במקור: Pokemon 3
בימוי: מייקל האיגניי,
קונוהיקו יויאמה
תסריט: נורמן ג. גרוספלד,
מייקל האיגניי
תודה רבה נתונה לאבא-של-ניר,
על עזרתו האדירה בהכנת הביקורת.
בעצם, תודה גם לניר.
ילדים היום זה לא מה שהיה פעם. היום ילדים הם צרכנים. היום, ילדים יודעים בדיוק מה הם רוצים. זהו, כנראה, העקרון המנחה את מפיצי הסרטים להקרין פרסומות לטמפונים, לבירה ולקלאודיה שיפר לפני תחילתו של סרט המתיימר לפנות לגילאים רכים.
אם מפיצי הסרטים נוהגים כך, הם מן הסתם סבורים שאין תוכו של הסרט כברו, שהוא יכול להתאים לקהל רחב בהרבה ושהוא מכיל בתוכו רבדים רבים ממה שנראה על פני השטח. בואו, אם כך, נבדוק במה באמת עוסק 'פוקימון 3'.
הסרטון הקצר הפותח את הסרט, 'פיקצ'ו ופיצ'ו' שמו, מתאר את אחד ממפגשיו הראשונים של פיקצ'ו (מעין עכבר צהוב מגודל, המפיק חשמל באופן רצוני. הוא משמש כידידו הנאמן של אש, ואוצר המילים שלו מוגבל להגיית המילים "פיקה", "פיקצ'ו", ו-"פיקה-פיקה") עם העיר הגדולה והרעשנית. בסרט זה נחשף פיקצ'ו לתרבות הרחוב, ולסכנות הטמונות בה: הוא מנסה לעזור לזוג תאומות הפיצ'ו, אשר נקלעות לצרה, אך הולך לאיבוד כאשר הוא עוקב אחרי התאומות. הוא נפגש בחיי הרחוב העשירים של העיר, ואף נתקל בבריון המקומי, הרודף אחריו, ואחרי התאומות.
כמובן, כאשר פיקצ'ו שב וחוזר לחבריו הכל בא על מקומו בשלום, ופיקצ'ו זוכה לחיזוק נוסף ולהוכחת אהבתם של חבריו אליו. אכן, משל היאה לכל מטיף בקהילות דרומיות נידחות.
הסרטון אף מלווה במוזיקה מיושנת, הנעה בין ג'ז קליל לביג-בנדיות של שנות הארבעים, אלמנט המגביר את המסר המסורתי והפונדמנטליסטי של המשל.
אבל, כל זה הוא כאין וכאפס לעומת הסרט השני. ב'פוקימון 3' אנו מוצאים אמירה חריפה ומסרים סותרים, אשר עלולים לבלבל את כולנו.
הסיפור אינו פשוט כלל וכלל: מולי הקטנה היא ביתו של חוקר פוקימונים מפורסם. יום אחד, בעוד האב חוקר בבמערה נידחת, מופיעים פוקימונים לא ידועים (האם אלו ה-"אנון', 'Unown', אותם חיפש?), וחוטפים אותו. מולי הקטנה שבורה. ביאושה כי רב היא מצליחה לזמן שוב את האנון, המעניקים לה כוח להגשים את כל חלומותיה – באופן מילולי. היא מזמנת לה פוקימון ספק-אגדתי בשם אנטיי, שישמש לה תחליף לאביה. לו אתם הייתם ילד בן שש, האם הייתם מחליפים את אביכם במפלצת שעירה עם שפם? כנראה שכן, אם זה מתאים לצרכיהם הציניים של התסריטאים.
על מנת להשלים את התא המשפחתי, ומאחר והיא כבר בשוונג, מולי חוצה את הגבול האחד שאסור היה לה לעבור – היא מצווה על אנטיי לחטוף את אימו של מאמן הפוקימונים הידוע אש קאצ'ם, כדי שתהיה לה לאם. אימו של אש, אגב, מאכזבת במשחקה הגרוע, ובאישיותה הרדודה. תחת שתנסה לגרום למולי "לרצות" מאוד את הוריה האמיתיים (דבר שהיתה יכולה לעשות, אלמלא היתה ממלאת פיה מים), היא בוחרת להשאר בצד הפאסיבי, ולפלוט קריאת בהלה פה ושם. כל זאת משום שהיא אישה פשוטה, ולא מאמנת פוקימונים כמו בנה. האם הכוח היחיד להשיג דברים בחיים הוא בעזרת הפוקימונים? ובאם אין 'פוקדור' בידך, האם עליך לחכות למושיע אחר?
כמה מילים על מר קאצ'ם עצמו. האדון אש קאצ'ם הוא אחד ממאמני הפוקימונים הגדולים ביותר בעולם. יחד עם זאת, הוא פרחח מלוכלך וחסר בית. אמנם יש לו אם שאוהבת אותו, אך הוא מעדיף לנדוד בעולם ללא בית, מחפש את גורלו בקרבות רחוב ביחד עם פוקימוניו האהובים, עליהם הוא מרעיף אהבה וחיבה, כאילו היו מבשרו ודמו. על אף כל זאת, כאשר אימו נחטפת, הוא מגלה את רגשותיו ואת ליבו האמיתי, ויוצא לדרכו להציל אותה. בדרך עליו להתמודד, כמובן, עם חלומותיה המציאותיים ביותר של מולי הקטנה.
חלומותיה של מולי מסמלים את אותה העוצמה, הניתנת לאדם שאינו מוכן עדיין להשתמש בה. כוח-אש שכזה בידיו של אוויל מהווה סכנה גדולה ביותר לאנושות כולה. האם יתכן שבכך היפנים יוצרי הסרט רומזים לכוח הרבה מדי הניתן בידי מעצמות המערב הצעירות?
תימה שניה העומדת בבסיס הסרט היא האמירה שביכולתך לעשות כל דבר שאתה מסוגל לחלום עליו. עקרון נאצל ויפה, נכון, אך האין הוא מתנגש עם העקרון הראשון? האם עלי לעשות את מה שליבי חפץ, או שמא עלי לחשוש ולהזהר פן תוצאות לא רצויות יבואו?
סתירה ערכית נוספת מצאתי בתחום אחר. מצד אחד, גיבורי הסרט יעשו כל דבר כדי לנצח בקרבות "ספורטיביים", גם מניפולציות לא כשרות, והשפעות חיצוניות לקרב, ומצד שני חוזר אש וטוען שזהו אינו יותר מספורט. "אחרי הקרב" הוא אומר, "כולנו יושבים לסעודה יחדיו."
אותי, כאמור, הם הצליחו לבלבל.
הסרט מסתיים כאשר נאלצת מולי לבחור בין האפשרות להשאר במחוזות דמיונה, מלווה בתחליף האב הספק-דמיוני אשר יצרה לעצמה, ובין יציאה החוצה אל העולם האמיתי הקר, בו היא יודעת שאביה לא יחזור אליה. התחבטות ערכית שכזאת, שאינה שונה רבות מהדיונים המקבילים ב'מטריקס' או ב'אקזיסטנז', היא חזקה שבעתיים כאשר היא מגיעה מילדה רכה בשנים.
הפספוס העיקרי בסרט, אינו בעלילה, או במסרים – הפספוס הוא בפוקימונים עצמם. כאשר ניר (בנו של אבא-של-ניר) הולך לסרט על פוקימונים, הוא רוצה לראות טריקים חדשים, ומתקפות מעניינות. אבל ב'פוקימון 3' יש שני פוקימונים חדשים בלבד – האנון, שצורתו כמין עין מוזרה, והוא חסר יכולות תקשורת תבונית (פוקימון שלא מתקשר כלל? למה צריך את זה?). רעו, אנטיי (המפלצת השעירה עם השפם) נראה מבטיח, אבל המתקפה היחידה שלו היתה כדור אנרגייה סגול. נו באמת – לכל פוקימון פשוט יש שתיים או שלוש מתקפות, וליצור המופלא הזה רק מתקפה אחת? הם בהחלט היו מסוגלים ליותר.
אבל מה אנחנו (אני ואבא-של-ניר) המבוגרים יודעים על סרטי הפוקימונים? לדבריו של ניר הסרט היה "כיפי", והוא רוצה "שאבא יקנה לו את הוידאו".
- האתר הרשמי
- פוקימון – האתר הרשמי
- ישראמון – אתר הפוקימון הישראלי
- עולמו של הפוקימון – אתר עברי
- ועוד שבעה מיליון אתרי פוקימון
- להרוג את פיקצ'ו
- פוקימון משחית את הנוער
בתור אחת שהיתה ב''פוקימון 2000''
(אל תשאלו), והסיקה שהסדרה הרבה יותר טובה (שוב, אל תשאלו), הייתי רוצה לדעת אם הסרט השלישי יותר טוב מהקודם. אי אפשר להבין לפי הביקורת.
|פרצוף מיתמם|
חוץ מזה, האתר בלינק "פוקימון משחית את הנוער" ענק. קחו ציטוט (רציני לחלוטין):
בתור אחת שהיתה ב''פוקימון 2000''
פאקינג משובח!
שיא האנימציה
פוקימון 3 צריך להיות חלק נכבד ברשימת סרטי האנימציה הטובים והמתוחכמים שנוצרו בזכות היותו סרט שנון, חכם, בעל מסרים עמוקים ועתירי ידע ומשמעות. יש ילדים שלא יכולים להגיע לעומק הרבדים שלא נראים לעין בצפייה ראשונית של הסרט. אחרים רואים את המסר האנטי גזעני שהסרט מעביר כדבר ילדותי וחסר שחר.
הי למה להחליף ניק?
פתאום קלטתי
שאני לא נמצאת באיזה אתר טריילרים טיפוסי ושאני לא בודקת את הסרטים המוצגים כעת בקולנוע ברשימה בעיתון, אלא שבאמת פורסמה כתבה בעין הדג על פוקימון 3…
הקיפוד יסלח לי אם אני אחכה עד מחר לקריאת הכתבה (אני עייפה מדי כרגע ורוצה לתת לה את הכבוד הראוי), ואם לא משנה מה אני אקרא כאן אני עדיין לא אלך לראות את הסרט? תודה.
רקע לעולם הפוקימונים
לצערי, מתקפת הפוקימונים לא פסחה עלי. במשך כחצי שנה כל בני הדודים שלי שבגילאי שנה עד 16 (למעט אחד) דיברו רק על פוקימונים והתעקשו לחלוק את הכל איתי למרות קשישותי המופלגת (היו להם כמובן מאות קלפי פוקימונים שהוחלפו ביניהם במיומנות של סוחרי סוסים מנוסים).
למרבה הפלא זה אכן היה מענין ומורכב יחסית לשגעונות ילדים (היי, תסספנדו ותמשיכו לקרוא), בעיקר כי העולם שלהם בנוי על תבנית של משחק קרבות:
1. היצורים עצמם
בעולם של הסדרה חיים בני אדם פלוס שלל "חיות" בעלות תבונה משתנה – פוקימונים. בעולם ידועים כ-150 מינים של פוקימונים בעונות הראשונות (לאחר מכן התגלו עוד 100) ברמות נדירות שונות (מנפוץ מאוד ועד יחודי), כאשר לחלק מהמינים יש מספר גלגולים, על משקל תולעת – גולם – פרפר.
כל יצור שייך לקטגוריה (מים, אש, אדמה \ אבן, חשמל, חרק, על-חושי ועוד כמה, נדמה לי). לכל יצור יש כמה סוגי התקפות מקטגוריות שונות (נגיחה, רעל, הקפאה, היפנוזה, עלים דוקרנים מעופפים, יבבה מעצבנת ועוד מאות מתקפות). לכל מתקפה יש נזק התלוי ברמה של היצור (כמה הוא גדול \ מאומן). בנוסף, הקטגוריה של היצור משפיעה על הרגישות שלו להתקפות (נגיד, יצור אש רגיש יותר למתקפת מים ופחות למתקפת חשמל, או משהו כזה).
כמובן שכל זעטוט יודע איזה מתקפות יש לכל יצור, מה טוב נגד מי, ומי מתפתח למה. המתקדמים גם שולטים בכל סטטיסטיקות הקרב של כל יצור (הכל מופיע על הקלפים שמהווים בעצמם משחק קרב).
נקודה מענינת נוספת היא שכל פוקימון יודע להגיד רק את שמו (למעט חתול מדבר אחד). ההשפעה של זה מרחיקת לכת – היו לי בני דודים קטנים שמתוך אוצר מילים של 100 מילים, 70 מהם היו סוגים של פוקימונים (מזל שהסדרה כבר אאוט).
2. מאמני פוקימונים והעלילה
מאמני פוקימונים הם ילדים וילדות קטנים (למעט מספר נערים) הכולאים פוקימונים בתוך כיס חוץ-מימדי (Pokeball) ומתקני אכסון מרוחקים (יש הייטק) לצורך קרבות "ספורטיביים" ביניהם. הם שולטים בפוקימונים באמצעות פקודות מילוליות ("מתקפת זנב אחורית !", "מתקפת מכת חשמל !"). בכל עיר יש "מכון" בו המסטר המקומי מאמן ומתאמן (כל מסטר מתמחה בקטגוריה של יצורים). מאמן המביס מסטר מקבל סיכה המציינת זאת (לכל עיר יש סיכה משלה). מאמני על שהשיגו את כל הסיכות יכולים להשתתף בליגת העל (או משהו) ולהאבק במאמני על אחרים. אתם יכולים להבין מה העלילה של הסדרה (יש עלילה!) ושל משחק המחשב.
הגיבור (אש) אכן מסתובב בעולם עם זוג חבריו ושלל יצוריהם. יש בסדרה כמובן חבורה נגדית ("הרעים") שתמיד מנסה להפריע לו להתקדם בחיים (וגם לחטוף את פיקצ'ו) ותמיד נכשלת (הכל ברוח טובה). כמובן שהמסע בין עיר לעיר לוקח כמה פרקים, לרוב עבור מפגשים עם פוקימונים יחודים או עלילות צדדיות.
זהו, זה היה קצת רקע.
אני הצלחתי להתחמק מזוג הסרטים הראשון (למרות שהוא מסתובב במשפחה על דויד), אבל למיטב הבנתי אם אין בסרט החדש שלל יצורים חדשים וקרבות מדהימים אז אכן מכונת הכסף גוססת. הסרטים הרי אמורים להיות "מורטל קומבאט" לבני שש + אמצעי לקידום סט חדש וגדול של בובות רכות וקשיחות.
(וואוו, איזה הקלה. באמת מרגישים יותר טוב אחרי שחושפים את הסודות האפלים.)
נ.ב. אנא, נסו לגלות קצת הבנה… (לא! אל תנדו אותי! לא היתה לי ברירה! אני הבן דוד הגדול! אלוהים, למה?)
מה שמטריד אותי הוא...
האם מכונת הביקורות של עין הדג גוססת אז עושים ביקורת ל-Pookie-Man?
מה הבעיה עם פוקימון?
באמת, למה אתם (קבוצה קטנה של מפריעים) מתייחסים לפוקימון כאילו הוא לא סרט? מה, הבטחנו לתת ביקורות רק לסרטים טובים? רק לסרטים למבוגרים? רק לסרטים שלא מתחילים בפ'? מה?
שום דבר.
זה פשוט הדחף אנטי-ממסדי שלי בגלל שפוקימון זה מכונה מגעילה ומסחרית שבונה על תמימותן של צעירים חפים מפשע שנמשכים לדבר המשוקץ במהירות של יתושים בקיץ ישראלי.
אז אני ממליץ לך לא לצפות ב:
טומב ריידר, כל קומדיה של ג'ים קארי, כל סרט של שפילברג, של סרט שהמילה גרישם/קרייטון/קינג קשורה אליו איכשהו, כל סרט אחר שמבוסס על סידרה (המאלכיות של צ'ארלי למשל), 90% מסרטי המד"ב (יש כמה שעוד לא הוציאו בובות) וכמו כן כל הסטים שעוסקים במלחמת העולם השנייה.
תודה ובבקשה.
____________________________________________________________
עוד מעט אחזור עם שלל של יותר מ75 משפטים וקטעים שאת רובם אחלוק עמכם…
כבר ראיתי את טומב ריידר
ויש הבדל בין עשיית סרט לפי משחק לבין עשיית כמה משחקים, תוכנית טלוויזיה, שלושה סרטים, משחק קלפים, טונה של בובות ומי יודע מה עוד לפי משחק. ועוד ל"מפלצת" הזאת, For lack of a better word, אין תוכן עלילתי או אפילו גרפי מעניין.
הקומדיות של ג'ים קארי לפחות קצת מצחיקות. ספילברג עושה סרטים טובים רוב הפעמים. קרייטון כותב מעניין למרות שהוא לא מי יודע מה מקורי. מגרישם באמת נמנעתי ומקינג אהבתי רק את Fire Starter. באמת לא אהבתי את רוב הסרטים שנעשו לפי סדרות. סרטי המד"ב הם בין הדברים היחידים שכן מעניינים בקולנוע ומלחמת העולם השנייה? ראיתי את להציל את טוראי ראיין וזה באמת לא היה מי יודע מה.
הדברים שאתה הזכרת הם באמת ממוסחרים לרוב אבל בצורה סבירה, בצורה נסבלת. פוקימון כבר עולה על העצבים. זה למה אני גם קצת נרתע מ-Final Fantasy. כל דבר שכבר יש מספר דו ספרתי אחריו כבר מתחיל להטריד.
כן, גם סרטי בונד מדרדרים.
כל דבר שיש אחריו מספר דוספרתי?
אז בעצם זד, שאחרי שמו יש לו מספר תלת-ספרתי (!) הוא ממוסחר ומטריד.
זה מה שאתה אומר? ;-)
יכול להיות.
לא ביטלתי את האפשרות. (-B
שכחת לציין
סרטים שאומרים "מה חשובה העלילה, יבואו בגלל השחקנים" כדוגמת "מארגנת החתונות".
אגב מארגנת החתונות - זה מזכיר לי
סרטים של שפירעא (ה ע' בכוונה ולדעתי יש להכניס את המושג היישר למילון)
____________________________________________________________
הציטוט לא כאן אלא בהודעה הבאה…
חידוד נקודה סתמית.
מעניין שהפוקימון היחידי שיש לו אינטליגנציה של יותר מאשר שולחן ממוצע (ושאפילו יכול לדבר) הוא של חתול העונה לשם האולטרה-מקורי "מיאו".
אוהבי חתולים
ימצאו יתרון לחתולים איפה שהם לא יסתכלו.
אני חושבת שזה חקוק על איזה אבן עתיקה.
וזאת כמובן,
מאחר והוא מכר את נשמתו, וערק לצד השני.
כראוי לבוגד, מזל רע רודף אחריו, והוא חוזר ונענש על חטאו. שוב ושוב, ניטח עליו זעפם של הכוחות העליונים.
כך יעשה לבוגד. כך יעשה ליהודה איש קריות.
(דג, למה יש לי תחושה של דז'ה-וו? גליץ' במטריצה?)
זה לא ממש דז'ה ג'ון וו
אולי רק לך, אבל אחרים – שלא יודעים שזה נחתך, כן חושבים שיצאת כלי.
אני רוצה רק לציין, שיש עוד חתול: מיאו-2 (מיו-טו), והוא ייצור שגודל במעבדות במטרה ליצור את מכונת הלחימה המושלמת. אם מיאו הראשון הוא כוח רגיל, הרי שמיאו-2 הוא כבר קורא מחשבות ("כוח מח" זה נקרא).
וחוצמזה שאני שוקדת לאסוף את כל דיסקיות הפוקימונים המגניבות האלה שיש בחטיפים של עלית.
וזה לא ממש נכון
את מתכוונת למיו (היצור החמוד)ומיו2 (אחיו הגדול והמרושע)בניגוד למיאו, החתול המדבר מצוות רוקט.
ציפיתי ליותר ממך… : )
השוטר.
יש עוד אחד?
אני מכירה מה שיש על הפוקימונים שבתוך השוש. פעם קראתי קצת את האתר של פוקימון, וגיליתי שלקלפים יש חוקים מסובכים, ושיש גילגולים שונים לכל פוקימון, ודרגות בהן הוא יכול להתפתח, אבל לא עברתי על כל הפוקימונים אחד אחד.
בקיצור
כמעט לכל פוקימון ישנה אפשרות להתפתחות. ההתפתחות מתרחשת כאשר הפוקימון הרויח מספיק נקודות נסיון (בגרסת הגיים בוי-בדומה למשחקי תפקידים) או בהתאם לצרכים התסריטאיים של הסדרה. סתם דוגמה: מיאו-החתול של צוות רוקט, עלול יום אחד להתפתח ל"פריזיאן" (מה שלא יקרה כי פריזיאן הוא פוקימון חזק מדי בשביל הדמות האהבלה הזאת). פיקאצ'ו עלול להתפתח לראיצ'ו, עוד דבר שלא יקרה, מכוון שראיצ'ו הוא פוקימון מכוער.
והנה מגיע הטוויסט, מיו2 הוא לא התפתחות של מיו! שניהם פשוט מאוד פוקימונים סינטתיים שנוצרו באותה המעבדה.
איזה כיף לנו שאנחנו דנים בעניין כל כך מטומטם במסווה של בקורת על הסרט. התירוץ שלי זה אח בן 11 שמכריח אותי לשמוע את זה ובתמורה אני מקנה ערכי קולנוע (פאוור ריינגרס הסרט-לא, הנסיכה מונונוקי-כן), מוסיקה (בריטני ספירס-לא, דרים ת'יאטר-כן) וכו' וכו'
גאה בעצמו, השוטר.
וכבר נאמר
"המציל נפש אחת מבריטני ספירס כאילו הציל עולם ומלואו".
וגם נוסיף:
"ואם הצלחת להעביר את אותה הנפש לדרים ת'יאטר הרי זה טוב כיפליים"
מרשים מאוד
יופי של שליטה בחומר, אדוני השוטר. לא שמעתי על התפתחויות של מיאו עד עכשיו.
רק משהו קטן – זכור לי במעורפל שמיאו (החתול המדבר) עבר תאונה מסתורית כלשהיא שנטלה ממנו את כל יכולת הלחימה וההתקפות המיוחדות ובמקומם נתנה לו יכולת דיבור.
בלי קשר – שהכתבה תמות אפשר לפתוח קבוצת תמיכה.
לסיכום – החתול תמיד שולת!!1
לא ממש
יש איזה סיפור נוגע ללב על ניסיונו להידמות לבני אדם אבל השורה התחתונה היא שהוא (אם לדבר במונחים של D&D) ניצל את כל נקודות הניסיון שלו כדי ללמוד לדבר ולכן הוא כבר לא יכול ללמוד שום דבר חדש.
לא מדויק...
מיו 2 (או מיוטו, כפי שמכנים אותו ידידינו האמריקאים) הוא מאין רפליקנט משופר של מיו אשר יוצר באופן סנטטי, כפי שהטבת להגדיר, אולם מיו הוא פוקמון טבעי לגמרי אשר "נוצר" ככל פוקמון אחר (ואף יותר חמוד ממיוטו, האם קיים כאן עוד מסר חבוי? נגד הנדסה גנטית למשל?).
אז זו את!!!
בבוחצלגיחצן.קון נפתחה לה שקית הצ'יפס ובזמן שכולם לקחו חופן מן החטיף אני עמלתי קשות על איתור הדיסקית מבלי למשמש בידיי את כל שאר השקית שלא נאכלה- אך אבוי! לא נמצאה ההפתעה. האם יכול להיות כי פתחת את השקית מבעוד מועד, העלמת את דיסקית הפוקימון וסגרת את הצ'יפס מחדש בתחכום זדוני?
עליתי עלייך…..מעכשיו אני עוקבת אחר צעדייך…..
לא מודה באשמה.
בכלל שכחתי מהשקיות האלה בקון. רק אח"כ כשניקיתי ראיתי שיש, ומה יצא לי מזה? 2 דיסקיות! רק שתיים כאלה (אבל לפחות דיסקית אחת זה פוקימון שעוד לא היה לי).
האמת שהשם המקורי
הוא מיאות' אבל איך תשכנע ילדים לזכור מאות שמות של יצורים אם תכניס גם אותיות שלא קיימות בעברית?
אגב יכולת לדבר (בטלפאתיה כמובן) קיימת למעשה כסוג של התקפה שניתן ללמד את הפוקמונים, כך שעל אף הסימפאטיה שלי אליו אותו חתול בפירוש אינו איטיליגנטי במיוחד רק משום שהוא למד אשכרה לדבר.
קטנוניים-נמאסתם!
(לא שאני לא נטפלת לקטנות שבקטנות….).
מיאו(ת') הוא חתול והוא הכי-הכי חכם והכי-הכי חמוד מכל הפוקימונים ואם כל כך קל ללמוד לדבר אז איך זה שהם עדיין מקשקשים הברות סתומות?
אם הייתי צריכה לבחור לעצמי רק אחד זה יהיה הוא ולא איזה עכבר צהבהב שמתעטש עם ברקים (לא שהוא לא חמוד).
רקע לעולם הפוקימונים
כמה דברים מאוד הפריעו לי בסדרה הזו:
1) לכל ילד יש פוקימון שאהוב עליו, מעין כלבלב/חתול. הם ממש משוגעים על החיה שלהם, ודואגים לה. מצד שני, ברגע שיש קרב, הם ישלחו את החיה הזו, חית המחמד שלהם, להילחם. הרבה פעמים החיות נפגעות.
2) קרבות הם בין-השאר דרך להראות ידידות. כשמאמני-פוקימונים נהיים ידידים הם שולחים (שוב) את *חיות המחמד שלהם* להילחם אחת בשניה (ומנסים לרמות אחד את השני).
3) ציטוט:
תרגום (כמעט מדוייק):
"אני הולך להעניק לך את משאלתך הגדולה ביותר, תקותך הכמוסה שמעולם לא הצלחת להגדיר במילים… מדלייה אולימפית!".
4) אש תמיד מנצח, ותמיד ברגע האחרון (בד"כ עם פיקצ'ו).
בהרבה מקרים הוא מתחיל קרב של פוקימון אחד – מול פוקימון אחד. הפוקימון שלו מפסיד, ואז פיקאצ'ו מצטרף באופן בלתי-חוקי לחלוטין ומתקיף גם! שניים על אחד! וכולם אח"כ משבחים את אש.
זהו…
יום לא-הולדת שמח,
גל, אחות גדולה לילדה שמכורה לפוקימון.
זה ממש נשמע כמו
מדריך לגידול חתולים.
במיוחד לאור העובדה שבימים האחרונים חתולתי האקרובטית טריגר וחתולי הפשיסט הינלין מנהלים ויכוחים רמים ועתירי קללות בשעות שבהן אני מעדיפה לישון, מה שמדלדל באופן מהיר את מלאי הנעלים ליד המיטה שלי. אבל מה, הם מעולם לא זכו במדליה.
דיאלוג לדוגמה:
הינלין: "עופי מפה, חתולה קטנה. אני רוצה עכשיו לשבת בארון הבגדים, להגות בנירוונה ולמלא את הבגדים בשערות".
טריגר: "נא עליך, יא מניאק," (טריגר היא חתולה קצת ערסית), "אני תפסתי את הארון ואני לא זזה מפה".
הינלין: "בח-ייך. תכף אני מוציא אותך משם, קודם הפרווה אחר כך השאר".
טריגר: "אתה ואיזה צבא?"
הינלין (שולף טפרים): "אני מספיק".
טריגר (מורידה להינלין הבלתי זהיר קוסה באף באמצעות ציפורניה החדות כתער): "נראה לך?"
הינלין: "אני מוחה על כך". (טוב, זו היתה ה*משמעות* של התגובה שלו, אני רק צנזרתי את הקללות).
אני (מכוונת נעל בעיניים עצומות): "סתמו כבר, בהמות מפגרות, ותנו לישון!"
הינלין וטריגר בהרמוניה: "אוף, טוב, נחכה שהיא תירדם שוב".
רקע לעולם הפוקמונים
יפה, אני לא חושב שהייתי יכול לנסח זאת יותר טוב בעצמי!
שכחת כמובן את העובדה הפעוטה שהשגת התגים (או "הסיכות" כפי שאתה קורא להם) אינה המטרה העיקרית של אותם מאמנים. זהו רק שלב עבור השתתפות ב"ליגת הפוקמונים", שהיא מאין טורניר ענק של מאמני פוקמונים, אליה מורשים להכנס רק אלו המצליחים להשיג לפחות שמונה תגים.
מטרתו של כל מאמן פוקמונים הוא להיות ה"מאסטר פוקמון", כלומר להיות המנצח בתחרות זו.
עכשיו, מלבד הליגה הראשית (אותה מכנים "ליגת אינדיגור", על שם המקום בו היא נמצאת) קימים במקומות שונים בעולם הסידרה ליגות מקומיות נוספות המחייבות את המאמנים להשיג מספר קטן יותר של תגים במכונים של אותה הליגה.
גיבורינו, אש, השתתף בסוף העונה הראשונה של הסידרה באותה "ליגת אינדיגור" אך נכשל לאחר מספר סבבים. העונות הבאות מסודרות כך שבכל עונה מטייל אש באיזורים אחרים במטרה לחזק את פוקמוניו על ידי השתתפות בליגות המשניות.
טוב… אני חושב שבילבלתי לכם את השכל מספיק ליום אחד.
אני ממליצה לכולם
לראות את הפרק Chimpokomon של סאות' פארק, שם מתבררת בדיוק המזימה השטנית של היפנים בשווקם למערב את יצורי התופת הקטנים והחמודים.
אני ממליצה לכולם
קלאסיקה.
ממש לא אהרו''כ.
לצערי הרב אני, או לפחות הייתי, מומחית בפוקימון. לא, לא אחים קטנים, ואפילו לא בני דודים. **חברות**.
שתי חברותי הטובות היו מראשוני המעריצים ואוספי הקלפים בארץ, ומשום מה חשבו שזה גם מעניין אותי.
אחת החברות (למזלי הרב) ירדה במהירות מהעניין אחרי שהיא ראתה ש**כולם** עלו עליו, אבל השניה עד היום אוספת קלפים.
פעם, כשהסדרה הייתה אין, היו לה אחד מהאוספים המרשימים בארץ.
היום היא מעט נרגעה, אבל אני לא חושבת שאני אגזים אם אני אגיד שעד היום יש לה את אחד האוספים הגדולים ביותר בארץ לקלפים ישנים.
והעיקר- האם אש סוף סוף מפורסם?! אחרי כל השנים האלה אם סוף סוף מישהו מכיר אותו?!
על פוקימון וחיות אחרות
הבעיה היא שכאשר כותבים ביקורת על סרט כגון "פוקימון 3", צריך לדעת ש :
1) קוראי הביקורת הם לרוב לפחות, לא קהל היעד (לפחות באתר זה, נדמה לי)- אם הם ילכו לסרט, הם יגררו לתוכו יחד עם שני בני דודים אבודים בני10 ומטה.
לכן, מהבחינה הזו, הביקורת מוצלחת.
2) הנטייה הכי גרועה, היא לכתוב את הביקורת תוך כדי ניסיון להשתמש בשפה ילדותית ומטופשת, בניסיון להעביר את הנושא הכללי של הסרט , וקהלו,אבל, לא ניתן לכתוב גם ביקורת שהיא צינית מרושעת ועוקצנית, רק מפני שמי שכתב אותה (שוב, ללא שום קשר לביקורת הנ"ל. באופן כללי), היה ילד בעברו, וחושב שמה שהיום יש הוא זבל נוראי.
3) "פוקימון 3"? עד כמה שהבנתי ממה שנכתב כאן, הסרט לא משרת היטב את חוקי סרטי ההמשך, או הטרילוגיות (למרות שעד שהכסף לא יפסיק לזרום, יהיו עוד מאות סרטים כאלו)- בתוך מספר 3, הסרט צריך להיות בומבסטי ורועש מאוד (ע"ע JP3), עם קו עלילה (?!) שחוזר לסרט הראשון, או לתחילת הסדרה.
כמובן, לילד בן 6 הדברים האלו לא משנים, אבל רצוי, לפחות לטובת העלת סף הגירוי, שדברים כאלו ייושמו בשטח (של יפן לפחות)
אבל מה שיש היום הוא זבל נוראי!
גם מה שהיה פעם הוא זבל נוראי! אבל גם אנחנו לא חשבנו שהקלפים של חבורת הזבל, למשל, (או הרובוטריקים, או כח המחץ, או מה שזה לא יהיה) הם שיא התחכום האנושי ונושאים בחובם מסר על ממשלים טוטליטריים בעידן המודרני. הם פשוט הצחיקו אותנו וגירו את יצר התחרותיות (למי יש יותר קלפים וכו' וכו'). גם הילדים של היום לא חושבים שהם צופים בסדרה הכי טובה ועמוקה שנוצרה אי פעם, הם פשוט אוהבים לשחק בזה.
על פוקימון וחיות אחרות
2. צר לי. לא הבנתי את הנקודה. האם נראה לך שהביקורת מרושעת? אם כן, התנצלויותי. לא זאת היתה הכוונה.
1. היית צריך לראות את הביקורת לפני שהדג הפשיסט הכריח אותי לעדן אותה. הרבה יותר יבשושית ואקדמאית.
3. מה אתה רוצה ממני? ניר אהב את הסרט.
מתנצל על אי ההבנה
ובכן, השתמשתי בביקורות שלך כתירוץ להגיב על ביקורות בכלל, על סרטי ילדים.
כפי שטענתי בתגובה הקודמת, – אני לא מתכוון לביקורת שלך. מצטער אם ככה זה נשמע בסוף.
בכל אופן, כמו הרבה סרטים טובים במקור, שהאולפנים (במקרה שלך, רד פיש) קיצצו וערכו מחדש שיתאים לכל הגילאים, נראים קצת פחות טוב ב"פיינל קאט"- עצה שלי, תוציא "גרסת הכותב" בדויד.
טים רוקט...
מוזר מוזר,איך שבסידרה/סרטים הכי מסחריים שנעשו בזמן האחרון,הגיבור הראשי כל כך מעצבן ולא ידידותי לילדים קטנים והרעים נחמדים כייפים ואיטליגנטים (יחסית,כמובן)…
והאם הפוקימונים שונאים את עצמם,באחד מהפרקים הבודדים שראיתי אחד ה'רעים',ג'ימס אומר משהוא כמו
"ביימינו ילדים חושבים רק על פוקימון" האם זה הומור עצמי?!
לא ידעתי שהם מסוגלים לזה…
שרה ('גם אני אוהבת לראות פוקימונים' 'אוהבים אותך שרה')
פוקימונים
אתם יכולים לקרוא לי סוטה, אבל פוקימון (הסדרה) זה לא הדבר הגרוע ביותר שראיתי אי פעם.
ראיתי כמה פרקים והשתעשעתי. בסופו של דבר מדוברים על חבורה של ילדים (וילדות בחצאיות קצרות להחריד. ממש מסרים סוטים וחתרניים) שנלחמת ועושה שיגועים. יותר טוב מ'מבוכים ודרקונים'.
המסחור בהחלט חסר תקנה – אבל זה שייך לנושא טיטאניק/בארי פוטר ולא אכנס לזה.
מסר חתרני? אני יכול למצוא מסרים חתרניים יותר בטלטאביז, ואני מניח שיש מי שעשו את זה.
טאלטביז...
למרות שצפיתי בטלאטביז לא מעט פעמים,וחיפשתי את המסרים החתרניים שהרבה אומרים שיש (טינקי וינקי הומו? הטלאטאביז פדופילים?)
לא מצאתי שום דבר!!!
מישהו מוכן לפרט לי אותם?
ברברה סטריינסד…
טאלטביז פדופולים?
מילא.
אבל טינקי ווינקי הוא כן הומו, ואפילו גאה. חוץ מזהשהוא סגול ויש לו משולש מטופש על הראש, גם יש לו חצאית שאיתה הוא רוקד להנאתו (אבל חייבים לציין שמדי פעם הוא משאיל אותה לדיפסי), וארנק סגול.
פעם אני וידיד שלי נהלנו חתיכת שיחה רצינית על זה, והגענו למסקנה- הוא הומו, אבל לילדים לא אכפת.
חוץ מזה, מישהו החליט שדיפסי שחור. כלומר לא רק בבובות, אלא בטלוויזיה, ובתור מי שהייתה צופה קבועה של זה (אל תשאלו), הוא לא, והוא גם הדמות האהובה על אחי הקטן.
אה, כן, ומה עם ברברה סטרייסנד? אני חייבת לציין שחברים שלי שונאים אותה בטירוף, וכשהם ירדו אחד אל השני שני הקללות המובילות היו "ברברה סטרייסנד", ו"בריטני ספירס".
וכמובן "ביץ" השולת!!!1
אז זהו, שהשחקן של דיפסי כן שחור
במסגרת מחקר טלטאביז מעמיק באינטרנט – ראיתי תמונות.
והשחקן שעושה את טינקי-ווינקי הוא כן הומו (אבל אח"כ פיטרו אותו, בדיוק בגלל זה). וזו שעושה את פו היא יפנית נמוכה ומתוקה.
וכסדרה, הטלטאביז קוראים למין קבוצתי, וגם מעודדים מין אנאלי (ראיתם איך הם מלקקים אחד לשני את הטוסיק?), אבל היות ואני מעריצה אותם – אני לא מוכנה לשמוע אף מילה רעה על הטלטאביז.
למי אכפת מהשחקן?
אני מדברת על הבובה.
סתם ככה, בבובות בחנויות וכאלה, היא שחורה משחור, אבל בלוויזיה היא לבנה כמו כולם, נשבעת!
אקסמנית, שחוץ מניק ניים חדש, צריכה גם משקפיים, וחתימה!
גם הבובה שחורה
אם תסתכלי טוב בטלוויזיה, תראי שהבובות באמת מייצגות את השחקנים: גוון הפנים של דיפסי הרבה יותר כהה משל שאר הטאביז (בחנויות אמנם הכהו את זה לכדי פחם שרוף, אבל גם בטלוויזיה הוא שחמחם), והפנים של פו טיפה יותר צהבהבות מהטאביז הלבנים האחרים.
אגב, ארוע מרגש קרה פעם, כשאיזשהו טכנאי/עורך מתלמד, שיחק בקלטת שהיתה מוכנה לשידור, ובטעות לחץ על כפתור ההקלטה. כך קרה שבאמצע פרק של הטלטאביז (ששודר בבריטניה), למשך מספר שניות פו נתפסה כשהיא מורידה את הראש (של הבובה), ומסתובבת חשופת חזה (!) על הסט.
גם הבובה שחורה
ממש כמו פריימים שלא שייכים לסרט אהה?
טוב, אני מבטיחה לנסות להפסיק לקשר כל דבר לסרט ההוא.
עלק.
ובת דודה שלי נתקלה פעם במייקל ג'ורדן במעלית בניו יורק. הוא אמר לה 'Hit the Floor' והיא נשכבה על הרצפה.
לונג פיש תסבירו לי משהו.
אתם יושבים כל אחד במחשב אחר ומגיבים אחד להודעות של השני?
כן. מה רע?
ככה כולם יכולים ליהנות.
כן. מה רע?
לא אמרתי שרע, רק התעניינתי.
התיאוריה הנוספת:
שאיננה נוגעת לאי-אלו נטיות מיניות מגוונות ויחסי מין שונים ומשונים גורסת משהו בענייני קומוניזם טלטאבי. מכיוון שהייתי שתויה במידה סבירה בהחלט בעת שפורטו לפני התימוכין לתיאוריה זו, אני נאלצת להותיר את מלאכת ההרהור בעניין בידכם.
התיאוריה הנוספת:
אולי מדובר בסדרה תמימה לגילאי 2-5 שאין בה רבדים נסתרים ומסרים סודיים וכל מה שהיא מנסה זה לשעשע ילדים קטנים באמצעות בובות צבעוניות בגודל של דב פנדה שרצות ומתחבקות ואומרות כל משפט פעמיים?
אוי, נו באמת...
תיכף תספר לי שגם סנטה קלאוס לא ממש קיים. משבית שמחות שכמותך.
אוי, נו באמת...
סנטה קלאוס קיים ואונס ילדות קטנות באמצע הלילה.
ועכשיו אחרי שקראתי את הכתבה
אני חושבת שניר, הילד שדיברת עליו הוא מאוד חמוד, ומוכיח סופית למי הסרט הזה נועד – ילדים בגילו בלבד. (בן כמה הוא?)
אני, לפחות בנתיים, אמנע מכל מה שקשור לפוקימון (לא ראיתי אפילו פרק אחד של הסדרה) וכל המסחור שכולל את המילים פיקצ'ו או פוטר בתוכם.
הביקורת דווקא טובה… (:
ומה רע בדניס פוטר בדיוק?
אבל בפוקימון יש
מסרים אנטי קומוניסטים ברורים..
הקטע הזה שג'סי וג'ימס תמיד אומרים.. יש בו מן המלחמה הקרה
"כדי להגן על העולם מהרס חסר תקנה,
כדי לאחד את כל תושבי המדינה,
כדי לכבוש את היבשה האוויר והמים,
כדי להגיע אף לכוכבים שבשמים…"
מישהו שם לב לזה שאין שום קשר בין מה שג'סי גיימס עושים במסגרת תפקידם בתוכנית לבין מה שהם אומרים?! חשוד.
ואיזה מין דבר זה להגיד שלאמא של אש אין אישיות? חוץ מזה שהיא מנהלת רומן עם פרופסור אוק והחבר החרמן הזה של אש באותו הזמן היא גם תמיד שמה לו תחתונים נקיים בתיק בלי שהוא שם לב ומזכירה לו להחליף..
(:
זה מה שהם אומרים בעברית?
מוזר.
בספרדית זה משהו בסגנון של (בתרגום חופשי למדי):
"להגן על העולם…
לגרום לכולם לחיות יחד ובאושר,
לפזר יותר אהבה בעולם,
יותר שמחה, שביעות רצון ורצון לתרום לחברה,
כי יחד באהבה (ידידות/אהבה… קשה לתרגם) נצליח!".
ואני תמיד התפלאתי אח"כ שהם רעים…
יום לא-הולדת שמח,
גל
נ.ב אם כבר סדרות, אני טוענת שZacura Card Captur שולתת!11
ובאנגלית (בשביל זה יש גוגל)
עכשיו אני בהלם.
מסתבר שבגירסא האנגלית ג'סי וג'יימס אכן אומרים דברים די מרושעים, או לפחות אגו-מניאקים, ואילו בגירסא העברית, ועוד הרבה יותר בגירסא הספרדית, הם מצונזרים עד כדי גיחוך, מה שגורם לאנשים לא להבין כלום!
השורה השלישית (שהיא זו שבה התרגום העברי חורג מהמקור) הרי מיתרגמת כ'לחשוף את הרשע שקיים ב'אמת' ו'אהבה' ' – מה שממש מסביר את תפקודם של צוות רוקט כ'רעים' [ואגב, הופך אותם לאנטי-קומוניסטים, מה שעושה את אש קומוניסט]. בעברית השורה הזו הופכת משמעות ושאר השורות (שהן בעיקרון סוג של תאוות שלטון) נשארות על כנן. בספרדית המסר הזה נעלם לגמרי. מי אמר שהאמריקאים מטומטמים?
ושאלה אחרונה: המקור של פוקימון הוא ביפן. מישהו יכול לברר איך זה ביפנית?
עכשיו אני בהלם.
ככה זה ביפנית
תרגום :
לסיכום החגיגה הבלשנית:
הגירסא האנגלית, עם המסר המרושע, דומה הכי הרבה למקור היפני. למעשה, במקור היפני לא מופיעה 'מדינה' בכלל אלא היקום כולו, ובו מכריזים צוות רוקט שהם מרושעים! בקיצור: היפנים כתבו משהו, האמריקני העתיקו בשינויים קלים, הישראלים צנזרו והספרדים… צנזרו עד מוות.
סחתיין על הצנזורה.
אוקיי, לאחר מחשבה עמוקה:
הרי כמה מן הילדים שרואים "פוקימון" מתחילים לחשוב על כך שהפוקימונים בסדרה נלחמים ופוצעים זה את זה להנאתם של בני האדם. זה לא מסתדר עם התדמית הספורטיבית והנחמדה שהילדים הצופים רגילים להזדהות איתה. כאן בדיוק טמון המסר החתרני. הילדים (או לפחות חדי האבחנה מביניהם) עשויים להבין בשלב כלשהו שמה שאש ובני ארצו עושים לפוקימונים אכן לא צודק, גם אם אש הוא "מהטובים" ו"אחד משלנו". זה גורם להם להבין ש"אנחנו" לא תמיד בסדר, שגם האנשים שאתה מזדהה איתם, ולימדו אותך להאמין שהדרך שלהם צודקת, הם לאו דווקא נקיי כפיים. אל תתנו לחזות התמימה והצבעונית להטעות אתכם. הסדרה "פוקימון", בניגוד ל"טלטאביז" הימנית-שמרנית, מחנכת את הילדים לערכים ליברליים חתרניים.
אוקיי, לאחר מחשבה עמוקה:
אפילו את אמרת שהבנת את זה אחרי מחשבה עמוקה, את חושבת שהילדים האלו טורחים לחשוב על זה?
חוץ מזה, איך את יודעת שאם הם יבינו את המסר הם יחשבו שזה לא בסדר?
אולי הם יחשבו, שאש בסדר גמור, שצריך להראות לפוקימונים מי הבוס, ואם אפשר להביס גם כמה ילדים אחרים בדרך אפילו יותר טוב.
והעובדה שהוא מצליח לנצח את ג'סי וג'ימס הגדולים ממנו תעשה את זה אפילו יותר טוב.
כך שגם אם הם יחשבו על מה שקורה מתחת לפני השטח, הם יהיו בעד, לא נגד.
אוקיי, לאחר מחשבה עמוקה:
לפי דעתי, בגיל 25 הצופים יבינו שבעולם הפוקימונים מאות גזעים של יצורים – חלקם נבונים – משועבדים לאדם הלבן (טוב, הצהוב המלוכסן) אשר צד אותם ע"מ לכלוא אותם בתוך כדורים קטנים וצפופים ולשלח אותם בקרבות אכזריים אחד נגד השני למען השעשוע וניפוח האגו שלו.
הם יבינו שבשתיקתם הם למעשה גרמו להמשך הניצול הבוטה של הפוקימונים והסחר בהם ושלמעשה תאוותם הרבה לאקשן טלוויזיוני היא הסיבה המרכזית לדיכוי האכזרי של כל גזעי הפוקימונים.
תקוותי הרבה היא שבשלב הזה יתעוררו הילדים לשעבר, יכירו בזכויות הפוקימונים ויכריזו על האיזורים המועטים שבהם חיים פוקימונים חופשיים כעל שמורות טבע מוגנות ואולי אף יפצו פוקימונים תבוניים על הסבל שעברו.
יותר סביר שהמסר שהילדים יקלטו זה שחצאיות מיני קצרות באופן שערורייתי הם דבר מקובל ואף חשוב ושצריך לנצל את השונים ממך ("פוקימונים") על מנת להתקדם בחיים.
חברים, אני מכריז על הומאז'!
ולא סתם הומאז', אלא הומאז' לפליני!
ממש "ג'ולייטה של הרוחות" עם מפלצת גדולה עם שפם.
מממ… שפם…
סאחטן על הכתבה קיפוד!!
תמיד ידעתי שאתה אחד משלנו!
משהו מעניין
http://www.x-entertainment.com/messages/503.html
מאמר די מעניין שמראה למה פוקימון כן ניתנת לצפייה… מבחור עם 40 חום.
מעכשיו
(או ליתר דיוק, מלפני כמה ימים) יכול אבא-של-ניר לקנות את הוידיאו של 'פוקימון 3' או לחילופין, את הדויד.
נכון שזה משמח?
מממ... מעניין...
אני דוקא אהבתי יותר את הסרט השני.
יש לציין שכל סרט בעולם הוא בעצם מכונת כסף ולא יועד ממש למטרות אחרות…
והחשיבות האמיתית של הסרט היא הצגת הפוקימון החמוד ביותר, הרי הוא פורט, בסרטון ה"קצר" של החצי שעה, הלא הוא הסמור החום עם הפסים שנראה לשתי שניות למען יחליפוהו בקרציות הקטנים, שני הפיצ'ויים האלה שכל כך יהיה כיף לדרוך עליהם ולהפוך אותם לחביטה צהובה קטנה וחשמלית.
אני אישית אוהב מאוד את הרעיון הכללי של פוקימון (את הביצוע פחות אפוא).
זה נחמד לדעת שיש גם מבוגרים שחושבים כך.
אני שמח שבסרט הזה לא היה כל כך הרבה קטעי דרמה משעממים ומוזרים כמו בסרט הרביעי (שמומולץ, דרך אגב, רק בשביל לראות את הציור המדהים של היער, את הרשע המרכזי דופק מכות בצורי קולית לצייד פוקימונים בשביל לדובב איתו, והקטע המרכזי של הסרט – קרב מלהיב של שניים על שניים, של שתי דקות. או לסיכום – כל השאר היה בעעעע)
סך הכל סרט נחמד, ואם יש לו פילוסופיה טובה אתם רשאים גם להעלות את הציון, אבל הסרט השני היה הכי (חוץ מאש הטמבל, כמובן, אבל זה לא ממש משנה כי אש תמיד טמבל! ^_^)
אוך, קיבינימאט!
הסרט הזה הוא לילדים, אני חוזרת י-ל-ד-י-ם!! חוכמה גדולה לרדת על סרט שבכלל לא מיועד לגיל שלכם! אני בת 13 ומאז כיתה ב' אני אוהבת פוקימון (עד עכשיו! אבל רק את הסרטים והמשחקים) והסרט הזה הוא הרבה יותר עמוק ומעניין משני הסרטים הקודמים. אז אם אתם מבוגרים/בני נוער אתם לא צריכים לקרוא את זה בכלל. אני חולה לע הסרט הזה ורציתי לראות מה כתבו עליו ובתגובות הכל מלא ירידות והשמצות… זה לא סרט למבוגרים, זה סרט לילדים! תקלטו!
וזה אומר
שאף אחד לא יכול לחוות על הסרט הזה דעה, חוץ מי-ל-ד-י-ם?
כמה דברים עקרוניים:
למה את מגבילה את הסרט רק לילדים? זה כמו שתגידי שכל הסרטים המצוירים הם רק לילדים, כי מה, לא יכול להיות שיש מבוגרים שאוהבים את זה. ודווקא חלק מהתגובות פה היו של אנשים מבוגרים שאין להם שום בעיה עם פוקימון.
שנית, קיבלתי את ההרגשה שהתגובה שלך רומזת שאם זה סרט לילדים, אין טעם לכתוב עליו ביקורת, כי אנחנו ("אנחנו"?) לא קהל היעד שלו, ולכן ממילא לא נקלוט מה הקטע של הסרט. אז קודם כל, כזכור, הביקורת התייחסה מפורשות לניר, שהוא ילד. ומעבר לזה, ביקורות לא עולות פה רק לשם הדיון של ה"מבוגרים". הן אמורות לספק מידע על הסרט עבור מי שמתלבט אם ללכת או לא, וקורה שהמישהו הזה הוא אב (או אם) לילד, ורוצה לקבל מידע אם הילד שלו (או שלה) יהנה בסרט. לדעתי, כאתר אנחנו לא צריכים להגביל את עצמנו רק לקהל שיכול לדון על סרטים, אלא מדי פעם לספק גם מידע לקהל ה"פאסיבי".
לא הבנת אותי...
הכוונה שלי היא שזה לא חוכמה להגיד "פוקימון? לאן הדרדרנו!" כשמי שאומר את זה הוא בכלל בן אדם מבוגר שלא מעניין אותו מסרטים של ילדים. אפשר להגיד שזה סרט לא טוב בשביל קהל היעד שלו (שזה ילדים, לא רק ילדים נהנים מזה אבל בעיקרון קהל היעד זה ילדים) אבל אי אפשר להגיד שזה סרט לא טוב באופן כללי, אם היה סרט של טאלטאביז היה אפשר להשמיץ אותו בלי סוף על זה שהוא דבילי, חוזר על עצמו ולא הגיוני אבל זה לתינוקות כמו שפוקימון זה לילדים.
לדעתי מי שמבקר סרטים לילדים צריכים להיות ילדים, זה מה שאני אומרת. הילדים הם קהל היעד, הילדים הם אלה שילכו או לא ילכו לראות את הסרט. אני לא אומרת שום דבר על זה שזה רק לילדים או על זה שסרטים מצויירים הם רק לילדים, אני אומרת שזה לא חוכמה כל כך גדולה להגיד שזה סרט גרוע רק כי הוא לילדים.
וחוצמיזה, יכול להיות שאיש אחד יקרא ביקורת על סרט ילדים ויגיד "זה נשמע כל כך אינפנטילי וטיפשי, אני לא אקח את הילד שלי לראות את זה" והילד יקרא את זה ויגיד "יו, זה נשמע מגניב, אני רוצה ללכת לסרט הזה"
ילדים מתלהבים מהמון דברים,
ורובם גם מושפעים מדעת הקהל. אם אומרים על פוקימון שהוא הדבר החם הבא, ילדים ידעו לצטט לך את זה ולא ינסו לחשוב אם זה באמת מגניב כמו שעושים מזה, או שהעדר לא יודע על מה הוא מדבר. אם תשימי לב, אחרי הפוקימונים, דיג'ימון הפכו ללהיט. מדובר בחיקוי זול, שמתרברב בהרבה אנימצית תלת ממד (או לפחות זה מה שזה אמור להיות), ואין בו חצי מהכיף שיש בפוקימון. אבל מה, היה מי שפמפם כמה זה להיט, והילדים נסחפו אחרי זה. כנ"ל לגבי יוגי-הו (אותו לא יצא לי לדגום) ושאר אופנות.
אני חושבת שבאחריותו של הורה להיות אחראי לילד שלו ולא לקחת אותו לכל זבל שיוצא, רק בגלל שהילד התלהב מזה. מעבר לזה, אז הילד יתלהב ויגיד שהוא רוצה ללכת לסרט. יופי, באמת. אבל את לא חושבת שהורה צריך לדעת מה הילד שלו רוצה לראות ומה אמור להיות שם? מה גם שיש סרטים שנעשו במטרה מוצהרת לסחוט קצת כסף מההורים. ופה אני חוזרת לסרטי 'פוקימון': הסרטים הם בעצם כמו פרק ארוך בסדרה. האם יש טעם לראות את זה דווקא בקולנוע, ולא לקנות לילד את הוידאו/דיוידי? לא. אין טעם, בעיקר כי הסרט אינו מספק ערך מוסף (למשל, אפקטים מיוחדים שעובדים רק על מערכת הסראונד של הקולנוע, או כל דבר אחר שמחייב צפיה על מסך גדול ואינו עובר טוב למסך הטלוויזיה). באותה מידה היה אפשר לקחת פרק רנדומלי של הסדרה, ולהקרין אותה בקולנוע. רק מה, עצם ההקרנה על מסך גדול עדיין לא הופכת את זה לסרט.
אם כבר, עדיף לדעתי לקחת את הילד לסרט שיש לו ערך קולנועי מסוים ('מוצאים את נמו', למשל) או כל סרט שממש הופק לקולנוע ולא מנסה לרכב על הצלחה של סדרה קיימת. אבל יכול להיות שאני אומרת את זה כי אופן כללי יש לי בעיה עם סדרות טלוויזיה שבעקבות הפופולאריות שלהן הופכות לסרט קולנוע. או ספציפית, הבעיה שלי היא עם סדרות שהסרט שלהן הוא פרק אחד ארוך של הסדרה, ולא סרט בפני עצמו.
מה שאתה אומר זה שילדים לא יכולים לבחור בשביל עצמם?
כי זה מה שהבנתי מההודעה שלך, שילדים הם כל כך לא אינטיליגנטיים שאם יגידו להם שמשהו מסויים הוא להיט הם יתחילו להעריץ אותו בטירוף. אז זה לא נכון. מה שאמרת על דיג'ימון זה לא נכון בכלל, כל ז'אנר הקודומו (ילד ביפנית, סדרות אנימה לילדים) הוא די דומה. דיג'ימון הוא לא חיקוי ועל כל סדרה יפנית לילדים אתה יכול להגיד שהיא חיקוי. לגבי יוגי הו (שזה בכלל יוגי או) אתה צודק היא לא חיקוי אבל ממוסחרת וחסרת כל עלילה מעניינת וכך גם בייבלייד (שזה גועל נפש מונפש) שהן סדרות ממוסחרות לחלוטין.
נכון, הורים צריכים להיות אחראים לילדים שלהם ולדאוג שהם לא יראו סרטים שהם באמת זבל (החומה, נגיד) אבל בהחלט יכול להיות שילד יאהב מאוד סרט וההורים שלו יחשבו שהוא דבילי. ילדים יכולים לבחור מה הם רואים כשמדובר בסרטים לילדים.
סליחה על ההערה על החומה, פשוט יש לי טראומה מזה… מי האידיוט שמראה את זה לכיתה של ילדים בני 11?!
לא, ילדים לא יכולים לבחור בשביל עצמם.
בשביל זה יש הורים. הורים מחליטים בשביל הילדים שלהם איפה לחיות, מה לאכול, מה ללבוש וגם מה לראות. נדמה לך שזה אחרת?
ואם לונג לא אמרה את זה, אני אגיד את זה
לא. ילדים לא יכולים לבחור בשביל עצמם.
לכן, לדוגמא, סף גיל האחריות הפלילית הוא גיל 12, סף הגיל המותר לקיום יחסי מין הוא 16 וסף הגיל לקניית משקאות אלכוהולים ולהצבעה לכנסת הוא 18. כמו כן, ילדים לא יכולים להוציא דרכון לבד, לא יכולים לשבות, אסור להם לצאת לעבודה לפני גיל 16 ורשימת ההגבלות עוד ארוכה.
ילדים, ואני אחזור על זה שוב כדי שזה יהיה ברור, *לא* יכולים לבחור לעצמם וחלקם מאוד מאוד מאוד לא אינטליגנטים.
יותר מזה, הורים חובתם לדעת בדיוק מה הילדים שלהם עושים ולהגביל אותם בהתאם.
נכון, מאוד אופנתי לצאת היום בראש חוצות עם השוואת תנאי הילדים לתנאי המבוגרים, אבל מה לעשות שהמצב הוא פשוט לא כזה בשטח.
ילדים לא יכולים לבצע החלטות מודעות, מובחנות והגיוניות באותה המידה בה מבוגרים יכולים לעשות זאת.
ילדים חשופים להשפעות וגירויים חיצוניים שמבוגרים יותר חסינים מפניהם ומודעים להם.
והכי חשוב, מבוגרים מושפעים הרבה פחות מתוכן הסרט.
כלומר, היו ילדים שאחרי שראו את סופרמן הלכו וקפצו מהגג.
היו ילדים שאחרי שראו "המורדים" הלכו והקימו "מסדר" והתעללו בחבריהם לכיתה. ילדים מושפעים בקלות רבה יותר ויכולת הסינון שלהם קטנה יותר. לכן ההורים צריכים למלא את תפקיד המסננת עד שהילד יפתח כלים משל עצמו.
לא מרוצה? זה מה יש.
ולאחר שסיימנו את זה, בואי ונחזור לנושא הביקורת: ומה אם מבוגר מלווה ילד לסרט?
יכול להיות שהביקורת מכוונת גם כלפי האח גדול/הורה/סבא וכו שהולכים עם הילד שלהם לסרט ועומדים מול כמה אופציות לסרטי ילדים?
למרות שהמבוגרים גורלם לסבול, יש גבול גם לזה…
זה לא מה שאתה אומר.
זה מה שאת אומרת. לונג ג'ון היא בחורה.
לא, לא, ועוד הפעם לא.
ראשית, הביקורת הזאת היא -הומוריסטית-. היא התכוונה בעיקר לשעשע. את עצמי הצלחתי להצחיק, ואני מקווה שגם אחרים. הביקורת פורסמה ככזאת עקב ההנחה שמרבית גולשי האתר ממילא לא ילכו לסרט, אז ניתן לקחת נתיב קצת שונה.
ובכל זאת, למרות זאת, פורסמה גם הדיעה האמיתית על הסרט, גם אם היא מתמצה בשתי הפסקאות האחרונות בלבד. אני מקווה שקראת עד שם, ולא הפסקת אחרי כמה פסקאות. וכן, הדיעה על הסרט כפי שהופיעה בביקורת כללה גם את נקודת מבטו של הילד.
ולא, ביקורות לא יכולות ואל להן להכתב ע"י ילדים. מה לעשות, יש צורך בכמה כלים, שאני מסופק אם לילדים רבים יש. יכולת הבחנה. יכולת הבעה. הבחנה בהקשרים תרבותיים. נסיון בצפיה, והבחנה ברבדים נוספים לסרט. אני לא קובע, א-פריורית, שילדים לא מסוגלים לאלו, אבל הסיכוי נמוך, נמוך מאוד.
ושוב לא, הביקורות, לפחות כאן באתר, לא מיועדות לילדים. לצורך זה יתכן שישנם אתרים אחרים, או מגזינים – אני לא מכיר, לא הייתי ילד בשנים האחרונות. כאן הביקורות מיועדות לאנשים בוגרים. מה לעשות, לא ניתן לכוון לכל הקהלים בבת אחת.
וגם למבוגרים לא מעטים חשוב לדעת מה טיבם של סרטי ילדים. יש שאינם רוצים לחשוף את ילדיהם לאלימות, או לשפה לא הולמת. אחרים ימנעו דברים אחרים מילדיהם.
למשל – סרטי ילדים רבים מציגים, גם אם בצורה לא מודעת, תמונת עולם שוביניסטית. הגבר הגיבור מציל את הנסיכה הכלואה בארמון. גם אם התבנית הזאת נוצלה מאות ואלפי פעמים, הרי שישנם מבוגרים הרוצים לחנך את ילדיהם אחרת. מגיע להם לדעת למה ילדיהם יחשפו.
לפי מה שאתה אומר...
אז ילדים פשוט לא מסוגלים לבחור לאיזה סרט ללכת בלי שההורים שלהם יקראו ביקורות שמשמיצות את הסרט
לא.
ילדים יכולים לבחור במה שהם רוצים.
למבוגרים האחראיים עליהם צריך שיהיו את הכלים לבחון את הבחירות שהילדים עשו.
(ושוב, על אילו השמצות את מדברת?)
לא.
אני מדברת על:
" זה פשוט הדחף אנטי-ממסדי שלי בגלל שפוקימון זה מכונה מגעילה ומסחרית שבונה על תמימותן של צעירים חפים מפשע שנמשכים לדבר המשוקץ במהירות של יתושים בקיץ ישראלי."
ועל:
" פוקימון? עד לאן התדרדנו? קיפוד??? ללכת מרצון לסרט פוקימון? העולם נחרב???"
ועל:
האם מכונת הביקורות של עין הדג גוססת אז עושים ביקורת ל?Pookie-Man-
ועל
מעניין שהפוקימון היחידי שיש לו אינטליגנציה של יותר מאשר שולחן ממוצע (ושאפילו יכול לדבר) הוא של חתול העונה לשם האולטרה-מקורי "מיאו."
ועל עוד כל מיני דברים כאלה.
נא לא להאשים אותי,
או את האתר כולו לצורך הענין, על דברים שלא אני כתבתי. את מתייחסת לתגובות של אנשים אחרים. אנשים עם דיעות לגיטימיות לא פחות משלך, גם אם חלקן פחות מבוססות.
ואנא שימי לב לטקסט המופיע בתחתית כל עמוד – "מערכת 'עין הדג' אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו ע"י קוראים…"
לא מוצא חן בעינייך מה אנשים כתבו? מה אנשים חושבים? בעיה, אבל זאת החברה שבה את חיה.
לא מאשימה אותך
מתי אמרתי שאתה אשם?
''ביקורת שמשמיצה את הסרט''
כשה"השמצות" עצמן היו בתגובות.
אז סליחה
טעות בניסוח
'פוקימון' גורם לסרטן! באמת!
http://www.gamespot.com/ds/action/goldeneye/news_6117482.html
(הכי למטה, שמועה מס' 9).