סרטי וסדרות אנימה שמופצים
במערב באופן רשמי אפשר לחלק
לכמה קטגוריות (לא אני המצאתי
את החלוקה הזאת, ככה בדיוק היא
מופיעה בקטלוגים): פעולה,
קומדיה, רומנטיקה, מד"ב/פנטסיה,
סרטי ילדים, סרטים למבוגרים בלבד, ואימה. על קטגוריית ה-"אימה" שווה להתעכב. המשמעות של סרט או סדרת אימה באנימה היא בדרך כלל "יצורים עם קרניים ומחושים נגד בני אדם, הרבה דם, איברים מרוטשים, וגם איזו סצינת אונס פה ושם" (זו אמנם הכללה גסה, אבל כדרכן של כאלה, היא לא ממש רחוקה מהאמת). זו הסיבה שלגלות את "Perfect Blue" ("כחול מושלם") לפני קצת יותר משנה – קודם במודעות פרסומת שכיוונו את הצופים אל ה- Art Cinemas בניו-יורק, ואחר כך בוידאו – הייתה חוויה מרעננת כל כך. מדובר, אמנם, בסרט אימה, אבל לא כזה שנופל להגדרה שהופיעה פה כרגע, וגם לא למה שנהוג לכנות היום במערב "סרט אימה" ("רוצח עם סכין ומסיכה רודף אחרי בני נוער תוך כדי התייחסויות מתחכמות לסרטי אימה אחרים שעסקו בדיוק באותו נושא" – אני יודע, גם זאת הכללה גסה). "Perfect Blue" הוא אחד מסרטי האימה האפקטיביים ביותר שראיתי בשנים האחרונות, סרט שאפשר לאמר עליו שהוא "היצ'קוקי" במובן הטוב של המילה.
גיבורת הסרט היא מימה, זמרת בשלישיית פופ יפאנית בשם Cham (שמזכירה באופן חשוד את "ללדין") שמדשדשת בעשירונים התחתונים של מצעדי הפזמונים. בעקבות עצה של אחד האמרגנים שלה, מימה מחליטה לעזוב את Cham ואת קריירת השירה שלה לטובת קריירת משחק. התפקיד הראשון שהיא מקבלת הוא באופרת סבון סוג ג', שם היא מגלמת דוגמנית מסוממת שנאנסת (לדברי האמרגן שלה, מדובר בתפקיד שיקפיץ קדימה את הקריירה שלה: "ג'ודי מה-שמה עשתה את זה"). אף על פי שהיא מהססת בהתחלה, מימה מחליטה לאמץ עד הסוף את תדמית ה-"ילדה רעה" החדשה שלה ומצטלמת בעירום לאחד המגזינים. ואז דברים מתחילים להשתבש. מיד לאחר שמימה עזבה את Cham, הלהקה פתאום מזנקת לראש המצעדים. בנוסף לכך, מישהו מאד לא מרוצה מהשינוי שמימה עשתה בתדמית ובקריירה שלה. היא מתחילה לקבל פקסים מאיימים ושיחות טלפון מטרידות. דגי הזהב שלה מורעלים. אתר אינטרנט בשם "החדר של מימה" חושף את כל הפרטים האינטימיים אודות החיים הפרטיים שלה. אנשים מסביבה שקשורים לקריירה החדשה שלה מתחילים להירצח.
מה שהופך את "Perfect Blue" לכל כך אפקטיבי הוא לא מעשי הזוועה שמתרחשים בו, שלאורך הסרט מוצגים בווליום נמוך למדי (אם כי ב-20 הדקות האחרונות, הסרט מוריד את הרגל מהברקס והופך למרחץ-דמים אמיתי), אלא התיאור המבהיל במוחשיותו של תהליך התמוטטות העצבים שעובר על הגיבורה: היא מאבדת את היכולת להבחין בין מציאות לחלום, אירועים מתוכנית הטלוויזיה שבה היא משתתפת מתערבבים עם אירועים בחיים האמיתיים שלה, שהופכים לסיוט אחד ארוך שאי אפשר להתעורר ממנו. הקרדיט הולך לתסריט המבריק (המבוסס, אגב, על ספר) שכתב סדאיוקי מוראי (שכתב גם פרקים לסדרה המשובחת "Cowboy Bebop", עליה עוד נדון פה בהזדמנות).
זוהי בסך הכל עבודת הבימוי השנייה של במאי הסרט, סטושי קון (הוא ביים גם אפיזודה בסרט האנתולוגיה "Memories", שלמרבה הצער עדיין אין לו מפיץ רשמי מחוץ ליפאן), והוא עושה רושם של במאי עם הרבה מאד פוטנציאל, גם אם העבודה שהוא עשה כאן עדיין רחוקה משלמות. האנימציה מאד לא עקבית באיכותה: יש קטעים טובים (למשל סצינת הריקוד המדהימה בתחילת הסרט) ויש טובים פחות (במספר נקודות בסרט הבמאי מבצע מעין "זום אאוט" כדי לעבור מהפרט אל הכלל. זה רעיון נחמד, אבל הוא מבוצע בצורה מאד לא חלקה). גם עיצוב הדמויות היה יכול לעבור שיפוץ. עוד החלטה – שלא ברור לי אם היא היתה מכוונת או לא – היתה לצבוע את הסרט בצבעים חיוורים, שנראים בהתחלה כמו רשלנות לשמה, אבל בהמשך דווקא מסייעים ליצור מסביב לסרט אווירה של מוות.
את מה שחסר באנימציה משלים פס-הקול, שעושה שימוש חכם בזמזום מטריד לאורך הסרט, ולעיתים פשוט מושתק כדי ליצור את התחושה של חללים סגורים, ריקים ומאיימים. וכמובן שירי הפופ של Cham, שאני מאמין שיצליחו להתחבב גם על מי שמוסיקת פופ יפאנית זה לא הקטע שלו.
בארץ אפשר להשיג את הסרט ב-"אוזן השלישית", מדובב לאנגלית. אני מודה שאת הגרסא הזאת לא ראיתי: אני מוכן, בדרך כלל, להפקיר את אוזני היקרות לחסדיו של דיבוב אנגלי, אבל יש גבול שאותו אני לא עובר, ולשמוע שירים יפאניים מדובבים לאנגלית זה רחוק מעבר לגבול הזה. אפשר להזמין מחו"ל את הסרט בדיבוב המקורי עם כתוביות, או DVD שמכיל את שתי הגרסאות. בכל אופן, אם אתם חובבי סרטי אימה, Perfect Blue הוא פריט חובה בספריה שלכם.
הערה טכנית
הקישור לאתר האמריקני אינו עובד
אוי לא….. מה נעשה?
הוא כן
האתר כנראה קרס עקב עומס המבקרים שהגיעו לשם דרך הקישור ב"עין הדג" (השרת שלהם לא בנוי לקבל יותר משניים, מקסימום שלושה מבקרים ביום, כי אין לו מספיק קפה לכולם). אבל עכשיו נראה שהם הצליחו להתמודד עם הבעיה.
הקישור בהחלט עובד
תנסה עוד פעם – אם הצלחתי להיכנס לאתר דרך אחד המחשבים של אוניברסיטת הר הצופים, כל מחשב יכול.
מה שכן מטריד באתר הזה (כמו גם במודעות הפרסומת לסרט, ונדמה לי שגם בעטיפה של קלטת הוידאו) הוא שמופיעה בו באותיות גדולות המלצה חמה על הסרט מפיו של… רוג'ר קורמן! למה?! במה פשענו?! במה פשע הסרט הנפלא הזה שמגיעה לו מליצת יושר מפיו של יצרן האשפה הגדול ביותר בתולדות הקולנוע?! לא היו יכלו לתת למישהו יותר מתאים לראות את הסרט מראש (נאמר, לכל אחד מארבעה ביליון האנשים האחרים עלי אדמות?). רק לדמיין מה אנשים חשבו על הסרט *לפני* שהם ראו אותו כשהם קראו את ההמלצה הזאת. ברררר…
עלי אדמות יש שישה מיליארד איש,
טוב, בערך, ו"ביליון" זה בכלל לא בעברית, אלא באנגלית אמריקאית.
אבל מי סופר.
מה הקישור?
במקום להגיב על הכתבה אתם מגיבים על הקישורים ושטויות
שלא קשורות לכתבה !
גם אני
רז ספר לנו על הסדרה המדהימה גרפית ועוד lain
לרווחת הכלל
קודם כל, באתר הזה ישנו
חופש דיבור מוחלט על כל נושא, החל מהקישורים וכלה בחמאה.
יש בתכנית שלי עוד כתבות, Lain בינהם, אבל זה יצטרך לחכות עד אחרי תקופת המבחנים (בהנחה שאני אשאר בחיים אחריה).
מה עדיף, דיוויד מאנינג?
[פרפקט בלו הוא] יצירת מופת יפנית. [לא] תאמינו שבמאי [יפני] יכול לעשות כזו יצירה [יפנית]. עומד בכבוד בסטנדרטים שקבע [הסרט] באטמן [ורובין].
הדיבוב האנגלי
זוועה. למרות שעריכת הסאונד (אם זה הביטוי הנכון, אני לא בטוח) טובה – קולות ודיבורים עולים זה על זה כשצריך, דבר שבסדרות ילדים מדובבות לעברית לא קורה אף פעם – השחקנים נוראיים, בעיקר הבלונדינית (אני כמעט בטוח) שעושה את הקול של מימה. לשמוע אותה אומרת משפט בסגנון "אני חושבת שהייתי יכולה להיות שחקנית מצוינת" גורם לך לחשוב שאולי הסרט הזה היה אמור להיות קומדיה, אחרי הכל.
אבל אם מצליחים להתעלם מהדיבוב – סרט טוב, למרות שכמו בהרבה סרטי מתח אחרים, המסתורין הרבה יותר טוב מהפתרון.
ועוד שאלה לי – למה Perfect Blue? שום דבר בסרט הזה לא היה Blue באופן מיוחד, או Perfect. ביפנית יש לזה משמעות?
Blue מלשון Blues
כלומר "דיכאון", ו-"Perfect" בא לתאר את רמת הדיכאון, כלומר, מצבה הנפשי של הגיבורה לאורך רוב הסרט…
הסבר חלש.
הגיבורה מדוכאת במשך כל הסרט? לא ממש. היא אולי מבוהלת, מפוחדת ומבולבלת, אבל לא מדוכאת.
ההסבר של רם קָיץ לשם הסרט
"קשה בצפייה ראשונה להבחין בכל הפרטים הקטנים שהופכים את הסרט הזה לנהדר; עבודת התאורה למשל. לא תאמינו, אבל Perfect Blue הוא סרט מאוד… כחול. במובן המילולי של המילה; במסורת היפנית, הצבע הכחול מסמל טוהר. מיחסים זאת לאיים הרבים שביפן המוקפים באוקיינוס, ועל כן נחשב הצבע גם לכזה המייצג רוגע ויציבות. כמו כן, זה צבע שמקושר בעיקר לנשים צעירות. כאשר בחורה ללא חתן לובשת יוקטה כחולה, היא חושפת לעולם את היותה טהורה.
במידה ואתם זרים לתרבות הפופ ביפן, כוכבות 'איידול' יפניות מנהלות אורך חיים סגפני; הן מנועות מלנהל מערכות יחסים ועליהן לתת למעריצים תחושה של – ניחשתם נכון – טהוֹרוּת. לפני שפרשה, נחשבה מימה לאיידול הטהורה המושלמת, או ה-"Perfect Blue" (על לא דבר) של יפן."
מקור:
http://www.animeok.co.il/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%94/perfect-blue.html
אווף!
כלכך הרבה זמן אני רוצה ליראות את זה!
מהפעם ראשונה ששמעתי "אנימה", זה הסרט ששמעתי עליו, ומאז אני בחיפושים אחריו!
אני לא מנוי ל"אוזן"! ויש לי תוכנה שיש את זה שם אבל באנגלית וגם לא תמיד זה מצליח להוריד
:\
נ.ב.
לרז – אתה כותב כתבות מאוד מענינות! ביגללך אני יתחיל לחפש CB ונתת לי חשק גדול יותר ליראות PB…. המשך כך! חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
רז האם יש לך אי סי קיו?
אני רוצה לדבר איתך קצת על מנגה ולשאול כמה וכמה שאלות
לא
האיציק ואני לא הולכים יד ביד ולא מסוגלים לרקוד טנגו רגל ברגל, ולכן נפרדנו כידידים. אתה יכול לשלוח לי דואל.
רקוויאם ל-Perfect Blue
עובדה מעניינת שנתקלתי בה בעת עיון ב-"אנציקלופדיית האנימה" שנחתה בתיבת הדואר שלי היום. מתברר כי הסמאח הצעיר דארן ארונופסקי, יקיר עין הדג, המוביל כרגע בסקר הבמאים הצעירים, רכש את הזכויות להפקת גרסא מצולמת (!) של Perfect Blue. אני לא יודע אם זה יקרה (למעשה, בהתחשב באופי של פרוייקטים מן הסוג הזה, אני מוכן להמר שלא), ובכל זאת הספר הפנה את תשומת ליבי למשהו שחמק ממני בעת הצפייה ב-"רקוויאם": ארונופסקי נתן ל-Perfect Blue הומאז' קצרצר (הסצינה בה מימה נראית מלמעלה בתוך האמבטיה).
הוא שמו של הסרט החדש של סטושי קון, במאי 'Perfect Blue', ודרימוורקס הכריזו שהם יפיצו את הסרט בקולנועים בארה"ב וברחבי העולם, מה שמגדיל מאוד את הסיכוי לראות את הסרט גם כאן. זאת הפעם הראשונה שדרימוורקס מפיצים סרט אנימה, אבל הם הוכיחו כבר עם 'צ'יקן ראן' שהם יודעים להפיץ חומרים לא קונוונציונליים ולגרום להם להצליח. האח הידד!
http://story.news.yahoo.com/news?tmpl=story2&cid=91&ncid=91&e=2&u=/bpihw/20020717/en_bpihw/dreamworks_casts_anime__actress_
ואת הטריילר לסרט הנ''ל
9 מגה פלוס מינוס, ניתן להוריד בכתובת:
http://www.1000nen.net/movie/1000_lar.mov
האמת – טריילר לא משהו, קצר מדי, כמעט חציו כותרות. אבל מה שכן רואים שם – נראה מבטיח ביותר.
וואו.
אני אהיה חייבת לראות את זה עוד כמה פעמים, אבל פאקינג וואו.
[אני מרגישה די אהבלה כי אני חושבת שלא לגמרי הבנתי את הסוף. אני יודעת שסרטים עם טוויסט צריך לראות פעמיים, פעם אחת בשביל הסרט ופעם אחת בשביל הטוויסט,אבל עדיין, מישהו מוכן להיות מקסים ולהסביר לי בדיוק מה הלך שם? וכן, אני יודעת שהביקורת הזאת יצאה לפני שנים, אבל זה עדיין יהיה מקסים אם מישהו יענה לי]
תגובה נהדרת, שתי הערות:
1) הסצינה ב-"רקוויאם לחלום" היתה הומאז' ל-Perfect Blue, לא להיפך.
2) תמשיך עם "שחקנית המילניום" – שממשיך את העיסוק של קון בנושא המשחק וגילום התפקידים (על המסך ובחיים) ובניגוד ל-Perfect Blue הוא אכן חגיגה של צבעים, והסרט הכי טוב של קון.
ומעבר לזה
דארן ארונופסקי קנה את זכויות הרימייק ל"פרפקט בלו", כביכול – רק כדי שיוכל לחקות את סצינת האמבטיה (סיפור מפוקפק – ממתי צריך לרכוש זכויות בשביל לעשות הומאז', אפילו מפורש?), ובמשך כמה זמן הסתובבו דיווחים על כך שהוא עומד באמת לביים רימייק מצולם ל"פרפקט בלו" – רז דיווח על זה כאן, בהודעה מ-2001. יש הטוענים שבעצם ארונופסקי אכן עשה רימייק ל"פרפקט בלו", ושקוראים לו "ברבור שחור".
היתה, אגב, גרסה מצולמת (ביפן) לספר שעליו התבסס Perfect Blue
לא ראיתי, ולמיטב ידיעתי מעולם לא הופצה באופן מסחרי במדינות דוברות אנגלית, אבל ההפסד כנראה לא גדול מדי (הביקורות היו לא-משהו).
אם אני זוכר נכון
קראתי גם אתמול, שהוא אמר בפירוש שזה לא רימייק. לא?
זה בפירוש לא היה רימייק
אבל הטענה של ארונופסקי, אם אני זוכר נכון, היתה ש-"ברבור שחור" לא הושפע מ-Perfect Blue בכלל. וזו כבר טענה מופרכת למדי.
המשכתי
נפלא, נפלא, נפלא. באמת.
תודה!
אחלה, תודה!
(ל"ת)