אוסקר 2021: 9 שאלות לקראת המועמדויות

מאת
יהונתן צוריה
– פורסם ב 14 במרץ 2021Posted in: הגיגים
כמה חזק בוראט, מה יהיו ההפתעות המוחלטות, ועוד כמה שאלות.

תחושת הזמן של כולנו די מעורערת, אבל בהחלט היה אפשר לטעות ולחשוב שמחר סוף סוף נסיים עם עונת הפרסים ונמשיך הלאה בחיינו – הרי בשנים שעברו זה היה כך. אבל לא – מחר אנחנו רק מתחילים – מחר יפורסמו המועמדויות לאוסקר, והטקס עצמו ייערך רק בסוף אפריל. אז אומנם כבר שאלתי השנה כמה שאלות במקום הימורים, אבל אני עדיין מחבב את הפורמט, אז בואו גם השנה נשאל כמה שאלות חשובות בנוגע לעונת הפרסים הקרובה.

מה לעזאזל קרה בבאפט"א, והאם כולנו מזלזלים ב"המאוריטני"?

עד לא מזמן, אחד מטקסי הפרסים החשובים ביותר בתעשייה, וזה שהצליח לגלות לא מעט מגמות שיתרחשו באוסקר, היה טקס האקדמיה הבריטי. ה"עד לא מזמן" הזה הוא "עד שהם פירסמו את המועמדויות שלהם השנה", כי תקשיבו: מה הולך פה.

אני אקדים משהו לכל הסיפור פה, כי זה משהו חשוב, והוא שאני בעד מה שהולך פה – לא רק כחובב כאוס מאורגן היטב (שזה מה שקרה במועמדויות הללו), אלא גם כמישהו שחושב שהתפקיד של טקסי פרסים אחרים הוא לא להיות חזאי אוסקר אלא להצביע עם הבטן: ואם הבאפט"א חושבים שהבריטים שלהם הם הכי טובים, אז שלא יתביישו.

עם זאת, מה שקרה כאן הוא קצת מצחיק, כי בחמש קטגוריות חשובות (בימוי וארבע קטגוריות המשחק) המועמדים נקבעו לא על פי המצביעים, אלא על פי ועדה של כמה וכמה אנשים, שבחרו מתוך "רשימה ארוכה" שעליה הצביעו המצביעים, וזאת כדי לוודא ייצוג הוגן. ועל זה יש הרבה מאוד להגיד, אבל לא נגיד אותו כעת.

מה זה אומר לנו, בעצם? שלמרות שהבמאית של "לאן את הולכת, אאידה" ותומאס וינטרברג ("עוד סיבוב") הצליחו להשיג מועמדות בימוי בבאפט"א, לא ברור שהם ישחזרו את ההישג הזה באוסקר – פשוט כי התוצאה הנ"ל היא תוצאה של ועדה, ולא של מצביעים.

אבל העניין הוא שגם בקטגוריות שלא נבחרו על ידי ועדה, נראה שהבאפט"א לקחו לעצמם חירויות שלא ראינו עד כה בעונה: למשל, "המאוריטני", שהשיג מועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר.

עכשיו, "המאוריטני" הוא לא בדיוק שחקן חדש בסביבה – ג'ודי פוסטר זכתה בגלובוס הזהב בקטגוריית שחקנית המשנה עבורו וטרפה מעט את הקלפים – אלא שהבאפט"א לא העמידו את פוסטר, למרות שכן העמידו את הסרט, את השחקן הראשי ואת התסריט המעובד שלו. האם זה יעזור לו להשיג מועמדות לסרט הטוב ביותר?

קשה להאמין, כי מי שמע עליו עד כה – אבל סרטים שנכנסים לקטגוריית הסרט הטוב ביותר בבאפט"א ואז מפספסים באוסקר הם נדירים מאז שהקטגוריה התרחבה, וזה קרה בסך הכל ארבע פעמים. שתיים מההשמטות קרו באותה שנה (2011), אחד מהם היה מועמד בריטי מובהק ("אני דניאל בלייק") והרביעי היה המקרה המוזר של "קרול". האם "המאוריטני" ייכנס כחבר החמישי במסדר, או שמא יפתיע את כל החזאים? והאם "האבא", שגם הוא קיבל מועמדות לסרט הטוב ביותר אחרי שפספס יותר משקלע בעונה הזאת, יכול סוף סוף קצת לנשום לרווחה, או שיהיה לנו שחזור של 2011? קשה לדעת, וזה ממש, ממש כיף.

הימור: לפרס הסרט "המאוריטני" עוד לא יגיע, אבל פוסטר תגיע לקטגוריית שחקנית המשנה, טאהאר ראחים ייכנס בקטגוריית השחקן הראשי, והסרט יתפנק גם בקטגוריית התסריט.

האם בטעות יהיו סרטי אנימציה מעניינים בקטגוריה?

"טוב" זה עניין של דעה, ובמידה רבה גם "מעניין" זאת לא בדיוק הגדרה אובייקטיבית, ובכל זאת, כשמסתכלים על המועמדים המובילים בקטגוריית האנימציה: "נשמה", "מוליכי הזאבים", "קדימה", "מעל ומעבר לירח" ו"הקרודים 2", קשה שלא לחוש איזו צביטה בלב על הגנריות של הכל: שני סרטי פיקסאר שהולכים בתלם הפיקסארי המוכר, סרט המשך (שלהגנתו, לא ראיתי אותו – אולי הוא דווקא מבריק) ושני סרטים של אולפנים אחרים, אבל שנראים כאילו הם מנסים מאוד להיות דיסני.

שוב, זה לא עניין של איכות: אני מחבב מאוד את הסרט של נטפליקס, ואוהב את התוצר של קרטון סלון, ובכל זאת, קשה שלא לקוות שיצליח להתפלח לקטגוריה סרט מופרע לחלוטין: משהו כמו "משפחת וילובי" או "און-גאקו: הצליל שלנו" או "תרכבי על הגל שלך" או "לופין השלישי: הראשון" או "האף" או "תהרוג את זה ותעזוב את העיר", שמראה לא רק את המים הבטוחים שבהם האנימציה יכולה לשחות, אלא גם את המים העמוקים והמופלאים שהמדיום יכול לצלול אליהם.

הימור: סוג של. אני בהחלט חושב שהמועמדים שאינם "מוליכי הזאבים" ו"נשמה" חלשים, אבל לפחות אחד מהם יהיה בין המועמדים, והמועמדים "הבאים בתור" הם סרטים שהם קצת יותר מעניינים, אבל לאו דווקא כאלה "רחוקים": דברים כמו "שון כבשון: עף על החלל" או "קאלאמטי ג'יין" הצרפתי, שנראה קלאסי.

מי מ"הזהב של נורמן" ייכנס, אם בכלל?

כש"הזהב של נורמן" יצא, חשבנו בהתחלה שמדובר בסרט שנטפליקס מזלזלים בו, ועל כן זורקים אותו באמצע השנה במקום בסופה, לקראת עונת הפרסים. אבל אז הסתבר שהיה מזל בתזמון שלו, והוא יצא באמצע תקופה פוליטית טעונה, שנתנה לו כוח רב יותר משהיה לוּ היה יוצא בסוף דצמבר השנה. מה שגרם לרבים לחשוב שלמרות הכל, אולי הוא עוד יזכה במועמדויות למשהו.

ואז הגענו לעונה עד כה, ומועמדויות לסרט היו נדירות ומפוזרות: דלרוי לינדו היה חביב המבקרים, צ'דוויק בוזמן קיבל מועמדות אצל גילדת השחקנים וקלארק פיטרס קיבל מועמדת בבאפט"א, ובינתיים ספייק לי לא קיבל שום אזכור משמעותי. על כן, "הזהב של נורמן" נהיה הנפקד-נוכח של העונה הזאת – האם המועמדות לאנסמבל בגילדת השחקנים מראה שיש לו מספיק כוח לכמה מועמדויות, או שמא הסרט פשוט איבד מכוחו לטובת סרטים אחרים, נוצצים יותר וטריים יותר בזכרון?

הימור: כבוד מלכים אחרון אחד לבוזמן יקנה לו מועמדות כפולה (לשחקן משנה ושחקן ראשי), לי יפנה את מקומו לטובת במאיות אחרות ודלרוי לינדו ייזכר כאחד הפספוסים של האקדמיה. לפחות יהיו ללי הרבה ראיונות זועמים למלא בהם את זמנו.

איזו קטגוריית משחק תהיה הכי מרחץ דמים?

בהתחלה חשבנו שזה יהיה פשוט: הרי בשנים האחרונות רוב המועמדים בקטגוריות המשחק היו די ברורים מאליהם, עם קצת מריבות על המקום החמישי, אבל בלי שום דבר דרמטי. אבל עכשיו אנחנו מגיעים לישורת האחרונה, והתמונה הולכת ומתבהרת כפחות ופחות ברורה.

קטגוריית השחקן הראשי היא לכאורה הכי בטוחה: ריז אחמד ("צלילי המטאל"), צ'דוויק בוזמן ("הבלוז של מא רייני"), אנתוני הופקינס ("האבא"), וגארי אולדמן ("מאנק") הם הרי בטוחים כולם, לא? ובכן, אם כך זה המצב, למה אולדמן פספס מועמדות בבאפט"א, המגרש הביתי שלו (אפילו עם עניין הוועדה זאת היעדרות תמוהה). לכאורה, התחרות היא רק על המקום החמישי, בין מאדס מיקלסן (שקיבל מועמדות באפט"א על "עוד סיבוב"), טאהאר ראחים מ"המאוריטני" (באפט"א וגלובוס הזהב), סטיבן יואן מ"מינארי" (גילדת השחקנים) ודלרוי לינדו – אבל האם אולדמן עלול לפספס גם, לאור מה שנראה כהיחלשות כללית במעמדו של "מאנק"? והאם התחרות הצפופה הזאת עלולה לדחוק החוצה עוד אנשים?

אותו עיקרון תקף גם בשחקנית הראשית: ויולה דייוויס ("הבלוז של מא ריני"), פרנסס מקדורמנד ("ארץ נוודים"), קארי מוליגן ("צעירה מבטיחה") וונסה קירבי ("קרעים של אישה") היו אמורות להיות רביעיית המחץ, אלא שאז דייוויס ומוליגן פספסנו שתיהן את הבאפט"א, והמירוץ נפתח. האם אנדרה דיי, שזכתה בגלובוס הזהב על הופעתה ב"ממשלת ארה"ב נגד בילי הולידיי", תצליח להשיג מועמדות? האם איימי אדאמס ("יומני האפלצ'ים") תראה שהיא אהובת האקדמיה ושהמועמדות אצל גילדת השחקנים לא הייתה פוקס? ולמה כולם כ"כ בטוחים שסופיה לורן ("כל החיים לפניו") תקבל מועמדות בהפתעה?

ואם בקטגוריות הראשיות המצב היה "יציב אבל מפתיע", הרי שקטגוריות המשנה היו בלגן מוחלט – השחקנים היחידים שקיבלו מועמדויות רצופות לאורך כל העונה הם דניאל קאלויה ("יהודה איש קריות והמשיח השחור") ולזלי אודום ג'וניור ("לילה אחד במיאמי") אצל השחקנים ומריה בקלובה ("סרט המשך בוראט") אצל השחקניות. זהו.

הנה המתחרים הבולטים אצל הגברים (כאמור, בלי הפתעות מוחלטות): סשה ברון כהן ("משפט השבעה משיקגו"), פול רייסי ("צלילי המטאל"), ג'ארד לטו ("הדברים הקטנים"), ביל מאריי ("On The Rocks"), צ'דוויק בוזמן, ואצל הנשים: אוליביה קולמן ("האבא"), גלן קלוז ("יומני האפלצ'ים"), יון יו-ג'ונג ("מינארי"), הלנה זנגל ("חדשות העולם הגדול"), ג'ודי פוסטר, אלן בורסטין ("קרעים של אישה"), ודומיניק פישבק ("יהודה איש קריות והמשיח השחור"). אלה בלי ההפתעות המוחלטות, כן?

הימור: בתרגום חופשי, השאלה היא "איזה קטגוריה תפיל הכי הרבה מהמרים". מכיוון שעדיין יש לקטגוריות הראשיות איזה בסיס יציב שחסר אצל הקטגוריות המשניות, אני אניח ששחקנית המשנה תהיה הקטגוריה המפתיעה מכולן, אחריה השחקן הראשי עם איזו היעדרות מזעזעת, שחקן המשנה ואז השחקנית הראשית שתפתיע עם כמה שהיא לא תפתיע.

טוב, אני מודה, אין לי איך לנסח את זה בשאלה, אבל בואו נדבר בכל זאת על הסרטים הקצרים

כל צופה אוסקר אדוק יודע שיש שלוש קטגוריות שאפשר לישון בהן באופן קבוע: קטגוריות הסרט הקצר, אלה שאפילו אם חשקה נפשך לצפות בכמה סרטים לפני הטקס – איך בכלל מארגנים דבר כזה? ובכן, מסתבר שאפשר, ומסתבר שזה בור שחור שלאחר שנופלים אליו אי אפשר לצאת ממנו.

ולכן, אפילו לפני שהמועמדים הוכרזו, ראיתי את כל 30 הסרטים שהוכרזו ברשימה הקצרה של שלוש הקטגוריות. בסך הכול, תוגמלתי על המאמצים שלי – אומנם לא כל הקטגוריות שוות באיכותן (איכשהו דווקא קטגוריית האנימציה היא ה"יבשה" מכולן), אבל בכל אחת ניתן למצוא כמה פנינים ששוות את זמנכם, בטח אם יהיו מועמדות. אז אם אני כבר פה, אמליץ על כמה:

בקטגוריה התיעודית יצא השנה שניתן לראות את כל הקטגוריה די בקלות על ידי שיטוט באינטרנט, אבל לא כל הסרטים שווי ערך. רבים מהם, כמו בקטגוריה התיעודית הארוכה, שם בעיקר כי יש להם נושא "חשוב", יותר מעשייה קולנועית טובה. ובכל זאת, אי אפשר שלא להתמוגג מ"הספיד-קיוברים", הסרט התיעודי הטוב בכל המקבץ דווקא בגלל שבניגוד לשאר הסרטים הוא לא עוסק בנושא חשוב (הוא עוסק באנשים שפותרים קוביה הונגרית נורא מהר) והוא לא מדכא (אלא להפך – הוא אחד הסרטים הכי מרגשים ומשמחים שניתן לראות). ואומנם אני קצת מאוכזב שהוא לא יותר טוב, אבל יש כוח כלשהו ב"נערה היסטרית", בייחוד כשהוא לא מנסה להתעמת מול פרויד עצמו ויותר מול המורשת שלו.

באופן מפתיע, קטגוריית האנימציה די דלה מסרטים נהדרים של ממש. ובכל זאת, אם אוכל להמליץ על שלושה אלו יהיו "הלווייתן והחלזון" (הסרט הכי טוב במקבץ, ובבירור הכי יפה), "עבור ג'רארד" ואחד מהסרטים של פיקסאר, "בחוץ" או "מחילה", רק שעוד לא החלטתי איזה, כי לכל אחד מהם יש חסרונות ויתרונות שונים.

קטגוריית הלייב אקשן היא זאת שהייתה הכי דו-קוטבית, היו שם סרטים כמעט מעליבים באיכותם ("המתנה"), אבל גם את שלושת הסרטים שהם אולי הכי טובים מכל 29 הסרטים שראיתי: "חדר המכתבים" (בכיכובו של אוסקר אייזק), "עין לבנה" (הישראלי), ו"שני זרים" (שיש לו קונספט מבריק והוא מצטיין בסוגו בתת ז'אנר שאסור להגיד מהו, כי זה קצת ספויילר).

הימורים: ומה יהיה באוסקר עצמו? טוב, קטגוריית הדוקו הולכת על כך שהשמות הכי טובים הם אלה שעולים אז: "הספיד-קיוברים", "A Concerto is a Conversation", "אל תתפצלו", "Hunger Ward", ו-"Abortion Helpline, This is Lisa".

באנימציה, נלך על "אם משהו קורה לי, אני אוהבת אתכם", "קפהמאהו", "מחילה", "הלוויתן והחילזון", ו"אופרה".

ובלייב אקשן, נלך עם "הקול האנושי" (בכל זאת, אלמודובאר), "שני זרים", "חדר המכתבים", "עין לבנה" ו-"Feeling Through".

כמה חזק בוראט?

מה אומרת זאת חזק בוראט, בוראט חזק כמו שלוש פרות, זכה בתחרות זריקת דובים שלוש שנים ברצף בכיתה א'.

וברצינות: "סרט המשך בוראט" הוא סרט שלא רק שמופיע לאורך כל העונה, הוא מופיע בפרסים החשובים – הוא זכה במועמדות אצל גילדת המפיקים, זכה בפרס הסרט אצל גלובוס הזהב (אבל זה לא שהייתה לו תחרות בקטגוריית הקומדיה), ובזכות מריה בקלובה, שמו של הסרט נמצא בכל מקום.

להזכירכם, בוראט הראשון זכה במועמדות אחת –  לתסריט מעובד. האם הסרט השני יצליח לזכות ביותר?

הימור: בואו נשתגע. לפרס הסרט אני אניח שהוא לא יעלה, אבל לדעתי הסרט יצליח להשיג 3 מועמדויות – תסריט מעובד, השיר הטוב ביותר (אחת הקטגוריות השוממות באופן מכעיס השנה) ושחקנית המשנה הטובה ביותר. ואם אני אמיץ במיוחד, אולי גם סשה ברון כהן לשחקן ראשי. אבל אני לא.

מה יקרה בקטגוריית הסרטים התיעודיים והבינלאומיים?

כמו הסרטים הקצרים, גם הקטגוריה של הסרטים התיעודיים והסרטים הבינלאומיים היא זאת שבה לא מעט אנשים הולכים לעשות פיפי בזמן הטקס, אבל אחרי "פרזיטים" נראה לי שיותר אנשים יבדקו מה הולך להתרחש. בניגוד אליה, קטגוריית התעודה עוד לא הצליחה להנפיק סרט מספיק חזק כדי שיחצה את הקווים מחוץ לגטו באופן קבוע, ונותר רק להצטער על כך – כי כמה מהסרטים הטובים ביותר של השנה באו מיוצרים תיעודיים.

הימור: הלך הרוח הוא שהפרס הוא בכיס של "עוד סיבוב", וזה אומר שככל הנראה הוא ילך בכלל ל"לאן את הולכת, אאידה" – אבל יש לנו זמן עד הטקס, אז בואו נגיד רק ששניהם נכנסים. אחרי שני אלה, נשארת השאלה האם "קולקטיב" יצליח לקבל שתי מועמדויות (בסרט הזר ובסרט התיעודי) ואני אניח שהוא יפספס וינחת רק בתיעודי, מה שנותן בקטגוריית הסרט הזר מקום לעוד שלושה סרטים – בואו נגיד "ליל המלכים" מחוף השנהב, "אני כבר לא שם" ממקסיקו, ו"תקווה" הנורווגי. שניים מהמועמדים היותר טובים, "שרלטן" ו"קומראדים יקרים" מצ'כיה ורוסיה (בהתאמה), יצטרכו כנראה לחכות בחוץ, למרות שהם טובים יותר מרוב הסרטים בקטגוריה הזאת. וכמובן, אי אפשר לזלזל בצרפת בקטגוריה הזאת, אז אולי אחד מהם יפנה את מקומו עבור "שתינו".

בקטגוריה התיעודית יש כאמור את "קולקטיב", ואני אניח שלצידו יהיו "ברוכים הבאים לצ'צ'ניה" (שעשוי להפתיע גם בקטגוריית האפקטים הוויזואליים), "מדינת הבנים", "קיץ בלי הגבלה: מהפכה על גלגלים", ו-"מורתי התמנונית". ואם הם רוצים לעשות לי דווקא, הם יעמידו את הסרט היחיד שלא ראיתי מהרשימה הקצרה, והוא "ציידי הכמהין".

 כמה במאיות יועמדו לפרס הבימוי?

לכולם ברור: אם לא תהיה השנה מועמדת אחת לפחות לבימוי, ראשים יעופו באקדמיה. למזל האקדמיה, השנה הזאת הייתה ברוכה בסרטי נשים, ויש להם אפשרות להעמיד שלוש נשים שונות – קלואי ז'או, רג'ינה קינג ואמרלד פנל. אבל האם כולן יהיו מועמדות?

הימור: צריך לתת לאנשים משהו להתלונן עליו, אז אנחש שרג'ינה קינג תפרוש, ואז האקדמיה תוכל להתהדר בכך שיש לה לראשונה שתי נשים בקטגוריית הבימוי, וטוויטר יוכלו לכעוס שאיך קרה שדווקא הבמאית השחורה פספסה. חוץ מהן, בואו נגיד שיועמדו הבמאי של מינארי, דייוויד פינצ'ר, ומישהו ממש לא קשור – אולי תומאס וינטרברג על "עוד סיבוב", אולי הבמאי של "האבא".

מה יהיו ההפתעות המוחלטות?

ארשה לעצמי להעתיק מעצמי של שנה שעברה:

בכל שנה יש את ההפתעות. הדברים האלה שגורמים לאנשים להשתומם ולהגיד "מה? איך? מה?!" לא הדברים הברורים (כמו "היו זמנים בהוליווד" יהיה מועמד בסרט) או האפשריים (כמו "אנטוניו בנדרס יהיה מועמד בשחקן"), אלא דברים שממש לא היה להם רמז בעונה והנה לפתע הם מתדפקים להם על דלתנו. אז יאללה.

אוקיי, אולי הייתי צריך לפחות לנקות קצת את ההעתק-הדבק הזה. למרות שתודו שזאת תהיה חתיכת הפתעה אם גם השנה "היו זמנים בהוליווד" יהיה מועמד לפרס הסרט. בכל מקרה, שלוש הפתעות מוחלטות, בואו נצא.

הימור: "הבלוז של מא רייני" מפספס ברוב הקטגוריות שלו ומכניס רק את בוזמן ושתיים-שלוש קטגוריות טכניות, יש דאבל בקטגוריות המשחק – אבל הוא לא של צ'דוויק בוזמן, אלא של סשה ברון כהן – ו"הטיגריס הלבן" נכנס בקטגוריית התסריט ועוד כמה.

ועכשיו תורכם – מוזמנים לפרסם הימורים רגילים, לענות על השאלות בעצמכם, לשאול שאלות חדשות, וכל דיבור לפני מועמדויות אחר.

תגיות: