 |
||
| 'המפיקים', המחזמר המבוסס על סרטו של מל ברוקס, מצליח הרבה יותר בתור מחזה מאשר בתור סרט: השבוע הוא זכה בשיא של 12 פרסי טוני, האוסקר של התאטרון, כשהוא מביס, בין השאר, את הגירסה הבימתית של 'ללכת עד הסוף'. |
06.06.2001
|
|
יומית
'המפיקים', המחזמר המבוסס על סרטו
של מל ברוקס, מצליח הרבה יותר בתור
מחזה מאשר בתור סרט: השבוע הוא זכה
בשיא של 12 פרסי טוני, האוסקר של
התאטרון, כשהוא מביס, בין השאר, את
הגירסה הבימתית של 'ללכת עד הסוף'.
'המפיקים', המחזמר המבוסס על סרטושל מל ברוקס, מצליח הרבה יותר בתור
מחזה מאשר בתור סרט: השבוע הוא זכה
בשיא של 12 פרסי טוני, האוסקר של
התאטרון, כשהוא מביס, בין השאר, את
הגירסה הבימתית של 'ללכת עד הסוף'.
אח, הימים ההם
כשהתיאטרון היה אמנות הגדולה, והקולנוע היה עושה גירסאות למחזות תיאטרון. היום זה הפוך. ועוד ממי הם מעתיקים – מל ברוקס. אם כבר לעשות מחזה, אז למה לא לקחת משהו יותר גאוני?
נונין.
וכמובן, אהר"וכ (אני הראשון וכולי')
אח, הימים ההם
דווקא נשמעת כמו הצגה טובה,"סאטירה מוסיקלית שלועגת ליהודים (אנטישמים!),הומואים,נשים זקנות והיטלר",ונתן ליין משחק.
נראה שמתפתחת פה איזשהי מגמה של סרטים שהופכים להצגות.זה באמת יכול לחסוך בעלות הפרסום להצגה ("בעקבות הסרט המצליח…").
עברתי טסט!
טסט שישי בשישי לשישי…
מזל טוב!
באיזה עיר את גרה?
(אלוהים אדירים, פירנה על הכביש. ועוד עצבנית. ואני חשבתי שאימחוטפ יהיה הסיוט הכי גדול שלי הקיץ.)
(-;
נונין
תודה!
אין ממה לחשוש…חוץ אולי מל"נהג הותיק" המסכן (אבא שלי) שיצטרך להתלוות אלי לכל נסיעה מעכשיו.
בפירנה העצבנית לאללה תוכל להתקל בנתניה וסביבותיה(אני גרה בישוב ליד),בין שאר יצורים עצבניים שמאכלסים את המקום…
אבל בחיים אני רגועה כמו סלמון (וגם שוחה נגד הזרם).
בהיותי בניכר
צפיתי במחזה "הבוגר". נוראי. שבלוני. מקורטן. בימוי גרוע, ושחקנים נוראיים.
התפאורה היתה יפה.
מצד שני, המכשפות מאיסטוויק היה נהדר. די שונה מהסרט, גם באווירה וגם בעלילה. מעין קומדייה קלילה בשנות החמישים של ארה"ב הרחוקה (עד כמה שהערכת השנים שלי מתפקדת.)
בהחלט נהדר
גם אני מאוד נהניתי מההצגה של המכשפות מאיסטוויק.
אבל ההצגה 'המכשפות'
מבוססת על הספר, לא על הסרט. לא?
עד כאן
האמת היא שאת זה אני כבר לא יודע.
נראה לי בכל מקרה שגם במידה ומבססים על ספר כשיש סרט קשה להתעלם מהסרט לחלוטין, בכל זאת רוב האנשים מכירים את הסרט קודם כל.
אתה סתם קטנוני,
ומחפש כל הזדמנות שהיא לנטפק.
אז מה אם אתה צודק? ממתי נתנו לעובדות להטריד?
את הספר לא קראתי. עדיין. אבל דומה כאילו יש אמת בדבריך.
אני עדין מנסה לחשוב אם השחקן של דאריל עשה עבודה טובה יותר מג'ק ניקולסון. אמנם אין לו את הקסם האדיר של ניקולסון, אבל הוא בהחלט רוקד הרבה יותר טוב. ובכלל, הוא צעיר, ונאה-תואר – הרבה יותר מתאים בתור החלום הרטוב של שלוש נשים מזדקנות. באמת יש לו קסם רב.
המכשפות בהחלט לא היו משהו. בעיקר התחליף-שר הזנותית. לא ששר כן עושה עבודה טובה (היא לא ממש שחקנית), אבל הזותי במחזמר היתה די מרגיזה.
הקומיקס היה יותר טוב!
המכשפות מאיסטוויק,
עד כמה שאני זוכר, הרושם הראשוני שלי מההצגה היה שזה מה שהיה קורה אם סטפן קינג היה מחליט לכתוב מחזות זמר.
אגב, גם אני נהניתי ממנו.
ראית בכלל את הסרט המדובר?
"המפיקים" זו אחת הקומדיות המצחיקות והטובות ביותר שיצא לי לראות אי פעם. עולה על כל סרטיו האחרים של מל ברוקס גם יחד.
ראית בכלל את הסרט המדובר?
זה הומור כזה? זה ללא ספק הדבר הכי פחות מצחיק שראיתי מעודי. למעשה, כל-כך לא מצחיק, למעשה, שהפסקתי לצפות בו באמצע, וגם זה רק בגלל שזה מל ברוקס, אז נתתי לו סיכוי למקצה שיפורים.
המפיקים- מחזמר נהדר!
להגיד שהוא צוחק על יהודים זה לא מדויק, ההתיחסות היחידה אליהם היתה של אחד המפיקים שאמר: "Half the audience were jews!" אבל זה בכלל לא רלוונטי.
ההצגה היתה מדהימה ומרשימה מאוד, יותר בגלל התפאורות המגוונות והמשתנות ללא הרף מאשר העלילה. ההומור של מל ברוקס מדבר יותר אל האמריקאים בני-גילו.
צחקתי ממש…. פעם אחת.
אבל בכל זאת נהנתי מאוד. בהחלט שווה ללכת.