במקור: Titus
במאית: ג'ולי טיימור
תסריט: וויליאם שייקספיר
שחקנים: אנתוני הופקינס,
ג'סיקה לאנג, ג'ונתן רייס-
מאיירס
"טיטוס" היה אחד מהסרטים שרק שמם עורר בי תשוקות עזות לקנות כרטיס לסרט. בתור חובבת אדוקה של תקופות היסטוריות ורומא בפרט (וכה יעידו חתולי הנאמנים קליגולה ומקסימוס) לא צריך יותר משם רומאי כדי להעלות בעיני רוחי מחזה מרהיב של אלפי ניצבים בטוגות מריעים באמפיתיאטרונים מפוארים. כל יפות הנפש שלי והתשוקה לסרטים מתוחכמים נרמסת ע"י לגיון חיילים במרכבות ברזל (אבל זה שייקספיר, אז זה תרבותי).
הסרט מתחיל במוסיקה מלאת פאתוס כנדרש, אך במקום מצביא רומאי עטוי שריון ומאות חייליו, מופיע על המרקע ילד מודרני לחלוטין במטבח מודרני לחלוטין. בעוד הילד משחק עם האוכל שלו, אני וחברי שוחרי הסרטים ההסטוריים מסתכלים זה על זה המומים ותוהים אם אכן הגענו לסרט הנכון. לאט לאט נחשפות בפנינו שלוש עובדות מאוד חשובות על הסרט, אשר נעלמו מאיתנו בשעת ריצתנו החפוזה לקולנוע:
1. טיטוס הוא אחד מהמחזות הכי גרועים של שייקספיר. למעשה, השיקספירופילים האדוקים מנסים כבר שנים להוכיח שהמחזה הנ"ל לא נכתב על ידו.
2. הסרט הוא פוסט-מודרניסטי, וכולל בתוכו אנשים בטוגות שרוכבים על אופנועים.
3. ג'ונתן רייס-מאיירס.
העובדה הראשונה נחשפה במלוא מערומיה: היה היו כמה משפחות אצולה מרובות ילדים נאים וחטובים, אשר היו מקושרות בקשרי נישואין שונים ומשונים. לאט לאט החבר'ה התחילו לרצוח זה את זה, בעוד הנותרים מתייסרים על מר גורלם. אם זה לא היה באנגלית שייקספירית, הייתי חוששת שמדובר בעוד אחד מפרקי "יום שישי ה-13" או כל זוועתון נעורים אחר. מכיוון שאני מאוד נהנית גם מסרטי אימה שטופי דם וקישקע, בקטגוריה הזו "טיטוס" זוכה לציון גבוה במיוחד, אם כי האמינות קצת נפגמת כשבמקום לצרוח, אנשים עסוקים ב-thy ו-thou. מצד שני, ממתי בסרטי אימה יש אמינות?
העובדה השניה הטרידה אותי מאוד בהתחלה. אנשים בבגדים רומאיים שנואמים בכיכרות בעזרת מיקרופון נראה לי כחילול קודש רציני. אבל מהר מאוד ההתנגדות שלי נשברה נוכח היופי הויזואלי הרב שנשקף מהסרט. אין ספק שמדובר באחד הסרטים היפים ביותר שראיתי בזמן האחרון. כל סצנה וסצנה מוקפדת עד הפרט האחרון מבחינת צבעים, תאורה וקומפוזיציה. שלוש שעות של תענוג לעיניים. מוסיפה לכך המוסיקה הנהדרת. מזמן לא יצאתי מסרט בתחושה שאת הפסקול אני חייבת להשיג, ויהי מה.
באשר לעובדה השלישית, טוב, נו. מדובר באובססיה קטנה שלי. ג'ונתן רייס מאיירס (להלן ג'וני) הוא שחקן אירי אשר את עיקר תהילתו רכש בסרט "וולווט גולדמיין" של טוד היינז, שם שיחק כוכב גלאם א-לה דיוויד בואי והפגין פרץ עז של יופי, סקסיות, דו מיניות, קול צפרדעי, וכישרון מישחק מינימלי. למזלי הטוב נוכחתי לגלות שבסרט ג'וני עושה בדיוק את מה שהוא יודע לעשות: מסתובב מעורטל בפרוות גלאמיות, רוקד בסגנון "מופע הקולנוע של רוקי" ומאנפף בקולו. כל הכבוד על הליהוק.
לסיכום: למרות כל הטענות והמענות, מדובר בסרט שווה צפיה, כל עוד נהנים מהמראות ולא לוקחים אותו יותר מדי ברצינות. אחרי הכל, גם השחקנים עצמם, מסתבר, לא לקחו אותו ברצינות, והוכחה לכך היא נהמת החניבעל-לקטר שמשמיע אנתוני הופקינס (הלא הוא טיטוס) בסצנה שמזכירה מאוד את "שתיקת הכבשים" המפורסם…
- האתר הרשמי
- טיטוס אנדרוניקוס – המחזה המלא
טיטוס טיטוס פה גדול
אולי "טיטוס אנדרוניקוס" היה אחד המחזות המצליחים של שייקספיר (לא במפתיע, בהתחשב בטעם המזויע של הקהל האליזבתני), אבל גם "גולן-גלובוס" הפיקו כמה סרטים מצליחים – מה שלא בהכרח אומר שהם טובים. רוב אוהדיו של שייקספיר, החל מהמאה ה- 17 והלאה, טענו שזה המחזה הגרוע ביותר שלו, ובאמת קשה שלא להרגיש כמה הוא מגוחך כשקוראים בו: אני זוכר איך אני הייתי צריך להיאבק בעצמי על מנת לסיים אותו.
השאלה המעניינת ביותר היא מדוע דווקא בחרה הבמאית להעלות את ההפקה הזו, קודם בתיאטרון ואח"כ בקולנוע – במיוחד לאור העובדה שדווקא המחזה הזה לא הועלה על הבימה כבר מאות שנים. אני לא הצלחתי לחשוב על תשובה מספקת, ויהיה מעניין לשמוע השערות של אחרים.
אין לי השערות, אבל...
ניתאי, אתה מודע לעובדה שהרגע השווית את יורם גלובוס לשייקספיר?
אין לי השערות, אבל...
הממם. לא בדיוק. השוויתי את *המחזה* של שייקספיר *לסרטים* של גולן-גלובוס. והאמת היא שקשה למצוא הרבה הבדל בין העלילה של טיטוס אנדרוניקוס וזו של קיק-בוקסר, אם לתת דוגמא לסרט יותר מוכר שלהם. גם כאן וגם כאן, פוגעים בקרוב משפחה של הגיבור (מתאגרף שרירי במקרה אחד, וגנרל אימתני במקרה השני), וזה יוצא בתורו למסע נקמה רצחני. מה שכן, בקיק-בוקסר לא עשו מהחבר'ה הרעים פשטידות, ואני באמת מאוכזב מגולן-גלובוס עקב כך.
למה טיטוס
לפי מה שהבנתי מהבמאית פנו אליה בהצעה שתביים את טיטוס אחרי שהיא ביימה את אדיפוס רקס.
מאחר וגם אדיפוס הוא מחזה אלים וקשה
(רצח אב שכיבה עם אימא והתעוורות).
אני לא חושב שהעובדה שהבמאית עשתה גם את מלך האריות בגירסה הבימתית היתה קשורה לזה
ולגבי הטענה שלך על מגחכותו של המחזה.
אני חייב לציין שנהנתי מאד. כמה מהדיאלוגים שם הם מופלאים ושיקספירים להפליא.
בכייתו של טיטוס וכעסו של המורי על היחס המפלה אליו.
אגב המורי (שאינני זוכר את שמו) הוא הדמות הבסיסית עליה ניבנה יותר מאוחר יאגו מאותלו.
למה טיטוס
הדיאלוגים ב- 'טיטוס' הם ממש עלובים, בעיקר בהשוואה למחזותיו האחרים של שייקספיר. מה שכן, לצופה המודרני כל משלב שפה שהוא לא ברמת האשפתות ייראה מדהים, עשיר ויפהפה. אבל אין לטעות: זה שאנחנו רגילים להתנסחות ברמה שהיא במקרה הטוב ביותר קצת טובה מרמת הרחוב, לא אומר שכל טקסט מהמאה ה- 16, שבה היו סטנדרטים גבוהים בהרבה, הוא בהכרח מופתי.
אגב, ההקבלה בין אהרון המורי לבין יאגו היא ממש לא מתאימה. אמנם בשני המקרים מדובר בדמות רשע פחות או יותר טיפוסית באופיה (רשעים שאינם שואפים ליותר מהשמדת הכל היו נפוצים בתיאטרון האליזבתני), אך בעוד וב- "טיטוס" הרשע בנוי בצורה פשוטה יחסית – שחור (זכור את גזענותו של הקהל המקורי של ההצגה), מכוער וחסר מצפון – ב- "אותלו" חיצוניותו של הרשע היא כמו של הגיבור הקלאסי בכל הצגה אחרת: יפה תואר, מקסים ומיושב. למעשה, רק בסופו של המחזה מודעות הדמויות לאופיו האמיתי, וגם אז לא כולן – חלקן כבר מתות.
טיטוס טיטוס פה גדול
באיחור מה, אבל אתמול ראיתי את הסרט, ואני, בור שכמותי, דווקא נהניתי. נכון, היו לו איכויות של זוועתון, אבל הוא היה עשוי היטב, מהנה ולמרות אורכו (כיאה וכיאות לסרטי שייקספיר – הידד לגרסת 4 השעות של המלט!) הצליח להחזיק אותי מלא עניין.
ורק דבר אחד – שינוי אחד שהציק לי הוא שבסרט הפסוק של הורציו (Horace) תורגם לאנגלית. במקור, הוא מופיע רק בלטינית. מה שהפריע זה לא שהוא תורגם, אלא שכשחזרתי הביתה כדי לבדוק מה הוא היה שוב (כי לא שמתי לב), גיליתי שאין לי מושג.
אז מישהו יכול לתרגם לי בבקשה את זה?
יחי כרכי "The Complete Shakespeare"!
גילוי נאות
יש לציין שגם העובדה השלישית נחשפת במערומיה בסרט. אם כי לא בתכיפות מספיקה.
מה שאתה רוצה לומר
הוא שאנחנו חיים באחד המחזות הגרועים של שייקספיר ?
לא יכולנו לבחור את חלום ליל קיץ ? או קומדיה קלילה אחרת ?
לפחות היינו בוחרים מחזה עם טובים ורעים, אפילו מחזה עם מוסר השכל היה הופך הכל להגיוני יותר.
ובבניין רומא ננוחם.
(זה באמת סרט מצויין)
יש המון ילדים רעבים
באפריקה.
היה כדאי להאכיל אותם בתקציב הענק של הסרט המיותר הזה.
וככה גם ג'סיקה לאנג לא הייתה עסוקה בשטויות ויכלה לעשות סרט אחר בינתיים. טוב הרבה יותר?
טיטוס מי?
אני מודה!
הנה , מול כולכם
אני מודה שלמדתי שייקספיר באוניברסיטה
שראיתי כמה וכמה מחזות מועברים לקולנוע שלו
כאלה מפורסמים
וכאלה פחות
אבל את המחזה הזה לא ממש
וכמה טוב שלא-זאת מכיוון שהציון שקיבלתי אז היה יכול להשתנות מאוד!
מה לעזאזל עשה הילד הקטן בסצינה הראשונה ?
ולמה הקטע המבריק ביותר היה
של הבת של טיטוס קטועת הידיים ונטולת הלשון?
ומה לעזאזל חשב לעצמו הופקינס כשהשתתף בסרט הזה?
וגסיקה ?
ותארו לעצמכם את כל זה באורך בלתי אפשרי ,בלי הפסקה?
חבל על כל הצבע שחטפת בפנים יא קאניבל
ממש לא שווה
עשו לעצמכם טובה
לכו תראו את שילגיה בפעם המאה -ובלבד שלא תצפו בסרט הזה
וד"ש לאדיפוס המלך והמלך ליר
טיטוס מי?
משום מה יש לי תחושה שרוב הביקורות כאן על רוב הסרטים הן בעיקר ציניות-קטלניות וכבר עדיף לקרוא את ביקורותיו של נחמן אינגבר מ"עכבר העיר", שאפילו שהוא ציני הוא נותן לסרטים יותר סיכויים ממה שהביקורות כאן נותנות… ((-:
אבל, אני מכבדת כל דעה ואגש לעניין, שהוא הביקורת שלי:
טיטוס הוא סרט מומלץ מכל הלב. למרות האלימות שבו, המונולוגים השייקספיריאניים נוקבים, מלאים בכאב וכנות, וברגע שעוברים את מחסום השפה הארכאית אפשר להרגיש באמת את הדמויות, הדימויים של שייקספיר בכל הנוגע לצער ולבכי הם מוחשיים וההקשבה לאנתוני הופקינס, שחי נפשי כמה הוא שחקן משובח, היא הנאה צרופה.
מה שמביא אותנו למשחק בכלל, שהוא מצויין, ליהוק משובח, שחקנים שיודעים להעביר את האנושי והלא-אנושי שבדמויות ובטקסטים, כולם עד האחרון שבהם- שחקנים מצויינים.
אינני מבינה את התלונות נגד ג'ונתן רייס מאיירס, הוא עושה תפקיד מעולה באמת שאם לא כן לא הייתי רואה את הסרט 3 פעמים רק בשביל פרצופו המסומם והיגויו האירי הגס שמחליק בדיוק למקום.
גם ג'סיקה לאנג ואלן קאמינג אמיתיים ושייקספיריאניים במידה.
רבים מתלוננים על העיצוב האקסצנטרי וה"רומאים על אופנועים." בסדר. אני דווקא מוצאת את האנאכרוניזם חינני ומרענן, הגם שפעמים רבות בכלל לא הבחנתי בו ("לוציוס הזה מגניב, אבל, אה, אתם בטוחים שהיה M16A1 בעת העתיקה…?"), כיוון שנראה כל כך טבעי ומתאים.
זהו מחזה מוצלח. רווי דם ועמוס אברים כרותים אמנם, אבל חזק ללא ספק ומרגש. משחק נהדר, עיצוב גאוני, עלילה מצמררת במידה, ואם רק עוקבים בתשומת לב אחרי המילים של שייקספיר- מבינים נהדר את העלילה. שהיא, אגב, לא עד כדי כך טפשית ואווילית, אני חושבת, ודי ברורה ומתקבלת על הדעת לאור כל הסיפורים על קיסרי רומא בעת העתיקה וכו'. נהניתי ממנו הנאה צרופה, ורק צר לי שרובכם לא נהנה.
ורק לסיום, מילה קטנה על שייקספיר והכתיבה שלו- בספר "האפר של אנג'לה" שוכב פרנק מק'קורט בבית חולים ונתקל לראשונה בשורה משל שייקספיר באיזשהו ספר. הוא אומר (משהו כמו)- "חזרתי על המשפט מספר פעמים, ואף על פי שלא הבנתי את המילים נהניתי ממנו כי שייקספיר הוא כמו תכשיטים בפה שלי".
אכן, שייקספיר הוא כמו יהלומים בשיניים ולזכות הסרט ייאמר שבניגוד לסרטים שייקספיריאניים אחרים, ב"טיטוס" השפה הארכאית קולחת בטבעיות בפיות השחקנים כאילו היתה שפת היום יום שלהם.
שזה דבר חיובי מאוד.
שלכם,
נטאליקה.
אגב שייקספיר
ביומיים האחרונים שלי במקסיקו, הלכתי לראות סרט (שרק).
בקולנוע, הופיע פוסטר על "האמלט", סרט חדש ע"פ שייקספיר עם אית'ן הוק, אם אני לא טועה.
למישהו יש אינפורמציה על זה? נשמע מסקרן לאללה (כמעט הלכתי לראות את זה, כי אני מתה על הוק מאז גטאקה, אבל השעות לא הסתדרו). זה מגיע מתישהו לארץ?
יום לא-הולדת שמח,
גל
טיטוס והיתוש
באיחור מטורף ראיתי את הסרט אך אתמול (יום כיפור הוא יום מצוין לסאגות שייקספיריות)ץ
זה אחד הסרטים הבודדים בחיי שבאתי אליהם בלי שום ידע מוקדם על מה הסרט ולמה.
אחרי כמה שעות – יצאתי המום מכל הסיפור.
ויזואליה מדהימה, משחק מדהים. סרט כבד, אבל שווה. אם רק היה אפשר לוותר על סצינת הפתיחה המיותרת, זה היה יכול להיות סרט של גרינאוויי…
ראיתי היום את המחזה טיטוס.
ותרגעו עוד מעט אני גם אזכיר את הסרט ככה שזה לא אוף טופיק.
בנוגע לטקסטים שמופיעים אני אישית חושבת שמדובר ביחצירה טובה של שייקספיר, אומנם לא הטובה ביותר שלו אבל בהחלט טובה. המונולוגים מאוד חזקים וכתובים היטב והדמויות מענינות. בדיאלוגים לעומת זאת יש מקום לשיפור.
אוף אני נגררת, באתי לדבר על ההבדל בין הסרט למחזה.
ההבדל הראשון הוא שמהסרט יצאתי בהרגשה של "וואו סרט מעולה" ואילו ממהמחזה יצאתי בהפסקה. ואני לא טיפוס שיוצא באמצע.
בהמהלך כול ההצגה רק חשבתי שהשחקנים האילו הורסים את הטקסט ושאני רוצה לראות שוב את הסרט.
הסרט התאפיין במשחק מעולה של רוב השחקנים (ואילו שלא כמו גונתן פצו על זה במראה סקסי).
השחקנים בהצגה לעומת זאת לא נתנו ממש מאפיין מוגדר לדמיות או שפת גוף כלשהי וגרמו לי לחשוב שאם הייתי קונה קלטת שמיעה עם הקלטה של ההצגה הייתי מקבלת את אתה תמורה. ולא לדבר על השחקנית ששיחקה את לבניה והייתה נוראית ומעצבנת וגרמה לי לשמוח על כול הצרות שקרו לה. וזאת בניגוד לשחקנית החיננית מהסרט.
והויזואליות, אוי הויזואליות. הסרט כמו שצוין בביקורת הוא פוסט מודרניסטי ויוצר הרגשה שקספרינית למרות הטכנולוגיה המודרנית. הצילום והצבעוניות היו מרהיבים וכך גם התילבושות.
לעומת זאת ההצגה הייתה ברקע אחד, וזה כך בהרבה הצגות ויוצא יפה, אבל כאן הייתה תחושה אפרורית ולא מענינת. היה אומנם הרבה גוון אדום ודם בכמויות ואני מרחמת על עובדי הניקיון שניקו אחר כך את הבמה, אבל הכול היה מוגזם ולא אמין כלל וכך במקום לתרום עצבן.
אפילו קטע עירום של אחד הבנים של טמורה היה מטומטם ואף גרם לי לבחילה קלה, ותאמינו לי שאני בהחלט נהנת בדרך כלל מעירום גברי.
טוב אני לא אשמיץ לחלוטין את ההצגה היו שני קטעים שבהחלט צחקתי בהם. חבל שהם היו בתוך שעה של הצגה (ההצגה יותר ארוכה אבל כמו שציינתי אני וחברות שלי עזבנו במחצית).
המסקנה שלי מהחוויה היא כזאת. קודם אהבתי את הסרט, כעת אני טוענת שהוא גאוני, לפחות ביחס להצגה.
נ.ב- סורי על ההודעה הארוכה והמשתפכת, אני פשוט עוד בשוק שההצגה הזאת שהייתה באנגלית ,עם שחקנים בריטים וזכתה בהרבה פרסים יכולה להיות גרועה כול כך. ביזבוז כסף מוחלט (ואני עוד הלכתי בזול כי אני תלמידת תיכון).
טיטוס אנדרוניקוס
קודם כל אני אוהב את תקופת רומא, ומאוד שנאתי בסרט שהוא היה בסגנון מודרני, והקיסר בכלל נראה כמו מייקל ג'קסון.
הכל מתחיל במטבח שהילד משחק בו, ולאט לאט קורה משהו רע והאבא מציל אותו והוא יוצר דרך דלת אור לקולוסיאום, ומפה מראים את טיטוס.
אני חשבתי שהילד הזה צופה בסיפור של טיטוס, אבל אחרי כמה זמן מתברר שהילד הוא הנכד של טיטוס!
אני התחלתי להתאכזב מהסרט ורציתי להפסיק, אבל בסופו של דבר המשכתי לראות.
הרקע העתידי מאוד הפריע לי והוא פרץ את גבולותיו והפריע מאוד לסרט.
אחרי הסרט עצרתי את עצמי, וחשבתי: "הסרט מתאים מאוד לשייקספיר וזה לא נראה משהו שקרה באמת ברומא, וגם העתידות הזו מפריעה להיסטוריה, ועוד לקחתי את זה במחשבה שזה יהיה היסטורי! אז מה פה אמיתי? מה היה הסרט הזה?".
מישהו פה יכול לענות לי (מישהו שראה את הסרט): מה לעזאזל הסרט הזה? האם הוא היסטורי?.
מצטער על ההודעה הארוכה מכל הלב…(אם אתם תוהים משהו על ההודעה הזאת תדעו שאני מתעניין בהיסטוריה, ולקחתי את הסרט בהנחה שזה יהיה היסטורי ולא על רקע עתידי!).
וואלה, אל תנסה אפילו לראות את ''מולאן רוז'''