במקור: :Lord of the Rings
wship of the RingסFell
במוי ותסריט: פיטר ג'קסון
על פי ספרו של ג'.ר.ר. טולקין
שחקנים: אלייז'ה ווד, איאן
מק'קלן, איאן הולם, ויגו מורטנסן,
ליב טיילר, קייט בלאנשט, שון
אסטין, אורלנדו בלום, כריסטופר לי
ביקורת זו אינה מיועדת לקריאה בין השעות 10:00 ל-22:00. למה לכם להשחית את זמנכם על קריאת ביקורות כשיש 'שר הטבעות' בקולנוע?
אני לא טולקינאי גדול. את 'ההוביט' קראתי פעמים לרוב, אבל זה בגלל שאני מכור לספרות ילדים; את 'שר הטבעות' קראתי פעמיים ואהבתי, אבל לא עד כדי התמכרות. מלחמות התרגומים לא מעניינות אותי במיוחד, ולא באתי לקולנוע עם ספר פתוח לחפש התאמה מדוייקת לטקסט. באתי לראות סרט.
ואם נכנסתי לסרט חשדני כשניץ מארץ השניצקליינים, יצאתי ממנו זורח כדיוויד מאנינג. הבו לי את פיטר ג'קסון, ואנשק את כפות רגליו (אם הן אינן שעירות). הוא קוסם, הוא קוסם, הוא קוסם! והוא גם מניאק, הוא והמפיצים – החלק הבא יוצא רק בעוד שנה. ואני, מה אעשה עד אז?
לפני שאנמק את גל ההתלהבות הפרוע הזה, קצת על העלילה.
לבילבו באגינס, בן לגזע ההוביטים (המתאפיינים בקומה נמוכה, כפות רגליים גדולות ושעירות, חיבה גדולה לאוכל ומבטא אנגלו-סקסי כבד) יש טבעת. הטבעת הזו מסוגלת להופכו לבלתי נראה, אבל לא זה העיקר. העניין הוא שלטבעת יש צד אפל: היא יוצרה על ידי שר האופל, סאורון, הרוע בהתגלמותו וישות מאותגרת צורנית (בתחילת הסרט הוא נראה כדמות רבת חודים ביותר, אחרי זה הוא נפוג זמנית והופך לעין גדולה הנראית רק בתנאים מסוימים, ומלווה בקול רעש גדול מהרמקולים. ואני אומר – ישר לאופטיקאי). הטבעת היא בעלת כח גדול, משנה לרעה כל מי שמחזיק בה, והיא אף בעלת רצון משל עצמה ומעדיפה לחזור אל אדונה סאורון, דבר שאם יקרה – יאפשר לו ולחבר משרתיו המגעילים למדי להשתלט על העולם, ובדרך אגב לחסל את כל מי שלא מוצא חן בעיניהם, שזה כמעט כולם. אם תושמד – תשמיד את סאורון. רק מה? אפשר להשמידה רק באש שממנה יוצרה, בהר הדין, מקום רע-מראה ומחריד להפליא.
בילבו כבר זקן. הטבעת היתה ברשותו יותר מדי זמן והשפיעה עליו, והוא לא מסוגל לבצע את השליחות כמו שצריך. אחיינו, פרודו באגינס, מקבל על עצמו את המשימה, בסיועו האדיב-אך-תקיף של הקוסם גנדלף. פרודו דנן, הוביט צעיר ורזה ללא נסיון מיוחד בהרפתקאות, רוכש במהלך הדרך כמה מלווים – גמד, בן-לילית (אלף/עלף) ומספר בני אדם, שאמורים להצילו מכל אותם שדי שאול (ובהם פרשי רפאים שחורים וצווחניים שהחביבות מהם והלאה) הרודפים אחריו.
האם יצליח פרודו במשימה?
לא בסרט הזה. מדובר בטרילוגית סרטים, ואין שום סיכוי שהכל ייפתר בסרט הראשון. הסרט מתאר רק את חלקו הראשון של המסע הארוך. הפי-אנד – או, למעשה, סוף מכל סוג שהוא – לא תמצאו פה.
פרודו (אלייז'ה ווד) לא נראה כמו ההוביט שדמיינתי במהלך קריאת הספר, אבל תוך מספר דקות מתחילת הסרט כבר הצלחתי לשכוח את זה. למרות שמשחקו של ווד קצת עצי – יש לו ארבע הבעות פנים – הוא מגלם את דמותו של פרודו באופן סביר. מרבית השחקנים האחרים משחקים טוב מספיק עד שקל לשכוח שהם בכלל משחקים. לציון מיוחד ראויים איאן הולם בתפקיד בילבו ואיאן מק'קלן בתפקיד גנדלף, שמשחקו מופלא ממש: כל מצמוץ, כל הבעת פנים וכל מחוות גוף שלו אומרים "הוא קוסם". בקצה השני של הסקאלה נמצא אחד אלרונד (הוגו וויוינג, אייג'נט סמית מה'מטריקס'), מנהיג שבט אלפים ולוחם, שנראה כמו קוני למל. ליב טיילר בתפקיד בת לילית נראית הרבה יותר מבסדר, ומשחקת פחות מבסדר – אבל כרגע יש לה תפקיד קטן מכדי שזה יפריע.
אבל לא המשחק הוא מה שמרשים באמת. מה ש'אחוות הטבעת' מתבלט בו הוא לדעתי דבר אחר: אווירה. הסרט לוקח את הצופה ממקום א' (להלן: כסא הקולנוע שלו) ומנחית אותו היישר לתוך מקום ב' (להלן: הארץ התיכונה) על כלליו, דרכי ההתנהגות שבו, אופיו של הטבע, והאנשים – כל זאת, בצורה משכנעת להפליא. הארץ-התיכונה נראית ומצולמת מצוין, והאפקטים מרשימים ומשתלבים נהדר בעולם שהסרט יוצר – אמנם לא בוצעה אף פריצת דרך בתחום, אך מה שאפשר היה לעשות בוצע בצורה מעוררת הערצה: בשום נקודה לא מתקבל הרושם שיוצרי הסרט הכניסו אפקטים לשם האפקטים. הפסקול של הווארד שור מסייע ליצירת האווירה בסרט במקום להכתיב אותה, ואמצעים אלו כולם הם ששולחים אותנו להתמודד ביחד עם הגיבורים, ולחוות את אשר הם חווים, באמת יחד איתם. איכשהו, הבמאי מצליח להוליך את הסרט כך שגם אם קראתם את הספר ואתם יודעים את הסוף (או את רוב הפרטים שבאמצע), עדיין מעניין יהיה לראות איך זה יתרחש. "סוחף" היא המילה, כמדומני. גם "מרתק", גם "מרשים", וגם "מדהים".
האם זה סרט מושלם? לא.
יש כמה פיצ'יפקעס קטנים שהפריעו לי, שלא אפרט מחשד לניטפיקריות יתרה (הקרבות עמוסים מדי, ההוביטים רזים מדי – נדמה לי שהבנתם. לא זה מה שיפריע לכם ליהנות). הסרט גם אינו שיחזור מדוייק של הספר, כך שמי שציפה לספר מוסרט עלול להתאכזב: דמויות שונות נעלמו, עלילות משנה קוצצו, וסצנות שלא היו בספר – נוספו. אבל, כמו שלא ציפיתי מ'נסיך מצריים' להיות הסרטה מדוייקת של ספר שמות, כך גם לא ציפיתי מ'שר הטבעות' להיות זהה במדויק לספר עליו הוא מבוסס. באתי לראות סרט. ובתור סרט, הוא אמנם לא מושלם, אבל אוי, כמה שהוא קרוב.
אוף. מה אני אעשה עד דצמבר הבא?
- האתר הרשמי
- אתר ישראלי ב'וואלה'
- אתר ישראלי ב'מטלון'
- אתר מעריצים כמעט רשמי
- מה יהיה עם 'שר הטבעות'
- אגודת הטולקינאים העולמית
- קהילת נאמני טולקין הישראלית
- פיטר ג'קסון – אתר מעריצים
- אלייז'ה ווד – אתר מעריצים
- איאן מק'קלן – אתר רשמי
- ליב טיילר – אתר מעריצים
- WETA – חברת הפעלולים
- הספר – ב'מיתוס'
- הספר – ב'אמאזון'
- ספיישל שרה ב'ניו יורק טיימס'
- הביקורת של הממסד האפל
- Fraud of the Rings
- סודה של 'חלונות 98'
- הטריילר האלטרנטיבי
עד שאני אסיים לכתוב
בטח יהיו כאן כבר איזה 5-10 תגובות…
רק רציתי לשאול שוב לדעת המומחים בדבר: כדאי ללכת עכשיו לסרט כל עוד הוא בקולנוע, או לחכות למתישהו כשאני סוף סוף אקרא את הספרים ורק אז לראות אותו?
כן!
טוב, אני לא מומחית (ממש לא), אבל לכי לראות אותו כל עוד הוא בקולנוע. זה סרט שראוי לקולנוע. מאד ראוי לקולנוע. פשוט חבל להחמיץ את החוויה. ואפשר בהחלט להבין אותו גם בלי לקרוא את הספרים קודם.
יש לי רק שתי הערות לגבי הסרט (כי אין לי כוח להכנס שוב לתלונותי החוזרות ונשנות לגבי 2 המיני-דמויות הנשיות הקרטוניות והפלקטיות בסרט) – א. הוא נורא נורא נורא ארוך. חייבים לבוא לקולנוע מוכנים לזה נפשית. ב. הטרול של שר הטבעות אוכל את הטרול של הארי פוטר לארוחת בוקר, עם יד אחת קשורה מאחורי הגב. *ככה* צריך לעשות טרול באנימציה ממוחשבת.
אני מסכים עם בוג'י אבל לא
מאותן סיבות.
פשוט מאוד, עד שתיגמרי לקרוא את הספר, הסרט כבר ירד מהמסכים אז עדיף לראות אותו עכשיו.
כן!
ועדיין, הטרול של שרה נראה כאילו הוא עשוי מגומי (מאוד לא משכנע).
שכנעתם אותי
הערתו של יותם הכטלינגר מלמטה יכלה אולי לשכנע אותי, רק שראיתי אותה מאוחר מדי, חוץ מזה שהיא קצת מוגזמת וסביר להניח שלא היתי עושה את זה במילא.
אז היום, בהחלטה פזיזה לאחר שיעור נהיגה מוצלח אחד ועוד אחד גרוע (לא שלי :)) ירדנו ברב-חן ואמרנו… למה שלא נלך לראות את "שר הטבעות"? ועשינו את זה!
ואת כל מה שיש לי להגיד על הסרט אני אגיד בהודעה אחרת, קודם אני רוצה להתעדכן במה שכתבו עד כה.
לא!
תלכי עכשיו (!) לספריה ותקחי את ההוביט. תגמרי את ההוביט תוך שלושה ימים. תשכחי מטלויזיה, מחשב או כל דבר אחר שיכול להפריע לך לקרוא כמו מטורפת.
מיד אחרי זה תקחי את שר הטבעות ותגמרי את הכרך הראשון תוך שבוע (טלויזה? מחשב? עבודה? שטויות…).
ר-ו-צ-י (למה אי אפשר להדגיש במקום המזורגג הזה?!) לראות את הסרט איך שאת מסיימת את הכרך הראשון ואז יש לך שנה לקרוא את השני…
בכל מקרה, תראי את הסרט בקולנוע. במקרה הרע, אם אין שום סיכוי שבעולם שתספיקי לקרוא את הספרים קודם אז תלכי לראות אותו בקולנוע.
במקרה הטוב, תספיקי לקרוא את כל שלושת הספרים ואז לראות את הסרט.
יותם הכטלינגר.
הגזמה פראית.
קודם כל – אין כ"כ מה למהר. זה לא כאילו תמותי אם לא תקראי את ההוביט (להפך, ספר די מיותר) או את שר"ה (למרות שהם דווקא ספרים די טובים). את יכולה לראות ת'סרט בלי לקרוא, ואת בטח לא צריכה לעשות שמיניות באוויר עם ספר בשביל לעמוד בדד-ליין. לדעתי זה מוציא את כל הכיף מהקריאה.
ועוד משהו אחרון בקשר להוביט: אני באמת לא מבינה למה אנשים שטנו את הארי פוטר בגלל שהוא ספר ילדים, ובכל זאת הם אוהבים את ההוביט.
למעשה, יש תיאור נהדר של הספר כאן: (זהירות, ספויילר)
http://www.rinkworks.com/bookaminute/b/tolkien.hobbit.shtml
ספר ילדים חביב, אבל אני לא רואה סיבה למישהו מבוגר "לרוץ ולקרוא, ולא לתת לשוםפ דבר כמו חיים להפסיק לקרוא בטירוף".
_______________
יום לא-הולדת שמח,
גל
הגזמה פראית.
טוב נוו…
אז הגזמתי קצת…
אבל באמת צריך לראות את הסרט המעולה הזה. ובאמת הסרט יהיה יותר טוב אם תקרא את שר הטבעות קודם. ובאמת שר הטבעות יהיה יותר טוב אם תקרא את ההוביט קודם.
כמובן שהיא לא באמת צריכה לקרוא את הספר בשלושה ימים. מישהו אחר באתר הזה כבר אמר שהסרט ישאר על המסך כל כך הרבה זמן שהיא תוכל לקרוא את הספרים באיזי ועדיין להספיק לראות את הסרט, אבל, לדעתי, הסרט כל כך טוב שכדאי לה לראות אותו כמה שיותר מהר.
יותם הכטלינגר.
הערה קטנה לידע כללי
גל = בן
גל (מייפל) = בת
ולגבי קריאת הספר – חשבתי על זה קצת הגעתי למסקנה שאולי עדיף לראות את הסרט *לפני* שקוראים את הספר. אחרת, משווים כל הזמן בין הספר לסרט, מנטפקים ומקטרים איך בספר זה אחרת וזה מוציא את כל הכיף!
ואין צורך לקרוא את ההוביט לפני הסרט.
וכאן אני פונה למייפל – ההוביט מיותר? חכי חכי כשנפגש…
ההוביט הוא ספר נפלא גם לילדים וגם למבוגרים (לדעתי כמובן). אנשים שטנו את פוטר לבגלל המרצ'נדייזינג, לא בגלל הספר עצמו שהוא חביב למדי. שניהם גם ספרים שונים למדי. ההוביט זה סיפור מסע הרפתקאות ואילו פוטר זה יותר כמו אניד בלייטון ודיקנס או משהו (לפחות הראשון). חוץ מזה, מאחורי ההוביט קיימת היסטוריה של עולם שלם. את זה אי אפשר לומר על פוטר.
ולבסוף – הסרט של לוטר הרבה יותר טוב מפוטר.
הערה קטנה לידע כללי
זה יותר מסיפור הרפתקאות – זה מסע מיתולוגי קלאסי. אני קורא בימינו (בעקבות הסרט – הנפלא! המדהים! האני-רוצה-לראות-אותו-עוד-פעם הזה!) ספר שמנתח את האלמנטים המיתיים בסיפור של שר הטבעות – לא סופר התייחסויות למיתולוגיה, אלא מנתח את התהליך הסיפורי עצמו. מעניין דווקא.
הערה קטנה לידע כללי
אתה יכול לתת שם ?
הערה קטנה לידע כללי
לספר קוראים One Ring To Bind Them All, מאת מישהי ששם המשפחה שלה הוא Petty. מצאתי אותו, כמובן, באוניברסיטה. קשה לי להאמין שתוכלי למצוא אותו במקום אחר. אולי באמאזון…
אכן
הוא לפחות נמצא ברשימה שלהם, כ"Out of print – Limited availability". זה אומר שיכול להיות שהוא באמת שם?
http://www.amazon.com/exec/obidos/ASIN/0817302158/
זה אומר שאמזון
יחפשו את הספר אצל כל מי שהם מכירים, ואולי יצליחו לגרד עותק מההוצאה – אבל לא בטוח.
לספרים שאזלו כדאי לנסות את http://www.abbooks.com, שמחזיק המוני ספרים שאזלו.
הגזמה פראית.
חוצפה מאין כמוה !!!
אני קורה אותך לדו קרב !!
הוביט ספר מיותר ? טייסים שבויים במצריים חיו 3 שנים על הספר הזה !! איך אין לך בושה ?!?@?!?@
אני מקווה שזה היה בהומור.
אבל מתוקה שלי – נגיד ששלושת הטייסות הישראליות הראשונות ישבו באי נידח בלי שום גישה לעולם שלנו במשך עשור, יחיו על תולעים לא מבושלות, ישתו מי-ים, ייאמצו להן קיפוד כחיית מחמד (נו אופנס, קיפוד), יינשרו להן כל השערות, הן ייאבדו צלם אנוש וייתרגמו ספר.
האם זה יהפוך את הספר לספר טוב? רק כי הן תרגמו אותו? האם זה ייהפוך אותו לנחוץ?
לא!
ושימי לב לעוד משהו פה – לפחות חלק מבאי האתר קראו את הספר בשפת המקור. מה יש לזה ולטייסים?
ועוד משהו קטן לגל: ההוביט הוא ספר חמוד ומיותר לחלוטין. הסיבה היחידה שהצלחתי לגמור אותו הייתה טיסה של 15 שעות. אולי חלה עליו התיישבנות, אני לא יודעת. מה שברור לי, הוא שנהנתי מחצי השעה הראשונה של הקריאה, והשתעממתי קשות משאר השעתיים. הספר כתוב בצורה חביבה, אבל הוא בנאלי. מעבר לכך, לא הצלחתי להבין מי זה כל גמד, לכל הרוחות והשדים… (:
אני מודה – החלק האחרון הפתיע אותי לטובה, יחסית לשאר הספר, אבל הוא עדיין לא מהווה פיצוי הולם. נראה כאילו טולקין שם 90% מהמתח והדרמה והעניין בקטע אחד, את ה10% הנותרים חילק לחתיכות קטנות ופיזר אותם במשך ספר כמעט שלם.
_________________
יום לא-הולדת שמח,
גל
ההוביט לא היה ספר רציני
טולקין עצמו אמר שהוא כתב אותו תוך כדי מתן הרצאות והספר ראה אור במקרה כי הוא נאסף ע"י אישה שעבדה בבית דפוס.
הספר לצערו של טולקין הוא ספר ילדים וכשהוא התבקש לכתוב המשך לספר הוא נשבע שהוא ימשוך את הסיפור לכיוון אחר לגמרי מאשר ספר ילדים.
נראה לי שהוא הצליח
אני לא מסכים איתך
90% מהמתח והדרמה בחלק אחד?
ים להוביט):
בואי נראה (
יש את הטרולים, והאורקים/גובלינים (וגולום – אחת הדמויות, לא, בעצם *ה*דמות החביבה עלי ביותר בארץ התיכונה) מתחת להר ואחר כך עם הזאבים, היער האפל עם העכבישים, הגמדים הכלואים אצל האלפים, סמוג הדרקון ומלחמת חמשת הצבאות. אני חושב שהאקשן/מתח/דרמה מפוזרים באופן אחיד למדי על פני כל הספר.
לא הצלחת להבחין בין הגמדים? ת'אמת, גם אני לא ממש. זה לא הפריע לי.
אני אביא לך את הקומיקס, נראה אם זה ימצא חן בעיניך או לא.
נ.ב. – תתקשרי. דברים לדבר עליהם ולא הצלחתי להשיג אותך.
תמיד אמרתי שזה ספר ילדים
ואני בכלל קראתי אותו אחרי שר הטבעות. ספר ילדים, שגם את הקטעים הרלוונטיים לשר הטבעות שיש בו- מזכירים שוב באחוות הטבעת.
תגובה
היי, בלי לזלזל בהארי פוטר, אין מה להשוות בין קוסם שהיה ונשאר ספר ילדים לבין הוביט שהיה ונשאר ספר ילדים וחוץ מזה גם הפך למיתולוגיה.
ההוביט הרבה יותר.
יותר מעניין, יותר מושקע, יותר מקסים.
ואה,….הוא גם פחות: פחות מוחצן והסופר שלו לא מנסה למכור לכל העולם את המוצרי הלוואי.
הגזמה פראית.
או. סוף סוף מישהו מסכים איתי.
אם הייתי ילד הייתי מת על ההוביט לא ספק. אבל מכיוון שקראתי אותו כמבוגר לא הצלחתי לסיים אותו – עד כדי כך הוא הרגיז אותי. זה סיפור על חבורת אימבוצילים שאין לי מושג איך הם שרדו עד ליום ההרפתקה שלהם
בן כמה אתה?
21 עוד חודש
אררר... מה שהוא אמר!
חוץ מזה שצריך לציין, שוב ושוב, את גדולתו של שון בין בתפקיד בורומיר. משחק מושלם, לא פחות.
ובקשר לרגליו של ג'קסון – תיזהר, האיש טען במסיבת עיתונאים שהוא הוביט…
מה אכפת לך מה הוא אומר...
פיטר ג'קסון הוא הוביט, כל העולם יודע את זה.בנוסף הוא גם גאון, מוכשר ודורש צל"ש.
וחוץ מזה, מה אכפת לך מה הוא אמר…..!
סתם שאלה,
למי שממש לא אהב את שר הטבעות, וסבל רק בקושי את ההוביט, גם כדי ללכת?
(ו-וואו, כמה לינקים!)
כן.
אני לא אוהבת את ספרי שר הטבעות וההוביט (לא, זה עוד לא השתנה). מאד אהבתי את הסרט. הוא מצוין מבחינה קולנועית ומהנה מאד, אם כי ארוך כאורך הגלות…
בהחלט כן.
הסרט מהנה. הספר מכביד.
הסרט מאד מהנה. הספר נפלא.
ואם יורשה לי לציין
שלמקו אידיוט
הספר מדהים והסרט..טוב..את זה נראה עוד כמה ימים :)
המלצה:
http://www.ynet.co.il
אני מרגיש שיש כאן הדבקת תוויות..
אם בשבילך, זה שבאיילון אני נוסע 20 קמ"ש בנתיב השמאלי זה להיות אידיוט- אז אני אידיוט.
אם בשבילך, זה שאני חושב שאמריקן גאי הוא סרט בכלל לא רע, רק לא מספיק מגובש זה להיות אידיוט- אז אני אידיוט.
אם בשבילך, להתבלבל בין הממסד האפל ואלי אשד זה להיות אידיוט- אז הייתי עייף.
אם בשבילך, זה שכתבתי סיפור בוחצלגיחצני זה להיות אידיוט- שתי מילים: קארי פישר.
הסרט ארוך?
אני לא יודע לדעתי הוא היה קצר. הייתי יכול לשבת עוד 6 שעות ולראות את סרטי ההמשך.
הייתי בסרט פעמיים ולא רציתי לקום מהכסא עד דצמבר הבא.
מילה על הביקורת:
נהדר!
(אמרתי רק מילה, אז אני אשתדל לא לכתוב הרבה. ובכל זאת-)
ביקורת כתובה היטב. כל מי שקרא את הספרים בטח השתעמם מאוד מקריאת העלילה, אבל אני שאף פעם לא ידעתי מה באמת מסופר שם וגם לא העזתי לשאול, שמחתי להבין סוף סוף מה קורה בספר, עוד לפני שהלכתי לסרט.
וגם – כמה לינקים שמתם?? קצת מוגזם לדעתי. אבל זאת אני. (נגיד ש-)
לינקים לרוב, הו כמה טוב.
הסיפור על הדיסק של חלונות 98 כבר מוכר אבל עדיין מצחיק. מישהו בדק את זה?
לינקים לרוב, הו כמה טוב.
מילה על הביקורת:
א. תודה, וחצי מהמחמאות מגיעות לצוות העורכים, שעשה נפלאות סדר בביקורת, ועוד קצת (או הרבה).
ב. כמו שכבר אמרנו, יש כמה הבדלים בעלילה בין הספר לסרט (ואכן כשהתבלבלתי ועשיתי סלט בין הספר לסרט, העורכים קיצצו לי ת'צורה כדת וכדין) (בסדר, ואלה גם לא כאלה הבדלים כבדים, ובכל זאת).
ביקורת חביבה ביותר.
אני נמצא כעת בעיצומו של מבצע "ענבי שרה", כחלק ממלחמתי בספרים הנמצאים כעת בקולנוע (או בעברית- אני קורא במקביל את פוטר וחוזר לשרה), ומקווה לראות את הסרט באולם נורמלי, שיאפשר לי את החוויה שעבר המחבר.
מעניין- כשפתחתי את העמוד הראשי לא היו לביקורת תגובות, וכשפתחתי את הביקורת- היו כבר שתיים.
סרט מאכזב.
אני מודה שבגדול נהניתי, אבל תוך כדי צפייה לא יכולתי שלא לפהק. פשוט סרט ארוך מידי – ארוך עד כדי חלקים שלמים שהיו משעממים (אבל אחרי ההפסקה כבר נפסקו רוב הנאומים המשמימים שלהם).
חוצמזה שהיה לי קשה ליהנות בגלל פרודו הזוועתי (ואפרופו זוועה – ליב טיילר. אוף. הלוואי שמישהו היה משסע את השפתיים שלה וקורע לה את מיתרי הקול כדי שלא נצטרך לשמוע את הלחישות הסקסיות-עלק שלה).
היו הרבה דברים שהפריעו לי. ענייני עיניים למשל: היו הרבה קלוז-אפים על עיניים של אנשים, והפלא ופלא! כולן כחולות או בעלות גוון כחלחל. ואז, ברגע שמישהו נעשה נתון למרותה המרושעת של הטבעת – עיניו נעשו חומות. אפליה!
(יש עוד כמה דברים שהרסו לי, אבל אני בטוחה שתיכף רד יכתוב תגובה ארוכה ומפורטת שאוכל להתעלק עליה בקריאות "מה שהוא אמר!").
לזכות הסרט תצויין הויזואליה המדהימה (אני דווקא התרכזתי יותר בתלבושות של השחקנים). בהחלט *לא* הסרט הכי טוב של כל הזמנים.
אה, לאנילג'נה – אני כן חושבת שצריך לקרוא את הספרים לפני הסרט. מה לעשות, יש הרבה דברים שלא מוסברים בסרט ושאי אפשר להבין אותם (או שהם מוסברים פחות טוב) בלי הרקע של הספר.
סרט מאכזב.
ליב טיילר באמת היתה בעייתית, אבל היא הופיעה רק ל10 דקות…
למה מחקתם את התגובה שלי?
מה קרה לחפש הביטוי?
ללונג ג'ון מותר להסית אותנו לשסע את שפתיה של ליב טיילר ולקרוע את מיתרי הקול שלה,ראה תגובה למעלה, ולי אסור להביע את אי שביעות רצוני מכך שהבחורה השמינה??:)
פה זה אתר מעריצים של ליב?
לא, פה זה כתבה על 'שר הטבעות'
ומכיוון שהעמוד כבר עמוס במעל 300 תגובות, זה לא נראה כמו המקום הנכון להתחיל דיונים ארוכים על מצב משקלה של ליב טיילר.
מה קרה לחופש הביטוי -
הלך לכאן: http://www.fisheye.co.il/static/faq.htm#erasure
סרט ממש לא מאכזב.
בתור אחד שלא קרא את הספרים (מי שרוצה לסקול אותי מתבקש לעמוד בתור), התרשמתי עמוקות מהסרט, ונהנתי מכל רגע (כמעט. הקרבות היו מייגעים מדי לפעמים).
למעשה, אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה נהנתי כל-כך מסרט בקולנוע.
לא היתה שום בעיה להבין את העלילה. דווקא מבחינה זו נעשתה עבודה מצויינת (בהשוואה, למשל, לה.פ.).
סרט מאכזב?
אז נכון שהיו כמה חלקים משעממים בחלק הראשון של הסרט, אבל מכאן ועד להגיד שהסרט איכזב?
בתור אחד שלא קרא את הספרים, מאד נהניתי מהסרט. שלוש השעות עוברות כמעט בלי להרגיש, הנופים יפהפיים, העלילה מרתקת, השחקנים עושים את מלאכתם נאמנה (כן, גם אלייז'ה ווד) והסך הכל הכללי חיובי ביותר.
ההבדל, כנראה, נעוץ בספרים:
אנשים שלא קראו את הספרים, התלהבו כולם ללא יוצא מן הכלל.
כאלה שכן קראו – רובם התאכזבו, או חשו שהסרט לא כ"כ גדול כמו שעשו ממנו (אלא אם כן אותם אנשים אהבו מאוד את הספרים, או חושבים שטולקין גאון הדור, ואז הם כן חושבים שזה "הסרט הכי טוב של השנה/כל הזמנים").
אינני טולקינאי.
בדיוק כמו טווידלדי, קראתי את ההוביט פעמיים, את שר הטבעות פעם אחת (באנגלית). אני לא פריק טולקין. ולמרות זאת, אני חושב שהסרט ראוי לכל המחמאות שקיבל, ומממש את כל הציפיות. 3 שעות, בלי הפסקה, ורק אחרי שעתיים חזרתי לנשום.
אז אני הולך להביא נקודת מבט חדשה
קראתי את הספרים לפני שנתיים אבל אני לא זוכר אותם כל כך וגם לא כל כך אהבתי אותם. את ההוביט יותר אהבתי. מצאתי אותם ארוכים מדי ונמתחים מדי.
אני אלך לראות את הסרט מתישהו השבוע…
גם אני קראתי את הספרים לפני
שנה וחצי, ואני לא ישבתי וחשבתי היכן עשו שינויים- אני הייתי רק שמח שזכרתי את כל השמות של הדמויות (מלבד אלרונד) לפני שאמרו אותם.
והבאלרוג היה מוגזם.
קראתי, ואהבתי.
לפני שהחלטתי שאני אקרא את הספר לפני שאני אראה את הסרט התלבטתי קצת. יש יתרון בללכת לסרט נקי, עם מוכנות מוחלטת לקלוט ולקבל את מה שהסרט והיוצרים שלו בחרו להעביר.
ולמרות זאת, אני ממש שמחה שקראתי, כי למרות שהסרט בהחלט יכול לעמוד בזכות עצמו, הרגשתי שהבנתי אותו הרבה יותר טוב מאשר אנשים שלא קראו.
בגלל כל הקיצוצים יש פרטים שפשוט נעלמים מעיני הצופה שלא קרא את הספרים. אבל יוצרי הסרט הצליחו, מבחינתי לפחות, ליצור תחושה שכל הפרטים שהושמטו אכן התרחשו, גם אם אנחנו לא רואים אותם. כל הסיפור של ביל וסם, למשל.
עוד דבר שהדהים אותי במעבר מהטקסט לויזואליות הוא שלמרות שלאו דווקא ככה דמיינתי פרטים שונים (מוריה, האורקים…), הם בכל זאת התאימו לאווירה של הספר. פיטר ג'קסון, או מי שזה לא יהיה שאחראי על הדבר הזה, יצר עולם שלם ומושלם שגם עכשיו, יום אחרי הסרט, אני עדין מרגישה כאילו אני בתוכו.
סרט מאכזב?
זה רק אני, או שהיו כמה סצינות (למשל, כשהוא מתעורר בלילה ופוגש את האלפית הבלונדינית ומסתכל ב"מראה") שהאפקט של הקטנתו של ווד לגודל הוביטי היה ברור עד כדי אפקטים של החינוכית?
קטונתי
אחרי שחמש הדקות הראשונות היו משכנעות לחלוטין מהבחינה הזאת, אני הפסקתי לחפש (במודע או שלא במודע) אי-התאמות או סימנים לאפקטים דיגיטליים, וביתר הסרט פשוט קיבלתי את זה שההוביטים הם, מה לעשות, מאוד נמוכים. גם בקטע שהזכרת לא שמתי לב לשום צרימה, אבל יכול להיות שמי שמחפש אחת כזאת מוצא.
קטונתי
לא חיפשתי – למעשה, מכיוון שאני גם סנילי וגם לא יודע מהחיים שלי, הייתי משוכנע שאת ההוביטים גילמו ילדים…
בחמש דקות הראשונות ?
דווקא הסצינה הראשונה היא לדעתי הבולטת ביותר במוזרותה. גנדלף ופרודו יושבים בכרכרה ,אבל משום מה זה נראה כאילו פרודו יושב במושב האחורי.
בחמש דקות הראשונות ?
יפה! הם ניסו לעשות "אפקט" שפרודו נמוך, אבל הם בעצם שמו אותו במושב האחורי של העגלה.
ראיתי את "מאחורי הקלעים" בטלוויזיה…
אז זה לא "נראה כאילו…" הוא באמת יושב במושב האחורי.
לאו דווקא אפקטים
התברר שחלק נכבד מהסרט האפקטים של הוביטים וגמדים קטנים נוצר ע"י משחקי פרספקטיבה- שמו את השחקן הגבוה יותר קרוב למצלמה כך שהוא נראה גבוה פי שתיים.
הייתי אומר לכם איפה כתוב, אבל שכחתי…
באתר הרשמי?
שם אני קראתי את זה.
לפני שראיתי את הסרט תהיתי איך הם ינמיכו אותם, ולמרבה הפתעתי הגובה שלהם היה די אמין בעיני.
כמובן שברגע הראשון שראיתי את אלייז'ה ווד בגובה מטר ואסימון (וואו, זה ביטוי ישן…) התחלתי לצחוק בלי שליטה, אבל בהמשך הסרט זה נראה לי טבעי לחלוטין.
לאו דווקא אפקטים
זה כתוב בתנ"ך, בחלק של האנקדוטות. מישהו נתן אפילו לינק איפשהו בדיון…
אני שמתי לב לזה רק בסצינה אחת
בה גנדאלף ופרודו עומדים בבית של בילבו ליד האח, גנדלף נמצא מול פרודו ובגבו לאח אבל משום מה אין שום צל על פרודו, והם גם לא נראו כאילו הם מסתכלים אחד על השני. זה מאוד הצחיק אותי.
אבל פרט למשחקי הפרספקטיבה האלה, הם לא השתמשו בעוד אפקטים? כי הרי גם כשראו את ההוביטים לבד בלי שום השוואה הם נראו נמוכים יותר מבני אדם, והרגליים של אלייז'ה ווד פשוט נראו קצרות מדי בהשוואה לגופו. כל הסרט ישבתי ותהיתי איך הם עשו את זה.
לדעתי הם סתם נמוכים
בחיים. והרגליים שלהם נראות קצרות בגלל המכנס המצחיק שהלביש אותם
לדעתי זה יסיים את הויכוח
ראיון עם שון אוסטין (כן ההוא מהגוניס) שמדבר בין השאר על הרגליים של ההוביטים:
הראיון הזה לא מבהיר שומדבר
הוא רק מספר על בעיות הורדת המשקל העודף של שון אוסטין, על הרווחים של הסרט עד כה, על הבעסה שלו כשסוס דרך לו על הרגל, ואת מה שידענו כבר קודם (לפחות אני) – רגלי ההוביטים הודבקו לשחקנים כל יום מחדש, עם השערות שלהם וכל הג'יפה.
מה זה בדיוק מחדש לי על הבדלי הגבהים תגידי לי? (לא הערה אישית נגדך, רק שהראיון הזה לא אומר לי כלום).
קודם כל זה תגיד לי
ולא תגידי לי.
דבר שני (שמתבסס על ראיון עם ג'ון ליוגאזימו ששיחק גמד במולן רוז') בכדי לתת את האפקט של נמוכות קומה משתמשים בכפות רגליים מלאכותיות שמודבקות על הברכיים ואז מוחקים את הרגליים האמיתיות בעזרת מחשב.
כמובן שזה תופס רק לקטעים דרמטיים ולא לקטעי פעולה כמו ריצה, קפיצה ולחימה.
אז סליחה
(משום מה כשעצרתי לתהות אם אתה בן או בת ניסיתי להזכר בהודעות הקודומות שלך וזכרתי התייחסות בלשון נקבה… כנראה שטעיתי)
התשובה הזאת לפחות יותר עונה על השאלה שלי, למרות שמדובר ב"מולין רוז"' ואולי בסרט הזה הם השתמשו באפקט אחר.
חוץ מזה שדווקא חשבתי שאולי זה משהו במחשב שקשור למחיקת החלק העליון של הגוף, אבל איך אפשר אז להסביר את קטעי הפעולה כמו הריצות והקפיצות בהם הם כן עדיין נמוכים?
אבל אתם יודעים מה? לא באמת איכפת לי כל כך. מה שהיה היה, הסרט הוא טוב בכל מקרה וזה לא עד כדי כך חשוב לי לדעת איך כל אפקט נעשה.
בצילומים המרוחקים
זה נראה לי שאת ההוביטים שיחקו ילדים.
שלוש אותיות:
או בעברית: מחשב.
וחוץ מזה, בסצינה הראשונה בפלך, השתתפו גם גמדים אמיתיים.
והיו גם כפילים...
בספר מאחורי הקלעים של הסרט, מוסבר שבנוסף למשחקי פרספקטיבה ומחשב השתמשו גם בכפילים- כפילים גבוהים יותר מויגו מורטנסן, שון בין ואורלנדו בלום, וכפילים נמוכים יותר מההוביטים והגמד.
ולפי מצוותה של לונג
אני מעלה את הפתיל מחדש.
אז קניתי כרטיסים ביום שני וראיתי את הסרט אתמול בשעה הנחשקת באולם קולנוע הנחשק (רב-חן תל-אביב, בין היחידים בארץ עם דולבי דיגיטל 5.1 אמיתי).
והיו 40 דקות פרסומות והסרט התחיל וכולם עשו וואו ואחרי שעה וחצי…
נ-ר-ד-מ-ת-י !!
כן כן… נרדמתי בשר הטבעות !!
לזכות הסרט ייאמר שזה היה בערך לרבע שעה (עד שהקרב עם הטרול חילץ אותי) וזה היה בגלל שהייתי עייף. מהקרב ועד הסוף הצלחתי להחזיק מעמד.
כמו כן המושבים היו זוועתיים וישבני זעק ייסורים. נאלצתי להתנועע בכסאי לתנוחות שונות ומשונות (כשכל אחת קונה לי לכל היותר 5 דקות).
אני באתי לסרט הזה מבלי לקרוא שום ספר ומבלי לדעת על מה מדובר. הוא היה מרשים מאוד. במיוחד בקטע של האוירה כרשום בביקורת. האפקטים לא היו אפקטיים מדי (כרשום בביקורת) וכו' (כרשום בביקורת).
בתור אחד שלא מכיר את הספרים הפריעה לי העובדה שלא היה סוף…
אבל די להתלונן.
סך הכל מדהים. אני אראה שוב. הבטחתי לאבא שלי.
אז רגע,
הפסדת את הקטע הכה פתטי של "אני מכריז עליכם כעל אחוות הטבעת!"? ראיתי, ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות.
אגב, את המלחמה בטרול לא אהבתי. המרקם שלו זעק אנימציה ממוחשבת וכך גם התנועות שלו. לא יודעת. משהו בו לא עשה לי את זה.
כנראה שכן
זה לא מצלצל מוכר.
אוף… אני לא יכול להתחיל להירדם עכשיו בסרטים! זה מה שמפריד אותנו מהמבוגרים!
(זה וציקצוקים בשינים עם קיסם)
אמנם אבסורד אך בשם ההשוואה
והאהבה שלי לעלילת הספר, אני חייבת לציין כי אף אני נרדמתי אך לא באמצע הסרט אלא באמצע הספר ולא פעם אחת בלבד ואע"פ כן ולמרות זאת אני רוחשת הערצה…לא, לא להגזים – חיבה יתרה (ככה עדיף) לכל העלילה המדהימה שנרקמה לנגד עיניי כך שההירדמות שלך רק מבטיחה לי כי קצב הסרט לא כל כך רחוק מקצב הספר, אבסורד אבל אולי זה קצת עושה לי טוב ומרגיע את החשש שנוצר בי ברגע שראיתי את הפרומו ובו ראיתי כי לא שינו את מראה פניהם של חלק מהשחקנים וכי הם נראים כבני אדם מה שלא קיים כלל בספר . אז תודה…
כשהטבעת אחווה, הכל אחווה...
באמת היה קצת פאטתי.
כמויות הפאתוס בסרט יכלו לפרנס בכיף 2 אופרות ועוד להשאיר עודף.
אבל אהבתי מאד! לפחות זה לא היה "שכחו אותי במורדור", על חשבון "שכחו אותי בקווידיץ"' של קריס קולומבוס.
ואני חשבתי לתומי
שעין הדג הוא אתר המעריצים של כריסטיניה ריצ'י ולא ליב טיילור, אבל שיהיה.
ודרך אגב, שמתם לב שפיטר ג'קסון קורא את עין הדג? ההוכחה: הוא הפנים את העובדה ששחקן אמיתי נשפט לפי מראה רגליו, ודאג להכליל בסרט תקריבים של הרגליים של אלייג'ה ווד, כך שגם הזקנים בינינו לא יפספסו אותם (Daniel Radcliff, eat your heart out).
כתבה מספר 688
אני מרחמת על השחקנים ההוביטים.
במשך 3 סרטים ארוכים הם צריכים להסתובב בשלג, לקפץ על הרים, לדלג בין אבנים וכל זה – כשהם יחפים!
אני מרחמת על השחקנים ההוביטים.
אני לא בטוח שרחמיך מוצדקים. הסתכלי בתנ"ך (אנקדוטה שלישית מהסוף):
http://us.imdb.com/Trivia?0120737
שוק שחור של רגלי הוביטים....
כן, זה נשמע מפתה….
אפרופו פרודו הנדקר
יש לציין שבין ארבע הבעות הפנים של אלייז'ה ווד, לא נכללת ההבעה: "איה, איה, נדקרתי בחזה". במקומה הוא משתמש בעיוות הפנים הידוע בשם: "אני מהווה דוגמה למקרה קשה של עצירות".
והאלפים – חבורה של רכרוכיים עם גבות תלושות היטב בפינצטה. פויה.
סתם מלכלכים על אלייז'ה ווד.
שחקן טוב, נדמה לי. ראיתם אותו ב'סופת קרח'? טוב, לא ספרתי את ההבעות שלו שם, יכול להיות שלא היו הרבה, אבל בשורה התחתונה – הוא היה מוצלח. או אולי בעצם זה רק היה הסרט המשובח שהאציל עליו. צריך לבדוק. (וצריך גם לארגן פעם תחרות מבטים מסכנים בינו לבין טובי מגווייר).
האסוציאציה שלי לגבי האלפים
היתה "חבורת דוגמנים הומואים של ז'אן פול גוטייה". מאוחר יותר עלה בדעתי שאולי הם מזכירים לי יותר דווקא את משפחת באומן הישראלית (משפחה של ילדים-דוגמנים בלונדינים ודי חסרי מין).
_________________
הערה: כל הסטראוטיפים המובאים בהודעה זו נמצאים בה בהומור ואינם מיועדים לפגוע בכל קבוצה שהיא, בין של הומואים, דוגמנים, בלונדינים, אלפים או בני משפחת באומן.
כמה קצר ככה נכון
זה בדיוק מה שחשבתי על אלייז'ה ווד (העצי, כמה הולם) כשצפיתי בסרטים. עכשיו בקריאה נוסטלגית אני לא יכולה שלא לקרוא "סרין – שובי הביתה!".
ידעתי שזה יבוא: מה שהוא אמר!
והרשו לי להוסיף עוד משהו לגבי האורקים (למען ההגינות – זה משהו שרד אמר, אבל לא הוסיף בתגובה שלו) – הקרב עם האורקים מדגים עד כמה זה ספר שהפך לסרט: חברי אחוות הטבעת נלחמים באורקים במכרות (לא, זה לא ספוילר. רדו ממני). הקרב מסתיים. חברי האחווה הולכים קצת, מגיעים לחדר גדול, ושם מתאספים כנגדם הרבה אורקים אחרים. הלללו! מה זה? למה הם לא באו לפני כן, כשהם שמעו את הרעש של הקרב הראשון? איפה למה הם חיכו לתחילת הפרק הבא לפני שהופיעו – איפה ההגיון? זה לא שהם גרים במקום אחר. כולה הפרידה ביניהם דלת!
אם הצרחות של הנאזגול מכאיבות אז
מצויין. אני חושב שזה רק לטובה אם באמת יש להם את ההשפעה הזאת. דיי ציפיתי למשהו כזה.
למעשה, כמו רוב הסרט,
גם הצרחות של הנאזגול נגנבו מבבילון 5… ואם כבר, רק אני חשבתי שארגורן נראה כמו חיקוי דהוי של מרקוס קול?
___________
הערה לנודניקים: כן, אני יודעת שג'מס קיבל השראה משר הטבעות ולא להפך. כן, אני יודעת ששר הטבעות היה קודם. כן, אני יודעת שקודם היו הנאזגול ורק אחר כך הצללים של בבילון 5. לכו תמצאו לכם חיים. וחוש הומור, אם אתם כבר בסופר.
למעשה, כמו רוב הסרט,
עכשיו כשאני חושב על זה, היה בסרט גם גשר שנשמע, באופן חשוד מאוד, די דומה ל"זהדום". (כן, אני יודע מי היה קודם).
למעשה...
אני חשבתי שהצרחות של הנאזגול נשמעו כמו דלת חורקת…
ועוד משהו, בקשר לבבילון ושרה:
http://www.sev.com.au/toonzone/scificomp/strips/scifi076.asp
תגובה ארוכה עוד יותר
אכן כן, גנדלף….
אבל לגבי "אני הולכת מערבה", הקטע הזה כל כך הציק לי שחזרתי לספר, והיא אכן אומרת את זה בספר, ושם זה ברור בדיוק כמו בסרט (!!!)
Agent Smith – MY GOD!!! וכל מלה נוספת מיותרת…
סארומן – גם אתה היית בהקרנה ברב חן בפתח תקווה ביום שישי ב – 21:45 ? כולם צחקו, ואנחנו (השביעיה סודית), לא הבנו מה קרה…
והחלק המרגיז – הספר שלי מושאל לחבר, אז אני מחויבת לקרוא את התרגום הישן ("אלליי!", כדברי אראגורן במשך חצי מהספר).
למה היא הולכת מערבה?
כי אלפים הולכים מערבה כשמשעמם להם מלוריין. אין לי מושג למה. תשאל אותם.
אגב, אני חושבת שהם הצליחו להעביר אלפים בצורה מדהימה, ודווקא לא בעזרת איפור ותוספות אוזניים. שפת הגוף של לגולאס (ושאר האלפים) שונה בצורה מובהקת משפת הגוף של כל השאר. במיוחד בקרבות.
למה היא הולכת מערבה?
היא הולכת מערבה כי האלפים הגיעו לארץ התיכונה ממערב, מעבר לים, וכשהעידן שלהם מגיע לקיצו, הם מפנים את הזירה עבור בני האדם וחוזרים הביתה.
הסצנה שבה גלדריאל אומרת את זה היתה עשויה פשוט נפלא, והיוותה ציטוט מדויק מהספר.
גם אני חשבתי שהאלפים היו נהדרים, והסצנות שבהן לגולס יורה בקשת היו פאר היצירה.
למה צחקו כשסארומן הופיע...
סארומן דומה באופן מפתיע ומעורר צמרמורת לש'ייח יאסין
סארומאן
חברה שלי שאלה אותי אם אני חושבת שהוא עושה פאן.
למשך שאר הסרט, לא יכלתי שלא לחשוב על השחקן המסכן עושה פן לפני כל סצנה.
נקודות נוספות:
1) כריסטופר לי, השחקן בתפקיד סארומן, דומה באופן מעורר חשד ל….שייח' יאסין. כשהוא הפציע על המסך נשמע רחש כולל בקהל וצעקות "יאסין, יאסין". קריירה אלטרנטיבית, למקרה שטרור לא יצליח בשוק?
2) הסרט ארוך…..אני ממליצה להביא חבילת קלפי טאקי, לכל צרה שלא תבוא.
3) לי אישית מתחיל להמאס לראות ספרים בקולנוע. "הארי פוטר" הספיק לי בתחום הזה וזה די מתסכל להגיע לסרט שבעצם אין לו סוף. כשעלו הכתוביות מצאתי עצמי מגרדת בפדחתי במבוכה. זה ממש כמו לראות פרקים בסדרת טלויזיה במרווחים של שנה.
בהקרנה של יום חמיש בשש
ברב-חן תל-אביב הייתה מאחורני קבוצה שציחקקה מדי פעם ופלטה 'שייח יאסין' בכל שוט שסארומן הופיע בו…
אני אתרכז בעיקר בדברים הטובים
אף גרוש לא נחסך בהבאת חזונו של טולקין למסך הגדול, והביצוע מרשים מאין כמוהו, הייתי אומר שזה סרט הפנטזיה הטוב ביותר שהיה אי פעם אם באמת היו לו מתחרים רציניים בז'אנר (מלחמת הכוכבים לא נחשב).
פיטר ג'קסון שבבירור אוהב עד כלות את הספר העביר זאת למסך ובהצלחה מרובה, אני אציין לשבח את הפתיחה של הסרט, שהיתה מדהימה בצורה בלתי תיאמן, הפתיחה הכי טובה מאז שליחות קטלנית 2, אני חושב.
אציין לשבח גם את איאן מקלן, שהפך מול עיניי המשתאות לגנדלף בשר ודם, את כל סצנת מוריה, שכאילו נלקחה הישר מדמיוני וצולמה. פשוט מדהים!
ניסיתי, באמת ניסיתי, ואני יודע שסרט זה לא ספר,
אבל בתור אחד שקרא את ההוביט ושר הטבעות פעמיים, לא יכולתי שלא לשים לב לשינויים שנעשו בסרט, את רובם קיבלתי בהבנה, אבל חלקם קצת הפריעו, ולו בגלל שחשבתי שאם היו מכניסים אותם זה היה משפר את הסרט עוד יותר, אבל למה להיות קטנוניים, הסרט מוצלח ביותר.
היו גם כמה קטעים, ובעיקר משפטים קלישאיים (בסגנון סרטי שוורצנגר) שנגדו את הסצנות הליריות (כולל השפה העתיקה) שהורמו היישר מהספר. אבל לא היו הרבה כאלה, לשמחתי.
חיכיתי לסרט הזה המון זמן,
ואני כבר רוצה לראות את "שני המגדלים" לא עוד שנה! עכשיו! עכשיו!!!
דווקא הסצנה שהכי חיכיתי לה – גאנדאלף צועק "נוסו, שוטים" – בוצעה בעליבות מחרידה.
למה כל הסרט מבוים עם טונות של פאתוס, חוץ מהנקודה הקטנה הזאת? ממש התאכזבתי.
ואני דווקא מאד אהבתי
את הקטע הזה.
האנדרסטייטמנט הזה היה מושלם בסיטואציה, והתאים בצורה מושלמת לדמות של גנדלף כמו שנבנתה לאורך הסרט.
ועכשיו
הבמאי שיביא פארודיה על שר הטבעות, חסר לו שגאנדלף לא יצעק "I'll be back!" כשהוא נופל…
או יותר טוב:
http://www.sev.com.au/toonzone/scificomp/strips/scifi084.asp
ממש לא
טום הוא דמות מאוד מיותרת לדעתי וחבל שהוא בכלל מופיע בספר.
הוא משעשע, זה כן, אבל אין לו כמעט שום השפעה או תפקיד בעלילה.
בתור סיפור נפרד מהעלילה זה בכלל לא רע, אבל אני מתרעמת על העובדה שהוסיפו עוד 3 פרקים לא נחוצים לספר שהוא גם ככה מעיק קצת
טוב...
(הערה: כתבתי פחות או יותר באתר של האגודה. אבל הנקודות טובות גם לכאן).
במשפט אחד: העברה נהדרת של סאגה ספרותית למדיום קולנועי. רק מה, אם ההליכה מפה לשם לוקחת 40 יום, לא אומר שככה היא צריכה להופיע על המסך… אבל כן, הספרים של טולקין היו מאד תיאוריים, וכשעוברים לסרט- כל התיאוריות מתמצתת בתמונה ויזואלית אחת- וזה עוזר (למה לבזבז 20 עמודים על תיאור של עץ כשאפשר פשוט ליצור אותו במחשב?). את הספרים לא אהבתי- אבל הסרט היה מהנה.
ולמה כולם מתעלמים מג'ון רייס דיוויס? בגלל שבתור גימלי הדרך היחידה לשייך אותו לפרופסור ארטורו היא המבטא הוולשי הכבד?
אני באופן אישי חשבתי שהבאלרוג היה גדול מדי. אני תמיד חשבתי עליו בסדר הגודל של גאנדלף, קצת יותר. אבל לא נורא. מה שכן, ממקומי בקצה שורה ראשונה (לא המקום הכי טוב באולם גדול, אבל זה מה שקרורה כשחבר שלך הולך לקנות כרטיסים שעה לפני), מלבד כאב צוואר קל, דווקא כל מצלמות הרחף, ובמיוחד הגשר, נראו מרשימות במיוחד.
וכל פעם שהופיע בילבו אני חשבתי על ד"ר הו.
וכשראיתי את סארומן, הדמות של סאראמנגה (האיש עם אקדח הזהב, נו) נדבקה לי לראש… עוד חצי שנה, אני אלך לראות את מתקפת השעתוקים, ושוב זה יקרה…
עכשיו צריך רק לחכות שנה… והפעם, שחקנים שמשחקים בסגנון עצי דווקא יהיו יתרון…
אה, כן, ושכחתי:
באמת פויה של סצנה.
הרבה מן הקסם של גאנדלף בספרים מגיע מהעובדה שהוא כמעט ולא מטיל קסמים. מרגישים כלפיו שהוא מאוד חזק אבל הוא כמעט אף פעם לא מראה לנו שזה נכון.
ופתאום בסרט, גאנדלף הולך מכות ועוד נגד סאורמן (וזה גם חבל ששינו את סאורמן). איזה באסה. ולא רק באסה אלא שהסצנה עצמה גרועה וזה הכי חבל. גאנדלף מפסיק להיות הקוסם המיסתורי הזה שאין לנו מושג כמה הוא חזק והוא הופך להיות קוסם שהולך מכות כאילו הוא ריסטליין או רנד.
יותם הכטלינגר.
כולם מתעלמים מג'ון רייס דייויס
(גימלי) כי התפקיד שלו בסרט הזה שולי לחלוטין. אם היו מוותרים עליו, אף אחד לא היה מרגיש.
נכון...
סתם רציתי להזכיר אותו. גם ללאגולס, דרך אגב, יש תפקיד באותה רמה. אפילו פחות, אם לוקחים בחשבון שמוריה לוקחת יותר מהסרט מאשר ריוונדיל או העץ הגדול הזה שתקוע באמצע שום מקום. זה, וגם כי בביקורת של הממסד האפל (מי אמר אלי אשד?) הוא היחיד שמושמט מחבורת הטבעת. גמד גמד, אבל שקוף?
זה בגלל שגימלי
נראה כמו ליפה חומה. קשה לראות שיש איזשהו בנאדם מתחת לערימות השער האלה.
ולגולס…. נו טוב, כולם כבר אמרו, הוא נראה כמו אלף.
אבל לגימלי יש אחלה משפט מחץ במוריה – no onw tosses a dwarf!
למה כולם מתעלמים מג'ון רייס
דייויס?
פשוט מאוד, זה לא היה הוא.
לא אכפת לי מה כתוב בקרדיטים.
לא אכפת לי מה כתוב בימד"ב.
לא אכפת לי.
אני מאמין רק לעיני שלי, ועיני שלי אמרו לי שזה לא ארתורו, וזה גם לא היה סלאח.
מסקנה – זה לא רייס-דייויס.
מש"ל.
עיניים מטעות
בעיקר בגלל שרמת האיפור והזקן העצום לא איפשרו לראות אותו. אבל אוזניים לא מטעות- וכשהוא גוער באנשים אחרים, ממש אפשר לשמוע את ארטורו יוצא מהזקן…
אני לא מבין מה יש לאנשים נגד
האין-סוף. זה לא כאילו שלא הודיעו על זה. זה היה דיי ברור. טרילוגיה של ספרים, טרילוגיה של סרטים. כל מי ששמע אי פעם על שר הטבעות צריך לדעת את זה אז אין טעם להתלונן. אחלה משפט, דרך אגב, A Sequel is Just a Sequel. למה אני לא מפריד משפטים? כי משום מה כשאני מנסה להתחיל פסקה חדשה הוא קורס.
עוד לא ראיתי את הסרט
אבל המודעות של שר הטבעות די הזכירו לי את הילד שאין להזכיר את שמו. היה במבט החודר למצלמה משהו מאוד דומה.
לי הן הזכירו
את המודעות של "הבורסה לתכשיטים".
תתבישו לכם!
ואני לתומי חשבתי שאני נמצא באתר בעל קהילה של אנשים אינטיליגנטים ואוהבי קולנוע.
מה יש לכם ( ושאני אומר לכם אני מתכוון רק למלעיזים ) שאתם חייבים לרדת לכל פרט קטן ומעצבן!
הסרט אינו הספר – וכפי שראינו בהארי פוטר זה רק לטובה
הסרט הוא חזונו הפרטי והמושקע של פיטר ג'קסון ושכזה הוא לא פחות מסרט נפלא.
חברה שלי שישבה לידי ואיננה מחובבות הזאנר ( לא היא לא קראה אפילו את הארי פוטר שלא לדבר על שר הטבעות ) חשבה כמוני שזה אחד מן הסרטים הטובים ביותר שנעשו ולא פחות מיצירת מופת אפית שנמצאת בכמה רמות מכל סרט שיצא לאחרונה ( וכבר בהרבה זמן ) בקולנוע.
ההתמקדות בפרטים איננה פחות מהשונות בין החזיון הקולנועי של אדם אחד לבין דימיונכם הפרטי וככזה לעולם לא יהיה סרט מושלם. אני לא רואה בסרט תחליף או המשך לספר אלא יצירה אחרת שונה שמתעלה (כמו הספר) על המתחרים שלה במדיום בה היא עובדת.
אז תעזבו הכל, לכו לראות את הסרט והכי חשוב – תתענגו על המחשבה על יום כיפור 2004 של מרתון דוד של 9 שעות שר הטבעות + תוספות ותראו שכבר עולה חיוך על פניכם.
תתבישו לכם!
א. חשבת? תודה.
ב. מה גרם לך להפסיק לחשוב כך?
ג. לומר – "כולם טיפשים ואני חכם" – לא מצביע על בינה יתרה.
לאנשים מותר לא להסכים איתך, וזה לא יהפוך אותם לטפשים.
(אבל בעצם, מי שלא אהב את הסרט הוא קקי! זהו!)
העלבת עכשיו כל ניטפיקר בעין הדג.
מקום ראשון...
אה, אנשים, לא יודע אם שמתם לב, אבל הסרט עקף את "הסנדק" ונמצא כרגע בראש רשימת הדירוג של ימד"ב: http://us.imdb.com/top_250_films
(משום מה הציון מופיע כ- 9.6 בעמוד של הסרט, וכ- 9.1 בעמוד של "רשימת המובילים".)
אפקט שרק.
בגלל כל המתלהבים שראו את הסרט ביומיים הראשונים.
ואם תשימו לב יותר
תראו שהארי פוטר is nowhere to be seen ברשימה הגדולה של ימד"ב. הסרט ששבר את שיאי המכירות אפילו לא מגרד את תחתית דעת הקהל הימד"בית. הרשימה הזאת תופסת גם ל-kids.imdb.com??
אבל ימד''ב מחסן מאפקט שרק
באמצעות חישוב בייסיאני, שלוקח בחשבון את מספר המצביעים לסרט. זוהי גם הסיבה שהציון הגולמי (9.6) לא שווה לציון הסופי (9.2). במקרה זה מדובר דווקא ב'אפקט האינטרנט': הקהל באינטרנט מורכב מחנונים.חנונים אוהבים את טולקין.
(מדובר בהכללות גורפות, שאין בהן כדי פגוע בחנונים, באינטרנט, בטולקיןף במבקרי קולנוע מטעם עצמם שהם במקרה גם דגים אדומים, או בכל אחד אחר. נא לרדת ממני)
לא בדיוק.
ימד"ב סובל מגירסה אחרת של אפקט שרק, שלצורך העניין נקרא לה אפקט שרה. חוץ מהעובדה שלקהל בו יש טעם גיקי (ומשום כך משובח, בדרך כלל) – מי שנתנו ציונים לשרה היו אלה שראו את הסרט. מי שראו את הסרט עד היום היו אלה שהלכו אליו כבר בימים הראשונים להקרנתו (או בהקרנות מוקדמות). מי שהלך לשרה בימים הראשונים היה מי שהיה נרגש מאוד לקראת הסרט, אם זה מתוך הערצת טולקין או מתוך זה שההייפ קנה אותו, ולכן דעתם היתה מוסטת מראש לטובה. שרה לא יישאר במקום הראשון (להזכירכם, גם 'טיטאניק' היה שם פעם) אבל ההישג שלו (בנקודה מסוימת הוא הגיע ל-9.7!) עדיין עצום.
נהפוך הוא
רוב הסכויים שמי שלא קרא את הספרים ולא שרוף על פנטזיה כך שירוץ לסרט, ייהנה ממנו יותר ממי שמבין. צפוי שהציון בגדול יעלה, חוץ מהאפקט של שרופי סרטים אחרים שינסו להוריד את הציון (גם אני חטאתי בציוני 1 שכאלה)
שניכם צודקים, כמובן
ולכן ההנחה שלי היא שהסרט ירד אמנם מ- 9.7 (הוא כבר ב- 9.5) אבל בכל-זאת יישאר גבוה – ציון סופי בסביבות 8.9-9.1. אבל זה רק הניחוש שלי.
האזכור ל'טיטאניק' מעניין, ולו בגלל ש'טיטאניק' יצא ב- 19.12 לפני 4 שנים, ולאחר סופ"ש ראשון לא משהו (28 מיליון דולר) הפך לסרט הקופתי בהיסטוריה. חזון למועד? לא אמרתי.
מצד שני
היה לו יותר סיכוי להתאכזב…
מה רע בטיטאניק?.
טיטאניק לדעתי הוא סרט יפיפה
טיטאניק סרט נפלא, נהנתי מאוד,
אבל הסרט הכי מצליח בעולם, הכי מצליח בעולם?!
מסתבר שגם ליקום יש חוש הומור.
כל כך נהנתי!
ואפילו שלא קראתי את הספר. העלילה פשוט מעניינת, והאווירה נהדרת, הפרטים מושקעים עד לקטן שבינהם, והכי טוב: זהו סרט מושלם לקולנוע! חלק מהאפקטים ממש מצמררים (קייט בלאנשט בשיחה עם פרודו למשל). הסכמתי עם רוב הכתבה של טווידלדי, השחקנים אכן מצוינים אבל גם לאלייז'ה ווד, אני מאוד נהנתי מההופעה שלו בסרט.
וכמו שבוג'י אמרה אכן צריכים לבוא מוכנים מנטלית, סרט ארוך מאוד (והשלפוחית מרגישה את זה), אבל מעניין מאוד.
ומרוב שהתלהבתי מהסרט החלטתי שאני הולך לקרוא את הספרים, ואני כבר בתחילתו של ההוביט.
אחלו לי בהצלחה!
המממ.. גמני רוצה.
לא קראתי את הספרים.
והסרט היה מדהים, מעולה, מהפנט, מרתק.
להתמקד בחסרונות הקטנים, למרות שהיו כמה וכמה, נראה לי חסר ערך כי לכל אורך הסרט היתה לי הרגשה נהדרת, וזה בעצם מה שחשוב. אפילו בסוף, שכל מי שלא ידע מראש לא לצפות לסוף קיבל התקפת עצבים, היתה לי הרגשה ממש טובה. כי יהיה עוד. איזה כיף!
1. כל השחקנים (חוץ מליב טיילר שעיצבנה אותי מאוד) עשו עבודה נהדרת.
2. שני קטעים זכורים לי במיוחד: הקטע בהתחלה, כשהם מתחבאים ביער מה'אויב' על הסוס השחור (שכחתי את שמם), היה מחשמל.
הקטע עם קייט בלאנשט היה חזק ויפה.
וכמובן כל הקטעים עם הטבעת, בייחוד עם בילבו ובורימיר.
אז מי שעדיין לא הבין למרות שאני כותב אחרי ביקורת ו-60 תגובות חיוביות –
תלכו לזה. אל תחכו שניה.
האם האלפים באמת כול כך נוראים,
או שזה משהו שמפריע רק לניטפקרים? כי לגולאס נראה בדיוק כמו שדמיינתי, ואני יודעת שכולם טוענים שהוא יוצא דופן. אבל גם מלך האלפים לא נראה כזה נוראי בטריילר לסרט.
ובסוף אני הולכת רק שבוע הבא לראות את הסרט ונמאס לי כבר לחכות. כול תגובה שאני קוראת על הסרט רק גורמת לי לרצות יותר לראות אותו, וכן גם הרעות כי אפילו הדברים שהצליחו למצוא בגנותו הם לא כאילו נוראים.
טוב עןד שבוע יהיה לי להוסיף את דעתי על הסרט.
כשטולקין כתב על גזע *גאה*
אני לא חושב שהכוונה שלו הייתה לחבורה של מתרוממים, סליחה על הביטוי.
אז נכון שתוי-הפנים העדינים וכו' זה מה שמופיע בטקסט, אבל לפחות את הטייטס יכלו לחסוך לנו.
הכל עניין של פרופורציות.
הסטנדרטים של הסרט בתחום העיצוב, הפעלולים, הליהוק ותשומת הלב לפרטים הם כל כך גבוהים, שכל פרט שאינו מצוין מתבלט לרעה. האלפים (פרט ללגולאס המצוין) הם לדעתי הפאשלה הגדולה של הסרט, ובכל זאת אם הם היו בסרט אחר, כנראה שלא הייתי אומר עליהם מילה רעה.
הכל עניין של פרופורציות, אכן
אלרונד ללא ספק די פתטי.
שאר האלפים בסדר גמור לדעתי – אבל זה בגלל שאני איבדתי באיזשהוא שלב את עצמי בעולם שנוצר על המסך והפסקתי להרגיש שאני בכלל בסרט.
אין ספק, לגולס מדהים.
הדמות שלו בספר משכה אותי מיד, והמעבר לקולנוע בוצע בצורה מושלמת. היציבה, ההבעה, ההליכה…
לא ממש שמתי לב לשאר העלפים/אלפים/בני לילית (עוד מישהו שם לב שבהתחלה תרגמו "אלפים" ואז עברו ל"בני לילית"?), אבל עכשיו כשאני חושבת על זה, אלרונד באמת לקה בחוסר אמינות.
אני לא מצאתי את ליב טיילר כל כך איומה. לפני שראיתי את הסרט חשבתי שזו הברקה ללהק אותה בתור עלפית. עכשיו שיניתי את דעתי. אני חושבת שיש לה את המראה המתאים, אבל חסר לה כישרון המשחק ההולם לגודל המעמד.
אגב, מה חשבתם על השפה העלפית?
אוח, השפה היתה נפלאה!
לסרט היו את הבעיות שלו, אבל השפה עברה בצורה נפלאה. בדרך כלל נותנים דגש על זרות מלאכותית של השפה – כאן הדגישו יותר את העובדה שאנשים באמת מדברים בה. שוטף.
כדאי שתפתח את הספר שוב
בסוף הפרק "סכין באפילה" מסופר שהדבר האחרון שפרודו רואה לפני שהוא מתעלף את אראגורן מניף לפידי אש מול הפרשים.
בפרק הבא אראגורן מסביר שהם ברחו מיד אח"כ למרות שאין לו מושג למה.
לא איכפת לי מה אומרים
אני אהבתי את ליב טיילר בסרט.
היא ממש נראית קסומה וענוגה (אני פשוט משורר, not!).
זה נכון שהמשפט של אלרונד היה דרמטי מידי אבל אז פיפין זרק את הבדיחה בסוף המשפט אז כנראה שגם לפיטר ג'קסון זה נראה לא לעיניין.
ללכת לסרט מייד כבר אמרתי?
מסכים עם (כמעט) כל מילה
ואף אחד לא הזכיר את השימוש הנהדר בשמות הפרקים, שהושתלו בדיאלוגים לאורך העלילה בשביל טולקינאים כמוני.
זיהיתי את:
היו עוד?
הדברים היחידים שהפריעו לי מאוד היו הקרב של סארומן וגנדלף וה-Lurtz (האורק המשופר שיצר סארומן).
עוד דבר מעצבן היה קצב הסיפור. הסרט נותן הרגשה שהמסע לקח מספר ימים, והוא לקח הרי חודשים. טוב, כנראה אין מה לעשות בשביל למנוע את זה…
אבל למרות השינויים הרבים ומספר הקטעים המביכים הסרט מדהים. כנראה האהוב עלי ביותר.
התלבטות
לא קראתי את הספרים, אבל לפי מה שאתם אומרים פה, נורא שווה ללכת לראות את זה בקולנוע כל עוד זה שם. אני מאוד רוצה לקרוא קודם את הספרים (ההוביט, שר"ה), אבל לא נראה לי שאני אספיק…(או שכן?). בכל מקרה, אם אני יראה את הסרטים עכשיו, אז למרות שהם מעולים וכו', זה יהרוס לי את הספרים! כשאני אקרא על הוביט או טרול או פרודו, ישר יצוץ לי הפרצוף שלו מהסרט, (" פרודו (אלייז'ה ווד) לא נראה כמו ההוביט שדמיינתי בספר"), והופס, הלך הדמיון. וגם אני יידע מה ייקרה כל הזמן, בקיצר..זה יהרוס את הספר. ממש ספוילר (:
אבל אולי בכ"ז שווה ללכת לראות, כי אחרי שזה יירד מהאקרנים, אי אפשר יהיה להחזיר את זה לקולנוע? ואולי אפשר להספיק לקרוא את הספרים?
מה הבעיה?
'שרה"ט' יציג בקולנועים לפחות בחודשיים הקרובים, כך שאת/ה יכול/ה בשקט לקחת את הספרים מהספריה, לסיים אותם ורק אז ללכת לקולנוע.
מה הבעיה?
לפחות חודשיים?
בטוח?
נראה לי די בטוח
אבל בשלב כלשהו בדרך הוא יירד מהאולמות הטובים. קח גם את זה בחשבון.
התלבטות
לא צריך לדאוג – אם תראה קודם את הסרט, הספר יפתיע אותך כל הזמן בקטעים שנחתכו (אני לא אומר את זה לרעה – רק כעובדה). לדעתי, אין בעיה עם צפיה בסרט קודם.
התלבטות
הסרט מרהיב מדי מכדי לפספס צפייה בו בקולנוע! אין כמו לראות סרט פנטזיה על מסך ענק!
מצד שני כיוון שקראתי את ההוביט (טוב, בסדר, אז מה אם לא קראתי אותו עד הסוף, תהרגו אותי!) היו קטעים רבים שחייכתי "הנה מכרי משכבר הימים", או בעברית: ההיכרות שערכתי עם הדמויות עוד בספר גרמה לי להתחבר אליהן יותר.
אני ממליצה לקרוא קודם את ההוביט (או את חלקו…) ולא, לא הפריע לי שלא קראתי את שר הטבעות, כי את הרקע הכללי היה לי.
מצד שלישי… (ז'תומרת ראשון) לא להחמיץ את הסרט בקולנוע! את הקריאה אפשר להשלים אחר כך.
ראיתי היום את הסרט!
מאוד קרוב לבכורה שלו, ובלי שום תכנון מוקדם לראות אותו – שני דברים שאני לא עושה בדרך כלל.
בשתי מילים: מהנה מאוד!!!
ובהרחבה: קודם כל, יש לציין שראיתי אותו בלי לקרוא אף אחד מהספרים ובלי שום ידע מוקדם על העלילה (חוץ ממה שכתוב כאן בביקורת, אבל הספקתי לשכוח את זה מאתמול להיום…). דבר זה לא הפריע לי בכלל להנות מהסרט, אולי אף הגביר את הנאתי כי כמו שכבר נאמר כאן, אלה שקראו את הספר היו עסוקים מדי בלמצוא הבדלים ולנפטק כל פיפס.
חברה שלי, שישבה משמאלי (פרט מאוד חשוב כמובן), קראה את ההוביט וניסתה שלוש פעמים לקרוא את "אחוות הטבעת" אבל טוענת שכל פעם נתקעה באמצע (משהו עם גמדים מזמרים, לא?). הרקע המצומצם שלה דווקא עזר לי בהבנת העלילה – היו קטעים מסויימים שלא הבנתי כבר על ההתחלה (כי ההתחלה המסופרת היתה ארוכה מדי לטעמי ולא הצלחתי להתרכז בכולה!) והיא השלימה את החסר, לפחות עד שהם נכנסו ליער והיא אמרה לי "כאן הפסקתי לקרוא".
מעל לכל זה באמת סרט של אווירה וגם את זה אמרו כאן קודם – הנופים הממוחשבים פשוט מדהימים ואפילו שידעתי שהם כאלה זה לא הפריע לי כ"כ. כך גם הקטעים שבהם המצלמה "מרחפת" למעלה ולמטה לכל הכיוונים – אלה היו הרגעים שבהם פערתי את הפה ואמרתי "וואו" – לפחות עד לפעם השלישית בערך, אז זה כבר התחיל להימאס.
הפריע לי שלא היתה מערכת דולבי סראונד מתוחכמת (או איך שלא יקראו לחידוש האחרון) – בדרך כלל אני לא שמה לב לדברים האלה, אבל כבר כשנכנסתי לאולם 1 ברב-חן ירושלים (ראו הוזהרתם!) ראיתי שהמסך מאוד קטן והרחתי שמשהו חשוד כאן. כשהגיע הלוגו החביב של הדולבי עם המסוק, הקשבתי טוב ולא שמעתי אותו מגיע מאחורה לקדימה, ואכן הרגשתי שחוויית הסאונד בסרט לא היתה מושלמת וזה הציק לי.
אם מדברים על סאונד: את הפסקול לא אהבתי. היו כמה נעימות טובות, בעיקר בקטעים של "הרעים" (תשעת הפרשים קוראים להם?), שבאמת נראו שייכות לסרט. אבל היו גם קטעי מוזיקת-קיטץ' שהזכירה לי יותר מדי את הפסקול של טיטאניק (איכס!) והפריעה לי להתרכז בעיקר.
השחקנים: מצויינים. את אלייז'ה ווד חיבבתי עד כה, הוא לא היה משהו בסרט הזה לדעתי (או שאולי זה הדמות?) אבל בעזרת שלושת חבריו ההוביטים המצחיקים (מישהו אמר פיפין?) הצלחתי להתעלם מהדבר. שאר השחקנים שאני לא יודעת את שמם – הקוסם, בילבו, היורש-של-מה-שמו-עם-החרב, פרופסור ארתורו (?!) ובכלל כל החבורה שליוותה את פרודו – כולם אחד אחד מצויינים.
זהו, אחרי כמעט שלוש שעות של סרט אני עייפה והגיע זמן לישון קצת ולשחזר את מה שהיה שם (עלילה? לא ממש הצלחתי לעקוב…) – אבל שוב אומר שהיה טוב מאוד, אפילו מצויין, אבל עדיין לא הסרט הכי טוב בעולם. Fly, you fools!
אם כבר רואים את הסרט
הזה, אז רק באולם משובח.
בתל-אביב הוא מוצג בשני אולמות טובים במיוחד. ב"רב-חן 1" שקיים בו מסך ענק ומערכת דולבי רועמת במיוחד (שם אני צפיתי בסרט כבר פעמיים) ובקולנוע "גת" שגם בו יש מסך גדול ומערכת סאונד משובחת. אם אתם באזור המרכז, אז רק באולמות הללו.
דווקא אמרו שהנופים הם לא ממוחשבי
ם.
אלה אמורים להיות נופים ניו-זילנדיים אותנטיים.
מסכים ברוב הנקודות
ובעיקר בשתיים חשובות:
1. הפסקול באמת לא משהו. כמה פעמים אפשר לשמוע אותו אפקט עם התזמורת? זה מוזר שבכל מיני מקומות נותנים פרס לפסקול, סתם בגלל שזה אפוס.
2. הדולבי סראונד הוא הכרח לסרט הזה. לא בגלל הפסקול – שאינו מוצלח, כפי שאמרתי – אלא בגלל האפקטים. הם אולי מה שמבדיל בין 'להיכנס לסרט' ל'לראות אותו מהצד'.
לגבי המראות הממוחשבים:
בניגוד לרד פיש ולאחרים, אני חושב שכאן נעשתה עבודה נ-ה-ד-ר-ת. בניגוד ל- The Phantom Menace, שהאנימציה הממוחשבת בו נראתה איומה ומאולצת, בסרט הזה הכל הרגיש אמיתי – לא בעולם שלנו, כמובן, אבל אמיתי. לא הרגשתי מעברים חדים בין 'כאן זה צילום' ל'כאן זה אנימציה', עד כדי כך שלפעמים שאלתי את עצמי 'איך הם צילמו את זה' לפני שהבנתי שמדובר במשהו שנעשה במחשב.
היי!
דברי הוצאו מהקשרם. לרגע לא אמרתי שהפעלולים לא היו טובים. הם היו אדירים.
אני רץ
הורדתי מהאינטרנט והתחלתי לראות אבל אז ראיתי שזה באמת סרט טוב וחבל לבזבז אותו על רזולוציה של 320 על 180 באיכות סאונד דולבי 0:1 אז הפסקתי והזמנתי כרטיסים לסרט… נראה אחלה בנתיים.
לשום סרט
חוץ מ'פגוש את ההורים' לא מגיע לראות אותו ברזולוציה של 320 על 180, בדולבי 1.0, ובאיכות של מצלמת וידאו שמצלמת מסך קולנוע.
טוב, לא היה לי כוח לקרוא את כל התגובות אז אולי אני כותבת כאן משהוא שכבר נכתב אבל לדעתי הקולנוע בישראל עושה אוול לסרט האדיר הזה. ואני אסביר. אני ראיתי את הסרט כבר ביום חמישי הראשון לצאתו בהתלהבות רבה. אולם היות ובקולנוע רב חן בתל אביב אין הפסקות בסרטים נאלצתי לשבת 3 שעות רצוף על כסא (די נוח אל יש גבול לכל תעלול). זה עוד מילא כי יש לי את כח הסיבולת וגם הייתי שם עם חב אהוב, אבל לרוב הנשים (טוב, בוא נהיה כנים, לרוב הנשים) זה די הפריע והם (נו טוב, הן) נאלצו לצאת ולהפריע לי קשות הן בהסתרת המסך והן בתריקת דלת הקולנוע כל 2.323 דקות בערך. זה לגמרי הוציא אותי מהסרט ולמאן האמת די שיגע אותי. אז אולי עדיף בכל זאת לחכות לDVD ?
ולגבי הסוף של האחרים – סתם !!!
אמרו את זה קודם, לפני
סרט ענק!
כמו כל פדנט טוב ישבתי כאן במשך שעה שלמה וקראתי את כל התגובות. המסקנה היא, שרוב מה שרציתי לומר כבר נאמר, בין אם בביקורת (המצויינת) ובין אם בתגובות.
בכל מקרה, אני אכתוב כמה דברים רעים על הסרט, אשים את זה מאחורי ואז אוכל להתרכז בכמה שהוא גדול:
1. הקול של אראגורן. ככה לא נשמע מנהיג ומלך לעתיד (סוג של ספויילר). היה צריך להיות לו בריטון רועם, כמו של שון בין למשל.
2. ג'קסון לקח כמה דברים מהספר בצורה מילולית מדי – לדוגמה: הקטע שבו גנדלף מתרגז על בילבו על כך שהוא לא מוותר על הטבעת מראה אותו גדל פיזית בסרט, כשלדעתי הוא רק היה צריך להפוך למאיים יותר. לא היה צורך לשנות את כל הרקע שלו מבהיר לכהה לשם כך.
3. אלרונד/מיסטר סמית', כמו שכבר נאמר פה.
4. האלפים בלות'לוריין נראים קצת, איך לומר, נאצים. או ארים או תקראו לזה איך שתרצו. הם בלונדינים מדי ומושלמים מדי.
וזהו. אין לי שומדבר רע נוסף לומר על הסרט.
לדעתי כל השינויים שנעשו היו לטובה, ושיפרו מאוד את הזרימה של העלילה (תחום בו טולקין התקשה). אז כמה דמויות אהובות על קוראי הספר נעלמו. גם ככה זה סרט של שלוש שעות, ואותי למעם האמת טום בומבדיל די עיצבן. (כל כך קשה לו להוציא מדי פעם משפט ברור וניתן לפענוח מהפה?)
ג'קסון שבר קצת את המבנה של החלוקה לשלושה ספרים, כשהכניס קטעים מהספר השני לראשון, אבל זה לטובה ואמור לעזור למי שלא קרא את הספר.
עכשיו, אני חושב, אמורים להתפתח שני דיונים/ויכוחים בנוגע לשרה"ט:
1. האם הסרט טוב מהספר?
2. האם שרה"ט טוב ממלחמת הכוכבים.
לגבי השאלה הראשונה – התשובה שלי היא כן. הסרט יותר טוב מהספר. הספר איטי, מאוד משעמם לפרקים, יש בו נפילות מתח איומות ויש קטעים שפשוט צריך להכריח את עצמך לקרוא כדי להגיע לקטעים הטובים שאחר-כך. הסרט זורם ומהנה ושלוש שעות עוברות כמו כלום.
לגבי השאלה השנייה. אני נוטה להגיד כן כבר עכשיו, אבל אני לא אגיד, ואחכה עוד שנתיים עד ששני הסרטים האחרים יצאו.
לשוב אני למד...
שאין שום בעולם שמישהו אי שם לא יתלונן עליו.
הסצנה שבה גנדאלף מתרגז על בילבו נעשתה באופן מושלם. אפקט מינורי (קצת תאורה, קצת סאונד) שמשיג תוצאה מאד מרשימה ומציג לראשונה בסרט את עוצמתו של גנדאלף באופן נאה מאד. באמת שלא חשבתי שמישהו יתלונן על זה.
אני תמיד שמח להיות המישהו הזה...
סתם, האמת שלא. אני דווקא מאלה שמתלוננים פחות בדרך כלל.
אבל הסצינה הזו לא ממש היתה מינורית. להפך, היא היתה מוגזמת. כאילו שגנדלף הוא איזה רובוטריק שיכול לשנות את הגודל שלו כשהוא רוצה להראות יותר מפחיד.
מספיק היה שהקול שלו הפך ליותר מאיים ורועם כדי להעביר את התחושה. לא היה צורך ממש לשנות את הרקע ולהגדיל אותו פיזית.
הוא לא גדל, הרקע לא שונה...
זה הכל נעשה באמצעות תאורה, וזה כל היופי.
עזוב. חבל על הויכוח.
מאז שכתבתי את התגובה ההיא ראיתי את הסרט שוב, והמסקנה שלי היתה שכל הויכוחים על מידת השעירות של הרגליים של פרודו וכד' הם מיותרים לגמרי. הסרט גדול, ענק ומופלא.
אז אוקיי, גם בפעם השנייה לא נורא אהבתי את הקטע הזה עם גנדלף. אבל חבל להתווכח על זה בכלל. הסרט פשוט מאפיל על כל הפרטים הקטנים האלה, כל ההשוואות הקטנוניות לספר.
ובל מקרה עדיף לראות פרשנות שונה של הבמאי לכתוב, מאשר את הדיוק המוגזם של הארי פוטר.
דיוק מוגזם של הארי פוטר?
מה, איפה?
את רוב מה שיש לי להגיד
על הסרט כבר אמרו, אז בקיצור: אהבתי מאוד את הסרט.
יש כמה פספוסים (אלרונד, נפילתו של גנדלף, גלדריאל ועוד כמה) אבל הסרט מתעלה מעל מגרעותיו והופך לסרט שלם ומדהים.
בניגוד לתיאוריה שעלתה כאן, למרות כל מה שכתבתי אני טולקינאית, ולא היחידה שאהבה את הסרט. בפורום טולקין הוא קיבל ציון ממוצע של 8 מ-10.
אה, ולאור התלונות הרבות שיש כאן על האולמות בישראל מגיע צל"ש לקולנוע אורות באור-עקיבא, עם מושבים נוחים, קהל מצוין ומסך וסאונד למעלה מסבירים. והם לא לוקחים אפילו אגורה נוספת על הזמנת כרטיסים מראש (עם מקומות שמורים)!
עם כל הכבוד
אני לא אסע לאור עקיבא במיוחד בשביל זה
אני ראיתי את הסרט בקולנוע האהוב עלי בארץ (למען ההגינות יש לציין כי יש לי נסיון רק עם בתי קולנוע מתל אביב וצפונה), קולנוע גת.
אולם אחד, ענק. סאונד משובח וקהל שאם להגדיר זאת במילים עדינות לא היה בוחר בש"ס גם אם היתה המפלגה היחידה בעולם.
אני קראתי את הספרים לפני חמש שנים בערך וכמו שאמרו כאן, הייתי מרוצה מזה שאני זוכר את שמות הדמויות ואת העלילה הכללית.
הסרט לכשעצמו עשוי בצורה מצויינת, לא הרגשתי שעברו שלוש שעות (חוץ מהסוף שנמרח קצת), נסחפתי לתוכו לגמרי ולמעט מקרים בודדים (מעתה תהיו וכו') אפילו לא הרגשתי בפאתוס המוגזם.
בקשר לשאלה האם הוא יותר טוב מסטאר וורז, אני מעדיף להמתין ובינתיים לא להכריע.
לסיום, מה דעתכם לקיים בשנת 2008 פישקון של כל מלחמות הכוכבים ושרה? אני מביא פופקורן
להקרין את כל סרטי
מלחמת הכוכבים ושר הטבעות ב-2008 ייקח, בהערכה גסה, 20 שעות נטו.
מי בעד הפסקה?
אני נגד!!
לעשות את זה בחופש ולהקרין את כולם ברצף, מי שצריך לשירותים שיביא בקבוקים או צינור. יהיה ענק! הפרינגלס שלי על חשבוני. אצל מי?
תן לי רק להסב את תשומת לבך
לכך שנשים לא ממש טובות בקליעה אל תוך בקבוקים, מטעמים אנטומיים טהורים, מה שעלול ליצור אפקט סביבתי, אמממ, לא ממש נעים.
אה... משפך??
יותר מ-20 שעות
9 שעות לוטר + כ-6 וחצי הטרילוגיה המקורית + כ-6-7 שעות הטרילוגיה החדשה. סה"כ כ-23 שעות. וזה בלי להחשיב ספיישל פיצ'רס.
ומה עם ההוביט? ופרקים 7-8-9? על זה לא חשבת, הא?
למה 2008?
לפי החישוב שלי יסיימו את 2 הטרילוגיות ב2004.
2005 ואז צריך לחכות שהכל
יצא בדי.וי.די.
נראה לי שב 2006 כבר אפשר יהיה לערוך את ההקרנה.
טוב, אז הכל מסוכם
החליפה תלויה לי כבר למראשות המיטה. בקלאווה עלי. למה תמיד פוקפורן וכאלה?
ג.
שכחתם משהו ...
לוקאס אמר שהוא יוציא את הדוידים של סטאר וורז רק לפי הסדר ולכן 2008 הוא התאריך ואולי אפילו 2009.
חוץ מזה אני משער שההקרנה תהיה של הגרסא המיוחדת לאספנים או משהו כזה שגם לה ייקח עוד זמן לצאת
לא מדוייק
אני מאמין שבתאריך יציאת החלק השלישי בדויד, תצא גם הטרילוגיה הישנה יותר במעין אריזת שי אולטימטיבית.
נו, תחליטו כבר
איזה תאריך לסמן ביומן. יש לי מאה מאד עמוסה ואני לא יכול ככה לשנות את השנים. ואם תהיה לי פגישה חשובה באותו יום?
אין מילים בפי
הסרט 'שר הטבעות' הוא, גם לדעתי, סרט מעולה. מעבר לכך, אין לי מה להוסיף על מה שכבר נכתב, למעט זאת:
: במשך 4 שבועות אין לי מחשב בבית, ואני נאלץ לעבוד ממחשב בבית הספר, כאשר יש אליו גישה רק פעמיים בשבוע במשך שעתיים. למרות שהחיבור איטי, גלשתי לאתר לראשונה לאחר 4 שבועות כדי לכתוב את התגובה הזו. רק רציתי לומר שהאתר חסר לי מאוד, ואני מקווה שמהשבוע הקרוב אוכל שוב לגלוש לכאן באופן תדיר יותר, מהבית. בכל מקרה, לא נטשתי, אני לא נוטש ואני לא אנטוש את האתר הנפלא הזה. (סליחה על ההשתפכות, אבל אני באמת משתגע כאן). בתקווה לימים טובים יותר.
ברגע שעלתה השקופית עם הפתק ממועצת הקולנוע ובו שם הסרט, עלו דמעות בעיני – וזה באופן מילולי. סוף-סוף, לאחר שנתיים ומעלה של ציפיה, הסרט 'שר הטבעות' הגיע. במשך כעשר דקות הייתי ממש בהלם (במובן החיובי), ואפילו את הפופקורן לא אכלתי. אמנם אני לא טולקינאי, וכשניסיתי לקרוא שוב את הספר הפסקתי אחרי 100 עמודים מרוב שעמום, אבל הרגע בו התחיל הסרט היה בעיני אירוע הסטורי. אני חושב שיש עוד הרבה אנשים שהרגישו ככה, וזה בעיקר בגלל שהסרט הזה לא בא בהפתעה – זה היה ידוע שהוא הולך לצאת בזמן הזה. כל מי שלפחות שמע על הספר היה שותף לציפיה רבת שנים לכך שמישהו יכין סרט עליו (טוב, זו בטח הגזמה), ולו רק בשביל לראות מה יצא ואיך הוא ייראה.
לכן, אני לא רוצה להכנס כרגע לפרטים הקטנים, שגם לי הפריעו, אלא לעובדה שהסרט נעשה. לדעתי, זה לא משנה אם לאחר הצפיה מישהו חשב שהסרט גרוע (חס וחלילה), או שפרטים מסוימים אכזבו אותו, מה שמשנה הוא שהוא חזה בגרסה של פיטר ג'קסון (הגאון), לספר שנחשב לפריצת דרך בתחום הפנטזיה.
גם הסרט הוא לדעתי פריצת דרך מסוימת, ואני חושב שפיטר ג'קסון הוא איש אמיץ מאוד על כך שהעז ועשה את הסרט הזה. הוא הימר על אהדת הקהל, ומזלו שיחק לו -לפחות בינתיים.
באופן אישי, מהרגע שידעתי בוודאות שיהיה סרט על פי 'שר הטבעות', גם ידעתי שאני אלך אליו ביום הראשון להצגתו. גם לפני זה ידעתי שכאשר יהיה, אני אראה אותו. זה היה הסרט היחיד שהייתי בטוח שבשבילו אני אלך לקולנוע ושאין מה להפסיד. במשך מעל לשנה בה לא הלכתי בכלל לקולנוע, מטעמי חוסר עניין, ידעתי שבדצמבר 2001 יש מה לראות בקולנוע.
בסופו של דבר התפשרתי על היום השני להצגת הסרט, וזאת בזכות ההזמנה להקרנה המיוחדת בתל-אביב. לפי התגובות כאן אני מבין שמזלי היה גם לצידי כאשר צפיתי בסרט באולם רב-חן הענקי (למעט העניין של העדר ההפסקה שקצת קצת הפריע), מה שלא ידעתי עד עכשיו. כמו כן הקהל לצידי היה אוהד ברובו והייתי יכול לדבר איתו על הסרט לאחריו (וגם לא היתה שום אפשרות שמישהו ישאל: "מה, יש עוד המשך?, מה, זה לא הסוף?").
כאשר עלו כתוביות הסיום על המסך, פשוט לא האמנתי שהנה, הספירה לאחור הסתיימה, וגם הסרט עצמו הסתיים, ושעכשיו מתחילה ספירה חדשה עד לחג המולד הבא.
אני מקווה שעכשיו, לאחר דברי הקצרים יש מקום לטיפה
אהממ...תתפלא:
אני דווקא מכיר מישהי שנחכה באותה הקרנה מהוללת, ולידה ישבה אלמונית אחת שדי התרגזה שהסרט לא ממש הסתיים. אני, למזלי, ישבתי כמה שורות קדימה כך שלא פגשתי את האלמונית הנ"ל, או שהיא כבר היתה מקבלת איזו תשובה שנונה ובלתי מתפשרת על אנשים חסרי…(טוב, לא משנה. צריך לדעת מתי לעצור).
שר הטבעות - הסרט המקורי!
כמעט ושכחתי את הסרט הנפלא הזה (שרדפיש משום מה לא אהב) בכיכובם של האמפרי בוגרט, אורסון וולס, מרלן דטריך בתפקיד גאלאדריאל (ליהוק מושלם!) ועוד…
אני אתן לכם לשפוט : http://flyingmoose.org/tolksarc/movie.htm
(18 מגה, 9 דקות, שחור/לבן)
אה, כן, הסרט מכיל ספויילרים להמשכים, אז מי שלא קרא את הטרילוגיה – זהירות!
סרט נהדר אך לא ''מקורי''
הוא הורכב מקטעים רבים של סרטים ישנים בכיכובם של וולס, בוגרט ודיטריך. לא מדובר בהסרטה רציפה של שר הטבעות.
יחד עם זאת, הוא נהדר ובהחלט שווה צפייה.
בעמוד הקרדיטים (המכיל ספויילר) ניתן לראות את הרשימה הארוכה של סרטים אשר מהם נלקחו הקטעים המרכיבים את הסרט הנפלא הזה בשחור לבן.
תגידו, שמעתי נכון...
שגנדאלף, לאחר שהתייאש משערי המוריה, ממלמל משהו שנשמע כמן "Ohh Jesus"?
או שזה סתם הדמיון החולני שלי…
שמעת
אם כי לדעתי מה שהוא אמר היה "ooh, useless"
שמעתי...
כי אם כן, זאת אולי השגיאה הגדולה ביותר בסרט.
עמנואל לוטם טען שאחת הסיבות שהוא תרגם מחדש (סליחה, "הידר" מחדש) את שר הטבעות היא שבאחד השירים תורגמה המילה haven ל"שמי האל"…
משהו קטן על אצבעות
נכון, הסרט מדבר על טבעת וכל זה, וזה טבעי, אבל רוב הסרט הייתה לי הרגשה שג'קסון מתמקד יותר מדי על האצבעות של האנשים- למשל כשאראגורן חותך את עצמו עם שברי החרב.
האם אצבעות ופיטר ג'קסון זה כמו יונים וג'ון וו?
אני חשבתי שזה
בשביל להראות עד כמה שהוא מקפיד על פרטים, שאפילו הוא מקפיד להראות את הלכלוך על הצפרניים של אלייזה ווד.
ניסיון לאזהרה מראש
לתשומת לב הציבור שעדיין לא קרא: ההודעה שמתחת להודעה הזאת ("בורומיר" מאת mermit חייב לנטפק) מכילה ספוילר רציני למדי לספרים/סרטים הבאים בסדרה. כל הקורא עושה זאת באחריות עצמו בלבד (ואתם מתבקשים לא להגיב להודעה הזאת, חכמים בלילה).
דקה קלה על ספוילרים!
אני אחוזת שמחה על כך שזכית לצפות בסרט בשנית ועל שקראת את הטרילוגיה כולה.
לספרים, אבל אבקש ממך להשתדל לעשות זאת. ממש חבל לי למחוק לך הודעה מושקעת רק בגלל משהו דבילי שכזה. תודה ויום טוב – הציבור.
לעומת זאת, אני קצת פחות שמחה לנוכח העובדה שקראתי את ההודעה האחרונה שלך שסומנה לה בתג ספוילר רגיל (משמע – ספוילר לסרט). למקרה שלא שמת לב, חשפת פרטים שלא נתגלו בסרט ולמעשה ספיילרת לציבור צופי הסרט שלא קרא את הספרים את המשך הסדרה. בתור אחת מן הציבור הזה, ממש מרגיזה אותי חוסר תשומת הלב הזו לפרטים קטנים.
אמנם קשה להוסיף את המשפט "ספויילרים לספרים הבאים" או תג
מה שהיא אמרה,
רק יותר.
ריבנדל? פונדק?
נו, שוין, כנראה שיש דברים שלא ממש עברו בסרט.
ולגבי הספויילרים – אתם צודקים, כמובן. רשלנות פושעת מצדי.
קראתי את ההוביט...
ומשום מה היה זכור לי שזה נקרא "הפונדק האחרון של אלרונד". לא? זה באמת לא נראה כמו פונדק בסרט, אבל נתקעתי עם זה בראש. זו כנראה רק אני…
מתנצלת. העיקר שהכוונה הובנה…
יכול להיות שאת צודקת
לגבי ההוביט.
בשרה"ט, בכל אופן, זאת עיר, אמנם לא מאוד גדולה (האלפים הרי מתמעטים והולכים מערבה), אבל מפוארת ושוקקת חיים.
ואני שוב מתנצל מעומק לבי על הספויילרים המזעזעים בהודעה הראשונה שלי. שולה ממחלקת עינויים ועטלפים כבר בדרכה לביקור-בית מיוחד, ויש שמועות שהיא השיגה את השוט של הבאלרוג.
ואם כבר לנטפק, זה בכלל anticipation ולא כמו שכתבת. אבל שויין.
סצינה מוגזמת?
המילים האלה ("מלכי וכו') נחשבו בתקופות עתיקות למאוד אביריות וציינו נאמנות ואכן הרבה ספרים ושירים מתקופה קדומה משתמשים במילים אלה. זה נכון שבמאה העשרים אף אחד לא יקרא לראש המדינה "אלופי" או "מלכי" אבל בספריו של טולקין שמבוססים על אפוסים עתיקים (וכמובן בסרט) זה אך טבעי להשתמש בשפה זו וזה מוסיף לאוירה.
כן, מוגזמת.
מותר לי דעה משלי. דווקא.
סתם. לא קראתי את הספר, ויכול להיות שבספר זה מאוד מתאים. אבל כמו שבכל הסרט הם מדברים בשפה יחסית יומיומית, אני לא רואה שום סיבה לעשות דרמטיזציה של העניין הזה. היתה עוד סצינה דרמטית מדי בסרט – הסצינה שבה אלרונד מכריז: אתם תהיו אחוות הטבעת (או משהו). אבל שם היה קומיק ריליף, מה שקצת עידן את המלודרמה. לדעתי, הסצינה הזו היתה מוגזמת, ויותר מזה (ובעיקר), לא ברוח הסרט.
אגב הקומיק רליף...
ראיתי סוף-כל-סוף את שר הטבעות. היה מדהים… (מה שמזכיר לי – המון תודה גל, נעמי, עינב וגיא). לא הפסקתי לרעוד ולבהות במבט באוויר בחיוך מזוגג חצי שעה אחרי הסרט, בערך.
אבל מה, ישבה לידי איזו אחת, נעמי-משהו, שהצליחה לקרוע אותי מצחוק. לפעמים זה התבקש, ולפעמים לא (
גם לספרים הבאים (קצת)כשגנדאלף נופל, אני לא רוצה לשמוע "אל תדאגו, אני רק הולך להחליף בגדים"… ברור? סוף 
).
והזאתי לחשה לי ברגע שבו הוביטים מצטרפים לחבורה "וואו, הם מתרבים כמו שמרים"…
_________________
יום לא-הולדת שמח,
גל
אסטרו-נעמי,טרול,פסקול,מוס שוקולד
ברצוני לציין שאני ביקשתי לשבת ליד גב' א"נ כדי שתוכל לספר לי את כל הבדיחות ששמעה מפי אסף רזון בהקרנה המיוחדת של וואלה והאגודה והיא *סרבה* בטענה ש"הפעם היא באה לראות את הסרט באמת בלי בדיחות והפרעות".
פשוט חוצפה
ולגבי הטרול- אסטרו ובוג'י טענו שהטרול של שרה היה יותר טוב מהטרול של פוטר. אני טוען להיפך ומייפ הסכימה איתי ובזכותה סופסוף הבנתי מה כלכך הציק לי לגביו – לטרול יש אותו פרצוף כמו של הגיבן מנוטרה-דם בסרט של דיסני.
אני מאוד נהניתי לראות את הסרט פעם שניה, למרות שהפעם הזמן חלף לי יותר לאט מאשר בפעם הראשונה בו ראיתי אותו. הפעם(לצערי, אולי) גם נתתי יותר תשומת לב לפסקול והוא באמת היה מעצבן. ישנם הרבה קטעים שחוזרים על עצמם (theme music של הנאזגול או של אלפים וכד'). באמת אפשר היה לגוון קצת על פני שלוש שעות. אבל בסה"כ סרט טוב, אני מצפה לפעם השלישית שאני אראה אותו ובעיקר- להמשכים
רציתי לציין לשבח את האנשים בקולנוע (רב-חן מרכז קונגרסים בחיפה) שמאוד התאמצו לארגן לנו את הכרטיסים שהזמנתי לאחר שהיו בעיות עם הרשומות הממוחשבות שלהם ומכשיר הקולנוע-פון, ועוד יותר מכך – שעכבו את הקרנת הסרט בכמעט 20 דקות, כדי שלא נפסיד את ההתחלה.
קטן- הבוז להם על כך ששמו הפסקה בדיוק בקטע של הנהר הגואה.
מצד שני
תודה למייפ, עינב, אסטרו, גיאאחשלה ודניאל (איך שכחת אותו,מייפי, איך?) על החברה והצחוקיה לפני, בזמן ואחרי הסרט (אז להזכיר מוס שוקולד, או לא להזכיר מוס שוקולד?).
לא ראיתי
לא יצא לי לראות את הסרט למרות שכמעט כל החברים שלי הספיקו או
עומדים ללכת לזה בסוף שבוע הזה שבו אני לא יכול.
לכן אני מחפש אנשים ללכת איתם לזה בחיפה מתישהוא באמצע שבוע הבא,קשר ליצור איתי בICQ
112088184
להתראות
הקומיקס
אני יודע שכבר כתבתם על זה אבל אני לא מצליח למצוא איפה זה היה..
בכל אופן, איזה חברה הוציאה את הקומיקס של ההוביט? איפה אפשר לקנות אותו?
תודה
בשתי מילים: סרט מדהים.
בעוד כמה מילים [אזהרת ניטפוקים]
הבאלרוג נחמד, יותר מדי קרניים (או יותר נכון, קרניים גדולות מדי)
התרגום מציק, בעיקר החיבה של המתרגם ל"מרכאות".
חבל שהם גלשו קצת לספר השני בסוף הסרט
הסרט היה קצר מדי.
השלמתי עם טום בומבדיל. השלמתי עם גלורפינדל/ארוון והשלמתי גם עם שינויים מג'וריים אחרים בעלילה. מה שהפריע לי היו הדברים הקטנים:
* רואים את נרסיל שבורה. רואים את החרב שלמה. אף אחד לא טורח לציין שזו אותה חרב שחושלה מחדש.
* לאחר שעזבה החבורה את לוריין, נוספה להם סיכה בדמות עלה שהידקה את הגלימה. אף אחד לא טרח לתת להם אותה. אנשים שלא ידעו שגלדריאל אמורה לתת את הסיכות לחבורה, לא הבחינו בקיומה.
ועוד דברים קטנים שכאלו שפוגעים ברצף….
</
הבלרוג, חוץ מהקרניים.
מאוד אהבתי את הסיורים התזזיתיים של המצלמה בגאיות סביב האורטנק.
בסך הכל, עיצוב הדמויות (חוץ מהעלפים, שלא היו משהו חוץ מלאגולס) היה מצויין.
הסרט מרשים מאוד ויזואלית….
ובכלל, סרט נפלא.
סיכות זה עוד בסדר
למה לא ציינו את הלמבס?
האוכל הזה יהיה קצת משמעותי בהמשך.
את מה?
אני לא זוכרת אוכל חיוני. את מוכנה בבקשה להזכיר לי כי קראתי מזמן.
אני אזכיר לך (
אני
משערת, לסרט ולהמשכים).
למבאס הוא "לחם" מיוחד שמכינים האלפים, מחזיק מעמד הרבה מאוד זמן בתרמיל ובייחוד- מאוד מזין. כיכר אחד מספק מספיק אנרגיה ליום של מסע מפרך.
כשהחבורה היתה בלוריין, הם קיבלו סטוקים של למבאס.
וזה היה מזל גדול כי זה עזר רבות לאראגורן, גימלי ולגולאס במרדף אחרי האורוק האי (כדי להציל את ההוביטים), וכמובן שימש מזון כמעט יחידי לסאם ופרודו במשך המסע שלהם למורדור.
מעתה אמרו "למבאס מחייה את הגוף ואת הנפש. למבאס נותן לך כנפיים!"
עם שם כזה
זה בחיים לא יתפוס.
תגיד, זה קטע חדש אצלך?
מהיום נגיד שאפסאלון זה גם לינוקס ו*גם* אנכרוניזמים מכוונים?
והדבר הכי קרוב למתכון הזה,
הוא הקרקרים ארוכי-הטווח, שהאגדה מספרת שבמלחמת האזרחים האמריקאית השתמשו בכאלה שאוכסנו מאז מלחמת ארה"ב-בריטניה של 1812. והרי המתכון (משופר! ) :
(נלקח מהאתר של Backpacker). לטולקינאים וסתם מטיילים פסיכים: בתאבון!
בעניין סיכות העלה
היה מאוד קשה לפספס אותן בצילומי התקריב על פני החבורה, אפילו שלא קראתי את הספר. אינטלגנציה בסיסית מאפשרת להסיק את המסקנה המתבקשת – שהם קיבלו את הסיכות כמחווה בלוריין ולא מצאו אותן לאחר נבירה בפח האשפה הקרוב.
בעניין סיכות העלה
דיברתי עם מספר אנשים שלא קראו את הספר ולא שמו לב להחלפת הסיכות….
הסיכות זה לא עקרוני כ''כ אבל...
מה עם החבל והגלימות שבני הלילית נתנו להם? זה הרבה יותר חשוב… להם באמת יש שימוש בסרט, לסיכות אין
מה הבעייה הגדולה?
מכניסים משפט בסגנון "זוכר את החבל/הגלימות/הלמבאס שבני-הלילית נתנו לנו בלוריין…"
הצעה
אולי אפשר לשים סמל ספוילר לפני שנכנסים למאמר? נגיד בדף השער? נראה לי שכולם יהיו מרוצים.
רק אתמול ראיתי
את הסרט- בזמן ובמקום המתאימים לי (יותר בזמן פחות במקום) וכמובן אני אהלל ואשבח. אני לא אחזור על כל המחמאות שנתנו לסרט אלא על הדבר שהפריע לי יותר מכל- העיצוב של הדמויות. ההוביטים, בני הלילית, הגונדור- כולם זנים שונים! כמו כלבים ו
הם לא אמורים להיות כל כך דומים אחד לשני. אין שום סיבה שההוביטים יהיו אנשים נמוכים עם שערות על הרגליים שבקושי מצלמים, בני הלילית יהיו אנשים בלונדינים (בסדר- חוץ מליב טיילור והאבא המכוער שלה- הוא לא בן כלאיים או משהו?), והגונדור יהיו דומים כמו אחים, שניהם עם זקן צרפתי וקארה חום! מה קרה פה? זה היה מאוד לא אמין בעיני. וזה כל כך בלט לי לעומת העיצוב היפהפה של המרחב ושל ניו זילנד.
ים קטנים- הקוסם הרע אכן דומה מאוד לשייך יאסין, ציחקקתי כשהוא הופיע וזה שישב לידי הסתכל עלי בתדהמה קלה מעורבת בזלזול.
חוץ מזה קצת ניטפוקים- עם
אייג'נט סמית פשוט נורא ואיום, כל פעם שהוא דיבר יכולתי לשמוע רק- אני הכי שונא את הריח שלכם, בני האדם. הוא לא עובר. חוץ מזה שהוא משחק רע, הוא נראה רע. והוא לא בן לילית.
דווקא הדמויות הנשיות לא הפריעו לי בכלל- ליב טיילור לא רעה. הדמות שלה לא נראיית כל כך משמעותית בינתיים. והשניה (שאני לא זוכרת איך קוראים לה) גם לא רעה. רק היא כל כך חיוורת! למה לא איפרו אותה? נגמר להם האודם? (ניטפוק נשי משהו..)
ולבסוף- לא ממש ניטפוק- קראתי מזמן את ההוביט והתחלתי את שרה. לא זכרתי כמעט כלום מהסיפור חוץ מתיאור הדמויות. אהבתי מאוד. לדעתי עדיף לבוא לסרט בלי לקרוא את הספרים. תקראו אחרי, ואז תמצאו את כל השינויים שנעשו. עד אז פשוט תהנו מסרט טוב, למרות כל ההערות. היה כייף.
לא יכול לעצור את זה
אני לא ממש אוהב את מה שאני הולך לעשות עכשיו, אבל בשביל זה התאפקתי ארבעה ימים ולילות ובדרך עברתי על כל התגובות והביקורות באתר (ואף לא שניצקלין אחד) וגם חזרתי ודנתי עם עצמי ועם שותפי לצפיה בתחושה שהיתה לי בסרט ואחריו.
נשארתי עם *סרט הרפתקאות מושקע*. זה בכלל לא מעט, אבל לא יותר מזה ולא יותר מ"ווילו והנסיכה הקסומה בעקבות הגנב מבגדאד בסיפור שלא נגמר". אז אני מקווה שאף אחד לא לוקח את זה אישית, זה רק אני שהשניות הקצרות שבהן בילבו מנסה נואשות להתחבר מחדש לטבעת יקרות בעיניו מדקות ארוכות של מחול החרבות.
באור הזה גם אין שום סיבה לחוש מבוכה נוכח סצינת הייסוד של "אחוות הטבעת" – היא מתלבשת על הסרט כמו טבעת לאצבע (וע"ע "קוואבאנגה" או "גו גו פאואר ריינג'רס").
אז אם פרק ההמשך היה נוחת על מסכינו בעוד שבועיים אולי הייתי חושב פעמיים לפני שהייתי רץ לקנות כרטיסים. ואולי לא…
ג.
לא ראיתי את הסרט
, אבל באמת מתוך סקרנות: אפשר לשים אותו ברשימת העל של ווילו והנסיכה הקסומה?
מבחינתי, אם אתה מכניס
את 'ווילו' ו'הנסיכה הקסומה' לאותה רשימה, אז יש לך שם מקום לכל סרט שהוא. אני לא רואה שום מקום להשוות את 'שר הטבעות' ל'הנסיכה הקסומה', אבל אני יכול להגיד בבטחון שהוא אוכל את 'ווילו' בלי מלח.
מבחינתי, אם אתה מכניס
"לא רואה מקום להשוות" – כלומר?
'הנסיכה הקסומה'
הוא לא סרט-פעלולים, לא נוצר כדי לשבור קופות ונעשה בתקציב צנוע יחסית. מה שכן יש בו זה את עבודות הליהוק והתסריט מהטובות ביותר בתולדות הקולנוע. אבל הוא סרט דומה לשרה, לכן אין טעם להשוות (כמו שאומרים באנגלית, "תפוחים ומפלצות סגולות עם שש עיניים"). 'ווילו' הרבה יותר קרוב ברוחו ל'שר הטבעות' – כלומר, הוא נועד בראש ובראשונה להדהים ויזואלית (מה, לא?).
אוף, וילו הוא סרט טוב לעזאזל!
לא, באמת! אני לא אומר את זה סתם בגלל שגדלתי על הסרט הזה, גם לא בגלל שבינקותי הייתי כל כך רגיל להזכיר אותו ואת הנסיכה הקסומה באותה נשימה עד שהייתי בטוח שלמדמרטיגן ואינדיגו יש איזה קשר דם, ואפילו לא בגלל שאני רואה בו את האשם העיקרי בחיבתי התמוהה לספרי פנטסיה ומשחקי תפקידים. זה פשוט סרט טוב!
ווילו הוא הסרט הפנטסיה היחיד שראיתי עד כה שבאמת מצליח לגרום לך להאמין שאתה צופה הישר לתוך לתוך עולם אחר. זה סרט קסום חמוד ומצחיק שהעניק לי בתור ילד תחושה אשר חזרה רק בפעם הראשונה שקראתי את שר הטבעות. (בהקשר זה ראוי לציין שאחרי שאראה את שר"ה מחר אני עלול לשנות מחדש אתסדר העדיפויות שלי)
טוב, אז האפקטים מעט מיושבנים ואני בטוח שאם אני אמצא את הקלטת החבוטה והשרוטה שלי איפהשהו (אחורה מייפל! :^)) אני בטח אצליח להתאכזב אבל בכל זאת, בעולם מושלם ווילו היה קאלט לפחות ברמה של הנסיכה הקסומה.
לא, הוא לא...
ווילו הוא נסיון כושל לעשות הכלאה בין שר הטבעות לבין מלחמת הכוכבים, שלא צלח. קילמר מצוין, אבל הסרט לא.
הנה סקירה של הדויד של ווילו מ-AICN, שסוקרת את נקודות הדמיון בין שני המקורות:
http://www.aintitcool.com/display.cgi?id=10853
נראית לי השוואה מאולצת ומיותרת
אז בסדר, ווילו לוקח אלמנטים מסרטי פנטסיה אחרים לא פחות משה"פ לוקח אלמנטים מכמעט כל ספר פנטסיה קיים, זה הופך אותו לסרט רע?
אשית, אני ראיתי את הסרט הרבה לפני שקראתי את שר הטבעות, וגם לאחר הקריאה ראיתי בכל מיני מקומות בסרט מאין מחוות קטנות לשה"ט (בעיקר בשמות הערים ובנלווינים ההוביטיים להפליא). האם לכאלה שקראו את שרה קודם הקשר בין ווילו לספר כל כך בולט עד שהם רואים בו נסיון לחקות את טולקין?
בהשוואה למלחמות הכוכבים אני בכלל לא נוגע. מעריצי סטאר וורס הצליחו למצוא דמויות מקבילות לגיבורי הטרילוגיה שלהם במליוני סרטים אחרים. אני צריך להאמין שרק בגלל שלוקאס כתב את הסיפור של הסרט הזה יש כאן מלחמת הכוכבים בתחפושת? נו, באמת…
אני לעומת זאת
ראיתי את ווילו אחרי שקראתי בפעם הראשונה את שר הטבעות וההשוואה אצלי היתה מתבקשת.
אני אהבתי את ווילו כיון שהוא היה מעין בקרוב של סרט המבוסס על שר הטבעות.
ואגב גם היום (אחרי שראיתי את הדוד) אני חושב שווילו היה ועדיין סרט טוב אבל קצר מידי מכדי להיות אפוס ולכן הוא נשאר בגדר אגדה חביבה.
תרגום הדיאלוג האלפי
תוכל למצוא כאן: http://www.elvish.org/gwaith/movie_elvish.htm
לגבי אלרונד – כולם התלוננו על אייג'נט סמית'. איזה מזל שאני לא זוכרת כלום מהמטריקס, אותו ראיתי רק פעם אחת כשיצא בקולנוע.
אבל אני לא מסכימה לגבי שפילברג. לדעתי הוא היה הורס את הסרט . לדעתי הוא היה מתרכז הבה יותר באפקטים ובאקשן ופחות בסיפור ובדמויות.
לשמחתי, לעולם לא נדע לבטח. ג'קסון עשה עבודה טובה ודי לי בכך.
אה, ובהחלט מומלץ להמשיך לקרוא את שר הטבעות לאחר ההוביט.
מה פתאום
שפילברג הוא במאי שמספר סיפורים קולנועיים וידוע שהוא משקיע בדמויות ובפיתוח העלילה לא פחות מאשר באפקטים.
אם היית אומרת סיימון וסט או מייקל ביי הייתי מסכים איתך.
לגבי שפילברג אין ספק שהוא במאי של סרטים שמשתמש באפקטים כאמצעי לספר סיפור ולא כמטרה.
גם אני
ראיתי את המאטריקס רק פעם אחת כשהוא יצא בקולנוע ולא זוכרת כלום. לכן במהלך הסרט לא יכולתי שלא לתהות מאיפה לעזאזל אני מכירה את השחקן הזה… עד שעליתי לאינטרנט וגיליתי! כך שבשבילי הוא לא היה שום אייג'נט סמית', רק שחקן קצת גרוע.
ודן ברזל – אני מקנאת בך מאוד על שראית את הסרט באולם עם סאונד אמיתי. מתי הספקת לעבור לפריז בכלל? כשקראתי את ההודעה השנייה חשבתי לרגע שאולי עברת מאמסטרדם לפריז בין שתי ההודעות ולא שמתי לב… כשאני היתי באירופה (פריז לונדון והולנד, עד כה) לא ראיתי אף סרט. איזה בזבוז. (או שלא)
היו לו גם חיים לפני מטריקס...
כי נדמה לי שכולם שוכחים לציין – הוא שיחק ב"פריסילה"!
ועוד במטריקס הוא היה לי מוכר להחריד…
עינת
היו לו גם חיים לפני מטריקס...
אולי, אבל בפריסיליה הוא היה עם איפור ושמלה, ככה שהוא לא היה ממש דומה. ובשרה, למרות השיער הארוך והדליל- הוא ממש אייג'נט סמית המכוער.
לא ממש מדוייק...
חלק גדול מאד מהסרט הוא לובש בגדים גבריים להפליא ונראה דיי נורמלי.
זה רק מוכיח שאנשים באמת לא זוכרים…
עינת
איפה? מי? מתי?
ראית את פיטר ג'קסון בסרט?
ראיתי אותו פעמיים ולא שמתי לב.
דרך אגב, אחד היתרונות של לראות את הסרט באירופה הוא שאף אחד לא יגיד "שייח יאסין" כל פעם שסארומן מופיע.
איך הצלחת למצוא קולנוע בפריס שמקרין ללא דיבוב לצרפתית? אני זוכרת את עצמי סורקת את העיתונים בטירוף ומחפשת את הכתובית version original
מצאתי רק סרט אחד, שלגייה של דיסני ולמרבה הזוועה הוא היה בכל זאת מדובב.
חזרתי מהסרט ואני מוכן
לחלוק את דעותיי.
אני פחות או יותר מסכים עם מה שנאמר: הבלארוג מדהים, סארומן נראה מגוכח וגם הקרב בינו לגאנדלף וגם גאנדלף שרוקד במסיבה, שהוגו נורא לא מתאים.
אני לא מסכים כל כך לגבי טיילר. רואים שהיא מנסה יותר מדי אבל סך הכל היא דיי בסדר.
קייט בלאנשט לדעתי עושה עבודה טובה מאוד בתור גלאדריאל.
אלייז'ה לא מרשים במיוחד, יכול להיות יותר טוב אבל גם בסדר.
העין של סאורון גם נורא יפה אבל הקרב בהתחלה בהחלט נראה קוטבי מדי, בלי הרבה אקשן מסובך: הם נלחמים, סאורון מרביץ לכולם, סאורון מובס.
באופן כללי, נהנתי מאוד. שום סיכוי שאני אקרא את הסדרה עוד פעם, לפחות לא בזמן הקרוב, אין לי כוח לזה עכשיו אבל כבר קבעתי עם חברים שלי לשנה הבאה.
עין? (אפשרות לספוילר)
שאני אבין, "העין של סאורון" הזאת שכולם מדברים עליה כל הזמן זה הסימן הכתום האליפטי שראו כל פעם שמישהו ענד את הטבעת או כשגנדאלף הסתכל עליה? אם כן, זה היה ממש לא ברור.
רגע, בעצם זה לא ספוילר, זה כתוב גם בביקורת למעלה.
כן, זאת עין.
לא ראית?
אישון חתולי שחור עם רשתית בוערת.
המשך מה ששכחתי לשים קודם:
ויגו מורטנסן גם שחקן טוב בעיני.
התרגום בכללותו בסדר אבל יש לו שתי נקודות שלא אהבתי:
A Ranger caught off guard זה לא נרדם על משמרתו, לא בדיוק.
וכשגדלריאל אומרת May it guide your way היא לא אומרת "תפילתי תנחה את דרככם", היא מתכוונת לאור שהיא נתנה לפרודו.
אבל באופן כללי דיי התעלמתי מהתרגום והקשבתי למה שהם אומרים.
הכי אהבתי, חוץ מהבאלרוג, זה את הקטע (וזה לא ספויילר רציני) שבו פרודו פוגש שוב את בילבו ובילבו מנסה לחטוף ממנו את הטבעת. אני לא יודע מה עשו שם אבל הפרצוף של בילבו היה מדהים.
אכן,אלה השיאים
וזה גם מה שעושה את איאן הולם לשחקן של הסרט הזה. אם שאלו אותי.
ג.
כן, זאת עין.
טוב לדעת.
ולמקרה שלא ראיתי, עכשיו אני רואה את זה בעמוד הראשי של האתר. כמה חמוד. :-)
ואם מדברים על התרגום, אני לא מבינה בכל הויכוחים שיש בישראל על לוטם-שמוטם, אבל שמתי לב שבמהלך הסרט התרגום של המילה Elf השתנה כל הזמן. בהתחלה זה היה "בני לילית", אחר-כך עברו ל"אלפים (בני-לילית)" (הסוגריים במקור), ולבסוף החליטו לשכוח מהסוגריים ועברו להשתמש רק ב"אלפים".
וגם בהארי פוטר היו קטעים מוזרים של תרגום, אבל זה כבר דיון לפתיל אחר.
כבר היו מספיק ויכוחים על התרגום
שני טולקינאים נכבדים עזרו לפורום פילם לבצע את זה והם אמרו שזה היה בכוונה כדי ליצור הקשר מסויים.
מדהים, מושלם, מהמם
אני עכשיו רשמית מכורה לסרט.
לא לספרים, אלא לסרט
וואו
נכון שהיו כמה פיקשושים אבל מה זה משנה?
אגב, אני בעד להוריד את ההפסקה.
נכון שצריך אותה (כי אחרי הכל- שלוש שעות זה לא קצת)
אבל היא כל כך הורסת!!!
שעה וחצי (!) לוקח להכנס לאוירה ולמהלך העיניינים ופתאום, הפסקה!
היא דרושה, היא נחוצה, אבל אי אפשר היה לוותר עליה לפחות בבכורה?!
ההפסקה מאוד דרושה ומאוד נחוצה
כשעה אחרי שהסרט התחיל כבר התחלתי להתפתל בכסא – לא משעמום או משהו כזה, פשוט מהרצון לצאת ולהסתובב (אפילו לא הייתי צריכה שירותים), כי מה לעשות זה מה שהורגלתי לעשות כל השנים, ובדרך כלל ההפסקה באה אחרי 50 דקות אז בתת-מודע כבר ציפיתי לה.
אחרי שעברה שעה ועד ההפסקה יצא ששאלתי את חברה שלי כל 5 דקות בערך כמה זמן עבר, כמו איזה ילדה מציקה. אבל לבסוף כשהגיע הקטע המפורסם "אתם תכונו אחוות הטבעת!!" ידעתי שזה זמן מושלם להפסקה, והיא באמת הגיע. הללויה, Praise the Lord.
היה מאד כיף לראות את שרה בלי
הפסקה. וממש לא הרגשתי בה צורך. להיפך. היה ממש מצויין. נכון שרצתי לשרותים מיד בסוף הסרט אבל זה לא סיבה להפסקה…
אוי
את לא *באמת* התכוונת לזה, נכון?
את לא יודעת אם תלכי לסרט השני? אבל לשלישי כן?
לא נראה לך שיהיו לך פה ושם חלקים חסרים?
למה לא?
א. לא אמרתי שאני בטוח אלך לשלישי. רק אולי.
ב. הרי קראתי את הספרים. זה לא שאני לא יודעת מה הולך לקרות בספר השני ובשלישי (ואם לנטפק עוד קצת – תמיד אפשר לקחת את הדויד. וכן – אני יודעת ש"בדויד זה לא אותו הדבר").
את לא *באמת* התכוונת לזה, נכון?
…לא אם השני יצמד לספר השני כפי שהראשון נצמד לספר הראשון.
ובתשובה לליאור: היכן "חיפשתי מתחת לבלטות שהאפקטים הם אפקטים ואי דיוקים קטנים"? איני יודע למי כיוונת את תשובתך, אך כנראה שלא היה זה אלי.
נהניתי מהסרט, כפי שציינתי בהודעתי הקודמת, אך הדברים שהפריעו לי במהלכו (אין טעם שאחזור עליהם שוב כאן)…היו בדיוק כאלה: הפריעו לי במהלכו. ולא "חיפשתי מספיק חזק", הלוואי והייתי צריך.
לא התכוונתי אליך
זאת היתה אמירה כללית שכזאת.
זו קצת הגזמה, לא?
קודם כל, קח בחשבון שלא כולם יכולים לכבות את הראש בסרטים. שאלות והערות תמיד עולות וזה בסדר. אני לא חושבת שצופי הקולנוע צריכים לקבל כמובן מאליו את כל מה שמאכילים אותם, כי אז *כל* מה שנקבל יהיו סרטים שמזלזלים באינטליגנציה של הצופים.
להגיד שמי שלא נהנה מ'שרה"ט' איבד את יכולתו ליהנות מסרטים באופן כללי נשמע לי כמו הגזמה פראית. את 'שרה"ט' לא אהבתי (יש לי בעיה להגיד "נהנתי". בגדול – כן יצאתי בהרגשה טובה, אבל זה היה כי החצי השני של הסרט היה טוב יותר מתחילתו. אבל לאורך כל הסרט היו לי טענות), אבל יומיים אחרי הצפייה כשניסיתי להזכר מה צרם לי בו – לא הצלחתי, ולא כי תכונותיו הטובות מאפילות על החסרונות, אלא פשוט כי הוא לא נחרת לי בראש כמשהו גדול במיוחד.
אז מה? אז זה מפחית את ההנאה שלי מסרטים אחרים? אני לא חושבת.
חוששני שאחלוק עליך
וזה אחרי שאין ספק שנהניתי מהסרט. אבל, למרות שקשה להודות בזה, מותר לפעמים לבני אדם להחזיק בדעה אחרת משלי. לכל אחד יש את הסרט שהוא מתלהב ממנו ללא גבול, ואחרים קצת פחות. תשאל את לונג לגבי מרד התרנגולים – סרט שיצא מתחת ידיה ללא פגם בכלל, ולדעתי היא קצת נסחפה, אף שאהבתי בהחלט.
אני שמח לגלות ממכרים שראו את הסרט שרובם התלהבו בערך כמוני (ויש לי חוג מגוון, מיינד יו), אבל דעות אחרות לגיטימיות. לגבי חיפוש פגמים, המונח מכסה מרחב גדול.מישהו העיר לי, שבקרב מסויים בסרט מישהו תוחב חרב באורק, ומוציא אותה נקייה לגמרי. וגופה זזה קצת. זה ניטפיקריות (ולא ספויילר; עד עכשיו אין לי מושג על מה מדובר). יש כמה פגמים שלא שמתי לב אליהם עד שמישהו הגיב פה. אבל זו הנקודה – אולי הוא\היא צודק\צודקת, אבל לא שמתי לב לזה ולי זה לא הפריע בכלל.
מחלוקות הן לגיטימיות – גם אם אני לא מסכים לאף מילה. אז הבה נכסח דעות ולא אנשים, אלא אם כן הם התחילו, בסדר?
(אוי, צדיק ידוע שכמוני)
אני?? מכסח אנשים???
חס וחלילה.
ב"לכבות את הראש" לא התכוונתי לשבת ולאכול כל מה שנותנים לך, ממש לא.
אני מניח שהגזמתי קצת, אבל כל מה שרציתי לומר היה שלפעמים חיפוש יתר אחר פגמים פוגע בהנאה מהסרט, ובשה"ט לא היו כמעט פגמים, לא בולטים, בכל אופן. שוב, לפי דעתי.
הרי הגיוני שלכולם יהיו דיעות שונות, אם כולם היו מסכימים על הכל אז היה כאן נורא משעמם, לא?
אני מאמין באמת ובתמים שיש מבקרי קולנוע לא מעטים, בעיקר מזן השניצקליין, שאיבדו את יכולתם להנות מסרטים, מרוב נטייתם לחפש פגמים, לפעמים איפה שאין כאלו. בגלל זה אני לא נוהג לקרוא ביקורות על סרטים שאני מתכוון ללכת אליהם, כי אני יודע שאם המבקר יצביע שם על איזושהי בעיה או פגם בסרט, אני אחפש את אותו פגם שאולי לא הייתי שם לב אליו בצורה אחרת.
אני?? מכסח אנשים???
חיפוש הפגמים, מה לעשות, לא היה קשה במיוחד בסרט הזה.
אני אודה מראש: אהבתי אותו מאוד, למרות הפגמים. הוא באמת סרט מדהים ויזואלית עם פסקול מצוין לפעמים (חוץ מאניה הנודניקית). הסרט מצדיק לחלוטין את מחיאות הכפיים שהוא קיבל בסוף ההקרנה (והוא קיבל).
אבל אובייקטיבית, מה לעשות, יש בו לא מעט פגמים. צילום קרבות תזזיתי מדי, כוראוגרפיה סטנדרטית, מלודרמטיות מוגזמת + כמות דמעות מסרט טורקי, ובעיקר עלילה שרובה מעבר מסצינת קרבות אחת לשניה. יחסית לסרטים הבאמת-טובים בהיסטוריה הקולנועית, זה ממש לא משהו.
התשובה הסטנדרטית -
"אם מתעלמים מהדברים הלא טובים, הסרט הוא מצויין."
די. תפסיקו לבקש ממני להתעלם מדברים, או לכבות את הציניות. סרט טוב יעבור דרך כל אלו, וימצא חן בעיני.
התשובה הסטנדרטית -
שלי, היא שלא שמתי לב לפגמים עד הרבה אחרי שיצאתי מהסרט, והם נראים לי זניחים לחלוטין.
"סרט טוב יעבור דרך כל אלו וימצא חן בעיני". לא יכלתי לומר את זה טוב יותר. רק שבעיני, שר הטבעות עבר את זה כמו גדול.
סליחה?
נמאס לך ממה? מזה שלא כולנו חושבים אם אותו הדבר כמוך, ומגיבים פה בדיוק באותו נוסח ועל אותם הדברים שאתה הגבת? אתה רוצה שכולנו נעשה הכל כמוך? לך 'צטרף לבורג. פה אנחנו אינדיווידואליסטים (אני לא!) (באנגלית זה נשמע יותר טוב).
וכדאי שתחשוב שוב על הקריטריון של "אהבת הספר מלפני הסרטתו" בקשר לשחקנים… היית מעדיף שחקנים לא טובים שאהבו את הספר?
________________
ילה"ש,
גל
לא גל. נמאס מהקטנוניות
וכן. הייתי מעדיף שחקנים פחות ידועים שאוהבים את הספר. כי זה לא עוד אחד מאותם ספרים שהפכו לסרט , זה הרבה מעבר לכך.
למיטב ידיעתי
פיטר ג'קסון התייחס בכבוד רב לספר, ופתח את צילומי כל סצינה בקריאה בקול של הקטע הרלבנטי בספר. השחקנים התעמקו בספר ובהמשכיו כדי להיכנס לדמויות. לא כל שחקן היה עושה את זה, וזאת הסיבה ש*אין* בשרה"ט כוכבי ענק מסדר הגודל של ברוס וויליס או מל גיבסון.
אני חותם על כל מילה שבין הפסקה הראשונה ל"ולסיום"…
דו''ח שבועי התנהגות קהל ישראלי
אבל לפני הכל, להלן תמצית חוויותי מהסרט:
א. מה שכולם אמרו
ב. אבל לא מה שההוא אמר
נו, בחייאת כבר שמעתם הכל, אתם באמת מעוניינים שאני אחזור על דברים שכבר נאמרו? לא כך חינכו אותי בכתה ג' !!
——————————
29.12.01
דו"ח שבועי בנוגע להתנהגות קהל ישראלי מצוי בסרט "שר הטבעות" יוצא גם השבוע, להלן הממצאים:
א. הקהל הישראלי המצוי נוהג לפצוח בצחוק וגיחוכים למראה פניו של השייח' יאסין, כולל הסברים נלווים במי המדובר לאנשים תמימים שמנסים להתרכז להנאתם בסרט.תופעה זו , מסתבר, כלל ארצית, ויש לשער, שסאגה שלמה עם פרצופו של השייח' תוציא את הקהל הרחב ותהווה שובר קופות והנאה צרופה.
ב. הקהל הישראלי המצוי מאוד התרגש בהכנסו לאולם המלא מפה לפה, מפה לאוזן, ועוד כמה איברים. לכן, עם תחילת הסרט היה נפלא לשמוע את האולם כולו מתמלא בליחשושי ששששש… הולכים ומתגברים שנמשכו גם לתוך הכתוביות, הקריונות ונופים ירוקים. ששש.
ג. הקהל הישראלי המצוי נוהג למחוא כפיו בהתלהבות כולל קריאות הידד זערוריות למראה קרבות ואיבחות חרבות.
ד. הקהל הישראלי המצוי לא רק לא יכבה את הפלאפון שלו בתחילת הסרט, אלא אם למישהו כבר מצלצל הטלפון, שכניו יעירו את הערותיהם על המעשה הנלוז בקול שיעבור מקצהו האחד של אולם רב חן ת"א לקצהו השני. שכולם ידעו, למען יראו ויראו.
וחברה שלי פחדה שיהיו ילדים…
דו''ח שבועי התנהגות קהל ישראלי
אני שמחה שאצלך היה כזה קהל מגניב וסבבי, אבל בהקרנה שאני הייתי בה…
א. אף אחד בסביבה הקרובה שלי, כולל אני, לא שם לב לדמיון בין מה-שמו והשייח' יאסין, ולא נשמעו שום צחקוקים חשודים.
ב. לא היה שום שששינג וכמה אנשים נכנסו באיחור לשורה שלפניי והסתירו לי את כל המסך וכל ההקדמה המסופרת.
ג. מחיאות כפיים? קריאות הידד? אני, לפחות, הייתי עסוקה מדי בלהתפעל ולפעור את הפה בשתיקה – אני לא יודעת מה כל השאר עשו באותו זמן.
ד. פחחח, על לכבות פלאפון אין מה לדבר בירושלים. זה נעשה כל כך נפוץ וברור מאליו כביכול, שבפעמיים הראשונות זה אפילו לא הפריע לי. בפעם השלישית שהפלאפון של אותו בן אדם (!!) צלצל, כבר חצי מהאולם הסתובב אחורה ותקע בו מבטים, ונראה לי שזה עבד בסוף.
ועדיין, היה טוב וטוב שהיה.
ו"הארי פוטר" היתה כזאת הקרנה גרועה, שלא כדאי שאני אתחיל אפילו. אבל לא פלא, זה היה במבשרת.
מי הם בדיוק חברי ''אחוות הטבעת''?
יש המון מה להעריך בסרטו של ג'קסון,אבל אי אפשר להתעלם מהליקויים החמורים של הסרט, הן מבחינה סגנונית, ואף חמור מכך, מבחינה עלילתית.
ראשית נתחיל בצילום, הבחירה של ג'קסון באנדרו לזני כצלם ראשי היא לא רק תמוהה, אם נתחשב בעובדה שהסרטים המשמעותיים ביותר בקריירה של לזני הם שני סרטי "בייב" החזירון המדבר, אלא כנראה גם שגוייה,לא ברור בדיוק מה מטרתם של הגוונים הקודרים והאפורים בהם צובע לזני את הפריים, ושל הרכות ההזייתית שמאפיינת את מרבית הסצינות בסרט, האם מדובר בבחירה סגנונית (שגויה) שבאה להבהיר לצופה שהעולם שמוצג בפניו הוא עולם של פנטזיה, או שמא באמת מדובר באוזלת יד של המעורבים בעשייה?
אני לא יכול שלא לתהות מה היה קורה לו היה ממשיך ג'קסון לעבוד עם אלון בולינגר, הצלם שליווה אותו מאז "יצורים שמיימים" ואחראי על כמה מהרגעים המרשימים ביותר בפילמוגרפיה של ג'קסון.
שנית נדון במוזיקה, בעוד שהחלקים המסורתיים יותר שהלחין האוורד שור לסרט הם יחסית מוצלחים, השימוש המוגזם במוזיקת מקהלות, הוא בוטה ואינו תורם לסרט שום דבר, חוץ מאשר להפוך סצינות שהיו מרשימות מלכתחילה, לצעקניות יותר ורועשות יותר, גם כאן יש לתהות על הבחירה של ג'קסון בשור, שור הוא מלחין ותיק וידוע אבל הוא בודאי אינו האיש המתאים להלחין אפוס מסוג זה.
הדבר הראשון שג'קסון היה צריך לעשות עם התקציב הנדיב שקיבל מניו ליין סינמה הוא להקיף את עצמו באנשי מקצוע מתאימים, עם רקורד מוכח, ייתכן והבחירה של ג'קסון בשור ולזני נבעה מרצון לחסוך בכסף ולהשאיר את התקציב לאספקטים אחרים של העשייה הקולנועית (אפקטים?,עיצוב?), או אולי התשוקה הגדולה של ג'קסון להביא את "שר הטבעות" אל המסך היא זו שגרמה לו לבחור בצלם ומלחין, שלכאורה אינם מתאימים, מתוך מחשבה שדוקא הם יימלאו את הוראותיו ויממשו את החזון שלו, בצורה מדויקת יותר, ללא שיקולים אישיים, בכל מקרה מדובר כנראה בבחירה מוטעית.
אין ספק למשל שהבחירה של כריס קולומבוס בג'ון סיל כצלם ובג'ון וויליאמס כמלחין, הפכה את "הארי פוטר" לסרט טוב יותר ממה שהוא באמת.
אך חמורים מכל בעיני הם הליקויים העלילתיים של הסרט, לא קראתי מעולם את ספריו של טולקין, אבל אני מניח שבספר כל אחת מהדמויות הרבות שמאכלסות את הסיפור זוכה לכבוד הראוי לה, בסרט לעומת זאת כל דמות זוכה להיות באור הזרקורים זמן מעט מדי, ג'קסון מביא אל המסך קאסט מרשים של שחקני משנה אהודים כמו ויגו מורטנסן, שון בין וג'ון רייס דייויס , אבל עושה רושם שאין לו כל עניין בדמויות שהם מגלמים, וכאשר מגיע זמנה של אחת הדמויות למות בקרב, לצופה פשוט לא אכפת.
היחידים שמקבלים את תשומת הלב הראויה הם פרודו (וגם כאן הבחירה באלייז'ה ווד היא מוטעית, כתפיו הצרות פשוט אינן מסוגלות להחזיק עליהן את המשא הכבד שג'קסון מטיל עליו) וגנדלף, בגילומו המעולה של איאן מק'קלן, עושה רושם שג'קסון בעצמו מודע לכך שגנדלף הוא הדמות המעניינת ביותר בסרט.
אני מניח ומקוה שה"קמצנות" של הסרט בנוגע לרקע והעומק של הדמויות נובעת מהעובדה שמדובר בחלק ראשון של טרילוגיה, וממתינות לנו המון תגליות והארות לגביהן בהמשך הדרך, אבל זה אינו תירוץ להפוך את החלק הראשון של הטרילוגיה לדל ושטחי, מתגובות ששמעתי מצופים, מרבית מעריצי הסרט הם אנשים שקראו ואהבו את הספר,
כנראה שמי שקרא את הספר יכול להנות מהסרט, על סמך ההכרות שלו עם הדמויות והמשך העלילה, ולהתעלם מהמגרעות שלו.
ג'קסון היה צריך להלך כאן על קו דק, בין הרצון לרצות את מעריצי הספר, לבין הרצון ליצור יצירה קולנועית שלמה סוחפת ומלהיבה, והבעייתיות של הדילמה הזאת ניכרת לכל אורך "אחוות הטבעת"
לפני שכל המעריצים תוקפים אותי בפרצי זעם בלתי נשלטים, אני חייב לציין שצפיתי בסרט בערב הבכורה העולמית שלו באולם מלא, באחת השורות האחרונות בצד, עם אנשים שיצאו וחזרו מהשירותים מהשירותים ללא הפסקה במהלך שלוש השעות עליהן הסרט מתפרש.
זוהי התגובה הראשונית שלי לסרט, ואני בהחלט מתכונן ללכת לצפות בו שוב כאשר האולמות יתרוקנו קצת, מי יודע אולי דעתי תשתנה, למען האמת אני ממש מקווה שכן, כל כך רציתי לאהוב את "אחוות הטבעת", אולי עוד יצא לי.
אוף. אני כנראה אידיוט.
לא הצלחתי להבין מה -כן- אהבת בסרט.
סליחה...
מה ז'תומרת:
"אין ספק למשל שהבחירה של כריס קולומבוס בג'ון סיל כצלם ובג'ון וויליאמס כמלחין, הפכה את 'הארי פוטר' לסרט טוב יותר ממה שהוא באמת"?
איך סרט יכול להיות טוב יותר ממה שהוא באמת?
או שגם את/ה הלכת לאיבוד בפלצנות של עצמך?
לא, השאלה היא
איך הבחירה של ג'ון וויליאמס שיפרה את 'הארי פוטר'. מלחין ענק או לא, הפסקול היה חדגוני ומעצבן.
''סרט טוב יותר ממה שהוא באמת''
מזכיר לי חיש מהר שני סיפורים:
עצומה).
א.מספרים שמרק טווין אמר על המוזיקה של וואגנר ש"היא טובה יותר ממה שהיא נשמעת".
ב. מספרים שהקריי 2 היה מחשב כל-כך מהיר, שהוא היה מסוגל לבצע לולאה אינסופית בארבע דקות.
ולעצם הביקורת של אניקי הנ"ל, אני חייב לומר שכנראה היא מיועדת אך ורק לסטודנטים לקולנוע. אני לתומי לא ידעתי שהפסקול רשום בטאבו על שמו של מישהו.
ולמעשה, אם נמשיך, נראה שהביקורת הנ"ל מתמצית ב"למה לא נתנו לי ללהק את שרה". ומה? הרי ברור שאקי אבני היה צריך לעשות את פרודו, איבגי את בילבו, מייק בורנשטיין את אלרונד (ממילא לא היו מרגישים בהבדל), וזאב רווח את הבאלרוג.
את ארוון, כמובן, היתה עושה טינקרבל.
וצוות בוגרי סם שפיגל היה עושה עבודה מה-זה אומנותית ומגניבה על הסרט. איזו פאדיחה שנתנו לפיטר ג'קסון לביים, האוסטרלי האפס הזה.
(
איך העזת
א. לשכוח את גילה אלמגור בתפקיד גלדריאל,
ב. לקרוא לפיטר ג'קסון אוסטרלי. אלפי קיווים זועמים היו מנקרים אותך למוות אם היו שומעים.
לא סתם:
א. התלבטתי בינה לבין יעל אבוקסיס – הליהוק הנשי הקבוע לכל תפקיד שלא יהיה. שלא לדבר על כך שכל תקציב האפקטים היה הולך על העלמת הקמטים מאלמגור.
ב. אוסטרליה, ניוזילנד – שתיהן לא הוליווד, אז זה אותו דבר, כמובן.
מי הם בדיוק חברי ''אחוות הטבעת''?
היהפוך שניצקליין עורו?
הביקורת של אניקי הצליחה לגרום לי בהפוכה להגביר את חיבתי לסרט לאחר שאני במו מקלדתי ניסיתי לצנן את ההתלהבות. יופי.
ואם מתפתחת איזושהי קונספירציה לנגד עינינו הרי שניתן לראותה גם בביקורתו (אני מקוה שהאזכור לא שורף את האתר) של הקליין בעצמו, היום באתר של "הארץ".
ג.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=112006&contrassID=2&subContrassID=7&sbSubContrassID=0
וואלה, לפעמים נדמה לי
שאורי קליין משתמש בעצמו במילון שבאתר 'די אורי די' ומקפיד להשתמש בכל ביטוי לפחות פעם אחת.
"מהבחינה הזאת הסרט הראשון בטרילוגיה הוא מוצר קולנועי מסורתי בעל צביון כמעט קלאסי. אבל ג'קסון מצליח לחרוג מהמסורתיות הזאת, ובעזרת
לא מעט מחשבה, דמיון ואפילו ריחוק אנליטי מסוים, להפוך את "אחוות הטבעת" לסרט שהוא בו בזמן ההרפתקה עצמה וגם מבט מהורהר ומפוכח עליה."
נו, זה לפחות אומר שהוא אהב את הסרט, לא?
אורי אורי אורי.....
ושימו לב לזה:
"יש בסרט סצינות שמעוצבות בצבעוניות ישירה ואלמנטרית, ילדותית כמו במכוון, המזכירה את האיורים שליוו את הספרים שקראנו בילדותנו……ואחרות מתאפיינות בסגנון מינימליסטי קודר יותר, שמזכיר לעתים חיתוכי עץ". חיתוכי עץ!!!
סליחה שאני מעירה על כך,
אבל למה אתה משנה ניקים כל הזמן? אם כבר התחלת להגיב באתר, לא כדאי לכתוב תחת שם אחד כדי ליצור לעצמך אישיות וירטואלית? כשאתה כותב בשם אחר כל פעם, לא מקשרים בין תגובה אחת לאחרת, וה"אישיות" שלך הולכת לאיבוד.
ואם אתה סתם נהנה להמציא ניקים, אתה יכול להוסיף אותם בסוגריים, למשל, לניק אחד קבוע (שאני די בטוחה שהיה לך, אבל כבר הספקתי לשכוח מה הוא).
צודקת.
את צודקת בהחלט. מהיום תכירי אותי כערן, ואך ורק כערן.
נעים מאוד
אורי בחזקה רביעית:
אם לדבריו "אני בין היחידם שההתרגשות מספריו של ג'יי. אר. אר. טולקין פסחה עליהם. לא קראתי אף אחד מהם…"
אז איך "יש בסרט סצנות שמעוצבות בצבעוניות[…] מזכירה את הספרים שקראנו בילדותנו"?
אילו ספרים, מר קליין?
לא שאני מצדיקה אותו
אבל לא נראה לי שיש קשר. את ספרי שר"ה הוא לא קרא. ספרי ילדים אחרים בילדותו הוא כן קרא (מסתבר). הוא לא אמר שזה מזכיר לו את ספרי *שר"ה* שהוא קרא בילדותו, אלא סתם ספרי ילדים. איה פלוטו, למשל.
משונה.
לי שר הטבעות הזכיר דווקא את מיץ פטל.
(ההערה הזו יותר טפשית משלו?)
''מאוחרי ההר...1,2,3
שם ישבו שלושה גמדים…"
"לעולם לעולם לעולם לא נצא מכאן…"
בילדותו של אורי קליין
הספרים בכלל הודפסו עם ציורים בצבע?
ביקורת בונה?
יקיר אלקריב ירד רצח על הסרט במקומון של תל אביב, ולא רק שהוא ירד על הסרט, הוא גם ירד על כל ז'אנר הפנטסיה, כשהוא טוען שהכל נקבע באופן שרירותי והפרטים מתישים אותו.
הביקורות האלה מתישות אותי.
גם אני לא קראתי את הספר,
ואפילו לא ראיתי את הסרט (מה לעשות, הבריזו לי, ואפילו לא התקשרו אח"כ *לא מנסה לרמוז כלום*), אבל על פי מה שהבנתי, גם בספר עצמו הדמויות לא מקבלות ממש עומק.
אני יודעת, בכל אופן, שבהוביט יש 13 גמדים, ואין להם שום משמעות, ואי אפשר אפילו לזכור את השמות שלהם, כך שזה לא פאק של הסרט.
למרות שמאוד אהבתי את ''שרה'',
אני מאוד, מאוד, מאוד מסכימה איתך.
הצילום היה טוב. לא יותר.
המוסיקה היתה חביבה בנקודות, אבל מעיקה אחרי שלוש שעות. לא משהו.
שניהם היו יכולים להיות ה-ר-ב-ה יותר טובים, אם ג'קסון היה חוסך, למשל, את האפקטים הויזואליים השנואים עלי כל-כך – כן, אני מדברת על גנדלף בבאג-אנד וגלדריאל.
אבל הרבה הרבה יותר מזה, מפריעה לי חוסר ההזדהות עם הדמויות – אין ולו דמות אחת שאפשר היה להזדהות איתה, ליצור איזה שהוא סוג של קשר רגשי. וזה בניגוד לספר עצמו, שיוצר הזדהות עם כמעט כל אחת מהיצורים המאכלסים אותו… הדמות היחידה שג'קסון מנסה לגרום לנו לחוש *משהו* כלפיה היא פרודו, נסיון שנקטע באיבו בזכות המשחק העצי להחריד של אדון יער…
וחבל. הסרט הזה היה יכול להיות אחד האהובים עלי בכל הזמנים, והוא לא. אין רגשות.
משהו נחמד שמצאתי -
http://www.ugo.com/channels/filmtv/features/middleearthguide/retold.asp
רעיון נחמד, לדעתי, אבל לא 'מממש את הפוטנציאל שלו'.
דווקא מאד נחמד.
סיילנט גימלי?
סוף סוף הבנתי..
על איזה סרט אתם מדברים כל הזמן!
http://us.imdb.com/Title?0111072
גם בצפיה שניה אהבתי.
מאד. לא היתה לי את השקיעה המוחלטת לתוך הסרט בפעם הזו, אבל למרבה הפלא לא רק שלא השתעממתי אפילו לרגע אחד – הייתי מרותקת למסך לגמרי.
הפעם ראיתי את הסרט אחרי שקראתי את כל הטרילוגיה, עובדה שגרמה לכמה תמיהות קטנות בסגנון של "איך הם יראו את זה בסרטים הבאים אם הם לא
הסבירו לנו את זה פה?". למשל, כל עניין הגלימות והלמבס שכבר הועלה פה.
מעניין אותי אם הסרט השלישי יסתיים כמו הספר, או בנקודה מוקדמת יותר.
מאחר וזו היתה צפייה שניה ניסיתי להתעמק יותר בפרטים קטנים, ושמתי לב – בין היתר – שממש לפני שארוון מגיעה ולוקחת את פרודו הם עומדים ליד
טרולים מאובנים. כנראה שזה היה קטע שהם כן צילמו אבל הורידו
בעריכה הסופית.
גם הפעם הערצתי את לגולס. אורלנדו בלום מגלם אותו בצורה מדהימה. כשהם הולכים בשלג, וכולם מבוססים בו, הוא פשוט מרחף לו בקלילות מעליו. אתם
חושבים שגם במציאות הוא כל כך זקוף כל הזמן?
אלייז'ה ווד היה יותר מוצלח הפעם. אבל אולי השיפור במשחק שלו נבע מכך שקראתי את הספרים הבאים. הוא חייב להיות כל כך חסר אונים ב"אחוות הטבעת", כדי שבהמשך יהיה לו מאיפה לצמוח.
איאן מקלן היה ונותר מצוין. העיניים שלו… איך מישהו יכול לשנות את העיניים שלו בכזו התאמה לדמות שהוא מגלם?
הקולנוע היה מלא למדי. מתמיה, בהתחשב בכך שהסרט הגיע לפני שבועיים, והיום זה סתם יום של חול.
ולסיום, שאלה בקשר לסוף של הספר השלישי (מי שלא קרא, ולא רוצה לדעת – מתבקש לא להמשיך לקרוא):
מהם בדיוק הנמלים האפורים, ולמה כל נושאי הטבעות הולכים לשם? זה אמור לסמל את כך שתם עידן הטבעות?
!ספויילר! לסידרה
לא הייתי מחשיב את ואלינור, ממלכת הואלר ל"ייבשת". אולי אי.
זוהיא ממלכתם של הולאר ("האלים"9, ובני הלילית קיבלו ראשות לחזור לשם בפעם הקודמת שעזבו (אי שם בסוף העידן הראשון אאל"ט)
יש לציין
שהיום חל יום הולדתו של ג'ון רונלד ראועל טולקין.
!באלרוגים מפוחלצים! !זיקוקין דינור!
נחמד לדעת! וגם שמחתי ללמוד מה עומד מאחורי הגררר האימתני. אולי בהזדמנות זו מישהו שיודע משהו על חייו יספר לנו עליו?
טולקין.
נולד לפני 110 בדרום אפריקה לאמא קתולית ואבא שדי לא היה בסביבה. אחר כך
הם עברו לאנגליה. אמא שלו מתה כשהוא היה בן 10 בערך אמא שלו מתה והוא
ואחשלו גודלו על ידי כומר.
בשלב יותר מאוחר הוא שיכן אותם באיזה דירה ובדירה סמוכה גרה אחת בשם
אדית שטולקין אהב להתרועע עמה. הכומר לא אהב את זה והעביר אותם דירה
ואסר עליו להפגש אתה.
לימים נשא אותה טולקין לאישה.
מגיל צעיר הוא התחיל להמציא שפות.
הוא למד ספרות ושפה אנגלית באוקספורד ושירת בצבא בריטניה במלחמת העולם
הראשונה.
בתור תחביב, הוא המציא את שפות וסיפורי הארץ התיכונה.
ההוביט התחיל בתור שרבוט על טופס בחינה שהוא בדק (לא רק ג'יי קיי רולינה
הייתה צריכה להתחיל לכתוב על נייר לא שלה :-) ) והמשיך כסיפור לילדיו.
לבסוף התפרסם ההוביט והמו"ל דרש ספר המשך. הוא עבד 14 שנים על שרה
ולבסוף פרסם אותו.
בביוגרפיה שנתתי יתכנו אי דיוקים.
ביוגרפיות מקיפות יותר (עברית):
http://inflow.org/tolkien/files/tolkien.html
http://www.geocities.com/Athens/Troy/4715/h06.htm
אמא שלו מתה פעמיים?
חתיכת על חוסר מזל...
לא גררר אלא גררט.
גררר זה כשמישהו מתעצבן.
ויש להבדיל גם מ-גררמ שזה סופר אחר .
בכל אופן, מזל"ט לגררט!
סרומן נראה כמו השיח יאסין(!)
אני מקווה שאף אחד לא רשם את זה עדיין כי לא עברתי על כול התגובות,אבל אני לא יודע מה איתכם כשראו אותו לראשונה בסרט הקהל התחיל לצחוק(בשקט..כי עדייו יש כבוד לתת לכבוד שרה)
ברכותי!
אתה האדם המיליון שרושם את השורה הזאת ברשת הישראלית במשך השבועיים האחרונים.
זכית בהזמנה ליאסין-לנד, פארק השעשועים שהוא הספונסר הסודי של הסרט.
חביבי..
אין צורך להיות GAS רוח
גם אין צורך לגלות לנו משהו
שמתייחסים אליו ב*שמונה* הודעות שונות רק בעמוד הזה.
אוי לא!
אני זקוק לחיבוק עכשיו…
זמני קצר (דקה ו3/4)
אז רק אומר – קרא את הספר!
אין קשר ממשי בין העמים בסיפור לבין עמים במציאות שלנו.
(או – כל אחד מוצא את הקשר שלו)
המכשף הרשע- אתה מתכוון לסארומן?בכל אופן – לא!
ההסבר על האורקים – כן!
לטבעות האחרות – כן ולא!
אופס, זמני תם
יש לי עוד מספר דקות
אז אמשיך.
לחלק השלישי –
לגבי הטבעות האחרות – השלוש של האלפים – הן אינן ממש כפופות לטבעת האחת, אך הן גם אינן ממש יכולות לה. השלוש משמשות להגנה כמה שניתן נגד כוחות האופל (לגלאדריאל יש אחת, למי ששם לב. ולא אספר אצל מי האחרות כדי לא לספיילר את ההמשכים).
העין מסמלת את סאורון.
השני- בורומיר, הוא הבן של אה, שכחתי איך קוראים לו, העוצר של גונדור. גונדור זוהי הממלכה שהכי קרובה למורדור (ממלכת הרשע). בגונדור, כאמור, יש עוצר ולא מלך, כבר הרבה שנים.
בחלק השלישי, "שובו של המלך", ישוב המלך של גונדור.
סוף ספוילר.
סאורון לא היה אדם. אבל בשביל לספר מהו כן אני צריך לחזור ולקרוא את הסילמריליון.
טוב, צריך ללכת – יש סטארגייט תיכף
זה רק אני או שאתה הפכת את טולקין לנאצי?
האלפים הם הטוב המושלם! איך הצלחת להפיך אותם לגזע הארי?
ולמרות האף הבולבוסי של גנדלף (שאגב, מככב בדוחקו האחרון) דוקא המכשף הרשע אמור להיות היהודי?
טולקין, להזכירך לחם במלה"ע II
כ*נגד* הגרמנים. באמת הייתי רוצה לדעת איזה טולקינאי ליחש לך את השטויות האלה.
עוף ברוטב
טולקין לחם נגד הנאצים?
קצת פרטים אם אפשר.
תיקון טעות:
טולקין לחם במלחה"ע הראשונה כמובן – הוא הרי היה בן 20 ומשהו אז.
וחוץ מזה, לעוצר של גונדור קוראים דנתור, אם אני לא טועה(בשביל גל).
מספר תשובות
טולקין תיעב אלגוריה (חבל שאני לא יודע איך להדגיש), וכל ניסיון לחפש אלגוריה בסיפורים שלו נועד לכישלון. כמובן שאם מנסים ממש חזק אפשר למצוא משהו שיתאים, אבל את זה אפשר לעשות לכל דבר . מטרתם של כל הסיפורים היא אך ורק זאת- להיות סיפורים. מכאן אני מדלג על שני השאלות הראשונות שלך.
כיעקרון ההסבר על האורקים נכון, עוד פרטים אפשר למצוא בסילמריליון.
להמשך הסדרה) בנו של עוצר גונדור. כמו שנאמר גונדור היא המדינה(מדינה?) הקרובה ביותר למורדור והמקום החשוב ביותר של בני האדם. בקיצור נמרץ מאוד הסיבה לכך שאין מלך בגונדור ,היא שלא נמצא אף יורש ישיר שדם מהשושלת המלכותית זורם בעורקיו. כעיקרון באחווה יש נציג לכל אחד מהגזעים ובורומיר הוא נציג בני האדם.
לטבעות עצמם יש כח אבל קשה להגדיר אותו (או שאני פשוט לא זוכר) לטבעות העלפים לדוגמא היה את הכח להקפיא את הזמן, במובן של למנוע את נזקי הזמן כמו התיישנות ובלאי.
העין מסמלת את סאורון ותו לא.
בורומיר -(
סאורון – סאורון הוא מאיא. אפשר להגדיר את המאיאר (מאיא ברבים) כאלים מדרגה שניה לאחר הולאר. הם בעצם אלים שנוצרו על ידי האלים. דרך אגב, גם הבלרוג הוא מאיא.
כתבתי הכל בקיצור נמרץ מאוד מאוד מאוד כי אין לי זמן אני אשמח להרחיב בהזדמנות אחרת, אם יש לך עוד שאלות, תשאל.
ועוד
לסדרה
גם גאנדלף הוא מיא
ועוד
לסדרה
לא בדיוק. גנדלף הוא איסטרי והיו חמש כאלה, האם מישהו יודע מי היו החמישה?
אאל''ט (ספוילר?)
סרומן, גנדלף, רדרגסט, ושני תאומים ירוקים (או כחולים, או סגולים, או משהו) שהלכו לאיבוד בשלב כלשהו, או משהו.
ציטוט מעורפל, לפי זיכרון מעורפל (longbottom rulez!), מתוך "סיפורים שלא נגמרו" או איך שלא קוראים לUnfinished Tales בעברית.
אררר. האיסטארי הם מאיאר...
הם פשוט המאיאר שנשלחו לארץ התיכונה.
שאלה בקשר לסילמריליון.
מה זה בדיוק? משום מה תקוע לי בראש שזה לא ממש ספר עלילתי, אלא יותר פרטים על הארץ התיכונה והעולם שטולקין בנה. יש לי תחושה שלא זה המצב.
בקיצור, יהיה אפשר לעשות מהסילמריליון סרט?
שום סיכוי.
הסילמרליון הוא ספר אגדות של הארץ התיכונה. הוא יותר כתוב כספר הסטוריה או כתנ"ך מאשר כספר עלילתי.
ובכל זאת, אם הוא יוסרט
כמו הדקות הראשונות של 'אחוות' – אני אלך.
אפשר לחשוב שסרטים היסטוריים
או מבוססים על התנ"ך לא קיימים.
אבל כמו שהדג אמר- אם זה יהיה כמו ההתחלה של אחוות – אני אלך!
ההתחלה של הסילמריליון
יכולה באמת להיות מייאשת, כי כל הקטע של בריאת העולם מסופר בצורה מאוד תנכ"ית. אבל ההמשך מצוין. הסיפורים הם די קצרים ,ובניגוד לתיאורים הארוכים של שר הטבעות, בסיל' יש מידע נטו. מי שמתעניין בהסטוריה של הארץ התיכונה יאהב מאוד.
המבחן שלי כדי לדעת אם מישהו יאהב את הסיל' או לא, הם הנספחים של שר הטבעות. אם המידע שמופיע בשתי הנספחים הראשונים מעניין אותך, הסיל' הוא בשבילך. אם לא, לא הייתי ממליץ להתחיל אפילו.
אין דבר כזה סיפור ללא אלגוריה
במכוון או לא במכוון, התת מודע מכוון את היד הכותבת, והוא לא יכול אלא לכוון אותה אל מקומות ותמות שהוא מכיר ומאמין בהם.
לא ממש.
ראשית, כמו בפרשנות של חלומות, אי-אפשר לדעת אם התת-מודע (מה שזה לא יהיה) מציג את מה שהוא מכיר ומאמין בו או את ההיפוך (או ההדחקה) של מה שהוא מכיר ומאמין בו. ולכן זה יכול להיות אלגוריה או אנטי-אלגוריה באותה המידה. שנית, תת-המודע מכיר ומאמין בהרבה מאוד דברים, ובהגדרה – הוא לא רציונלי, ולכן, הוא לא "מכוון" ואפילו בקושי בורר, והאלגוריה לא תהיה אלגוריה, אחלא רק סדרה של התייחסויות כמעט רנדומליות להרבה מאוד דברים שהמחבר מכיר ומאמין, או מכיר אבל לא מאמין, בהם.
ושלישית ועיקרי, לא לקחת ברצינות את מה שהמחבר עצמו אומר בפירוש זאת, במחילה, קצת חוצפה. מובן שהפרשנות שלו לא מנצחת את זו של הקורא, אבל בהחלט יש לה משקל יתר.
התת מודע לא יציג את מה שהוא מאמין בו, או לחילופין מה שאינו מאמין בו. ב'מאמין' לא התכוונתי בהכרח לאידיאלוגיה. אלא לדימויים, קונפליקטים וחזיונות שמעסיקים אותו. ואני, מאמין שזה תמיד יוביל לצד העמוק ביותר באישיותו, באופן אינסטנקטיבי. אך בכל זאת, אם תיתן נגיד, לסוציאליסט אדוק, לכתוב איזושהו סיפור עלילתי על הארץ התיכונה. כזה עם טוב ורע ברורים. סיפור כזה שבאופן טבעי יצטרך להשתקף עם התרבות והאינסטינקטים של היוצר.. אני מאמין שהדמויות והעלילה תתפתח בכיוון התואם לתרבות, האמונה הסוציאליסטית, מאשר בסיפור שיכתב על ידי אדם שונה לחלוטין.
אני לא אומר עכשיו שמכל סיפור אתה יכול לחפור ולמצוא עולם ומלואו, את נבכי נשמתו של היוצר. אך בסיפורים אפיים כמו שר הטבעות. עם מאות דמויות, עם התעסקות רצינית בנושאים עמוקים למדי. זה יהיה מגוחך לומר שזה פשוט סיפור ותו לא. במקרים כאלו הנפש נשפכת החוצה.
כך נגיד, נוצרים ז'אנרים. אירועים פוליטיים, תרבותיים רחבים מולידים סגנונות אומנות חדשים. הגל הצרפתי החדש, סרטי גיבורי על. מלחמות ומהפכות משפיעות על כל אדם שחי בחברה ועל השקפתו, ואנשים כותבים בהתאם לדברים שהם מרגישים.
ההפך.
טולקין תיכנן את העולם שלו במשך עשרות שנים. בוודאי שאפשר לבצע אנליזת עומק של נפשו בהתאם ליצירה שלו – אבל זה יהיה גם לא מדויק (נדמה לי) וגם חבל (אני בטוח). יש לך עולם בדיוני מהמושקעים שנוצרו אי-פעם, וכל מה שאתה רוצה ממנו זה ללמוד על בן אדם אחד אמיתי?
אני לא מבין
מה אתה חושב שצריך ללמוד משר הטבעות? על הדרכים הטובות ביותר להשמיד טבעות עוצמה של שרים אפלים? כי זה מה שמופיע שם ברמת פני השטח. האם זה התוכן שהופך את הסיפור הזה לרלוונטי לחיי? או אולי דוקא עולמות התוכן המרומזים שקיימים בו והנחות היסוד התרבותיות שצפות בקריאה אלגורית שלו?
טולקין לא ביקש לכתוב משל פשטני, זה נכון. הוא לא רצה שנזהה את מלחמות הטבעת כמלחמת העולם השניה בתחפושת. אני מניח שהוא רצה שנחיה בארץ התיכונה ונאמין שהיא מקום חי, ולא שניזרק החוצה למציאות הפוליטית שיצרה את הספר. לכן הוא טווה עולם מפורט ועצמאי, שמזמן השלכות שונות על המציאות שלנו, אבל נזהר מאד שלא להגביל אותנו לפרשנות יחידה.
ועדיין הבחירות שלו בבניית העולם הזה, כמו בכל עולם פנטזיה שנכתב אחריו, נועדו להדגיש ערכים מסויימים. התיאור שלו של טוב ורע, של גבורה ואבירות, של יחסים בין בני תמותה לאלים ומלאכים, העיסוק שלו בשחתת הנפש, במאבק על שמירת התמימות נוכח זוועות המלחמה, באופיו הראוי של שליט – כל אלה עולמות תוכן אלגוריים שמרמזים על עולם הערכים של הסופר. בעיני בחירות מודעות לחלוטין, אבל גם אם תטען שהן אינן כאלה ושטולקין התכחש להן (למיטב זכרוני, לפחות בחלקן דוקא הודה) – הן בחירות קיימות שלא צצו מהאוויר ולא מתקיימות בחלל ריק.
תגיד לי, אתה השתגעת?
זאת הדרך הטובה ביותר להשמיד טבעת עוצמה? זאת דרך איומה להשמיד טבעת עוצמה! זה בדיוק הלקח!
לא אמרתי שבשר הטבעות אין מסרים. אמרתי שלפשט אותו לכדי משל זו טעות, ולפשט אותו לכדי פרשנות לתת-המודע של טולקין תהיה טעות משעממת.
ובאופן ספציפי יותר, שר הטבעות איננו יצירת מופת (בעיקר) בגלל ההבנה והניתוח שלו של טבע האדם או של טבע החברה בעולם האמיתי, אלא בגלל שהוא בורא עולם לא-אמיתי אמין ומרתק.
היי, מה שעובד עובד!
חוצמזה, תמיד אפשר ללמוד מטעויות של אחרים.
אני לגמרי לא מסכים שזה מה שהופך את שר"ה ליצירת מופת. עולמות בדיוניים מפורטים יש הרבה, וחלקם מציאותיים בהרבה מהארץ התיכונה (למשל עם תפיסה מעט מורכבת יותר של מניעים אנושיים). עיסוק בכמה שהעולם מפורט מרגיש לי כמו בחישה בפני השטח. כמו מעריץ שיכול לזהות את כל הפוקימונים, לדבר קלינגונית שוטפת או לספר על סיפור האוריג'ין של כל דמות משנה ביקום מארוול, אבל ילך לאיבוד כשיצטרך להסביר למה היצירה עובדת מבחינתו. זה לא שיצירות שמיצרות עולם מפורט הן בהכרח חסרות עומק, אבל להתיחס לטריוויה כאל מהות היצירה זה בעיני טעות לא פחות משעממת.
זה נכון ששר"ה היה פורץ דרך מבחינת מורכבות העולם שהוא יצר, אבל היום יצירות שגורמות לך לחיות בתוך עולם בדיוני זה לא כל כך נדיר. אני לא חושב ששר"ה היה שומר על מעמדו כקלאסיקה אם הוא לא היה מכיל תמות מאד חזקות שטוענות את כל ההתרחשויות בו גם במטען רגשי. שנותנות להן ערך סימבולי והופכות אותן לרלוונטיות בעולם *שלנו*.
אני כן ולא
רגע, בוא נחזיק את סוסינו ונתפוס את נשימתנו.
יש משהו במה שאתה אומר. שר הטבעות הדהד כל-כך גם מסיבות שקשורות בעולם האמיתי. נדמה לי, כשאני חושב על זה, שמדובר קצת בדבר והיפוכו:
אנשים ראו בתוכו אידיאלים שהם היו רוצים לשאוף אליהם (אומץ, טוּב, חשיבות הקטנים במלחמות גדולות, חברות) ומאבקים מוסריים שקל להזדהות איתם (אל מול רוע מוחלט, בוגדנות, גיס חמישי), ובמובן הזה, מדובר היה בעולם ברור ובהיר, ולכן בדיוני, שקל יותר להבין אותו מאשר – אבל גם להשליך אותו על – העולם האמיתי: אם נאמר שהארגנטינאים הם כמו אורקים, מלחמת פוקלנד נהיית הגיונית.
במובן ההפוך, אבל גם המשלים, שר הטבעות מציג גם כמה דמויות מורכבות יותר, ואומר שגם מי שנראה אבוד יכולה להיות לו תקווה, וגם מי שנראה תמים יכול לעבור השחתה. יש בו כמה דיונים די מורכבים על כוח פוליטי, הצגה מרשימה מאוד של חוויית חזרה מהחזית של חיילים ועוד כמה רעיונות, דמויות ותמות שמהדהדות את העולם האמיתי דווקא במורכבות שלו.
ולכן אתה צודק, שר הטבעות נמצא בהתכתבות עם המציאות, ולא צריך להתכחש לזה.
אבל מצד שני, נדמה לי שכמו שאני קצת נסחפתי בהכחשת האלמנט האלגורי, אתה קצת נסחף בביטול של חשיבות העומק של המציאות האלטרנטיבית שטולקין מצייר. אני, ואני כמעט בטוח שרבים נוספים, אוהבים את שר הטבעות כי הוא לא דומה לעולם האמיתי בכלל, וכי חוסר הדמיון הזה נעשה במעוף דמיון והעמקה שאין רבים כמוהו. הביטויים המיינסטרימים של היקום של מארבל או של סטרק-טרק, למשל, לא קרובים אפילו בעיניי לעומק ההיסטורי, המיתי, התרבותי והלשוני שטולקין הציג. וזה גורם משיכה משמעותי מאוד, ולדעתי, כן, בהחלט יש בו אלמנטים שלא מנסים להתכתב עם העולם האמיתי כלל.
אלרונד הוא חצי אלף. זה לא אומר
כלום על תוחלת החיים שלו. כבן תערובת, הוא קיבל בחירה, ובחר להמנות על האלפים, ולכן הוא בן אלמוות. אחיו, אלרוס, בחר להמנות על בני האדם, והוא מייסד השושלת שהובילה כעבור דורות רבים (מאד) לאראגורן.
בקשר למוריה
כשאני הלכתי לראות, עקב פאשלה איומה בהזמנת הכרטיסים (לא הזמנו), קיבלתי שורה ראשונה בצד. זה אכן היה כאב צוואר לא קטן, אולם דווקא סצינת הגשר במוריה קיבלה זווית מעניינת והפכה להיות מרשימה יותר.
שאלה בקשר לסצינת הגשר במוריה
בספר גנדלף קורא "Fly, you fools" הם יתכן, שבסרט הוא קורא "Run, you fools" ?
זה גם מה שאני שמעתי...
אבל יש פה אנשים שראו את הסרט פעמיים ויותר, הם בטח יוכלו לתת תשובה מהימנה.
אני ראיתי את הסרט רק 3 פעמים
ולא שמתי לב למשהו מיוחד. להחליף את הfly בrun יהיה ממש חילול הקודש.
הוא אומר Fly, לא Run,
וזה בדוק.
גם לי נדמה שהוא צעק Run...
אבל אולי אני כבר מתבלבלת עם התרגום?
לא קראתי את הספרים, אבל אני בהחלט זוכרת שהמשמעות היתה "רוצו!" (ושוב, ייתכן שהתרגום אשם).
עינת
אחרי צפיה רביעית
fly. ללא ספק.
לגבי סאם,
כשקראתי את הספר דמיינתי אותו לגמרי אחרת. ובסרט המצויר (שאני רואה בחלקים בימים אלו) הפכו אותו לטיפש טוב לב שכזה.
בסופו של דבר, ובעיקר בצפיה השניה, אהבתי מאד את הדרך שעיצבו את הדמות שלו בסרט. לדעתי הצליחו להדגיש מספיק את הנאמנות המוחלטת שלו לפרודו.
מרי ופיפין, לעומת זאת, לא אופיינו בחדות מספקת. טוב, אז פיפין אידיוט. זה הכל?
דווקא על ויגו מורטנסן הן הזילו ריר? איך אפשר בכלל לחשוב עליו כשיש את אורלנדו בלום (לגולס) באיזור? [אובססיבית? אני? מה פתאום?!].
למיטב זכרוני הוא שיחק בג'י. איי. ג'יין.
שניהם, מותק. שניהם.
אני הזלתי ריר על שני האישים הדגולים הללו, בלי אפליית גזע (למרות שללגולס היה יתרון, כי הוא אלפי. האוזניים האלה..).
ואני מסכימה איתך שהאפיון של מרי ופיפין לא היה מושלם… אבל לא יכלו לעשות יותר מזה. יותר מדי דמויות, פחות מדי זמן מסך. אנשים היו הולכים לאיבוד (אלו שזה לא קרה להם ממילא. החברות שלי אפילו לא מצליחות לזכור שמות פשוטים של דמויות, חוץ מפרודו, בורומיר {בקושי} ו"גאנדולף" {העיוות במקור}).
ואגב שמות, אני *ממש* אהבתי את איך שהם מבטאים שם שמות… מוריה, בורומיר, ארגורן וכו'. תאווה לאוזניים.
בכלופן, נורא אהבתי את שני השחקנים ששיחקו אותם. הליהוק של פיפין היה בכלל מצויין…
________________
יום לא-הולדת שמח,
גל
ואיך שהם אמרו ''מורדור''?
נפלא.
כל ההגיה שלהם היתה מופלאה. אני התאהבתי בשפה האלפית.
האוזניים לא עשו לי יותר מדי. ההליכה, לעומת זאת.
ראיתי כמה תמונות שלו מהפקות קודמות ומהבכורה. האמת? הוא לא כזה מדהים. כנראה שהוא שחקן מצוין, וזה בהחלט מספיק בשבילי.
פיפין בהחלט היה מצוין. חבל לי קצת שבמרי הם לא השקיעו קצת יותר. היה אפשר לראות שהוא יותר חכם מפיפין, ושהוא מכיר את פרודו כמו חבר טוב, אבל היה צריך להתאמץ כדי לשים לב לכל זה, ולהכיר את הספר.
תראי
לגולס זה goes without saying. אפילו אני הזלתי עליו ריר.
רשמים מצפייה שניה
סאם, כמובן, שיחק ג-"גוניס" את מייקי, ומאז לא עשה שום דבר מרשים במיוחד.
(דרך אגב, אני הראשון שרושם פה את זה?)
חשבתי שהוא עיט (?)
אתה צודק לחלוטין בקשר לגזעים
ובקשר לגווהיר –
הוא eagle.
מבחינה זאולוגית הוא אכן עייט אבל מבחינת קונוטציות – בעברית יש קונוטציות חיוביות ונאצלות יותר לנשר ("מלך העופות") ולכן הוא נשר…
Eagle זו בעייה תרגומית ישנה.
קודם כל, אכן מבחינת קונוטציות, בכל מקום שמופיע בפתגם, נגיד, eagle, בעברית יהיה נשר.
שנית, יש אי הסכמה אפילו בין מדריכים זואולוגיים ואורניתולוגיים לגבי השם העברי של ה-Eagle – יש מקומות שבהם התרגום הוא "נשר". רוב המדריכים מסכימים על "עיט", אבל *יש* מדריכים שקוראים לעוף הזה "נשר".
מכיוון שהקונוטציות של "עיט" בעברית הן באמת לא קונוטציות נעימות, והקונוטציות של "נשר" הן קונוטציות נאצלות, של עוף מגביה עוף וכל זה, אני חושבת שהתרגום פה היה "בסדר".
צפיה שניה...
ובצפיה שניה 2 נקודות להדגשה:
מישהו שם לב שמוסיקת הרקע מאוד מזכירה את הנעימה משרק??? (זאת שהנסיכה שרה בקטע עם הציפור).
נקודה שניה: הגמד נורא מזכיר את יוסמיטי סם מהלוני טונס. אולי הוא שימש כהשראה…
אני נפעמת.
אבסולוטלי נפעמת. חזרתי לפני שעה וקצת מהסרט, וכמובן שהדבר הראשון שחיפשתי זה מישהו לשתף אותו. אבאמא היקרים כמובן ישנו, לחברים שלי אני לא מתקשרת בשעות כאלו (אני רוצה שהם ישארו חברים שלי!) ואחותי הגדולה איתה וביוזמתה ראיתי את הסרט (אנחת ייאוש), ובכן, היא באמצע פשוט הלכה לישון! ככה שהיא בטח לא הייתה הכתובת הנכונה. כלומר, אחרי הסרט היא אמרה לי משהו בסגנון: "טוב, לא ידעתי שזה מד"ב". הסתכלתי עליה במבט לא מאמין. "זה פנטזיה". "טוב, אותו דבר".
איך יכולת?! איך אפשר לא לדעת דבר כזה?! חצי מהדרך חזרה הביתה היא ניסתה להיזכר אם היא קראה את ההוביט או את שר"ה, ולא הייתה ממש סגורה על זה. אני הייתי בעיקר המומה.
אז ככה: את ההביט קראתי, את שר"ה תכננתי לקרוא ואז לראות. מפה לשם, ראיתי את הסרט עכשיו, והספר עדיין מחכה לי. אני לא מתחרטת לשניה.
) הצאצא של זה שלא זרק את הטבעת הפעם הראשונה.
וואו!
אז כן, הוא אכן נראה בדיוק כמו השייח' יאסין, וכן, גם אצלנו נשמעו צחקוקים נטולי קשר לעלילה.
בצורה מופלאה לא היה אף צלצול פלאפון במהלך הסרט (אני חוזרת- אף לא צלצול אחד!) והסאונד היה לא פחות ממדהים.
וואו!
אה, כן, אני מאוהבת בשכחתי איך קוראים לו. נו,(ייתכן ש
הוא מדהים!
מדהים אני אומרת לכם!
וואו, כבר אמרתי?
_________
היו רק שני דברים שהפריעו לי במהלך הסרט.
האחד, שחיכיתי כבר לקרוא מחדש את הביקורת כאן.
והשני- שלא היה לי את מי לחבק כשהסרט נגמר…
אחותך מפגינה אטימות מדהימה ממש.
אני מציע קריירה בפיתוח אמצעי הגנה נגד נשק כימי.
הי! עד לכאן!
בלי לערב משפחה!
אבל בכנות- גם אני די נדהמתי. איך אפשר _לא_ לדעת ששר הטבעות זה פנטזיה? אז מה היא חשבה שזה?
בכל'ופן,בעקבות הסרט יש דבר אחד שברור לי אפילו עוד יותר- אני, לניו זילנד, בטוח מגיעה יום אחד!
השתעממתי
אמנם לא קראתי את הספרים אבל היו לי ציפיות גבוהות מהסרט. אולי באתי עם ציפיות לא מתאימות.
לצערי, מעבר להיבט הויזואלי המרשים בהחלט, היה פשוט לא מעניין ואם יורשה לי, משעמם. אולי הז'אנר של סרטי פנטזיה לא מתאים לי, אבל האם בסרטי פנטזיה אין לצפות לעומק כלשהו? הדמויות היו כולן חד מימדיות. אף אחת מהן לא סטתה מהתפקיד המוגדר והסטריאוטיפי שלה. העלילה בנאלית למדי והופכת למייגעת כעבור שעה של סרט (מה עברנו רק שליש???). הטובים נגד הרעים, או-קיי הבנו. וכמובן, לכל טוב ולכל רע יש איזה שם בומבסטי. אני מבין שרוצים לבנות כאן עולם שלם, אבל ככה כל שתי דקות בממוצע נזרק איזה שם של דמות/מקום שלא בהכרח מקבלים משמעות בסרט. ואחרי כל בניית העולם הפנטסטי הזה, האם בכלל יש לסיפור הזה משמעות? האם הסיפור הזה אמור להגיד לנו משהו? אני לא יצאתי עם תובנות מהסרט הזה. אולי תאירו את עיניי.
מה שלי היה הכי חסר בסרט זה ההומור. הסרט הזה לקח את עצמו כל כך ברצינות – בסרטים כאלה צריך איזה קומיק רליף, דמות שתוריד קצת מהפומפוזיות של כל העסק הזה. לא שאני מבקש פארודיה נוסח "הנסיכה הקסומה" (הסרט המופתי שחרג מגבולות הז'אנר), אבל קצת לחייך, לא?
זהו, רק דעתי הצנועה.
סייד-קיקים?
ללא כל ספק, מרי ופיפין הם הסייד-קיקים.
אבל בנושא הדמויות- אולי בעיהה הגדולה של הסרט הוא שראית רק שלוש שעות מתוך תשע. למרות שהסרט עומד בפני עצמו מבחינת עלילה (מלבד העובדה, הברורה, שאין לו אמצע או סוף), הוא לא יכול לפתח את כל הדמויות- פשוט כי יש מספיק דמויות לפי 3 סרט. אז בורומיר עובר התפתחות מלאה, ויש התמקדות בגנדאלף, אבל בהחלט יהיו כאלו שיהפכו לדמויות מלאות רק בסרט השני או השלישי.
והומור? אין מה לעשות, הספרים היו רציניים להחריד. אי אפשר לערוך עיבוד לספר רציני בצורה לא רצינית. אתה חייב לזכור שלמרות שלסרט קדמו כמה עשורים של סרטי פנטזיה, הספר היה הראשון.
אין לי קישור לסנופס.
אבל די כבר עם האגדה האורבנית הזאת!
טולקין לא היה הראשון שכתב ספרות פנטסיה. טולקין לא היה הראשון שיצר עולם ומלואו. אאל"ט, הוא אפילו לא היה הראשון שכתב פנטסיה אפית.
אז די. תודה.
הראשון החשוב, טוב?
ובכל מקרה מתייחסים אליו כאל אבי הפנטזיה המודרנית, בסדר?
איך הצלחתי להגרר לוויכוח על משהו שאני בכלל לא אוהב?
לא, לא טוב.
דונסאני, אדיסון, מירליס, קאבאל, לייבר, הווארד ואחרים היו חשובים מאד.
טולקין יותר מפורסם מהם, כי טולקין הצליח יותר מהם מסחרית, ובגלל העובדה ז'אנר הפנטסיה המסחרי שצץ בסוף שנות השבעים היה מבוסס בתחילתו במידה רבה על חקיינות של טולקין.
אבל כל אחד מהסופרים שהזכרתי השפיע במידה רבה על התפתחות הפנטסיה כז'אנר. כולם חשובים מאד, והווארד (קונאן הברברי) ולייבר (פאהפרד והעכברן) גם זכו להצלחה מסחרית לא מבוטלת.
טוב, אין את זה במילון:
מזה זה לעזאזל אאל"ט?
לא עולה לי שום משמעות הגיונית בראש…
אם אני לא טועה
ראית את שרה שלשום,
ואני מוכרחה להגיב, למרות שאת רוב הנקודות שאני אכתוב פה בטח כבר העלו לפני.
קודם כל, הסרט היה מאוד מבלבל מבחינתי, הוא התחיל נפלא (ההתחלה הייתה הקטע הכי טוב בו), ואז נהיה לא משהו. ואז הוא חזר להיות טוב, ואז הוא שוב התדרדר, וככה הוא המשיך כשלפעמים הוא גורם לי חשק עז לקרוא את הספר, ולפעמים מזכיר לי למה נטשתי אותו בעמוד המאה.
עכשיו, למספר הערות-
היריה בקשת אכן הייתה סקסית להפליא, וגרמה לי לרצות לאמץ אלף מחמד.
עוד דבר בקשר לאלפים- למה כולם (חוץ מליב טיילור, שאגב מכוערת להפליא בסרט, ואבא שלה) בלונדיניים עם גבות שחורות?
ודבר שלא הבנתי- למה בעצם חישלו מההתחלה את הטבעות? ומה קרה לטבעות של הגמדים והאלפים?
גם ליב טיילור וגם קייט בלאנש הופיעו לחמש דקות וחצי חיוך בסרט, ובכל הן תופסות מקום נכבד בפוסטר, אפילו יותר מאשר לגמד, על שום מה ולמה?
אלייז'ה ווד הוא לחלוטין לא שחקן טוב (אולי ספוילר- עשרים אלף עיוותי פנים והוא אפילו לא נפגע?! – סוף אולי ספוילר), אבל העיניים שלו מדהימות. גם אני רוצה!
דווקא רוב השחקנים בסרט לא היו משהו, בזה הארי פוטר מכסח את הסרט בשילוב טקה ובעיטה בתחת.
המשפטים "אני מכריז עליכם כעל אחוות הטבעת" ו(ספוילר) "לא ננטוש את מרי ופיפין לעינויים!" (סוף ספוילר), הרגו אותי מצחוק, ובכלל, כל הסוף היה ברקע מנגינה של הפסקול מטיטאניק, ממש ציפיתי שהם יתקעו בקרחון, וכל חמש שניות היתיה סצנה שכללה משפט של "אני לא אנטוש אותך!", פשוט ציפיתי שהסצנה הבאה תהיה נשיקה סוערת.
ושאלה אחרונה, שהיא מעט ספוילר- איך זה שבמשך שישים שנה בילבו היה עם הטבעת, ובקושי השתנה, וכעבור חודשים ספורים (שנראו כמו יומיים וחצי), הטבעת השתלטה על החבורה?
וואו, זה היה ארוך.
תשובות ו!ספויילר! לסדרה ולסיל'
אוקי, או שהזיכרון שלי מהספרים ממש נהרס או שמה שכתוב למעלה הוא פשוט בדיחה.
הזיכרון שלך סבבה.
אני מציעה להתרענן קצת עם הסילמריליון לפני שעונים על שאלות, במיוחד בענין האש הנסתרת.
תשובות ו!ספויילר! לסדרה ולסיל'
תראה, יכול להיות שגאנדלף מת, אבל הוא בטוח, במאה אחוז יחזור, כמו שבטוח שבסוף הספרים פרודו יעמוד לפני ההר, כמעט לא יזרוק את הטבעת, אבל בסוף ישמיד אותה. אני יכולה להתערב איתך על כל מה שיש לי, וזה לא כזה הרבה, אבל אנחנו נאלץ לחכות ולראות.
מה שלא הבנתי, זה שאם הטבעות כל כך משחיתות, למה לעזאזל לא משמידים אותם? למה הגמדם והאלפים עדיין משתמשים בהם?
וזה משונה, כי הייתי בטוחה שלא ראיתי שום סוס בהר…. מילא.
ושאלה אחרונה- קייט בלאנש, הדמות שהיא משחקת, מה קרה איתה בסוף? היא אמרה שהיא תרד מהמעמד שלה… ואיבדתי אותה שם.
תשובות ו!ספויילר! לסדרה ולסיל'
הגמדים כן נפטרו מהטבעות שלהם.
הטבעות של האלפים לא ראות מיוסדן, אבל הם ניתנות לשליטתה של האחת. כך שהן בסדר גמור כל עוד סאורון לא עונד את הטבעת שלו.
תשובות ו!ספויילר! לסדרה ולסיל'
הגמדים לא 'נפטרו' מהטבעות שלהם, סאורון לקח את כולם.
תשובות ו!ספויילר! לסדרה ולסיל'
לא סאורון לכח אותם. הם אבדו איפה שהו.
חלק מהם בלעו דרקונים, חלק אבדו וכו'. גאנדלף אומר את זה איפשהו בשר"ה. אין לי כאן את הספר אז לא אביא ציטוט.
תשובות ו!ספויילר! לסדרה ולסיל'
גם לי לא היה חשק לעשות חיפוש מקיף, אבל חיפוש מהיר העלה את הלינק הבא (אתר מעולה דרך אגב) ומתברר ששנינו צודקים.
http://www.glyphweb.com/arda/s/sevenrings.html
תשובות ו!ספויילר! לסדרה ולסיל'
הגמדים לא הושחתו, הטבעות רק גרמו לנושאיהם להפוך לתעבי בצע אף יותר, אבל רק לנושאיהן.
האלפים יכולים להשתמש בטבעות, ועושים זאת כל הזמן.
לדוגמא הראי של גלגדריאל. בספר מוסבר שיש לה טבעת, וכל הקטע איתה ברור בהרבה.
מספיק כבר עם הפסקול
זה לא הפסקול של טיטאניק.
הפסקול של טיטאניק וגם של הסרט הזה מושפע ממוסיקה אירית קלאסית.
שיר הנושא של שר הטבעות מושר ע"י הזמרת אניה ואני מזמין אותך לשמוע אלבומים שלה משנות השמונים (הרבה לפני טיטאניק) ותראי שגם זה מזכיר לך את הפסקול של טיטאניק. זה שהשתמשו במוסיקה אירית בטיטאניק לא אומר שמעכשיו אמנים יפסיקו ליצור מוסיקה כזאת.
בקשר לפוני טוב יש לך שתי אפשרויות: לקרוא את הספר או לחכות לגרסת הבמאי בדויד שם תקבלי הסברים.
סלי-חה?!
מושפע ממוסיקה אירית קלאסית?
שני הפסקולים מושפעים, בקטעים הטובים שלהם, ממוסיקה אירית פופלארית-מודרנית. אניה, בקטעי הטובים שלה, מחקה זמרים אירים טובים. אם במוסיקה אירית אתם מעוניינים אני מוכנה להמליץ כאאות נפשכם – אבל אל תקנו את הפסקול במחשבה שהוא יספק לכם אותה…
אז מה הקשר בין תוחלת החיים של
בילבו להשפעה של הטבעת על בורומיר? ובאמת על ההבדל בין המוות של בורומיר לזה של האורקים אפשר רק להגיד שהוא Ace ואי-אפשר ככה סתם להרוג אותו ולעומת זאת, הם Grunts אז אין בעיה. אם תשימי לב, את ה-Ace של האורקים לא הרגו מהר.
קרא שוב את השאלה שלי.
ואין לי מושג מה זה Ace או Grunts.
זאת לא הייתה השאלה שלי.
הסיבה שתוך מספר ימים הטבעת השפיע כל כך הרבה היא שסאורון התעורר עכשיו ולכן הטבעת משפיעה הרבה יותר על אלה שמחזיקים אותה.
גם על בילבו היא משפיעה יותר עכשיו, היה לו יחסית קל להפרד ממנה בתחילת הסרט אבל כשהוא "פוגש" אותה עוד פעם אחריח שסאורון כבר מחפש אותה והנאזגול באזור קשה לו מאד לוותר עליה והוא כמעט מתקיף את פרודו בגלל שעכשיו יש לה יותר השפעה..
לפי הספר
גנדאלף ציין כי ההוביטים הם הגזע הכי עמיד בפני השחתה (מלבד העלפים) ואילו בני האדם קלים מאוד ובגלל זה הם השתעבדו ראשונים לסאורון.
ואיך
במלחמת הכוכבים אובי וואן אמר ללוק שהפגיעות הם של לוחמי סער בגלל שהם מאוד מדויקות אבל בהמשך הסרט הם לא פוגעים אפילו פעם אחת?
ככה זה, יש חוקים אחרים בסרטים מאשר בחיי היומיום וזה שבורומיר מת לאחר הרבה זמן, זה בגלל שהוא שייך עדיין לצד הטובים והתפקיד שלו היה משמעותי יותר מאשר סתם אורק ולכן המוות שלו צריך להיות דרמטי יותר.
ככה זה בקולנוע.
מה שהוא אמר!
ומעבר לכך...
שון בין הוא אמנם אדם בגודל נורמלי, אבל זה בעיקר מכיוון שדי בלתי אפשרי למצוא שחקנים מספיק טובים במימדים הנכונים. בורומיר הוא *הר אדם*. הוא אחד הלוחמים הכבירים והאנשים המרשימים ביותר פיזית בעולם כולו.
ומעבר לכך, הוא היה מת גם מהחץ הראשון, אבל ברור שכוח רצון הוא מה שמניע אותו להמשיך להלחם.
בדיוק. אני בטוח שהחץ הראשון גם
לא היה הורג בנאדם רגיל, לפחות לא במהירות. כן, בטח כאב לבורומיר מאוד אבל הרצון שלו החזיק אותו והוא המשיך להילחם כדי להגן על ההוביטים.
אז למה הוא לא מת אחרי שאיבד אותה?
גולום חי 500 שנה בזכות הטבעת, חיים די אומללים במצב גופני כללי לא מזהיר, איך לומר. איבד את הטבעת לפני 60+ שנה וכלום לא השתנה… לעומת זאת בילבו (שהיה הרבה פחות קשור אליה) נפרד ממנה לחודשים ספורים וכבר הספיק להזדקן בטירוף. יש איזה הסבר בספר?
ראית את שרה שלשום,
אם תסים לב לטבעת קשה להשטלת על הוביטים :) וזה די מוסבר בספר .
בני אדם הם הכי קלים להשתלטות
וכול השאר לא מתקרבים אליה אפילו.
ראיתי רק לפני כמה ימים
ולא נפלתי מהכסא…
אני מודה שלא נסחפתי בהתלהבות הענקית.
אקדים ואומר: לא קראתי את הספרים. ניסיתי לקרוא את ההוביט פעמיים-שלוש, אך נשברתי דיי מהר (פעם כשהגמדים הארורים התחילו לשיר, בפעם אחרת כשהם הלכו ביער, שום דבר מעניין לא קרא, ואני רק התפללתי שהם יאבדו לנצח ואיש לא יטרח לחפש אותם). במילים אחרות: ההוביט בעיני היה:
1. ילדותי מדי (בסגנון והעלילה)
2. עמוס בתיאורים בלתי נגמרים
3. משעמם למדי (מתקשר ל-2)
הציעו לי לעבור לקרוא ישר את שר"ה, אבל עד היום זה לא ממש יצא… אני טיפוס שאוהב להתחיל משהו ממש מההתחלה, גם אם זה כרוך בייסורים (ולכן כנראה אחשוק שיניים ואקרא את ההוביט יום אחד). פרט לכך, חבריי לא תמימי דעים בנושא האם דילוג על ההוביט יהיה בעייתי (הרוב אומרים שלא, ידיד אחד מתעקש שכן).
ויזואלית – הסרט היה מושקע, יפה, עוצר נשימה – מה שלא תרצו. האפקטים היו מצויינים ונטמעו היטב בעלילה; זויות הצילום השונות (לא יודעת איך הם עשו את זה!) עובדות מעולה. מהבחינות הנ"ל הסרט הוא כנראה המרשים ביותר שראיתי מימיי.
והנוף… אוי, הנוף!
עוד משחר ילדותי ידעתי שאני רוצה לטוס לאוסטרליה, ולעשות בנג'י בניו-זילנד (על הגשר המקורי), ואני רצינית לחלוטין. עכשיו ברור לי שזה המקום הבא אליו אני חייבת לטוס (כשרק יהיה לי כסף).
מבחינת העלילה – לקח לי קצת זמן להבין מי מה ולמה – לא כ"כ מבחינת הדמויות, אלא בעיקר סיווג מיני היצורים השונים, ותכונותיהם שהיו זרים לי לחלוטין. למען האמת – עד עכשיו אני לא ממש מצליחה להבין למה דמויות מסויימות התנהגו באופן מסויים. אם מישהו יכול לעזור לי עם איזה מילון קטן אך תמציתי, אני מאד אשמח :-)
העלילה עצמה היתה מעניינת, אבל עד רמה מסויימת. קשיי ההבנה והבלבול שהיו לי עם הדמויות המשיכו גם עם הטבעות השונות, וסלט נוראי ובלתי פתיר נהיה לי בראש. הסרט גם היה לי דיי איטי – הרגשתי גם הרגשתי כל דקה שעוברת… אלה היו 3 שעות שעברו כמו 3 שעות. הפעם שמחתי יותר מתמיד שיש הפסקה בסרט: לראשונה הייתי זקוקה לה לא רק כדי להתרוקן, אלא פשוט כדי לנוח רגע, לקום ולשאוף אוויר.
אגב, בניגוד לכולם לא הצלחתי להבין מה היה כ"כ מצחיק במשפט המצוטט על אחוות הטבעת (וגם הקהל באולם לא השמיע תגובות כלשהן).
השחקנים היו טובים בעיני, כן, גם ליב טיילר יקירתי שנראית מצויין, לא יודעת מה הבעיות של מי שטען אחרת (אבל תיכף יהיו לו בעיות איתי). הגדיל לעשות השחקן של גנדלף, שכמו שנכתב בביקורת, היה פשוט נפלא.
אלייז'ה ווד (פעם ילד יפה, היום בחור עם מבנה פנים מעוות) הצליח לעצבן גם אותי עם אינספור ההבעות המיוסרות שהפגין (אני חושבת שהוא אפילו ניצח את "ד"ר קווין" מהאספקט הזה!).
לסיכום: היה נחמד, היה מעניין, היה יפה. אני לא מתחרטת לשניה שהלכתי לחזות בו בקולנוע, אבל מצד שני, אני כנראה היחידה שלא מחכה בקוצר רוח לסרט הבא. ברור לי שאני אלך לראות גם אותו, אבל לא יצאתי מהסרט בוערת מציפיה. למעשה, אם היו אומרים לי שלא יהיו סרטי המשך, הייתי מצטערת במקצת, אבל ממשיכה לישון מצויין בלילה.
עינת
נ.ב.
אני חוזרת ואומרת: אל תלכו עם אפסאלון לסרט, הוא מספיילר!
כשיבבתי קלות על מותו בטרם עת של גנדאלף (ללא ספק הדמות הכי שווה בסרט) הוא לא היסס לפני שאמר: "אל תדאגי, הוא לא מת עכשיו, הוא מת רק יותר מאוחר בסרט"!!!
ראו הוזהרתם.
אני אשמח לענות על שאלות,
רק תשאלי.
בקשר להוביט. ההוביט הוא ספר ילדים מוצהר אך שר"ה הוא באופן מוחלט לא ספר ילדים. לפרק הראשון של שר הטבעות יש אופי קצת ילדותי כי הוא נכתב כהמשך ישיר להוביט, אבל מייד אחר כך האווירה נעשית הרבה יותר קודרת.
לדעתי לא חובה לקרוא את ההוביט לפני שר"ה. בהקדמה לשר"ה טולקין מתמצת בצורה מצוינת את הארועים החשובים שקרו בהוביט, ככה שלא ממש מרגישים שחסר משהו.
מוזר לי שכל כך הרבה אנשים לא אוהבים את השירים של טולקין, החריזה נפלאה, בחירת המילים נהדרת, ואם שמים לב בכל שיר יש הרבה משמעות ואפשר לגלות עוד פרטים על העולם המופלא שטולקין יצר. כמובן שאני מדבר על הגרסה האנגלית המקורית, אבל גם התרגום העברי עושה עבודה נפלאה בשמירה על החריזה והמשמעות.
רשימה של הגזעים נמצאת
בנומינור
http://www.numenore.com
(האתר בעברית)
באגף על "דמויות וגזעים".
כמו כן, כרגע הם עובדים על מילון למונחי ארדה, כך שגם זה יהיה בקרוב…
מוטיבים נוצריים
האם גם בספר גאנדלף אומר לפרודו שהיום ה24 באוקטובר? איזה אוקטובר? זה אמור להיות ה42 לחודש גזונטהייט או משהו כזה, לא?
כשגנדלף לא מצליח למצוא את הסיסמה לדלת למוריה, הוא אומר במקרה "ג'יזוס?". מה ג'יזוס? איזה ג'זוס? יש לך מול העיניים אלים פגאניים חזקים וגשמיים להדהים, ואתה מקלל בשמו של אדם שבסך הכל הלך על המים קצת וקם מן המתים? בסר הוא בטח לא אומר ג'יזוס, נכון?
וחוץ מזה, כאשר הגמד אומר "אף אחד לאיזרוק שום גמדים כאן", האם זו קריצה לספורט האמריקאי של זקית גמדים ככדורי באולינג, שזכה לחשיפה ראשונה בפרקליטי אל איי? (מישהו זוכר?). או שמא הקטע הזה מופיע גם בספר?
מוטיבים נוצריים
הוא לא ממלמל
"ג'יזס", אלא "useless", יאני חסר תועלת. סקשר לאקטובר- גם אני לא הבנתי, בקשר לזריקת גמדים, עכשיו אותך אני לא מבינה.
נכון, לא זורקים גמדים.
זורקים אלפים.
ראשית אומר, לא בגאווה יתרה, שלא קראתי את הספר.
לפיכך, התלבטתי אם לראות את הסרט לפני שאניח את ידי על הספר. לבסוף הנחתי ששום טלוויזיה לא תשתווה לקולמוע המעולה של רב-חן בהרצליה (הם חארות והמזנון יקר, אבל זה באמת הקולנוע הכי טוב באזור(מבחינת מסך וסאונד)), ושמתי פעמי אל הקניון לפני ימים אחדים.
ובכן, הסרט הוא ללא ספק קולנוע במיטבו. כיף, מעניין, מרתק, משעשע, עשוי טוב מאוד. וגם לי, הבורה, לא הייתה בעיה להסתדר עם העלילה.
* אפקטים – יופי יופי. מרשימים מאוד.
* שחקנים- אלייז'ה טיפה עצי, ליב טיילר קצת מעצבנת, אבל לא נתתי לזה להפריע לי.
* מוזיקה- משובחת. בסצנות של הקרבות במוריה היא הייתה מותחת ונהדרת.
דברים שהעיבו טיפה על השמחה, רובם בשל היותי ניטפיקרית:
* האפקטים של הגובה עם ההוביטים היו טובים, אבל לא אחידים. בסצינת העגלה שצולמה פעמיים עם עגלות בגדלים שונים, ובסצינות הריצה שצולמו עם גמדים אמיתיים, היחס בגובה לא היה זהה.
* למה לכו-לם יש עיניים כחולות? ככה זה גם היה בספר?
* נאזגול. צווחות. כואב!
* הסרט באמת קצת ארוך, ובתוספת עייפות הובילה פשוט לאיבוד הריכוז. באיזשהו שלב פשוט נתתי לסרט לזרום, בלי להתעמק יותר מדי, פשוט לבהות ולהנות.
* היו הרבה מאוד "סימני סיגריה" שלאחריהם הופיעו כל מיני קוים, ריבועים, עיגולים, משולשים, ודגי זהב. מעצבן!!
* הוגו וויבינג. שרה, מאטריקס, פרסיליה מלכת המדבר. לא משנה מה הוא לובש ואיזה אוזניים יש לו, הוא פשוט נראה כל הזמן אותו דבר. חבל.
ולסיכום, בתחום שטיפת העיניים: לא הפלתי בין גזעים. לגולאס, אראגורן, בורומיר. הבו לי את כולם! אגב, רק לי לגולאס הזכיר טיפה את הדמויות המיתולוגיות של חצי אדם-צי סוס (שכחתי איך קוראים להם)?
לי כבר יש תוכניות לערב אחד בדצמבר.
לאגולס? קנטאור?
הקטאורים, מלבד היותם חצי-סוס, הם גם הרבה יותר גברתנים מהאלפים הדקיקים והתמירים.
וחוץ מזה – צווחות הנאזגול אמורות לכאוב. דווקא ביצוע טוב.
צ'מע, זה הדימיון שלי.
גם אני לא מבינה אותו.
לא לכולם היו עיניים כחולות!
עד כמה שאני זוכרת:
להוגו וויבינג, לגמד, לבלונדיני עם החץ וקשת (תסלחו לי שאין לי כוח לבדוק) ולהוביטים (פרט לפרודו) לא היו עיניים כחולות (והם לא לבד).
לסארומן (ולשאר הרעים) בוודאי שלא היו.
מה לעשות, שגם לאלייז'ה ווד, גם לליב טיילר וגם לקייט בלאנשט יש עיניים כחולות?
"כך ברא אותם הטבע, עם קצת רצון ומחשבה חופשית…"
לגבי שאר השחקנים – אני לא כ"כ זוכרת, ואני לא מספיק מכירה כדי להגיב.
עינת
טעות.
לכל אלה שמנית (חוץ מהרעים) היו עיניים כחולות, מה שגרם לי התקף עצבים במהלך הסרט.
עיניים חומות לשלטון!
מה רע בעיניים כחולת?
מה רע בעיניים כחולת?
העיניים הכחולות פשוט בלטו בצורה יוצאת דופן וקצת מעצבנת. מה עם קצת גיוון?
עיניים כחולות?
יכול להיות שבאתר הצילום היה קצת יותר מדי Spice melange?
צב''ר
_________________
*תודה ללונג ג'ון על התיקון
נו טוב...
לגבי הוגו וויבינג טעיתי בגדול – צפיה (+הקלטה, סוף סוף!) ב"פריסיליה מלכת המדבר" (שודר היום ב-MGM, מחר ישודר שוב, למעונינים) הוכיחה לי שהלה דווקא נולד תכול עיניים.
. האמת – זה לא מבוסס, אבל נדמה לי שעיניים כחולות מאד נפוצות (באופן יחסי) בבריטניה (ואי לכך ייתכן שגם באוסטרליה, כמובן).
זה כנראה משהו באוויר של אוסטרליה/ניו זילנד
אגב, גם לשחקן ששיחק את בורומיר (הצעדן) יש עיניים כחולות "מהבית" (אבל בו לא טעיתי, זה בסדר).
לסיכום: לכל(?) הטובים יש עיניים כחולות כי ככה החליטו כנראה. ועדיין, מדובר בשחקנים שרובם כאלה באופן טבעי, מה לעשות…
תחקיר קצר שערכתי ב-IMDB העלה שאצל חלקם אלה (ככל הנראה) עדשות:
אצל הבלונדיני (לגלוס) הצבע הוא חום במקור. אבל היי, גם בלונדיני טבעי הוא לא!
גם אצל חלק מההוביטים אלה בטח עדשות – "סאם" למשל, לא נראה תכול עיניים בכלל (והוא אכן לא כזה, אם לשפוט עפ"י תמונות שלו מסרטי םאחרים).
זה מסביר למה טעיתי:
אצל כל חומי-העיניים-מרכיבי-העדשות העיניים נראות כהות יחסית לעיניים כחולות (טבעית) ואני זכרתי אותם כבעלי עיניים חומות…
עינת
עוד משהו שעיצבן אותי במהלך הסרט-
למה לעזאזל כל האליפם בלונדנים עם גבות שחורות?
בהתחלה חשבתי שזה סתם פאק עם לגלוס, אבל זה היה גם לכל שאר האלפים!
ולאנטידל- עיניים כחולות זה לא רע, אבל *כשלכולם* יש עיניים כחולות, זה מעצבן.
בורומיר והצעדן הם שתי דמויות
נפרדות.
בורומיר הוא הבלונדי הכעור. הצעדן הוא כהה השיער המקסים בעל עיני התכלת, הלא הוא אראגורן בן ארתורן, הדונדין, הנוטר, בעל החרב אשר שוברה וחושלה מחדש!
אה, כן. בקיצור רציתי לדעת מה הכוונה ב"מהבית"?
בורומיר ? בלונדי ?
או שמא שכחת ללחוץ על כפתור
?
אוף איתי
הסרט הזה לא עשה עבודה טובה בקישור שמות הדמויות ומהותן לתודעה שלי. קורה.
ה"בלונדיני" הוא הבחור עם החץ וקשת, שבמציאות הוא ממש לא תכול עיניים וזהוב שיער.
"מהבית" הכוונה היא ששחקן נולד תכול עיניים, ולא קיבל פתאום עיניים כחולות במתנה מההפקה.
עינת
בורומיר ? בלונדי ?
טוב, זכרתי את בורומיר בלונדי(שטני כזה), אבל זה היה לפני שצפיתי בסרט שוב ביום חמישי.
בכל מקרה פשוט לא הבנתי אם היא דיברה על אראגורן או בורומיר.
ועכשיו אני חושבת שטריליאן חשבה שהתכוונתי ללגולאס המהמם, כשדיברתי אני על בורומיר הלא נאה. (חץ וקשת?)
לא חשוב. לא אמרתי כלום (רק הקלדתי).
מישהו יודע מתי יצא הטריילר
לשני המגדלים?
מישהו יודע מתי יצא הטריילר
כנראה שב-29 למרץ (הם החליטו לחכות לאחרי טקס האוסקר).
לא בדיוק
ב-29 למרץ יופצו בקולנועי ארה"ב עותקים של 'אחוות הטבעת' עם מעין טריילר ארוך ל'שני הצריחים' (שלוש וחצי דקות, וג'קסון ושות' מתעקשים שזהו Preview, לא Trailer) בסופם. לא נראה לי סביר שהגרסאות האלה יוקרנו בארץ, או שיהיה אפשר להוריד את הקטע באינטרנט (לא באופן רשמי, לפחות).
סרט עוצר נשימה!
אני יודעת שניסית להלל את הסרט, אבל אני חושבת שאי אפשר להלל את הסרט כל כך בקלות.
אחרי שיצאתי מהאולם לא היו לי מילים!
אתה כל כך נסחף וזורם עם הסרט, העלילה, הדמויות והמוזיקה… אוי, המוזיקה!
זה סרט שיש בו בכל!
המשחק של מי שמשחק את גנדלף (סליחה, פשוט שחכתי את השם) פשוט מעולה וגם התאהבתי בשאר הדמויות והשחקנים: אלייז'ה ווד, ליב טיילר, קייט בלנשט.
אפרופו קייט- לא אמרת עליה כלום.
למה זה?
היו לה סצנות מאוד חזקות.
כשהסרט נגמר פשוט היה בא לבכות.
הסוף בא לי כל כך בפתאומיות ונכון שחלק יגידו שהסרט ארוך מדי, אבל אני הייתי יכולה לקבל עוד מהסרט הזה.
כשהוא נגמר חשבתי לי "מה? כבר נגמר?"
שאלתי את אח שלי מתי הסרט הבא והוא אמר: "עוד שנה".
כמעט קיבלתי התקף. מה עוד שנה?
מה אני אמורה לעשות עד אז?
אני אומרת לך, בעוד שנתיים-שלוש כשכל הסרטים יצאו לקלטות, אני לוקחת ערב (או יותר נכון, לילה שם) ורואה במשך 9 שעות את כל הסרטים!
עד שבסוף אני אחלום על אלייז'ה ווד!
אני מתה על הסרט הזה והוא היה צריך לזכות לסרט באוסקר!
או לפחות לתסריט שתורגם מספר.
מגיע לו יותר כבוד.
מי שלא ראה (מי לא ראה?)- חובה שבחובות לראות!!!
אנג'לינה
סרט עוצר נשימה!
מחדש את כל התגובות…
תגידי את שייכת לעדת קוראי הספר לפני הצפייה בסרט או לסקציית הצופים הלא מוכנים?
סרט עוצר נשימה!
אני לא קראתי ולא אקרא את הספר. אני לא מתעניינת בספרים- אני לא מעריצה של הספרים, אלא של הסרט.
9 שעות? את מוציאה את עצמך
בזול… באיזה גירסא? כי גרסאת הבמאי אמורה להיות ארוכה בהרבה….
תגובה על הביקורת של טווידלדי
ראיתי את הסרט הראשון של "שר הטבעות", הוא ככל כך הרשים אותי עד כדי טרוף.
מאז אני מחפשת אתרים של "שר הטבעות" ובמקרה הגעתי גם לאתר הזה.
אהבתי מאד את הביקורת על הסרט של טווידלדי, זה היה פשוט מדהים הוא ממש ציטט את מחשבותי,
אם כי הביקורת שלו על אלייז'ה ווד (פרודו), היתה יותר מידי נוקבת, לדעתי הוא היה אחד השחקנים הכי טובים שם וכל הבעה שלו הוכיחה מה הוא מרגיש בתוך תוכו, במיוחד העיניים שלו.
לדעתי הוא שחקן מצוין ועוד יהיו לו בעתיד המון הזדמנויות להוכיח את עצמו, הוא עוד צעיר.
על כל פנים נהנתי מאופן כתיבתך.
ומה את חושבת על הבעות הפנים של
אלייז'ה בזמן סצינת ה"נדקרתי-על-ידי-טרול-מערות"?
בולשיט מוחלט. אני גאה בך.
הפרשנות שעוד לא קראתם, אבל דוקא כן שמעתם, מפי פיטר ג'קסון!
הפרשנות הזאת התבררה כנכונה
פיטר ג'קסון:(ציטוט מאוד חופשי)"הטבעת וכוחות האופל הם המכונה המאיימת להשתלט על התרבות הנוכחית"
טוב, ועוד לא הזכרתי
את הפרשנות שרווחה בצ'כוסלובקיה הקומוניסטית, לפיה "שר הטבעות" היא יצירה אנטי קומוניסטית מסוכנת מאחר והיא מתארת את המזרח כמרושע יותר מהמערב… (כן, הספר נאסר לפרסום פה בעבר)
זו לא פרשנות חדשה...
אחת הפרשנויות היותר ישנות של שר"ה (הספר…) היא שיר הלל לשמרנות…
נגד המהפכה התעשייתים (בסרט זה לא מוזכר, אבל טולקין מאוד מתרעם על תחנת הקמח החדשה…) הפרולטריון (המוני האורקים מול ההוביטים הכפריים והשמרנים והאלפים האצילים) ועוד…
טולקין, לעומת זאת, מכחיש שיש בשרה אלגוריה כלשהי או רובד סמוי…
שר הטבעות- אכן מדהים!!!
הייתי רוצה להביע את הסכמתי עם כל אשר נכתב בביקורת זו. הסרט, לדעתי, מדהים! יותר ממדהים! אני מוכרחה לציין שבהתחלה לא רציתי ללכת לקולנוע, כי רציתי תחילה לקרוא את הספר, אבל גררו אותי לשם… אבל זה היה שווה את זה! אם ישנו עדיין מישהו שלא ראה את הסרט (הייתכן דבר כזה?) שירוץ עוד היום לקולנוע לפני שהוא יירד מהמסכים! אני רואה חלקים מהסרט כל יום- יש לי אותו במחשב… זה באמת סרט מהמם! לדעתי, זה הסרט הכי טוב שיצא לי לראות אי פעם, וגאון מי שחשב עליו! בקיצור, הבאסה היחידה באמת היא שצריך לחכות שנה עד לסרט הבא. אבל אומרים שהסרטים הבאים אפילו עוד יותר טובים… אז שווה לחכות, מה?
מה שמעתי על אלייז'ה?
תשמע, כותב ומבקר יקר, אהבתי ת הביקורת הנחמדה שלך על שר הטבעות, אבל כאחת שהלכה 4 פעמים לראות את הסרט, ולא בגלל שלא היה לי מה לעשות, אני יכולה להבטיח לך שהמשחק של אלייז'ה ווד היה מושלם. ויש לי סיבות לכך שאני אומרת את זה: אלייז'ה ווד הוא שחקן מלידה, ובאמת הוא התחיל לשחק קצת אחרי בסרט "הורים להזמנה" ששם יש לו משחק מושלם לגמרי ואחר כך בסרט "סיוט בחדר המורים" ושם המשחק שלו מצוין לא פחות, אז מה גורם לך לחשוב שארבעת ההבעות שלו בשר הטבעות ארבעת ההבעות היחידות שלו? התפקיד של פרודו באגינס דורש מאלייז'ה להיות מבוהל, נפחד, אמיץ והרפתקן, שאם אתה יודע לספור זה ארבע. אז בבקשה, אל תתקוף את אלייז'ה על המשחק של ארבעת ההבעות כמו שאתה אומר, אוליי תתקוף את הבמאי שאמר לאלייז'ה בדיוק איזה הבעות לעשות?!
את שיחקת ב''הורים בהזמנה?''
לא יודע: מהתגובה שלך משמע שכן. מימד"ב משמע שלא.
חוצמזה. באמת צר לי שאלייזה ווד דחה את הצעת הנישואים שלך, או משהו כזה, כי אחרת באמת נבצר מבחינתי להבין למה את כל כך מוקירה את זכרו.
וכדי להבהיר את הנקודה, ניסוי קטן:
1. עמדי מול המראה.
2. מקמי מצלמת וידאו בכיוונך.
3. קחי אלת בייסבול גדולה.
4. חבטי בעצמך בבטן בכח רב.
5. הביטי במראה וספרי את הבעות הפנים שלך.
אני מוכן להמר שבחצי דקה יתחלפו לך לא פחות מ-42 הבעות פנים. אם לא תהיה מסוגלת לקלוט את הדקויות, יש סלואו-מושן בוידאו.
מצד שני, אלייז'ה ווד חוטף מכה גדולה מחנית של טרול, ושומר על ארשת פנים של צנון במשך הדקה וחצי הבאות.
לדעתי, וזוהי דעתי האישית, ומעולם לא התיימרתי אחרת, אלייז'ה ווד לא משחק כל כך טוב בשר הטבעות. זכותך לחשוב אחרת. אבל את לא חושבת אחרת: את חושבת שאלייז'ה המופלא, המושלם, היפהפה, ה
, בל תיפול שערה מבהונות רגליו, כבוד ותהילה ליינו, מצד אחד "משחק מושלם", ומצד שני "יש לו ארבע הבעות", זאת אומרת שהוא לא משחק טוב בשר הטבעות כי, לדעתך, הבמאי, פיטר ג'קסון, אמר לו לא לשחק טוב.
בין כה וכה, ובלי להאשים אף אחד – אני לא ועדת אגרנט – הרי ששנינו מסכימים על דבר אחד: אלייז'ה ווד לא משחק כל-כך טוב בשר הטבעות.
אז מה אשמתי, שאני לא מאוהב בו? צר לי. לא נמשך לשכמותו.
ואני משוכנע שההוראה "אל תשחק טוב" לא ניתנה על הסט של שר הטבעות, בניגוד, אולי, ל"סיוט בחדר המורים".
זה כשרון טבעי.
ולמקרה שההערה על "הורים בהזמנה" לא היתה ב
– עדי אמר(ה) שאליז'ה ווד שיחק שם, ולא עדי.
אתה בטח צוחק עלי!!!
במחשבה שניה, לא התכוונתי לומר שעדי שיחקה ב"הורים בהזמנה". קבלו את התנצלותי. זה היה "פגוש את ההורים".
אלייז'ה ווד שיחק ב"הורים להזמנה", נו… הסרט הזה שמקפיאים את ההורים שלו והוא הולך בכל העולם ומגיע לכל מיני מקומות ומחפש הורים חדשים ובסוף הוא מגיע למשפחה המושלמת ומגלה שההורים שלו הם יחידים בעולם. מרגש…. בקיצור, כן הוא שיחק בסרט הזה!
את שיחקת ב''הורים בהזמנה?''
לא אמרתי שהמשחק של אלייז'ה לא מושלם בשר הטבעות, אני אומרת שהמשחק של פרודו באגינס דורש ממנו ארבעה הבעות פנים. על הסצינה בה פרודו נפגע, ראיתי, ניסיתי, וניצחתי… יש אנשים (והוביטים) שכאשר הם נפגעים ישלהם כמה הבעות פנים, ולפעמים הבעות הפנים האלו נראות כמו צנון. אוליי בסרטים תמיד משחקים אותה בהבעות יצוריות ורק אליז'ה עושה את ההבעה האמיתית, טוב נו, זה לא הגיוני, אבל בלי טיעון חזק אני עדיין חושבת שהמשחק של אלייז'ה היה מושלם
נ.ב
אני משתתפת בצערך (על זה שאתה לא אוהב את אלייז'ה)
צנון לשלטון
"יש אנשים (והוביטים) ש…יש להם כמה הבעות פנים, ולפעמים הבעות הפנים האלה נראות כמו צנון"
אני לא יודע מה אתך, אני לא מכיר הרבה צנונים עם הבעות פנים אקספרסיביות במיוחד. ואם הייתי מכיר, אולי הייתי שולח אותם להוליווד, כי לפי התיאור שלך, בדיוק מחפשים שם כאלה.
לא ממש.
יצא לי כבר לראות כמה פעמים אנשים חוטפים מכות רציניות (ולחטוף כמה בעצמי, אם כבר מדברים), ועוד לא ייצא לי לראות מישהו שלא התחלפו לו איזה 6-7 הבעות לפחות. בעיקר עקב כך שהכאב לא אחיד – לוקח לו זמן להתפשט וכאלה, כך שההבעה משתנה יחד עם עוצמת, סוג ומיקום הכאב.
המשחק שלו כשהוא חוטף את האלה פשוט מזעזע. מישהו היה צריך להכניס לו אגרוף בבטן ולהראות לו את הבעות הפנים שהוא עושה אז.
________________
יום לא-הולדת שמח,
גל
לא ממש.
תסלחי לי אם אני מבלבל בינך לבין מישהי אחרת, אבל אני חושב שאני זוכר נכון ואם כן, אז את *ממש* צריכה להחליף את המורה שלך למשחק. אני באמת מתחיל לחשוש שלסיפור שלך יהיה סוף לא טוב.
נכון, אבל הפעם זה היה בצחוק… והבמאית שלי התחלפה לה כבר מזמן (וכרגע אני במאית-לס).
אבל ברצינות רגע – מישהו שלא ראה מעודו מישהו חוטף מכה רצינית במציאות – או חווה אחת, לא יכול לשחק את זה טוב, לדעתי. כלומר, זה קשה מאוד גם למי שחווה וראה. מאוד קשה לשחזר את התחושות ע"מ שההבעות יהיו משכנעות.
ולאלייז'ה, למרבה הצער, פשוט לא היה מושג בקטע.
__________________
יום לא-הולדת שמח,
גל
לא שאני לא מסכימה,
אבל בדרך כלל יש הבדל משמעותי בין איך אדם נראה בסיטואציות מציאותיות לבין איך נראים אנשים בסרטים, בעיקר בסרטים הוליוודיים. כאב בסרטים לא נראה כמו במציאות, מוות בסרטים לא נראה כמו במציאות, רגשות בסרטים לא נראים כמו במציאות, סקס בסרטים לא נראה כמו במציאות… משום מה, סרטים זה לא כמו במציאות.
א-ב-ל – למרות שאני מתקשה לראות אפילו את הגבר הגיבור ביותר שאני מכירה מהלך לו בסטואיות על שבוריות זכוכות וכדומה, אני מאד נהנית לראות את ברוס וויליס בביצועיו הלחלוטין לא משכנעים ב"מת לחיות". זה לא נראה אמין, אבל זה כן מגניב.
לגבי מה-שמו, הגמד עם הרגליים השעירות – לא יודעת, העיניים (הגדולות מדי, הילדותיות מדי, הפעורות מדי) שלו לא מצאו חן בעיניי מההתחלה, ומאותו רגע הייתי משוחדת לרעה לגבי המשחק שלו, כך שבאמת אין לי מה לומר בסוגיה הספציפית שלפנינו…
אם תסלחו לי
ראיתי אנשים נפגעים ע"י רסיסי פצמ"ר כשהם 10 מטר ממני.
אז חבר שלי שנפגע מזה נראה בדיוק כמו ווד
אל תתנצל!
במקום זה תכתוב עוד תגובות…
זה און טופיק, וזה מעניין (לפחות אותי), אז קדימה!
עזוב מה שמקובל.
מקובל שכל סיפור ממציא את עצמו מחדש.
אני חושב שהשימוש במטות מקביל להנהונים הבלתי פוסקים שעושים
ה-Power Rangers תוך כדי דיבור. בקיצור, זה רק בשביל ההצגה וכדי שאנחנו נדע שהם עושים משהו.
שאלת הבהרה:
"מקובל בפנטזיה"="מקובל במשחקי תפקידים"?
כי זה מה שהבנתי מההודעה שלך. המוסכמה של פריטים מכושפים עם יכולות מסוימות היא מוסכמת משחקי תפקידים (די אנ די, ספציפית) מקובעת למדי, ואופיינית לז'אנרים הרלוונטיים של פנטזיה. אני מאד בספק אם זו מוסכמה פנטסטית כללית, ובמיוחד אני בספק אם זו היתה מוסכמה בימיו של טולקין (אתה רשאי לתרגם את "אני מאד בספק" ל"אני לחלוטין לא מסכימה". הנימוס הזה עוד יהרוג אותי יום אחד.)
שאלת הבהרה:
מסכים לחלוטין. תזכרו שטולקין התבסס על כתובים פינ-קלטיים. ואוי אוי איזה כוח היה לקוסמים שם
אני אולי אסכים להחשיב את בוג'י כבן אדם משכיל (עשיתי את זה שוב, אני והפה הגדול שלי)
לאאאאאאאאאאא
בוג'י אני מצטער לא התכוונתי
לאאאאאאאאאאא
ד.א.
גל, אל תחשבי על ההודעה הזאת במובן הלא נכון אבל זה שראיתי את הסרט אתך הגביר את ההנאה
אני מחזק את דבריהם של בוג'י
וסייבר-ראנר. מקובל בפנטסיה שלמטות יש כוחות וכו'. או יותר נכון, מקובל כך במשחקי תפקידים. מצד שני, מקובל גם לשנן את הקסמים שלך (מעשר דקות ללחש מדרגה ראשונה ועד שעה וחצי ללחש מעוצמה תשיעית) לפני שניתן להשתמש בהם, ולא ראיתי את גאנדלף עושה את זה. בספרי פנטזיה אין "מקובל", עקרונות כאלה אתה יכול להציג בז'אנר יותר ממוקד, כמו פנטזיה ז'אנרית. אתה יכול לשייך את טולקין למחלקה זו של פנטזיה, לולי הפנטזיה הז'אנרית היא כמעט על טהרת חיקוייו.
ונחזור לטיעונך- עם הטיעון הראשון עוד יכול להיות נכון (ודווקא מעניין מאוד) בנוגע לטיעון השני – הוא בעייתי קצת יותר.
לא זכור לי שמוזכר שימוש ספציפי למטות הקסם של האיסטארי (=קוסמים) אך אני משוכנע שטולקין לא עקב אחרי עקרונות הז'אנר (שגם בהנחה שהם קיימים כיום, לא היו בתקופתו של טולקין..) לא כל שכן להדרדר לכישוף סינטתי ומסחרי כמו שימוש במטות כמו זה שאתה הצגת.
לסייבר, בוג'י ופיפין
ראשית, לסייבר, נכון שחלק מהקטע עם המטות הוא בשביל הויזואליות, אבל אם זה הדבר היחיד אז זה הופך את פיטר ג'קסון (לפחות בסצינה הזו) לבמאי סרטי אקשן סוג ז', ומשום מה זה לא נראה לי. הוא השקיע יותר מדי זמן ומחשבה בסרט כדי להחליק דווקא כאן. אבל יודע מה? יש לי הרגשה שעם שתי גרסאות שונות של דויד וקומנטריס של ג'קסון וצוות גדול של ההפקה בכל אחד מהם, יש סיכוי גדול לקבל תשובה רשמית באוגוסט או בנובמבר.
שנית, לבוג'י: את מבינה לא נכון את כיוון הזרימה. אני לא טוען שטולקין עונה על מה שמקובל היום (לו, בניגוד אליך, כנראה לא היתה מכונת זמן), אלא שרוב הקונבנציות של הפנטזיה המערבית שגם נקלטו למשחקי תפקידים מוקדמים (כן, כמו דיאנדי) הם דווקא של עולם הפנטזיה הטולקינאי. לכן הרשתי לעצמי להשליך מהמאוחר על המוקדם. אבל אתוודה שאיני טולקינאי ולכן אם יש מישהו שרואה עצמו מוסמך יותר, אשמח לשמוע איזה מידע יש באמתחתו בנושא.
ולבסוף לפיפין (וגם בוג'י): בכל זאת, ולמרות הכל, מקובל בספרות פנטזיה שיש למטות איזה שהוא ערך מוסף מעבר לסתם מקל הליכה ויצירת חזות של מכשף: יהא זה למיקוד קסם, לאחסון קסם, סתם לעזור להתרכז, או לשמש תורן לסירת מפרש. בכל מקרה, מהעקרון ועד למסקנה בדבר קסם סינטטי ומסחרי – הדרך ארוכה. אני מבטיח לך שלא דמיינתי את גנדלף עוצר בתחנת הקסם הקרובה לביתו, ומטעין את המטה שלו בקסם 95 נטול אוקטן. ודרך אגב, אכן לא ראית את גנדלף משנן קסמים, אבל כן יכולת לקרוא עד כמה הוא נסחט מהטלת קסם הנעילה, ומה הוא ציין על אי מוכנותו לקרב.
אחרי שעניתי לך בחיפזון,
הרשתי לעצמי לברר הלאה..
http://forums.ort.org.il/scripts/showsm.asp?which_forum=18&mess=1259676&paint_str=%E4%E8%EE
הקונבנציות שאתה מדבר עליהן
צר לי לומר, הן קונבנציות של תחום צר מאד של פנטזיה, שאמנם מבוסס בחלקו הגדול על חיקוי הרעיונות ומבנה העולם שטולקין מיסד, אבל אין לו כל קשר לטולקין. בתור אי-חובבת טולקין ידועה (ואם כבר, גם אי-חובבת פנטזיה ידועה), קטונתי מ"להגן" על טולקין, אבל אני חושבת שלכפוף סרט שנעשה לפי טולקין לקונבנציות המקובלות בז'אנר פנטסטי נחות של חקיינים, זה לא ממש לכבודו. בשביל זה יש סרטים כמו "מבוכים ודרקונים".
הקונבנציות שאתה מדבר עליהן
בוג'י, אני מנסה להבין מה מפריע לך ואני לא מצליח.
האם הרעיון שהמטות של גנדלף וסארומן הם יותר מסתם חתיכות עץ/מתכת הוא כל כך repugnant בעיניך?
האם את סבורה שהקונבנציה לפיה עצמים קסומים יכולים להיות בעלי תכונות קסומות עצמאיות היא קונבנציה המקובלת על "ז'אנר פנטסטי נחות של חקיינים"?
או שמא הבעיה היא שאת חוששת שההודעה הבאה תעסוק בסטטיסטיקות של מטות קסם וכמה פעמים ביום גנדלף יכול להעיף X ק"ג ל-Y מטרים? (אם זו הבעיה, אל תדאגי. הפעם האחרונה ששיחקתי משחק תפקידים כלשהו היה לפני כתשע שנים, אז את יכולה להיות רגועה)
ובקיצור, האם אפשר לקבל מידע פוזיטיבי ולא רק נגטיבי?
ודווקא סברתי שהסברתי את עצמי.
ניחא.
האם טולקין ציין אי פעם שמטות הקסמים של גנדלף ומרעיו הם בעלי תכונות מעין אלו? לא זכור לי. כמובן, יכול להיות שכן ואני פשוט לא זוכרת (זה לא שקראתי את ספריו של טולקין יותר מפעם-פעמיים לכל היותר), אבל למיטב זכרוני, לא זה המצב.
איזה סרט ראית בקולנוע? "שר הטבעות". שר הטבעות על פי מי? "ג'. ר. ר. טולקין". למי צריך הסרט להיות נאמן? לטולקין, או להמון חקיינים שקמו אחריו ובנו עולם בעל כללים שונים, ומן הסתם נוחים יותר למטרותיהם?
עכשיו זה מספיק ברור?
''לא ראיתי את גאנדלף עושה את זה''?
ראית אותו ישן? או הולך לשירותים? מוזר. כנראה שהוא אדם שלא זקוק לשינה או משהו.
''לא ראיתי את גאנדלף עושה את זה''?
אוקיי.. אני לתומי חשבתי ששלוש שעות הן זמן מספיק לשבת ולראות את הסרט. אני לא חושבת שזה משנה איזה פנטזיה או סוג אחר של סרט זה יהיה… אף אחד לא צריך ללכת לשירותים, ללכת לישון, וכמו שזה נשמע "לעשות את זה", ובטח שלא לשנן קסמים. כי גנדלף הוא קוסם מצויין שלטא צריך לשנן קסמים ממה שהבנתי, הרי הוא ניצח את השייח יאסין! כמעט! טוב אז לא…
בקיצור מה שרציתי להגיד זה שכל ההרפתקה לא ארכה שלוש שעות, ולפי העלילה מדלגים על הקטעים כמו שהם הלכו לשירותים והלכו לישון (בדרך כלל) ולמזלנו או לצערנו הם השאירו קטעים אחרים כמו הקטעים המעניינים יותר או פחות בעיניי המתבונן…
שר''ה הדיוידי
השבוע ביום שלישי קפצתי לספריית הוידאו השכונתית ולפתע מצאתי על המדפים את הדיוידי שוכן לו בביטחה למכירה במחיר המופקע של 189 ש"ח. מייד תהיתי האם נסעתי קדימה בזמן לתאריך 6.8 שהוא תאריך ההפצה הרשמי של הסרט או שמא העותקים האלו מזוייפים. בעל הספרייה הסביר לי שהתאריך הרשמי הוא אכן 6.8 אך בארץ לא מקפידים על זוטות שכאלה ומכיוון שהסחורה הגיעה – הוא מספק. (איזה דילר). בקיצור לאחר מקח קליל והנחה, רכשתי לי עותק של הסרט ורצתי בשמחה לצפות קודם כל בספיישל פיצ'רס. (דיסק 2). האמת, היה די משעמם וקצת מאכזב ולכן החלפתי מייד לדיסק 1 עם הסרט והתענגתי על כל רגע. נראה לי שבעוד כמה חודשים תצא חבילת ספיישל אדישן של 4 דיסקים ששם יהיה החומר הטוב.
אבל אני, מה בסך הכל אני צריכה, אחוות הטבעת זמינה לפני כל שנת לילה מתוקה. מה עוד בן-אדם מבקש בחיים?
אכן, מחיר מופקע.
הסרט נמכר כרגע בלייזר קלאב תמורת 135 ש"ח.
http://www.laserclub.co.il/laser_site/preview.asp?id=20747&zone=1
מכרו לך את הדיסק הרגיל במחיר בו ימכר הדיסק המורחב בנובמבר(גרסת ה-4 דיסקים השפויה, לא גרסת ה-5 דיסקים למטורפים עם קלפים ושטויות בשלוש מאות שישים ש"ח):
http://www.laserclub.co.il/laser_site/preview.asp?zone=1&id=21685
והנה הגרסה לאנשים שיש להם יותר מדי כסף:
http://www.laserclub.co.il/laser_site/preview.asp?zone=1&id=21687
אני רוצה למחות פה ברמה
על זה ששלמקו לא הביא את הלינק הנפלא הזה גם הנה:
http://www.pointlesswasteoftime.com/film/50reasons.html
חמישים סיבות למה שרה הוא סרט גרוע… אני התגלגלתי מצחוק.
45-48, ללא ספק.
אהבתי דווקא את 24 במיוחד
"מנסים להיבנות ממאניית ג'אר-ג'אר…"
וגם 33 מצויין.
אמרו שהוא משחק את אותה דמות?
איזו שטות.
ברור לכולם שהדמות של אלרונד מבוססת על הסוכן המיוחד קוני למל, כפי שכבר הזכרתי. לא יפה שאתר שמוצא כל-כך טוב את הטעויות והפאשלות טועה בעניין בסיסי כזה.
גם מאטריקס לא כל-כך מקורי
הדמות של הסוכן סמית' מבוססת באופן בוטה על מיצי דל ברה מ"פרסיליה מלכת המדבר".
אוי, כמה שאתה צודק!
הם נראים אותו דבר!
קהילת טולקין פתחה פורום חדש
שמוקדש לסרטי שרה. מי שמעניין אותו, שיילך לראות:
http://demo.ort.org.il/ortforums/scripts/forum.asp?pc=726780480
כרגיל, אני נהנית מהביקורת מפני שהיא תואמת לחלוטין את הדעה שלי. הידד לטווידלדי (מקווה שאינני טועה, זה הוא נכון? אוף האלצהיימר).
וזו בערך הפעם העשירית שאני קוראת אותה מאז שראתי את הסרט.
חמש פעמים בקולנוע, פעמיים בוידאו. מי עבר אותי?
באהבה לכל בני האדם ולא בני האדם באשר הם
סרנדיפיטי- מודעת לזה שאף אחד כבר לא נכנס לעמוד הזה.
הו, טעות בידייך
הנה, נכנסתי. תמיד מעניין לקרוא עוד דעה על הסרט המדהים הזה.
הממ… בהחלט שיא נאה. אני עומד על פעמיים בקולנוע. האם יש כאן עוד מישהו, כמוני, שקנה את הגירסה המורחבת?
(אם תראי אותה נראה לי שתוכל להיות לך חווייה קצת שונה אחרי שראית את הסרט כל כך הרבה פעמים)
!את מטילה ספק בכוחה של ממ''א.
כל מי שקרא את הכתבה הזאת אולץ על-ידיה לקפוץ לכאן ולקרוא את הגיגיה של מוזה מטיילת על שרה"ט.
ויש לי תחושה שהכתבה הזו תתעורר לחיים עם הגעת הסרט השני למסכינו (כל-כך בקרוב שזה כבר כואב).
מי זאת מוזה מטיילת?
סרנדיפיטי.
ממ''א?
ממ''א.
מפלצת מתמשכים אימתנית: http://www.fisheye.co.il/static/diction.htm#mama
הממ.
אוקיי, עם כל בעלי ההתאמה האישית הסליחה. ברצוני להבהיר שכבר מזמן שיננתי שנן היטב את מילון האתר, אך מכיוון שאת זה לא הבנתי האלצהיימר כנראה החליט שזה מיותר.
לגבי הדויד- התכוונתי לקנות, אך עקב התמכרותי בעת האחרונה לקומיקס, נראה שלא נותרה לי אף פרוטה לקנות לעצמי לחם. העיקר שעדיין יש אינטרנט.
שלוש שאני אחרי שניו ליין
עשו לכולם בית ספר בהוצאות DVD, החבר'ה ב-Reprise הולכים לעשות אותו דבר לעולם הפסקולים:
http://www.soundtrack.net/features/article/?id=173
ולמי שיש 330 ש"ח מיותרים:
http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/B000BNI90O/qid=1134334153/sr=1-4/ref=sr_1_4/002-2986347-6184047?v=glance&s=music
קצת פספסו את הרכבת, לא?
בכל זאת, שגעון הטבעות כבר עבר.
כנראה שלא.
מקום 409 במוזיקה נכון להרגע אמנם לא שובר שיאים, אבל זה לא רע, בטח כשמשווים ל"הטייס" (מקום שלוש-עשרה אלף ומשהו) או אפילו Atom heart mother של פינק פלויד (2709).
טוב, אם אתה משווה לאלבומים מלפני 30 שנה.
אני לא אומר שאנשים לא יקנו את זה, אבל זה מן הסתם היה נמכר טוב הרבה יותר אם זה היה יוצא לפני 3 שנים.
את Atom heart mother
הבאתי כי הוא קלאסיקה. (הצד האפל של הירח נמכר כמובן יותר טוב משר הטבעות).
תראה, במקרה הקשבתי ל-OST
של FotR, ואני חייב להגיד שעם שגעון הטבעות או בלעדיו, מדובר פשוט במוזיקה מצויינת.
היא מרגשת וסוחפת בלי קשר לסרט, ומגיעה לא פעם לרמות של הטרילוגיה הראשונה של עולם הפסקולים (Star Wars" כמובן).
כך שבמקרה הזה, ממש אין לי בעיה לראות את הפסקול כמנותק מעולם המרצ'נדייז של הסרט, ולהקשיב לו כיצירה מוזיקלית עצמאית, שאני אשמח מאוד לשמוע את הגרסא המורחבת שלה.
מפס הקול של חבורת הטבעת לא התלהבתי.
בסרט הוא משתלב נהדר, אבל לא מתאים (לי לפחות) להאזנה עצמאית. עדיין אמור להיות לי אותו. אם מישהו רוצה, אני יכול להביא לקון.
גם אני חושב שזו מוזיקה מצוינת
הרווארד שור גאון. ואחרי מחשבה אני חושב שאני אוהב אותה יותר מסטאר וורז, מה שהופך את הפסקול של שר הטבעות לפסקול האהוב עליי בעולם. הקטעים והנאומים האהובים עליי בטרילוגיה לא היו כאלה בלי הפסקול המעולה הזה.
אני דווקא שמח שלא היו שירים בסרט
קודם כל כי אני לא באמת רוצה לברר אם אלייזה ווד יודע לשיר…
ושנית כי שירים היו רק מוסיפים לאורך וקוטעים את רצף העלילה. מה שעובד בספר לא בהכרח 'עובר מסך' בסרט. אבל מי יודע, אולי מתישהו יעשו את 'שר הטבעות – המיוזיקל', נראה לי שאפילו היו דיבורים על זה מתישהוא.
לגבי שאר הדברים שלא היו, חלקית מטעמי עלות הפקה (על הוביטון מוצלחת אי אפשר להתפשר, על לותלריין כנראה שנאלצו לוותר), וחלקית מכיוון שבלתי אפשרי לדחוס את כל הספר ל"רק" 3 שעות של סרט.
אבל חסרונו של טום בומבמדיל היא אחת התלונות החוזרות ביותר של מעריצי הסדרה, ופיטר ג'קסון הסביר שזו היתה בחירה מודעת לוותר עליו, כחלק מהשינויים שנערכו לטובת התאמת הספר לגרסאת התסריט 'שלו'. שבמידה ולא שמת לב, מציגה לעיתים פרשנות אישית של ג'קסון שלא מישירה לחלוטין עם הכתוב בספר.
שלא לדבר על כך
שבומבדיל הוא "עיקוף" בדרך, סטייה מהעלילה המרכזית, יוצר אווירה שונה לחלוטין מזו שג'קסון ניסה להעביר ובאופן כללי לא נראה כמו משהו שהיה מתיישב טוב עם שאר הסרט(ים). אחת ההחלטות המוצדקות שנעשו בקיצוץ. בספר הוא עבד נפלא, בסרט הוא פשוט לא התאים.
מופלא
ראיתי את הגרסה המורחבת של הסרט, לאחר כמעט עשור לאחר שראיתי את הגרסה הרגילה בוידאו. והסרט מעולה מאוד. הפסקול משובח, הצילום עוצר נשימה, האפקטים לא התיישנו, הקרבות מדהימים, העלילה סוחפת ומעניינת, השחקנים טובים והסרט משאיר טעם לראות את שני הסרטים הבאים (בגרסה המורחבת, במקרה שלי). רק אילייז'ה ווד והבעות הפנים הWTF שלו הורסים קצת. כשהוא משנה את פניו להבעה לא קבועה הוא נראה כאילו יש לו עצירות רציניות. אבל חוץ מזה, סרט מופלא ומעולה מאוד.
בשל העדר מקום אחר לשים את זה...
הייתי חייב. פשוט מצחיק. אני חייב פוסטר כזה..!!![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
http://www.funnyjunk.com/funny_pictures/4046140/Gandalf/
כתבתי כבר בדף הסרט
ואני נמלך בדעתי כי מן הסתם הביקורת נמצאת במתמשכים של גולשים רבים יותר:
הסרט מגיע לאקרנים שוב ב24 לנובמבר לכבוד חגיגות עשרים שנה לתאריך היציאה המקורי, כולל בגירסה מותאמת איימקס.
אתה יכול לפרט קצת?
איפה יוקרן, למשך כמה זמן…
מניח שבכל רשתות הקולנוע
טוליפ (המפיצים של וורנר) משווקים את זה כמו כל סרט. למשך כמה זמן? זה יוצא בסופ"ש שלפני חנוכה; מניח שבמהלך החג יהיה אפשר לתפוס את זה בכל מקום מהרשתות הגדולות.
בפעם הראשונה צפיתי בו בקולנוע אתמול
ללא ספק חוויה :)
הייתי צופה גם בסרט שלם על הגמדים ומעלליהם נגד הבאלרוג.
מבחינת התיישנות, כל האפקטים והתפאורות עומדים באופן מושלם גם בימינו. חוץ מסצנה אחת, הסצנה שבה גלדריאל חושקת בטבעת והופכת למרשעת לכמה שניות. זו סצנה חזקה מאוד, אך האפקטים הממוחשבים גבוליים.