במקור: The Others
תסריט ובימוי: אלחנדרו
אמנבאר
שחקנים: ניקול קידמן,
אלאקינה מאן, ג'יימס בנטלי,
פיונולה פלאנגן, איליין קאסידי
קהל נכבד, האם אתם מוכנים לקצת שאלות קיומיות? כשגלשתם לאתר הכחלחל הזה בוודאי לא חשדתם שתתקלו במחשבה ותיקה אך מטרידה: בטח לא ציפיתם שאזכיר לכם שיום אחד, אולי אפילו מחר, ואם לא מחר אז מוחרו-תא-אה-אה-אים, אתם תמותו. הדם יפסיק לזרום, העיניים יתייבשו, ארוחת הצהרים תפסיק להתעכל והגועל נפש יתחיל.
כולנו נמות יום אחד, אז מה כל הטרחה? תשלומי הארנונה, גשר לשיניים, בחינת בגרות באזרחות, כל הדמעות שאנו מתיזים בגלל אהבה, פחד, השפלה וכאב – מה הטעם? למה לצאת מהמיטה בבוקר, כשאפשר לחכות בשקט יומיים-שלושה (נא להצטייד בדיאודורנט ותו לא), והמוות כבר יבוא. מעפר באנו, ואל עפר נשוב, ובכל זאת יש בנו משהו שאומר שיש משהו מעבר למוות, שאם אנחנו מתים זה עוד לא אומר שאמרנו את המילה האחרונה. כל הדתות ביססו על זה את התיזה שלהם, וכך גם הקולנוע.
הרבה מאוד סרטים מתמודדים עם המוות בצורה מאוד בוגרת, שאומרת שאחרי שאנחנו מתים אנחנו הופכים להיות רוחות רפאים חיוורות ומתוסכלות שכל עניינן הוא ללחוש לחישות, להפיל חפצים, להיכנס כדיבוק לגיבורי משנה ולעלות לגן עדן אחרי ש"העניין הלא גמור" שלנו ייפתר. ואם יש טוויסט בסוף, הרי זה משובח. לפני שנתיים זה היה 'החוש השישי', בשנה שעברה זה היה 'רואה בקלפים' (לא ראיתי) ועכשיו קבלו את 'האחרים':
מלחמת העולם השנייה רק נגמרה. באי ערפילי בתעלת למנש, בבית ענק, ישן וחורק, גרים גרייס, אם חד הורית כוסית מאידך ונוצרית אדוקה מגיסא, ושני ילדיה הקטנים, הסובלים מאלרגיה לאור השמש. עלק שמש, הכל שם ערפילי, אבל נגיד. אלרגיה לאור היא האלרגיה השלישית הכי מתסכלת אחרי אלרגיה לחמצן ולמים. בטוח שזו יופי של דרך להוציא גימלים בצבא. על כל פנים, גרייס, ככל אם פולנייה, אחוזה בהיסטריה אובססיבית לגרש כל קרן/גל אור מעור ילדיה: כל החלונות בבית הענק חסומים בוילאות עבים ושחורים, מה שיוצר את אחד הסרטים הכי חשוכים שנעשו מאז 'רוקדת בחשיכה'. היות והשכר של קידמן היווה 99% מהתקציב, התאורן נאלץ להאיר את הסט בעששיות בלבד. רוב ההתרחשות קורות בחושך רב יותר מאשר באולם הקולנוע עצמו, וכשיש כבר סצינות חוץ ביום אז יש ערפל, דבר שיוצר אווירה מעיקה ומלחיצה למדי לאורך שעתיים ארוכות.
'האחרים' הוא סרט רציני מאוד, והעורך חתך החוצה כל מי שהעז לחייך. גם כשמישהו שמייח – מרוב שמחה והתרגשות הוא פורץ בבכי. הסיבה העיקרית לרצינות היא מצב הרוח המחורבן של גרייס, שכלל לא משועשעת ממצבה, וקשה להאשים אותה: בעלה נעדר מלחמה, הילדים חולים באפלה, המשרתים נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה (למה כאילו?), המשרתים החדשים מוזרים, בעליית הגג היא מוצאת אלבום עם מאות תמונות של גופות גרוטסקיות, הערפל הזה כבר עולה לה על העצבים, ואת התואר 'אם השנה' היא כבר לא תקבל. אז פלא שהיא בקריזה? ואם הבעסה הזאת לא מספיקה לכם, יצורים סדיסטיים שכמותכם, אז התרחשויות מוזרות קורות בבית: בתה של גרייס רואה אנשים נסתרים, גרייס שומעת קולות, דלתות נעולות נפתחות וכו'.
'האחרים' הוא סרט אווירה מוחלט עם עלילה איטית שלא מתחברת (לכאורה) לכלום. העלילה מזדחלת לה, הקולות בבית האפל מלחששים, וגרייס מתחילה להאמין לבתה שכנראה הם לא לבד בבית הזה.
על דבר אחד אני לא מקטר: ניקול קידמן (גרייס) היא שחקנית גדולה, שתקבל אוסקר ב5- השנים הקרובות, ואם לא, אני אוכל את החתול שלי חי. היא הכוכבת המוחלטת של 'האחרים'. הגרייס שלה מרתקת, והיא בטח לא האישה הבוכה וההיסטרית שהייתם מצפים למצוא בבית חשוך עתיר מתים שלא רוצים לישון – רוצים להשתגע. אני יודע שאם אני הייתי גרייס, הייתי יושב כל היום בפינה ומייבב. לפעמים מזדהים איתה, ולפעמים היא בלתי נסבלת שזה גובל באילנה דיין. בכל מקרה, קידמן כפרה היא הסיבה העיקרית שהסרט סוחב (בונוס למתקדמים: אותו דבר בדיוק אמרתי גם על הזוועתון המוסיקאלי 'מולין רוז').
היות ועל עלילת הסרט אני לא יכול להסגיר הרבה, אני מפסיק כאן לספר עליו, ועובר לסרט-רוחות אחר: 'החוש השישי'. 'האחרים' מאוד מזכיר אותו: שניהם איטיים נורא עם מעט אקשן והרבה אווירה, שניהם גובלים בשעמום שנסבל רק בגלל המתח של מה-יקרה-בסוף. שניהם מתעסקים ב- "I see dead people", בשניהם אמהות חד הוריות לחוצות אך אוהבות. בשניהם מככב אייקון סקס בינלאומי בגימור מאט, ושניהם סרטים של במאים צעירים ומבטיחים עם שמות משפחה מוזרים שקשה להגיד.
'האחרים' מותח יותר מ'החוש' בגלל הבית החשוך וטונות הערפל, אבל זכות הראשונים שייכת לראשון, ואם חוסר מקוריות מפריע לכם – זאת עלולה להיות בעיה קטנה. אני גם מ'החוש' לא נפלתי, בעיקר בגלל העובדה שברוס לא הוריד את החולצה. את הכסף עד היום לא קיבלתי חזרה. אם אהבתם את 'החוש', בוודאי תקרעו את בגדיכם ביראת קודש בעוד עולות כותרות הסיום של 'האחרים', למרות שהוא לא יחדש לכם דבר. אני – הגרדרובה שלי עדיין שלמה. אם לא ראיתם את 'החוש', אזי 'האחרים' בהחלט יסתום את החור בהשכלתכם הקולנועית בכל הנוגע לסרטי אווירה קודרים עם ילדים שרואים אנשים מתים.
- האתר הרשמי (בספרדית)
- ניקול קידמן היא בדרנית השנה
- ניקול קידמן – אתר מעריצים
- אור
- אלרגיה
- המגזין לרוחות בריטיות
- החוש השישי
ענשו של בטלן
לפני שבועיים ראיתי את 'האחרים', ומאז רציתי לכתוב עליו ביקורת אוהדת ומהללת, אבל מה – לא יצא לי. הייתי עסוק בדברים אחרים, כמו עבודה ונשימה. כעונש על עצלנותי, עכשיו הגיעה הביקורת הזאת של נונו, שעושה רושם שאני לא מסכים איתו אף פעם (אולי הייתי נורא אוהב את 'קיי-פקס').
אל תאמינו לאף מילה שלו. 'האחרים' הוא אחד מהסרטים המשובחים ביותר של השנה (שעברה). ניקול קידמן מצוינת (אה, שכחתי. לזה כן תאמינו), אבל גם כל יתר השחקנים, כולל הילדים שלה, הם נהדרים. הצילום (האפל מאוד, נו, אז?) והפסקול (תראו את זה בקולנוע עם סראונד. בבקשה) שופרא דשופרא. האוירה מדהימה. הקיצר, תתעלמו מהנונו, לכו לראות.
הגעתי למסקנה שהרבה יותר כיף
לקרוא ביקורות אחרי שרואים את הסרט המדובר.
אני נוטה יותר להסכים עם הדג מאשר עם נונו, אבל אחרי שהיו לי שבועיים להירגע מההתלהבות הראשונית (ועוד 2 צפיות בשרה) אני ממליצה לא ללכת ל"האחרים" עם ציפיות יותר מדי גבוהות. זה סרט איטי ומעיק (במובן הטוב של המילה) מדי בשביל לצפות כל רגע למשהו שיהפוך אותו למיוחד ומדהים כמו שרוב המבקרים והצופים (הוא היה שובר קופות די רציני, לא?) מדווחים.
איטי ומעיק במובן הטוב של המילה?
אפשר תרגום, למאותגרים לוגית שבינינו?
הסבר: מעיק במובן הטוב של המילה
הסבר פשטני במקצת, אבל ממצה, אני מקווה.
יש סרטים בהם המועקה נובעת משיעמום (ולהיפך). לא כיף לראות סרטים כאלה.
יש סרטים (כמו "האחרים") בהם המועקה היא מכוונת ומגיעה מתוך התסריט. ההתרחשויות בנויות כך שהן יעיקו על הצופה.
קצת מורכב, ולא בהכרח נכון לכל צופה, אבל זו התיאוריה שלי.
הסבר: מעיק במובן הטוב של המילה
כמו בלייר וויצ' פרוג'קט, הנוסע השמיני 4,
הסבר: מעיק במובן הטוב של המילה
ישנם סרטים שמעוניינים שהצופה יחוש איזו מצוקה כל שהיא כשהוא צופה בהם, המסר יוסבר א"כ. כיום פוחדים קצת להשתמש בכלים אלו מכוון שהם יהפכו את הסרט באופן אוטומטי ל"אומנותי" מדי, דבר שיבריח את הצופה הממוצע מן האולמוצ. דוגמאות: "הציפורים" של היצ'קוק, איש לא יודע למה הציפורים תוקפות-זה לא משנה ותשובה לא נקבל. ב"האיש שנפל מכוכב אחר" של ניקולס רוג' עם דיויד בואי, ע"מ להעביר תחושה של חייזר שמסוגל לקלוט הרבה יותר מידע מאדם ממוצע בפרק זמן נתון, מציף אותנו הבמאי בפרטים שאין ביכולתנו לקלוט בזמן שניתן לנו, וכתוצאה אנו מרגישים חסרי אונים. יש עוד אין ספור דוגמאות של כלים דומים כגון עריכה לא עיקבית, פסקול מבלבל, דיאלוגים סתומים. היינו אומרים – אולי מדובר בבמאי חרא, אבל לא. כל זמן שהתחושות הללו משרתות את המטרה והיא גרימת תחושה של דיסאוריינטציה, הרי שהבמאי הוא אמן.
מקווה שהצלחתי להעביר את הנקודה.
שלכם, השוטר.
כן! כן!
אחלה סרט, באמת, עם טוויסט שגם אם מנחשים אותו מראש הוא עדיין אפקטיבי. אבל אפילו אני, שמתגאה בסטטיסטיקה מכובדת של אחוזי-ניחוש-טוויסטים (אנ"ט, בקיצור), לא הבנתי מה קורה כמעט עד הסוף.
כמו-כן, מעטים הסרטים שהצליחו להפחיד אותי. -האחרים- הצליחו.
כל הכבוד.
הגזמת!
אני (ומי שראתה אתי את הסרט) ניחשתי כבר ברבע שעה הראשונה של הסרט את הסוף. אבל זה לא הפריע לי להנות מהסרט.
סרט טוב מאוד לדעתי.
מבחינת חידושים הוא באמת לא נותן הרבה (למרות שאם לא היו משווים אותו לחוש השישי הוא היה פחות צפוי). אבל הדרך בה הוא עשוי פשוט מעולה.
השחקנים טובים אחד אחד ומעבירים בצופים (או לפחות בי ובשאר האולם) את הרגשות הנכונים. הפסקול פשוט הולך צעד צעד עם מה שקורה על המסך ויוצר מתח ברגעים הנכונים. האוירה והתאורה מעולים.
אז כמו שאמרתי לחדש הוא לא מחדש אבל כבר הרבה זמן שלא ראיתי סרט עשוי בכזאת מקצועיות ומצליח להעביר את התחושות הנכונות בזמן הנכון. לכו לראות.
הדבר היחידי שהפריע לי בסרט לא היה הסרט עצמו אלא חבורת בנות שתים עשרה שישבו ןלידי וליד חברה שלי וכול כמה שניות צרחו דברים כמו "אימלה" "תגידו לי מתי לפקוח את העניים" ועוד כול מני הערות שנונות.
''ערוץ הפרשנות''.
אותם אידיוטים, היושבים לרוב מאחור, וטורחים להסביר אחד לשני את מהלך הסרט (בקול רם), למקרה ופספסת משהו.
מה ששי אמרה!
ממש לא הפריע לי שהסרט לא מקורי, ולא הראשון מסוגו (הוא כן, באופן כלשהו) וכו'. הוא היה עשוי הרבה יותר טוב מה'החוש' (שלא אהבתי), ובעיני הוא טוב הרבה יותר.
מה שלונג אמרה
אני כנראה שייך לאותם מעטים שלא אהבו את 'החוש' וכן אהבו את 'האחרים'. הוא עשוי כל-כך הרבה יותר טוב.
זאת אולי תאוריה נדושה
ואני מבקש לא להרביץ לי, אבל כמה מאותם מעטים ראו את 'החוש' על מסך קטן, ואת 'האחרים' באולם קולנוע עם סראונד כמו שצריך?
הבהרתי את זה
(אני חושב) כבר: יכול להיות שזו הסיבה, אבל אני לא בטוח. אני אכן שייך לקטגוריה הזו, אבל לא ידעתי שגם לונג ג'ון.
נכון שראיתי את 'החוש' במחשב,
אבל לא זה מה שגרם לי לא לאהוב אותו. הוא פשוט לא היה סרט שחשוב לי לראות על מסך גדול (ועובדה שאת 'שרק' התחלתי לראות במחשב, נורא נהנתי ועל כן הפסקתי וכמו ילדה טובה חיכיתי שהוא יגיע לקולנוע – ללמדכם שאפשר ליהנות מסרט גם כשהוא על מסך קטן).
'החוש' לטעמי היה מעיק ומשעמם. המשברים שעוברות הדמויות לא ממש עניינו אותי ופרצופו הבוהה של היילי ג'ואל רק עורר בי עוויתות.
'האחרים' לעומת זאת היה עשוי נפלא. הילדה היתה נהדרת, ניקול גם ולא צפיתי בו כדי לסמן V ביומן, אלא באמת מתוך ציפייה לראות מה יקרה הלאה.
ב'חוש' הטוויסט הוא רק טוויסט. הוא אולי מסביר כמה דברים שנראו תמוהים לפני כן, אבל לא מעבר לכך, וזה כי הסרט בא להראות איך הילד לומד להתמודד עם הפחדים שלו וזהו.
הטוויסט של 'האחרים' באמת ובתמים נותן נקודת מבט שונה על כל הסרט – כל מיני התבטאויות קטנות לאורך הסרט מתברות עתה כרמזים, והדמויות נדרשות להתמודד לא רק עם הפחדים שלהן, אלא גם עם עצמן ועם אמונותיהן.
ביטלג'וס, ביטלג'וס, ביטלג'וס?
בדיוק!
למה צריכות להיות לי דעות על סרטים, כשלונג הג'ירפה מבטאת אותם כל-כך טוב בשבילי?
כל מילה זהב!
לא היה לה שום ספוילר.
מותר להגיד שיש אנשים שמשווים את 'החושה' ל'האחרים'. גם נונו השווה, ואפילו יפה מאוד.
השאלה היא (*כחכוח*) איך עושים את ההשוואה הזו.
שיט! ברח לי האהרו''כ..
זה עונשו שלי מי שעוד טורח לציין
אהרו"כים!
עינת
(חברה בכת האנטי-אהרו"כ)
המשמעותי בטוויסט בישישה שוחה
(יכולים להיות
ים לגבי נוכחות טוויסטים בסרטים שכולם השתתפו בסקר הטוויסטים הגדול)
הוא שזה היה אחד מהטוויסטים הראשונים שהתפרסמו כטוויסט, אחד מהראשונים שעליהם נאמר בפירוש שאסור לחשוף את הסוף. לאו דווקא בגלל שזה היה טוויסט טוב יותר מבד"כ. לפניו, למשל ב"חשוד המיידי"- לא אמרו שלא לגלות את הסוף, ולמעשה כשראית את הסרט לא הבנת שמה שאתה רואה זה "טוויסט".
ספוילרים בלבד
אוקיי, אני הולך לדבר על משהו שמטריד אותי, לאו דוקא בקשר לסרט הזה. בעיקרון, אין שום מניעה לפרסם באתר הודעות עם ספוילרים לכל סרט/ספר, כל עוד הם מסומנים כמו שצריך, כך שאף אחד לא יקרא אותם בטעות. אבל בכל זאת, יש לי בעיה רצינית עם הודעות בנוסח "אני לא מתכוון לראות את הסרט. מישהו מוכן לספר לי מה קורה בסוף?" ולהודעות שעונות להן. רבאק, אם אתם לא מתכוונים לראות את הסרט – אל תראו. לא תיבחנו על זה. אם יש למישהו דעה, תצפית, תאוריה, שאלה או בוחצלגיחצן על סוף הסרט, שישאל ויסמן – אבל סתם ככה לכתוב "בסוף מתברר שהבלונדינית היא בכלל מרגלת איראנית" זה בערך כמו להגיד שלא קראת את 'שר הטבעות', כי ממילא סיפרו לך מה קורה בסוף. לדעת מה קורה בסוף לא דומה בכלל ללראות את הסרט. בכלל.
ומי שבכל זאת חייב לדעת איך נגמרו סרטים שהוא לא ראה, יש אתרים שנותנים תקצירים לסרטים, ולבריאות.
מה שהוא אמר
קודם היה פה ספוילר לסרט(הדג מחק אותו),אבל לא סתם ספוילר, כזה שהורס לכם את הסרט ע"י משפט אחד. הספקתי לקרוא את המשפט הזה לפני שראיתי שזו תגובת ספוילר.
על תגובה כזו נאמר "יפה מחיקה אחת קודם" ותודה לדג בשם שאר הקוראים שניצלו.
אני?!
אלחנדרו והקרוזים
רכילות קצת מסובכת למתקדמים בלבד: את הסרט "האחרים" הפיק (גם) תום קרוז, האקס הטרי של קידמן, וביים ידידו הספרדי הצעיר אלחנדרו אמנבר, הבמאי והתסרטאי הצעיר של האחרים. אמנבר הוא שם חם בתעשייה: "מותחן-המדע-הבדיוני" הספרדי ABRE LOS OJOS (תרגום: "הוא פקח עיניו"), מ1997- בכיכובה של פנלופי קרוז המגה-כוסית, עובד להוליווד לסרט vanilla sky שהטריילר שלו כבר רץ בארץ הקודש, ונראה היצ'קוקי כזה. "שמי וניל" הוא סרט של חבר מביא חבר: הבמאי הוא קמרון קרואו, חבר של קרוז מ"ג'רי מגווייר". החבר של השני של קרוז, אמנבר, הביא לסט את השחקנית של הסרט המקורי הספרדי, החברה קרוזית, והעניק לה עבודה נוספת על אותו תפקיד, הפעם באנגליזית. היחידה שלא הרוויחה מכל הסחבקיה היא ניקול קידמן שנשארה בבית חשוך בשנות הארבעים בעוד הקרוז בודק את הקרוזית תחת שמי וניל. אני בטוח שקדימן מאוד מעריכה את אמנבר, שאולי נתן לה תפקיד טוב, אבל עשה שידוך יותר טוב על חשבונה, לכוכבת אחרת שלו, קרוזית מקורית, יפה ממנה.
אני יודע מראש שאנשים יאשימו אותי
בעמימות ואי בהירות – אבל אם אומר בדיוק איזה פרט היה ספויילר, הרייני מספיילר. לא תודה.
אני יודע מראש שאנשים יאשימו אותי
בתגובה הראשונה שלך אמרת שזה סרט טוב. עכשיו אתה אומר שזה חרא.
הלו?
לא, לא, קיפוד דווקא עקבי:
'האחרים' סרט טוב, 'פקח את עיניך' סרט קקי.
עקביות זה לחלשים.
לא, לא, קיפוד דווקא עקבי:
אה. אני סקרן לדעת מה הספוילר.
חה
פנלופי קרוז יפה מניקול?
הצחקת אותי!
ניקול היא אלה מהאולימפוס ואילו פנלופי בת כפר פשוטה.
זה אני
או שאפילו אם אתאמץ לא אוכל למצוא איזשהו סרט של ניקול קידמן שנשאר לי בזיכרון(חוצ מעניים עצומות לרווחה שלא ראיתי עדיין ואני נורא-נורא מסוקרנת לגביו)?
נא לא להתקיפני
כן,אני עונה לעצמי
נזכרתי בעזרתו של האתר האהוב בשפה הפופולרית אילו סרטים שלה ראיתי.
נו,לא טעיתי בהרבה.
את פיסמייקר ראיתי-חרא.
גם את ימי הרעם-כנ"ל
דווקא את 2 דיי 4 ראיתי ואם זכרוני אינו מטעני,היה לא רע בכלל,אבל זה היה מזמן.
חורף נעים לכולכן!
באטמן לנצח?
זה אני
פיתוי קטלני
סיכון רטוב
הרזומה הנסתר של קידמן
כמו כן ב1984 היא ככבה בסדרה הטלביזיה האוסטרלית בסגנון המערב הפרוע, שהוקרנה בחינוכית בימי החופש הגדול שנקראה "פונדק ערוץ חמשת המייל".
היא גילמה שם את אנני, טום בוי פראית וסקסית.
סדרה מעולה
האתר של הסדרה:
http://members.tripod.com/FiveMileCreek/
הגלריה של אנני ניקול קידמן:
http://members.tripod.com/FiveMileCreek/photo/annie1.htm
אוף
כל פעם שיש ג'ינג'ית חצופה צריך לקרוא לה אנני?
לפחות לא שמו אותה בבית יתומים.
סרט שנחרט היטב בזכרוני.
(תמיד רציתי אופניים. ואבא הביא לי מחשב אישי!)
לא מבינה?
אתם מזכירים לי איזה סרטים יש לה?
אין צורך
לא ראיתי אפ'חד חוצ מבאטמן
ולא זוכרת אותה שם
'חבורת אופני ה-BMX'
סרט אוסטרלי שהיה אי שם בשנות השמונים להיט בישראל ובאוסטרליה, ולדעתי לא שמעו עליו בשום מקום אחר על פני הגלובוס. בין השאר השתתפה בו ילדה ג'ינג'ית, בת 15 בערך, בשם ניקול קידמן.
ראיתי את זה!
אי-שם בילדותי העשוקה.
קידמן הייתה שם?
והידעתם?
אליז'ה ווד שיחק בחזרה לעתיד 2.
לא מכירה BMX?
איזו ילדות היתה לך?!
לא מכירה BMX?
לא רוצה לבאס או להתבאס אך ילדותי כה-רחוקה ,כך שמפה היא נראית דיי בסדר.
מה שלא אומר על האמת האבסולוטית.
חוצמזה נראה לי שכשהיה הסרט הזה על האופניים אני ראיתי דברים זוגיים אחרים.
לא נורא, לכל אחת יש את התיסכולים שלה.
לי נחסכו תסכולי ה-BMX .
כמו שאמר ג'ק הנדי -
"אני מתגעגע לילדות. אבל לא לזאת שלי, לשל אחרים. שלי היתה מחורבנת."
קידמן מי?
אולי תעזרו לי להזכר בשם של סרט שבו היא שיחקה חזאית שמפתה תלמיד תיכון שירצח את בעלה בשבילה. או לפחות משהו כזה…
שלכם, השוטר.
אבל זה לא מפתיע שלא זכרת את שם הסרט – שמו העברי הוא 'פיתוי קטלני', שם שערכו התזונתי הוא אפס.
מר נ.
האם זה לא מיותר מצידי לדחוק בך לרוצ ולראות את קוראת בקלפים?
חכמות ממני יוכלו לשלוח אותך דרך לינק לתגוביקורת קטנטנה שלי.
אם הסיבה היא המפיצ,ראה עצמך חופשי שלא להגיב לתגובה זו.
ד-א,אחלה של ביקורת.
אולי עוד אסכים לראות את הסרט(ראיתי את השניים האחרים שהזכרת ומאוד נהניתי בדרכי),אם אתה תסכים לראות את "רואה".
'רואה בקלפים'
מזמן כבר לא בקולנוע, ככה ששיקולי מפיץ כבר לא רלוונטיים. אפשר להשיג אותו בדויד או בוידאו.
מצד שני, קיפוד לא מי-יודע-מה התלהב ממנו:
כתבה מספר 558
ניקול האלוהית
פרט שולי אך משעשע: בתחילת הסרט, עת רצים הקרדיטים, שומעים הצופים את ניקול קידמן מספרת לילדיה את סיפור בריאת העולם. הכתוביות לעברית ניסו לעקוב אחרי הסיפור שלה, ובו בזמן לתרגם גם את הקרדיטים, וכך זכו הצופים לראות פרשנות מקורית לסוגיית האלוהות:
____ בראשית ברא אלוהים
______ ניקול קידמן
בשביל זה שווה לראות את הסרט בארץ ולא באמסטרדם…
הרבה דיונים בנושא
הטוויסט של 'החוש השישי' וטוויסטים בכלל, אפשר למצוא כאן:
כתבה מספר 532
('האחרים' לא כלול בסקר, כי הוא עוד לא יצא אז, וחבל)
ושירה – כשאת עוסקת בנושאים כאלה להבא, תקפידי *מאוד* לסמן את ההודעה שלך כספוילר. בעיקר כשמדובר בספוילרים כאלה מהותיים. עכשיו הוספתי סימן ספוילר להודעה הקודמת שלך, אבל מה אם מישהו אחר – שעוד לא ראה את 'החוש השישי' – היה קורא אותה קודם?
יא איזו פתיחה מדכאת...
מזל שאחר כך בא הקטע של גלי האור כדי להחזיר אותי לאופטימיות הרגילה שלי.
קדימה מהפיכת הגלים!
ביקורת נהדרת, נונו
כל-כך צחקתי, ממש, ככה בקול רם והכל.
אני מתכוונת לראות את הסרט השבוע ואז בטח תהיה לי תגובה יותר עניינית. זהו.
_______________________________________
הודעה זאת מוקדשת להמצאת הדובדבנים הממותקים
ביקורת נהדרת, נונו
תודג! שתזכי לחיים ארוכים ובריאים ומשכורות גבוהות.
ביקורת נהדרת, נונו
ביקורת באמת מצוינת ,כרגיל אצל נונו.לאור תלונות הציבור על הביקורת לקיי פקס (הנפלאה! היצירתית!המשכיבה מצחוק!)הלכתי לבדוק ביקורות קודמות של הבונזו (מולין רוז' , למשל) וגם הן מוצלחות ביותר.
מה שמביא אותי לשאלה, מאיפה לכל הרוחות,הצליח הדג להביא את הכותבים שלו?
מעולם לא הצחיקו מעטים כל כך,הרבה כל כך.
ביקורת נהדרת, נונו
דאאי! אני כל כך מסמיק שלחץ הדם שלי יצא מהסקאלה.
אחות! אחות!
סתאאם. אני חולה על מחמאות. רוצה לעבור לגור אצלי?
הביקורת לא נכתבה לבד
סרין ולונגי בונגי גם ישבו שעות, והכריחו אותי לשכתב ולשכתב איזה 4 פעמים. אני שונא אותן. הגרסה הראשונה היתה מחרידה. אז תודה להן הרבה מאוד.
נכון?
פלאים עושות העורכים, האלה.
סרט מצויין
יכול להיות שרוב האנשים לא אוהבים סרטי אווירה, אני דווקא מאוד אוהב אותם, בייחוד אם הם באווירה מלנכולית-אפלולית שכזו. יש קווי דימיון בין החוש השישי ל"אחרים" אבל הם שני סרטים שונים לחלוטין. אני יותר אהבתי את ה"חוש", אולי בגלל שהוא יותר ריגש אותי- הדמויות היו בנויות יותר לעומק והצלחתי להזהות איתן יותר. לסיכום:
א. לבמאי הזה יש עתיד בהליווד.
ב. ניקול קידמן בהחלט ראויה לכל המחמאות.
ג. הילדה (ואינני יודע את שמה) נותנת משחק לא פחות טוב ממה שמו מהחוש השישי. גם המשרתת משחקת מצויין.
ביקורת- גדול
היה שווה לראות את הסרט רק בשביל לקרוא אחר כך את הביקורת של נונו- פשוט גדול!
למישהו יש מושג מי זה/זאת נונו? מישהו ידוע?
ביקורת- גדול
ברכות ותודות לכל הנוגעים לביקורת. רק רציתי להבהיר שהיות ולפעמים אני משתמש בכינוי VJ BUBU, אז לא אני כתבתי את המחמאה האחרונה.
רואה בקלפים
רק רציתי להזהיר את הקוראים (אני עוד אגיע לגן-עדן בזכות זה): 'קוראת בקלפים' (תרגום משובח במיוחד ל-The Gift, אין מה להגיד) הוא אחד מסרטי האימה/מתח הגרועים שראיתי בחיי. פשוט איום ונורא. לוותר לוותר לוותר.
רואה בקלפים
בבקשה תכתוב לנו את דעתך, אבל למה בדף של סרט אחר? לא עדיף לכתוב תגובה בדף של הביקורת? כתבה מספר 558
טוב לאחר צפיה בסרט "האחרים" אני בלב שלם אומר שה"חוש השישי" עולה עליו בכמה רמות.
כניראה שניקול קידמן בשביל להיות שחקנית טובה צריכה לעשות עוד מוזיקל כי מותחנים היא לא משהו בכלל.הסרט משעמם באמת ואולי התכוונו לכך אבל זה היה בהגזמה . הסווי'ץ היה רע לעומת החוש.
בקיצור לא לבזבז עליו כסף
אכן
אין מה לומר, הסוויץ' היה רע. לא הניע לי כל הבוקר.
רק כמה דברים קטנים
אני חייב לציין שני דברים לאחר שראיתי את "האחרים"
א- ניקול קידמן היא באמת שחקנית טובה. "האחרים" נעשה (חוץ מהשכר של קידמן ) בתקציב זעום, הוא לא מערב שום שחקן מוכר נוסף, כל הסרט מצולם כמעט באותו בית חשוך ולכן ההתמקדות היא בקידמן, והיא פשוט סוחבת את כל הסרט על גבה.
משחק משובח מאוד של שחקנית שכנראה באמת בדרך לאוסקר.
ב- הסרט באמת מזכיר את "החוש" באווירה הקודרת (והמצויינת לדעתי) והטוויסט שלו גם הוא מהנה, אך "החוש" היה ראשון ולכן קשה מאוד יהיה לעלות עליו.
איזה אוסקר ואיזה קידמן ???
אני לא מבין מה כולם כ"כ מתלהבים מהסרט הזה !!!
לא ראיתם את החוש השישי מספיק ? צריך עוד סרט שיבהיר את אותה הנקודה ?
לדעתי לסרט כזה מספיק זמן מסך של שלושים דקות מקסימום, אבל משום מה מישהו החליט למרוח אותו על זמן ארוך פי שלושה…
תשאלו את עצמכם אם לא יכולתם לתמצת את עלילת הסרט הזה בחמישה משפטים קולעים, ומי מכם שאי פעם נתקל בגירסת ה-5 דקות שמופצת באינטרנט ל episode-I של ג'ורג' לוקאס יבין בדיוק על מה אני מדבר כשאני אומר "לתמצת". מי שלא מכיר – שווה בכל זאת לבדוק את העניין.
לסיכום (כן חברים – זה הסוף – אני זז) : ראיתי, ציפיתי, קיוויתי, והתאכזבתי – אוסקר על המריחה הגדולה של השנה… לשים על באגט ולאכול בביסים קטנים…
עפתי…
נסה את הגרסה של סאות'פארק
ל – EPISODE 1. (הפרודיה)
זה נקרא תמצות של הסרט. ועוד עם מוזיקה מדליקה של DVDA ברקע.
פתאום זה הופך לסרט הרבה יותר מעניין.
אל תיתנו!
מעניין שבמודעות של לפני כמה שנים (נדמה לי שזה היה ב'משחק הדמעות') הניסוח היה "אל תגלו לאחרים את הסוף!" והיום הוא שונה ל"אל תתנו שיגלו לכם את הסוף!". אנחנו בסדר, אנחנו לא נחשוב לספיילר למישהו את הסרט. זה האחרים שמפניהם צריך להתגונן.
האירוניה היא
שקידמן אולי תקבל אוסקר, אבל על הסרט הלא נכון.
ושוב אני נחלץ להגנת החוש: לדעתי, גם אם מוציאים את הטוויסט, 'החוש' הוא סרט מצוין. גם אם הוא היה נגמר בלי רמז לאתם-יודעים-מה – הייתי יוצא מהקולנוע מרוצה. כמובן, זה שונה לגמרי כשאתה יושב כל הסרט ומחכה שיפתיעו אותך.
לגבי הטוויסט אני מסכימה עם נונין
את שני הסרטים ראיתי כשאני כבר יודעת את הטוויסט הגדול. אז אמנם מצד אחד מידי פעם "כיביתי את המוח" במטרה לצפות בסרט "אובייקטיבית" – כאילו אני אדם שעוד לא שמע על הטוויסט העלילתי, אבל מצד שני – עצם ידיעת הטוויסט הפכה את הצפייה שלי (כשהחזרתי את המוח למצבו הפעיל) לנינוחה יותר, ערנית יותר לפרטים קטנים – יכולתי ליהנות מהסרט, מהאווירה שלו, כמו שהוא במקום להעמיס על עצמי תיאוריות "אז מה יקרה בסוף". ובצפייה הנינוחה הזו, 'האחרים' עניין אותי הרבה יותר.
אז זה בדיוק העניין
שהאחרים כבר בצפייה ראשונה (בלי שידעתי מראש מה הטוויסט) לא ריתק, ולעומתו, לפחות בשבילי, ישישה שוחה – שכבר עבר מספיק צפיות – מרתק כל פעם מחדש.
ועכשיו כבר באמת נראה לי שמיצינו את הנושא.
זה לא משנה
אחרי שזוכים בפסל שמים אותו באיזה ארון בבית ומרחוק הוא נראה אותו דבר בדיוק.
מנסיון?
כי לי נראה שאני אהיה מאושרת מזכיה באוסקר, גם כמה שנים אח"כ.
מנסיון?
האמת פעם נתנו לי אוסקר מפלסטיק.
אבל התכוונתי שזה לא משנה על איזה סרט זוכים העיקר שזוכים.
האחרים והחוש
ראיתי את הסרט ביום חמישי והייתי צריכה את סוף השבוע להתאושש ממנו בשביל לכתוב עליו.
דבר ראשון האחרים הוא בהחלט סרט מפחיד. אבל מה- עכשיו אחרי הרגיעה, כל הפחד הוא מניפולציה. שעה שלמה רואים דלתות נטרקות, מוזיקה מאיימת וחושך. אין שום סיפור. הסרט בעיני הרבה פחות טוב מאשר החוש בגלל שבחוש גם בלי הטוויסט הסרט מעניין, הסיפור הפנימי מחזיק. בהאחרים אין סיפור אחר, ובשביל לא לגלות את הטוויסט מהר מידי מתחו את הסרט על שעה וחצי. בגלל זה הסרט לא מחזיק. חצי השעה האחרונה דווקא מעניינת. אולי אם הוא יהיה בטלויזיה פעם, תראו רק את הסוף.
הסיפור הפנימי של החוש השישי
הוא אחד הדברים המשעממים ביותר שראיתי בסרט אי-פעם, פרט אולי ל'בלתי שביר'.
האחר
"לי יש אלרגיה לאחים גדולים"
את מתכוונת לנונין, נכון? (-:
בלי קשר, האחרים היה לדעתי סרט אווירה מצויין. חוץ מזה, גיליתי בזכותו שניקול קידמן היא שחקנית ממש מצויינת, אה, כלומר, לא יודע אם היא מצוינת אבל היא ממש יפה.
לא משנה, מי שצריכה להבין, תבין.
צל-אפור, אחרי מבחן.
היא טובה כשהיא רוצה להיות
אחרי צפייה ב"עיניים עצומות לרווחה" אני כבר לא בטוחה עד כמה היא שחקנית טובה.
בטח זה היה חלק מהתפקיד והיא קיבלה הוראות מפורשות מהבמאי על כך, אבל במהלך כל הסרט היא דיברה ל-א-ט ובקול שקשה לתאר אותו ובכלליות עלתה לי על העצבים!! ובכלל לא התלהבתי מהסרט. אבל אולי זה דיון למקום אחר.
הבמאי.
כאילו, את חושבת שניקול באמת מפגרת ומדברת לאט נורא כל הזמן? כלומר, זה שבכל יתר הסרטים שלה היא מדברת נורמלי, *זה* היה רק הוראות הבמאי, ואחרי הצילומים היא חזרה לדבר בקצב של שלוש מילים בדקה?
ב--ט---א---א---ח
ש—ז—ה כ—כ—ה. ב—ח–י—י—ם ה—ר—ג—י—ל—י—ם א—נ—י ב—כ—ל—ל מ—ד—ב—ר—ת כ—מ—ו ס—ט—י—ב—ן ה—ו—ק—י—נ—ג.
אין צורך לרדת לסרקאזם.
הבנתי תוך כדי כתיבה שזה לא באמת ככה, אבל עדיין הייתי חייבת להוצייא את תסכולי על דיבורה האיטי של הניקול.
כבודו של קובריק במקומו מונח, ראיתי עד כה 4 סרטים שלו ואהבתי מאוד 3 מהם, אבל בתור סרטו האחרון פשוט לא אהבתי…
____
רד, קודם בימבה, עכשיו זה – יש לך משהו אישי נגדי?
____
ניקול קידמן (הודעה למטה), אולי בגלל זה טום קרוז החליט להפרד ממך!
הסרט הזה פשוט א י ו ם!
מעניין שהתגובות נראו הרבה יותר נלהבות לגביו *לפני* שהלכתי לראות אותו.
אני רק שמחה לראות שיש אנשים נוספים שמחזיקים בדעה דומה לזו שלי וזה לא אורח החיים של צפייה אקססיבית בטלוויזיה שפגם בכושר השיפוט הקולנועי שלי.
גם אני שנאתי את "החוש השישי". גם אני לא חשבתי שהטוויסט היה מתוחכם.גם אני כמעט יצאתי מדעתי מרוב דלתות נטרקות וסיפורי-דת. גם אני.
הדבר הראשון שחשבתי כשהתחילו הקרדיטים של הסיום (מעבר לתחושת ההקלה ודחף הפיצוי האדיר שזעק "גלידה"), היה "כמה טוב שהלכתי לראות את "ג'יפרס קריפרס" קודם ולא עשיתי החלטה אומללה אחת שיכולה היתה לגרום לי להפסיק ללכת לקולנוע.
ואם *זה* היה סרט אימה אז אני משנה את הניק של ל'צנצנת'.
מוות לתסריטי הטוויסט.
בבקשה, עזרה, אנשים!
לכל השדים והרוחות שיש בסרטי האימה, מה זה טוויסט!
אני לא מבין על מה לכל הרוחות אתם מדברים אם כי הייתי יכול להבין מההקשר אבל אין לי כח.
אודה למישהו רגיש ונבון אם ישלח לי התשובה לאימייל שלי שרשום כאן. באמת, עשו לי טובה.
תודה.
אגב הסרט: חוששילינג מפחיד ומדהים. למרות החוש. אחלה סרט, והכי כיף זה האימה הנודפת מכל הסרט, בלי הסבר רציונאלי. פשוט לשבת ולרעוד.
בבקשה לקרוא את מילון האתר
שממש לא קשה למצוא בתחתית כל עמוד. ואז יוסבר לך הכל, כולל למה אני מעריץ את גיליאם, יסמאח שמו.
נ.ב. אני לא נבון ולא רגיש, אז לא שלחתי אימייל. ומזלך שלא נפלת בידי בוג'י.
טוויסט:
תפנית מפתיעה בסרט, הגורמת לך להבין אותו בצורה שונה לחלוטין.
(ההגדרה הנ"ל הועתקה מהמילון: http://www.fisheye.co.il/static/diction.htm#twist)
ביקורת טובה - הסרט לא!!
כתיבתו של נונו היא מהמרשימות והממוגגות בימינו. רק חבל שהסרט חרא.
נימוקים זה בשביל נחנחים.
אם מיכל תרשה לי,
"ביקורת טובה – הסרט לא!"
כתיבתו של נונו היא מהמרשימות והממוגגות בימינו. יש בה את כל שאפשר לבקש
מביקורת הכתובה ב'עין הדג': שתהיה קולחת, עניינית ומטובלת בהומור. היא
מספרת, לדעתי, בדיוק את מה שצריך לדעת על הסרט בלי שום ספוילרים כמובן.
נהנתי ממנה גם לפני שראיתי את הסרט (כי היא ממש עשתה לי חשק לראות) וגם
לאחר הצפייה (מפני שהיא, וגם התגובות, עזרו לי לסתום חורים שפה ושם צצו
במהלך הסרט). היא לבטח ביקורת שנכתבה באהבה רבה, כי אחרת אני לא מבין
איך אפשר להשקיע כל-כך בביקורת בלי לחטוא בכתיבה ולהיות בקיא כל-כך
בשפה.
אני לא מכיר את נונו, אבל לדעתי, אם הוא לא כותב בכתב-עת כלשהו אז הוא
באמת צריך. כולם ירוויחו ככה: גם הוא, כי הוא מפרסם את הגיגיו, וגם
הקוראים, כי הם יזכו לקרוא משהו אחר, לשם שינוי, שכתוב ברהיטות משובחת.
רק חבל שהסרט חרא.
האחרים.
ראיתי לא ממזמן, ואני מאוד ממליצה.
סרט בכלל לא איטי, אבל בהחלט עם קצב משלו (ברוח הפוליטקלי קורקט). משחק מעולה של ניקול קידמן, והילדה הקטנה, עם כי הילד היה ממש מעצבן עם הוריד במצח.
מותח מאוד, אפילו שידעתי את הטוויסט.
ואם כבר השוואה לחוש השישי (בשניהם ידעתי את הטוויסט מראש), קשה לי מאוד לשפוט, כי אפקט שרק מאוד ישפיע.
אבל בכלל, קשה שלא מאוד להעריך סרט ששומר על רמת עניין, גם אם הוא מתרחש בבית אחת, עם חמש וחצי שחקנים.
בקיצור, סרט טוב, כדי ללכת אליו, אלא אם כן אתם מסוג אנשים שאוהבים רק סרטי משקפי שמש, ואז תשתעממו למוות.
אני אוהב רק סרטי משקפי שמש!
בשנייה שאני אבין מה זה…
ממש במקרה ראיתי אתמול האחרים בסינמטק, ובניגוד לך לא ממש אהבתי את הסרט – אולי דווקא בגלל שכן ידעתי מה הולך להיות הטוויסט – אותי זה לא מתח ולא נעליים, אבל אי אפשר להאשים אותי…
וכן – הוריד במצח של הילד, והילד עצמו, הם החלקים הכי מעצבנים בסרט! (חוץ מהערפל)
סרטי משקפי שמש = סרטי אקשן.
לא זוכרת מי המציא, ולא זוכרת איפה, אבל זה חמוד, אז למי אכפת?
ואני חשבתי...
שזה סרטים שרואים עם משקפי שמש, מה שלא משאיר הרבה כשצופים ב"האחרים"…
סרטי משקפי שמש = סרטי אקשן.
זה היה בתגובות על 'בלייד 2', וזה היה שמואל.
כתבה מספר 908
הילד מעצבן?
ממש אהבתי אותו דווקא! הוא היה ממש חמוד!
אני היחידה שהסוף ממש צימרר אותה?
כלומר, *ממש צימרר*, ברמה של לרעוד במקום ולייבב….. אימאל'ה!
מפחיד......
הלכתי לראות את הסרט בקולנוע עם דייט,בדרך כלל אני לא מפחד בסרטים אך בעזרתה הנדיבה של אותה דייט שמעכה לי את היד באינסטינקט של פחד,בכל פעם שהיה משהו מבהיל,האפקט היה מושלם!
מומלץ מאוד למי שאוהב סופים מפתיעים,משחק מצוין של קידמן!!
שווה לראות בשעות הערב המאוחרות ועם מערכת קולנוע טובה.
לא מדויק
הסרט לא ברובו חשוך…
והוא מעניין עם סוף יפה במיוחד
מומלץ!!!
סרט כל כך טוב!
באמת שבמשך 45 הדקות הראשונות הציפיות שלי היו נמוכות (וגם יש את העובדה שמישהו גילה לי את הטוויסט) אבל אחרי שהדקות המייגעות הללו עברו, הסרט נעשה כל כך מדהים ומעולה שכבר לא היה לי איכפת מהטוויסט. פשוט סרט אדיר!