במקור: K-Pax
במאי: איאן סופטלי
תסריט: צ'רלס לוויט
על פי ספרו של ג'ין ברואר
שחקנים: קוין ספייסי, ג'ף
ברידג'ס, מרי מק'קורמק,
דייויד פטריק קלי
שלום שלום שלום שלום שלום, וברוכים הבאים לתוכניתנו 'הגלקסיה בראי הקולנוע'. ואיתנו מבקר הקולנוע הנוסטרילי ד"ר דוקטור, שמישש את המסמך הדוקומנטרי הקראפלאחסטאני המזעזע 'קיי-פקס'. שלום ד"ר דוקטור.
זה שלום זה? יורים יורים כל הזמן.
אז איך הסרט, הא?
אצלנו בכוכב נוסטר היפה מאוד נוהגים לומר: "הצלילים שקראפלאחסטאנים אוהבים לשמוע, לא תמיד מריחים טוב".
נכון, קראפלאחסטאנים אוהבים דברים מוזרים.
קראפלאחסטאנים אוהבים כל דבר צבעוני שמשמיע קולות, בעיקר אם הוא מגיע מהוליווד. אבל יש גם קראפלאחסטאנים חריגים, ששונאים הכל. את החריגים שמים בבתי כלא עם תזונה שכוללת הרבה תרופות פסיכיאטריות – טעימות מאוד, אני חייב לציין, ממסטלות יופי – ושם שוכחים מהם עד שהם נופחים את נשמתם.
אצלנו בכוכב נוסטר, נוסטרילים שהמוח השלישי מימין עושה להם מחשבות שונאות, אז אנחנו נוהגים לצ'פח אותם חזק, אחת לשעה, עם מוט עבה וקשיח מאוד מאוד ישר על הוואגוס, על מנת לערבב היטב את כל החומרים שם, וככה משתפר להם המצב רוח. אבל הקראפלאחסטאנים, שיש להם רק מוח אחד, מעדיפים להשקיע יותר תקציבים בשרוטים שלהם: בונים להם בתי סוהר גדולים, מאמנים פסיכיאטרים במשך 6 שנים, ועושים עליהם סרטים עם כוכבי קולנוע.
ברברי!
זה עוד כלום. אצלנו בכוכב נוסטר ידוע שהמוח הקראפלאחסטאני מפיק מעט מאוד דברים יעילים, חוץ, אולי, מטעמו המשובח כאשר מחמיצים אותו חודש-חודשיים בקיבה של לויתן היבשה הרירי הגדול. וזה הזמן לתפילה נוסטרילית עתיקה: הו הו לוויתן רירי גדול, אל תדרוס אותי, ותשאיר אותי מעוך, פרוך, בנתיבך הדביק, ואת חבריי אל תותיר משועממים, ואת משפחתי – בלי ביטוח חיים.
מרתק. מה זה קשור לסרט הדוקומנטרי 'קיי-פקס'?
אצלנו בכוכב נוסטר נוהגים לומר "אם תפריע לי לדבר, אני אפריע לך לנשום". הסרט עצמו לא מעניין. אותי. כולם בכוכב נוסטר יודעים שכוכב קיי פקס מאוכלס באיזה מאה-מאתיים לוזרים אימפוטנטים שלא יכולים למות. למה לעשות על זה סרט? לקראפלאחסטאנים הפתרונים.
אבל הסרט 'קיי-פקס', הוא לא על הכוכב קיי-פקס.
תפסת אותי, שובב. הסרט מספר על קיי-פקסי שקורא לעצמו פרוט, שמגיע לכדור הארץ רכוב על קרן אור. משום מה הוא נראה כמו קראפלאחסטאני אותנטי לכל דבר, כולל זיפים – ואני חייב לציין את מחלקת האיפור שעשתה עבודה נהדרת. ממש לא רואים שהוא קיי-פקסי. אוסקר, אוסקר.
אבל מה יש לקיי-פקסי לחפש בקראפלחסטן?
גם אני לא הבנתי מה עבר לו בראש. כולם בכוכב נוסטר יודעים שהקיי-פקסים לא מתוחכמים בכלל, ופרוט לא יוצא דופן: למרות שהוא נראה קרפלאחסטאני אותנטי (אוסקר, אוסקר) הוא מתעקש לספר לכולם שהוא מקיי-פקס, והקראפלאחסטאנים, בצדק, משליכים אותו לבית המשוגעים, שעמוס בכל המשוגעים שכבר ראינו במסמכים דוקומנטריים מזעזעים אחרים על קראפלחסטאן, כמו 'קן הקוקיה', 'מותק הילד השתגע', 'השיגעון מת מצחוק', 'שיגעון של לילה' וכל הסרטים של טרי גיליאם.
שסרטיו, אגב, מצויינים.
בניגוד לסרט 'קיי-פקס'. טרי גיליאם שיחק בכל הסרטים שלו על הקו הדק שעובר בין טירוף ריאליסטי, לבין מציאות פנטסטית. 'ברזיל', '12 קופים', 'הברון מינכאוזן' – כווווולם עסקו בקראפלאחסטאנים עם מציאות מדהימה, שהשאר חשבו שהם מטורפים, וזרקו אותם לבית משוגעים. גם 'קיי-פקס' מנסה לשחק על הקו הטרי-גיליאמי הזה, אבל בחוסר כישרון מרדים: האם פרוט השרוט הוא באמת קיי פקסי? או שהוא בכלל קראפלאחסטאני בהדחקה?
איזו דרמה!
בולשיט. אצלנו בכוכב נוסטר נוהגים לכחכח: "מי שלא יודע מאיזה פלנטה הוא, עדיף שלא יהיה מקיי-פקס". איזה כוכב משעמם! לא עושים שם כלום, חוץ מלשכב על החול, ולחכות שאננס ייפול לך לפה. אפילו לקלף את הקליפה הם לא יודעים. מזל שממשלת נוסטר השמידה אותו בקיץ שעבר, כך שהסרט הוא בעצם מזכרת נחמדה מכוכב זניח ז"ל – סקיצה של אלוהים בדרך לבריאתו של נוסטר הגדול והמופלא לה לה. באמת מזל.
מילא מזל, טוב טעם. מה לגבי הצילום?
אצלנו בכוכב נוסטר אומרים "מי שלא מזיז מצלמה בסרטיו, יש להזיז את אשכיו". כמו שקיי- פקס הוא פלנטה משעממת, כך גם הצילומים, העריכה, המוזיקה, התלבושות, והתסריט משעממים עד כדי ניקורים קשים. כאן המקום לציין שהסרט לא מצחיק בכלל, וגם אין בו אפקטים. סתם מלודראמה, שבסופה אמורים למחות דמעה.
שמעתי שהתסריט מבוסס על ספר.
אצלנו בכוכב נוסטר אומרים "עדיף ספר משעמם על סרט משעמם: את הספר אפשר לפחות לזרוק בתסכול על הקיר". מה תעשה עם סרט?
קראתי את 'קיי-פקס', הוא היה לא רע.
לא זרקת אותו בתסכול?!
אתה מגזים. הוא לא ספרות ענקית, והכותב לא מוכשר מבחינת שפה, דמויות ורגשות, אבל העלילה חזקה, והוא קריא מאוד. אני נהניתי.
לחיכלחידיכדיג!
אמא שלך.
מה שהיה טוב בספר, היה התיאור של התרבות הקיי-פקסית האלטרנטיבית. בסרט הייחוד התרבותי מוזכר ב-3 דקות בלבד, שזו רשלנות תסריטאית מדרגה ראשונה. מי שרוצה לראות את הסרט 'קיי-פקס' האמיתי, שיראה סרט קראפלחסטאני צרפתי מ-1996 שנקרא 'האנשים מהכוכב הירוק' סרט מומלץ, מצחיק נורא, ואני מקבל אחוזים מההשכרה בוידאו.
המשחק איך?
הקראפלחסטאני "קה וין ספייס אי" מגלם את פרוט באופן משכנע למדי, למרות שאתגר גדול זה לא: כל מה שצריך זה להזיל ריר על פירות. הקראפלאחסטאני השני, "ג'ף בריג' אס" הוא קראפי אמיתי. כל הזמן מכווץ את גבותיו, מעקם את שפתיו ועושה מנגל. בכוכב נוסטר היינו מאכילים את הלוויתן הרירי הגדול במשעממים כמוהו, לפני שנת הצהריים, כדי שיהיו לנו חלומות טובים.
תסכם?
כם. יש לי הרגשה שהסרט הוא מין חלטורה של כוכבי קולנוע שמחויבים בחוזה לעשות 5 סרטים ב-3 שנים. זהו מוצר הוליוודי, שצולם במשך חודש ב-12 שעות ביום, בלי הרבה חזרות, ובלי שום מאמץ יצירתי. אבל, כמו שכבר אמרתי, "הצלילים שקראפלאחסטאנים אוהבים לשמוע, לא תמיד מריחים טוב". ואכן רוב הקראפלאחסטאנים שהתנגשתי בהם אהבו מאוד את הסרט 'קיי-פקס', ובכו בסוף, כצפוי. אלו שלא אהבו את הסרט, מוזמנים לבוא לבקר בכוכב נוסטר. 65% שנתיחס אליכם בסדר.
כאן סיימנו להפעם. תודה לד"ר דוקטור שהחריב ב-3 דקות פרויקט של מיליוני דולרים. בשבוע הבא ב'הגלקסיה בראי הקולנוע': תמונות פאפארצי מאחורי הקלעים של 'אי. טי.' המחודש, ונגלה איך הורידו מהגמד השמן עם החוליות המיותרות קמטים של 20 שנה. להתראות.
- האתר הרשמי
- אתר ישראלי חובבני במיוחד
- הספר – ב'מיתוס'
- הספר – ב'אמאזון'
- קה וין ספייס אי – אתר מעריצים
- ג'ף בריג' אס – אתר רשמי
- טרי גיליאם
- ערוץ קיי-פאקס
- הלוויתן הרירי הגדול
זאת הייתה ביקורת משובחת!
גם מצחיקה (מאד), גם מעבירה בדרך את דעתו של המבקר ואת כל המידע הרלוונטי.
משובח!
מצטרף!
הידד לחשיבה מקורית.
אפילו יותר מקריאת הביקורת נהניתי לדמיין אותך כותב "קראפלאחסטאנים" כל שורה שניה.
בהחלט נחמד לראות משו פחות טריויאלי
בשביל זה המציאו העתקה.
אבל בכלל, ביקורת מצויינת.
בשביל זה המציאו העתקה.
אצלנו בכוכב נוסטר נוהגים לומר: "פרגון טוב לאגו, אך טוב יותר לעור הפנים" תודג לכל הקראפים שמפרגנים. רציתי רק לכחכח שדברי הוצאו מהקשרם, ואני מעולם לא כיניתי "לחיכלחידיכדיג" אף אחד. מה אני, דליפ?! מתיזים את דמי על הקירות בתצורות אליפטיות חובבניות, וזה בכלל לא עונת היחום! גועל נפש.
מעבירה את דעתו של
המחבר, או מעבירה על דעתו את המחבר?
מאד מאד צר לי
אבל איזו ביקורת מחורבנת.
האמת שלייטלי יש פה באתר טרנד חזק של כתיבת ביקורות בסגנון תוך סירטי, שבהתחלה היה ממש חביב, מה גם שבוצע באומנות ע"י אנשים כקילרוי. אח"כ זה התמסטק לאיטו, בחינניות יתרה או פחותה..
בסופו של דבר זה הגיע למצב של אוננות מביכה שבה לא חשוב הסרט, חשוב הכותב. רציתם להימנע משניצקלייניות? קיבלתם אותה בכתיבת מקומונים, ולאו דווקא כתיבת מקומונים מוצלחת. הביקורת הזאת, תהיה כן או לא משעשעת, בהיות הדבר סובייקטיבי לחלוטין, הינה קטע "דנה קסלרי", ומהמביכים שבהם.
לא עלה בדעת הכותב שבביקורת באורך כזה יש להתייחס לעלילת הסרט עצמו בצורה שאינה מהווה מקבילה למובי-א-מינט?
אנא, מבקרים יקרים, הימנעו מהשתמשות בשטיקים שחוקים, לפני שתמצו עצמכם לדעת. המרחק קצר.
מאד מאד צר לי
אוננות מביכה? אתה צריך לראות את הסרט!
בYNET כבר התפרסמה כתבה סטרייטית. אולי תהנה ממנה שם.
נודניק
מאד מאד צר לי
היות ואני מודע לכך שאתה לא טיפש, אתייחס לתגובתך כתגובה של אדם שהבין לחלוטין את שכתבתי והחליט שהיות ואין לו שום דבר רלוונטי לכתוב בתגובה, החליט לנסות לערער את הלגיטימיות של הודעתי ע"י לעג.
תגובה מקובלת בהחלט, אגב, אבל במה היא תרמה בנידון, זאת לא אדע.
תשובה חלקית
כבר האשימו אותנו ב"כתיבה מקומונית", וכבר ענינו שאנחנו לא יודעים מה זה. אנחנו מקבלים ביקורות ומפרסמים אותן, ו"כל העמק והגליל" לא תלוי לנגד עינינו. אם הסגנון שיצא מזכיר לך מקומונים – וואלה, איזה צירוף מקרים. אנחנו לא מנסים לחקות את הסגנון של אף אחד, אנחנו רק עובדים פה.
רק בבקשה, אל תקרא לאף מבקר כאן דנה-קסלרי, אלא אם כן אתה חושב שהוא, כקסלר בשעתה, פרט את עלילת הסרט כולה, מהדקה הראשונה ועד לאחרונה, כולל כל הספוילרים האפשריים ובלי להביע שום דעה בנוגע לסרט (ואם זה כן מה שאתה חושב, תוקם ועדת חקירה).
(ועדיין אף אחד לא אמר מילה אחת על הסרט).
תשובה חלקית
לגברת קסלר, (ולעוד מבקרים בעיני עצמם, היא פשוט מטרה נוחה) יש מספר נכבד של פאקים.
אני מודה בפה מלא שאת הפאק הנ"ל כותב הביקורת לא ביצע, חלילה. הוא כן ביצע אי אילו פאקים אחרים, אה-לה-קסלר.
ביקורת מלאה ספוילרים לא הייתה עוברת את עריכתך, על כך אני סמוך ובטוח. מצד שני, הנה לנו ביקורת שחלק מהבעיתיות שלה היא העובדה שהיא לא ממש עוסקת בסרט ובדעתו של המבקר עליה
(וכהוכחה, תגובה מתחתי שבה מסביר הכותב את דעתו על הסרט, לגבי האם לראות או לא. אותה תגובה של הכותב הייתה צריכה להיות חלק אינטגרלי מהביקורת, לא איזשהי הערה שנכתבה כתגובה לפליסיטי.) ובכ"ז היא עברה את עריכתך, וחבל.
לא.
התגובה של הכותב לפליסיטי – מקומה כתגובה, היות והפרטים המובעים בה (ואמורים להסביר מדוע לא אהב הכותב את הסרט) הינם ספוילר.
אני לא מסכים...
לטעמי, הביקורת כן העבירה את כל מה שצריך לדעת על הסרט, והתייחסה למשחק, לצילום, לבימוי ולעלילה.
והיא הייתה כתובה באופן שאותי שיעשע מאד.
אני לא מסכים...
ההתייחסות לעלילה הייתה
"יש מישהו בבית משוגעים שטוען שהוא חייזר". כפי שציינתי, מובי-א-מינט. לא משהו שניתן לכנותו ביקורת קולנוע. ככה זה כשהכותב עסוק מדי בלהראות איזה מאגניב הוא. לא נשאר מקום לדברים רלוונטיים.
שיעשע אותך? לגיטימי. ציינתי בפירוש שהעובדה שאותי הביקורת נורא לא שיעשעה לא ממש מצביעה על איכות הביקורת, היות ותגובות להומור הן דבר סובייקטיבי מעצם הגדרתו. אתה שועשעת, אני לא, לא זו הבעיה.
העובדה שאני לא שועשעתי רק החמירה אצלי את הבעיתיות, היות ומעבר לניסיון לשעשוע אין כלום, מחמת העדר ביקורת הסרטים בביקורת הסרט הנ"ל. אם כן הייתי משתעשע, הייתי מגיב ב
"משעשע, אך מיותר", במקום ב
"מיותר", שבו השתמשתי.
מינימליזם, זה הדבר
לדעתי ביקורת לא צריכה לפרט יותר מאשר את המינימום ההכרחי בקשר לעלילת הסרט. לפעמים, כמו במקרה הזה, משפט אחד ("יש מישהו בבית משוגעים שטוען שהוא חייזר") מספיק. אם הרעיון הבסיסי היה קורץ לי והייתי הולך לראות את הסרט בגללו, לא הייתי רוצה לדעת מראש שום דבר אחר על קורותיו של פרוט, רק כדי לשבת אחר כך בקולנוע וכל הסרט לנסות להעמיד פנים שאני לא יודע מה יקרה. לא שהייתי צולב את ד"ר דוקטור או פוסל את הביקורת שלו אם הוא היה מפרט קצת יותר – אבל לדעתי, זה לא היה הכרחי.
בכל מקרה, ביקורת – בניגוד לפירוט העלילה – היתה כאן. וגם הרבה דברים מסביב, שאותי שעשעו מאוד, ואותך לא. חבל. טעם וריח, תפוזים ובננות וכו'.
מינימליזם, זה הדבר
אני אענה לך וללונג באותה הודעה, היות ושניכם הגבתם באותה רוח:
התגובה למטה אכן כללה ספוילר, אך עסקה בענייני הסרט הרבה יותר מהביקורת, שיתכן בהחלט שהייתה מאד משעשעת ורק אני הדפוק, ויתכן שהייתה הקראפ שאני חושב שהיא, סגנונית.
הביקורת עצמה עסקה פחות מדי בסרט, ויותר מדי בכותב. זה הרעיון מאחורי הביטוי "כתיבה מקומונית".
כנגד שלושה כותבים דיברה התורה.
אחד שניץקליין, אחד קסלר, ואחד מייברג.
שניצקליין יוכיח לנו בכל ביקורת שהוא ראה המון סרטים צרפתיים שנעשו בשנות הארבעים.
קסלר תוכיח לנו שהיא בחורה מאגניבה ושנשוא הביקורת שלה לא מאד מעניין אותה, ושהיא פה בשביל הכסף/תהילה/שיעמום.
מיברג יוכיח לנו שהוא היה בהופעות של דילן, גם אם יכתוב על מסעדה.
הביקורת הזאת קסלרית, היות והעיסוק בסרט הפך לשולי, כדי לפנות מקום לשטיק הסגנוני של הכותב, שכפי שציינתי, נגרס באתר זה לאבק והפך לחטיף טוויסט עבש במיוחד.
זו דעתך. אוקיי.
לטעמנו לא כך היה הדבר, שכן עובדה שקיבלנו את הביקורת הזו בעוד שאחרות שעסקו ב"שטיק הסגנוני של הכותב" ולא נגעו בסרט עצמו – לא.
קביל בעיני שתציין את דעתך על אופן הכתיבה, אבל להפוך את זה לנושא עליו נסוב הדיון (ועוד להמשיך ולדוש בזה) נראה לי מיותר. אחרי הכל, פה לא פורום הסיפורים של האגודה, אלא אתר על קולנוע וסרטים.
זו דעתך. אוקיי.
רגע, זה אתר על קולנוע, או ביקורות קולנוע?
כן, אבל...
אני לא מבין את הביקורת- האם זה סרט טוב (כסרט), או סרט לא טוב? כי את הספר אהבתי. ידידה שלי בכלל מתה על הספר, ורוצה לראות את הסרט. השאלה אם כדאי ללכת לראות את הסרט, או לא? כי למקות שניסיתי, לא הבנתי מה הכותב חושב על הסרט (או יותר נכון, הבנתי מה הדוקטור חושב, אבל לא הבנתע מה הקשר בען הדוקטור לאנשים הורנליים שהם לא אדוני-זמן)
ואני חושבת...
שהמוטו "ביקורת קולנוע לאנשים שלא סובלים ביקורות קולנוע" מעולם לא התאים יותר.
אני בהחלט מבינה את טענותיך, אך לא מסכימה עימן. למרות הקימוץ היחסי בפרטים היה ניתן להבין במה עוסק הסרט ומה לא מאוד מוצלח בו. נכון, הביקורת הישירה על הסרט לא מוגשת לך לעוסה לחלוטין. לי יש שיניים טוחנות משלי. מה איתך?
ואני חושב...
ואני חושב שיותר מששונא הדג ביקורות קולנוע, הוא אוהב קולנוע. וזאת לא הייתה ביקורת של אהבת קולנוע.
אבל די הבהרתי את נקודתי פה. חלקכם מסכימים איתי, חלקכם חושבים שאני טועה, וחלקכם חושבים שאני פנאט וכל ביקורת מצידי הינה חסרת רלוונטיות.
פרשתי לדוק.
ואני חושב...
למרות שפרשת לדוק- קראת כבר את ספרו של גדי טאוב "המרד השפוף"? קריאה מומלצת לכל אדם ואולי אחד הספרים החשובים ביותר שפורסמו בארץ בשנים האחרונות.
הבעיה עם הביקורות באתר נובעת מעצם הגדרתו כאתר שלא מדבר על הסרטים עצמם אלא על הרושם של הצופה מהם. איסור זה לדון בסרטים, ה"ספויילר", יצר מצב בו לא ניתן לדון בסרטים עצמם, במיוחד עקב ההסלמה שחל בזמן באחרון בהגדרת הספויילר, וכך המידע היחיד אותו יכול לחלוק כותב הביקורת הוא רשמים כלליים מאוד על הסרט. אין ספק שהדבר מגביל מאוד את כותבי הביקורות (או הרשימות).
הביקורת הממשית על הסרט מתרחשת בנבכי ההודעות המספויילרות (ראה מקרה ממנטו).
אני בהחלט נהנה מהכתבות באתר ומתמיד בקריאה בו… רק שלפעמים…
או בקיצור,
אי אפשר לדון בסרט ברצינות לפני שכל המשתתפים בדיון ראו אותו.
הייתי אומר "כאילו, Duh", אבל יאשימו אותי במקומוניות.
בקיצור אתה אומר,
יש בזה משהו…
השאלה היא האם אתה רוצה רק בדיון שטחי ועופי או בדיון מעט יותר עמוק.
רשמתי מספר מספר הצעות אבל לאחר מחשבה מעטה הן בוטלו משום שהן פגעו ברוח האתר שהיא ההישג הגדול ביותר שלו, לדעתי כמובן. יצירתה של קהילה אינטרנטית פעילה וחמה היא לא מעשה של מה בכך ויש לך במה להתגאות. אבל אני לפחות קיבלתי את ההרגשה שאתה מאוכזב לפעמים מחוסר בדיון מעמיק בסרטים עצמם. אולי רושם מוטעה. אני יודע שאני כן, כמו רבים אחרים. הפוטנציאל של האתר להוות מענה גם לאנשים שמעוניינים בדיון מעמיק יותר באומנות הקולנוע הוא גדול מאוד ואני בטוח שחסרה רק דחיפה קטנה לכיוון כדי לאפשר מצב כזה. לולא "רדיפת השניצקליניות" שיצאה מכלל שליטה אולי היה האתר הזה יוצר אחדות אמיתית בעם(?).
ההצעה היחידה שהותרתי היא הזנת קטיגוריית המאמרים שאולי תתרום לכך.
כיצד משנים מעט את רוח האתר מבלי לפגוע בה? אין לי מושג. לדג פתרונים.
אני הייתי מאוד שמחה
לו דיונים היו מתעלים (בתגובות. לא בביקורת עצמה) מעבר ל"נשמע סרט גרוע, ואני לא מתכוון ללכת אליו בחיים".
נכון שיש הרבה קומדיות מטופשות וסרטים קלילים שנוצרים רק לשם ההנאה המיידית ואינם מתיימרים להעניק לצופה תובנות חיים עמוקות או נופך נוסף מעבר ל"what you see is what you get", אבל בסרטים כמו 'AI', למשל, יש הרבה מה ללמוד, והרבה דברים לשים אליהם לב, ודיונים רציניים יותר (או אפילו תגובות בודדות) כן יכולים להעניק ממד נוסף לחווית הצפייה.
מי שלא רוצה – יכול תמיד לדלג הלאה לתגובות אחרות.
אני גם סבורה שהמינוח "שניצקליין" מקומו אינו בדיונים כאלה. במקור "השתנצקליינות" הוא דיבור ריק מתוכן, שנעשה במילים נפוחות וחשובות. באיזשהו שלב, המושג הזה נעשה רחב מידי על מנת להחיל כל מה שאנשים לא אוהבים, או כל מה שנחשב בעיניהם "קצת מעבר". אבל אתם צריכים לזכור שהמוטו של האתר הוא לא דחייה אוטומטית של כל טקסט שאינו שטחי. המוטו של "עין הדג" הוא כתיבת ביקורות בשפה שתהא מובנת לקוראים (גם בקריאה מרפרפת), כך שהנושאים "הכבדים" יותר לדיון יישארו לתגובות.
לאיזה מאמר ספציפי אתה מתייחס?
(חלף זמן מאז קראתי (את) הספר.)
לאיזה מאמר ספציפי אתה מתייחס?
"ומה בעניין התוכן?
ארז ואברי כמשל"
הרלוונטיות של הספר לא פוחתת אלא, לפחות נראה כך, רק מתגברת עם הזמן.
למה 91?
אספתי צוות של 91 חברים,
ויצאתי לשדוד שלוש פלאפליות מחוברות לקומפלקס אחד גדול.
מנהל הקומפלקס קר המזג ניסה להגן בחירוף עד אין קץ על כדוריות הג'אנק-פוד הירוקות והמזינות, אך יכולנו לו.
אני חייב לתמוך בנודניק-
איי קאראמבה, צ'יף גדול דג6 ליוויתן קראפנמוכנסלהסתיטומ וואו יאקה יאקה. אצלנו בכוכב אומרים: מי שאין לו מה להגיד, שלא יתחיל לברבר שטויות לא מצחיקות.
מאד מאד צר לי
גם לי צר, אבל הנודניק צודק. מרוב תיחכום לא רואים את הביקורת וחבל. בהנחה שהייתה לכותב כזו.
ביקורת קצת מעורפלת
קצת היה לי קשה להפריד בין הביקורת ובין הסיפור על ד"ר דוקטור.
אבל מאוד אהבתי את הלינק על הלווייתן המתפוצץ. ממש התפקעתי מצחוק כשקראתי את מה שדייב בארי כתב על הלוויתן.
– היסטריום
ואאאאאאאא
אני לא מאמינה
כזו קטילה.?
ודפקא נורא רציתי ללכת לראות את הסרט הזה.
אולי ישנה טיפונת הגזמה כאן?
או שיש הגיון בזה שהכניסו שני כוכבים כאלה לתוך סרט אחד -יש חוק שהוא חייב להיות מחורבן?
אני בטוחה שיכולת גם לתת טיפונת על התוכן של הסרט שיסביר לי למה לא אהבת…
למרות זאת-כנראה שאשמע בעצתך ולכל הפחות אחכה לוידאו.
וכחן, בהחלט. פנאט?
נודניק יקר - נסכם?
נודניק "פנאט" יקיר.
היזהר! שעת מנוחת הצהריים מתקרבת, וליוויתן היבשה הרירי הגדול – קיבתו ריקה.
ועכשיו סולחה:
נודניק, חביב. הבה נגילה, ונישמחה. כוכב נוסטר הוא גדול, ויש מקום לכולנו. יש הרבה מאוד ביקורת קולנוע בעיברית, ואני סרבתי לייצר סתם עוד אחת, שאשכח שכתבתי אותה אחרי שאעשה סנד לדגי דג. ניסיתי לא לשעמם את עצמי תוך כדי כתיבה.
ברור שאני חושב שאני איש מאוד מעניין ומצחיק, שיש לו מה להגיד, כי אחרת לא הייתי טורח, משלם מכספי, יושב מזמני, כותב שעתיים בלילה, מקבל תיקונים, מתקן, ומעמיד את עצמי לביקורת המדיום.
איזה מין אנשים אתה חושב שעושים את זה? – צנועים ומשעממים? (מסתבר שיש דווקא הרבה כאלה, אבל לך תקרא אותם אתה, אני – זמני יקר) לא אני. אז הסגנון לא מצא חן בענייך? זה סיכון שלקחתי, והעובדה שמישהו אחר חייך פעם או פעמיים בגלל הביקורת מפריכה כל טענה סיגנונית שיש לך. לגבי התוכן, אולי יש מעט מדי מידע שאתה רגיל לראות בביקורת אחרות, אבל מי קבע שאני צריך לעמוד בדרישות ז'אנר שאחרים קבעו? זו הטעות שלך, וזה היתרון של האתר האלטרנטיבי הזה, שהגישה שלך עומדת בסתירה לרוחו, ולסיבה שאני כותב באיי פיש, קאפיש?
אני מבטיח בזאת להמשיך ולכתוב ביקורות מוזרות, ואתה אנא הבטח לי שלא תקרא אותן.
סופשבוע נעים.
לסיכום, אם למישהו יש ביקורת
על ביקורת שלך, אתה לא רוצה שהוא יקרא אותן?
הביקורת של נודניק הייתה לגיטימית לחלוטין. מוטעית, לטעמי, אבל לגיטימית.
להאשים מי שמותח עליך ביקורת בפנאטיות, לשים דברים בפיו (כפי שעשית בהודעה קודמת) ולבקש שלא יקרא את הביקורות שלך, נראה לי מעט… ארר… אינפנטילי?
לסיכום, אם למישהו יש ביקורת
נודניק יקר,
זכותך להביע את דעתך. נונו יקר – זכותך לכתוב איך שבא לך. מה שלטעמי לא לגיטימי, הוא ביקורת בסגנון "איזה ביקורת מחורבנת". למה בעצם? אין דרך יותר נעימה לכתוב?
יה,אני מהססתתתתת
מחד אני אשמח לפסוע פסיעונת שמאלה ולברוח מפתיל הביקורת על הביקורת על הביקורת שמכיל מלא מילים שאני אשתדל להמנע מהן.
מאידך,אני לא יכולה שלא להגיב לתגובה שלך.
אחת-אתה באמת כ"כ נחוש למנוע ממני להתבזות בצפיה בסרט הזה,עד-כדי-כך שאתה מוצא לתת לי תשובה בצורה של ספויילר?
לקרוא ולהרוס לי את הצפייה או שלא?
כמובן שקראתי,אבל עדיין לא נראה לי שזה הרס לי את הסרט.
כמובן שלדעתי אתה צריך רגע להירגע מלהגן על עצמך בצורה של התקפה ולנסות לחשוב למה הייתי צריכה את התשובה שכתבת כדי להבין על מה הסרט?
בתשובה הזו יש פי מיליון מידע חיוני בסיסי על הסרט יותר מהביקורת עצמה.
שנית,נראה לי שצריך להכניס באתר גם פינה של סרטים שנעשו על בסיס ספרים.
כי ביקורת של סרט שנעשה ע"פ ספר אמורה להיות שונה מאוד.
בגלל זה יש גם ספר וגם סרט.
אין משהו במקום משהו אחר.
ולרצות לראות בסרט את כל מה שדמיינת בספר נראה לי קצת מוטעה(בלשון המעטה).
חוצמזה להעביר רגשות בספר ניתן לעשות בצורה של כמה משפטים,ובסרט לפעמים דרושים כמה סיקוונסים שלמים לפחות.
זה יכול לתפוס גם לגבי הביקורות לסרטים של הארי ושר הטבעות.
כל אחד יודע שסרט הוא מדיום שונה,אחר ולא מדיום מתחרה!!!
אם הסרט מעביר את כל מה שיש בספר,אז למה לקרוא אם אפשר לראות בשעתיים(עיין ערך-ג'ין אוסטין,החטא ועונשו,אליס בארץ הפלאות,מובי דיק ועוד ועוד)?
ולבסוף
נראה לי כאילו הרגשת שלא גמרת לרדת על כל האיזור,אז ברוח האחרונה שנשארה במפרשיך זרקת עוד עגבניונת על תיאטרון הבימה,ועדי העובדים והפרובינציה.
אם זו לא הגזמה,זו כנראה חוצפה.
יה,אני מהססתתתתת
על ההצגה קן הקוקייה, לא על תיאטרון הלאומי הבימה.
נא לדייק.
יה,אני מהססתתתתת
ודרך אגב, בתגובות אני לא לא פוליטיקלי קולקט עבור אף אחד, ואם אני רוצה לרדת על ועדי עובדים אני אעשה את זה, כמו שכל אחד יכול לעשות כאן בלי שתכני זאת חוצפה.
בברכה.
ואאאאאאאא
מעבר להנאה מהביקורת עצמה, אני מרגישה צורך עצום למחוא כפיים לתגובה הזו. עזבו, סתם רגש נחיתות (כנראה).
דרך הגב
למרות שאני מתנגד באופן נחרץ לדעתו של ד"ר נונו דוקטור על הסרט, אני חושב שהביקורת טובה עד מצוינת. יתר על כן, אני חייב לציין – טוב מאוד שהפרטים שכתב הד"ר בתגובה לפליסיטי לא הופיעו בבביקורת עצמה אלא בהודעה עם סימן 'ספוילר'. רק כדי להמחיש, אספר שדבורית שרגל, מבקרת הקולנוע הידועה של 'רייטינג', כתבה בביקורת שלה בדיוק את הפרטים שד"ר נ. ד. כתב בתגובה לפליסיטי, וזאת בלי אזהרה ובלי לסמן ספויילר. לצערי, קראתי את הביקורת שלה (שגם לא הייתה אוהדת במיוחד) וכך מצאתי את עצמי יודע חלק ממה שהולך לקרות. אמנם לא מדובר על ספויילר גדול (יש גדולים ממנו לסרט הזה) אבל עדיין – עדיף בלי.
אני מחכה לסרט 'נוסטר'.
היא מספיילרת קבוע...
אסור לקרוא את הביקורות שלה לפני שהולכים לסרט!
(מספיק לדעת מה היא חושבת על הסרט; אם היא קוטלת אותו – זה הזמן לרוץ לקולנוע, ואם היא מתלהבת ממנו – התרחקו ממנו כמו מאש!).
עינת
אננס גדל הפוך
אין לי ממש מה להגיד אבל אננס גדל באדמה -לפחות לפי התמונות
http://aggie-horticulture.tamu.edu/features/costarica/pineapple.html
ובכך אני פותח פתיל שני שקשור לביקורת ולא לסרט
לא ראיתי עדיין את הסרט
ולכן:
1. לא קראתי את הספוילרים
2. אני אגיב לביקורת.
אותי הביקורת שעשעה, ואני גם מאושר שהיא לא נתנה יותר אינפורמציה על הסרט משנתן הטריילר. אאל"ט, הסרט אמור להיות די טוויסטי ואם היו הורסים לי בביקורת חלק מפיתולי העלילה הייתי דורש ועדת חקירה.
בדיוק מה שהיא אמרה.
ראיתי וקראתי...
לפני כשנה קראתי את הספר ומאד מאד התלהבתי… אני מאד אוהב נושאים כאלה וכל הקשור לפסיכולוגיה מאד מעניין אותי. הספר הוא יצירת אומנות לדעתי (כן אני יודע, הרבה יגידו שאני מגזים).
לספר!!
לספר
בכל אופן, בשמחה רבה הלכתי לסרט ויצאתי משם כמעט בוכה. לצערי הבכי לא בא כי הסוף עצוב אלא כי הסרט מאכזב מאד. התסריט משעמם למדיי ונראה כאילו התסריטאי סתם ניסה להעתיק את הספר לתסריט אבל לצערי הוא התעלם מכל הדברים שהפכו את הספר לטוב. הוא התעלם מתיאור עולמו המדהים על פרוט, כל מערכות היחסים שלו עם המטופלים האחרות והאחים מועברים לצופה בסצינה או שתיים לא ברורות (חברי שלא קראו את הספר לא שמו לב שהייתה מערכת יחסים טובה עם אחד האחים).
עיצבן אותי גם העובדה כי כל הקשרים בין הטראומה שהוא עבר למאפייני העולם שלו נשארו קצת לא ברורים והצופה היה צריך להבינם לבד (אני הצלחתי כי קראתי את הספר אבל אני אנחש שאחרים שלא קראו יתקשו בכך)
סוף
בכל אופן, אם באמת נהנת כל כך מהספר אז אני ממליץ לך לראות את הסרט בוידאו כדי לדעת מה קורה וכי הוא לא עד כדי כך גרוע. ומי שלא קרא את הספר, יכול בקלות לוותר.
הביקורת עצמה הצחיקה אותי, וזה עוד למרות שלא הסכמתי עם הרבה טיעונים שהועלו (מסקנה: זה באמת היה מצחיק). א ב ל באמת היה לי חסר מידע מנקודת המבט של מי שקרא את הספר.
התגובה שלך הבהירה לי בצורה טובה שזה סרט שאפשר וכדי לראות בוידיאו. אני קראתי את הספר לפני כמה שנים ורק בהודעה שלך קיבלתי תשובות לשאלות שהטרידו אותי. יופי!
לא מדויק.
אני מסכים. סצינת השחזור הייתה משעממת וארוכה. אבל בספר זה שונה לגמרי. הוא לא מבין את הכל בבת אחת. הוא לאט לאט מבין את זה. כל פעם עוד פרט. לצערי אין לי את הספר לידי להשוואה אבל אם אתה רוצה אני יכול לבדוק את הנושא ולהגיד לך כמה פרטים שאני כמעט בטוח שלא קישרת (ואם כן מצאת את כל ההקשרים אז קבל ח"ח)
אל תטרח
בזמני החופשי (שזה אומר מתישהו בשנתיים הקרובות) אני מתכוון לקרוא את הספר. ומאחר שהזיכרון שלי הוא די ארוך, עדיף שלא תספר לי שום דבר שיספיילר לי את הספר.
אכן נודניק.
קשה לי להבין את גל הרצינות העכור ששטף התגובות.
תסלחו לי, אבל ממתי עין הדג לוקח את עצמו כל-כך קשה?
נונו: ביקורת מהמשעשעות ביותר שהתפרסמו בעין הדג מעולם. כה לחי, מי יתן ומוחות מוחמצים רבים ימחצו על שולחנך, והמשך כך.
כל השאר: בחייכם. ברור שהוא לא אהב את הסרט. הוא הצחיק חלק מאיתנו וכתב בסגנון ייחודי, בכל מקרה. אתם סומכים עליו? אל תלכו לראות. אתם לא סומכים עליו? תחליטו על סמך מקורות אחרים. למה אם שנייצקליין היה כותב ביובש שהסרט מזכיר לו את תקופת העיסוק של הקולנוע הבלגי באונטולוגיה מול פנומנולוגיה ולכן הוא מגעיל זה היה משנה לכם מה קרה בסרט?
אוף, בחיי. הרסתם לי את הכיף מביקורת משובחת.
מה שהוא אמר!
כנ''ל.
וכדי שזה לא יהיה חסר תוכן: לי הסרט דווקא נשמע מסקרן, אם ייצא לי להגיע ללב סמדר בקרוב (נוט) אני דווקא ארצה לראות אותו.
אה, פור קרייסט סייק.
אני מוכן מלאכול המון שטויות, אבל "כתב בסגנון יחודי"???
להתחיל לספור לך את כל הביקורות האחרונות באתר זה שהשתמשו ברעיון השחוק של כתיבת הביקורת בסגנון הלקוח מהסרט עצמו?
יחודי ביותר.
ת'יודע מה?
תפרט!
ואז אלך ואקרא אותן, ואהנה עד מאד. תחסוך לי הרבה עבודה.
דעתי חצויה:
מצד אחד, שועשעתי למדי מהביקורת, והיא אף הזכירה לי (לפרקים) שירה ווגונית…
סחתיין
מצד שני, אני בהחלט מבינה גם את הביקורת של "נודניק" – יש משהו בהומור הזה שמתחיל לחזור על עצמו ולשחוק את הפואנטה, ומשלב מסויים כל המילים המגניבות הארוכות האלה פשוט מתחילות להיות מעיקות ואני רק מצפה לקבל איזושהי דעה מעט יותר מגובשת על הסרט…
הדעה הגיעה בסוף, והבנתי שלא ממש אהבת את הסרט ואתה חושב שהוא "זבל הוליוודי" (ניסוח שלי). חבל שהדעה העיניינית הגיעה בשלב קצת מאוחר בביקורת, כי ההומור התחיל למצות את עצמו עד אותו שלב. קיצור קל לא היה מזיק.
הביקורת היתה כתובה באופן משעשע למדי, אבל מאד לא ענייני – אני עדיין תוהה על מה בדיוק הסרט… הבנתי את המשפט היחיד שתאר את העלילה, ולמרות שאני לא אוהבת לדעת יותר מדי על סרטים שאני הולכת אליהם – אי אפשר להרחיב מעט באיזה משפט שניים, משהו? והיתה חסרה לי התייחסות לספר (שלא קראתי).
כרגע נותרתי מבולבלת כשהייתי: אני לא ממש יודעת על מה הסרט, והבנתי שלא אהבת אותו ושאנשי הצוות עשו עבודה רעה, אבל חסרות לי תשובות ל"למה" ו"איך" ועד כמה רע…
לפחות שועשעתי מהקריאה
עינת
תסתכלי על התשובה לפליסיטי.
יש שם פירוט רב יותר על העלילה, ועל למה נונו לא אהב את הסרט (טוב נו, וגם כמה ספוילרים קטנים. זה מתבקש מעצם הפירוט)
לא זה לא!.
עכשיו קראתי את ההודעה (אני תמיד מדלגת אוטומטית על הודעות המסומנות ב"ספויילר") ואני מייד מתחילה להצטער.
כשאמרתי פירוט התכוונתי בשניים שלושה משפטים נוספים, לא ב2-3 פסקאות שסתם הורסות…
אם הביקורת היתה בקיצוניות אחת, אז ההודעה הנ"ל היא יותר מדי לקיצוניות השניה לטעמי. ואני חושבת בהחלט היה אפשר להכניס משהו מההודעה הנ"ל לביקורת המקורית, ולעדן את הספויילרים. זה לא כ"כ קשה.
עינת
תראו,
מעט קשה לי לומר שתפסיקו את הוויכוח, כי אני הרי זאת שזכתה בתואר "פותחת הוויכוחים מספר אחת של עין הדג", אבל באמת שהבנו.
הביקורת של נונו הייתה מצחיקה, עם כי מעט לא עניינית ושחוקה, קלטנו.
אין לי בעיה עם אוף טופיקיות, אבל ברגע שיש 43 תגובות בכתבה הזאת, ו42 מהם זה על הביקורת ולא על הסרט, זה מתחיל להיות מוגזם.
תודה, ושלום.
וואלה צודקת.
בתור צד בויכוח אולי אני לא מוסמך להפסיק אותו, ובכל זאת. אז התפרסמה ביקורת שחלק מקוראי האתר לא אהבו. קורה. מחר תתפרסם אחת שכן, ואם לא מחר אז מחרתאאים. לא סוף העולם. מה דעתכם על הסרט?
וואלה צודקת.
חרא סרט?
גם פירוט למה יהיה נהדר.
ודייק!
מוחרותאאים.
אולי זה בגלל שאף אחד
מהמגיבים לא ראה את הסרט, ולכן לא יכול להגיב על הסרט. הרבה אנשים כאן (בשעה כזו כבר יש לי פיצול אישיות) קודם קוראים את הביקורת ורק אחר כך הולכים לסרט (בעיקר אם הביקורת היתה חיובית), ומכיוון שזה סרט יחסית חדש, לא הרבה הספיקו לראות אותו.
ולעניין – רציתי לראות את הסרט בגלל קווין ספייסי (מאז החשוד המיידי אני מעריצה צמודה שלו), אבל בגלל הביקורת (המצחיקה מאוד בעיני, אגב), הוא ירד למגירת הסרטים שאפשר לראות בווידאו.
חלומות פז.
צודקת
גם ככה הסרט לא מציג בהרבה קולנועים, כך שלא הרבה אנשים כאן ראו אותו, ומי שלא ראה אותו אין לו על מה לדבר אלא על הביקורת. או על כמה שקווין ספייסי מגניב.
אכן,
קווין ספייסי שולת!!1
אבל הביקורת לסרט לא…..מצטער, אבל זו אחת הביקורות שאותה מצאתי הכי פחות מעניינת מאז שאני גולש בעין הדג [עניין של מספר שבועות, אבל בכל זאת..].
הסרט לא נורא בכלל
ראיתיו שלשום, ולהלן הסיכום שלי:
סיפור: נהדר. אני כבר רץ לקרוא את הספר.
תסריט: טוב בקטעים של בית החולים – ספייסי מול ברידג'ס. גרוע עד גרוע מאוד בקטעים המשפחתיים הכה-מיותרים ובמצפה הכוכבים.
בימוי: מוגזם. כמות הפעמים שאור השתקף בתוך משהו הייתה כל-כך מוגזמת שבשלב מסוים זה עשה לי כאב ראש.
קווין ספייסי: ענק מהחיים. עושה את הסרט. אפרט בתגובה מאוחרת, עם ספוילרים.
ג'ף ברידג'ס: מחורבן למדי, רוב הסרט מסתובב עם אותו מבט אבל, חפוי ראש ומעצבן!!
סיום: חלש למדי וקיטשי.
אבל בשביל ספייסי, בשביל הסיפור המעולה, בשביל כמה וכמה דיאלוגים שנונים בבית-המשוגעים – שווה 31 ש"ח.
עצוב לאיפה התדרדרנו
כבר הרבה זמן שאני חוכך בדעתי האם יש טעם למה שקורה פה בזמן האחרון. כשאני הכרתי את האתר הזה בפעם הראשונה הוא עוד היה בחיתוליו, חוץ מבערך 10 אנשים שאני עדיין רואה את השמות שלהם מדי פעם, אני כמעט ולא מזהה אף אחד. ואתם יודעים מה? זה פשוט לא אותו דבר. כשהאתר הזה נפתח הוא היה פרץ של מקוריות, אהבת קולנוע וחוש הומור – אידיליה. נוצרה לה קהילה קטנה ומגובשת, אפילו זוגות אוף-ליין נוצרו כאן, אבל אז התחילה מבחינתי הדעיכה. קולות אחרים התחילו להשמע באתר, אין לי שום דבר עקרוני נגד קולות אחרים, אבל הקולות האלו הצליחו להעכיר את האוירה הנהדרת ששרתה באתר בדרך כלל. בהתחלה, זה היה קוריוז – בן אדם אחד שהחליט שהוא מהווה אנטיתזה לכל מה שהמיינסטרים האתרי יגיד. טים ברטון-במאי גרוע, כריסטינה ריצ'י-לא שחקנית וכו' וכו'. זה היה משעשע בהתחלה, תהיתי האם באמת מדובר באיש אמיתי או עוד שעשוע של הדג כדי לגוון את השיחות באתר ולקלקל קצת את האידיליה. היום לאחר תקופה של כמה חודשים שלא נכנסתי לאתר, אני רואה שרוב האנשים כאן רק מחפשים על מה להתווכח, איבדנו את הפלורליזם האתרי שכל כך איפיין אותנו.
את הסרט ראיתי, את דעתי כבר אין לי חשק להגיד, הרי מישהו יקפוץ מיד לקטול אותי. מישהו הרי יקפוץ מיד לקטול גם את ההערה הזאת…
אני רק יכול להמליץ לכל מי שהפז"מ שלו פה קצר מחצי שנה לקרוא כמה כתבות מימיו הראשונים של האתר ולראות למה אני מתכוון.
שלכם, השוטר.
אבל אם כבר כתבת את ההודעה הזאת
דוקא פה (למה פה, באמת?), אז בבקשה, פרט גם את דעתך על הסרט.
הממ...
מוזר. כבר שלושה ימים שאני שוקלת לכתוב משהו בסגנון, ומשום מה החלטתי לרדת מהרעיון, כי לא ממש ידעתי איך לנסח את זה ככה שאף אחד לא ייפגע.
אז אני פשוט אעשה מה שאני תמיד עושה-
כן! מה שהוא אמר!
עצוב? למי עצוב?
בתור אחת שגולשת פה לא הרבה זמן, דווקא הוויכוחים והעופות נראים לי מגניבים. אמנם זה אתר על ביקורת קולנוע, ואני אוהבת לראות סרטים, אבל לא עד כדי כך שאכנס יום יום לאתר על ביקורת סרטים (העונש על לא להכנס כל יום הוא ממ"א עוף האימתנית, אבל זה נושא לתגובה אחרת). קיצור – אני כאן בשביל העוף, הדעות השונות והידע הכללי הרב שיש לכמה ממשתתפי האתר בנושאים שונים ומגוונים. לפני כמה ימים גלשתי (מסקרנות גרידא) לדוחק"ו הראשון והשני. היה משעשע לראות כתבה עם 7 תגובות בערך. היום כמעט כל יומית מחזיקה איזה 20 תגובות מינימום (חוץ מלני ריפנשטל, שמגיע לה) וכל ביקורת בסביבות 70. מה זה אומר? שהאתר מעניין יותר ויותר אנשים, שאוהבים קולנוע, כן, אבל גם להחליף דעות ולהתווכח ולא להסכים זה עם זה. להתווכח זה לא תמיד רע, במיוחד אם זה נעשה ברוח טובה ולא ילדותית וקנטרנית, כמו שקורה כאן לפעמים (וגם אז, תמיד אפשר למחוק).
אולי לא היית פה הרבה זמן, אבל התרחשו כאן מספר מפגשים המכונים "לא רשמיים", כלומר, יש חברויות מחוץ לאתר. בכל פעם שמעלים את הרעיון להפגש, יש איזה מאה תגובות לגבי המיקום, כלומר, יש כאן אנשים מכל קצוות הארץ, שיש להם עניין משותף והיכרות שמתבססת על העופות והוויכוחים.
בפה מלא אני יכולה להודות, שאם רעיון העיוועים של לשלם עבור האתר הזה יעלה מתישהו, אני אהיה בין הראשונים שיהיו מוכנים לשלם, וזה משהו שלא הייתי עושה עבור "עכבר העיר", שגם בו, כידוע, יש ביקורות סרטים.
לסיכום, תסתגל למציאות ותצטרף. תראה שתהנה.
ואני שמחה שחזרת לאתר
אני זוכרת אותך מימי הראשונים באתר, לפני שהתגייסת, ומאוד אהבתי את ההודעות שלך.
אני מקווה שבכל זאת תסתגל מחדש לאתר, ותבוא לבקר מדי פעם – אם לא למען האתר אז לפחות למען האקסמנית!
ב"אישה יפה" ריצארד גיר מסביר לגוליה שהפעם הראשונה שבה רואים אופרה משפיע על האדם באופן דרמטי – אם הוא אהב אותה הוא פשוט לא יוכל לחיות בלעדיה… אך אם חלילה לא נהנה – אז גם ילמד "לחבב" :) אופרה הוא אף פעם לא באמת יאהב אותה.
לפני כמה חודשים כשהייתי מתוסכל ועצבני כהרגלי בקודש, מצאתי את העצמי בעיצומו של לילה מגעיל במיוחד. הראש שלי עמד להתפוצץ מרב לחץ וכל שחיפשתי זה סיבה לצאת לסיבוב ארוך עם האוטו.
סיבוב כזה בד"כ נגמר אצל חבר שלי בישוב סמוך עם סרט בתוך ה די וי די – שגורם לי להתבאס עוד קצת ולחזור הביתה…
ואז פתאום התחילה המוזיקה – כך זה התחיל ושם זה גם נגמר. זה היה כמו סם, כמו קסם, זה פשוט עטף אותי ולקח אותי לריחוף במרחבי הסרט. לא הייתי צריך לחשוב ולא רצתי לחפש ספרות על אסטרונומיה כדי לגלות על מסלולי כוכבים או איפה נמצא קי פקס אבל תאמינו לי שמטריפ כזה לא רציתי לצאת (תאמינו או לא לא לקחתי אז וגם עכשיו אני לא לוקח כלום) – לפעמים חשוב באיזה מצב רוח נגשים לצפות סרט… מי שרוצה להרגע… מי שרוצה לתת לראש לנוח… למי שמוכן לקבל ביקורות גדולות בצורתם הפרימיטיבית ביותר – "אתם האנשים נמצאים בקטגוריה – שכחתי – של אלו שעתידם לא ברור … " יש כאן סרט ענק: תנו לקספרוב לשחק מול שאקיל אוניל כדורסל ואני מוכן להמר על התוצאה – כל סרט צריך לקטלג בקטגוריה המתאימה לו ובקטגורית הנירוונה בקטגוריה של מה שהייתי צריך אז הסרט הזה מושלם :)
יצא לפני יותר מכמה שנים.