במאי: קרטיס הנסן
מבוסס על ספרו של מייקל קאבון
תסריט: סטיבן קלובס
שחקנים: מייקל דגלאס, פרנסס
מק'דורמנד, טובי מגווייר,
רוברט דאוני ג'וניור, קייטי
הולמס
פרופסור טריפ מלמד ספרות בקולג'. לפרופסור טריפ יש סוכן שהחברה שלו היא גבר בתחפושת. אשתו של פרופסור טריפ עזבה אותו בדיוק ביום שבו הוא הלך למסיבה השנתית של נשיא האוניברסיטה, ובו אשתו של הנשיא, איתה פרופסור טריפ מנהל רומן מזה זמן מה, סיפרה לפרופסור טריפ שהיא בהריון, מה שבא בעיתוי ממש לא טוב כיוון שבדיוק באותו לילה התלמיד המבריק והמוזר של פרופסור טריפ יורה בכלב המעצבן של נשיא האוניברסיטה, ופרופסור טריפ צריך להסתיר את הכלב והתלמיד בעוד אדם שלא קוראים לו וורנון קופץ לו על המכונית.
זוהי, כפי שהבחנתם, קומדיה של הסתבכויות. קח דמות סימפטית, פרק זמן נתון וכלב מת, וסבך אותו בכמה שיותר תסבוכות פתלתלות ומשעשעות שיחייבו מצבים קומיים, עד שאיכשהו בסופו של דבר הכל יסתדר וכולם יחיו באושר ובאושר עד עצם היום הזה.
מצד שני, פרופסור טריפ הוא סופר מתוסכל, שכתב ספר מצליח אחד לפני שבע שנים, ומאז טוען שהוא עובד על הספר הבא, שאיש עוד לא ראה. פרופסור טריפ מרגיש שהוא לא מצליח להשאר בשום מערכת יחסים ושהוא נעזב סדרתי. פרופסור טריפ היה שוקע בדכאון אם היה לו זמן לזה, ובמקום זה הוא מעשן מריחואנה בלי הפסקה (מה שמסביר אולי את שמו). נפשו של הפרופסור טרודה.
זוהי, כמובן, דרמה בנוסח "מה עשיתי עם חיי", בה אדם שלכאורה יש לו הכל מגלה, בגלל אי אלו ארועים המפרים את שגרת יומו, שחייו היו ריקים מתוכן עד כה, ושהגיע הזמן לקום ולגלות את החיים האמיתיים, ואז מת בדרך כלל בלי שום סיבה מיוחדת.
(ואגב, צירוף המילים "פרופסור טריפ" מופיע בסרט יותר ממה שהוא מופיע בביקורת הזו. קחו את זה בחשבון, בצאתכם לסרט)
איך משלבים את שני התסריטים לסרט אחד? מריצים את הקומדיה בהילוך איטי. "נערי פלא" (ולמה דוקא "נערים" ולא "ילדים", אגב?) הוא קומדיה, אבל מדוכדכת משהו. יש זמן, שום דבר לא בוער, וגם הטונים נמוכים. יש כמה בדיחות טובות, אבל בינהן נשזרת הדרמה התיאטרלית. ב"אמריקן ביוטי" זה עבד. כאן זה אולי היה עובד, עד הסוף, שבו צריך להחליט האם לתת לגיבור הסרט (ששמו, אגב, הוא פרופסור טריפ) לחיות באושר לנצח, או להרוג אותו מתוך רחמים. קל לזהות את הסצינה הבודדת שבה היה צריך לבצע את ההחלטה, ואני לא אתפלא אם גרסת ה-DVD של הסרט תכיל כבונוס את הסוף האלטרנטיבי.
כל זה לא אומר ש"נערי פלא" הוא סרט גרוע. מעלות רבות לו, לסרט, ובראשן אוסף הדמויות הכתובות מצוין ומשוחקות נהדר. את פרופסור (בוחן פתע: איך קוראים לפרופסור? נכון מאוד! זכיתם בחולצה ותקליט) משחק מייקל דגלאס, שלא ידוע כשחקן איכותי דוקא (מסרטיו הידועים יותר: "אינסטינקט בסיסי", "המשחק", "בעקבות האוצר הרומנטי"), אבל כאן הוא משכנע באופן יוצא מן הכלל, ויכול להיות שאני טועה, אבל נדמה לי שראיתי את המילים "אוסקר, בבקשה" כתובות על עפעפיו כשהוא מצמץ. נדמה לי גם שלאורך כל הסרט הוא בעצם מבצע חיקוי של רובין וויליאמס, אבל זה כנראה רק אני.
את התלמיד המוכשר והמוזר משחק טובי מגווייר ("סופת קרח", "פלזנטויל"), שחקן שעתידו ("ספיידרמן") עוד לפניו. טובי הוא פחות או יותר המקבילה הגברית לכריסטינה ריצ'י: שחקן צעיר ומוכשר, שמוצלח במיוחד בלעמוד בפנים קפואות ולהראות קריפי. למרות השתדלויותיו של מייקל דגלאס, אם הייתי צריך לבחור שחקן אחד בסרט להעניק לו אוסקר, הייתי בוחר את טובי.
משתתפים גם רוברט דאוני ג'וניור בתור הסוכן, ריפ טורן בתור סופר פוץ, ופרנסס מק'משהו ("פארגו") בתור אשתו של נשיא האוניברסיטה. כולם חכמים, כולם נבונים, כולם משחקים מאופק וטוב. משתתפת גם קייטי הולמס מ"דוסון קריק", אם כי לא ברור לי למה. היא לא עושה שום דבר חשוב, אבל גם לא מפריעה.
הדמויות כתובות מצוין. כאלה שאחרי שעה וחצי איתם אתה מרגיש כאילו אתה ממש מכיר אותם. אבל אני מכיר הרבה אנשים שאני לא שומר איתם על קשר. כנראה שלא מספיק לקחת דמויות מצוינות ולזרוק בינהן כלב מת כדי לעשות סיפור. אם יבוא מישהו ויגיד לי ש"נערי פלא" הוא יצירת מופת, לא יהיו לי הרבה טיעונים כדי לסתור אותו, אבל אותי משום מה כל העסק לא ממש עניין. אני מתנצל, פרופסור טריפ.
בסך הכל, לא אהבתי את הסרט.
כל קטע וקטע הוא נהדר בפני עצמו. אבל אין המשכיות. אין השתלשלות לוגית מקטע לקטע.
וגרוע מכל, הסוף הטוב פשוט לא קשור לכל מה שקרה לפניו. "פרופסור טריפ" שלנו סובל וסובל וסובל, ואז בסוף טוב לו. לא בגלל שהוא סבל. לא בגלל שינוי שהוא עשה בחייו. לא בגלל נוכחותה של קייטי הולמס(*). סתם, טוב לו.
למה דומה הדבר? זוכרים את הסרטים של צ'רלי צ'פלין, שבהם מאומה לא הולך לו? הוא דורך על מסמר. אחר כך הוא מצמיד לעצמו מגהץ לאוזן. אחר כך ברחוב נופלת עליו כספת. סרט צ'פלינאי תקני. אם עכשיו תשוו בנפשכם את מר צ'פלין יושב בפלמה דה מיורקה בסוף הסרט, לוגם קוקטייל ונהנה מהחיים, קיבלתם מקבילה אוטנתית ל"נערי הפלא".
(פרט לקטע של פלמה דה מיורקה, בעצם.)
נקודה אחרת, שבעולם שכולו טוב לא היה ראוי כלל להתעכב עליה. יש בסרט הומוסקסואלים. בניגוד לסרטים אחרים, למשל כמו –
כתבה מספר 31 –
עובדת היותם הומואים אינה הדבר הראשון שאנו יודעים עליהם. הם קודם בני אדם, ורק אחר כך הומואים. הם דמויות שלמות, ומעניינות, כמו כל דמות נהדרת מהסרט, כפי שציין מר ר. פיש.
עובדת היותם מה שהם לא ממש קשורה לעלילה, שאינה נבנית עליהם.
יש אנשים שכותבים ספרים, יש אנשים שיורים בכלבים, ויש אנשים שמעדיפים גברים אחרים. לא מכך יש להגדיר אותם.
—————-
(*) מזותומרת מה קייטי הולמס עושה שם? היא שם כדי להראות טוב בגופייה.
ואולי, בקטעים שנחתכו מהסרט, לעשות גם דברים אחרים. לא נדע.
הסרט הראשון
נערי פלא הוא הסרט הראשון (והנה משהו קטן לחשוב עליו בפעם הבאה שיעשה סקר על מה הכי מעצבן בקולנוע) שהתאים עצמו בול להפסקה. מעבר לעובדה שהפעם לא חתכו לי לאמצע הסצינה גם הסרט, שעד ההפסקה לא היה מה שציפיתי וגם חשבתי ללכת אבל לא היה לי נעים, אחרי ההפסק הוא נעשה נהדר. אז בכנות, כל מי שרוצה לראות את הסרט ולהינות ממנו באמת אז שילך לפתח תקווה. לא לתל אביב/חיפה/רמת גן/כפר סבא/רמת השרון/הוד השרון וכו'. רק לפתח תקווה.
טובי מגוויר
רד פיש, לדעתי אתה עושה למגוויר עוול! מדובר כאן בהריסון פורד הבא! תסתכל עליו טוב טוב כשהוא משחק, ותראה שבעצם יש לו את הקטע הפורדי הזה כמו ב"נערה עובדת", של הגבר שקסמו בהתנהגותו הילדותית, בתמימותו הלכאורית וברומנטיקה שהוויתו משדרת. אז אמנם יש עוד קצת זמן עד שהוא יוגדר "גבר", אבל לדעתי זה מה שמצפה לנו. ודווקא את הסרט שבו הוא עושה את זה בצורה הטובה ביותר, "תקנות בית השיכר", שכחת להזכיר כאן.
עוול?!
הצעתי לו אוסקר, מה שבחיים לא הייתי מציע להאריסון פורד, ואת אומרת שעשיתי לו עוול? אני בהחלט בעדו. היכולת להיראות קריפי אין לזלזל בה.
האם רק נדמה לי?
או שמא חלק ניכר מהאנטיביקורת הזו הוקדש ל…ספויילרים?
דג יקר, בבקשה תעמיד אותי על טעותי, אם אפשר.
אם יורשה לי לקפוץ אל העיסה.
לא, אין כאן שום ספוילר. מתגלים פרטים מהעלילה, אולי, בביקורתו של הדג, אך אין שום פרט שעשוי\עלול להרוס את ההנאה מהסרט.
הסרט, כשלעצמו, לא ממש מתבסס על העלילה, אם כי אין לי מושג על מה הוא כן מתבסס. אי לכך, גם אם ידועים פרטים מהעלילה, השילוב המדוייק שלהם ברקמת הסרט היא בעלת האפקט.
אגב, וחשוב קצת פחות – אף לא אחד מהפרטים שתוינו ע"י מיסטר פיש נשמט מההשתתפות בטריילר לסרט.
בדיוק.
תאשים אותי בפלצנות, תאשים אותי בניתוק מהעם, אבל אל תאשים אותי בספוילרים! כל הפרטים שהזכרתי מהעלילה הם פרטים שמתבררים בעשר הדקות הראשונות של הסרט בערך, מופיעים בטריילר של הסרט (אם כי אחרי הטריילר של "האמת שמתחת לפני השטח", לפרט הזה אין הרבה משמעות), וכאמור, לעלילה אין הרבה חשיבות ממילא.
הביקורת
"נערי פלא" הוא לא סרט רע.
הבעייה היא שהוא גם לא סרט טוב בכלל.
אמנם השחקנים באמת משחקים טוב, (טובי מגוויר ראוי אולי למועמדות, זה עדיין לא שחקן השנה, נסחפת קצת דג יקר ) התסריט שומר על עניין אך לא מצליח לרתק את הצופה למסך. הסרט הוא איטי מאוד ולדעתי הבמאי האמין שאם השחקנים ישחקו מספיק טוב, ויהיה לו קו עלילה מסויים זה יספיק לצופים. מצטערים הנסון, זה לא.
עוד מילה קטנה חייבת להיאמר על קייטי הולמס.
עכשיו כבר אין שום בעייה להגיד, קייטי הולמס היא הדבר החם הבא, וטוב יעשה הבמאי אשר יתן לה יותר מבערך שבע סצינות בסרט כמו שעשה הנסון. הולמס ב"נערי פלא "למרות נוכחותה המזערית מראה אישיות משחק מרשימה, היא גבוהה מאוד יפה להפליא ופשוט משחקת מצויין. תנו לה סרט רציני ותפקיד טוב, והיא תביא בקלות את האוסקר. את קייטי הולמס הייתי ממליץ לראות בחום.
על "נערי פלא" עין חדה ממליץ לוותר
קייטי ''הגבוהה'' הולמס
קייטי הולמס יפה מאוד, זה כן. שחקנית טובה? נגיד – בסרט הזה היא לא עשתה שום דבר חוץ מלהיות בסביבה, אז באמת קשה להגיד. גבוהה? מאוד? לא שמתי לב, ולא ידעתי שזה המדד להערכת שחקניות. אבל טוב לדעת. אני צופה לקייטי עתיד גדול באוסקרים של השנים הבאות, אם יכניסו קטגוריה של "השחקנית הגבוהה של השנה", ואם סיגורני וויבר תפרוש ממשחק.
קייטי ''הגבוהה'' הולמס
דג יקר
קייטי הולמס, היא שחקנית טובה לא על רקע סרט זה ואת זה גם לא אמרתי.
אני עקבתי אחריה גם ב"דוסון קריק" שם לדעתי היא גונבת את ההצגה, וגם ב"להציל את גברת טינגל " שם היא הראתה משחק חביב מאוד.
דבר שני, קייטי הולמס היא ללא ספק שחקנית גבוהה! אין לי מושג מה הגובה שלך, אבל קייטי הולמס היא מינמום 1.76 עד 1.80 ואין מה לעשות, זה נותן לה נוכחות והיופי שלה (לדעתי כמובן )רק מוסיף לה. כמובן שזה לא המדד לשחקניות טובות או לא אבל המשחק הלא רע שלה בינתיים בתוספת הנוכחות שלה יוכל להביא אותה לתוצאות טובות בסרטים אשר הבמאי יתן לה הזדמנות.
אני אומר לך דג יקר, קייטי הולמס היא מהנערות החדשות של הוליווד, עלי.
ציפיות ואכזבות
כשלקחתי את הסרט הזה בספרית הוידאו השכונתית (הנמצאת הרחק הרחק ממקום מגורי. ממש לא בשכונה), השיקולים לקחת אותו היו (ולא בהכרך לפי סדר חשיבות):
1. קייטי הולמס (Enough said)
2. מייקל דגלאס, שעשה כמה סרטים מעניינים, ונראה עפ"י התמונות על הקופסה כאילו הוא משחק משהו שונה הפעם.
3. קרטיס האנסון, שעשה את סודות ל"א האהוב עלי כל-כך.
ובכן, לאחר צפייה בו, קשה לומר שסבלתי. קשה גם לומר שנהנתי. סרט נחמד, מצחיק לפרקים, דמויות מענינות, קייטי הולמס (גם אם לחמש וחצי דקות), אבל ציפיתי ליותר מבמאי שכבר הוכיח את כשרונו בעבר. האנסון מוכיח שוב שהוא יודע לביים שחקנים, שהוא יכול להוציא גם מצוות גדול את המיטב, אבל כאן הוא לא מצליח גם לחבר את העלילה לדמויות.
והסוף – ממש מאכזב.
אני משער שממש טיפשי לכתוב כאן, כי מי כבר יגיב, אבל מילא.
לא יודע, אני מת על הסרט הזה. ראיתי אותו כבר דיי מזמן, אבל כשלקחתי אותו ראיתי אותו לפחות איזה 3 פעמים. הוא לא באמת מצויין, אבל הוא הפך אצלי למעין קאלט. סרט קטן, עדין, מהנה, מרגיע, ופשוט טוב.
אני לא חושב שהייתי משנה דבר בסרט, בשיא התמימות.
אני באמת ממליץ בחום.
תנו לי להסביר לכם על הסרט
הסרט מבוסס על ספר באותו שם. הספר מצויין, הסרט אף יותר.
כל הסרט מתרחש בסוף שבוע שבו פרופסור טריפ צריך לקחת החלטה, לקחת אחריות משהו שהוא לא עשה כל חייו.
למעשה כמעט כל הדמויות בסרט צריכים להחליט מה הם הולכים לעשות עם החיים שלהם אחרי הקולג. יש כאן את הישועה דרך הכתיבה.
טובי מקגיוויר, שמשחק את הסופר המוזר המתייסר למעשה מייצג את פרופסור טריפ בצעירותו כשפרסם את הספר שלו ומאז כלום. ( לכן הסרט נקרא ילדי פלא – ברבים). וילד פלא לא תמיד יכול לשחזר את ההצלחה שלו כמו שטריפ לא מצליח לגמור את הספר שלו כי הוא כותב הכול. בלי לצנזר כלום, בלי לקחת החלטה מה להוריד ומה לא. כמו החיים שלו.
הסוף מצויין כי אנחנו מבינים שהוא סוף סוף החליט לגבי הכול.
ודרך אגב, רוברט דאוני גוניור הוא אחד משחקנים הכי טובים במאה העשרים. בסרט הזה הוא משחק מדהים.
רק ניטפוק קטן
אפשר לתקן את מייקל קאבון לשייבון (אני לא מאשים את רד פיש, סביר שבשנת 2000 אף אחד לא הכיר אותו בארץ).
והספר באמת מצויין, כמו שאמר savak לפני 7 שנים. אולי שווה להתאמץ לראות גם את הסרט, אם כי אני חושד שהוא רק יהרוס לי.