במקור: A Knight's Tale
תסריט ובימוי: בריאן
הלגלנד
שחקנים: הת' לדגר, שנין
סוסאמון, רופוס סוול
הסו נא, ילדים, והקשיבו לסיפורו של אביר, כפי שאספר לכם אותו אני, ג'אופרי צ'אוסר, סיפור אשר חזיתי בו במו עיני. בי נשבעתי, כי לא תצא מפי היום אף מילה שאינה אמת לאמיתה…
לפני שנים רבות, בארץ רחוקה, חי לו וויליאם תאצ'ר.
וויליאם היה בנו היחיד של מניח גגות עני, אך טוב לב וישר. כל כך עניים היו הם, שאם אי פעם היו שותים תה, היה זה תה קר, ללא חלב או סוכר. וללא תה. הם היו שותים את התה מכוסות מלוכלכות וסדוקות, מאחר ובאותם ימים לא המציאו עוד את סוג העיתונים, אשר ניתן היה לגלגל ולשתות מתוכם, כנהוג במשפחות אנגליות עניות.
ראה אביו טוב הלב של וויליאם את שצופן העתיד לבנו, ובכדי להיטיב את גורלו של בנו, מסר אותו להיות לשולייה לאביר נודד. גדל וויליאם והתחזק, אך לא ראה חייל במעשיו. פשוט עם היה הוא, והרי לפשוטי העם לא היתה באותם ימים דרך להתעלות מעל מורשתם. כפשוט עם, לא יכול היה להשתתף בטורנירי רמחים, ולמצוא כך את אושרו.
אך יום אחד, האירו הכוכבים פניהם לוויליאם. האביר הזקן, אשר וויליאם ליווה זה שנים רבות בנאמנות, התפגר לפתע. חפן וויליאם את ההזדמנות בכפותיו, עטה עליו את שריונו של הזקן, אשר הוסר מהגוויה בעודה חמה, והחל לכנות עצמו "סיר אולריך פון ליכטנשטיין". באותו יום בר-מזל, לא הפסיד סיר א. פון ליכט' בקרב.
מונע בטוהר ליבו, ובאמונתו בצדקת הדרך, חלם וויליאם את החלום הבלתי אפשרי, והושיט ידו אל המרוחק מבין הכוכבים – הוא המשיך והביס את כל האויבים הבלתי ניתנים להכנעה. וויליאם, עטוף בקופסת שימורים, דהר אל עבר קופסת הקונסרבים שמולו, בעוד שניהם מכוונים אחד אל השני מקל מחודד, מנסים לנפץ איש את מקלו שלו, על שריונו של היריב. כן, ילדים, היה זה ספורט אלים ומרושע, ומשעמם אפילו יותר מכדור הבסיס שאתם משחקים בחצרכם האחורית. אנא, ילדים, אל תנסו תחרויות רומח בבית: לא, אין חשש כי תחבלו בעצמכם. אין זאת אלא כי דלוחות המה, וחסרות טעם. יוכל אדם לצפות בתחרויות שכאלו שעות רבות, ואלמלא הרעשים של הרמחים, המגנים, והגולגלות שישברו – יכול היה אותו אדם לנום היטב את מנוחתו של אדם עובד.
לא רק בתחרויות האיר כוכבו של וויליאם אליו. יום אחד, בעודו רוכב, נתן עינו בבת אצילים, שיופייה השמיימי מואפל רק תחת יופייה של בת לוויתה, כריסטינה. אך וויליאם חשש שאושרו לא ימשך זמן רב. הוא חשש כי לא יוכל להסתיר את שפלות מוצאו לנצח. הוא ירא פן תגלה הלידי ג'וסלין את האמת עליו, ולא תאהב אותו עוד. לא היו אלה חששותיו היחידים – הלעד יוכל לרכוב לצלילי נעימות רוק סוערות?
חלפו הימים, ועברו הקרבות, וסיר אולריך פון ליכטנשטיין אשר מארץ גלדר הצליח לצלוח את כל קלישאות הספורט הידועות, ולהשאר בחיים. כן, אחד היה, מול יריב חזק יותר. כן, העניינים נראו שחורים ביותר, לפני הסוף הטוב. כן, ילדים, לוויליאם אפילו היה את המזל הרע לקחת חלק בשחוקה מבין הקלישאות – כדור הבייסבול שלו עף אל הקהל המשולהב, אשר נאבק על הזכות לתפסו. אלא מה, ילדים – לא כדור בייסבול היה זה, אלא קסדה. למרבה המזל, ריקה היתה הקסדה בעת שעופפה אל הקהל.
לא לבד היה וויליאם בדרכו אל האושר, כי אם מלווה היה בצוותו הנאמן, אשר חבר אליו בשל נשמתו הטהורה, וטוב ליבו. ומטבע כסף או עשרים, מעת לעת. בור והמוני היה צוותו, זולת אחד. ג'אופרי צ'אוסר, אשר עומד לפניכם ביום הזה, היה איש רב פעלים, ורע יקר ערך לאולריך פון ליכטנשטיין. איש המילה הכתובה והמדוברת, כרוז שנון אשר אין שני לו, איש רב פעלים ומזימות. אם לא על עצמי הייתי מדבר כאן, יתכן והייתי מוסיף בשבחיו של אותו ג'אופרי צ'אוסר זמן רב. ללא צוותו, איני בטוח שהיה עולה בידו של וויליאם להתמודד עם כל תלאות הדרך, ועם האנאכרוניזם שהוטח בפניו שוב ושוב. אך בעזרתנו עמד הוא בכך בכבוד.
כן, אני מסכים, סיפורי אכן היה יכול להיות נאדר בהרבה, אלמלא היה זה סיפור ששמעתם פעמים רבות בעבר, בלבוש זה או אחר. זכרו רק, שגם אם נדוש הסיפור, הרי שגבורה ואהבת אמת הן אבני הבנין של כל האגדות, באשר הן. יכול אני להבין שמסיפורי זה יהנו רק אלו מכם אשר חובבים סיפורים היסטוריים עכשוויים על תקופתנו זו, שבעתיד תתקרא "ימי הביניים". לאחרים אני ממליץ לדבוק בכוס השיכר, אם כבר מלאו לכם י"ח שנים.
רק שאלה אחת לי אליכם, ילדים, בטרם אסיים את הסיפור, ואגמע את שארית כוס השיכר – האם תדעו לספר לי היכן אוכל למצוא את העלמה כריסטינה, בת לוויתה הקורנת של הליידי ג'וסלין?
- האתר הרשמי
- אתר ישראלי
- הת' לדגר – אתר מעריצים
- מועדון הרמחים של מרילנד
- טורניר הרמחים הלאומי של ניו זילנד
- ארץ גלדר
- ריקודים בימי הביניים
- כמה עניים היינו
אהרו''כ
ובעוד אני מסכים שהסיפור די נדוש, הסרט היה חמוד. אבל לא יותר מזה.
ביקורת נפלאה, אגב :)
שמעתי שהסרט חביב
אבל הביקורת דווקא אכזבה אותי, הפעם…
יותר מדי ציניות והתחכמות, ובסופו של דבר לא הצלחתי כ"כ להתרשם מהסרט…
הייתי שמחה לקבל התרשמות קצת יותר עניינית.
עכינת
להפך.
הביקורת הזו מעבירה בדיוק את רוח הסרט: סיפור ימי-ביינימי על אביר ממוצא עני שהתאהב במישהי. הנימה שבה הביקורת כתובה מעבירה את האווירה של הסרט הרבה יותר טוב מביקורת עניינית.
הביקורת נהדרת.
____________________
יום לא-הולדת שמח,
גל
הבעיה היא, כלל הנראה
שהסרט משעמם עד מוות. כתוצאה מכך, גם הביקורת משעממת.
זאת לא הבעייה
אפשר להגיד הרבה דברים על הסרט אבל אני לא מסכים שהוא משעמם.
אני לא מצאתי אותו משעמם...
לתיאור סרטים כאלו אני משתמשת במושג "מפגר במידה". כלומר, זו באמת לא יצירת מופת, אבל בכל זאת נהניתי. אני כבר למדתי שכדי לא לשנוא סרטים כאלו אני צריכה להתעלם במשך הצפייה מהציניות שבי. אחרי זה אני משחררת אותה ומנתחת את הסרט למוות, על כל הפאקים והבעיות שבו. וגם זה מהנה למדי.
בקיצור, אני די נהניתי. זו גרסה אחרת לסרטי נעורים מטופשים שלפעמים עולה לי חשק לראות.
ולגבי הפסקול, הוא באמת לא רע, רק שהחידוש של רובי וויליאמס פשוט מזעזע. מי נתן לו רשות לשיר שיר של קווין?!?!
והתהליך שתיארת הוא בדיוק
הסיספונד בכבודו ובעצמו.
לא בדיוק
אני לא "השעיתי את חוסר האמונה" (כן השעיתי, אבל לא לזה התכוונתי), אלא את הציניות. כלומר, אני וויתרתי על האפשרות להעיר הערות ציניות ולעגניות כלפי הפרטים המעצבנים, לאו דווקא הלא הגיוניים.
''מישהו'' זו אני,
הפעם, בכל מקרה. (אופס…).
הביקורת הייתה יותר מעניינת...
באמת… הסרט היה טיפשי ביותר, מיותר וצפוי… האם באמת נגמרו כל הרעיונות בהוליווד?
לפחות נשארו רעיונות טובים בארץ… אחלה ביקורת! יום יום אחלה…
משעמם?
הדבר האחרון שהסרט הזה עושה הוא לשעמם, אולי זה לא סרט מדהים בסגנון פרל הארבור אבל לדעתי הוא ממש חמוד ובהחלט לא משעמם
מסכים לחלוטין
(ל"ת)
יותר מדי ציניות?
לא, אין דבר כזה. בדיוק כמו שאין דבר כזה "יותר מדי מאושר". הביקורת צינית כי זה מגיע לסרט (אני מניחה, טרם ראיתיו).
בת כמה את?
בת כמה אני?
השאלה הזו תמיד בעייתית. אתה שואל כי אני נשמעת עולת ימים או נשמעת מזקני השבט?
יש גיל מסוים
שבו זה עדיין חינני להגיד "אין דבר כזה יותר מידי ציניות".
(אני מתנצל מראש אם זה נשמע מתנשא)
אני תמיד חיננית.
ממש כמו חרצית רכה, עטורת טיפות טל רעננות בצל כפות תמרים בבוקרו של יום שבת שטוף-שמש בחודש יוני.
(כן, זה נשמע *מאוד* מתנשא, אבל לך, מר ברזל, אני שוקלת לסלוח).
על כל פנים, הביקורת הזו, איך שלא תסתכל עליה, לא חצתה לטעמי את קו הציניות. את גילי אני אשמור למסחר בו בבורסת עין-הדג הבאה (מה גם שעם כל עניין נכות צה"ל קשה מאוד לאמוד את גילי כי אף אחד לא ממש יודע מתי השתחררתי ובאילו נסיבות).
אין דבר כזה יותר מדי ציניות.
הסרט אחלה סרט...
אבל אני אצטרף לדבריה של התגובה מתחתי, ואני חייבת להודות שהביקורת היתה לא מובנת בעליל ודי טפשית. נראה שהכותב בסך הכל רוצה להראות לנו את כשרון הכתיבה יוצא הדופן שלו ולא להציג לנו את הסרט… מאכזב למדי, אם כי משעשע מאוד.
ואת העלמה כריסטינה
תוכל למצוא, בין השאר, כאן
http://us.imdb.com/Name?Bejo,+B%E9r%E9nice
מה שכן, לא הבנתי – שווה לראות או לא שווה? (שואלת אחת שהסיבה המרכזית שהיא נהנתה מ"10 דברים שאני שונאת בך" היה אותו אביר אוסטרלי לימים, הית' לדג'ר)
נא לשים
"יכול אני להבין שמסיפורי זה יהנו רק אלו מכם אשר חובבים סיפורים היסטוריים עכשוויים על תקופתנו זו, שבעתיד תתקרא "ימי הביניים". לאחרים אני ממליץ לדבוק בכוס השיכר, אם כבר מלאו לכם י"ח שנים."
שמתי *לב*.
ואני בדרך כלל לא אוהבת סרטים מסוג זה, אבל יש לי הרגשה שבכל זאת אני מסוגלת לחבב את הסרט הזה, בייחוד כי מסקרן אותי לדעת איך הם שילבו את שירי שנות ה70 בסרט על ימי הביניים.
אה, והיום בדיוק היתה על זה תוכנית בערוץ 4 שראיתי וזה נראה נחמד. ידעתם שבקטע בסרט שבו רואים "שבבי עץ" עפים מקידוני הלוחמים, השתמשו בסוגים שונים של ספגטי? לומדים משהו חדש כל יום.
ראשית, לא מדובר רק על שנות
השבעים. מרבית פס הקול חדשני יותר, ואני סמוך ובטוח שבמהרה יצוץ חובב המוזיקה התורן שינתח את פס הקול. אני, לצערי, בור בתחומים הללו.
יתרה מזאת, ה"שילוב" אינו בדיוק "שילוב". מדובר בפס קול, ברקע. גם אם לא נכנס לתימות הנושאיות של הסרט, שבודאי לא היו יכולות לעלות בימי הביניים (זכרי, מדובר בסיפור מודרני הממוקם בעבר), הרי שהמוזיקה לא מתקשרת ישירות.
יצויין יוצא דופן חריג אחד, נשף הריקודים. קשה להסביר, אבל זהו ללא ספק הקטע הטוב ביותר בסרט.
(ללא מאמץ מיוחד, יש לציין)
כמה דברים
1) הפסקול מורכב ברובו משירי שנות השבעים ביניהם קווין, דיויד בואי, אריק קלפטון ועוד.
2) מומלץ לצפות בסצינות המחוקות בדויד ואז גם אפשר לדעת מה עלה בגורלה של כריסטינה.
3) סרט בהחלט חביב ומשעשע קצת קיטשי אבל לא יותר מידי. בהחלט מומלץ.
בניגוד לדעות הפושרות שקראתי עד כה, מדובר בסרט נפלא, גם בפעם השביעית. נכון, שום דבר ברמת ההפקה והעניין של "לב", או "הפטריוט", אבל כסרט גרובי לנערות בנות 14, או לאנשים שרק רוצים בידור רועש עם סוסים- מושלם.
כמו כן, אווירת ה"בוא נרכב על גל סרטי המיזקלס הנוכחי" פועלת פה בצורה מושלמת- לא מנסה בכוח לעלות מעל הסרט (ע"ע מולין רוז"'), אך גם לא סתם שירים ברקע.
למרות שבסרט יש גם מוזיקת רקע סטנדרטית קליטה מאוד מעת קרטל בורוול ("פארגו", "תיאוריית הקשר", "התן")
הרגעים בממש יפים- שייכים לאלו שנראה כמו שהותאמו לפי השירים-
ובראשם דיויד בואי'ז "שנות הזהב", עם ריקוד פאנקי משובח –
היכן יש מקומות שרוקדים ככה?
(באמת, איפה יש?)
התסריטאי-מפיק-במאי- בריאן הנלגנלד יצר סרט אווירה/ פעולה מעולה, זאת לאחר שכתב את "פוסטמן", ואת "מתנקשים" עם האחים וושווסקי.
ולסיכום-
נממדת.
נאמדת.
ונמצאת…
לחלוטין לא הולם!
בריאן הלגלנד
ושכחת גם את סודות אל-איי המופלא שעליו הוא גם זכה באוסקר על התסריט (יחד עם קרטיס האנסון, הבמאי).
העלמה כריסטינה:
דווקא לא נראית מי יודע מה. השיזוף חצי-חצי הזה בפנים שלה לא מחמיא לה במיוחד.
העלמה כריסטינה:
היא באמת לא אשמה שתמיד יש לה יותר מדי אור על פניה. השמש תמיד שמחה להאירה.
בדקי גלריה זאת –
http://www.wireimage.com/GalleryListing.asp?navtyp=gls=6==3359
וגם –
העלמה כריסטינה והשיזוף.
עכשיו הכל מובן.
אמנם לא ראיתי את הסרט
(או שמעתי עליו מעולם!)
אבל –
בבאר הקטקטי המצוי, מרימים כולנו כוסות שיכר אל על (תוך כדי שפיכת תכולת הכוס על שולחן העץ, ספוג הבירה ושאר המגדנות, שכבר ראה ימים טובים יותר. איזה בזבוז…) וקוראים קריאות הידד. איזו ביקורות סיפורית וביניימית (ימה"ב). הו, יחי תקופת החושך! האח!
ביקורת סיפורית מדי.
למעשה, עצם ההתייחסות לסרט מחוץ לקונטקסט של הסרט די מוציאה משיווי המשקל. לא שזה רע, אבל…
———
ובכל זאת אני אהבתי את הביקורת.
היא, כתובה, כך אני מאמינה ותקנו אותי (אני לא עולה הרבה) אם אני טועה, בלשונו של הסרט, ואם לא, אז כמחווה לאותם סיפורים פיוטיים אודות אבירים ונסיכות ושאר כרוביות.
יכול להיות שהעובדה שלא ראיתי את הסרט, משבשת את חוות דעתי (דה!), אבל כגבב מילים שהצטרפו במחול סוער לביקורת מיוחדת, אני מצאתי אותה מקסימה.
מלבד זאת –
הרעיון באתר הזה הוא לייצר ביקורות אלטרנטיביות, לא? אז תנו כבוד גם לאנשי האופל.
וויליאם היה בנו היחיד
של מניח רעפים נוצרי?
אני מניח
שמאחר שהסיפור מתרחש בימי-הביניים, ואז רוב העם היו נוצרים, שאכן מדובר במניח רעפים נוצרי, למרות העובדה (המבלבלת) שכריסטיאן סלייטר אינו משחק בסרט.
רגע
היו להם רעפים בימי-הביניים? או שהוא היה מניח גגות-קש?
אחד מאבותיה הקדומים של Margaret Thatcher אולי?
ושאלה:
מה הקשר למערכון הכה-אהוב עלי של מונטי פייתון "the four yorkshiremen" (שנקרא כאן משום מה "כמה עניים היינו")?
שאלה? לך היה מזל!
כשאני הייתי קטן, היינו שמחים אם היו נותנים לנו לשאול שאלות! אנחנו היינו צריכים להאמין בשבעה דברים בלתי אפשריים לפני ארוחת הבוקר!
ולעצם העניין.
אין קשר.
אין התנגדות.
אין סיבה להצביע תאצ'ר.
אני מכריז בזאת
על טווידלדי כאחד האנשים האהובים עלי ביותר בעין הדג ביומיים האחרונים!
גם איש ג'תרו טאל, גם בקי בתקשורת ואינטרנט ועכשיו גם אוהד מונטי פייתון!
איכסה ג'טרו.
ונשאלת השאלה אם יש בין קוראי עינדג מישהו שהוא *לא* מעריץ מונטי פיתון???
מעריץ? אני לא מעריץ אותם.
הבדיחות שלהם די מצחיקות אותי, לרוב, אבל מכאן ועד להעריץ? לא נסחפנו?
לא
וואלה
גם לי זה הזכיר את המערכון המופתי ההוא, ובאמת חשבתי שכדאי להעיר את תשומת לבם של הקוראים לעניין. באמא שלי. אגב, הייתי בטוח שעניין הצ'וסר הזה הוא בדיחה תמוהה של קיפוד, עד שהתברר שמדובר בבדיחה תמוהה של התסריטאי.
אגב מערכונים מופתיים, סיור קצר בימד"ב מעלה כי בסרט משחקת גם לורה פרייז'ר, הזכורה לטוב מקווין ופרי באיביזה. אה, וגם מ'טיטוס', המצויין לא פחות.
בכלל, המון בריטים בהפקה הזאת. אולי בכל זאת כדאי לראות.
גדול
איזה הומור משובח. געיתי כמו חמור. רק עכשיו אני קולט איזה צחוק מכוער יש לי. הקסדה הריקה, למרבה המזל. גאוני.
ליק ליק
יופי של ביקורת
מה כבר אפשר לכתוב על עוד סרט נדוש שישכח במהרה? הגישה הזאת עדיפה בהרבה על ניסיון להתיחס לסרט ברצינות רבה ומשעממת כאילו הוא איזו יצירת מופת.
בכל מקרה, הבנתי. לא חייבים לקחת את הסרט הזה בוידאו עוד חצי שנה, אפשר לחכות שנה וחצי לערוץ ארבע בלי להפסיד שום דבר. מצד שני, במקרה חירום אפשר לראות בקולנוע ולא לסבול במיוחד.
קיפוד, אפשר לקבל הסבר על מקור סגנון הכתבה? האם זה פרפרזה על "המספר" שבסרט או סתם הברקה מצוינת?
חלילה לי.
הביקורת נכתבה זמן קצר לאחר שקראתי את הביקורת על "לאקי ברייק" (כן, היא נכתבה מזמן. תאשימו את העורכים המרושעים של האתר בעיכוב. לא אותי). התגובה הראשונה שלי לעצמי לאחר שקראתי את אותה ביקורת היתה – "למה לא חשבתי על זה בעצמי?".
כן, הריני לאכזב את כל המעריצות החושקות בי כעת – הסגנון גנוב, מגל.
''גנוב'' זאת מילה חזקה מדי.
שאול ומשופצ"ר.
להבא, אם אתה גונב ממישהו
סליחה, "שואל", לפחות תשים קישור למקור.
כתבה מספר 579
וזה לא היה כל כך מזמן – אפילו לא חודש!
(חוץ מזה, לי יש מועדון מעריצות ולך אין. נה נה בננה!)
לגבי כתבתך- כתובה טוב מאוד (אתה יותר כשרוני
ממני, זה ברור לי) ועזרה לי להחליט בשאלה אם לראות
את הסרט או לא (והתשובה היא: לא!). וזה הרי מה שחשוב,
נכון?
בברכת קוצים חדים,
גל
יופי של ביקורת אבל...
ממש לא נכונה.
טוב, קמתי בבוקר אחרי שאתמול ראיתי את הסרט. ואתה יודע מה? אני רוצה לראות אותו שוב פעם. וזה ממש לא קורה הרבה.
זה סרט שלא מחשיב את עצמו לסרט רציני. הוא מצחיק, ורומנטי, והוא פשוט כיייייייייייף טהור. יש לו פס קול מלא בשירי רוק של שנות השבעים, אלה מהדיסקים של מדיה דיירקט, ולרוב אני ממש לא אוהב אותם, אבל כאן זה פתאום עובד. מי שלא אוהב את הסרט הזה הוא בנאדם שלא מסוגל פשוט ליהנות ממשהו טוב.
או שסתם יש לו טעם שונה.
פרי-צ'ר! פרי-צ'ר!
העם עם פריצ'ר!
נהניתי מכל רגע. בכלל, אדוני המטיף, זו לו לא הפעם הראשונה שאתה מגלה טעם טוב ומשובח שב-מ-ק-ר-ה תואם בדיוק לטעם שלי :)
הידד!
למעשה צ'וסר טייל ברחבי אירופה,
אאל"ט בעיקר בצרפת ואיטליה, שם הוא ספג השראה (או בעברית צחה: העתיק רעיונות) מהסופרים הגדולים של תקופתו. לדוגמה: היי, אני רואה שקובצי סיפורים עם סיפור מסגרת נמכרים טוב, למה שאני לא אכתוב אחד בעצמי וארוויח עוד כמה ג'ובות? :)
ואאל''ט זה...?
ואאל''ט זה
אאל"ט פרושו "אם אני לא טועה"
(שימו לב לרב-המשמעות המסתתרת במשפט לעיל)…
מה שיותר מענין
זה שניק מתחכם הכניסה אאל"ט למשפט שלה.
ותודה לאקסמנית ששאלה מה שלא העזתי במשך חודשים ארוכים…
מה שיותר מענין
תמיד תשמחי על האקסמנית בעינייני "כל מה שרצית לדעת על ____ ולא העזת לשאול"
…
אוקיי, ישבתי על זה הרבה,
ואני חייבת לשאול – למה התכוונת?
לניק מתחכם יש עודף ביטחון עצמי ולכן לא הגיוני שהיא תשתמש בביטוי "אם אני לא טועה"?
ניק מתחכם היא ידענית מופלגת ולכן אם היא מדברת על צ'וסר היא ודאי יודעת על מה היא מדברת ולכן אין לה צורך להשתמש בביטוי "אם אני לא טועה"?
ניק מתחכם היא חדשה בפורומים ולכן לא הגיוני שהיא תכיר קיצור כזה?
קישור אחר ביני לבין קונספט האאל"ט שלא הצלחתי לחשוב עליו?
כל התשובות נכונות?
אני חושב שהכוונה
היא ללא ספק לעניין ה'עודף ביטחון עצמי'.
אתה, שב בשקט.
רק בגלל שהורדתי לך את הראש בפעם הראשונה שראיתי אותך, לא אומר שאני לא בן אדם נחמד.
אבל… עודף בטחון עצמי? אני? רק אתם בני התמותה הפשוטים יכולים להגיד דברים כל כך מוטעים.
אחרי מחקר מעמיק באמצעות
החיפוש המתקדם, בו לא מצאתי אישוש לטענותיי, אני אאלץ לעמוד מול חבר המושבעים ולהגיד שהייתי בטוחה שאיפשהו אמרת שאת לעולם לא טועה. או אולי מישהו אחר אמר עליך את זה, או שההודעה נמחקה.
זה הכל…
אויש, למה הכנסתי את עצמי.
ההגנה נחה.
אויש, באמת אמרתי את זה.
כלומר שאני תמיד צודקת. זה משפט כזה שאני אומרת מדי פעם. אם לא בעין הדג, אז במקום אחר… אבל לא באמת התכוונתי לזה.
חשבתי שההודעה שלך רומזת שהסקת מסגנון השיחה הרגיל שלי שאני כלבה סנובית. אהממ. מוסר השכל: לא צריך למהר להיעלב.
אני נוהגת לומר
שאני תמיד צודקת אלא אם אני טועה, ככה אני מכסה את עצמי מכל הצדדים.
עדיין נשארה התעלומה
פתוחה, איפה קראתי את זה.
וההתנצלות התקבלה (עכשיו רק נשאר לך לשלוח לי צ'ק בדואר, ואני גם לא אזכיר את זה יותר).
אם זה לא דסקרטית אז
היא בדרך כלל צודקת, וזה ברור!
כתבה מספר 504
היא אמרה בדידה...
ועכשיו הבנתי איפה טעיתי. עשיתי חיפוש רק על "לא טועה".
הלאה הסיספונד!
זה כבר הסרט המי יודע כמה שיש בו אנכרוניזמים בכוונה ואנשים עדיין לא התרגלו.
אז בוא אני אגלה לך משהו:
לריצ'רד השלישי לא באמת היו טנקים. לרומיאו לא היה אקדח ומכונית אמריקאית, הרקולס לא, אני חוזר, לא באמת פירסם את נעלי הרק-אייר ובמולן רוז' האמיתי לא שרו שירים של מדונה.
אה כן, משה רבנו ויוליוס קיסר לא חיו באותה תקופה ובטח שלא היו בניו זילנד!
הלאה הסיספונד!
ניו זילנד ? החמצתי איזה שובר קופות ?
כן. בכמה עשורים.
כן. בכמה עשורים.
אשמח לקבל תגובה מורחבת יותר :-)
אנחנו לא מדברים במקרה על עשרת הדיברות ? לא ידעתי שהוא הציג את עלילות משה בוולינגטון.
אוף איתכם - זינה!
טוב אז היא לא היתה בסרט אלא בסדרה. אבל היא כבר נפגשה עם כל דמות חשובה בהיסטוריה חוץ משאול יהלום, והכל על רקע יערות העד של יוון, אמממ… ניו זילנד.
זינה ? וואס אז דוס ?
בניגוד לכמה ידידות, אני לא אוהד של הסדרה הזאת, ובשני הפרקים (בערך) שראיתי מההתחלה ועד הסוף (מאוד בערך) לא התרשמתי במיוחד.
הנוף באמת לא נראה יווני מידי – אבל זה לא הפריע לי, עד שלא אמרת זאת לא הפנמתי שהסדרה צריכה להתרחש ביוון, וכל מיני references לרומא ולקיסר עברו לי ממש מעל הראש.
הערה קטנה ועופית:
זה "וואס איז דאס".
עוף טוב
או מאמא עוף ?
אני לא מדבר אידיש (לא שוטף בכל אופן) אבל מקורות יודעי דבר אומרים לי שביטאתי (או לפחות כתבתי) נכון.
זינה, כמובן.
זה בסדר, היא גם פגשה את גלית, שהיה בעצם ענק שכל משפחתו נהרגה במלחמה ועכשיו הוא מתחבט עם להמשיך בדרכו, או לנקום…
הגיון זה לא הצד החזק של הסדרה.
גלית=גל******?
ולא רק זה,
גלית גם פגש איזה ג'ינג'י אחד, *וגם* ידע – כבר אז – מה זה דויד!
תעזבי. זה סיפור מאוד עצוב.
על נושא מאוד כאוב
בבקשה!
אל תתחילו עם כל השיר… אתם יודעים כמה זמן לקח לי לטעון את הדף האומלל הזה?!?!
הלאה הסיספונד!
אפרופו כל מה שלא ידעת ולא העזת לשאול…:
מה זה אנכרוניזמים? חיידק?!
אנאכרוניזם
זה כשמשהו הוא לא בזמן המתאים. כלומר משהו מופיע בתקופה שהוא לא היה קיים. שגיאה נפוצה בסרטים שלא מתרחשים בזמנם. למשל – אם מגדלי התאומים יופיעו בסרט שמתרחש ב- 2002 זה אנאכרוניזם. כנ"ל אם הם לא יופיעו בסרט שמתרחש ב- 1999.
קיפוד אתה גיבור ישראל
איך הצלחת לעמוד בפני סרט כלכך מחורבן ועוד לכתוב עליו ביקורת בעין הדג,העם דורש ביקורת על טיטניק 2 כשזה יצא מתישהו .
בהחלט קיטשי!
בקושי ביצעו תחקיר על ימי הביניים שלא לדבר על אותה תקופה. אני אהבתי את הקטע
שבו מציל "ויליאם השחור" את "תאצ'ר שלא ראוי למחילה".
אני פיתחתי אמונה שהנסיך הימר עליו ולא רצה להפסיד לאביו על הלא יוצלח.
זה רק אני או
שהאתחלה נורא מזכירה את "האביר הלא משוח" (סיפור קצר מתוך "אגדות1- למי שלא קרא")
זו התחלה
וזה לא סתם "סיפור" מ"אגדות I", זה הסיפור הטוב ביותר מ"אגדות", סיפור נפלא של המקבילה של הסופרים ל"רב סמאח" וסיפור מהעולם המדהים של "שיר של אש ושל קרח".
בבקשה, מגיע לו הכבוד הראוי.
(ואם לא הבנתם אז בואו נהיה יותר ברורים:
לרוץ ולקרוא את "האביר הלא משוח" מתוך אגדות I ואת "שיר של אש וקרח" (הספר הראשון :משחקי הכס)
על שיר של אש וקרח
http://www.darkestablishment.org/books/soif.html
המשפט היה אמור להיות
"של המקבילה של הסופרים לרב סמאח – גר"ר מרטין"
אותו מניח גגות עני, לא בעצם
עסק הנחת רעפים? ובתור תושב של ארץ-רחוקה-ימיבינמית-שאינה-עולם-פנטזיה-ויש-שם-אבירים-שעורכים-קרבות-ברומח, הוא לא במקרה – נוצרי?
מה?
מה?
נראה לי ש-untitled תוהה, אם לא מדובר פה בכריסטיאן סלייטר בתחפושת (אני לא יכולה לענות לו, כי לא ראיתי את הסרט, וגם לא אראה. לא בקולנוע, בכל אופן. בערוץ 4, אולי. וגם זה, רק אם לא יהיה שום דבר בשום ערוץ אחר).
מה גם שאמרו את אותה
בדיחה באופן יותר קריא כבר למעלה.
אין צורך להתנשא
הרי האתר הזה נועד לאנשים שלא אוהבים ביקורות קולנוע רגילות עם כל ההתנשאות של המבקרים.
אל תקראו לי סנובית
המנעותי מצפייה בסרט אינה נובעת, חלילה, מאיזושהי ביקורת שלילית על הביקורת (המקורית), אלא מרצון עז לשמור את ה-60 ש"ח לסרטים פחות שבלוניים, שעשויים להשאיר עלי יותר רושם לאורך זמן. אז, no offence, קיפוד ( ו
על הביקורת המשעשעת) ו-עדי, זה שאנשים פה שונאים ביקורות שניצקלייניות, לא אומר שהם אוהבים סרטים גרועים.
אל תקראו לי סנובית?
אני מקבל את זה שרואים סרט ואח"כ אומרים שלא אוהבים ואפילו קוטלים.
אבל לקרוא לסרטים "גרועים" לפני שרואים אותם זו הגישה שקוממה אותי שלא לדבר שעם גישה כזו מפסידים די הרבה סרטים מהנים.
ואגב אני לא מדבר על הסרט הזה ספציפית אלא על הגישה עצמה.
פקפוק הוא *כן* ברירת המחדל.
אר, אופס.
כלומר, מטבע הדברים אדם לא ילך לכל סרט שיש בקולנוע אלא רק לכאלה שהוא שמע דברים טובים לגביהם או שנראים לו מעניינים – אם אף אחד מהתנאים לא מתקיים, זה בסדר גמור להכריז שאתה לא מתכוון לראות את הסרט.
לא חייבים לראות סרט
כדי להחליט אם הוא טוב או לא. אפשר לעשות זאת על סמך קריאת ביקורת, והרי זו כל המהות של ביקורת קולנוע (או כל ביקורת שהיא). פשוט קוראים ומחליטים אם תקציר העלילה לטעמך ואם התרשמות המבקר היא משהו שכדאי לקחת בחשבון.
חוץ מזה, ואולי זו רק אני, מכיוון שסרטי קולנוע בארץ כל כך יקרים (לא כולל פופקורן), ותקציבי מוגבל, אני מעדיפה לפספס סרט, שאולי היה טוב, ולראות אותו בוידאו, מאשר לבזבז את ההקצבה שלי על סרט שמראש נראה לי בינוני, בעבור הסיכוי שאולי אתבדה.
ואגב, גם אני לא מדברת דווקא על הסרט הזה.
לא חייבים לראות סרט
טוב לפחות אנו מסכימים על המחיר הבאמת גבוה של הקולנוע והעדפת הבית לצפייה בסרטים.
בכל מקרה מומלץ לראות את הסרט הזה לפחות בוידאו כי באמת זה סרט כיפי ולא מזיק.
אוקיי
למרות שיש סרטים שבשבילם גם מחיר של השכרת קלטת וידאו הוא מוגזם, אני מקבלת את המלצתך (ולו בגלל ההתמדה שבניסיון השכנוע).
אבל
אם אני לא טועה, בארה"ב מחירי הכרטיסים לסרטים גבוהים מבארצנו הקטנטונת.מה שכנראה אומר שבאופן כללי בכל העולם סרטים הם דבר יקר.
הידעת? בחישוב אינפלציוני מגיעים למסקנה שהסרט המצליח ביותר מאז ומעולם (בארה"ב לפחות) הוא "חלף עם הרוח" ולא נראה שאי פעם יצא סרט שיעבור אותו.
חבל שלא מדובר על
'חלף עם הרווח', סרטו הנפלא של
כבר ציינתי שאני
*לא* אוהבת את האמוטיקנים החדשים?
אבל אם אני כאן… למה רובי וויליאמס הפושע הלך וחידש את השיר השווה של קווין? לא מספיק מה שהוא עשה בעבר לג'ורג' מייקל, לבלר, ועוד רבים וטובים? שמישהו יעצור את האיש הזה!
וואלה?
דווקא מעניין.
כמה הוא הרוויח במספרים של היום?
מעל מיליארד דולר
בארה"ב בלבד.
רשימת הסרטים המצליחים בהסטוריה בארה"ב, בחישוב אינפלציוני:
http://www.boxofficemojo.com/alltime/adjusted/
מעל מיליארד דולר
מפחיד שלדיסני יש שני סרטים בעשרייה
וגם שניים
ל-MGM, שניים ליוניברסל, שניים לפוקס ושניים לפרמאונט. מה מפחיד בזה?
ואני תוהה
מה ההבדל בין "קופסת שימורים" עוטה עוטה האביר לבין "קופסת קונסרבים" אותה עוטה יריבו.
אבל בטח זה רק אני.
חזיז ורעם!
שלוש פעמים "עוטה" באותה (עוטה?) תגובה? ועוד פעם אחת בצורה שהמורה שלי ללשון הייתה מלקה אותי בעדה באותם ימי התיכון העליזים?
אז לפי הסדר קבלו תיקון:
עוטה (1) = אותה
עוטה (2) = לובש
עוטה (3) = עוטה
בקורת ממש מתאימה
ראיתי את הסרט והביקורת ממש תארה אותו… ח"ח לך קיפוד (חיזוק חיובי).
אבל מה עם הג'ינג'?
יכול להיות שבא פה ספוילר, למרות שמי שבינה בקודקודו כבר יכול לצטט את הסרט מההתחלה ועד הסוף ואולי גם מהצדדים (בשביל הגיוון)
אז ככה- כרגיל יש לי טענות וקושיות-
הייתה פואנטה לסרט?
מילא שרצו לעשות סרט קיטשי ושמאלצי על אביר מסכן ועני ובלה בלה בלה דומה. אבל מה היה המשבר? איפה שיא המתח?
אפילו את הבחורה הוא קיבל.
אני לתומי חשבתי.. נו, הנה, הוא התגלה כרמאי. האולי הוא יבין את הטעויות הגורליות שהוא עשה בחייו וילך עם הנפחית ההיא שהכינה את הקופסא האולטימטיבית?
אבל ברור שלא, והוא יקבל את ההיא שנראת כמו שובך יונים- שאגב, נראת עוד יותר רע עם השיער פזור.
ולסיכום, אני לא חושבת שמישהו יתווכח איתי על כך, שהסצנה הבאה הייתה שווה את ה31 שקלים במלואם ( טוב אולי לא)-
הנסיך המה שמו להית': " אני _טופח_ עליך" (!) (!) (!)
מה עם הג'ינג'י?
למה הג'ינג'י תמיד אידיוט חמום-מוח??? הבלונדיני לא טיפש, אבל הג'ינג'י חייב להיות חמום מוח… סטיגמה מטופשת! וחוצמזה, בתקופה ההיא לא הטביעו תינוקות ג'ינג'ים?
זהו! מה שהיא אמרה!
וילדים ג'ינג'ים הם תמיד מרושעים, ובחורות ג'ינג'יות הן תמיד ביצ'יות.
די לסטיגמות!
זהו! מה שהיא אמרה!
לא שמעתם?
זאת עובדה ידועה שג'ינג'ים הם בני השטן.
וכן, הטביעו תינוקות ג'ינג'ים באותה תקופה
אבל מה רציתם?
שחמום המוח יהיה שחור שיער? )חם ושלום(
מה ביקשתי?
סה"כ שהבלונדיני יהיה טיפש… אם כבר סטיגמות אז עד הסוף!
וילדים ג'ינג'ים הם לא בני השטן!הם מייצגים את כל מה שטוב בעולם.
מה ביקשתי?
אמת ויציב שרוב הבלונדים הם טיפשים (או לפחות מעמידים פנים) ואם יש דמות שצריכה להיות טיפשה זה הנסיך וויליאם.
אבל, בל נשכח שהוא הגיבור הראשי!!!
האמת היא, שמאוווד נהניתי מהסרט..
באמת. ללא טיפת ציניות.
כמובן, דאגתי מראש לא לקחת אותו ברצינות- אבל זה לא היה קשה, מהסיבה הפשוטה שגם הסרט לא לוקח את עצמו ברצינות. הוא יותר חכם ממה שאתם חושבים: זה בכלל לא סרט, זה תרגיל בסוציולוגיה מחופש לסרט. זה בחינה-מחדש של "מהי הנוסחא ההוליוודית האולטימטיבית".
זה אותו סרט שראינו בעשרות גרסאות אחרות, רק שהוא באמת משעשע. וחמוד להפליא.
אם הוא היה לוקח את עצמו ברצינות, זה היה, אכן, טיטניק 2 – אבל הוא לא.
כמובן שצריך לעצום את העיניים ולהצטייד בכמה כדורי פראמין נגד הקטעים הקיטשיים יותר, אבל בסך הכל, היה כיף. ממש כיף.
וחוצמיזה, צ'אוסר שולת!1
איה.
לא הייתי כאן ממש המון זמן, ואתם השארתם כל כך הרבה הודעות…. אין לי סיכוי להשלים בשנתיים הקרובות, מטורפים.
בכל אופן, הסרט, כן.
הביקורת כתובה ממש טוב, אבל היא קוטלת לחלוטין סרט שדי רציתי לראות, ושאני לא אראה, גם בגלל שככל הנראה ראיתי אותו כבר 700 פעמים קודם לכן, ובגלל שהת' לדגר מכוער בטירוף ואני לא סובלת את הפרצוף שלו
(וכנראה הבן אדם היחיד בעולם שחושב ככה).
היא חזרה!!!
אקסמנית אקסמנית אקסמנית!
|מוציאה את הבלונים|
מה קורה? היית בכלא או משהו? כי תירוץ אחר לא יתקבל… :)
הי אקסוש!
התגעגענו!!
____________________
יום לא-הולדג שמח,
גל.
תראי, תראי אותו.
תשאירי את הציניות והניטפיקינג בבית ולכי תראי אותו, ביומית עם כמה חברים/ות.
קיפוד ממש העביר לא נכון את האוירה של הסרט. בעצם, אפילו הפוסטר הרציני לא רומז איך הסרט עצמו.
הסרט הזה הוא בכלל קומדיה רומנטית, הוא מצחיק מאוד בחלק הראשון של הסרט, ונעשה יותר רציני בהמשך. מין שילוב של דרמות ספורט אמריקאיות עם קומדיה רומנטית בריטית.
יש בסרט תפאורות יפות (ימי הביניים שולתים!!!1), תלבושות ותסרוקות שיש לי הרגשה עמומה שלא ממש היו בימי הביניים, מוזיקה, והכמות הנכונה של אנכרוניזמים. הקרבות מצולמים יפה ולא לוקחים חלק יותר מדי גדול מהסרט – בכל זאת, כל קרב זה כמה שניות וזהו, והסוף רגשני אבל למי אכפת, יוצאים מהאולם עם חיוך טיפשי מרוח על הפרצוף.
זה סרט הוליוודי כמו שהוליווד כבר שכחה איך לעשות, אולי לא תזכרי אותו שבוע אחרי זה אבל זה בידור מושלם ושווה את הכסף.
איה.
אז למה רצית לראות את הסרט?
ביננו, אין ממש הרבה סיבות לראות אותו, ונו.. נכון שאת לא אוהבת את הית' אבל הוא פחות או יותר, האטרקציה המרכזית שם
כי הסיפור נשמע לי נחמד,
והקליפ של רובין ווילאמס עוד יותר.
ביקורת חביבה, אבל לא מסכים איתה
אז.. נכון שהעלמה הש-ווה (עלמה ש-ווה = fair lady ותחשבו על זה..) יכולה לשחק עם בת לוויתה ב"היפה והחיה 3" – ג'וסלין כחיה ובת הלוויה כיפה.
ונכון שיש כאן המון מוטיבים מודרנים (טוב.. אז אולי יותר מדויק לומר שיש כאן טיפה מוטיבים עתיקים..)
ונכון שיש כאן סרט שהמילה נדוש נכתבה עליו בכל ההטיות האפשריות..
אבל עדיין, הסרט גדול! השילובים (של עבר והווה) מדהימים, ואין שום ספק לגבי כמות האדרנלין שעוברת בגוף האדם הממוצע כשהוא רואה אצטדיון שלם שר אחרי סר קווין בwe will rock you ..
אז, סלחו לקיטשיות וסלחו לכל בעיה אחרת, הסרט גדול. נקודה.
אגב, אני לא רוצה לקחת את בת הלוויה לכותב הביקורת.. אבל אם יש לה אחות תאומה.. ;)
בעד!
אני התאכזבתי מהביקורת, כיוון שהיא אינה מעבירה את ההומור שבסרט.
היא אינה מעבירה את הרעיון שלמרות שהסרט מתקיים בימי הביניים הוא עכשווי(שירים, שפה, אביזרים ועוד המון).
לדעתי הסרט מדהים.
כדי לדעת אם אתם רוצים ליראות את הסרט אל תיסתמכו על הביקורת הזו.
חייבת לציין שהית' לדג'ר בביצוע מדהים, כרגיל!!!
סרט מדהים!!
התחלתי ליראות קצת אחרי ההתחלה וישר התאהבתי!
משהוא גרם לי לא לרצות להעביר ערוץ!!!אין על הית' לדג'ר הסרט כתוב יפה והשחקנים בהחלט משחקים מעולה!!
אני לא יודע אם מישהו אי פעם יראה את התגובה הזו, האם כל המצייצים מעלי (שהיום כבר צריכים להיות בני 40+) הולכים לקבל נוטיפיקיישן שמזכיר להם שטויות שהם כתבו בעבר הרחוק? לא קראתי את כל החפירות, וגם לא את הסיפור המטופש, אבל לי יש משהו אחד שאין לאף אחד מכם וזה המבט מהעתיד. ראיתי השבוע את הסרט שוב, והסרט הזה פשוט מעולה. מנצח כל מבחן זמן באשר הוא, על זמני לחלוטין, זורק חבורת אוהדי מנצ'סטר יונייטד אל ימי הביניים, ציני בצורה מקסימה ומרגשת. במבט לאחור כאן מ 2022: אחד הסרטים הטובים ביותר שנעשו אי פעם.
(בלי שום מילה על הית' לדג'ר שייקח עוד יותר מעשור עד שכולכם תודו שהוא גאון אחרי שתצפו באביר האפל. אני אהבתי אותו כבר ב 2001)
כבר ב-2001 היה ברור שאתה מהעתיד.
(ל"ת)
כבר ב-2001 היה סקפטי
(ל"ת)