משום שהוא זכה באוסקר, כשמועמד אחר היה טוב ממנו…
הרגתי את עצמי מכעס!
בזמן מרוחק זה (לפני 5 שעות) הייתי ידוע בתור ImHere4dBeer,
אך כשנוכחתי לדעת את טעותי – רצחתי אותי ללא מוסר כליות וכרגע אני לא יותר מחסר שם, פורסט לקח לחומות, שינדלר שנה קודם, טעיתי…
אמרו לא לסמים!
עכשיו א ת אומרת לי?!
אתה חיפאי, נכון?
"הרואין עוצר את גדילתך!"
מטר למטה – "עכשיו הוא אומר לי?"
נצפה במעבר התחתי אל תחנה מרכזית.
אח, נוסטלגיה.
כמה שנים כבר לא עברתי במנהרה ההיא…
אני ממש מתגעגעת ל"זה שלום זה?!" – "לא, זה קיר", "מי שלא מאמין באלוהים חותף כאפה" (שגיאת הכתיב במקור) ו"נקודה למחשבה: . ".
למה ללכלך?!
ולפני שכל החיפאים יקומו לסקלני, למדתי בחיפה שנתיים שזה די והותר לספיגת מספיק אוויר מורעל… למעשה גרתי בנשר למשך שנה וחצי אז מצבי בכלל בקנטים!
ואת המנהרה המדוברת ראיתי יותר מדי פעמים בדרכי לפר"ח העברין שלי מקריית אליעזר! לא תודה, לא יותר!
זה מסבך את העסק...
כי מה לעשות, שתיהם הם שתיים מהסרטים מהטובים שראיתי…
אבל בסופו של עניין, אף אחד לא מתעלה על פוסט גאמפ.
קשה. קשה מאוד
בלב כבד נתתי את הקול שלי לשתיקת הכבשים. קצת קשה לי עם זה שטיטאניק ברשימה. לסרט הזה הגיע לזכות באוסקר באותה מידה שלהארי פוטר מגיע השנה.
חוץ ממנו, וגם קצת הפצוע האנגלי(מעולם לא היתה לי שינה טובה כל כך), רובם סרטים שמצדיקים את הבחירה (את שייקספיר וגלדיאטור עוד לא יצא לי לראות)
לסיכום, המשחק של אנטוני וג'ודי הוא מה שעשה את ההבדל. רק כל כך חבל שרידלי סקוט רצח את "חניבעל"-בתור ספר הוא אחד היותר טובים שקראתי.
סקר משובח
ההתלבטות העיקרית שלי היתה בין "שתיקת", "פורסט" ו-"לב אמיץ".
בסוף הכרעתי לטובת "שתיקת הכבשים". סרט מתח מצוין, שראיתי כבר 5 פעמים ושסצינות מסוימות ממנו עדיין חרוטות בשלמותן בזיכרון שלי.
אפילו שהוא לא מתעלה על פורסט גאמפ…
אכן סקר משובח (כותרת הושארה בכוו
נה, כמו שאומרים מקורותינו).
ואף סרט לא מתעלה על פורסט גאמפ! לכן הצבעתי אליו [הכנס משפט עם 20 שגיאות כתיב ועשרה סימני קריאה בסוף].
ואותי מעניין לדעת
מה קרה בקרית ביאליק ב-1990.
האם מדובר בגרסא חדשה של כפר הארורים (לא, לא רימייק!) – קרית הארורים?
או שמא מדובר במתקפה של משובטים, שחושבים ומדברים באותו אופן (ולא משתמשים בסימני פיסוק בצורה הגיונית / בכלל)?
ואיך מתקשר כוסכוסון (Or whatever his name was) לכל העסק הזה?
בטלכרד, כמובן
זו היתה מור שהחלה את היסטרית
"לא מתעלה על פורסט גאמפ"
והיא אפילו לאו דוקא מקרית ביאליק: כתבה מספר 816
נחמד, אבל זה לא מה ששאלתי
שאלתי לגבי הילה, בת 12 ; הילה בת 12 ; הילה, בן 12 ; ו-רוזוולה, בת 12
– כולם מקרית ביאליק.
לא נראה לך קצת חשוד?
)
(
אותה בעייה..
אני התלבטתי בדיוק על אותם סרטים..שתיקת הכבשים,פורסט גאמפ ולב אמיץ…ובסוף החלטתי ללכת על פורסט בגלל המשחק המעולה, הרעיון המקורי, והסצינות שבו פורסט נכנס לתוך ההסטוריה.. ענק!
אחד הסקרים הכי לא פיירים
כי כמו שאמר איינשטיין "זה הכל יחסי בחיים". הכוונה שלי היא שהסקר שואל "למי הכי הגיע" ולכן צריך להשוות כל סרט לסרטים שהתמודדו מולו באותה שנה. סקר יותר טוב היה לדעתי "מי מבין זוכי האוסקר בעשרת השנים האחרונות, הוא הטוב ביותר".
אני עדיין לא הצבעתי כי אין לי מושג איך לענות על הסקר הזה.
מחשבה שעברה לי בראש אומרת שפורסט גאמפ חייב לזכות בגלל שכל סרט אחר לא מתעלה על פורסט גאמפ…
זו לא היתה הכוונה.
לא התכוונו לשלוח את כל הגולשים לימד"ב לבדוק את רשימת המועמדים בכל שנה, והאם לסרט שזכה זכה בזכות, אלא רק – למי מהסרטים האלה באמת מגיע הכבוד של "הסרט הטוב ביותר"? תתייחס לזה כ"מיהו הסרט הטוב ביותר". הצדק או אי-הצדק שנעשה בכל שנה ספציפית הוא עניין להיסטוריונים.
אז למה לא אמרתם קודם?
אם זה המצב אז אני אבחר בסרט "לב אמיץ". הוא אחד הסרטים הטובים יותר שנעשו אי פעם. הוא אמנם קצת ארוך אבל בדרך כלל זה לא מפריע שרואים אותו.
גם פורסט גאמפ, שהגיע ברשימה שלי למקום השני, הוא מעולה אבל לא מתקרב לרמה של לב-אמיץ.
בקשר לשינדלר (שיש לו סיכוי גדול לזכות), יכול להיות שהייתי מצביע לו כי הוא באמת סרט מצויין אבל אחד הגורמים שאני מתחשב בהם הוא גורם ההנאה וכמה ששינדלר הוא סרט טוב אי אפשר לקרוא לו מהנה. חוץ מזה, אני עכשיו סיימתי שעתיים של קריאת חומר על השואה ונשארו לי עוד 100 עמודים לקרוא מחר.
שתיקת הכבשים הגיע אצלי במקום השלישי.
ושאר הסרטים, חלקם לא ראיתי וחלקם לא זכאים לזכות בתואר כלשהו אז בטח שלא בתואר הטוב ביותר.
אל תשאלו אותי למה אבל ההודעה שלך הצחיקה אותי, ליתר דיוק הקטע "שזכה זכה בזכות" הצחיק אותי. נו טוב, זה מה שקורה אחרי שעתיים של למידה להיסטוריה.
לב אמיץ נראה לי משעמם במיוחד.
אולי זה בגלל שראיתי אותו בלייזר דיסק (הטכנולוגיה הזאת שהייתה מדהימה לעשר דקות בדיוק, עד שהדוידים פרצו לשוק) בלי תרגום, ולכו תנסו להבין את המבטא הסקוטי.
איזה מהמאכלים הבאים היה מגיע לו לזכות באוסקר?
שוקולד
מרציפן
סוכר צמר גפן
המבורגר
צ'יפס
פיצה
ספגטי
גלידה
שניצל
חומוס (עושים באהבה או שלא עושים בכלל! –סרין, 2002)
הבחירה היתה מאד מאד מעיקה על הנשמה ! מאד! ופניי נראו כך :-/ כשראיתי את שתיקת הכבשים מככבת ליד אמריקן ביוטי;ברייבהארט;שינדלר'ז ליסט; פורסט גאמפ.
עם כל הכבוד , אין לי כבוד.
ואחרי התלבטות מעמיקה ומאד מטרידה הלכתי על שפילברג. מה לעשות. WHEN THE SHIT HITS THE FAN, צריך ללכת עם הכאב.
למרות שלב אמיץ…
למרות שפורסט גאמפ…
למרות שאמריקן ביוטי…
זה כמו לבחור איזה ילד אני מקריב לטובת האחר! (שזה אגב מה שהיו צריכים לעשות במחנות הריכוז)
——
אני בכלל בוחר בפלאטון :-) שנפסל עקב אי שיוכו לעשור המתאים.
תנסי עוד פעם
אני לא יכול להבטיח לך שתהני אבל אני לא מצליח לחשוב על מישהו שסבל מהסרט הזה.
כמעט כל מי שאני מכיר וראה אותו חושב שהוא סרט טוב מאד.
אני סבלתי.
חרא סרט. בחיי. מלוקק, שטחי, הוליוודי, רע. כלומר, זה שאני לא אהבתי לא סותר את זה שאתה כן אהבת, אבל ממש אין איזשהו קונצנזוס שזה סרט טוב.
ידעתי
שמישהו (מישהי) יקום ויגיד שהוא סבל. לא טענתי שאין כאלה אנשים אלא שאני לא מכיר כאלה ומכאן נובע שרוב האנשים נהנו ומכאן שיש סיכוי גדול שגם היא תהנה – מ.ש.ל.
.
לפחות עכשיו אני יכול להגיד שאני מכיר מישהי שסבלה במהלך הסרט
אני נהניתי.
אולי כי ראיתי את הסרט בפאסט-פורוורד, מה שהוביל לכמה מסקנות:
1. לא משתלם לראות סרטים כשלחוצים יחסית בזמן.
2. ב'לב אמיץ' בקושי מדברים.
3. סרטים, ובעיקר סצינות מלחמה, הרבה יותר נוח לראות בצורה הזאת.
מה, אני עושה את זה כל הזמן.
כשיש כתוביות (בהנחת תרגום סביר), וסאונד לא משמעותי במיוחד- אני רואה תוכניות במהירות של פי 2 או פי 3 (תלוי בוידיאו). פרקים של סיינפלד נגמרים ככה בעשר דקות ופרקים של סטאר-טרק בעשרים, חוסכים זמן ואפילו מבינים כל מה שקורה. דווקא כאשר אני רואה תוכנית בעברית או ללא כתוביות, אני מרגיש שאני מבזבז את הזמן- רואה אותה בזמן מלא…
פתרון אלגנטי
למי שלא רוצה לפספס את הסאונד להקליט ב- LP ולנגן בוידאו שמשמיע רק SP, או לחילופין להקליט ב- EP (פי 3) ולנגן בוידאו LP. עובד מצויין.
הרשה לי לחלוק עליך
כחובב טלוויזיה מושבע, אני מוכרח להודות שיש סדרות שלא יקרה להם כלום אם נראה אותם כולנו בלי סאונד ובפ"פ.
אבל, וזה אבל משמעותי במיוחד, אחד הדברים שאי אפשר בלעדיהם בסדרות כמו סיינפלד (גם בסימפסונז זה ככה), זה פס הקול. מצטער, אבל אני פשוט לא מסוגל להרשות לעצמי לפפ"ף את איליין או את ג'ורג', גם אם מדובר בצפייה מספר 63.
תודה
בזכותך הלכתי לבלוקבאסטר ולקחתי את לב אמיץ שהוא בהחלט סרט עוצר נשימה ולא משעצם לרגע, תודה!
אם כך,
כשאני אתקרב למהירויות קרובות למהירות האור, טיטאניק יהיה הסרט הכי טוב? :-)
(ואני? אני בכלל הצבעתי פורסט גאמפ)
מישהו מוכן להסביר
מאיפה הגיע עניין ההשוואות לפורסט גאמפ? האם זה מן עניין פורים.קוניסטי או סתם שרשרת צירופי מקרים?
בבקשה...
כתבה מספר 816
התדהמה והשעשוע שגילו גולשים בנוגע לתגובה זו הובילה להפיכת העניין לביטוי (ראה בהמשך אותו פתיל)
מעניין כמה זמן יעבור עד שזה יכנס
למילון…
שתשתכנעו שאני עונה תמיד באותה תשובה: כשיהיה לי זמן. אולי.
(מעניין כמה זמן יעבור עד ש"כשיהיה לי זמן. אולי" ייכנס למילון)…
אני די בטוח
שזה יכנס למילון ברגע שיהיה לך זמן. אולי.
התהיה המרכזית:
כמה פעמים יצוטט בסקר הזה המשפט 'לא מתעלה על פורסט גאמפ', האם הוא יצא לכולנו מהאף בתום הסקר, והאם זו הסיבה (הסודית) שבגללה החליטו עורכי האתר לערוך סקר כזה?
ולסקר עצמו. לבושתי ולבושת האוסקר צפיתי רק בארבעה סרטים מהרשימה: פורסט גאמפ, שתיקת הכבשים, אמריקן ביוטי ושייקספיר מאוהב. ארבעתם סרטים לא רעים בכלל, אבל בגלל שנאתי לקיטש מכל סוג שהוא התלבטתי ארוכות בין 'שתיקת הכבשים' ו'אמריקן ביוטי' והחלטתי לטובת 'ביוטי', בגלל קווים ספייסי, בגלל מינה סובארי, בגלל שלא היה לא סיקוול ובגלל שצריך לעודד את הוליווד לתת אוסקרים לבמאים חדשים טריים וצעירים.
פיטר ג'קסון לשלטון!!
מבין כל הסרטים...
ראיתי את פורסט גאמפ, רשימתשינדלר, לב אמיץ, טיטאניק, גלאדיאטור ושייקספיר מאוהב.
עדיין לא הצבעתי, אבל בהתחשב בעובדה שבקושי זכרתי שראיתי את גאלדיאטור ואת לב אמיץ, די ברור לי למי אני _לא_ אצביע.
מבין כל הסרטים...
לא ראיתי את אמריקן ביוטי טיטניק ופצוע אחד כך שהם ירדו מהפרק. בסרטים שכן ראיתי מתחרים פורסט, שתיקה והזוכה המאושר הוא בלתי נסלח 4 אוסקרים ובצדק!!.פורסט ענק, שתיקה מעולה, אבל בלתי נסלח היה האחד המערבונים שהכי אהבתי והוא היחיד ברשימה שהשאיר אותי עם פה פעור.
מתעלק על פורסט גאמפ
מכיון שלהערכתי גם הפחות ראויים לפרס מתוך הרשימה מתעלים על פורסט גאמפ, יש לקוות שנקודת הייחוס המיותרת הזו תישחק ותיעלם.
ולעצם הענין – בלתי נסלח – גדול רחב ועמוק כשלעצמו ובולט עוד יותר בהקשר של התפתחותו של איסטווד לדרגת רב סמאח.
ג.
הצבעתי לשתיקת הכבשים
בגלל שהוא מתעלה על פורסט גאמפ
;-)
שוב מסכימים על משהו, נונין?
מה יהיה? או שגם בפעם הקודמת שהסכמנו זה היה על אמריקן ביוטי?
בכל אופן, כן. אמריקן ביוטי. הסרט היחיד ברשימה שאהבתי לו אפילו מתקרבת לאהבתי לאמריקן ביוטי הוא "שייקספיר מאוהב".
מסכימה ולא מסכימה
על אמריקן ביוטי אני מסכימה איתך, וזו גם הצבעתי בסקר. (למעשה לא היו עוד הרבה ברירות כי כל השאר שראיתי לא היו ראויים לדעתי)
אבל שייקספיר מאוהב? מזמן לא סבלתי כל כך הרבה בסרט שלקחתי בווידיאו (אולי רק ב"אחי, איפה האוטו", אבל זה היה הרבה אחר כך).
*סבלת* בשייקספיר מאוהב?!
אני יכולה להניח שיש מספיק אנשים שלא התלהבו ממנו, או לא התרשמו במיוחד לשום כיוון. לא חייבים לאהוב, קורה.
אבל סבל??
אני לא חושבת ששמעתי על מישהו שממש סבל בסרט הזה… תוכלי לפרט מה היה כל כך בלתי נסבל בו?
עינת
*_* בשייקספיר מאוהב?!
אולי קצת הגזמתי, וזה היה בעיקר בגלל הציפיות שלי מאחותי שהתלהבה כל כך הרבה זמן מהסרט (הציפיות היו לסרט, לא לאחותי). אבל כשלקחתי אותו סוף סוף בווידיאו (אני מדגישה את הווידיאו כי אולי מישהו יגיד לי שבקולנוע זה הרבה יותר טוב… למרות שאני בספק) הוא היה ממש אכזבה: העלילה שלו נמשכה יותר מדי זמן ולא הובילה להרבה מקומות, הבדיחות לא היו מצחיקות והקטעים הדרמטיים לא היו ממש דרמטיים, ובעיקר – גבינת' פלטרו, שסימפטתי בכל סרטיה הקודמים אבל נמאסה עלי לחלוטין מאז. (אני זוכרת שקראתי באיזה רכילות שהיא אימצה את המבטא הבריטי גם ליומיום שלה, ובן אפלק שהיה החבר שלה התעצבן עליה ואמר לה שתפסיק לנסות להיות בריטית).
אז לא סבלתי עד כדי כך שאני אפסיק את הקלטת ואצא מהאולם, אבל בצפייה שניה כבר בהחלט לא הסכמתי לראות את זה (חברה שלי הזמינה אותי לראות בטלוויזיה ושכנעתי אותה לשחק מונופול במקום).
ובקצרה (כי כבר כתבתי יותר מדי) על "אחי, איפה האוטו" – סרט מעצבן!!! אני אוהבת קומדיות נעורים מטומטמות בדרך כלל, אבל הקטע עם ה
"What does mine say? Dude!" וכו' כבר היה באמת בלתי נסבל. את אנשי הפצפצים דווקא אהבתי.
שניה, לא הבנתי.
אשטון קוצ'ר ריצד על המסך בלי חולצה ואת שמת לב מה הם אומרים?
אני מתעבת את שון ויליאם סקוט
כך שהוא הסיח את דעתי בסצינה הזו וברוב מהלך הסרט.
וגם אשטון קוצ'ר, עם כל אהבתי ל"מופע שנות ה-70", קצת שחק פה את דמות האני-מטומטם-אבל-חתיך.
וברצינות, איך אפשר לאהוב את הסרט הזה מספיק כדי לראות אותו יותר מפעם אחת, שלא לדבר על 47 פעם?? (מישהו שאני מכירה ראה את זה במספר פעמים זה. לא נראה לי שאני רוצה קשר איתו יותר..)
וכדי לסטות לגמרי מהנושא – מי שהתחיל את אופנת הDUDE בטלוויזיה היה קודי מ"אבא חורג, אמא חורגת", וזה היה חמוד שם אבל נשחק מיליון פעמים מאז.
וכדי לא לסטות לגמרי מהנושא – Dude where's my car הוא אמנם פחות גרוע מאימות כמו "פגוש את ההורים" או "קווין ופרי קורעים את אמריקה", אבל בהחלט לא מגיע לו אוסקר על שום דבר! DUDES.
יכול להיות שכבר העליתי את זה אבל
האם אני היחידה ששמה לב שהבחור השני מאיבזה קורעת את פרי וקווין הוא בעצם היא?
חצי שעה ראשונה מהסרט ניסיתי להבין האם מדובר בבחור או בבחורה, ושאר הסרט ניסיתי להבין האם אנחנו אמורים לדעת שמדובר בבחורה ולא בחור, והאם צפוי טויסט מרתק בסוף הסרט.
לא
סוף
בקיצור, אני מניחה שלא מדובר בבעיות תקציביות, אז האם מישהו יוכל להסביר לי מה לעזאזל היה הקטע בזה? DUDE?
אין פה טוויסט, כי הבריטים
מכירים לא רק את השחקנים האלה (הארי אנפילד וקאת'י ברק, מהקומיקאים המצליחים והאהובים בבריטניה, וניתן לראות אותם בכל מיני תוכניות ב-BBC פריים), כי אם גם את הדמויות האלה, שנולדו על המסך הקטן.
זאת הגרסה הבריטית לסרטים המבוססים על דמויות קבועות בסאטרדיי נייט לייב.
וואלה?
ואם זה מה שמוגדר כ"הומור בריטי משובח" אז אני חושבת שאנחנו נמצאים בבעיה גדולה מאד…
איזה עוד סרטים
מבוססים על דמויות מסטארדיי נייט לייב?
אני יודע רק על הקון האדס האלה…
איזה עוד סרטים
סופרסטאר שמבוסס על מרי קתרין גלאגר
עולמו של וויין 1 ו-2
ו…אממממ.. טוב זה מה שאני מכיר אבל בטח יש עוד!
איזה עוד סרטים
לילה ברוקסברי וגם לבן סטילר שי איזה אחד או שניים אבל בגלל שבד"כ אני לא אוהב אותו לא התעמקתי.
וגם טומי בוי, וחביב הנשים...
ככלל, הדרך למצוא סרטי SNL היא לחפש בימד"ב סרטים שהפיק לורנה מייקלס, המפיק של SNL. מכיוון שיש לו זכויות על כל דמות בתוכנית, הוא מקבל קרדיט הפקה על כל סרט המבוסס על הדמויות האלה.
http://us.imdb.com/Name?Michaels,+Lorne
רק רציתי לכתוב ולהגן על כמה "פגוש את ההורים" הוא סרט מצויין. אחד המצחיקים שראיתי אי פעם.
סוף.
הדג עדיין במילואים נכון?
כי אם לא נראה לי שצפוי לנו התקף אפילפטי או משהו כזה.
אין בהודעה זאת משום עלבון לכול מי שאהב את פגוש את ההורים
לא הבנתי מה ניסית להגיד
ובכל זאת פגוש את היה סרט מוצלח למדי, פשוט צריך לראות אותו במצב צבירה מסוים שאני לא אפרט פה. ובלי קשר פשוט צריך להכנס לראש המטומטם של האמריקאים.
לא נהנת מ"אחי, איפה האוטו"? זה ספר מצויין. לא הפסקתי לצחוק בשתי הפעמים שראיתי אותו. אחת הקומדיות הטיפשיות הכי טובות שראיתי בזמן האחרון.
איזה כיף שאין פה שום דג שיקשר אותי לביקורת ויגיד לדבר על זה שם.
לא ידעתי שיצא מזה ספר
אבל יש ג'ירפה
שתלנקק: כתבה מספר 308 (במיוחד לאור העובדה שזו ביקורת שלה, האינטרסנטית הזו).
פורסט גאמפ
אך ורק שזה סרט של זמקיס
הבמאי הכי טוב ביקום-קום!!!
http://us.imdb.com/Name?Zemeckis,+Robert
יסמאח שמו..
אני אקפוץ עם גל ההתלהבות ואשאל אם אהבת את להתחיל מחדש?
(אני אישית חושב שזה הסרט הטוב ביותר של שנה שעברה).
סרט מעצבן
רובינזון קרוזו לעניים.
שתיקת הכבשים.
חוץ מאמריקן ביוטי ראיתי את כולם אז אין לי הרבה אופציות פסולות.
כמה כמו גלדיאטור ושייקספיר מאוהב לא גרמו לי להתרגשות מסוימת ונפסלו. אבל זה עדיין השאיר אותי עם הרבה סרטים ראויים כמו לב אמיץ שינדלר ופורסט גאמפ.
אבל אחרי שכבר הכנתי את עצמי להתלבטות קשה שמתי לב שהעכבר משוטט לי לכיוון שתיקת הכבשים.
החלטתי להקשיב לשם שינוי לתת מודע שלי והצבעתי עבורו. סרט מדהים עשוי בצורה מעולה ועם צוות שחקנים מהולל.
לפרוטוקול
ראיתי את הסקר, התלבטתי קשות בין שתיקת הכבשים, פורסט גאמפ ושייקספיר מאוהב ובסוף החלטתי להצביע, מבלי להסתכל בתוצאות עד כה, לשתיקת הכבשים.
התוצאות בעקבות הצבעתי:
שתיקת הכבשים – 5
פורסט גאמפ – 5
אמריקן ביוטי – 5
מלבד העובדה, שאת הסרט אמריקן ביוטי ממש לא אהבתי, יצרה ההצבעה שלי (שנעשתה מבלי לראות את התוצאות עד כה – אני מדגיש, למרות שכבר אמרתי את זה) מצב מאד מאד מעניין…
נראה כי צפוי סקר צמוד הפעם
ושכדי לזכות באוסקר כדאי להיות סרט עם שתי מלים בכותרת (ואם לא, אז לתאר מאורע היסטורי)
באופן עקרוני,
ל-90 אחוז מהסרטים שזוכים באוסקר הסרט הטוב מגיע לקבל את הפרס, זה מה שהופך את הטקס הזה לאירוע חלוקת הפרסים החשוב והמשמעותי היחיד שקיים.
הבלתי נסלח הוא מערבון משובח,
פורסט גאמפ הוא סרט מקסים,
שתיקת הכבשים אף פעם לא נמאס לי לראות,
גלדיאטור היה סרט מרשים, אבל לא הבנתי למה הוא קיבל אוסקר,
לב אמיץ הוא נצחון ענק של מל גיבסון.
את הפצוע האנגלי, טיטניק, שייקספיר מאוהב ואמריקן ביוטי עוד לא יצא לי לראות (הבושה, הבושה)
ולגבי הבחירה שלי, לא הייתי צריך לחשוב פעמיים. מדובר ברשימת שינדלר, הסרט שהביא לספילברג את האוסקר שהגיע לו מזמן, יצירה שהיא מעבר לסתם סרט, חוויה רגשית שגרמה לי בפעם הראשונה שראיתי אותה ללחלוחית בעיניים ובפעם השנייה(!) ממש לבכות, והשאירה אותי כל כך מותש שאני לא מסוגל לחזור ולצפות בו שוב בינתיים.
נכון, הוא לא "מהנה", אבל לפעמים הקריטריון לקביעת מהי יצירת מופת הוא לא רק אם נהנים, אלא אם חווים חוויה רגשית עזה, וסרט, כמו כל יצירת אמנות, נועד לפעול על הרגש, אפילו אם הוא לא עושה הרגשה כל כך טובה, וכאן מדובר על נושא כה חשוב, והזרקורים שהופנו אליו בעקבות זכייתו בפרס הובילו בין היתר להקמת פרויקט תיעוד זכרונות ניצולי השואה שהקים ספילברג.
לא סתם סרט, אלא סרט חשוב.
ניטפיקיניג
שפילברג זכה קודם כבר באוסקר מיוחד על מפעל חיים http://us.imdb.com/Pawards?Spielberg,+Steven
טעות בידך,
לא מדובר באוסקר,
אלא בפרס ארווינג ג'י תאלברג, שנותן המכון האמריקאי לקולנוע אם אני לא טועה, ובהחלט יכול להיות שאני טועה.
לדעתי
רעיון הסקר משובח,מחד כדי להזכיר לנו כמה מהמשובחים שבסירטי הוליווד הסכרינית שהולכת לכיוון מעט מריר בשנים האחרונות(מישו יודע אם יש עדיין מלחמה בטול כרם,אופס סליחה,התכוונתי באפגניסטאן)ומאידך כדי לרמוז למחליטים השנה(כן, גם חבר המצביעים בתחרות האוסקר גולשים בפיש) ולצופים בכלל את הבעייתיות במחשבה לתת ל"ניפלאות(מה כ"כ מופלא כאן?)התבונה" את האיש עם המטאטא.
שבת שלום לכולן.
פעם היתה לי טלוויזיה
והיא היתה בערך בגודל 10 אינץ', ושידוריה היו בשחור לבן, והאנטנה שלה דפוקה, והשלג על המסך רב. לילה אחד, היה זה כאשר בפרסומות של ערוץ 2 עדיין יכולת לפגוש בצוללן ובתינוק הזוחל (זוחל השטיח!), פורסט גאמפ שודר. צפיתי בסרט בעוד אני משוחחת עם אין אור בשח-רחוק, שיחה באורך הסרט, וכך, למרות המרחק הרב היינו מאוחדים… בלתי נפרדים…
…one nation under god.. אה, סליחה. זה לא מכאן.
מאד אהבתי את הסרט, למרות תנאי הצפייה הלא שגרתיים, ולכן הצבעתי לו, כי אני מניחה שבקולנוע הוא אפילו יותר טוב. יחד עם זאת, צביטה קלה בלב, כי שתיקת הכבשים הינו סרט לא ממש טיפוסי לזכיות אוסקר, ואני חושבת שהוא סרט מתח-פסיכולוגי משובח והגיע לו. הגיע לו שיכתבו עליו שיר…
שיר פוסט מודרניסיטי לכבשה
שתקי כבשה כי הרוח נושבת
שתקי עת שערך הצמרירי מסתלסל
ועיניך מצועפות בדמעות זעירות.
שתקי כבשה כי עת לילה יורד,
חניבעל נודד, ואני כה פוחד.
שתקי כבשה כי הרוח עומדת לנהום.
וואלה? כללי
משום מה חשבתי שהציבור (הציני והמריר, שאוהב להתלונן על עודף קיטש ואמריקניזציה) ממש לא אוהב את פורסט גאמפ. אני מופתע מכך שהוא מקבל כל כך הרבה קולות ותגובות חיוביות. אולי זה עבר לו (לציבור, לא לפורסט).
בדיוק בגלל זה.
כן, אני איש ציבור ציני ומריר (עם גוונים של חומץ). אבל פורסט גאמפ היה אולי הסרט הראשון והיחיד שהצליח לגעת בי. רק בגלל זה מגיע לו הקול שלי.
איך בכלל
אפשר להשוות את הסרטים פה לפורסט גאמפ? זה פשוט אחד הסרטים הכי טובים שיצאו אי פעם, והכי טוב שיצא העשור!
תקראו לי מגזים, אבל אז תטעו
אני רואה שהרשימה מסודרת
כמעט לפי סדר יורד (חוץ מאמריקן ביוטי)
אני רואה שהרשימה מסודרת
לפי סדר יורד (כולל אמריקן ביוטי).
אבל זה אני…
וכרגיל, אחת לחודשיים בערך
סקר שגם אני יכול להצביע בו. הידד היאח!
טוב, אז גם לי הבחירה הייתה מאוד קשה:
שתיקת הכבשים – בהחלט הגיע לו בעיקר בשל הסיבות שכבר הוזכרו כאן, שהוא לא סרט אוסקר טיפוסי. לקח חלק מהותי בהתלבטות הארוכה.
הבלתי נסלח – ניסיתי לראות, באמת שניסיתי. לא שהמשחק או שום דבר אחר בסרט הזה היה רע, אבל הוא לא ריתק אותי במיוחד. נשברתי אחרי שעה וקצת.
פורסט גאמפ – סרט נפלא. אחת מהתלבטויותיי הרבות.
לב אמיץ – אהבתי מאוד למרות שאני לא חסיד גדול של אפוסים הסטוריים מסוג זה בדרך כלל. אבל גיבסון שיחק אותה בגדול. גם התלבטות.
הפצוע האנגלי – ראיתי מעט מאוד, ולא התרשמתי.
טיטאניק – עשוי מחומר של של שובר קופות, לא של סרט איכותי. אבל מצד שני לא כזה נורא. כך או כך, הוא לא לקח חלק בהתלבטות שלי.
שייקספיר מאוהב – לא ראיתי. יש אותו מדי פעם בכבלים הדיגטליים אבל אני מתקשה להביא את עצמי לצפיה בו עקב סלידת מה מגווינת' פאלטרו. אני מתכוון להתעלות על זה ובכל זאת לנסות לצפות מתישהו.
אמריקן ביוטי – מצוין. עוד אחת מההתלבטויות. מנדס היטיב בסרט הזה עם כישוריו כבמאי תאטרון. יש בו הרבה אלמנטים של תאטרון, ואני אישית אהבתי את השילוב. וקווין ספייסי שולת!!!1
גלדיאטור – לא ראיתי.
ולבסוף, בחירתי בלב כמעט-שלם – רשימת שינדלר. מכל הסרטים ברשימה מבחינתי הוא הכי אפקטיבי. מהדרמות המושקעות, המרגשות והמרשימות ביותר שיצא לי לראות. באמת ובתמים לדעתי הסרט הטוב ביותר ברשימה, וכנראה גם הכי טוב של ספילברג, שהוא אפילו לא מהסמאחים האהובים עליי במיוחד בדרך כלל.
אבל זה אני…
תגובת הסיכום שלי
(שתקראו אותה רק כי אתם מכורים לאתר הזה וקוראים כל תגובה שנכתבת בו)
לסיכום, לאחר התלבטת קשה בין "שתיקת הכבשים", "רשימת שינדלר" ו"פורסט גאמפ", בחרתי ב"שתיקת הכבשים".
________________________________
הודעה זו נכתבה ממחשב שמריץ לינוקס תחת מוזילה 0.9.8
הפצוע האנגלי
הפרק של סיינפלד בנושא, הספיק לי כדי לא לשאוף להשלים פערים בנוגע לסרט זה
בלתי נסלח
פשוט כי הוא סרט גדול.
איסטווד ביים את אחת מיצירות המופת שלו, תוך הרבה רמיזות לדמויות (למעשה – דמות) שהוא גילם ולדמויות שהופיעו במערבונים של סרג'יו ליאונה.
אבל יותר מכל, זה סרט שנתן זווית ראיה אחרת לגמרי לא רק על מערבונים, אלא בכלל על הקולנוע. "It's a hell of a thing killing a man"…
שלא להזכיר את המשחק המשובח של איסטווד ושל הקמן וכמה רגעים באמת מרגשים וסוחפים עלילתית.
דילמות...
את הפצוע, טיטאניק ושייקספיר לא ראיתי. ליבו האמיץ של הגלדיאטור לא ראוי. כנ"ל שינדלר.
נותרנו עם ארבעה סרטים ראויים בהחלט.
בלתי נסלח ושתיקת הכבשים הם דוגמאות עילאיות לז'אנרים שלהם, שניהם אומרים דברים על הז'אנר (שתיקת, בעיקר באסתטיקה שלו, הבלתי נסלח בכל היבט). שניהם טובים מאד.
אבל אמריקן ביוטי ופורסט גאמפ שניהם סרטים מושלמים. שניהם סרטים חתרניים, אם כי ביוטי מכריז על חתרנותו בריש גלי, בעוד שפורסט גאמפ מתחפש לסרט כל-אמריקאי קיטשי. בשניהם יש אמירה נוקבת ועוינת כלפי החברה האמריקאית, שמובעת דרך אמצעי הבידור האמריקאי האולטימטיבי. אני הצבעתי לפורסט גאמפ, מכיוון שאמריקן ביוטי מתהדר בהיותו יצירת מופת, בעוד שפורסט גאמפ מביא אותה הפוך.
יום אחד יהיה לי זמן וכוח, ואני אכתוב ביקורת על פורסט גאמפ, ואדון במיליון ואחד החיצים המורעלים שהוא יורה בחברה האמריקאית. אבל בשלב זה אומר רק שבסקר הזה, מבחינתי (וזה מפתיע גם אותי, מכיוון שבזמנו לא חשבתי שהוא ראוי אפילו לאוסקר של אותה שנה מול פאלפ פיקשן), אף סרט לא מתעלה על פורסט גאמפ.
תכתוב!
תכתוב בבקשה את המאמר שלך על פורסט בהקדם.
תמיד זה העיק עלי שכל כך אהבתי אותו למרות קיטשיותו המבחילה.
אם אתה תסביר לי למה הוא בכלל לא כזה, אני אוכל סוף סוף לאהוב אותו בלי לשנוא את עצמי.
לשנוא את עצמך זה קיטש...
לא, זה לא.
כולם אוהבים את פורסט גאמפ?
אני לא ראיתי בו אף חץ שמופנה לשום מקום…
הוא עשוי מצויין, נכון. אבל מבחינתי הוא תמיד היה קיטש בעטיפה של קיטש.
"סרט קיטש הוא כמו חפיסה של שוקולד: אם הוא ארוך מדי אפשר לקבל ממנו צרבת" (פתגם שהמצאתי בזה הרגע).
פורסט תמיד היה נראה לי כמו טפיחה עצמית של ארה"ב על השכם "תראו תראו, אצלינו גם מפגר יכול להצליח". העלילה כל כך מופרכת וכל כך מתקתקה… לא יודעת, זה פשוט יותר מדי.
אין ספק שהסרט עשוי טוב, טוב מאד, מצויין אפילו. לא סבלתי בו, סתם לא התלהבתי.
מבחינתי הסרט התעלה על עצמו למשך דקה אחת (רמז: בדקה הזו פורסט נפגש עם אישיות מתחום המוסיקה שגם היא נרצחת קצת אח"כ) ומיד אחריה נפל חזרה לתהומות הקיטש.
בכולופן, האוסקר היה צפוי ובלתי נמנע. האמריקאים לא יכלו שלא לבחור בו, זה פשוט היה "חזק מהם".
עינת
''החיים זה כמו קופסת שוקולדים''
מדי פעם אתה נופל על צפרדע פריכה.
עם עצמות? :)
החיים זה כמו קופסת שוקולדים
היא יקרה מדי ועטופה יפה, אבל אחרי שאתה מוריד את כל העטיפות והאריזה אתה מגלה שבעצם הרבה שוקולד לא יצא לך מזה, ובחלק מהם יש בכלל מנטה. איכס.
העניין של גם מפגר יכול להצליח
סוף סוף, שיעור חדש ובאמת מועיל בקולנוע. תודה על כל המידע החדש והדרוש הזה.
באמת פקחת את עיני.
רוברט זמקיס באמת במאי דגול.
רק תזכיר לי איך ברוג'ר ראביט מונע זמקיס את התפתחותה של לוס אנג'לס קיום?אני אישית לא ראיתי את זה.
עכשיו שאני חושב על זה, אז גם ב"להתחיל מחדש" הוא מציג עמדה שלילית על המטריאלזם באמריקה.
הידעת ששפילברג לקח את זמקיס תחת חסותו, עוד כשהיה סטודנט?
ממסד ברגע זה ההערכה שלי אליך הוכפלה!! ניתוח מדהים לסרט מעולה. איך אף פעם לא חשבתי על זה בצורה כזו אני לא יודע אבל יפה לך וקבל ח"ח
המממ... אתגרת אותי.
זו בהחלט היתה זווית מקורית להסתכל על הדברים, עוד לא ראיתי ביקורות דומות לזו שלך… אני מחכה לקרוא ביקורת מלאה ומפורטת שלך על הסרט (לתשומת לב העורכים!).
עוררת בי רצון עז לשוב ולראות את הסרט מההתחלה עד הסוף… לא יודעת מה יהיו המסקנות הסופיות, אבל אולי אני אגיע לתובנות שונות.
אגב, אני אוהבת את זמקיס – אהבתי את "להתחיל מחדש", אהבתי (מאד!) את "קונטקט", ו"בחזרה לעתיד" (הראשון) הוא אחד מעשרת הסרטים האהובים עלי ביותר. אמנם לא מצאתי בו (או באחרים) מסרים חתרניים (אני כנראה תמימה ו/או עיוורת מדי) ועדיין, לדעתי הוא פשוט סרט מצויין. (את "המוות יאה לה" ואת "רוג'ר רביט" לא ראיתי).
עינת
נ.ב.
מביך להודות, אבל עד עכשיו לא קלטתי שהיא מתה מאיידס דווקא… יש לפרט הזה הוכחות "מוצקות"?
סוף
הוכחות ''מוצקות''
דרך החיים שלה הייתה סקס סמים ורוקנרול- בלי הרוקנרול.
היא אומרת שיש לה מחלה שאין לה תרופה.
אלו שנות השמונים המאוחרת- תחילת התשעים.
בהתחלה היא לא חולה, אבל אח"כ היא דועכת במהירות.
נשמע כמו איידס בשבילי.
מה שמעלה שאלה אחרת- אם נניח שאחרי הלידה היא התברגנה, הרי שההדבקה הייתה צריכה להתרחש *לפני* הלידה. במקרה זה- גם הילד וגם פורסט נמצאים בסכנה…
הוכחות ''מוצקות''
בנוסף, היא מסרבת לשכב (או/ו לישון) עם פורסט, או שיש איזשהו סיפור סביב נושא המין, מה שמייד ממקד לכיוון איידס.
היו כבר כמה דיונים בנושא,
אני חושב – את יכולה לנסות לחפש אחד.
למען האמת, אני זוכר שאני הגבתי בנושא מתישהו, כך שמן הסתם *חייב* להיות דיון כלשהו.
העניין של גם מפגר יכול להצליח
רק הערה אחת (למרות שאני לחלוטין לא מסכים עם הניתוח שלך – איש בניתוחו יחיה) –
נת'ן בדפורד פורסט הוא באמת גיבור של מלחמת האזרחים. הוא נחשב, לצד לי וג'קסון, לגדולי המצביאים של הדרום (ולמעשה – של המלחמה בכלל). שימושיו בפרשים שלו, בין היתר כדי להכריע קרבות, היו מבריקים.
דרך אגב, הקו קלוקס קלאן היה בתחילה אחווה לג'נטלמנים גבריים של הדרום, ורק בשנים מאוחרות יותר קיבל את הקונטציות הגזעניות הקשות שהיו לו.
כל זה לא הופך את פורסט לאיש צדיק ותומך גדול בשיוויון, אבל מצביא צבאי גדול הוא בטוח היה.
שלא לדבר על האירוניה האנטי-צבאית
"משום מה, הצבא התאים לי באופן מושלם" (או משהו כזה…)
התבוננות יפה
ראיתי את פורסט גאמפ 10 פעמים ואף אחת מהן לא ב-4 השנים האחרונות וכל פעם ראיתי בו דברים אחרים, שמתי לב לנשכנות של הסרט אבל אף פעם לא סידרתי את הכול במחשבותיי, ההתבננות שלך נתנה משהו חדש לפעם הבאה שאצפה בסרט.
תודה
העניין של גם מפגר יכול להצליח
בעצם, נכון. כל פעם שאני חושבת על פורסט גאמפ, אני חושבת על הסוף שלו, ובגלל זה נדמה לי שהוא קיטשי.
אבל אני שוכחת שבעצם באמצע הסרט יש כמה קטעים לא נעימים כלל, כמו מצבו של לוטננל דן או גורלה של ג'ני. וגם קטעים די ציניים כמו הביקורת שלו על המלחמה או על כל הרוחניים שרודפים אחרי פורסט בלי סיבה.
שכנעת אותי.
אחלה סרט.
לאחר צפיה נוספת בפ''ג
זכרתי שהיה דיון מעניין בביקורת עליו בעין הדג ויצאתי לחפש אותו… רק כדי לגלות (שוב) שאין ביקורת כזו והדיון היה חלק מפתיל בסקר הזה.
יהיה מוגזם לקוות שמצאת זמן מאז 2002 ורק שכחת ליידע על כך את העורכים הנכבדים שלנו?
אה, וואלה. כמעט שכחתי:
זה נראה כמו המקום לספר לכם על אמוטיקון שקיים כבר מזה זמן מה:
.
אם אני אזכור, אני אכניס אותו לדף האמוטיקונים בקרוב. אבל עד אז – אתם בטח מנחשים לבד מה צריך לכתוב בשביל להוסיף אותו להודעה.
!מוישה!
!מטאטא!
?
!טקס של אמריקאים שלא מבינים מהחיים שלהם!
…
מגניב.
פשוט כתבו אוסקר…
אבל מה עם האמוטיקון של קיפוד?!
רוצים את האמוטיקון של קיפוד!
!קיפוד!?
!קיפי!
העם דורש: הבו לנו אמוטיקון קיפוד, ויפה שעה אחת קודם!
האמוטיקון של קיפוד, כפי שמרמז
שמו, הוא אמוטיקון ששייך לקיפוד בלבד, וקיפוד הוא היחיד שיחליט מי יכול להשתמש בו (לתשומת לב נשמות טובות ומתחכמות למיניהן).
אז למה לא אמרתם קודם?
(*) אין קשר בין נשמה טובה ומתחכמת זו ל"נשמה טובה" המגיבה הידועה באתר.
ומה עם האמוטיקון של הדג?
הוא שייך רק לדג? הוא שייך לקהל הקוראים! זכות הציבור לדעת!!
אחד הסקרים הגדולים
זה באמת אחד הסקרים הגדולים ביותר שהיו כאן וכמובן גם קשה מאוד.
כמובן שכל הסרטים מצויינים אך אני אתייחס לשלושה גדולים באמת .
"שתיקת הכבשים" היה סרט קודר ומדהים והביא את דמות חניבל לקטר הנפלאה.
"פורסט גאמפ" הוא סרט מדהים ואחד האהובים עלי ביותר, עם משחק ענק של טום הנקס ותסריט מעולה.
אבל בחירתי הולכת ל"לב אמיץ". סרט ארוך מאוד אשר אנשים ממשיכים לראות אותו שוב ושוב בגלל משחק מעולה של גיבסון בשילוב תסריט מרתק ומרגש, פסקול מדהים ומלאכת בימוי גדולה של גיבסון עצמו.
סרט ענק.
באמת סקר מעורר מחשבה
השאלה לגביי היא מהו הסרט השני הטוב ביותר אחרי רשימת שינדלר העצום. טוב, אז התלבטתי בין פורסט גאמפ-מה לעשות,אחד הסרטים הטובים ביותר שנעשו, לא סתם ראיתי אותו לפחות 18 פעם.
הפצוע האנגלי-מה קרה לכם,היה צריך לקבל אוסקר לפחות על הצילום(ואכן קיבל),חוץ מזה שהוא הצליח להכניס אותי לאווירה שרק מעטים כ"לורנס איש ערב" הכניסו אותי.
לב אמיץ-בגלל נאוצו של מל גיבסון למען הגברת מורל חייליו.
-נראה לי בלי כוונה כתבתי את סדר סולם האהבות שלי.
רשימת שינדלר
רשימת שינדלר הוא אחד הסרטים החזקים והחשובים ביותר שנעשוף בל הסרט שהכי אהבתי ברשימה היה פורסט גאמפ המצויין ואחריו אמריקן ביוטי שניהם סרטים כתובים ומבויימים מצויין והשחקן הראשי מצויין!
אל תסקלו אותי
אבל אני בחרתי ב….שייקספיר מאוהב.
לא יודע למה, אני פשוט מאוהב בסרט הזה. ראיתי אותו בקולנוע, ולאחר מכן בטיסה מאנגליה לג'מייקה 3 פעמים רצוף(!). לפני חודש ראיתי אותו שוב בכבלים והוא הקסים אותי כמו פעם. בקיצור, סרט קיטש מצויין, משחק מצויין, בדיחות משעשעות ואינטיליגנטיות והעברת התקופה ההיא בצורה מדוייקת ומשכנעת. תוסיפו לזה את חיבתי הידועה לשייקספיר ותקבלו את הבחירה שלי. מה שמנחם אותי היא העובדה שעוד שלושה הצביעו לסרט הזה מלבדי.
אני קורא לכולם לצאת מהארון ולהודיע קבל עם ועדה: גם אני אוהב סרטי קיטש (אבל קיטש איכותי בלבד כן?).
(ספוילר לשייקספיר מאוהב...)
קיטש? קיטש?!
טוב, בסדר. אבל קיטש עם סיבה. הסרט הזה הוא לא סתם "על שייקספיר" אלא מחווה לשייקספיר. הוא עשוי כמו מחזה שלו – הרומנטיקה הנאיבית, האויבים הרשעים, העלילה הלא הגיונית, האשה שמתחפשת לגבר, הכל לקוח משם. ה"טוויסט" הוא שהסרט הוא לא קומדיה שייקספירית ולא טרגדיה שייקספירית אלא עובר בין שתיהן, ואילו סוף הסרט לא לקוח מאף אחת מהן אלא עושה משהו אחר.
אוף, זה סרט טוב וזהו… :)
זהו, ניקי,
אנחנו שוב מסכימים. יותר מזה: כתבת בצורה מדויקת ומלאה את מה שאני אוהב בסרט הזה. אגב, ראיתי אותו באותו שבוע עם 'רומאו וג'ולייט' (בגרסת דקפריו-קלייר דיינס) ומולן רוז'. שבוע גדול מהחיים.
שייקספיר מאוהב הוא סרט נפלא!
ראיתי אותו 3 פעמים בקולנוע, ומאז שהקלטתי אותו בוידאו הספקתי רק עוד פעם אחת, לצערי… (יש לי תירוצים מוצדקים).
הוא קומדיה אינטליגנטית, שנונה, מצחיקה למדי, רומנטית, מעט טרגית, עוסקת בנושא קלאסי ומלאה בבריטים טובים ובראשם בעלי לעתיד – ג'וזף פיינס.
תענוג לצפות בה בכל פעם מחדש.
עינת
(איכשהו יצא שדווקא לא בחרתי בו… הסברים בהמשך)
אני אנסה לעשות את זה קצר:
בחרתי לפני שקראתי את את מה שנכתב כאן, אך לאחר שראיתי את התוצאות עד אז (אין לי ברירה – אם אני עובדת על המחשב שלי, הרזולוציה העלובה של המסך שלי לא מאפשרת לי לראות את הסקר כמו שצריך מהעמוד הראשי – ה"סרטים" עולים עליו ומסתירים אותו חלקית). אי לכך, לא ראיתי את ההסבר של רד פיש מצד אחד, ומצד שני הושפעתי קלות מההצבעות שראיתי, אני מניחה…
מבין הסרטים ברשימה, *לא* ראיתי את: בלתי נסלח, הפצוע האנגלי, לב אמיץ (אבל תמיד רציתי לראות!) וטיטאניק.
את השאר ראיתי ואהבתי, פרט ל"שתיקת הכבשים" ממנו לא כ"כ התלהבתי.
הכי אהבתי ונהניתי מ"שייקספיר מאוהב" ומ"אמריקן ביוטי" אבל בחרתי דווקא ב"רשימת שינדלר" כיוון שפרשתי את זה כסרט שהכי הגיע לו לזכות ב-
.
מבחינה אישית, לא ממש התלהבתי מהסרט – בעיני, מישהי שגדלה כאן וספגה את תרבות השואה מגיל צעיר, הוא לא חדשני ולא מזעזע במיוחד – הוא דיי "לייט" וגם נוטה לקיטש לא מעט (במיוחד בסצינה מחליאה למדי בסוף,
כשאוסקר מתחיל להתבכיין למה הוא לא מכר את הסיכות שלו כדי להציל עוד יהודי בלה בלה בלה 
סוף)
א-ב-ל!
אין ספק שלסרט היתה חשיבות גדולה בהסברת והכרת השואה לקהל האמריקאי, ושפילברג, מבחינתו, עשה בו עבודה טובה מאד. סרט ראוי שפשוט הגיע לו לזכות.
עינת
לא הבנתי,
איך רשימת שינדלר הוא גם "קיטשי ולא מזעזע במיוחד" (כן, אני מכיר את הסיפור על הסצנה עם הטבעת שהמון אנשים שונאים, שלא בצדק לפי דעתי),
וגם סרט שספילברג עשה בו עבודה טובה מאוד?
אף סרט, טוב ככל שיהיה, לא יכול להעביר את מה שהתרחש שם באמת, אבל הסרט הזה בהחלט מתקרב לכך, ראיתי סרטים רבים על השואה, ומעולם לא ראיתי סרט כה רב עוצמה על הנושא.
הוא לא ממש צריך אותי, אבל אני רוצה למחות בשם מר ס' על הטענה שהוא השתמש בקיטש ברשימת שינדלר.
יש צורך בכמות רצינית של ציניות כדי לחשוב ש"שינדלר" הוא אוסף של סצנות קיטש והוא בהחלט לא "לייט".
אני מצטער, אבל הטענה הזו מרגיזה אותי כל הזמן מחדש.
הסברים על דעתי על ''רשימת שינדלר''
שפילברג עשה עבודה טובה כי התוצאה יצאה מכובדת וראויה, כי הוא הצליח לגרום לאמריקאים רבים לראות את הסרט ולהכיר את השואה.
הוא עשה עבודה טובה, כי הוא עשה את הכי טוב שהוא יכול מבחינתו. מה לעשות, הוא לא גדל בישראל, הוא גדל בארה"ב. הוא אמריקאי, הוא חושב כמו אמריקאי, והוא עשה סרט לקהל אמריקאי (לא רק, אבל בעיקר).
אגב, לא טענתי שהסרט הוא "אוסף של סצינות קיטש" – אני מבקשת לא לשים מילים בפי.
בעיני, בתור ישראלית, דור שלישי לשואה, שהיתה במשלחת לפולין, ששמעה הרצאות, ראתה סרטים דוקומטריים או בקיצור – מי שספגה שואה מגיל צעיר יותר לעומק ובמינונים גדולים יותר, הסרט הזה הוא "שואה לייט" *עבורי* ומעט קיטשי *לפרקים*, מה לעשות.
מפתיע אותי שזה הסרט הכי עוצמתי שראית על הנושא. כנראה לא ראית את הסרטים ה"נכונים" (מייד אתן 2 דוגמאות). אל תשכח דבר נוסף – הסרט, בסה"כ, מתאר את סיפורם של היהודים ששינדלר *הציל*, כשהשואה והמוות עוטפים אותם מסביב. במציאות, סיפור כזה הוא "טיפה בים". שינדלר הציל יהודים רבים (בוודאי אם נשווה אותו לאחרים) אבל השואה מספרת לנו בעיקר על יהודים מתים…
הנה 2 הדוגמאות המובטחות:
* בכיתה ד' ראיתי את "ליל הבדולח" והיו לי ממנו 3 לילות של סיוטים. אני לא חושבת שזה סרט שואה קשה במיוחד (באופן יחסי כמובן), אבל זה היה סרט השואה הראשון שראיתי, ואם נוסיף לכך את גילי הצעיר, זה היה טראומתי להפליא.
* בכיתה י"ב, בסמינר "משואה" (מכיר?) הקרינו סרט ששמו כמדומני "לילה וערפל" והוא הסרט הכי קשה לצפיה שראיתי מימיי. סרט דוקומנטרי, כבד ביותר, שבו בפעם הראשונה בחיי, מצאתי את עצמי בוהה במשך דקות ארוכות ברצפה, כי פשוט לא הייתי מסוגלת להביט יותר במסך. אני כבר לא זוכרת מה *בדיוק* הקרינו בו (הדחקתי טוב כנראה, תודה לאל) אבל זה היה מזעזע ברמות שלא ייאמנו (ובכיתה י"ב יש לך כבר תחושה שאתה יודע הרבה על השואה, ושראית כבר "כמעט הכל").
אז אין ספק שזו לא היתה מטרתו של שפילברג וטוב שכך! "רשימת שינדלר" הוא לא סרט דוקומנטרי, והוא לא מנסה לזעזע מעבר לרמה מסויימת (מה שהיה מחמיץ את המטרה ומבריח את הקהל).
הסרט הזה עשוי טוב – הוא פונה נכון לקהל, הוא מצליח לגעת באנשים ולהעביר מסר חשוב. אבל מה לעשות – כשאני רואה סרט כזה, אחרי מה שאני יודעת וכבר ראיתי, הוא כבר לא מאד מרשים אותי או "מזיז" לי במיוחד… בטח לא כמו שהוא משפיע על ומרגש את מי שלא נחשף כך לנושא בעבר.
עינת
סרט על השואה
שזיעזע אותי ביותר, היה סרט באורך 5-10 דקות בשם "האמבולנס", שראיתי ביד ושם.
ראיתי אותו. סרט חזק.
כנ''ל
קודם כל התנצלותי הכנה,
אכן לא כינית את הסרט כ"אוסף של סצנות קיטש", הייתי צריך לשים לב לניסוח המדויק שלך.
בכל אופן, אני לא חושב שאפשר להשוות סרטים דוקומנטריים ל"רשימת שינדלר". כשאמרתי שזה הסרט הכי חזק שזכור לי שראיתי על הנושא התכווננתי ל*סרט עלילתי*, ושוב, השואה היא נושא שכל סרט דוקומנטרי עליה תמיד יהיה בעל השפעה יותר גדולה.
ניצולי שינדלר האמיתיים שראו את הסרט מאוד התרגשו ממנו, ואני חושב שזה בלבד מעיד על איכותו הפנומנלית. האנשים האלה עברו את זה על בשרם, ובכל זאת זה נגע בהם.
ובקשר לעניין שמדובר בסיפור אחד קטן בתוך השואה, זה נכון, אבל מה הבעיה בכך? הזוועה היתה בנויה מסיפורים קטנים, ורק אם נביט בהם נוכל ללמוד על התקופה בצורה הטובה ביותר. נכון, הסרט אמנם עוסק בסופו של דבר בהצלה (קצת תקווה ואופטימיות בלב התופת), אבל את הרי ראית אותו ואת יודעת שיש בו מספיק מעשי זוועה, טבח ורצח.
הדוגמא הטובה ביותר לסרט דוקומנטרי שעוסק בניצולים היא "שואה" של קלוד לנצמן, סרט של חמש או שש שעות, מרתק ומצמרר, שמורכב כולו מעדויות, כמעט ללא צילומים אותנטיים.
דרך אגב, סרט רב עוצמה נוסף על השואה הוא "צא וראה", ראית אותו?
מדובר בתשע וחצי שעות
(של שכרון חושים…)
אורך הסרט הוא 566 דקות
http://us.imdb.com/Title?0090015
אני לא מסכימה עם המסקנות שלך
קודם כל, אני לא בטוחה שכל סרט דוקומטרי יהיה חזק יותר מסרט עלילתי. זה מאד תלוי מה אתה מראה ומספר בכל אחד מהם, ואיך אתה עושה זאת.
גם אם כן, ונניח (לצורך הדיון) שמבין כל הסרטים העלילתיים הוא הכי עוצמתי וחזק – האם זה משנה לעובדה שההשפעה שלו עלי לא היתה חזקה כי ראיתי סרטים אחרים בנושא שלא היו עלילתיים?
כבר אמרתי ששפילברג עשה עבודה טובה מאד, נכון? אני לא מתווכחת איתך על זה. הסרט עוצמתי, אין ספק. אבל מה לעשות שראיתי סרטים אחרים, ולא משנה מאיזה סוג או ז'אנר, שהיקהו את השפעתו עלי. מדובר *עלי*, על תחושותי ורגשותיי שלי, ולכן אני לא מעמידה את הנושא לויכוח.
אחד מהטיעונים שלך הוא "האנשים האלה עברו את זה על בשרם, ו*בכל זאת* זה נגע בהם". "ובכל זאת"?!
דמיין שעברת את החוויה הכי חזקה שיכולה להיות לך בחיים, עשו עליה סרט וראית השתקפות של עצמך על המסך הגדול. מי יכול להישאר אדיש לדבר כזה?
זה טיעון ממש לא רלוונטי. דווקא אנשים שעברו את השואה, יתרגשו בקלות יתרה מכל מה שיזכיר להם את החוויות הקשות שעברו, על אחת כמה וכמה סרט שנעשה על החוויות שלהם, כך שהם לא יכולים להוות מדד (ובכל מקרה, הסרט הזה לא נעשה עבור קהל של ניצולי שואה).
לגבי הסיפור שהסרט מתאר – אני לא מתווכחת איתך, אתה חזרת בדיוק על מה שאמרתי (פחות או יותר). אתה מפרש אותי לא נכון – אני לא חושבת שזה רע או בעייתי. אני לא תוקפת את הסרט. להזכירך, אני הצבעתי בסקר *בעד* הסרט הזה, כי אני חושבת שהאוסקר שהוא קיבל היה מוצדק!
כל מה שאמרתי, ואני אחזור על זה שוב, הוא שמטעמיי *שלי*, הסרט הזה לא ריגש אותי במיוחד ואני ראיתי בו סרט קל באופן יחסי לסרטים אחרים שראיתי בנושא (ולא, לא אכפת לי מאיזה ז'אנר הם היו. הם עסקו באותו הנושא וזה מספיק מבחינתי).
את "שואה" של לנצמן לא ראיתי, וגם לא את "צא וראה" (אלא אם ראיתי ולא ידעתי שזה שמו).
עינת
סרט שואה שזיעזע אותי במיוחד
היה "בשם כל בני ביתי", שאמנם מתחיל כסרט שואה, אך ממשיך ומציג את דמותו של המספר (הסרט מבוסס על סיפור אמיתי) כאיוב מודרני – שגם כשניצל מכל מוראות השואה והגיע לארץ המובטחת (אמריקה, אלא מה) המשיך וסבל בשריפה שכילתה את ביתו ומשפחתו וכו' (באיזה שהוא שלב התייאשתי מלצפות בסרט הנורא וחסר התקווה הזה).
פספסת את הקטע שהם חוזרים לחיים?
(סליחה, מתנצלת, לא יכולתי להתאפק).
מורתי האהובה להיסטוריה ציינה פעם
את הסיפור הזה. אותו אדם שאינני זוכרת את שמו, היה מספיק חזק בשביל להקים משפחה שלישית אחרי שאיבד שתי נשים ואת כל ילדיו. אני מניחה שגם הסרט הוא כ"כ מלא תקוה.
שמו הוא מרטין גריי.
שני מתחרים צמודים על התואר
הסרט שהכי לא הגיע לו לקבל אוסקר -הפצוע האנגלי וגלדיאטור.
אם הייתי צריכה להצביע לאח מהם בסקר האלטרנטיבי – למי לא מגיע,
הייתי מצביעה לפצוע האנגלי.
אפילו רק כדי להזדהות עם איליין מסיינפלד.
אבל לגבי הסקר זה –
כמובן שראיתי את כל הסרטים ואף את רובם יותר מפעם אחת.
יש 3 סרטים בלבד שלא ימאס לי לראות שוב ושוב: פורסט גאמפ, שייקספיר מאוהב ושתיקת הכבשים.
(וכמובן Space Balls אבל הוא לא זכה באוסקר משום מה).
מתוכם הצבעתי לשתיקת הכבשים. בגלל סצנות שעוד רודפות אותי בסיוטי הלילה שלי למרות גילי המתקדם.
ועם כל הציניות שלי לגבי סרטים מפחידים , אני לא יכולה להשאר בלילה לבד עם הסרט הזה.
בחירה לא קלה בכלל.
טיטאניק, לב אמיץ וגלדיאטור יורדים ישר עקב זבלוניותם, אבל עדיין זה משאיר אותנו עם רשימה מרשימה למדי. בראשה:
"פורסט גאמפ" המופלא של זמקיס, סרט שעדיין מצליח להדהים אותי בכל פעם מחדש.
"בלתי נסלח" של איסטווד, יצירת מופת שמצליחה להיות הדבר עצמו (מערבון) והערה על הדבר עצמו כמו גם יצירה בוגרת וטראגית עם ריצ'ארד האריס בתפקיד מבריק! (כן, גם הקמן ואיסטווד). ובואו לא נשכח גם את תרומתו המכרעת של דיוויד ווב פיפלס לסרט. מי שכתב את התסריט ל"בלייד ראנר" כתב גם את "בלתי נסלח", והדבר היחיד שיש לי לומר עליו זה שהוא כותב מעט מדי, אבל כל תסריט שלו פנינה. (ראו גם "12 קופים" המבריק עם גיליאם, ו"גיבור מזדמן" הנפלא של פרירס עם דסטין הופמן ואנדי גרסייה).
וכמובן, "שתיקת הכבשים", סרט מבריק שהצליח באופן די נדיר בקולנוע האמרקאי לעורר אמפתיה לרוצח סדרתי אכזר, ובכך בעצם לעקוץ את החברה כולה.
ולכן, למרות ההתלבטות וההפרשים הזעומים בין שלושת הסרטים, "שתיקת הכבשים" הוא הבחירה שלי.
אה, כן:
"שינדלר" היה משעמם ופדגוגי באופן מבחיל ממש. כבר עדיף לתת ל"גלדיאטור" את הפרס.
פורסט גאמפ
ראיתי רק 4 סרטים מהרשימה
(רק אלו שמתחילים באותיות ש, ר או פ).
– לוקאס מאוהב פשוט סרטון נהדר]).
מביניהם בחרתי בשתיקת הכבשים:
א) בגלל הפטיש (לבטא עם סגול) שלי לכבשים (אדומות! :-)
ב) כי זה סרט מתח מאוד מאוד טוב.
ג) כי השחקנים הראשיים הם מאוד מאוד טובים.
ד) אין בכך כדי להמעיט מערכם של שייקספיר ופורסט. שניהם סרטים טובים מאוד (אם כי את שייקספיר ראיתי רק פעם אחת, בוידאו. [וב
לגבי שיינדלר – אם סרטי שואה, אני מעדיף את "החיים יפים" של אה…אוף, ברח לי שמו, האיטלקי.
אה נזכרתי – רוברטו בניני. סרט נפלא!
יופי של סקר
מתוך עשרת הסרטים ראיתי רק את טיטאניק והוא לא מתעלה על פורסט גאמפ (סתם, סתם).
בקיצור, אין לי סיבה רציונלית למה בחרתי בפורסט, אבל פשוט יש לו את זה. הממסד, אני מצטרף לרשימת הממתינים לביקורת…(היה נחמד אם בדרך קסם היו נכתבות כתבות על רוב הסרטים הללו).
לגבי שאר המתחרים: את שינדלר ראיתי רק פעם אחת בקולנוע והוא לא השאיר עלי רושם ארוך טווח (אני מעדיף את "החיים יפים"). אולי בצפיה השניה אני אזכר או אמצא את האיכויות הנסתרות שלו. שתיקת הכבשים עשוי היטב אבל האפקט שלו נשחק מרוב חיקויים ופארודיות. זה בלתי נסלח שעוד לא ראיתי את בלתי נסלח (באמת! לא רק בגלל משחק המילים הטפשי).
ודרך אגב, איך זה שאף זעטוט מתלהב לא הצביע עדיין לגלדיאטור (נציג סרטי האקשן) והסביר שזה הסרט הטוב של העשור? (לא שיש לי בעיה עם זה)
צל-אפור
והיכן כל האנגלופילים
שיצביעו לפצוע האנגלי?
על מה בכלל הסרט? (לא ראיתי, כאמור, ואין כוח לימד"ב (בצירה) עכשיו).
ולגבי גלדיאטור – ניסיתי לצפות בו בדויד, אבל הוא שעמם אותי די מהר. אז נטשתי.
האנגלופילים
הצביעו ל'שייקספיר מאוהב'.
בטוח שיש יותר מחמישה אנגלופילים. (היי, רגע. אני אנגלופיל ולא הצבעתי לשייקספיר. אה, בסדר. אנתוני הופקינס הוא בריטי במקור. פיו, נרגעתי).
ואני עדיין מתעצל לימד"ב לגבי הפצוע האנגלי. האין כאן דג שיעזור לי?
הפצוע האנגלי
כשמו כן הוא, מדבר על פצוע אנגלי. שלוש שעות הוא מדבר על פצוע אנ*גל*י, שפניו נשרפו ללא הכר (למה הוא לא עושה כמו אנשים נורמליים ונלחם בפושעים עד שמגיע רגע הנקמה?), ועל סיפור האהבה שלו עם האחות שמטפלת בו.
http://us.imdb.com/Title?0116209
לא מדויק כלל וכלל
הפצוע, שממבט ראשון אכן נראה כסרט משעמם ומעיק ,הוא סרט שמנסה (וגם מצליח ) להעביר את ייסורי אהבתו,יותר מדויק האובססיה, של רייף פיינס (במשחק מדהים)לאחת קריסטין סקוט תומאס. "לא" לאחות ג'ולייט בינוש.
זהו סרט משובח על אמת.תסריט יפה וטראגי, צילומים יפים ומשחק מצוין.הטענה היחידה שאפשר לעלות כלפיו זה שהתסריט קצת מופרך.יותר מדי צרות קורות לבחור אחד.
מצד שני, גם שתיקת הכבשים ופורסט גאמפ זה לא מי יודע מה ריאליסטי.
אני חושב
שבהתחשב בעובדה שלא ראיתי את הסרט ואפילו לא קראתי את התקציר בימד"ב, די דייקתי שמה… וחוץ מזה, למה הוא לא מתאהב בג'ולייט בינוש? מה, הוא לא אוהב צ'ילי בשוקו?
שמתם לב לנוכחות של משפחת פיינס?
נציגות משפחתית מככבת ב-3 מתוך 10 המועמדויות ברשימה – מרשים ביותר!
רייף (האח הפחות מוצלח) מככב ב"פצוע האנגלי" (לא ראיתי) וב"רשימת שינדלר", ואילו ג'וזף (בעלי לעתיד) מככב ב"שייקספיר מאוהב".
עד כמה ששמעתי – הם איזה 7 אחים, בינהם עוד אחות במאים ועוד כמה שחקנים… ייתכן בהחלט שהם טרם אמרו את מילתם האחרונה באוסקרים
עינת
ג'וזף יודע את זה?
הוא יידע...
בבוא העת.
תספרי את זה לאיליין בניס
מעניין מה היא הייתה אומרת על זה…
הא! No Soup For You!
פתאום הבנתי למה האנגלופילים
לא בחרו בפצוע האנגלי – יש שם צרפתייה! (גברת בינוש).
אהא!
אנגלופיל של סרטים
מה לעשות שהסרטים האנגלים הטובים באמת לא זכו באוסקר סודות ושקרים מ96.
ממזר קטן האירי,מייקל קולינס (ולבאי הריקמן קון אי אפ שר לשפוט סרט כזה בשעה שהוא שודר),אהבה על הדשא,ג'ימי גרימבל (לאחר צפייה שנייה מבינים כמה אנשים שלא אוהבים כדורגל לא מבינים בסרט-מייקל אואן הבא גאוני!,קרו אלכסנדר מדהים),להעיר את נד לכל אחד מאלו ולעוד רבים הייתי שוקל להצביע הרבה לפני הפצוע האנגלי או שיקספיר מאוהב( ואת האמת גם לפני טיטאניק וגלדיאטור ,אמרתי שאני לא אוהב את האוסקר?)
הי, הו, יש לנו טעם דומה!
פרט לג'ימי גרימבל שעוד לא הזדמן לי לראות, ראיתי ואהבתי את כל מה שהזכרת… מאוד מאוד, אפילו.
וכשתהיה לי מספיק סבלנות, אני עוד אכתוב על שני סרטים אנגלים נפלאים-נפלאים, שמשום מה מעט מאוד אנשים מכירים – "ההצגה חייבת להמשך" ו"המפקח פיט".
לא ראיתי ההצגה אבל
המפקח פיט ,סרט נפלא.
אוהו, כרגע זכית בנקודה לטובה!
יפה מאוד. איפה הצלחת לתפוס את פיט יקירי? הולמארק?
ואני אשוב ואומר: סרט נפלא ונהדר, שמשתפר והולך בכל צפייה. אחת מהפנינים הנדירות אך המשובחות של הולמארק, שבשבילן ששווה כל הערוץ המאכזב הזה…
בינגו וזה אחד משלושת
הסרטים הנורמלים היחידים שראיתי בערוץ
השני זה ה"לפרקונס"
והשלישי זה רצח ברחוב מורגן (אדגר אלן פו).
ואת לילות ערב לא ראית
עם מילי (היא משלנו! היא משלנו!) אביטל?
חמור ביותר.
ואסטרו-נעמי, תוכלי להודיע כשערוץ הולמרק ישדר שוב את "המפקח פיט"? סיקרנתם אותי.
איןבעיה. בדרך כלל השם שלו תופס
את העין שלי כשאני מרפרפת על התוכניות בעיתון…
וחוצמיזה, יש לי אותו על קלטת.
אהא - אני רואה בריט.קון בדרך...
אתה בטוח שאתה רוצה?
הרי אי אפשר לעשות אנגלו-קון בלי לפחות סרט כדורגל אחד ,(חוץ מזה נעמי חייבת לראות את ג'ימי גרימבל וגם כל אדם אחר).
ואת לילות ערב לא ראית
אני אמרתי איפשהו שלא ראיתי אותו?
מכאן אתה צריך להבין שאני לא אהבתי אותו ובעיקר לא את גברת אביטל,שנתנה משחק כל כך רע.
היום ב 18:45
המפקח פיט,הולמרק כמובן
תרגומי השמות
מעניין לראות איך תרגמו (או לא) את שמות הסרטים לעברית. 4 מהסרטים לא תורגמו בצדק (גלדיאטור, טיטאניק, פורסט גאמפ) או שלא בצדק (אמריקן ביוטי). ה- 6 האחרים תורגמו תרגום מילולי (פחות או יותר) ומדוייק ברוב המקרים. האם המתגרמים מעדיפים להיות יותר נאמנים למקור כשמדובר בזוכי אוסקר? (כי הישראלים כבר שמעו את שמותיהם המקוריים…)
אני לא חושבת שהאוסקר הוא שקובע.
הרי כשהסרטים יוצאים בארה"ב, ומגיעים לארץ, עדיין לא ברור אם הם יהיו מועמדים לאוסקר או לא. נראה לי שזה יותר עניין של ז'אנר. אם תשים לב, רוב הקומדיות תורגמו בחופשיות רבה מידי. ואילו סרטים "כבדים" נוטים להיות מתורגמים כראוי.
תרגומי השמות
בכללי, האלגוריתם עובד כך:
אם הסרט קיבל ביקורות טובות, הוצג בפסטיבל חשוב, שבר קופות או הרשים את אינגבר, הוא מועבר אוטומטית לוועדה של מתרגמים.
אם הסרט הוא קומדיה (במיוחד אם לזלי נילסן מופיע בו), סרט אימה, סרט מד"ב דל תקציב, או סרט שנכשל בארה"ב ומשום מה מופץ בארץ, הוא מועבר לוועדה של 10,000 קופים עם מכונות כתיבה.
ואפרופו: אני לא כל-כך בטוח שהשארת השם 'אמריקן ביוטי' בתעתיק היא כזאת שגיאה גדולה. כזכור, מדובר בשם זן השושנים שמופיעות במהלך הסרט – כלומר שם, ממש כמו ש'טיטאניק' זה שם. יתר על כן, בהתחשב בכך שלתרגם 'אמריקן' ל'אמריקאי' זה די עלוב, הרי שאני מעדיף את השארת התעתיק המקורי על תרגום כמו 'יופי אמריקאי'.
מה?
פלאוור זה פרח, צ'ר זה כיסא, אמריקן זה אמריקאי. מה עלוב בזה? ו"יופי אמריקאי" זה שם נפלא לסרט, לדעתי.
פגם קל בהגיון שלך: אם המפיצים באמת היו הולכים לפי הורדים, היו מתרגמים את זה כלענה תחמוצתית חרופה או איך שלא קוראים לורד הזה בעברית.
נראה, אגב
שתוצאות הסקר מוכיחות את מה שכולנו ידענו: אף סרט אינו מתעלה על פורסט גאמפ.
תגידו, זה לכבוד פסח
או שסתם נדמה לי שמי שלא אמר: 'אף סרט לא מעפ"ג', כאילו לא הצביע לסקר?
טוב, אתה לא טועה. בהחלט הביטוי תפס תאוצה, וכמדומה לי שכבר העירו קודם בתגובות (נונין?) שאולי כל הסקר בא כדי לקבל את התגובות לביטוי.
בכל אופן, ברכות: כרגע פתרת בעיה קשה.
היתה, כזכור, התלבטות האם להשתמש בביטוי "מתעלה על פורסט גאמפ" כביטוי לסרט טוב, עם טענת הנגד המוצדקת שמי שסתם יכנס לאתר ויראה את הביטוי לא יחשוב שיש פה קוד, אלא יקבל כפשוטם דברים.
ראשי התיבות שלך- גאוני. זה מאפשר להשתמש מכאן ועד בלי ירח בביטוי, בלי לחשוש.
ובזאת אצא בקריאה נרגשת: עברו לראשי תיבות! אף ראשי תיבות לא מתעלים על מעפ"ג!!!
ושום דבר, כמובן, לא מעפ"ג.
קונספירטורים!
אני יודעת, קשרתם קשר נגדי – לא רק שאתם רומזים לי שהגיע כבר הזמן להכניס את הביטוי הנ"ל ל-FAQ (פעם כשיהיה לי זמן, אולי), עכשיו אתם מנסים לדחוף אותו גם למילון?
קונספירטורים? אני?
זה אומר שכל פעם שמשהו יהיה מעפ"ג או לא מעפ"ג, אז אני מקבל תמלוגים?
יאללה, חבר'ה,לחזור אחרי: רק הביטוי מעפ"ג הוא מעפ"ג.
את הכסף יש לשלוח אלי ולא לקרוב משפחתי המפורסם (בטמן). אנחנו לא בקשר מאז הבושות שהוא עשה למשפחה (ב___ ור____)
קונספירטורים! אני?
טוב, מודה באשמה. קונספירציה היא השם השני שלי (השם השלישי הוא זרפיניגיאגה אחמוקצר בלאנאיה ארטיזונן דשמברו השבעה-עשר, אם זה מעניין מישהו).
אבל ברצינות, מתי מצאת פה בזמן האחרון ביטוי מתעלה על מעפ"ג?
ביטוי ש
מתעלה על מתעלה על פורסט גאמפ?
לא מצאתי פה כזה בזמן האחרון.
אמריקן ביוטי
אני מאלו שהצביעו ליופי האמריקאי (כמעט שלושים איש אבל ממש שתקנים אה?) בגלל שזה אחד הסרטים הבודדים שראיתי עם ציפיות בשמיים,(וכמעט שנה אחרי כולם, ובבית בדויד) ויותר מידי ידע מוקדם על הסרט, אפילו ידעתי
שהוא מת בסוף כי לצערי קראתי יותר מידי ניטפוקים מוקדמים (אחד הסרטים היחידים בהם הגיבור הראשי מת בסוף, בלה בלה בלה)- ועדיין- נדהמתי, התרגשתי, הוקסמתי, שנאתי ואהבתי. סרט מקסים.
אמריקן ביוטי
אבל הוא אומר מיד בהתחלה שהוא מת בסוף! זה אחד המשפטים הראשונים בסרט.
אמריקן ביוטי
נכון… אבל להגנתי יאמר שגם לא ידעתי את זה לפני שראיתי את הסרט, ויותר מזה- זה שהדמות אומרת שהיא מתה בסוף מקנה לכל העניין נופך אי אמינות נוסף- אין פה פנטזיה או מלאכים ולפי מיטב ידיעותי אף אחד לא יודע מתי הוא ימות נכון? ככה שלא ממש האמנתי לו בהתחלה.
אמריקן ביוטי
בתחילת הסרט הצופה יודע שהגיבור מתוודה על מותו העתידי.
הוא אינו יודע שהגיבור באמת מת, אלא רק שהגיבור אומר זאת.
לכן לדעתי גילוי הסוף יהיה באמת
.
סקר אלטרנטיבי
יום אחד מישהו עוד יעשה סקר על סרטים שלא זכו והגיע להם לזכות (החוש השישי? חומות של תקווה?).
למה יום אחד ? למה לא בקרוב? עם מי צריך לשכב בשביל זה?
סקר אלטרנטיבי
למשל הסקר הזה: כתבה מספר 213
(מי היה צריך לקבל מועמדות ולא קיבל. זה כי קרוב שיש לנו).
או זה: כתבה מספר 263
דווקא סקר קל מאד,
לאור העובדה שאת רוב הסרטים לא ראיתי…
ואגב, למה שרה לא בסקר?*
____________________
* מחווה לגל ולכל אלטריו.
אלוהים אדירים!
מישהו הצביע לגלדיאטור!
לא חשבתי שזה יקרה, אבל הנה – זה קרה!
!הלם!
מי? יכול להיות שזו הייתה טעות ומי שהצביע התכוון ללחוץ על משהו אחר?
הצבעתי עבור בלתי נסלח
כמובן.
לטעמי הסרט הוא גדול המערבונים, גדול סרטי קלינט איסטווד, ועד מועדון קרב גם הסרט הטוב ביותר של העשור הקודם.
אמנם את בלתי נסלח לא ראיתי
אבל אם במערבונים עסקינן, אזי קודם כל, אני בעד מערבוני הספגטי. הם בדרך כלל יותר משעשעים מהאחרים.
שנית, המערבון החביב עלי מכל הוא לא אחר מהקלאסיקה הטוב הרע והמכוער.
וגם קוראים לי אף אחד הוא סרט חביב ביותר (עם טרנס היל תכול העיניים). מערבון עם טוויסט משעשע בסופו…
בלתי נסלח
הוא מערבון נחמד אבל הוא נופל מהטריולוגיה.
ולפני שקופצים עלי ואומרים הטריולוגיה זה לא מערבונים,אני התכוונתי לטריולוגיה של:
הטוב הרע והמכוער,תלה אותם גבוהה ובעבור חופן דולרים.
וגם עץ התלייה הוא מערבון הרבה יותר טוב.
ולא לשכוח את אוכפים לוהטים…
טרילוגיה? אני ספרתי 6.
תלוי איך אתה סופר.
הסרטים בבימוי סרג'יו ליאונה היו 3.
לאחר מכן באו הסרטים בבימוי דון סיגל ואיסטווד עצמו. (איש ההפקר, עיר ושמה גיהנום וכו').
אוכפים לוהטים?
באמת צריך לתלות אותך על עץ התליה…(
כמובן, השריף הוא לא כזה רע).
הטרילוגיה מאוד נחמדה והיא שהציגה לראשונה את קלינט איסטווד בקולנוע (אחרי סדרת הטלביזיה רוהייד) שהוא השחקן ויוצר הסרטים האהוב עלי ביותר, אבל מהמערבונים הקלאסים אני הכי אוהב את ריו בראבו.
מערבון מומלץ
מהזמן האחרון: the jack bull עם ג'ון קיוזאק (שגם ביים לפי תסריט מאת אביו) וג'ון גודמן שתמיד התאים לו לשחק במערבון.
הסרט נמצא בדויד באזור 1.
אוכפים לוהטים?
המקור זה טריולוגיה,האחרים הרבה פחות טובים.
וגם מערבון מוזיקלי אחד :הבהלה לזהב (PAINT YOUR WEGON)
שוב קלינט בשילוב פעולה עם אחד השחקנים הטובים ,לי מרווין.
נראה לך שאני אהנה
מהסרט אוכפים לוהטים? אני שואל את זה כי אף פעם לא ראיתי מערבון מהתחלה עד הסוף. אני לא אוהב את הסגנון הזה. מעניין אותי לדעת אם אפשר להנות מאוכפים לוהטים בלי להכיר את הז'אנר טוב כל כך. אני מאד אוהב פארודיות וכבר די הרבה זמן מתכנן לראות את אוכפים. מה דעתכם?
נראה לך שאני אהנה
אם אתה אוהב את מל (ברוקס כמוב),אתה תהנה מהסרט,זהוא חד מהיותר טובים שלו ואלוהים יודע (ולא מפסיק לצחוק) שלבן אדם היו הרבה סרטים טובים.
אני נהנתי ממנו
ואני לא אוהבת מערבונים בכלל.
המערבון היחיד שבכלל ניסיתי לראות, היה "הטוב הרע והמכוער" ואני חושבת שנרדמתי באמצע, כך שאני לא זוכרת ממנו הרבה (חוץ משורה אחת מאד ידועה ומצוטטת).
אם נחזור רגע ל"אוכפים לוהטים", אז אני לא יודעת איך כל הסרט – ראית אותו רק עד האמצע. בהתחלה הוא היה מצחיק להפליא, אבל מתישהו הוא איבד גובה והתחיל להיות משעמם ומלא בהומור נמוך ומשעמם, אז נתנו לו עוד כמה דקות חסד וכשהוא לא "סיפק את הסחורה" העברנו ערוץ…
(מצד שני, אולי אתה תאהב אותו עד הסוף, אין לדעת).
עינת
נראה לי
שקלינט עד היום מנסה לקבור את עצמו על כך שהשתתף בסרט שבו הוא פצח בשירה…
דרך אגב, בתקופת מערבוני "האיש ללא שם" הוא היה פותח סיגר ע"י נגיסת הקצה ויריקתו. דרך מאוד לא מעשית על סמך מביני דבר.
היום לא מעשית
כי יש דרך אחרת לחתוך שהיא מאד זולה ,(מעין גליוטינה נידת),אבל אז היו את המכשיר הזה למעטי מעט ולכן לתקופה ההיא זה די רגיל.
מה שכן דבר מאד נדיר (אני חושב שרק בסרט אחד יש ) זו מכונית שכבר היתה קיימת אז.
בנוגע למכורים סרט מקסים עם כמה שירים גדולים (לרוח הם קוראים מריה,נולדתי תחת מזל נודד,NO NAME CITY
אין שמח ממני
אין שמח ממני ש"פורסט גאמפ" הוא הסרט שמוביל כרגע אני מאוד מקווה שהוא הולך לקחת את כל הקופה.
טום הנקס בהופעה בלתי נשכחת נעזר בשחקן גדול- גארי סיניס ושחקנית יפה וטובה- רובין רייט פן בסרט שהביא כמה סצינות בלתי נשכחות כמו הסצינות עם גון לנון, אלביס פרסלי והסצינה הנפלאה עם ניקסון.
סרט ענק
אלה הסצינות הבלתי-נשכחות?
אני הייתי אומרת שRun Forrest Run (כל הסצינה) וMy momma always said (רק המשפט המפורסם) הם הדברים שחושבים עליהם מיד כשאומרים "פורסט גאמפ".
בתור הסטוריה של כל המאורעות החשובים באמריקה בשנות ה60-70 (אני צודקת? תקנו אותי אם אני טועה) מאוד אהבתי את איך שהסרט מעביר את זה, ואפילו שרדתי את כולו למרות אורכו (אבל רק בפעם הראשונה, בפעמים שראיתי אותו שוב זה היה יותר קשה).
ובכל זאת, לא הצבעתי לו.
כל אחד והסצינות הבלתי נשכחות שלו
כשאני חושבת על פורסט גאמפ אני דווקא חושבת על ג'ון לנון…
(כשכתבתי על הדקה בה הסרט מתעלה על עצמו, לא התכוונתי בצחוק…)
כל אחד והסטיות שלו.
עינת
תקנו אותי אם אני טועה..
מישהו הצביע לגלדיאטור ברצינות?!?!?!
כלומר.. הוא אפילו עומד לדעתי בתקן הזאב רווח של הסקר! אפילו שהוא במקרה היה הסרט האחרון שזכה…
אני חושב שמישהו שחושב באופן כללי שלסרט הזה מגיע אוסקר (או לראסל קרואו את האוסקר!) צריך לאשפז אותו בדחיפות!
גלדיאטור לא סרט כזה רע!
אולי לא מגיע לו אוסקר (מי היו הסרטים שהתמודדו מולו? שכחתי, אבל בטוח היה משהו יותר ראוי) – אבל לא צריך להגזים ולהגיד שאנשים שאהבו את הסרט זקוקים לאשפוז (מצד שני, כבר אמרו לי בעבר שאני לא נורמלית).
שוקולד, טראפיק, ארין ברוקוביץ'
וכמובן, נמר דרקון (שמקבל את הקול שלי בקלות יתרה).
גלדיאטור לא היה בחירה כה נוראה!
אנג'לינה, אני איתך! גם אני נהניתי בגלדיאטור… (נו, מה לעשות).
אז את טראפיק לא ראיתי, אני מודה.
אבל מי משאר המועמדים היה יותר טוב?
* ארין ברוקוביץ' היה טוב, אבל יותר מגלדיאטור? וטוב מספיק לאוסקר? נו.
* שוקולד היה סרט מתוק, על כל משמעויותיו, אבל בסה"כ זה היה סרט נוסחאתי, שידע איך להתחנף לצופים והצליח. היה כיף לראות, אבל זה לא סרט מעניין במיוחד, חדשני, מיוחד או במילים אחרות: ראוי להיות מועמד, לא ראוי לזכות.
* נמר דרקון… נמר דרקון דווקא היה כל אלה ואף יותר. סרט שראיתי פעמיים בקולנוע, ה"כניסה" הכי טריה שלי לעשרת הסרטים הכי טובים ואהובים שראיתי. סרט שבאמת הגיע לו לזכות, אבל לא היה לו סיכוי, כיוון שהוא היה מועמד גם לקטגוריה כסרט הזר, והיה ברור שאותה הוא לוקח ואין סיכוי לדאבל (לא יבזבזו עליו עוד תואר).
אז מה נשאר? גלדיאטור.
סרט שניסה לעשות כבוד לאפוסים ההיסטוריים שפעם רווחו יותר בהוליווד, ויש אומרים שהצליח לא רע (לא שממש ראיתי כאלה, אז אני לא יכולה לדבר). אני אהבתי אותו, אהבתי את הסגנון, ואני חושבת שהוא הצליח לא רע במה שהוא ניסה להיות.
לא יודעת אם זה סרט שראוי לאוסקר, אבל לאור המועמדויות האחרות, זו כנראה ברירת המחדל (אוקי, פרט לנמר דרקון שלא היה לו סיכוי לזכות ולטראפיק, שאני באמת צריכה לראות מתישהו… אולי אני עוד אתחרט על זה. מצד שני, לא שמעתי עליו שהוא כזה מדהים).
עינת
ואני דווקא חושב
שגלדיאטור היה סרט נוסחאתי.נהנתי בו,לא סבלתי כמו חבריי שראו אותו בקולנוע ובכו אחר כך על האורך..
אבל זה היה סרט רגיל לחלוטין.אם משווים אותו לבן-חור (באשר להשוואה לאפוסים הסטוריים).. הוא ממש מגוחך!
היה שווה לראות כסרט..לא היה מגיע לו מועמדות.הבעייה היתה חוסר בסרטים ב-א-מ-ת טובים באותה שנה.לא ראיתי את נמר-דרקון עדיין, אבל את טראפיק אהבתי יותר.כמובן שיש כאלה שחולקים עליי (בין השאר שני החברים שצפו איתי בטראפיק,ומצד שאני הם ממש לא אהבו את גלדיאטור) – הבעייה עם טראפיק שהוא סרט כבד מדיי..היה אפשר לקצר,אבל לי בד"כ ממש לא מפריע האורך.אני משתדל למצוא את הסיבה הנסתרת לכל הקטעים שנראים מיותרים.
ארין ברוקוביץ ושוקולד..נו טוב..כבר אמרתי שהיתה שנה חלשה.
שנה חלשה?
מדובר על 2000, נכון?
הסרט שהגיע לו אוסקר בשנה הזו הוא כמובן סרט שלא היה מועמד – 'רקוויאם לחלום'. בכל מקרה, 'נמר, דרקון' היה ללא ספק יותר טוב מ'גלדיאטור'. ו'שוקולד' אכן היה חמוד וזהו.
הבעיה היא שלאוסקר מועמדים לעתים רחוקות סרטים 'קטנים'. אלו בד"כ מקבלים מספר מועמדויות שוליות או מועמודיות של שחקנים. ב- 2000, פרט ל'רקוויאם', יש לנו גם את 'מישהו לסמוך עליו' המצוין ואפילו את 'כמעט מפורסמים'.
השנה, אגב, יש בין המועמדים סרט קטן, לא-מסחרי, שלא בוים ע"י במאי מפורסם. קוראים לו 'בחדר המיטות' ומי שאוהב סרטי דרמה שעשויים טוב חייב אותו לעצמו (מה גם שאם אתם סטודנטים שגרים בת"א תוכלו לראות אותו ב- 22 ש"ח בלבד באמצע השבוע)
מגיע אוסקר
לסרט "להציל את טוראי ראיין" פרס שנגנב ע"י שייקספיר מאוהב
נכון, הגיע לו לקבל אוסקר!
גלדיאטור !
חברה מה קרה נפלתם על הראש?
גלדיאטור זכה בכל כך הרבה פרסים והיה סרט כל כך מדהים וכל כך מקורי וככה יוצא שאני ועוד אחד הם היחידים שחושבים ככה?
נו באמת קצת כבוד לאחד הסרטים הטובים בתבל! (וזה בלי להגזים)
גלדיאטור !
אני כן חושבת שגלאדיאטור היה סרט טוב. אבל… לא בטוחה… הצבעתי לשתיקת הכבשים.
כל כך פחדתי אחריו. לא רציתי לישון לבד בחדר.
אכן בלי להגזים
למעשה, אני לא אגיד כאן מה אני חושב על גלדיאטור (טוב או רע), אבל אני כן אגיד שהוא לפחות ברמה אחת מתחת למחתית מהסרטים שהיו בסקר. אולי הגיע לו לקבל אוסקר (או לא), אבל בהחלט לא ממגיע לו קול בסקר. מלבד זאת, הוא לא מעפ"ג.
זה מאוד מאוד קשה לבחור......
לא את כולם ראיתי.
אמריקן ביוטי היה עצוב מדי, ואני לא אוהבת סרטים עצובים כאלו.
רשימת שינדלר היה עוד יותר עצוב. אני לא מבינה למה עושים סרטים עצובים כאלה. סרטים צריכים להיות יותר טובים מהמציאות. לא לגרום לאנשים לסבל.
טיטאניק היה עצוב, אבל מסוג אחר. גם בו קצת בכיתי (אל תספרו לאף אחד!) אבל הוא כן גרם בסוף לתחושה חמה יותר בלב. אני מאוד אוהבת אותו, והייתי רואה אותו שוב אם הוא היה בקולנוע.
שקספיר מאוהב היה מצחיק, אבל לצחוקיות לא מגיע אוסקר
פורסט גאמפ היה בסדר. נוגע ללב, מצחיק גם, עם מסר טוב.
גלאדיאטור היה גם טוב. אבל אולי אני משוחדת כי זה היה השחקן הנהדר ההוא. אבל……..
שתיקת הכבשים היה הכי מטלטל. ממש פחדתי כשראיתי אותו. אפילו יותר מכל סרט אחר, והיה לי פעם חבר שלקח אותי לכל סרטי האימה שהיו.
תגידו, אתם שמעתם שעושים עכשיו המשך לשתיקת הכבשים? משהו שנקרא דרקון אדום לפי ספר של אותו מחבר? שמעתי משהו כזה ואני רוצה לדעת אם זה נכון או שטות.
''לצחוקיות לא מגיע אוסקר''?
הנה גישה שאני ממש שונאת.
אם סרט הצליח לרגש, להפחיד או לטלטל זה בסדר, אבל להצחיק זה לא נחשב? מה, להצחיק יותר קל מאשר לגרום לבכי? בולשיט!
תסריט לקומדיה טובה והומור אינטליגנטי לא בהכרח קל יותר לכתוב מאשר תסריט לדרמה קורעת לב.
אבל מה, בגלל שזה "קליל" וזה "מצחיק" וזה לא מספיק "רציני" כביכול, אז זה "לא נחשב".
סוף סוף הגיע קומדיה מצחיקה, חכמה, שנונה, מהנה ועשויה מצויין שהצליחה מאד ואפילו זכתה באוסקר. יודעים מה, נמאס לי להתנצל. בצדק! בצדק! פעם בכמה שנים (וזה באמת יוצא הרבה שנים) מותר לתת אוסקר גם לקומדיות. ההזדמנות הגיעה והיא לא הוחמצה. ברכותי לחברי האקדמיה.
עינת
(קצת עצבנית, עמכם הסליחה).
''לצחוקיות לא מגיע אוסקר''?
(
למפלצות בע"מ)
אולי להצחיק לא יותר קשה, אבל זה יוצר הרבה יותר אנרגיה…
זה מאוד מאוד קשה לבחור......
המשך שני ,אחרי חניבל וכן זה נכון אבל זה פריקוול (אם אני לא טועה).
אכן מצלמים
בימים אלו את דרקון אדום, שהיה בעצם הספר הראשון שסיפר על חניבעל לקטר, בלי קשר לקלריס סטרלינג.
הספר עובד לסרט בשנת 1986 ונקרא בשם Manhunter , מדובר cמותחן משובח ומסוגנן בבימוי מייקל מאן ודי מתעלמים ממנו ולא בצדק, בסרט הזה גולם חניבעל בידי שחקן אחר, בריאן קוקס, ומאוד מעניין להשוות בין אנתוני הופקינס לבינו.
הסרט לא הצליח בקופות, ודינו דה לורנטיס, המפיק, ויתר על הזכויות לספר ההמשך, שהפך בידי ג'ונתן דמי לסרט קטן בשם שתיקת הכבשים.
לאחר ההצלחה הקופתית והביקורתית המדהימה של סרט האימה המופתי הזה התעשת דה לורנטיס ולא מזמן הביא אלינו את חניבעל, לפי הספר השלישh של תומס הריס. את הסרט הזה אמנם לא ראיתי, אבל מספרים שהוא הרבה פחות טוב מקודמו.
ולכן, כעת, כשראה שבידיו ביצי זהב (חניבעל עשה ה מ ו ן כסף), החליט דינו להפיק שוב את דרקון אדום.
ולהשוואה:
http://us.imdb.com/details?0091474
http://us.imdb.com/details?0289765
דרקון אדום
כתבה מספר 375
רגע...
אם סרטים עצובים אסור לעשות, ולהומור לא מגיע אוסקר, אזי הז'אנר היחיד שיכול לקבל אוסקר הוא סרטי אימה?
אבל כל עוד לא תבחרי לעצמך שם, אני אישית ארגיש צורך לנסות לעזור לך ולענות על השאלה 'איך אני בוחת שם?' בכל פעם שאראה הודעה שלך.
למקרה שלא התכוונת להתחכם אלא את באמת מעוניינת בהצעות לבחירת שם, הרי כמה טיפים:
(1) דמות מסרט שאת אוהבת הולך תמיד.
(2) כינוי שאת מחוברת אליו (מהילדות?)
(3) שחקן הקולנוע האהוב עלייך
(4) סתם קשקוש אותיות מהמקלדת
(5) משהו עם משמעות רק כשקוראים אותו הפוך (כמו 'שפן הלוח' למשל)
ואם כלו כל הקיצין תמיד אפשר להשתמש בשם האמיתי.
תרגיש חופשי להתערב. אני ממש מבולבלת כאן מכל הכתבות והביקורות והכל. נראה כאילו כולם כאן יודעים הכל ואני מרגישה כל כך לא שייכת.
אולי אני אקרא לעצמי בשם של הדמות השניה שלי ממבוכים ודרקונים… הרוזנת ברונכיט…?
זה נראה מתאים, בהתחשב בשמות המוזרים שיש כאן מסביב (ואני מקוה שאני לא מעלבה אף אחד…)
או שאת יכולה לבחור
שם שהוא אמירה פוסט-מודרנית. ;)
לגבי הבלבול: נכון, כותבת פה קבוצה גדולה של אנשים שמכירים זה את זה. אבל (א) מכיוון שמגיעים לאתר אנשים חדשים כל הזמן, הבלבול שלך הוא צרת רבים ו-(ב) אנחנו נשמח לעזור. אנחנו אנשים טובי לב. באמת. טוב, אולי לא אני ספציפית, אבל יש פה כאלה. :)
אם מתחשק לך להבין מה קורה, את יכולה להתחיל עם עם דף השאלות הנפיצות (יש לינק בעמוד הראשי). בהצלחה.
בכל אופן,
הרוזנת ברונכיט זה שם נהדר. לכי על זה, וברוכה הבאה בצל קורתנו.
שם נפלא.
ואני די בטוחה שאת לא היחידה שלוקחת שם מדמויות ששיחקת איתן – אני יודעת שזה המקור של מייפל, לכל הפחות (לפני הסיפורים היה משחק…).
___________________
יום לא-הולדת שמח,
מייפ
רק עכשיו הבנתי את פשר שפן הלוח!
באמת תכננתי לשאול מתישהו, אבל הנחתי שזו איזו בדיחה פרטית או סתם שרבוט חסר משמעות… ולחשוב שהתשובה היתה כל הזמן מתחת לאף! אכן, רק אדם שהוא **** *** ישתמש בניק מטופש, תמוה וחסר משמעות כמו "שפן הלוח".
עינת
(מרגישה דיי מטופשת, אבל זה יעבור)
כל מי שראה אי פעם את
ישישה שוחה, יודע במה מדובר.
בעצם, אולי אם אנשים שראו את האתר של ממנטו…
שפן הלוח נחשף
כבר בדוח"קו של הבוחצל.קון:
כתבה מספר 455
הטרנד הזה מעצבן!
תתפלאו, אבל מותר לכתוב אותו דבר פעמיים. אני לא מדבר על לכתוב באיזו יומית לא קשורה, משהו כמו "כדאי לכם לראות את מפלצות בע"מ. זה סרט נורע יפה". אני מתכוון לפרטים קטנים כמו כינויו של השפן (נא לא להיעלב שפן). קורה שבן אדם מפספס איזו תגובה או פתיל. וגם אם לא, קשה לשמור דטא בייס של כל ההודעות בתוך הראש, ובטח אי אפשר לעשות חיפוש על כל משפט שרוצים לכתוב.
אני יודעת מה זה ''ישישה שוחה''
אבל היו חודשים רבים בהם לא הייתי כאן כ"כ הרבה, בטח שלא על בסיס יומ-יומי, ועד כמה שזה נשמע מפתיע, לקח לי המממון זמן לגלות את המתמשכים… איכשהו פספסתי את הקטע הזה במשך כחצי שנה!
אם הייתי קוראת את היומית של הבוחצלגיחצן, אולי גם הייתי יודעת עליו בזמן והייתי מגיעה אליו! (כן כן, למרות שכבר הייתי פה לא מעט, פספסתי אותו בגלל איזה שבועיים שלא הייתי פה, זה הכל). למען האמת, גם כיום אני לא קוראת את כל היומיות. יש אנשים שלא עושים את זה, ואני אחת מהם.
עינת
ישישה שוחה?
האתר של ממנטו? אה, otnemem.com?
אויש, באמת, אנשים שהופכים את השמות שלהם כדי להיות מתוחכמים-כאילו הם כאלה מפגרים.
רק עכשיו הבנת את פשר שפן הלוח
אל תשכחי גם את פשר "רופא לץ" (בעל האחות הפויקלותרמית)…
הנה,
עכשיו גם לי יש שם מגניב שרק מי שקורא אותו בהפוך מבין את המשמעות שלו!
לאריא טנלייס?
זה לא שם של מבקר קולנוע טורקי נודע?
ניטפיקינג, הערה, ועוד הערה
"פורסט גאמפ" הוא לא יותר מ-3 שעות. יותר בכיוון שעתיים ורבע.
ו"עיני נחש" אחד הסרטים היותר מחורבנים שיצא לי לראות בשנים האחרונות.
וסוף סוף עוד מישהו מעריך כראוי את "המשחק" של פינצ'ר הסמאח המתחיל. אחד האהובים עליי בכל הזמנים.
אבל זה אני…
הערות על ההערות
1. עיני נחש התחיל מצויין, ואיבד גובה. הסוף שלו דיי עלוב – כשהוא נגמר הוא תפס אותי מופתעת שזה הסוף… חסרות לו לדעתי עוד 20 דקות של סוף *אמיתי* וראוי, שהיו יכולות לשדרג אותו משמעותית.
2. "המשחק" סרט מעניין, מותח ומסקרן בצפיה ראשונה, אבל פשוט לא מחזיק צפיה שניה ומעלה, ולפיכך מאבד אצלי הרבה מאד נקודות.
עינת
הערות על ההערות על ההערות
1) אני מסכים איתך לגמרי בקשר לעיני נחש. אני כבר בקושי זוכר את הסרט, אבל אני זוכר שנהנתי מההתחלה, ושהסוף היה ממש לא מתאים.
2) דווקא ראיתי את המשחק פעמיים, ומאד נהנתי משתי הפעמים. אני אפילו מתכנן מתישהו (כנראה שבעתיד הלא קרוב) לראות אותו פעם שלישית.
הערות על ההערות על ההערות על ההע
רות.
מסכים עם שתי ההערות על ההערות על ההערות.
"עיני נחש", עם ה- one-shot המדהים בהתחלה (20 דקות תמימות בלי קאט) ועם המשך לא רע, נהרס לגמרי בסוף (תסלחו לי, אני לא מתבטא כך בדר"כ -) המפגר.
"המשחק" עובד יופי בכל צפיה, ובהחלט מבשר על הולדתו של סמאח.
לדעתי כבר אמרתי את זה
אבל בהחלט!. ראיתי את המשחק בסביבות ה8 פעמים, וכמעט בכולם יש לו את אותו כח ועיני נחש מתחיל חזק אבל נגמר חלש מאוד ובסוף הוליוודי טיפוסי
לא בדיוק
1. את עיני נחש ראיתי ממש מזמן, מה שזכור לי לטובה זה אכן, השוט הראשון שצולם ללא עצירה (אבל לא חסר תקדים, היות וגם היצ'קוק עשה זאת באחד מסרטיו, על 7 סרטי צילום), וניקולס קייג', שיחק מעולה.
2. "המשחק" סרט מדהים, שבצפייה ראשונה נראה לי יותר מידי מוזר, ודווקא בצפייה שניה ושלישית אהבתי אותו יותר והבנתי עד כמה הסוף הוא מבריק ומתאים לדמות שדגלאס מגלם בגאוניות, כהרגלו. בצפיות נוספות הסרט לא נופל בגלל שאפשר לבחון את כל הסרט עפ"י הסוף, כמו גם את "החוש השישי" שנורא אהבתי (שאגב, הגיע לרשימת שוברי הקופות הגדולים בארה"ב למקום העשירי והמכובד), והתוצאה מעניינת ביותר.
גם לאלטמן יש נטייה לשוטים ארוכים
.
אמנם לא כמו ב"חבל התלייה" (זה הסרט, נכון?), אבל ב"השחקן", עם שוט הפתיחה המעולה, וגם ב"הנשים של ד"ר טי" וב"גוספורד פארק" (אותו ראיתי היום, ואני חוכך באם להעיר את הכתבה) יש המון שוטים ארוכים (בעצם ב'ד"ר טי' זה בעיקר שוט הפתיחה), עם המון penים לכל הכיוונים. אני מצאתי את זה קצת מציק, דותן יכול לספר לכם אחרת.
אפרופו שוטים ארוכים
ב"בלתי שביר" הבעייתי של מ.נייט שימלאן (שסרטו הבא "סימנים" עם מל גיבסון, למה לא ברוס וויליס? צריך להגיע עוד כמה חודשים למסכים, נו כבר יאללה), סרט איטי להעיק, לא חסרים שוטים ארוכים, במיוחד השוט של ברוס וויליס ברכבת אם אני זוכר נכון (מה שכן, סגנון הוא יודע להכניס).
לא התלהבתי מ''החבל'' של היצ'קוק
(ככה קראו לו בעברית. The Rope באנגלית) בגלל שהסט בסרט כולו הוא רק חדר אחד ועוד מזדרון, והאפקט של שוט אחד במהלך כל הסרט גורם לסרט להיראות כמו צילום של הצגה. (את העלילה של הסרט וכל השאר, דווקא מאוד אהבתי.)
אבל אולי זה בגלל שראיתי אותו אחרי שראיתי כבר את "השחקן" של אלטמן ואת "עיני נחש", שניהם מתאפיינים בוואן-שוטים מדהימים בפתיחה. אני צריכה להקליט לי רק את שני השוטים מהסרטים האלה על קלטת ולראות אותם שוב ושוב ושוב.
קראו לו ''חבל התליה'' בעברית.
מה לעשות שזה לא תרגום מדויק של המקור, והחבל בסרט לא משמש לתליה…
לא הבנתי: את מתכוונת שהסרט עצמו טוב אבל לא התלהבת מה"גימיק" כמו שאחרים התלהבו ממנו? אהבת את הסרט או לא?
מוזר, אני יכולה להשבע שהמורה שלי
לקולנוע התייחס אליו כ"החבל", ושכך גם היה כתוב בתרגום, כשראיתי אותו. אני גם יכולה לבדוק את זה, כי הקלטתי אותו (ואני אעשה את זה, מתישהו).
בכל אופן, כפי שאמרתי את הסרט אהבתי, אפילו מאוד אהבתי, וגם את הגימיק שלו של לצלם את הכל בשוט אחד (נגיד ש-. בערך. כאילו.) חיבבתי, על המקוריות שלו אם לא על כל דבר אחר. אבל הביצוע הסופי, אפקט ה"צילום של הצגה בתיאטרון" שנוצר בגלל המחסור בלוקיישנים, הוריד אצלי הרבה מערכו של הסרט. כל הדברים שעשו את הסטדי-שוט (או one-shot) מרתקים בסרטים כמו "השחקן" ו"עיני נחש" – אקספוזיציות שונות, משחק בתאורה, לוקיישנים משתנים, וכמובן הרבה תזוזות מצלמה – לא היו קיימים ב"חבל התלייה". אבל על כל זה אפשר לסלוח, כי אני לא חושבת שהדברים האלה היו ניתנים לביצוע בשנת 1948.
ולכן למרות הכל, אהבתי את הסרט. כי היצ'קוק זה היצ'קוק, וקשה שלא להעריץ אותו.
אוקיי, זה מה שלא הבנתי.
כשאת מדברת על מחסור בלוקיישנים או בסטים זה נשמע כאילו להיצ'קוק המסכן לא היה כסף לצלם בכמה מקומות, או שהוא לא היה מספיק מוכשר, כשהרי ברור שצילום הסרט בשוט אחד וסט אחד היה כל כך מתוכנן ומתוחכם.
לגבי שם הסרט בעברית – מה, המצאתי את זה? אני בטוחה שראיתי "חבל התליה".
גם בסינמטק ירושלים הסרט
הוקרן תחת השם: "החבל". אגב מה שציינת (אנג'לינה) לגבי הדמיון בין הצגת תיאטרון לסרט הוא אחד הדברים המדהימים בעיני. חישבי על כך שהשחקנים היו צריכים לשחק הכל מהתחלה ועד הסוף, לפי הסדר, ובלי לטעות במשפט, מחווה, או מיקום. זאת פרט למספר חיתוכים (אני חושבת ש-3 אבל אולי 8). מסופר כי על הריצפה היו סימונים של קווים שהורו לשחקנים היכן לעמוד כשהם נכנסים וכו'. אבל האם זהו "גימיק" או צורך אומנותי? לא יודעת.
10 חיתוכים (לפי ימד''ב)
שנעשו אך ורק מפני שזה היה האורך של הפילם.
אני חושבת שמיציתי את מה שהיה להגיד לי על הסרט. עלילה מעניינת (אם כי לפעמים מעייפת), וגימיק שלדעתי רק הורס.
תיקון
אאל"ט, בעיני נחש זה לא שוט אחד אלא שניים-שלושה שוטים, כאשר נקודות החיתוך מסוות (למשל, בזירת האגרוף המצלמה נעה לצד במהירות, דבר המטשטש את התמונה ולכן לא מבחינים בחיתוך).
אפילו אם יש שניים-שלושה שוטים
הם עדיין מורכבים מחמש דקות לפחות לכל אחד, ולכן זה עדיין נחשב one-shot מבחינתי. חוץ מזה שאם באמת הם מופרדים, הרי שהחיתוכים ממש לא בולטים לעין ומוסווים ביעילות (בניגוד לסרט ההוא של היצ'קוק, נו, כתבתי עליו לפני דקה).
מחיפוש קצר שערכתי הגעתי לאתר הבא (http://www.screenit.com/movies/1998/snake_eyes.html), שמתייחס בין הרבה דברים לא מעניינים לשוט הפתיחה המפורסם:
לפי מה שכתוב כאן לא התבצעה עריכה במהלך 20 הדקות הללו. באתר אחר שראיתי אחר כך, היה פקפוק מסויים בקשר למעברונים שאתה דיברת עליהם. כך או כך, זו עדיין פתיחה מדהימה לסרט לא מדהים בכלל.
ומה הימדב אומר?
(ספוילר לעיני נחש)
מישהו מוכן להזכיר לי
איזה סצינה בהמשחק מצולמת בשוט אחד
המשחק או השחקן?
השחקן = The Player של רוברט אלטמן. יש שם שוט אחד ארוך של שבע דקות כמדומני, שפותח את הסרט.
המשחק = סרט שלא ראיתי ואני לא יודעת איך קוראים לו באנגלית (אבל קיים סרט כזה, לא?) שלא נראה לי שיש בו וואן-שוט בשום מקום, אבל מצד שני לא ראיתי אותו (אז אולי כן).
בטח שיש כזה סרט
"המשחק", או באנגלית "The Game"
(איזה הפתעה, אה?)- סרט בכיכובם של מייקל דאגלס ושון פן, ובבימוי הבמאי שכ"כ אהוב עליכם- דיוויד פינצ'ר.
בקשר לוואן שוט- אנ'לא בטוח, כי ראיתי אותו מזמן, אבל נראה לי שמדובר על סצינת הסיום הידועה (שמחמת ספויילרים לא אפרט).
כן, אתה היחיד...
זה כך בכל הסקרים והכתבות באתר. מזל טוב וברוך הבא.
(טיפ לעתיד: מומלץ לכתוב הודעות מעט יותר קצרות, בדר"כ).
הערות קטנות:
1. חסרים לך שם עוד אי-אילו סימוני "
" על כמה וכמה מהסרטים שסקרת (במיוחד פורסט גאמפ) – אנשים, ראו הוזהרתם!
2. לטיטאניק יש אחלה פסקול, והשיר היחיד שטענת שיש בו (עם מילים) הוא הרצועה היחידה שמחרבת אותו (מדלגים עליה והכל בסדר). לפיכך זה לא "אבוי" אלא מזל גדול שיש בו *רק* שיר אחד, מה שמשאיר הרבה מקום לקטעים אינסטרומנטליים נעימים ביותר (את הסרט, אגב, לא ראיתי).
3. אחרי כ"כ הרבה מחמאות ל"שייקספיר מאוהב" לא הצלחתי להבין – מה גורם לך להחליט שהוא לא "מספיק טוב"? מה היה מאכזב בו? לא ברור לי.
4. נמר דרקון סרט מעולה, אבל צריך לראות אותו באווירה הנכונה ולהתייחס לריחופים בו בגישה מסויימת. אם רואים אותו כסרט "חבר'ה" בסלון כשאווירה צינית מרחפת באוויר, זה פשוט לא זה (זה סתם מחסל את סיכוייו אצלכם וחבל). מדובר בסרט משובח במיוחד, מאלה ש*חייבים* לראות על המסך הגדול בקולנוע (הן בשל גודל המסך והן בשל האווירה).
5. אם קראת גם את התגובות שלי כאן בעמוד, אתה כבר יודע שאני מחזיקה בדעות דומות לשלך לגבי "רשימת שינדלר". למרות זאת אני חולקת על דעתך שאין לו מקום בסקר – הוא סרט קולנוע, הוא הוצג בקולנועים ה"רגילים", הוא היה מועמד לאוסקר ואף זכה בו. לפיכך מקומו בסקר סרטי האוסקר בדיוק כמו הסרטים בשנים שלפניו ואחריו.
עינת
אחרי אין ספור
מחמאות מכל אנשי האתר, וצפיה בסלון עם ההורים שלי (מה שמחסל כל סיכוי לציניות), ראיתי את נמר דרקון, ולחלוטין לא התלהבתי.
עזבו את זה שאנ יגם טיפשה ולא הבנתי את הסוף… (*רמז*)
סלאשים זה רע…. \\\\\
תיקון טעות
אני מסכים כמעט עם כל שנכתב מלבד זה שטיטאניק נבחר בלל חוסר מתחרים מולו המועמדים האחרים היו"הכי טוב שיש" ו"ללכת עד הסוף" שתיים מהקומדיות הטובות ביותר שנראו על המסך האמריקאי בשנים האחרונות, "סודות אל איי" שלא ראיתי אבל נאמר לי שהוא מצויין
ו"סיפורו של וויל האנטינג" החביב ולא יותר לדעתי "הכי טוב שיש" היה צריך לזכות כי הוא סרט חכם מצחיק מאוד ורומנטי, בנוסף כולם פה קוטלים את טיטאניק אבל הוא בסך הכל סרט משקע ולא משעמם לרגע, נכון הוא לא גאוני ובהחלט לא ראוי לאוסקר הסרט הטוב ביותר אבל הוא בהחלט לא סרט גרוע
תיקון טעות
לא ראיתי את טיטאניק, אבל כן ראיתי את שאר הסרטים שציינת, ו"סודות LA" הוא ללא ספק הטוב מבינהם. אחרי שתראה אותו אני משוכנעת שתשנה את דעתך לגבי מי היה צריך לזכות באותה שנה
(מה שאולי עלול/עשוי לקרות לי עם טיטאניק – אין לדעת).
"הכי טוב שיש" היה נחמד בקולנוע, אבל צפיה שניה (בוידאו) חשפה את פגמיו: ארוך מדי ללא ספק, קצת טרחני, ולא ממש עונה להגדרה בשמו… היה לא רע, אבל ממש לא מספיק עבור האוסקר.
עינת
לרוב לשמחתי
ראיתי את כל הסרטים הללו בקולנוע
טיטאניק -ארוך משעמם ומיגע סצנת הסיום לא יותר טובה משאר הסרט.
סודות L.A סרט נהדר כולל שיחזור היסטורי נהדר.
הכי טוב וסיפורו של …חביבים +
סודות אל איי אכן מעולה
והוא פשוט עוד אחד מהסרטים שלא הזכרתי. לא טענתי שהרשימה מלאה.
צודקים לגבי עיני נחש. אני פשוט נוטה להתעלם מהסוף המאכזב שלו. אבל בגלל שהסוף הוא אלמנט חשוב , אוציא אותו מהרשימה.
"ללכת עד הסוף" הוא סרט לא רע בכלל אבל לפי דעתי עדיין לא מגיע לו אוסקר. "הכי טוב שיש" איכזב אותי.
ובאמת לא הבנתי למה חשבתי שפורסט נמשך יותר מ3 שעות. (אולי בגלל הגירסא שהוקרנה בערוץ 2?)
וטריליאן (נכון שאת שונאת ש'מעברתים' לך את השם? מצטער)
זו לא התגובה הראשונה שלי ואפילו טרחתי לציין שזו מתחרה באורכה של התגובה הראשונה.
מה לעשות שאני אוהב לכתוב תגובות ארוכות…
ולגבי הפסקול , זה הכל אותו הדבר רק במקצבים שונים ושינויים קלים!
"שייקספיר מאוהב" היה כל מה שהוא התיימר להיות. רק שהוא עשה את הכל במנות קטנות מדי ולא מרשימות וכאן מקור האכזבה.
"נמר דרקון" אני לא מבין על מה את מדברת. זה סיפור על
על נסיכה מפונקת שמסרבת להכנע לגחמות אביה שתתחתן ותתמסד עם בן מלוכה כמו כל המשפחה. אז היא לומדת אומנויות לחימה מיוחדות מהמאסטרית שבגדה בסנסיי שלה , שהיה הסנסיי הכי שיש. המאסטרית מצפה ממנה שתבצע את מה שהיא לא הצליחה , אבל גם לגחמותיה שהיא לא נכנעת. אז היא יוצאת לעולם ופוגשת עלם חמודות פורע חוק שמתאהב בה ומכבד אותה. האם היא סוף סוף תתרצה? לא! גם לגחמותיו היא לא נכנעת ולמרות שהיא מרגישה שהיא יכולה לאהוב את החיים האלה היא ממשיכה לברוח הלאה וחזרה לבית הוריה. ואז שוב בורחת למרחבים ושוב פוגשת את העלם… בסופו של דבר אחרי שהיא מבינה שהיא מעדיפה כל דבר על פני להכנע לגחמות של משהו (כולל שלה) היא מחליטה שאין לה מקום בעולם הזה ו'קופצת' לתוך מפל…
לכל אורך הסרט הסנסיי ואחרים נמצאים במצוד אחריה ואיכשהו כל מי שמיומן באומנות הלחימה המשונה הזו מסוגל לרחף , מה שיוצר קטעי מעוף מרשימים(?) ביותר המרחיקים את הסרט עוד יותר מכל קרקע מוצקה…
אז מה בדיוק מעולה בו?
ולא אני לא ציני. אני באמת רוצה לדעת מה בדיוק אני מפספס.
ובכן
(שמעברתים לה את השם. ממש לא משנה לי).
ראיתי שכתבת שזו לא התגובה הראשונה שלך, אבל בגלל האורך (הלא שיגרתי), ההפתעה שלך מהתגובות לסקר, וגם בגלל שהשם שלך לא נראה לי מוכר במיוחד (אבל פה אולי זה פאק שלי) קיבלתי את הרושם שאתה דיי חדש באיזור.
לגבי נמר דרקון – לקחת ככה את העלילה, לפשט אותה ולתאר אותה בכמה משפטים זה משהו שאני יכולה לעשות לכל סרט שהוא, ואז לשאול אותך בסוף "נו, מה הקטע?".
אני יכולה להתחיל לפרט, אבל כאן זה ממש לא המקום.
לנמר דרקון יש 2(!) ביקורות באתר זה, עם שפע תגובות.
אתה מוזמן לקרוא, להתרשם, להגיב שם, ואז אני אענה לך, במקום המתאים. הולך?
עינת
נמר דרקון נהדר
נמר דרקון הוא הסרט האהוב עליי ואין לי ספק שהיה צריך לזכות שנה שעברה, פישוט של עלילה הוא בהחלט משהו שאפשר לעשות על כל סרט, את נמר דרקון ראיתי שלוש פעמים והוא הדהים אותי כל פעם מחדש, לכל מי שלא ראה מומלץ!!!
נמר דרקון זה כאן:
כתבה מספר 58
או כאן:כתבה מספר 57
או אפילו כאן:
כתבה מספר 547
תודה.
הולך
ואני כן חדש (פשוט לא עד כדי כך חדש ,) אז זו בכל זאת לא אשמתך.
אני אבדוק את הביקורות ההן. ושוב תודה לנונין שסיפק את המיקומים המדוייקים שלהן.
מה שכן אני מזהיר מראש שאני בא לביקורות האלה עם ציפיות מוגזמות להפוך סרט נבוב (מבחינתי) לנפלא. ראו הוזהרתם?
אה כן
ובלי קשר , ואולי בעצם עם כל הקשר , זה בכל מקרה לא מעפ"ג…
היום ביס - פורסט גאמפ
22:05 באחד מערוצי הסרטים שלהם. כל מי שלא חובב כדורגל מוזמן לצפות. כנראה שבלווין חושבים שגם מילאן לא מעפ"ג.
זה ב''יס 1''
וישר אחר כך יש גם את 'סיפורו של וויל האנטינג'.
אני רוצה יס!
זה לא אין בכבלים סרטים טובים, פשוט ביס יש הרבה יותר כאלו.
ואני מוכנה אפילו להכניס טלויזיה לחדר בשביל לקבל יס.
את *מוכנה* להכניס
קופסה מרובעת לחדר? כלומר, עד עכשיו מישהו ניסה לשכנע אותך להכניס אחת, ואת סירבת?
מה קרה לך?
מאוד פשוט
אנחנו "5" אנשים אצלנו בבית. יש לנו "6" מכשירי טלויזיה. (אחת להורים, אחת לכול אחד מהאחים שלי ועוד טלוזיות בסלון במטבח ובמרפסת).
יש לי מספיק איפה לראות גם בלי להכניס לחדר שלי כזה דבר שסתם יתפוס מקום. חוץ מזה אני גם לא רואה עד כדי כך הרבה טלוזיה.
עכשיו,
אם היה לי זמן לראות סרטים בטלוויזיה, אולי זה היה שיקול. אך מכיוון שאני בקושי מצליח להשתלט על הטלוויזיה שיש בטלוויזיה (והעובדה שאני יושב מול המחשב בזמן שהייתי יכול לראות עוד פרק של מס"ב בפאסט-פורוורד לא עוזרת), אני אשאר עם הביפ, תודה רבה.
פורס גאמפ מעולה! אבל גם לב אמיץ
פורסט גאמפ זה הסרט הכי מעולהההההההה שיש בכל הרשימה…
אפילו שהסרט ממש ממש ארוך ושראיתי אותו לפחות מיליון פעם אף פעם לא ימאס לי ממנו זה סרט פשוט מדהים…והשחקן )טום הנקס( משחק מצויין……ועושה ת'סרט לממש יפה
קיצר זה הסרט שצריך לזכות למה זה הסרט של כל הזמנים!
ואל תתוכחו איתי
:(((
למרות שגם לב אמיץ מהמם!!!
אבל אין מתחרים לטומי שלי
טומי המסכן
רק, אם תשימי לב,
כשאת מאשרת הודעה, יש את האופציה של "הפוך סוגריים".
כדי לך להשתמש בה, כי הכיוון של הסוגריים שלך לא נכון.
מה שבטוח זה
שללב אמיץ אין מתחרים בפרס פס הקול הטוב ביותר.
מוזיקה פשוט מדהימה, מושכת ומאותה תרבות. המראות גם כן נהדרים ואני לא חושב שיש עוד סרט שיכול להתחרות במראות שהראו בלב אמיץ הנהדר. אני יודע שהתגובה קצת מאוחרת אבל זה *ה*סקר. אני חייב להגיד מה דעתי בסקר זה.
אם הייתי יכול להצביע אני חושב שהייתי מצביע או לפורסט גאמפ או ללב אמיץ. שתיקת הכבשים מדהים ומפחיד משהו אחולמניוקי. גלדיאטור סרט מדהים מושקע עלילה נהדרת ושחקנים מצויינים. אומנם קצת ארוך אבל אפשר להסתדר. רשימת שינדלר משעמם מוות. לא מעניין ומעצבן. טיטאניק והפצוע האנגלי סתם סרטים לא מיוחדים שזכו באוסקר רק בגלל מידת ההשקעה שלהם. לפי דעתי. ואכן חומות של תקווה נכנס לעשרייה הפותחת שלי.
משעמם מוות?
________
העלמה עפרונית, תוהה לגבי בחירת המילים.
השמטת פרטים
סקר נחמד, אבל ללא ספק היו פה מס' סרטים שנשמטו לא בצדק.
איך אפשר לשכוח את "להציל את טוראי ריאן", "צומת מילר", "החשוד המיידי" או "ספרות זולה"?.
טוב, במילא אף אחד מהם לא גרף עשרים אלף אוסקרים כמו השאר, אבל העניין הוא שרובם הפכו יותר מאוחר לקלאסיקות.
בסקר הבא, כדאי לעשות על הסרטים שהשפיעו עלינו הכי הרבה, ולא רק אלו שזיכו את כל מי שהיה קשור אליהם באוסקרים.
לא מדובר כאן בעניין של גריפת פרסים
אלא של מי שזכה בפרס הגדול – הסרט הטוב ביותר.
מה שאתה מציע זה סקר אחר לגמרי.
זה כתוב באותיות קטנות אך ברורות
מתחת לכותרת הסקר: הסקר מתייחס לזוכים בפרס "הסרט הטוב ביותר".
''לב אמיץ'' מציאות!
היום ראיתי את הסרט לב אמיץ, אז אחרי טרויה שהיה באמת סרט על רמה או בעצם העמיד אותו באותה קטגוריה לב אמיץ הוא סרט מדהים מאוד מציאותי לעומת סירטי מלחמה רבים המתבססים בעיקר על סיפור אהבה רומנטי בכובם, הסרט הנ"ל מתמקד בעיקר בסיפור עצמו או יותר נכון לאמר על מהות העצמאות על החירות על אומץ ותעוזה על השאיפה והלחימה למען החופש של כל אדם ואדם על דבקות במטרה על תיגר כאשר רק דרך זו נותרת ובייחוד ולסיום על הכבוד על ה"אני" האישי של כל אחד מאיתנו שעליו אנו חייבים להלחם. ובקיצור סרט מרגש סוחף דמעות…
אני אגיד לכם למה לפורסט גאמפ הכי מגיע
כי שחקן המשנה הכי טוב ראיתי משחק שם – גארי סיניז משחק קטוע איבר כל-כך טוב, אני מתפלא שהוא לא קיבל אוסקר
אמריקן ביוטי
א'-כל מי שרשם פה שרשימת שינדלר לקח לחומות של תקווה את האוסקר אז זה טעות,פורסט גאמפ לקח לחומות של תקווה את האוסקר למרות שבאותה שנה היה גם את ספרות זולה וכל אחד מהם יותר טוב מפורסט גאמפ.
ב' הבחירה באמת קשה,ברשימת שינדלר אני לא אבחר בגלל שלא אהבתי את הסוף יותר מדי מה שמוביל אותי להתלבטות קשה בין שתיקת הכבשים אמריקן ביוטי ובלתי נסלח שכל אחד מהם סרט ענק למרות שבשתיקת הכבשים הייתה את אחת ההופעות הכי גדולות אי פעם (אנתוני הופקינס בתור חניבעל לקטר) ולמרות ההופעות הענקיות של קלינט איסטווד וג'ין הקמן אני אבחר באמריקן ביוטי כי הוא הכי מציאותי וריאליסטי וכל השחקנים משחקים שם משחק גדול ועכשיו אני אשלח את תגובה הזאת מהר לפני שאתחרט