אני רואה סרטים בעיקר:
33  |
בקולנוע, סמוך לבכורה |
75  |
בקולנוע, בזמן ובמקום המתאימים לי |
| 40 |
ב-DVD |
| 24 |
בוידאו |
| 43 |
בכבלים/לוויין |
| 6 |
בטלויזיה – ערוץ 1 או 2 |
| 13 |
במחשב (ריפ) |
| 26 |
כן |
| 19 |
לא רואה סרטים. אני פה בשביל האוף-טופיק |
מספר מצביעים: 279
רק במחשב רק בריפ רק
בצחוק. FBI זה סתם הודעה אני לא מתכוון לזה…
אני רואה סרטים בעיקר בטלויזיה
ערוץ 1/2/4/401… היינו הך…
אני רואה מעט מאוד סרטים בקולנוע, ראיתי רק 6 סרטים בדויד ואני לא נוהג לשכור/לקנות וידאואים…
אבל באופן כללי, אני פה בשביל העופות.
ואם אני רואה
סרטים חדשים בעיקר בדיוידי, סרטים ישנים בעיקר בוידאו, סרטים שנועדו לטמטם את המוח בעיקר בטלוויזיה, סרטים שאין לי איך להשיג בריפים, וסרטים כחולים ב… (לא חשוב, נעזוב זה)?
או במילים אחרות: היה לי נורא קשה לבחור את אחת מהתשובות, כי כל אחת מהן נכונה לחלוטין בשבילי עבור סוג אחר של סרטים.
פעמיים בוסקילה!
או במילים אחרות: זאב רווח בתפקיד כפול.
אני הצבעתי ל"כן", שהוא הזאב רווח המצחיק והמקסים ביותר מאז בואי לאתר הזה.
זאב רווח אסלי אמיתי
dnbh! ובעברית: גמני!
גם לי הייתה התלבטות
אבל מבחינה כמותית הווידאו לוקח, למרות שיש תחרות עזה עם 'בקולנוע, בזמן ובמקום'.
בכולאופן, סקר צמוד בינתיים – וזה תמיד טוב.
זה מאד תלוי...
כרגע, אני רואה בעיקר בדוויד. אבל אני רואה גם בכבלים, וגם בקולנוע (מבחינת סמיכות לבכורה – את שרה"ט ראיתי כבר, את ה"פ אולי אראה עוד שבוע שבועיים). וגם באמצעים אחרים.
ולכן הצבעתי היא כן.
גם אני ''כן''
בעיקר בגלל שזו בכלל לא תשובה לשאלה. "אני רואה סרטים בעיקר" – "כן", זה לא משפט.
''אני רואה אנשים מתים...''
בעיקר…
פשוט כן
איפה שיוצא, מתי שנוח. הווה אומר לפעמים בקולנוע בבכורות, לפעמים בקולנוע לא בבכורות (בסרטים עמוסים מדי עדיף לוותר על בכורה), לפעמים בטלוויזיה (אין לי כבלים ו/או לווין) ולפעמים בדי וי די או בריפ אחרי כמה שעות של הורדה מתישה (רק במקרה שהסרט אמור להגיע עוד מלא מלא זמן לארץ או לדי וי די ואני לא רוצה לחכות. וכאן אני אנצל את ההזדמנות להזכיר ש"האחרים" מגיע ביום חמישי לבתי הקולנוע. אחד מסרטי האימה הטובים ביותר שראיתי).
או בקיצור, כל התשובות חוץ מוידאו (מה זה?) נכונות.
פשוט DVD
אני רואה בעיקר סרטים בדויד. סרטי וידאו אני כמעט לא רואה (כי יש דויד…), למעט מקרים שמביאים לי פתאום קלטת עם איזה סרט טוב (למשל גלקסי קווסט…) או שהדויד/וידאומט החליט שאין לי זכות בחירה, והוציא לי סרט באופן שרירותי (זה היה נמר דרקון, אז לקחתי אותו הבייתה בכל זאת).
בכבלים אני רואה סרטים אם יש משהו טוב, או סתם אם משעמם לי ויש משהו סביר. אבל זה לא נחשב. למה? ככה.
אה, ואני פה בכלל בשביל העוף. מי רוצה לדבר על סרטים בכלל?
פשוט DVD
כנ"ל בעיקר דוידים (לפחות סרט אחד בשבוע) גם מהשעמום וגם מכיוון שעד לא מזמן לא היה לי כמעט זמן פנוי ללכת לקולנוע למרות שזו המדיה המועדפת עליי, חוצמזה כבלים אין לי אז זה מוריד את האופציה הזו.
לי אין ברירה ממש.
אני רואה בממוצע סרט בוידאו פעם בשבוע. אין לי דויד ובטלוויזיה בדרך כלל אין סרטים מעניינים וכמה פעמים שאני הולך לקולנוע זה לא ישיג את הקצב שאני מקבל סרטים בוידאו.
אני רואה סרטים גם בטלויזיה גם בוידאו וגם ב- DVD אבל בעיקר והרבה בקולנוע בגלל האווירה .
אני מחשיבה את עצמי בן-אדם ממוצע
ולכן התשובה שלי הולכת להיות משעממת בדיוק כמו של רוב האנשים שכתבו עד כה (no offense).
רואה המון סרטים בטלוויזיה בערוץ 4 (לפעמים ב-2 אם יש משהו מעניין), לוקחת הרבה סרטים ממכונת הווידיאו, ובזמן האחרון גם דוידים, בקולנוע אני רואה סרטים בזמן ובמקום המתאים לי, אבל לאחרונה כמעט שלא (כי אין הרבה זמן והמחיר נהיה יקר מדי), וכאן – אני פה בשביל העופות.
אבל מה הקטע של "כן"?
הגעתי להחלטה לא להחליט.
המון סרטים בערוץ 4?
אבל כמה סרטים שווי צפיה יש שם?
(וכאלה שלא שודרו בפעם ה-37)
לצורך העניין
לקחתי לידיי את עיתון התוכניות של השבוע ואני עומדת לעבור על לוח השידורים של ערוץ 4 ולראות כמה סרטים שווי צפייה יש שם:
* "אני, עצמי, אני" (שבת, 21:30) סרט השבוע של ערוץ הסרטים נשמע לשם שינוי כמו משהו שבאמת שווה לנסות.
* "ברנדה סטאר" (ראשון, 16:45) משהו מהקריירה המוקדמת יחסית של ברוק שילדס, שאותה אני לא אוהבת במיוחד, אבל התקציר נשמע נחמד.
* "שלושה גילגולים ומיתה אחת" (ראשון, 23:35) קומדיה סאטירית שהיתה מועמדת לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן 96', וזה כבר משהו.
* "סיפורי חיים" (שני, 14:40) סרט צנוע על משבר גיל העמידה אצל זוג בורגני, ג'ולי אנדרוז וג'ק למון.
* "פילגש" (שני, 20:10) קומדיה, רוברט דה נירו – מה עוד צריך.
* "משפחת פרז" (שלישי, 20:05) נמאס לי לכתוב תקצירים אז אני רק אכתוב שמות.
* "הילד העצוב" (שלישי, 03:00)
* "גדול מהחיים" (רביעי, 16:40)
* "המסע" (רביעי, 23:35)
* "דקה לחצות" (חמישי, 17:50).
והנה הצלחתי למצוא לפחות סרט אחד שווה צפייה בכל יום בשבוע הבא. יש לציין שהרשימה נעשתה על פי טעמי האישי בלבד (כך שבוודאי דילגתי על סרטים שאחרים היו רוצים לראות) ושלא ראיתי אף סרט ממנה, אז אין לי מושג אם הם טובים או לא. סביר להניח שאני לא אראה את כולם ואפילו לא את רובם, כי אין לי זמן, אבל לכן הצבעתי בסקר לווידיאו ידידי הטוב, שעוזר לי בזמנים קשים.
שימי לב לשעת השידור
של רוב הסרטים. אפילו אם נניח שכולם באמת טובים – והסיכויים לכך קטנים – עדיין אין כמעט אף אחד שיצפה בהם.
אל תראי את ''הילד העצוב''!
סרט איום ונורא, שראיתי רק בגלל שהייתי בתקופת התאהבות בריאן פיליפה.
סרט מוזר לחלוטין. אולי הוא לא כזה מזעזע כמו שאני זוכרת אותו, אבל הוא בהחלט לא ראוי לתואר שווה צפיה.
וכדי לסיים בנימה קצת יותר אופטימית: על "אני, עצמי, אני" שמעתי ביקורות מצוינות כשהייתי באוסטרליה, כך שכנראה שבכל זאת זה לא שבוע מבוזבז לגמרי.
היית באוסטרליה??
אני אקח את המלצתך לגבי "הילד העצוב" ואשתדל להמנע מלראות אותו – לא שזה יהיה קשה בגלל שעת השידור שלו – אבל רק בגלל שעת השידור שלו, כי אם הוא יהיה בשעה נורמלית ויהיה לי משעמם אני עלולה לצפות בו (מה לעשות, סיקרנת אותי).
וליונתן – אתה צודק שרוב הסרטים שרשמתי נמצאים בשעות מוזרות ומטומטמות, אבל בדיוק בשביל זה הומצא הווידיאו. (ידידו הטוב של האדם, כבר אמרתי?)
ובניו זילנד...
ובעוד כמה מקומות.
החלק הכי טוב (ושאני הכי זוכרת) בילד העצוב הוא החלק בו רואים את התחת של ריאן פיליפה.
הממ…
לי יש תחושה שאם אני אהיה בבית אני גם אזפזפ קצת לNorth, רק כדי לראות את אלייז'ה בצעירותו.
ואם הזכרתי את אלייז'ה, היה לי השבוע מעין חיזיון כזה, בזמן שראיתי אותו בגיא פינס. משום מה לפתע היתה לי תחושה ממש חזקה שאם הייתי עושה כמה בחירות אחרת בצעירותי, יכולתי להיות עכשיו חברה טובה שלו. אין לי מושג למה. פתאום פשוט הרגשתי ככה. מוזר.
אני הצבעתי לדוד
בגלל האיכות, הבונוסים, והעובדה שדודה שלי מנהלת חנות להשכרה של סרטי דיוי ואני מקבל אותם בחינם.
ב-DVD (בעיקר)
כפי שכבר אמרתי מספר פעמים, זה לא רק נוח, זה גם עניין אידאולוגי – מצווה גדולה לגרום נזק פיננסי למפיצי סרטים שמעכבים הקרנות.
ואלה שלא מעכבים?
הולכים לראות בקולנוע
אלא אם כן מדובר בסרטים של שפירע.
כרגע התשובה היא קולנוע
אבל המאזן משתנה במהירות מאז ההתחברות ל-YES. אולי יש להם מלא תקלות טכניות ושרות מחורבן ואיטי אבל אלוהים, כמה סרטים טובים.
באנו חושך לגרש!
טוב. אין לי וידאו. DVD יש במחשב וזה בסדר, אבל אני אוהבת לצאת מהבית מדי פעם. אני אוהבת להתערבב בהמונים, להתלבש במיטב בגדי (נו, טוב על מי אני עובדת? זו ירושלים) וכמובן – מסך גדול, הקסם, האשליה, לצאת מתוך עצמך… לצאת מתוך עצמך אפשר באמת רק כשאתה מחוץ לבית, ולכן ללא ספק אני בן אדם של קולנוע. זה נכון שהרבה פעמים אני סובלת מהרחש של הקהל, אבל המון פעמים אני גם יכולה להנות מהקהל. יש לנו קהל נפלא פה – בשר ודם, מייד אין איזראל. קומדיה הרבה יותר מצחיקה בחברת אנשים אחרים.
אופציות נוספות: ריפים – אפשר, אבל למה בעצם? (לפחות לא כדרך חיים) כבלים ולווין- אין לי כבר שנים מאז שיצאתי מבית הורי (זה עולה כסף, ואצלי לפחות המקרר מלא – נתבו את השקעותיכם בתבונה מזי רעב)
לגבי שאלת סמוך לבכורה או "בזמן ובמקום המתאים לי"
האמת היא שאני רואה סרטים פעמים רבות סביב הבכורה. אבל התשובה "בזמן ובמקום המתאים לי" היא פשוט עליונה מכל בחינה. מי מעדיף להודות שהוא נוהה אחרי החדש והנוצץ במקום ללכת כשמתאים לו מבלי להיות מושפע מדי. בקיצור התפתיתי להיות גם אני אחד מהאנשים שעושים מה שטוב להם, בזמן ובמקום הנכון וכך הצבעתי.
אבל כך או כך – מסך הכסף לנצח!
(וגם לראות סרטים בטיסה יכול להיות חביב לפעמים, או בטיולים שנתיים באוטובוס…)
חזרנו עכשיו מהארי פוטר בקולנוע גיל בירושלים. קולנוע בגיל ירושלים הינו מקום מגעיל. להלן: הקולנוע-שאין לומר-את-שמו. את התחלת הסרט ואת החלק שאחרי ההפסקה ראינו דרך סבך של אנשים שעברו במשך לא מעט זמן למקומותיהם. אני לא מאשימה אותם, אולי זה הקולנוע, אבל זה לא ממש משנה. אין אור ואני ערכנו התערבות בנושא כמה פעמים נשמע צלצולי טלפונים במהלך הסרט. אני הייתי תמימה כשאמרתי 4 – היו הרבה יותר. חוץ מזה, הסדרן כל הזמן יצא ונכנס יצא ונכנס יצא ונכנס – הלו? והיות ומדובר בדלת ולא ברציף 9 ושלושה רבעים – הוא גם פתח את הדלת מה שהאיר לי ישר בעיניים. אז ככה, קולנוע זה נפלא – בתיאוריה. בישראל, בירושלים, בקולנוע-שאין-לומר-את-שמו, ביום שבת בערב זה פשוט…
תסתכלי על חצי הכוס המלאה:
לפחות הסרת את הכישוף שמנע ממך ללכת לסרט הזה. ;-)
דווקא התחילו למצוא חן בעיני
החיים תחת הכישוף :)
הקשלא''ש?
[הקולנוע שאין לומר את שמו]
נסי בהזדמנות סרטים ברב חן. אם תצליחי להגיע למקום בלי משוטים (צריך לחתור מעל אגמי הקולה), ואם נתעלם מכך שבכניסה בודקים אותך לראות אם לא הכנסת אוכל, (רחמנא לצלן לשזבן בן פורת יוסף בן פורת עלי עין), ואם נתעלם מהאווירה הקלאוסטורפובית לחלוטין שמשרה המקום – עדיין הוא יהיה קשלא"ש למהדרין. הדבר היחיד שיותר גרוע ממנו הוא ההקרנות של אגודת הסטודנטים בהר הצופים.
בוג'י, בלי אלימות!
הטעות באיות "קלאוסטרופובית" הייתה לא בכוונה, זה לא יקרה שנית, זה אחי עשה, הכלב אכל לי את השיעורי בית וסרטי שפירא דפקו לי בדלת באמצע הלילה.
אפשר לא לירות בי? בבקשה?
אתה מודע לזה
שיש בארת בערך 30 בתי קולנוע שקוראים להם "חן"? למי מהם התכוונת?
בארת, מי רואה קולנוע במחירים של
הארת. (74 ש"ח לשני כרטיסים דרך הגלובוס-פון)
הוא התיחס לרב-חן תלפיות כמובן, שגם ממנו ג'יי שבעה מרורים.
גם אני נמלאתי פליאה
כאשר הקולנוע-פון הודיע לי בחגיגיות שמחיר שלושה כרטיסים עולים לי 105 שקל, כש-4 שקל מתוכם הם דמי עמלה. לאן נעלמו עשרה שקלים?
אנחנו חוסכים להם,
ולנו זה עולה יותר.
העמלה היא לכל כרטיס, למרות שהעלות השולית שלהם שואפת לאפס.
יותר מעשרה אחוז???
בו'נה, "גנבים" זה כבר לא מילה מספיק גדולה בשביל זה.
גם אני חשבתי ככה פעם
אבל אז שאלתי מישהו שמבין בעסקי האשראי והוא הסביר לי שהעסקים משלמים עבור הסליקה של הכרטיסים באחוזים מהסכום שהם סולקים ולא על פי מספר העסקאות (מה שדי הגיוני בהתחשב בכך שחברות האשראי מפסידות ריבית לפי גובה האשראי שהן מעניקות).
לכן יותר הגיוני שעל תשלום בכרטיס אשראי בקולנוע תגבה עמלה על כל כרטיס ולא עמלה אחידה לכל עסקה (זה מעלה תהיות באשר להגיון מאחורי מדיניות כמו "מקבלים כרטיסי אשראי מעל 30 ש"ח בלבד").
גובה העמלה, לעומת זאת, הוא עניין אחר לגמרי. העמלות שמשלמים בעלי העסקים נעות בין 3 ל- 5 אחוזים (אם אני זוכר נכון). 4 ש"ח על 31 ש"ח זה יותר מ- 13 אחוז.
המסקנה – אכן קורעים אותנו.
העמלה לחברות האשראי,
במקרה הכי הכי הכי גרוע מגיעה לארבעה אחוזים, בפעם האחרונה שבדקתי. סביר יותר (בעסקים קטנים) לשניים וחצי אחוזים.
כל השאר זה רווח על הפעלת שירות שעולה גרושים לתחזק וחוסך המון תורים ובלגן.
את התור לקלנוע-פון
הוא לא חוסך… גם כשיש שני מכשירים.
התור לקולנוע-פון
הוא בשירות עצמי. לפיכך, אין שום סיבה שלחברה יהיה אכפת ממנו. מה שצריך להיות אכפת להם זה רק מה שמעמיס על הקופאים.
הנה כמה מילים, וגם משפטים:
שודדים (הם עושים את זה בגלוי – זה שוד, לא גנבה)
מועלים
רמאים
בוזזים
עושקים
סחטנים
נצלנים
פרות הבשן
בלגיה
ובאנגלית, עם הדגשה ובקצב:
BWMASPSSF(Bloody White Male Anglo-Saxson Protestant Sexist Chauvinist Pig!) – כל הזכויות שמורות לסימפסונס.
ולסיום:
סרטי שפירא!
ירושלים, עולם אחר
ג'יי ירושלמית. אני ירושלמי. לפיכך עוסק הדיון בירושלים.
(וגם נקמה קטנה בכל חברי מהמרכז ששוכחים להוסיף קידומת לפני מספרי טלפון, כי "כולם יודעים שזה 03",).
האמת? שכחתי להבהיר.
אז אחזור:
רב חן. בירושלים. תלפיות.
אני חייבת לחלוק עליך
בעוד בשני הקולנועים "העולם מסביב" הוא לא נעים, ב"גיל" שבקניון מלחה איכות המקרנים והמושבים ירודה ולכן אי אפשר לצפות בסרט בצורה ראויה. לעומת זאת, "ברב חן" שבתלפיות, אחרי שהצלחת לשכוח שאתה בתוך קומפלקס בטון קטן ומכוער, תראה שרב האולמות גדולים, המושבים נוחים למדי, ובאופן כללי האיכות – גם אם לא משובחת – בהחלט סבירה.
מבחינת הקהל – ברב חן ביום שישי בערב זה סיוט, אבל אם אתה הולך באמצע השבוע, אז די ריק וסביר שתראה סרט ללא הפרעות. ב"גיל" לא ראיתי פעם אחת סרט שבו לא שנאתי בכל ליבי את המדינה שלנו על תושביה ומנהגיה הברבריים. בנוסף אם הולכים להצגה שניה אז ב"גיל" כל הדלתות של הקניון נעולות אחרי הסרט וצריך לנדוד יחד עם ההמונים למצוא את פתח המילוט.
(ברב חן, יש להודות, דרך המילוט נראית כמו מסע בין ביבים, אבל היא קצרה וידוע בדיוק לאן יוצאים…)
אם נבחן את אפשרויות הניחום הקולינריות לאחר הסרט: ליד מלחה ניתן למצוא את "צומת פת" -בה יש פלאפל לא זול ולא משהו, לעומת זאת לבורקס ולטוסטים של -מפגש השיך(?) יש פוטנציאל ניחום גבוה, כמו כן אם זה יום שישי והאומן 17 פתוח אפשר לקנות תירס חם או נקניקיה בלחמניה ולצפות קצת ב"סצינה" המקומית – חוויה אנתרופולוגית תוצרת הארץ.
אני היחידה שלא כל כך סובלת בבתי-
הקולנוע בירושלים?
טוב, אז ב"גיל" יש פופקורן פחות טעים מב"רב-חן", ובאמת יש שם המון צלצולי פלאפונים והמון פרסומות בהתחלה. וברב-חן לא מרשים להכניס אוכל (אבל תמיד אפשר להביא איזה מעיל גדול ולא חשוד…) והמקום קצת לא נגיש וקצת אין מסביבו כלום (מפגש השיך? על מה את מדברת?).
אולי פשוט התרגלתי לתנאים הגרועים אז למדתי לסבול אותם, אולי לא יצא לי לחוות את התנאים הטובים מספיק פעמים (את מספר הפעמים שהייתי ב"לב-סמדר" אפשר לספור על יד אחת וכך גם בסינמטק לצערי) – אבל זה עדיין לא *עד* כדי כך גרוע! אני עדיין חושבת שיותר כיף לראות סרטים בקולנוע מאשר בכל פורמט אחר, ולא משנה כמה הקולנוע גרוע. המחיר – נושא רגיש בשבילי בייחוד בימים אלה – זה כבר דבר אחר.
נ.ב. ג'יי, לא הצלחתי להתגבר על דבר אחד בהודעה שלך למעלה… בלי כבלים? בלי ווידיאו? איך את חיה??
___
לא באנו כדי להנות, כבר אמרתי?
חוץ מזה אני שומעת הרבה מוסיקה והולכת לסרטים בקולנוע, ובסינמטק, ומחזיקה חורים בהשכלה שאם לא הייתי מתביישת בהם היו מנצחים את התחרות בבוחצליגחצן קון…
ברב חן (בירושלים עיר הקודש כמובן
כל כך מגעילים שלא רק שהם לא מוכנים שנכניס לשם אוכל, אלא בפעם האחרונה שהייתי שם גמרנו את פחיות הדיאט קולה לפני שנכנסנו לאולם אבל השומרים האלימים לא הסכימו שנזרוק אותם בפח בכניסה! הם ממש דחפו בכוח. זה קולנוע ממש מגעיל.
הסינימטק שולט!!1 בלי פופקורן ובלי הפסקה, רק תענוג של צפיה במסך גדול (ועדיין בלי סאונד מספיק טוב) אבל זה גורם לי לראות את כל הסרטים חצי שנה אחרי שהם יוצאים לאור. ובשביל סרטים איכותיים יותר- סמדר. כייף נורא שאפשר להכניס את הקפה והאוכל לתוך האולם.
ג'יי היקרה,
אם את חושבת שלצפות בסרט בקולנוע גיל בירושלים [דבר שאני עושה מדי פעם]זה סיוט, את כנראה לא מכירה את הכפר הנידח [שהוא גם פרבר של ירושלים] שבו אני גר. חור זה עונה לשם מעלה אדומים, ובו יש בית קולנוע רב- חן. ביקור בבית קולנוע זה משול לביקור בספארי של רמת-גן. קולות רקע מעצבנים, צלצולי טלפונים סלולריים בלתי פוסקים ואיכות שידור ירודה הם מנת חלקו של כל חובב קולנוע תמים המגיע לצפות בסרט במקם זה.
גם קולנוע גיל בירושלים לא ממש שונה מקולנוע זה.
בלי שום ספק, הקולנוע הטוב והנעים ביותר בעירנו הקדושה, המכובדת וה"בכלל לא מלוכלכת" [-אהוד אולמרט] הוא הסינמטק, לו אני מנוי.
היי, אף פעם לא הייתי בספארי -
לא ברמת גן ולא באפריקה וכנראה שגם לא אהיה בזה של מעלה אדומים… :)
בכל מקרה אין ספק שהסינמטק הוא ממחוזות השפיות הבודדים בירושלים (חוץ מבהקרנות "טרום בכורה", כמובן). וזה מזכיר לי שהגיע הזמן לחדש את המנוי. מעניין אם אני אצליח לקבל הנחת סטודנט רק בגלל שלא גמרתי את התואר עדיין…
יש לי רק שתי מילים להגיד לך "מגיע לך". אף פעם לא הלכת לסרט שם?
פעם אחת במקום הזה, שלא בני אדם מסתובבים בו אלא יצורים שכל רצונם הוא למרר את חיי הסובבים אותם, הספיקה לי.
לכל ה'לא ירושלמים' או לאלו שלא נקלעו מעולם לקולנוע גיל (בקניון מלחה), אם מישהו מזמין אותכם לסרט שם – לא ללכת. בשום מקרה, לא על חשבון המזמין וגם אם זה כולל ארוחה במסעדה מפוארת ועוד טובות הנאה.
אם נורא רוצים לראות את הסרט בקולנוע ולא בבית אז לחכות שיגיע לסינמטק (כל הסרטים מגיעים לשם ויותר מהר ממה שחושבים).
אתה צודק אבל - הארי פוטר!
רציתי לראות. מה הסיכוי שהארי פוטר (הסרט, לא הדמות) יגיע לסינמטק בשלושת החודשים הקרובים?! ולידיעתך ניסינו ללכת לסרט בגיל במבשרת – קולנוע יותר סימפטי אם כי הרבה יותר קטן, וגם בגרנד קניון בחיפה שזה קולנוע מעולה (לדעתי), ואפילו ניסיתי להשיג כרטיסים כשהייתי בשוויצריה (הרבה הרבה הרבה יותר טוב מגיל)… תראה אמנם אני נוטה לחזור ולבצע את אותן שגיאות שוב ושוב בחיי אבל הפעם יש לי צידוק! וחוץ מזה… זה אין אור, הוא רצה ללכת! זאת לא אני!
בקיצור - אכלו לי, שתו לי, היה
ערפל בקיטבג.
שום תרוץ. אני חוזר שום תרוץ לא יתקבל בהקשר של "לראות סרטים בקניון".
חוץ מזה, בתור תושב טרי של מבשרת לא ידעתי שהקולנוע שם סימפטי, או שרק יחסית לזה שבמלחה? לצערי מאז הולדת הזעטוט (8 חודשים בשבוע הבא) לא יוצא לי לראות סרטים כמעט בכלל (לא אמרתי את זה פה כבר פעם? כנראה זה הגיל).
גלובוס גרופ (לא היתה לי כותרת)
וקולנועי גיל בפרט הם לא הטופ שבטופ, עם זה כולנו הסכמנו, אבל אני עדיין לא הגעתי למצב קיצוני כזה שאני מחרימה לגמרי את הקולנוע בגיל ירושלים, כי הוא לא עד כדי כך גרוע לדעתי. אמנם הפעם האחרונה שהיתי שם היתה לפני חצי שנה בערך, והיתי מאז הרבה יותר פעמים ברב-חן ואפילו בסינמטק (לא הלכתי להרבה סרטים לאחרונה), אבל הוא לא זכור לי ככזה סיוט טוטאלי. וגיל במבשרת, שבו יצא לי לראות סרטים כמה וכמה פעמים, הוא לא כל כך נורא אם אתה רוצה לראות סרטים באולם כמעט ריק לגמרי (שזה נחמד בהרבה מקרים, אבל לא תמיד). מבחינת האיכות, אני גם לא חושבת שזה במלחה הוא כל כך נורא, אז אני לא ממש שמה לב להבדלים. אבל במבשרת יש רק שני אולמות (שאחד מהם ממש קטן) ומביאים רק סרטים גרועים ובאיחור. בקיצור, לכו לסינמטק. ותזמינו אותי – אף פעם אין לי עם מי ללכת…
לא לומד מטעויות
אוי למה אני לא לומד מטעויות של אחרים. לא גלשתי יומייים ותראו מה קרה …
גם הלכתי לקולנוע גיל בקניון (לא אוהב את המקום אבל בתור עובד לשעבר אני כבר מכיר את כל הטריקים) ועוד הלכתי לה"פ
ובנוסף הזמנו 4 כרטיסים כך שיצא לנו סכום די גבוה (בעיקר בהתחשב בעובדה שקנינו מס' חביות פופקורן כדי שיהיה סיבה להשאר בסרט) – מסקנה ….
חוץ מזה לדעתי רב-חן הרבה יותר מוצלח מרב הבחינות והם משתשמשים בסראונד גם באולמות הקטנים בניגוד לגיל. יותר נוח ומי שיושב לפניך לא מסתיר (יחי ממציא המדרגות שבגיל לא שמעו עליהם) אבל הסינמטק לוקח בלי לראות ממטר, גם נוח בלי הפסקה, ובתקווה בלי עשרות תיכוניסטים שעושים רעש ( אז אם גם אני הייתי פעם כזה) ואין לי ספק שאם אני נשאר בי-ם, אני מחדש את המנוי.
אני תיכוניסטית גאה
וכשהלכתי עם חברות שלי ל"רקוויאם לחלום" בסינמטק עשינו רעש בלי בעיות. קצת הייתי מובכת כי הייתי שם בכל זאת כמה פעמים קודם ואני יודעת איך אנשים מתנהגים שם (אממ… בכבוד?), אבל ברגע שהאורות כבו והתחיל הסרט שתקנו כמו ילדות טובות ואף אחד לא תקע בנו מבטים יותר.
הסיבה היחידה שאני לא עושה מנוי לסינמטק היא כי אין מספיק זמן לראות סרטים, כי אני צריכה שני אוטובוסים לכל כיוון (אז זה לא יוצא שווה מבחינת מחיר), וכי לא כיף לי לראות סרטים לבד ואף אחד שאני מכירה לא מתכנן לעשות מנוי. וזה בעצם כבר יותר מסיבה אחת.
סרטים לבד
במשך שנתיים היה לי מנוי בסינמטק וראיתי לא מעט סרטים. היתרון במנוי, מעבר למחיר (מרוויחים מהסרט ה-10 או 11) הוא שיש יותר מוטיבציה ללכת לראות סרטים, גם כאלו שלא בטוח שהייתי הולך לראות בקולנוע במקרה אחר.
נכון. זה תמיד יותר נחמד לראות סרט עם חבר/ה/ים אבל אם אין מי שמצטרף והיה מדובר בסרט שאני רוצה לראות, אז הייתי הולך בכל זאת.
בשבילי, האפשרות לראות כמה סרטים שרוצים במחיר מגוחך ועוד בקולנוע סמפטי מנצחת את האופציה של לראות סרטים בוידאו/דויד/TV.
סרטים לבד זה צפיה אחרת
אבל צריך להתרגל. כשרואים סרט עם מישהו (תלוי בדרגת ההכרות) רואים אותו קצת דרך העיניים שלו. ולפעמים זה יכול גם להרוס. כשרואים סרט לבד עסוקים ב"לספר" על הסרט למישהו בדמיון, מה שלא משאיר שקט נפשי באמת לראות את הסרט. אבל אחרי שעושים את זה כמה פעמים, ומתרגלים להכנס לאולם לבד (בסינמטק זה קל כי הרבה אנשים עושים את זה) אז לפעמים יש בזה משהו טוב, ומרגיע. אני חושבת שזה גם "כישור" פרקטי כי אתה לא חייב "לגרור" מישהו לסרט שהוא לא ממש רוצה לראות, או להיות תלוי ברצונם של אחרים.
תלוי איזה סרט
גם אני אוהבת לראות סרטים בסינימטק, רצוי בחמש, ואפילו לבד. אבל לפעמים זה ממש לא כייף. ראיתי את החוש ה6 לבד- וזה קצת לא סימפטי שאי אפשר למעוך למישהו את היד.
בעצם זה בכלל לא כייף באופן כללי להיות לבד ככה שסרטים זה לא יוצא דופן.
סרטים לבד
אכן, לראות סרטים לבד זה תמיד פחות כיף מאשר עם עוד מישהו, אבל מכיוון שאני תמיד מעדיף לראות סרטים בקולנוע אז יותר טוב לבד מאשר בכלל לא.
גם אצלי השעה המועדפת היתה 5. מצויין לסיום יום לימודים ולניקוי ראש לפני שארית הערב.
סרטים לבד
זה לא כיף לראות סרטים בקולנוע לבד. עשיתי זאת 3 פעמים בחיי ובכל פעם הרגשתי שהאולם ריק פי 3 מהרגיל (ולא משנה העובדה שהוא באמת היה ריק…)
גם אין ממי לגנוב פופקורן.
סרטים לבד
פתרון פשוט: נסי לעשות את זה באולם ענק מלא ב100% (כמו זה שבו ראיתי את שרה לבד) ולראות סרט טוב במיוחד (כמו שרה למשל).
סרטים לבד
היתרון בסינימטק זה שהמון אנשים באים לבד. אז זה לא כל כך מביך. חוץ מזה אין פופקורן ואין הפסקה, כך שאת לא צריכה לגנוב ממישהו פופקורן או להסתכל לצדדים בהפסקה. תנסי, זה ממש כייף.
סרטים לבד זה כיף
אתה יכול להתרכז בסרט לגמרי, הבריחה שלך מהמציאות היא שלמה הרבה יותר ובכלל, למה שאני אתבייש ללכת לבד לסרט? אני לא מתבייש ללכת לבד ברחוב (לפחות עכשיו, עם המסיכה החדשה שמסתירה את הפנים !סרקאזם! )
סרטים לבד - רק בסינמטק
ללא ספק.
שם זה נחמד,
ופוגשים אנשים
חדשים,
ואפר להתפנק
ולהתפרק
לשבת בשורה ראשונה
עם רגליים על הבמה
(לפחות בחיפה).
סרטים בסינמטק –
כיף ומרתק!
אני כבר לא
כשאני הייתי תיכוניסט היה בערך לכל חבריי מנוי ולחברים שלהם ולחברים… כך שהיו פעמים שהינו פוגשים אנשים שם והופכים לקבוצה מאיימת של כ 30 +- אנשים. ובלי קשר לכולם אנחנו היינו מהקבוצה שתמיד עושה רעש.
אז כרגע אני "מפחד" מזה
קל לבחור
דווקא באחד הסקרים הטובים ביותר שהיו פה לדעתי, קל לי מאוד לבחור.
בתקופה שבה פתאום יש YES ו"זהב דיגיטל" והיסטרייה של די.וי.די, אנשים החליטו פתאום פחות לצאת מהבית וליהנות מחויית הסרטים מאחורי הכורסא עם שתיה אוכל וסיגריות חופשי.
לא לא לא!!!
אנשים, אתם לא מעריכים מספיק את אולמות הקולנוע!
שום דבר לא יכול להחליף לדעתי את המסך הענק, הסאונד המדהים, הקור בקולנוע והכי חשוב- התנתקות כמעט מוחלטת אשר יוצרת צפייה מהנה ללא הפסקות מיותרות.
אני בחרתי בקולנוע בזמן ובמקום שטוב לי כי בבכורות יש יותר מדי אנשים ואני אוהב צפייה שקטה ומהנה.
בקולנוע, בזמן ובמקום המתאימים לי
בלה בלה בלה
כן. בהתחלה די התלבטתי, כי אני נוטה לקחת דברים בצורה די מילולית. התחלתי לחשוב: "בסה"כ אני לוקחת כמות כזו וכזו של סרטים בוידיאו, לקולנוע אני הולכת כך וכך…"
אבל בעצם, בחרתי בסוף את הקולנוע, כי אני הכי אוהבת לראות סרט בקולנוע, ואני באמת הולכת לכמעט כל סרט שאני רוצה לראות בקולנוע, ולא מתעצלת ומחכה לוידיאו/טלויזיה.
כמובן שקיימות תקופות שבהן אני כמעט ולא הולכת לקולנוע, אם אין סרטים שמעניינים אותי מספיק, או אם נרשמתי לאיזה מבצע בבלוקבאסטר או משהו אחר.
סרטים בטלויזיה אני לא כל כך רואה, רק אם יש משהו מיוחד.
אין לי דויד, וגם לא אפשרות להוריד סרטים למחשב.
אז אני הולכת לקולנוע. כן, להתראות! אני הולכת לקולנוע.
כנ''ל
במילותיה של ש. ליפשיץ: אני אוהבת את הקולנוע!
אם יש סרט שאני רוצה לראות – אני לא אחכה לוידאו (DVD פשוט אין לי). ובלאו הכי את רוב זמני אני מבלה בחיפה, עם טלויזיה דו-ערוצית נטולת וידאו…
מה שכן, אפשר היה לדמיין אותי כמלכת הוידאו: בבית התחברנו לראשונה סוף סוף (לפני 3 חודשים) לכבלים, ומקליטים לי שם דיי הרבה סרטים… רק מה, בכמה שעות הפנויות שיש לי בסופי שבוע לא ממש יוצא לי לראות אותם, וכך קורה שבחדרי נערמים להם הררי קלטות המחכים ליום בו אצפה בקלטותי אחת אחת…
מדי פעם אני רואה ריפ אצל ידיד על המחשב (זה קורה אם הוא מוריד סרט ישן שאני אוהבת או סרט חדש שאני יודעת שאין סיכוי שאני אלך לראות בקולנוע – "כוכב הקופים" לדוגמה).
שקלתי אם להצביע ל"כן" אבל הגעתי למסקנה שלמען הסדר הטוב ואהבתי לקולנוע – הקולנוע ינצח! יחי המסך הגדול באמת.
עינת
כן.
ז"א, עכשיו כרגע המצב הוא לא, משום שעקב השביתה והסמסטר הנוראי שיש לי נותרתי חסר זמן לסרטים.
אבל בד"כ- אני הולך לסרטים לבכורה (אם אפשר לכתוב עליהם ביקורת), אחרי הבכורה (אם זה סרט שאני מאד רוצה לראות, או שיש לי חבר ללכת איתו), בטלוויזיה (כבלים או ערוצים רגילים- תלוי מה יש ואיפה), בווידיאו או בדויד (תלוי מה אח שלי אוסף מהספריה. בכל מקרה, יש לי 5.1 רמקולים כך שזה כמו בקולנוע). בריפים עוד לא הזדמן לי לראות (המחשב שלי לא מסתדר טוב עם סרטים גדולים מדי, ולמרות שיש לי ADSL- פשוט אין לי מתי ואיפה להוריד). וכמובן, אני פה בשביל העופות- כי חייבים לנצח את ממ"א בכל מחיר!
אני לא בטוחה אם מישהו מתעניין בסיפורי האישי קורע הלב, אך מכיוון שטרחתי והשתתפתי בסקר, אגולל בפניכם את מצבי העכשווי- אמנם כתבתי בסקר שאני רואה סרטים בקולנוע, אך אתוודה ואומר שזהו שקר גס ומר! זה היה המצב בעבר. כבר יותר מחצי שנה שלא דרכה כף רגלי באולם קולנוע כלשהוא והעתיד לא נראה ורוד. מכיוון שלא זמינים בידיי פלאי הטכנולוגיה הקרואים וידאו ודיווידי אתם יכולים להבין בעצמכם עד כמה מר גורלי… בעצם הכניסה לאתר זוהי הדרך היחידה שלי להישאר בעיניינים!
לווין
למה? כי יש מה לראות.
כל שבוע יש לפחות סרט אחד ממש ממש טוב, לרוב יותר. מה רע?
גם דוידים, גם קולנוע. ווידאו כבר פחות. על המחשב רואים באפי.
שמתם לב
כמה סרטים נוראיים יש בערוץ הסרטים (הרגיל) בזמן האחרון?! מי, לעזאזל רוצה לראות סרט מחוף השנהב?!
מה ההתעללות הזאת?!?
כן
למרות שתמיד מבחר הסרטים היותר מסבירים היה מצומצם, המצב נהיה עוד יותר גרוע בעקבות סינימה 1,2,3 (בכבלים הדיגיטליים), שלפי דיווחים שם נמצאים רוב הסרטים השווים (למרות שגם מעטים הם).
אני מה אכפת לי, יש לי יס, ויש סרטים לא רעים בכלל. ויס פלוס. יס פלוס. יס פלוס.
אני חושבת
שזה בכוונה. לדעתי האנשים הנחמדים בכבלים מנסים שיתחברו לכבלים הדיגיטלים אז הם דופקים סרטים מסריחים.
האמת היא שגם בדיגיטלי זה לא כזה שיפור. יש מעט מאוד סרטים טובים.
אם רק היה לי יס…
שאני אתחיל לבכות?
אין לי כבלים דיגיטליים ואין לי יס, אז אני מסתפקת בסרטי ערוץ 4 הגרועים עד מעוררי בחילה. עד מתי?!?!?!
תחזיקו חזק... הצבעתי וידאו.
תחזיקו עוד יותר חזק… זאת למרות שיש לי די וי די. אבל במחשב. במחשב זה לא משהו. פשוט לא. במיוחד כשאי אפשר לראות את זה דרך הטלוויזיה (יש איזו הגנה מיוחדת שמונעת מהדויד להתנגן כל עוד המחשב מחובר לגורם חיצוני ונכנעתי מלנסות להתגבר על כך), ועל מסך המחשב זה לא נראה טוב כל כך, במיוחד מאחר ומדובר בהרבה פחות תמונות בשניה באופן די ניכר. אבל חוץ מזה, אני חייב גם להסכים עם יאיר לפיד, שטען בטורו האישי במעריב שדויד יקר מדי, נשרט, קופץ, ומעצבן, והוא למד לאט לאט לחזור ולאהוב את הוידאו. אה-יה!
בקולנוע… הממ… יש לי כמה טענות שבחרתי שלא לפרוש כאן ועכשיו בנוגע לקולנוע, והייתי שמח לומר שאני מרבה לראות סרטים בקולנוע כי שם הם נראים הכי טוב ברוב המקרים, אבל לא. פשוט לא יוצא כמעט. יש תירוצים, בטח שיש: החברים או שלא בעניין או שבצבא או שניהם; המחירים הולכים ומרקיעים שחקים, וכיו"ב. היו מקרים חריגים של בכורות שהצלחתי לגרור איתי אנשים כי היה נורא נורא דחוף לי לראות את הסרט הנדון, אך זה לא קרה כבר כמה שנים כתוצאה ממיעוט מדאיג של סרטים שווים בקולנוע (מבחינתי לפחות).
כבלים – המיעוט, המיעוט… מיעוט בסרטים טובים, זו הבעיה כצפוי. ואני אפילו לא בכבלים הדיגיטליים, עדיין באנלוגים הישנים והטובים. אבל אני רואה את לוח השידורים של ערוצי הסרטים הנוספים (והלא רבים), וזה עדיין לא גורם לי לרצות לעבור לדיגיטלי.
לוויין – אין לי, ואכן ערוצי הסרטים שם אוכלים את אלה של הכבלים, אך פה ושם אני מבקש מחבר להקליט לי משם משהו מאוד אטרקטיבי (דוגמאות מהזמן האחרון: "איש הפיל" וטרילוגיית "הסנדק"), אז אני שמח בחלקי.
בריפ – אממ… מותר לדבר על זה? גועל נפש! סדום ועמורה! אסור בתכלית האיסור!
*אנשי חוק, תעסיקו את עצמכם לשניה*
דבר נפלא כל עוד יש לך חיבור מהיר. לי אין. אם נורא דחוף לי אז… בודקים את האפשרויות.
*תחזרו חבר'ה. מה שלומכם?*
בערוץ 1 או 2 פעם בכמה חודשים יש איזשהו סרט אטרקטיבי, וזהו.
כן – כן. בטח שכן. כל האפשרויות נבחנו, אבל השאלה היא איך בעיקר. נפסל.
אוף טופיק – אין לי הרבה ניסיון בתחום הזה באתר.
אז למה וידאו? מה אגיד ומה אומר… כשבמשך שנים אספת מאה ומשהו סרטים, כולל אי-אלו קלאסיקות וכל הסרטים של קובריק, הוידאו קרוב ללבך. לא יודע איך עוד להסביר את זה.
אבל זה אני…
דויד מלך ישראל
פספסתי את הטור הזה של יאיר לפיד, כנראה. והאמת היא שאני גם די חדש בעולם הדויד (אני עדיין בשלב שבו אני שמח שיש לי אחד כזה). ועוד דיסקליימר אחד: אני לא מאלה שקופצים על כל חידוש טכנולוגי. לחלונות 98 שידרגתי רק ב-2000.
מי שאומר שוידאו עדיף על דויד, הוא כנראה גם מאלה שאומרים שתקליטים שחורים "נשמעים יותר טוב" מדיסקים, ושפעם האנשים היו יותר מנומסים ונחמדים ובכלל המצב היה יותר טוב, לא כמו היום, שהכל חרא.
דויד הוא יקר, זה נכון, אבל רק אם אתה מתעקש לשלם עליו מחיר מלא. ברוב ספריות הוידאו תוכל למצוא דוידים למכירה מהשכרה, לא מאוד ישנים, במחירים שבין 40 ל-80 ש"ח. חוץ מזה, מי בכלל רוצה לקנות דוידים? אם הייתי עשיר הייתי קונה לעצמי ספריה שלמה, אבל האמת, אין כל כך הרבה סרטים שאני מעוניין שיהיו לי בבית כך שאני אוכל לצפות בהם שוב כל שבוע. סרטים משאילים. אם בעוד שנה, חצי שנה, תרצה לראות את הסרט שוב – תשאיל שוב.
דויד נשרט?! אם שורטים אותו. אני לא נוהג לנקות את הדיסקים שלי עם סקוטש או לתת לחתולים לשחק איתם, ועדיין לא נתקלתי בבעיה של שריטות (אפילו בדיסקים הקנויים מהשכרה שהזכרתי קודם). מה יאיר לפיד עושה עם הדיסקים שלו אני לא יודע.
דויד קופץ? גם בזה עדיין לא נתקלתי, אבל שוב, אני חדש יחסית בעולם הדוידים. קסטות וידאו, לזכותן ייאמר, לא יכולות לקפוץ, אבל הן יכולות להסתבך. והן עושות את זה לעתים קרובות הרבה יותר מדי. נראה מה לפיד יגיד אחרי שהקסטה של הסימפסונס שלו (מוקלט מהטלויזיה, אי אפשר להשיג בחנויות) תהפוך לפלונטר.
ודבר אחרון, והכי חשוב: בוידאו רואים חרא. וזה לא מהיום. תמיד טענתי שבוידאו רואים חרא, גם כשהאלטרנטיבות עוד לא היו קיימות. אחרי מספר מסוים של צפיות קסטה נהיית פשוט בלתי שמישה, וגם במצב הטוב ביותר איכות התמונה דומה למשהו שצילמתי במצלמת פוקט ביום מעונן. להקליט את משחק השבת כדי לצפות בו שוב זה בסדר, אבל לראות ככה סרטים של גיליאם, נגיד, זה פשוט מעליב (וזה ב-SP. על LP אני לא מוכן לדבר אפילו). ועוד לא דיברנו על חוסר הצורך בהעברה אחורה, האפשרות לתרגום/שפה אלטרניטיבית וספיישל פיצ'רס. הקיצר: יסלחו לי מאוד הנוסטלגים, אבל לפעמים הטכנולגיה זה דוקא דבר טוב. אני נשאר עם דויד.
דויד מלך ישראל
לנו יצא לא מעט פעמים לקחת DVD במצב לא טוב מהאוזן (למי שתוהה: "חברים – העונה הראשונה" מהאוזן בירושלים) ככה שזה לא משהו נדיר במיוחד שה- DVD קופץ או מסרב לנגן חלקים שלמים. אני חושבת שהיתרון האמיתי של וידאו זה שאפשר להקליט עליו, כשהאופציה הזו תהיה נפוצה במכשירי ה DVD – לא יהיה שום יתרון לוידאו.
אם מישהו יקליט לי
משחק כדורסל על הדויד שלי של "הנסיכה הקסומה", דמו כבר לא בראשו!
דויד מלך ישראל
בדרך כלל זה קורה אחרי שאנשים שלא יודעים להחזיק דיסקים שוכרים את הסרט.
במקרה כזה, אפשר להוציא את הדויד ולנקות את טביעות האצבעות עם צמר גפן ואלכוהול.
אני חושב שדויד שולט. מישהו כאן טען שקולנוע זה "התנתקות", אבל ההתנתקות האמיתית היא לשים דויד ולשמוע עם אוזניות. זה מנתק אותך מהסביבה הרבה יותר טוב מאשר בקולנוע, שעולה הרבה יותר, אנשים מסתירים בו, אי אפשר לעשות אחורה אם לא מבינים משהו וגם אי אפשר לקחת צילומי מסך.
אגב.. הדויד נוטה לקפוץ אצלי יותר בחלונות 98 מאשר בחלונות 2000.
היסטריום
צילומי מסך?
התכוונת Screen Shots?
אנא הסבר לי איך אפשר לעשות כאלה מהדויד במחשב, כי אני עם שלי אף פעם לא הצלחתי. תודה.
צילומי מסך?
זה שונה מתוכנית לתוכנית.
בתוכנית שלי (PowerDVD) לוחצים על c, ובתור ברירת המחדל זה מעתיק את התמונה לקליפבורד (שמתי לב שזה קצת דופק את האיכות של התמונה). בהגדרות של התוכנית אפשר גם לומר לה לשמור כל תמונה בתור קובץ BMP במקום להעתיק לקליפבורד, וזה יותר נוח.
לפרטים נוספים, חפש "capture" בתוך העזרה של תוכנית הדויד האהובה עליך.
אם התוכנית מפגרת ולא מאפשרת לעשות צילום מסך, וPrintScreen לא פועל, אז יש גם דרך אלטרנטיבית (פותחים תוכנית אחרת שתופסת את DirectDraw, כמו RealPlayer, ואז מפעילים את תוכנית הדויד ואפשר לעשות לה PrintScreen).
ולא הזכרת את קלטות ה-''ביטא''.
האמת, התקלקלתי. אני לא רואה יותר סרטים בוידאו. הוא לא מחובר אפילו לטלביזיה כרגע.
למה, כשבדויד רואים כל כך טוב? כל כך הרבה יותר טוב?
למה, כשהסרטים בדויד מגיעים להשכרה זמן קצר אחרי הפצתם בקולנוע, בניגוד לסרטי וידאו שלוקי להם זמן רב יותר?
והנפח הנתפס קטן יותר.
כן, קרה לי שסרטים קפצו. אותם סרטים לעיתים קפצו גם במכשירים אחרים, ולעיתים לא. לא נצפו עליהם שריטות, כך שאני מאשים את המכשיר שלי. משו זול מהדיוטי-פרי.
הבעיה שלי עם דוידים מהשכרה היא אחרת. התרגלתי במשך שנים להריץ סרט אחרוה לאחר צפייה, ובדויד זה ממש מסובך לביצוע. עוד יותר קשה היא ההרצה אחרורה -בטרם- הצפייה, כי החלאות לא טרחו להריץ בעצמם את הסרט.
מוות ללא-מריצים!
כמה הערות קטנות:
קודם כל, וידאו נהרס הרבה יותר מהר מאשר דויד. וידאו מתקמט, מתלכלך, ומושפע משדות מגנטיים שמעמעמים את האות שלו ומוסיפים לו רעש בהדרגה (ומי ששואל "איפה יש לי שדות מגנטיים בבית", אענה לו את התשובה הקלה ביותר: "רמקולים").
שנית, לגבי ספריות השאלה.
אוי, איזו בעייה.
מצד אחד, ספריות השאלה הן דבר נפלא. לא צריך לקנות, לא צריך למלא מדפים. רוצה סרט? לך וקח.
מצד שני, ספריות השאלה לא מחזיקות על המדפים סרטים ישנים או שאין בהם התעניינות ערה מצד המשאילים. בעיקר מדובר בוידאו, שברגע שעותק אחד נשחק, לא בהכרח דואגים לעותק חלופי (ומי שמכיר ספריית וידאו בחיפה שמשאילים בה את "טמפופו" מוזמן לדווח לי – אני מחפשת אותו כבר ים של זמן). במה שנוגע לדויד, המצב מן הסתם יהיה קצת פחות גרוע, כי דויד נשחק הרבה פחות (ואגב, ככל הידוע לי, אפשר לתקן שריטות על דויד באמצעות אותו חומר שמתקן שריטות על סידים), אבל עדיין, קשה לצפות שהספריות ימשיכו להחזיק סרטים על המדפים, כשסרטים חדשים צצים בכמויות כל הזמן. ואין שום סיבה שטמפופו יתפוס מקום על המדפים, כשצריך לפנות מקום לעשרת העותקים של "קשקוש קטלני VII" (שתשעה מתוכם יימכרו מאוחר יותר כדי לפנות מקום לעשרת העותקים של "המתרגם מת מצחוק"). כך שהטענה של "לא צריך לקנות סרטים" נכונה בערבון מוגבל. אתה לעולם לא יכול להיות בטוח שעוד חצי שנה עדיין יהיה על המדף את הסרט שאתה רוצה.
בספריה בחורב (חיפה)
ראיתי לא מזמן את הדויד של 'הרפתקאות ביל וטד' (הראשון), ואת 'פסיכו' המקורי. לא טוענת שהבאת סרטים ישנים היא בגדר מדיניות אצלם, אבל יש כמה צדיקים בסדום.
ביל וטד 1?
היי
אני מחפש את הסרט הזה כבר כמה שנים.
יש סיכוי שתוכלי להקליט לי אותו (כמובן שאני אשלח לך קסטה ובלה בלה).
מחכה לתשובה (פליז תעני כן :)).
אם את רוצה לסדר פרטים אז תעני לי באימייל או באיציק 10679645
סורי. אין לי וידיאו.
אבל הבנתי ששידרו אותו גם באחד הערוצים של יס לפני מספר ימים, ואני מניחה שישדרו אותו שוב, אז כדאי לך לבקש ממישהו שיש לו גם "יס" וגם וידיאו.
מקבל את התיקון.
מסקנה: סרטים חדשים לא צריך לקנות, אפשר להשאיל. בשלב שבו הם כבר ישנים ונעלמים מהספריות, אפשר לקנות אותם בזול. אין בעיה.
נסי את NVC פנורמה.
אוסף הוידאו שלהם מרשים ביותר.
או את NVC חורב, אותה הגבירה ג'ון הזכירה.
ומאחר ששתי הספריות שייכות לאותה רשת, אם יש סרט באחת, ניתן גם לקחת אותו בשנייה, תוך תיאום מראש.
אופציטורה אחרת – לנדנד לאנשים הנחמדים באוזן השלישית, עד שיביאו.
(מנסיון – לא עובד. אני עדיין מחכה לדויד השני של אבנגליון)
לקחת את זה אישית אני רואה...
*דפיקה חזקה על השולחן*
נסים משעל! אתה עושה פה פרובוקציה זולה!
(א. יצפאן)
כבוד הדג, ברשותך נתחיל מהנקודות שבהן אני כן מסכים איתך:
1) אין ולו צל צלו של ספק שסרטים נראים יותר טוב בדויד מאשר בוידאו. על זה אני לא מתווכח. אני כן אתווכח עם מי שיגיד שדויד במחשב שווה באיכותו לדויד רגיל. זה פשוט לא זה. למעשה, אם הבנתי נכון, לך וללונג יש דויד יותר זמן ממה שלי יש, ותקופת ההתלהבות שלי הסתיימה בערך בזמן שהתייאשתי כאמור מלנסות לראות אותו דרך הטלוויזיה במקום על מסך המחשב (מדובר בפרק זמן של חודשיים לכל היותר).
2) סרטים ב-LP זה אכן רחוק מלהיות אידיאלי. הבוז ל-LP!
זהו בערך. בנוגע לכל השאר אנחנו עדיין חלוקים.
אני יודע שאני מתייחס לזה באופן מילולי מדי, אבל למרות שיש לי פטיפון אני לא באותה מדיניות בנוגע לדיסקים. דיסקים שולתים!!!11
אה כן, ואני גם לא מאלה שחושבים שפעם היה יותר טוב. תמיד היה חרא.
ולענייננו:
כמות גדולה למדיי מהדוידים שהשכרתי בזמני (הפסקתי לעשות זאת לפני שנה ומשהו) היו שרוטים קצת. גם היחסית חדשים-על-המדף שבהם. בעקבות זאת לא התנגנו סצינות שלמות, מה שמאוד הפריע לי להבין את הסרט. וכשזה קורה במחשב, הוא גם יכול להיתקע לגמרי, אז בכלל.
אני לא יודע מה קורה במצב כזה בדויד סלוני וסטנדרטי, אבל אני יודע שבמחשב מאוד מעצבן להתמודד עם זה. כבר עדיף לי, כמו שאתה אומר, לחכות שאני אהיה עשיר ואז לקנות דוידים. להשכיר אני כבר מפחד.
או במילים אחרות: כן, דויד נשרט. לא אני שרטתי אותו. באמת, אני שומר טוב על דיסקים. הבעיה היא עם מי ששכר את הדויד לפניי. ישראלים…
דויד גם קופץ, אם הוא שרוט פחות. קופץ הכוונה פתאום עובר שתי סצינות קדימה או יותר, או שפשוט לפתע קופא באמצע ומתחיל את הסרט מההתחלה.
בוידאו רואים חרא? קביעה חריפה מדי לעניות דעתי.
זה מאוד תלוי, בכמה דברים. למשל:
באיכות הוידאו.
ברשותי שני מכשירי וידאו, בשניהם איכות תמונה ואיכות הקלטה מצוינת. אני לא מתווכח כאמור על כך שגם בוידאו המשוכלל ביותר סרט לא ייראה כמו בדויד, מן הסתם זה בא לידי ביטוי בחדות התמונה בעיקר. אבל עדיין, כל עוד יש לך וידאו טוב עם איכות הקלטה טובה, ההבדל לא יהיה *עד כדי כך* משמעותי.
באיך אתה שומר על הקלטות שלך.
אני ידוע כאדם שלוקח זמן עד שנמאס עליו משהו. אני יכול לראות סרט/סדרה שאני מאוד אוהב המון פעמים (ה-מון!) במשך שנים בוידאו. יש לי, לדוגמא, שתי הקלטות שהתרחשו כשהייתי בכיתה ב (דהיינו, לפני 11 שנים) מהכבלים הפיראטיים, שאפילו הוקלטו בוידאו אחר וישן יותר ממה שיש לי כיום, ואחרי מאות ואולי אפילו אלפי צפיות הקלטות עדיין באותו מצב. אפילו לא קופצות ולא כלום. למה? כי שמרתי עליהן טוב. התייחסתי אליהן יפה. השכבתי אותן לישון וכיסיתי אותן כמו שצריך. משחק השבת אני לא אקליט כי כדורגל לא מעניין אותי (אה סליחה, שוב המילוליות הזו…), אבל גם בסרטים של מר גיליאם הכל תלוי באיכות הקלטת, הוידאו, ומן הסתם גם הטלוויזיה.
אבל שוב, הטענה שלי היא לא נגד הדוידים באשר הם, כי אם דוידים במחשב. על *זה* אני מעדיף וידאו.
אם וכאשר יהיה לי דויד רגיל כמו שיש לך, אולי אני אחשוב אחרת.
אבל זה אני…
אבירם, אני איתך! היאח לווידיאו!
נוסטלגיה שמונסטלגיה, הדג יכול לצחוק עלי כמה שהוא ירצה, אבל עם הנתון הזה אי-אפשר להתווכח: את הווידיאו שלנו יש לנו מאז שאני זוכרת, שזה אומר לפחות עשר שנים, והוא שומר לנו אמונים עם כמה התקלקלויות קטנות בלבד (אף פעם לא משהו רציני), ואנחנו שומרים לו אמונים בחזרה בכך שאנחנו מחזיקים רק בו ולא באף מכשיר אחר. הווידיאו ידידי שירת אותי נאמנה כל החיים, עוד כשהיתי קטנה ולא ידעתי להשתמש בו (אז ההורים שלי היו ממלאים לנו קלטות של "החיים" ו"הקוסם מארץ-עוץ") והיום כשאני כבר גדולה ויודעת לתכנת דברים שבוע מראש (וואו!) ומה הפירוש של LP לעומת SP.
ואם מגיעים לנושא הזה, אני לא מבינה מה יש לכם נגד הLP. ההקלטה הכפולה היא המצאה גאונית! תחשבו על זה: בעוד כל חבורתיי היו מתלוננות על כך שהקלטת שלהם של שלוש שעות מספיקה תמיד רק לסרט אחד ולא יותר (כי סרטים הם בדרך כלל יותר משעה וחצי), אני השווצתי בזה שאני הופכת קלטת של 3 שעות לשש ומקליטה בה שלושה סרטים. רוב קלטות הווידיאו שלי משמשות להקלטה חוזרת בכל מקרה – הקלטה ומחיקה, הקלטה ומחיקה – כך שהרבה מקום זה תמיד משהו שאני צריכה על הקלטת (זה נשמע סותר אבל זה לא), ואני מאוד אוהבת את הLP. אני גם כמעט שלא שמה לב להבדל באיכות, ורק בגלל ששמעתי סיפורים על זה שהSP הרבה יותר טוב, כשיש לי משהו חשוב באמת (סרטי משפחה ושטויות כאלה) אני מקליטה אותו בSP.
All that said, החלטתי עכשיו למה אני הולכת להצביע, ואני לא חושבת שיש צורך לציין את זה. ובכל זאת: הווידיאו מלך!
כדי לראות למה LP הוא השטן
צריך רק לעשות ניסוי פשוט, רק שמסובך לעשות אותו: לראות את אותה התמונה בוידאו ב-LP, ב-SP וב-DVD. אם גם אז לא תראי את ההבדל, ביקור אצל האופטימטריסט ישפר את חייך ללא הכר.
טוב, יום אחד (אולי בקרוב)
אני מבטיחה לעשות את הניסוי הזה, וסביר להניח שאני אראה את ההבדלים, כי בכל זאת יש לי ראייה 6/6 (בלי להשוויץ או משהו)…
כמובן שאת ההבדל בין DVD לווידיאו רגיל אני רואה בלי בעיות ובסך הכל תמיד נהנית לראות סרטים בדיוידי (אמרתי שלא החלפנו את הווידיאו אף פעם במכשיר אחר? שכחתי לציין שבחדר השני נמצא הדויד החדש, רחוק מהווידיאו המסורתי) – אבל עדיין אין לי שום בעיה להקליט סרטים (אפילו גיליאם! "12 הקופים" כמובן) בווידיאו, בLP.
מה שהוא אמר.
גם אני עדיין גורס ש-LP זה לא אידיאלי לסרט. אם כי ה-LP כן יכול להיות שימושי בעתות מצוקה, כגון אם נשארו לך 11 דקות פנויות על קלטת ואת (אנילג'נה) רוצה להקליט פרק של "חברים" בן 22 דקות, וגם בקלטות שאת סתם ממלאת בשטויות שאת מפסידה במהלך השבוע וממילא מוחקת אותן אח"כ.
אבל מהסרטים זה מוריד את איכות התמונה באופן די ניכר. את כל כך רוצה יותר מסרט אחד בקלטת? יש גם קלטות של 5 שעות (זה המקסימום שהצלחתי למצוא. אם מישהו יודע על קיום קלטות של יותר שעות אני אשמח לשמוע)
אבל סרט? ב-LP?
מסכימה! SP לוקח בענק
אנשים שלא רואים את ההבדל בין SP ל-LP זקוקים לבדיקת עיניים דיי דחופה לדעתי…
ה-LP מוריד את האיכות משמעותית! גם מעוות את הצבעים, גם מחרב את ה-Pause (או שרק אצלי זה ככה?) וגם לא מיטיב עם הסאונד.
אנחנו מקליטים רק על קלטות של 4 שעות, כך שאין שום בעיה להכניס על קלטת 2 סרטים. תמיד מוצאים "שידוך" בין סרט ארוך שעובר את השעתיים (למשל – ספרות זולה או נוטינג היל) לסרט קצר (כמעט כל סרט של וודי אלן, למשל… או למשל "גבעת חלפון" של הגשש, שממוקמת אצלינו אחרי ספרות זולה…).
משתמשים ב-LP לא מעט להקלטות "שוטפות" (כשמישהו יוצא מהבית ולא רוצה להחמיץ את התוכנית) או לסדרות שלמות שאנחנו מקליטים את כל פרקיהן ושומרים.
עוד חסרון ל-LP – הוא לא נתמך ע"י מכשירי וידאו ישנים או סתם אנשים עם וידאו "מאותגר LP" – כזה שנקנה נטול היכולת להראות LP או כזה שאיבד אותה עם הזמן (זו פונקציה שנוטה להתקלקל בקלות יחסית, אני מכירה כמה שזה קרה להם). כשאני מקליטה סרטים אני רוצה את האפשרות לקחת אותם גם למכשירי וידאו "זרים" של חברים וכו' ולכן מעוניינת שהם יוקלטו בפורמט שכל וידאו יכול לאכול.
לסיכום: אין כמו ה-SP!
עינת
לא כ''כ מסובך
לוקחים סרט בדויד, מחברים לווידיאו, מקליטים פעם בSP ופעם בLP ורואים את שלושתם.
זה כמובן
אם יש לך דויד שאפשר להקליט ממנו. שמעתי על החיה הזאת, אבל טרם הזדמן לי לראות אותה, וחבל. הדויד שלי הוא LG ותיק מהדיוטי פרי, שבשביל ה200 דולר שהוא עלה עושה עבודה נהדרת (ויעידו אלו שנשארו בסמית-קון לספיישל פיצ'רס של דוגמה).
עשיתי היום את הניסוי
(במכשיר HYUNDAI פשוט וסימפתי, רק תוקעים בווידיאו ומקליטים. גם הוא מהדיוטי-פרי אגב.)
אז ככה: בין הDVD לווידיאו ראיתי הבדלים משמעותיים, בתמונה בעיקר (בסאונד אני לא יכולה לבדוק כי יש לי טלוויזיה ענתיקה בלי רמקולים מחוברים). אבל אני מצטערת להגיד שאני לא רואה שום הבדל בין SP לLP. אז נכון, כשמעבירים קדימה או עוצרים את התמונה בLP היא נהיית שחור-לבן ומטושטשת, בעוד שבSP היא צבעונית ומטושטשת. ואולי אחרי הקלטות חוזרות מרובות האיכות תרד בצורה יותר משמעותית. אבל זה עדיין לא מה שיגרום לי לעבור להקליט הכל בSP.
אני נשארת עם ההקלטה הכפולה!
עניין של NTSC
קלטות וידיאו אמריקאיות מכילות רק 120 דקות, כך שעם EP אתה מגיע לאותו אורך הקלטה כמו LP בארץ…
אז זהו
יש וידיאוים חדשים בארץ שמקליטים פי 3 מרגיל בסטנדרט PAL על קלטות רגילות (עד 12 שעות בקלטת של 4 שעות). מאד שימושי להקלטת סדרות. והכי טוב- אם מקליטים מ- EP ומנגנים בוידיאו שיש בו רק LP שומעים את הכל במהירות מואצת. אידאלי לתוכניות שיש בהן רק דיבורים שהולכות לאט מידי (מישהו אמר היפים והאמיצים?)
הבהרה
אני לא צופה ב"היפים והאמיצים".
בטח...
האמת, ראיתי בימי חלדי בדיוק קסטה אחת שהיתה מוקלטת בשיטה הזאת, והיא היתה (כמה מפתיע) גרועה יותר מ-LP. קטעים שלמים היו בלתי צפיים לחלוטין.
אני קיבלתי קסטה אחת כזאת
שמישהי שלחה לי מארה"ב, וכמובן שהווידיאו שלי לא יכול לנגן EP אז עד היום אני לא יכולה לראות מה שבקלטת. (אני יכולה לשמוע ולראות תמונה מרצדת מעצבנת, שזה גם משהו).
אל תגזים.
נכון, יש הבדל רציני בין LP לSP. אבל רוב הזמן, אם הווידיאו מספיק טוב, LP הוא מספק. אין לי שמיעה אבסולוטית, עדשות המשקפיים שלי מלוכלכות רוב הזמן, ואני אומר שאם אין לי איך להשוות- LP מספק. אלא אם כן מקליטים מקלטת לקלטת, ששם זה כבר באמת מוגזם.
ובהחלט, זה חוסך המון מקום בקלטות. המון מקום. היום כל השבוע נכנס לי לקלטת של 10 שעות…
אני עניתי כן.
פשוט מאד: העיקר הוא *לראות* את הסרטים, לאו דווקא האיכות או הספיישל פיצ'רז של הדויד, המסך מטר על מטר (שהסרט נחתך עליו ולפעמים מוקרן בטעות גם על קירות או תקרת בית הקולנוע) וסראונד, או איך שלא קוראים לזה (חמישה פלאפונים מצלצלים שמקיפים אותך ומצלצלים בתיאום מושלם כמעט עם קטעי השיא בסרט) שיש ברוב בתי הקולנוע בארץ, הזמינות של קלטות הווידאו או המחאה האנטי ממסדית שפירעית של הריפ – אני רוצה לראות סרטים.
ולמה, לעזאזל, זה קשור לנושא הדיון? כי לי יש דייויד במחשב.
במספר הפעמים הלא ממש מועט שהשאלתי דיוידי בסניפי האוזן או הוידאון הקרובים לביתי (ובמקרה של האוזן – היחיד בירושלים שידוע לי עליו) הופיעו לרוב אחד מהתרחישים הבאים:
1.(מועדון קרב, ג'וזי אנדה פוסיקטס, ויעד סופי) הסרט וכל הפיצ'רז הוקרנו באופן תקין ומהנה ביותר, באיכות גבוהה – ואף הספקתי לראות את הסרטים בלוויית קריינות השחקנים/במאים/מנקים/מפיצים.
2. (מאטריקס, החוש השישי, מיסטרי מאן והניצוץ) הסרט הוקרן בלוויית קפיצות קלות וחלק מהספיישל פיצ'רס פעלו.
3. (כל השאר) הכנסתי את הדיוידי לכונן. לאחר שיעולים ממושכים, הבהובים צהובים, מחשב מבולבל מעט ותוכנת דיוידי שנפתחת ונסגרת, המחשב מזהה את הסרט, ואני מתחיל לנגן אותו בתוכנה המתאימה. קופצת הודעה, המודיעה לי כי הדיוידי הנ"ל עובד טוב בעיקר על התוכנה הנפלאה OoKy PooKy DVD שאני זוכה להתקין בחינם על מחשבי. לאחר הליך התקנה קצר, אני פותח את התוכנה, ולאחר הדקותיים שלוש שלוקחות לה להזכיר לי שאני משתמש בגרסאת ניסיון ולאתר את התקליטור, מתגלה התוכנה כדומה באופן חשוד למדי לנגן פלאש עם תפריט המכיל את פקודות "צפה בסרט" ו"קנה את הגרסא המלאה" ומנגן אנימציית פלאש קצרה שהיא התפריט של הסרט. לאחר שאני לוחץ על "נגן סרט" מופיעה כתובית האומרת שאותרה במחשב שלי תוכנת הדיוידי המקורית, עליה אני צריך להריץ את הדיוידי. אני לוחץ על אישור, והסרט מתחיל להתנגן. מופיעה ההודעה של הFBI שאני אף פעם לא טורח לקרוא (אגב, מישהו ראה את ההודעה בפתיחת הדויד של מועדון קרב?) ואז מתחיל הסרט. לאחר כדקה מתחילה התמונה לזוז, והסאונד לא מאחר ביותר משתי שניות ומצטרף גם הוא. הסצינה הראשונה מסתיימת, והמחשב מתחיל שוב להשתעל בבלבול ולהבהב עד שמגיעה הסצינה השניה, מקוטעת מעט בתחילתה. לאחר חצי שעה, בערך בסצינה השלישית, מופיע מסך כחול והמחשב חוזר לעצמו, כאשר תוכנת הדיוידי סגורה באופן מפתיע. אני פותח את התפריט, ומסמן את בחירת הפרקים. לאחר שעולה האפשרות, אני מסמן את הסצינה שלאחר זו שראיתי, גם היא נתקעת ותוקעת את המחשב במספר דרכים מגוונת.
מה שכן, לדבר אחד שמתי לב: כמעט בכל דויד, שרוט ודפוק ככל שיהיה, הטריילר לסרט דווקא עובד די טוב.
מה שמעלה את התיאוריה
שמדובר בשתי טכנולוגיות נפרדות – אחת למחשב, ואחת היא מכשיר חיצוני שמתחבר לטלוויזיה – ובמקרה לשתיהן קוראים דיוידי.
מה יש לכולם נגד DVD במחשב?
כנראה שאתם מנסים לראות DVD דרך פנטיום 75 או משהו כזה. לי יש גם DVD במחשב (הנייד) וגם DVD סלוני, ודוקא הסלוני (מערכת משולבת של סמסונג) הוא זה שנתקע קופץ וכו' למרות שאני מכניס לו דיסק ניקוי כל 3 סרטים בערך בעוד שבמחשב אין שום בעיות, רואים חלק, אפשר לראות גם דרך הטלויזיה ועוד יותר טוב דרך מקרן (אם רק היה לי כסף לקנות אחד).
דויד מלך ישראל
הכל נכון מבחינה טכנית הדויד אכן שולת!!1
אבל- לצערי הרב הרבה מהסרטים לא קיימים בדויד, כמעט כולם לא מתורגמים (לפעמים זאת בעיה ולפעמים זה לא ממש משנה) והופתעתי מעצמי שהרבה פעמים אני נודדת למדור הוידאו בספריה ולוקחת כל מיני סרטים קצת יותר ישנים, או פחות פופולריים (משום מה אין סרטים זרים/קטנים/לא כל כך פופולריים בדויד). בקיצור גם אני התאכזבתי. אבל אולי זה מספריית הוידאו ולא מהפורמט.
איך אני אוהב את ההודעות הישנות האלה
חיוך גדול ישאר לי כל היום מהתמונה של יאיר לפיד צופה בקלטות וידאו על גבי מסך הפלזמה האימתני שלו, בעוד הוא מסביר "אין כמו המדיה הישנה והטובה, דיוידי נשרט כל הזמן!".
אני רואה רק בוידאו.
יש מנוי, יש כסף, מה לעשות.
(סתם השווצה)
ו… גם אני רואה ממש לעתים רחוקות סרטים בערוץ 1/2/4.
(לא כתבתי 3, זה היה מכוון)
ו…ב"הולמרק" אני רואה עם סבתא שלי, בלית ברירה :(
מה זה ריפ, לעזאזל?
ואיך זה שרק 6 אנשים הצביעו לו, אבל כל כך הרבה מגיבים אומרים שהם צופים בסרטים דרכו. המחשב שלי הוא כל כך איטי, שאפילו הפרסומות של עין הדג לא קופצות בו.
.
אני רואה סרטים בעיקר בקולנוע ובעיקר בזמן ובמקום שמתאימים לאנשים שהולכים איתי לסרט.
בערוץ 1,2,4,6 אני רואה סרטים בעיקר כשמתאים לקברניטי הערוצים האלה להראות אותם.
ת'כלס, המקום היחיד שבו אני רואה סרטים כשמתאים לי הוא הוידאו (אין לי DVD).
וכמובן, אני פה בגלל ה
ובגלל ה
ריפ - הסבר לא מקצועי:
ריפ זה לקחת סרט דיוידי ולקרוע ממנו את ההגנות (או לפצח את הקוד, או משהו) כדי שניתן יהיה להפוך אותו לסרט בפורמט mpeg ,avi או כל פורמט אחר שרואים במחשב. יש לציין שזה לא חוקי לעשות דבר כזה.
למה כ"כ מעט בחרו בו? כי השאלה מתייחסת ל"בעיקר". ואם מישהו רואה סרטים בריפ, אבל מעדיף בד"כ וידיאו, או כל אפשרות אחרת – אז הוא יבחר באפשרות העדיפה. זה שיש לי – לצורך העניין – כמה דיסקים עם ריפים, עדיין לא אומר שאת רוב הסרטים אני רואה ככה.
לצורך הענין זה כן אומר שאת פושעת
לפחות אם מדובר בריפים של סרטים המוגנים על ידי זכויות יוצרים.
מעולם לא טענתי אחרת.
פשע?
פשע זה למנוע מאנשים לראות את הסדרה האהבה עליהם במשך שלוש עונות, ואז להמשיך בשידורה כאילו כלום.
פשע זה להפיץ סרטים באיחור של שנה ועוד להעיז להגיש תביעה נגד מפיצי הדוידים.
פשע זה לחכות חמישה חודשים עם מפלצות בעמ (אגב, זה לא חברי הכנסת?), רק בגלל שצריך חג כדי לשווק את הסרט
פשע זה… עבירה על החוק (אם אתם ממש מתעקשים)
אני נעדרת רק כמה ימים
וכבר יש סקר חדש עם יותר ממאה תגובות. נו מילא.
בקשר לסקר הכול נכון חוץ מבכורות, אני לא עושה בכורות. אני שונאת אולמות מלאים שמרוב רעש אי אפשר לשמוע את הסרט. ולראות סרט עם הרבה ילדים קטנים שתמיד הולכים לבכורה לא משפר את היחס שלי לגביהן. ואל תגידו לי לראות בלילה כי אז האולם מלא בבני נוער מתלהבים (ואז מה עם אני עונה להגדרה בת נוער, עם ההתנהגות של כמה האילו שראיתי באולמות מסוימים כבר עדיפים ילדים בני עשר).
אני כבר שנים לא עושה בכורות ומאוד נהנת מהמצב. היה סיכוי שאני אחרוג ממנהגי ואלך לבכורה של שר הטבעות, אבל חוסר כסף פתאומי (ידעתי שלא הייתי צריכה להיכנס לחנות הספרים הזאת) מונע ממני את הבכורה.
חוץ מזה איך רואים סרט תלוי במצב הרוח ואיפה הסרט זמין. אני לדוגמא בהחלט מעדיפה לראות סרט בערוץ 4 מאשר לשכור אותו, ולו רק בגלל הענין הכספי. אבל הדרך הכי טובה לראות סרטים היא בקולנוע, המסך האווירה הסאונד הרועש, זה בילוי נהדר. כמובן שאם אפשר ואם יש לכם הרבה כסף או חברים עם הרבה כסף מערכת הקולנוע הביתית עם המסך בגודל כמה מטרים לוקחת בזחילה כול דבר אחר.
בד''כ יוצא לי ללכת לבכורות
(העבודה, אתם יודעים) ופרט למקרים בודדים לא זכורים לי שום ילדים קטנים, או מלא בני נוער מתלהבים (ותאמינו לי שהייתי זוכרת אם היו. גם העיתונים היו זוכרים). מה אני אגיד לך – תעברי לגור בחיפה.
האמת, שמעתי שגם בחיפה יש צרות.
הסיפורים על הדלחת הפופקורן בקולנוע במרכז חורב מגיעים עד קרית אליעזר! אפילו שמענו כאן שבקולנוע ההוא אין בידוד ראוי מההרקדות בחוץ.
וזה עוד לפני שאני מגיע לסיפורים שהובאו לכאן על הקולנוע בלב-המפרץ, או (ישמור השם), עליית הגג בפנורמה, בה מקרינים סרטים.
בגלל זה
אני לא הולכת לקולנועים האלה, ומה שאני לא מכירה – לא קיים.
וחוצמזה דיברנו על בני נוער צווחניים בשורה מאחורה. אתה אל תתערב לי פתאום עם איכות הפופקורן. פופקורן זה בכלל מסקר אחר.
''סרטים בעליית הגג''...
מרכב חורב הוא קולנוע מצויין
לא כל כך בזכות איכות האולמות (הם בסדר, אני מניחה – אין לי משהו מיוחד בעד, אבל גם לא נגד) כמו בזכות העובדה שאף אחד לא הולך בו להצגות חצות כנראה (וגם לשאר ההצגות לא במיוחד) ואפשר להגיע אליו 5 דקות לפני תחילת הסרט ולמצוא מקומות מצויינים בלי בעיה.
זכורה לי לטוב ההקרנה הפרטית של A Hard Day's Night (הצגת חצות, חורב, יום שישי) אליה גררנו את חברינו (אני וידידי הטוב עודד, שני הביטלמניאקים בחבורה, ניצלנו את יום הולדתו של האחרון כדי לכפות את דעתו על כל שאר החברים). האולם היה ריק פרט לשורה שלנו, וכך יכולנו לצעוק בקולי קולות ציטוטים אהובים ולשירים את השירים, כמובן.
בתור גבעתיימית (שרגילה לראות סרטים בת"א ובר"ג ולרדוף אחרי הכרטיסים) אני מוצאת את זה מרענן ונחמד ביותר…
חוצמזה, תל אביבים, כדאי שתדעו שדופקים אתכם: רובם המוחץ של הקולנועים בחיפה באים עם חניה ח-י-נ-ם!
גם קל יותר להשיג כרטיסים, גם אין בעיה למצוא חניה… אין ספק, אני את הסרטים שלי עברתי לראות בחיפה
עינת
אהמ אהמ
הקולנוע בחורב מצויין אם גובהך אינו עולה על 140 ס"מ. החלק הגבי של המושב מאד קצר מה שמותיר את הראש באויר. (ואת זה אני אומרת כמישהי שגובהה אינו עולה על 160 ס"מ).
לא חשתי בבעיה מיוחדת במושביו...
ואת זה אני אומרת כמשהי שגובהה 1.70 מ' (ללא עקבים).
עינת
חנייה
כנ"ל לגבי הרצליה ורעננה.
עוד סיבה לא להגיע לפנורמה.
(היחיד שאני יכול לחשוב שבו אולי החניה בתשלום)
נעדרת רק כמה ימים?
1. האם בדקת בלינק 'האם את נעדרת'?
2. כמה חבל שתפספסי את בכורת 'שר הטבעות'. אגב, טכנית הבכורה בארץ תהיה ביום חמישי ב- 14:30 בצהריים ואני מניח שלא רבים מאתנו יראו אותו אז.
3. את לא עושה בכורות? חתונות כן?
גם חתונות לא ממש.
אבל זאת תפיסה שיכולה להשתנות עוד כמה שנים, אבל מצד שני אולי לא. אמא שלי לעומת זאת מאוד בעד חתונות (בייחוד שלי) וכבר מצאה את המקום בו האירוע הולך לקרות.
בנוגע לשר הטבעות בטוח שאני אראה אותו ואגרור גם את רוב החברים שלי איתי, גם אם זה יגרום לי להתחיל ללוות כספים ולמשכן כמה דברים. (וכן אני יודעת שמדובר רק ב31 שקל, אני אוהבת דרמטיות).
אגב, כבר יש מושג מי עושה ביקורת לסרט?
טבעת אחת
(זה פשוט הקשר היחידי שמצאתי בין חתונות לשרה"ט)
1. תגידי לאימא שלך להירגע…. קצת מוקדם, לא? (אם אני זוכר נכון בת כמה את)
2. כן, כן, תלכי לשרה"ט. הוא נהדר. ואני *לא* אכתוב לו ביקורת.
היא פולניה.
זה מסביר את העניין שלה בחתונתי למרות הגיל הצעיר שלי (17 למי שלא יודע). ואם אנחנו כבר באתר שמוקדש לסרטים (באמת? סתם בצחוק) רציתי לשאול אם מישהו בארץ אי פעם ביים סרט אימה שדיבר על אמהות פולניות. משהו סטייל "אמא סידרתית" רק שהיא מאמללת את הילדים שלה יותר משהיא הורגת אחרים. כי אם לא זה יכול להיות אחלה רעיון לסרט אימה, אנשים אובססים בצורה קיצונית מהווים כמעט תמיד עלילת אימה טובה.
דווקא סרט את רוצה?
אמהות פולניות הן המרכז של הרבה סדרות טלוויזיה דווקא, ולא בלי הגיון מסוים – אמא פולניה זה לא משהו שאפשר לתמצת בשעתיים סרט.
מימלא אין מי שיצליח לעבור
את השעה הראשונה.
(ולא, אמא שלי לא פולניה, היא מרוקאית, אבל כמו שאבא שלי אומר- פולניה זה לא מוצא, זה אופי).
אבל בסדרות זו קומדיה.
לא שקומדיה על פולניות זה לא דבר מצחיק. אבל אני רוצה אימה. ומשום מה לראות סרט אימה על פולניות אני יכולה אבל לא נראה לי שזה יחזיק סידרה. ולא בהכרח בגלל הצופים אלא בגלל האמאות הפולניות שיצפו, יחליטו שזה לא טוב לחינוך, ואז ינדנדו עד שיורידו את הסידרה.
חוץ מזה לבנות מתח ואימה על דמות אחת שתשרוד לאורך זמן זה בעייתי יותר, לא שזה לא יתכן, פשוט בעייתי.
אהה, בואו ונראה.
נניח ויש סרט אימה על אמא פולניה, הוא בטח יראה ככה:
האמא הפולניה, מסרגה בידיים ומבט אפל בעיניים, מתקרבת לצלילי מוזיקה דרמטית אל מיטתו של בנה, מרימה את המסרגה, מכוונת את החוד אליו ו…
(בקול בוכים)"אתה רואה כמה השקעתי בסוודר שלך ואתה בכלל לא לובש אותו? אתה רוצה להתקרר ולחלות? לא אכפת לך מאמא שלך? עזוב, אני אשב בחושך ואסרוג, ממילא אף אחד לא אוהב אותי".
המועצה לצנזורה על סרטים תוקם מחדש ותאסור את זה לצפייה לבני כל הגילאים.
אולי אפשר לשנות את זה קצת,
להפוך את האמא לפסיכופתית, שתתן לילד חומר הרדמה, וכשהוא יקום בבוקר הוא יגלה ש… היא סרגה את הסוודר *עליו*.
!מוזיקת כינורות מלחיצה!
אפשרות 2
הבעיה היא שאין כמעט זמן ומקום הנוחים לי, לכן יוצא שאני בקושי רואה סרטים. חבל :-(
– עדיגי החוזרת לאיטה.
אפשרות 2
עדיגי! שנים לא ראיתי אותך!
עברת לירושלים, או משהו?
– ירון
האם גם וואלה גונבים סקרים?
http://e.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=category&path=cinema
למעשה,
אני לא בטוח שהסקר ב'וואלה' לא עלה לרשת לפני הסקר הזה. יכול להיות שאלה אנחנו שהעתקנו (לא, לא באמת).
וואלה? זה אמיתי?
כתוב שם (ב-"וואלה", למי שלא עוקב) שתאריך היציאה של "ספיידרמן" בארץ הוא ה-16.5.02. באתר של המפיץ ("מטלון"), לעומת זאת, נאמר שעדיין אין תאריך רשמי.
כאן עולה השאלה למי אני מאמין פחות: ל-"וואלה" (שנותנים לגולשים לדרג את איכותם של סרטים שטרם יצאו לאקרנים), או לאתר של המפיץ (שנותן התראות לגבי סרטים האמור לצאת ב-2020)?
דילמה קשה.
במקרה הזה, אני חושב שלוואלה...
ואני לא אומר את זה *רק* בגלל שמי שאחראי על זה בוואלה הוא חבר טוב שלי. וואלה מקבלים את המידע מהמפיצים, שמשנים את דעתם חדשות לבקרים, ונראה שקל יותר להם לשלוח אימייל לוואלה מאשר לעדכן את האתר של עצמם.