יום אימונים מסוכן

במקור: Training Day
במאי: אנטוין פוקואה (כנראה)
תסריט: דייויד אייר
שחקנים: אית'ן הוק, דנזל
וושינגטון, סקוט גלן, טום

ברנג'ר

"לאן הלך אחי, אחי הטוב לאן,
שוטר שחור מכה שוטר לבן.

נגמר לי כל החומר, עכשיו נשאר מחסור,
שוטר לבן מכה שוטר שחור."

ח. לוין. בערך.

מכירים את הימים הללו, שלא נגמרים? הצינור של השכן למעלה מתפוצץ, והמים מחלחלים, מטפטפים ומעירים אתכם משנתכם. אתם יוצאים מהבית, דורכים על החרא של החתול, הכלב של השכנה המטורפת נושך אתכם, השוטר בדרך לעבודה עוצר אתכם לבדיקת רשיונות, ולכן אתם מאחרים לעבודה, רק כדי לפגוש את הבוס שזועם על האיחור. עוד לפני שאתם מתיישבים, מגיעה השותפה למשרד ומציעה לכם נישואים. והשעה עוד לא עשר בבוקר.

יום מטורף שכזה היה לשוטר הלבן (איתן הוק), ב'יום אימונים מסוכן'. מה הוא כבר רצה? קידום נחמד, משכורת טובה יותר, צדק ושלום עלי אדמות. הלך, וניסה להתקבל אצל צוות מובחר ללוחמה בסמים, שמנהיגו הוא שוטר שחור כריזמטי (דנזל וושינגטון). הם עושים חיים יחד, מדברים קצת על מזג האוויר ועל מהותה האמיתית של עבודת המשטרה, והולכים הביתה לישון.
לא בדיוק.

ייתכן שהחיים היו הרבה יותר פשוטים אלמלא השוטר הלבן היה כזה חנון. ייתכן. הוא לא אשם בזה, הוא לבן, זוכרים? הוא אוהב את אישתו (הלבנה) ואת הבת (הלבנה), את הבית הלבן שלו, ואת החיים הלבנים שלו. הוא הקשיב יותר מדי בשיעורי האתיקה במכללת השוטרים, והוא עושה חיים קשים לשוטר השחור, שהגיע מהסיפור האחר.

לדאבונו, הוא מגלה שלבוס החדש שלו, השוטר השחור, אין כל בעיה להשתמש באלימות מופרזת, להחרים חומרים ראויים לעישון, או אפילו להניח בצד מעות זעומות מתוך כספים שהוא מחרים. הכל למטרה טובה, כמובן. ולמרות שהשוטר השחור הוא לא בחור ממש נחמד, הרי שהוא כריזמטי להחריד, וכולם מעריצים אותו ואת צילו. הוא גם נראה, מתלבש ומתנהג כמו ראפר/גנגסטר/סוחר סמים. ברומא, אומרים…

השוטר הלבן החנון, שגדל על עקרונות האמת, הצדק, ודרך החיים האמריקאית עומד לגלות עוד דברים רבים שלא יינשאו חן בעיניו. מסתבר שאצל השוטר השחור התוצאות מקדשות את הכל. מה זה משנה אם עוד כמה פושטקים מסתובבים ברחוב ("מה, אנחנו פועלי זבל? השאר זאת ל-'כחולים' לאסוף אותם"), או אם צריך לשלם שוחד לפקידי ממשל. לא מוצא חן בעיני השוטר הלבן הרעיון שכדי לתפוס סוחרי סמים הוא צריך לדעת לעשן ולצרוך אותם, ולא מתאים לו לקחת חלק מהשלל, אותו "הרוויח ביושר". אבל בזמנים מודרניים אלה הפושעים הם מתוחכמים, וכדי לגבור עליהם, צריך להיות מתוחכמים עוד יותר.

אז למה זה לא נראה לי מתוחכם? בסדר, אז יש סמים, ואלימות, ושפה גסה, והגבלת גיל לסרט. זה מתוחכם? ומה זה "הרחוב" הזה שמדברים עליו – זה עם "אנשי הרחוב", ו-"חוכמת הרחוב"? כל יום אני נוסע ברחוב כמה פעמים, ולא זכור לי שראיתי אנשים שחומי עור בעלי שרירים משתרגים מוכרים סמים זה לזה. אז מה פשר כל ההתלהבות מה-"רחוב" הזה, בדיוק?

ועזבו תחכום – מה בעצם הסרט מנסה להעביר? ממש לא ברור.
לא שאני רומז שהסרט חסר עומק. חלילה. שאלות רבות עולות כאן, על הצדק, והאמת, והחוק, ועל אמצעים ומטרות, ואידיאלים שמתנגשים כשעולמות פוגשים זה את זה. לא, בהחלט יש עומק בסרט. חבל רק שהוא קצת רדוד. יתכן שהיינו מקבלים מוצר טוב יותר, ותמורה טובה יותר לכספנו, אם היו מוותרים על כל הממבו-ג'מבו המוסרי, ונותנים לנו סרט אקשן סטנדרטי ומהוקצע עם דנזל וושינגטון באחד מטובי תפקידיו. יתכן. אני לא מאשים אף אחד. אבל מסרט שמתיימר לתת קצת יותר, אני מצפה ליותר.

וכל זה עוד מבלי שדיברתי על החורים בתסריט, ועל הסוף הבלתי מובן. לא הייתי מתנגד אם מישהו היה מטליא את כל החורים הללו. מפיקים יקרים, אתם לא צופים בסרט לאחר שהפקתם אותו? אתם לא מציגים אותו לקבוצות מבחן? אם כן, אז כדאי שתפטרו את מי שאוסף אנשים לאותן הקרנות-מבחן – אם הם לא מסוגלים להצביע על כל אותן אי-התאמות, ומקרים רבים של אי-עקביות, סביר להניח שהם גם לא הצליחו להבין את כתוביות הפתיחה. תשיגו אנשים שיודעים לפחות לקרוא, בבקשה.

סך הכל, אבל, הסרט ממש בסדר. אם אתם מצליחים להתעלם מכל מה שלא בסדר בו. אתם מבינים אותי, Niggers?